ההתפתחויות הגיאופוליטיות האחרונות מביאות גם את כלכלני בבית ההשקעות אי.בי.אי (IBI) לעדכן מעלה את תחזית האינפלציה שלהם לשנה הקרובה. לדברי רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של אי.בי.אי, ההידרדרות הגיאו-פוליטית בעקבות הפלישה של רוסיה לאוקראינה מלבה את האינפלציה מצד מחירי הסחורות וזאת מחשש לשיבושים באספקת אנרגיה וסחורות חקלאיות. חששות אלו הובילו לעלייה חדה במחירי הספוט של מרבית הסחורות המרכזיות. המשק הישראלי אומנם מאופיין ברגישות נמוכה יחסית למחירי האנרגיה, גורם שמציב אותו עם אינפלציה נמוכה בהשוואה למרבית המדינות בשנה האחרונה, אך עליית המחירים האחרונה במקביל לעליית מחירי הסחורות החקלאיות מביאה את אי.בי.אי להעלות את את תחזית האינפלציה לשנה הקרובה בכ-0.5% כלפי מעלה מסביבה של 1.5%-2% (1.7%) לסביבה של 2%-2.5% (2.3%). עם זאת ובדומה לעולם, אומרים באי.בי.אי, תמהיל האינפלציה מגביר אמנם את הסיכון כלפי מעלה בטווח הקרוב, אך מוריד את הסיכון האינפלציוני לטווח הבינוני, שכן האינפלציה עד כה מיובאת ברובה ובנוסף ההתפתחויות עד כה בשוק העבודה ממשיכות לשקף עליית שכר בהתאם למגמה שנצפתה טרום המשבר ולא התאפיינה בלחצים אינפלציוניים משמעותיים.

מבחינת הריבית, אומרים באי.בי.אי, העלייה בציפיות לאינפלציה לטווח הבינוני לרמות של מעל ל-3% בימים האחרונים, תומכת בהעלאת הריבית באפריל. עם זאת, חשוב לציין כי מעבר להצהרות מצד הבנק על העלאה הדרגתית ולא מהירה בריבית, הרי שלבנק ישראל יש מרווח תמרון גבוה יותר מאשר זה של ה-FED, על רקע נקודת מוצא נוחה יותר מבחינת האינפלציה בפועל, והן על רקע רגישות נמוכה יותר למחירי האנרגיה. למרות זאת, התמחור בשוק הבין בנקאי כמעט ולא הושפע מההתפתחויות בעולם, והוא ממשיך לנוע סביב 4-5 העלאות עד לסוף השנה. להערכת אי.בי.אי, זהו תמחור אגרסיבי מדי בשלב זה ובבית ההשקעות מצפים לכ-2-3 העלאות בלבד עד לסוף השנה.

מעבר לעלייה באינפלציה, השווקים מתחילים לתמחר גם פגיעה בצמיחה

באופן כללי אומרים באי.בי.אי כי ההרעה במישור הגיאו-פוליטי היוותה גורם דומיננטי בהשפעתו על השווקים גם בשבוע החולף, תוך שהיא באה לידי ביטוי  בירידה בנכסי הסיכון לצד עלייה במחירי הסחורות. החששות מפני התרחבות העימות הצבאי ומפני שיבושים בשוקי הסחורות מוסיפים להוות גורמי סיכון מרכזיים, בפרט  לאחר הסנקציות החריפות שהוטלו על רוסיה והרטוריקה בימים האחרונים על אמברגו על הנפט הרוסי, שכבר החל לקבל ביטוי בדיסקאונט עמוק של מחיר הנפט הרוסי ביחס לברנט. צעדים אלו הובילו מחד לצניחת הרובל, להפסקת מסחר בנכסים רוסיים ולסגירת הבורסה הרוסית, ומאידך לירידות חדות בשוקי המניות, בפרט באירופה, תוך היחלשות של המטבעות האירופאיים, בפרט במזרח אירופה. המדדים המובילים באירופה צנחו בשיעור חד של 7%-10%, כך שבמקביל לירידה חדה בתשואות איגרות החוב הממשלתיות, נרשמה עלייה חדה בפרמיית הסיכון הגלומה במדדים אלו תוך ירידה במכפילים העתידיים לרמות דו ספרתיות נמוכות. למעט גלישה לתרחיש של מיתון חריף בגוש היורו, פרמיית הסיכון הנוכחית משקפת תמחור נוח במבט לטווח הבינוני. בעוד העלייה בפרמיית הסיכון באירופה מובנת על רקע הרגישות הגבוהה יותר למלחמה בין רוסיה לאוקראינה, היא בולטת מאוד בהשוואה לעלייה המתונה יחסית שנרשמה בארה"ב. לדברי אי.בי.אי, סביר להניח שהמשך הידרדרות במצב יגרור גם עלייה משמעותית יותר בפרמיית הסיכון בארה"ב, בפרט כאשר מתחילה להתחדד השונות בתגובה בין הבנקים המרכזיים, כלומר העלאת ריבית בארה"ב לעומת דחיית הצמצום המוניטארי בגוש היורו. להערכת אי.בי.אי, עד להתבהרות התגובה הרוסית לסנקציות החריפות סביר לצפות להמשך תנודתיות גבוהה בשווקים תוך עלייה רוחבית נוספת בפרמיית הסיכון בשווקים, שתבוא לידי ביטוי בלחץ שלילי על נכסי הסיכון (מניות ומרווחי אשראי), פוטנציאל לעלייה נוספת במחירי הסחורות והתחזקות של הדולר.

אחת הדרישות הראשונות של רשויות המס מן העוסק הפטור, היא הצהרת ההון.

הדרישה למילוי ולהגשה של הצהרת הון תגיע זמן קצר לאחר פתיחת תיק עוסק פטור במע"מ ובמס הכנסה, כאשר הצהרה זו אינה נוגעת כלל להכנסות העסק בשלב האמור.

הצהרת הון היא הצהרה המפרטת את כלל הנכסים, ההון העצמי, הקרנות והחסכונות של המצהיר, ומיועדת לאפשר לרשויות המס לערוך השוואה והתאמה בין מצב ההון להכנסות המוצהרות לאורך השנים.

הצהרת הון תכלול גם את הנכסים והון הרשומים על שם בן/בת הזוג, וכאלה הרשומים על שם ילדים אשר גילם מתחת לגיל 18.

חשיבות הצהרת ההון הראשונה לעוסק פטור

הצהרת הון נדרשת על ידי רשויות המס למילוי ולהגשה מדי חמש שנות מס.

הצהרת ההון הראשונה של כל עוסק פטור מכל סוג חשובה במיוחד, שכן היא שתהווה את הבסיס להשוואה בכל הצהרות ההון הבאות אחרי לאורך השנים. פערים גדולים בין הצהרות ההון יצטרכו להיות מגובים בהכנסות מוצהרות מתאימות.

מה חשוב לכלול בהצהרת הון

הצהרת ההון תכלול פירוט מלא של כל שווה ערך כסף הקיים ברשות המצהיר. בין הנכסים שחשובים להצהרה:

נכס נדל"ן- נכס נדל"ן אשר מצוי בבעלות מלאה או חלקית של העוסק. דירת מגורים, דירה להשקעה, בעלות על נכס מסחרי: חנות, משרד, בית מלאכה, קרקע להשקעה. ערכו של נכס הנדל"ן בהצהרת הון יהיה סכום רכישת הנכס, ולא תחשיב על פי שמאות עכשווית.

רכב פרטי- רכב פרטי או מספר רכבים המצויים בבעלות התא המשפחתי.

חסכונות והון– חסכונות בנק, סכום כסף בעובר ושב, קרנות השתלמות, קופות גמל ופנסיה, מטבע חוץ, הון אשר נצבר בביטוח חיים.

ניירות ערך– במידה וקיים תיק השקעות בניירות ערך ובמטבעות חוץ וקריפטו

רכוש פרטי– מכירי חשמל, תכשיטים, רהיטים וכל פריט יקר ערך אחר.

התחייבויות ומשכנתאות– יש לפרט בהצהרת הון לעוסק פטור, ולמעשה בכל הצהר הון, קיומה של משכנתא כנגד נכס נדל"ן, ו/או קיום של הלוואות והתחייבויות אחרות.

מתנות וירושות– מתנות שהתקבלו ללא תמורה מבני משפחה, לרבות נדל"ן והון.

נכסים והון בחו"ל– אחזקה ובעלות מלאה או חלקית על נכסים בחו"ל, חשבונות בנק בחו"ל.

הצהרת הון לעוסק פטור וכל עסק זעיר נדרשת להגשה בתוך120 ימים מרגע דרישת רשויות המס להצהרה כזאת.

ההצהרה תוגש על טופס רשמי של רשות המיסים ( טופס 1219 ניתן להורדה באתר רשות המיסים).

להצהרת ההון המדווחת יש להוסיף מסמכים ואסמכתאות לכלל ההצהרות המפורטות (דוגמת חוזה רכישת נכס נדל"ן, רישיון רכב ובעלות על כלי רכב, אסמכתאות למשכנתא והלוואות, קבלות בגין רכישת נכסים יקרי ערך).

מילוי הצהרת הון שניה והצהרות הון נוספות

בעת הגעת מועד המילוי של הצהרת ההון השנייה, ואף של אלה שיבואו אחריה, חשוב  למלא את ההצהרה אל מול הצהרת ההון הראשונית שמולאה, ולבחון את התאמת הגידול בהון העצמי האישי אל מול ההכנסות המדווחות.

ניתן למלא הצהרת הון באופן עצמאי, אולם מדובר באחת ההצהרות המורכבות והחשובות, המגדירה את ההתנהלות אל מול רשויות המס לשנים ארוכות קדימה. עם הקמתו של עסק תחת רישום עוסק פטור, מומלץ לפנות להדרכה ולהכוונה של יועץ מס מקצועי מוביל בתחומו, המתמחה בניהול תיקי עוסק פטור.

יועץ מס ומנהל חשבונות מומחה יוכל לסייע לעסק בתהליכי ההקמה, התכנון הכלכלי, הרישום והדיווח של העסק אל מול רשויות המס, לקבוע מקדמות תשלום ריאליות לביטוח הלאומי לשמירה על זכויות העוסק ולהימנעות מצבירת חובות, למצות הטבות והקלות אפשריות במס, להגיש דיווחים שנתיים כנדרש, וכמובן למלא ולהגיש דו"ח הצהרת הון ראשונה וכן את אלו שיידרשו אחריה.

המלחמה באוקראינה מעלה את סיכון התגברות האינפלציה במשק. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות מיטב דש בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי. בשל כך, מעלים במיטב דש את תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הבאים ל-3.2%.

לדבריהם, הסיבות העיקריות לעדכון הן מדד מחירי הסחורות של בלומברג שעלה בחודש האחרון בשיעור של כ-16%, העלייה הגבוהה ביותר מאז 1974. סחורות רבות התייקרו בעשרות אחוזים מתחילת השנה. מחיר הפחם שמשקלו בתעריף החשמל עומד על כ-20% עלה בכ-160%. כמו כן, ממש לא בטוח שהמחירים יחזרו בקרוב לרמות טרום המלחמה באוקראינה. רוסיה ככל הנראה תישאר תחת הסנקציות או חלקן. יצוין כי אף סנקציה שהוטלה עליה מאז 2014 לא הוסרה. ארה"ב אף שוקלת להפסיק רכישות נפט ומזוט ממנה. גם הספקת הסחורות מאוקראינה לא צפויה להתחדש בקרוב, בוודאי במקרה שרוסיה תכבוש אותה; קצב עליית מדד המחירים ליצרן באירופה עלה ל-30.6%. קיים קשר ארוך טווח בין מדד זה לבין מדד המחירים לצרכן ללא הדיור בישראל שמרמז שקיים סיכון לעלייה נוספת בקצב האינפלציה; בעקבות הרעה חריפה במצב הכלכלי, צפויה להגיע עלייה גדולה מאוקראינה ומרוסיה. גל עלייה משמעותי יגביר ביקושים בכלל ובפרט לדיור, במיוחד לדירות להשכרה שנמדדות במדד המחירים. כל אלה מתרחשים, לדברי כלכלני מיטב דש, כאשר בינתיים המשק צומח בקצב גבוה, תוך ביקושים מקומיים חזקים, התגברות האינפלציה ומדיניות מוניטארית מקילה מאוד.

שוק המניות המקומי יבלוט לטובה

עוד אומרים במיטב דש כי למרות שלא נכלל ב-MSCI Europe, שוק המניות המקומי צפוי להמשיך ולבלוט לטובה. לדבריהם, בשנה האחרונה זרמו קרוב ל-4 מיליארד דולר לשוק המניות בת"א כספי זרים, שיא של כל הזמנים. כניסת הזרים לשוק המניות המקומי עשויה לשקף ביצועים עודפים של כלכלת ישראל שצמחה בקצב כמעט הגבוה ביותר בעולם בשנה שעברה, מגזר טכנולוגיה מפותח, אינפלציה נמוכה יותר וסיכונים פיסקאליים קטנים יותר מאשר במדינות רבות. בחינת הפרמטרים העיקריים הנוכחיים, כגון מכפיל רווח, מכפיל הון ומכפיל מכירות (לפי בלומברג) של כל אחד ממדדי המניות העיקריים ביחס לשנים 2010-2022 מצביעה שהתמחור של מדד ת"א 125 ביחס למכפילי העבר לא שונה משמעותית בהשוואה למדדים העיקריים באירופה, יפן והשווקים באסיה וזול יותר מאשר בארה"ב.

באשר לעולם אומרים במיטב דש כי הנתונים הכלכליים האחרונים בארה"ב היו בסה"כ די טובים, אך למרות זאת האירועים האחרונים מעלים חשש שהתמונה עלולה להשתנות בחודשים הקרובים, והסיכונים לצמיחה התגברו: החרפת סיכון האינפלציה והשפעתו על הצמיחה; השפעת הרעה בתנאים הפיננסיים על הפעילות הכלכלית; ריסון מוניטארי; עלייה בסיכון הגיאופוליטי.

עם זאת, במיטב דש לא מעריכים שכל אלה ישנו את החלטת הפד להעלות ריבית. להערכתם, כדי לבלום את האינפלציה, ה-FED יצטרך להעלות ריבית לרמה גבוהה יותר ובמהירות גדולה יותר מהערכת השוק שמגלם כעת שהריבית תגיע לשיא ברמה של כ-2% בשנת 2023. לדבריהם, גישה זו של הבנק המרכזי האמריקאי נכונה הרבה יותר מאשר הרעיונות שקוראים לחכות עם עליית ריבית בגלל המלחמה.

השפעת המלחמה באוקראינה על הצמיחה של ישראל צפויה להיות מאוד מצומצמת, אם בכלל. זאת מאחר שמרכיב הסחר עם אוקראינה ורוסיה קטן יחסית. כך מעריכים כלכלני לידר שוקי הון בראשות הכלכלן הראשי יונתן כץ. בלידר מוסיפים כי התעשייה הביטחונית המקומית דווקא צפויה ליהנות מגידול בהזמנות מהאיחוד האירופי ומגידול מהיר במספר העולים, שצפוי לתמוך בצריכה הפרטית ובהשקעות. באופן כללי אומרים בלידר כי קשה להעריך כמה זמן יימשך העימות בין רוסיה לאוקראינה, אך כנראה מדובר על אירוע שצפוי להימשך מספר חודשים לפחות.

התחזית – עלייה של 2.5% באינפלציה שנה קדימה

לדברי כלכלני לידר, ההשפעה העיקרית על ישראל צפויה להיות האצה באינפלציה דרך עלייה במחירי הסחורות בעולם. בעקבות זאת, צופים כעת בלידר עלייה של 2.5% באינפלציה שנה קדימה.

בלידר מוסיפים כי האצה באינפלציה צפויה לתמוך בריסון מוניטרי יותר חריף, אם כי בנק ישראל צפוי להבחין בין סך כל האינפלציה לבין אינפלציית הליבה.

נתוני מאקרו נוספים שעשויים להשפיע על כיוון הריבית של בנק ישראל הם השכר במשקף אשר זוחל כלפי מעלה בקצב שנתי של 4%, אך צפויה באצה בקצב במבט קדימה, והתאוששות מהירה בפעילות המשקית כתוצאה מדעיכת גל האומיקרון, אשר באה לביטוי בהתרחבות הצריכה ועלייה ברכישות בכרטיסי אשראי.

בבנקים המרכזיים שוקלים את התמתנות הפעילות מול העלאת ריבית

באשר לעולם, אומרים בלידר כי שיפור מהיר שנרשם בשוק העבודה תומך בהעלאת ריבית הפד ב-0.25% במרץ וב-1.5% שנה קדימה. עם זאת, השאלה החשובה לדבריהם היא עד כמה המלחמה באוקראינה והעלייה במחירי הסחורות יתמכו בהתמתנות הפעילות הכלכלית בארה"ב, מה שעלול לתמוך בתוואי העלאת ריבית מתון יותר.

גם באירופה נרשמה האצה באינפלציה, ועל רקע עלייה במחירי האנרגיה היא פועלת לשחיקת השכר, ירידה בכוח הקנייה והתמתנות בפעילות הכלכלית. בבנק האירופי המרכזי (ECB) מעדיפים כרגע לראות את השלכות המלחמה ולא למהר להדק את התנאים המוניטריים. השווקים מצדם מתמחרים כעת עליית ריבית של  20 נקודות בסיס עד סוף השנה.

השכר הממוצע של עובד ישראלי בחודש דצמבר 2021 עמד על 12,142 שקל, עלייה של 6.9% לעומת 11,349 שקל שכר ממוצע בנובמבר. בכל שנת 2021 עמד השכר הממוצע על 11,773 שקל, עלייה של 2.3% לעומת שכר ממוצע של 11,510 שקל ב-2020. כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

בחלוקה לפי ענפים, למעט ענף ההייטק, מוביל את טבלת השכר ענף המידע והתקשורת עם שכר ממוצע של 25,729 שקל ב-2021, אחריו ענף השירותים הפיננסיים והביטוח עם שכר ממוצע של 19,916 שקל, תשתיות כמו חשמל, מים וביוב עם 19,668 שקל ושירותים מקצועיים, מדעים וטכניים – 16,870. סוגר את הרשימה ענף שירותי האירוח והאוכל עם שכר ממוצע של 5,388 שקל.

ענף ההייטק זוכה לניתוח משל עצמו מהלמ"ס. שם השכר הממוצע ב-2021 עומד על 26,494 שקל, עלייה של 6.5% לעומת 24,872 שקל ב-2020. בסך הכל עבדו בענף ההייטק כמעט 346 אלף איש ב-2021, עלייה של 6.8% לעומת שנת 2020.

בהתפלגות בתוך ענף ההייטק עובדים העוסקים במחקר ופיתוח משתכרים בממוצע הכי הרבה – 30,791 שקל ואחריהם מתכנתים עם 28,087 שקל.

יו"ר הבנק המרכזי האמריקאי נצמד לתוכניות. בעדות שמסר בקונגרס אמר ג'רום פאואל כי הריבית בארה"ב בדרך לעלות בחודש מרץ, זאת למרות האי ודאות החדשה לכלכלת ארה"ב והעולם בעקבות המלחמה שפרצה באוקראינה.

עם זאת, פאואל הזהיר כי ההשלכות הפיננסיות של פלישת רוסיה לאוקראינה הן "מאוד לא צפויות" והוסיף כי הפד יצטרך להיות מוכן להגיב במהירות לשינויים בלתי צפויים כתוצאה מהמלחמה או מהסנקציות שארה"ב ואירופה הטילו על רוסיה בתגובה.

זה כבר כמה חודשים שהפד מכין את השווקים בארה"ב ובעולם להעלאת ריבית ראשונה זה שנים. זאת בעקבות התפרצות של אינפלציה שהתעוררה לאחר שנים של תנומה בעקבות שיבושים בשרשרות האספקה ומחסור בחומרי גלם שנגרמו כתוצאה ממשבר הקורונה והסגרים הארוכים. תחילה סבר הפד כי מדובר בהתפרצות זמנית, אך ככל שחלפו החודשים שינה הבנק המרכזי את הטון והכיר בעובדה כי מדובר בשינוי מבני שנמצא כדי להישאר. האינפלציה בארה"ב טיפסה ל-7.5% בשנה האחרונה, שיא של 40 שנה, וחרגה מהיעד של הפד.

לדברי פאואל, "עם אינפלציה שנמצאת הרבה מעל 2% ושוק עבודה חזק, אנו מצפים שיהיה מתאים להעלות את טווח היעד של ריבית הקרנות הפדרליות בפגישה שלנו בהמשך החודש".

על כן, צפוי הפד להעלות את הריבית כמה פעמים השנה, הפעם הראשונה בישיבתו הקרובה ב-15-16 במרץ. ככל שהחריפה המתיחות בין רוסיה לאוקראינה וגברו האיומים בפלישה, היו מי שהטילו ספק בכוונותיו של הפד, שכן מלחמה עלולה לשגר את הכלכלות למיתון והעלאת ריבית במצב כזה היא בעייתית. אך כעת, אף על פי שהמלחמה פרצה בפועל, פאואל מצהיר כי הוא נצמד לתוכנית המקורית וארה"ב בדרך להעלאת ריבית.

הנפקה של שקל דיגיטלי תפגע ברווחיות המערכת הבנקאית, אולם לא צפויה להביא לשחיקה משמעותית בתוצאות העסקיות של הבנקים, ביציבותם (בפרט, יחס הון עצמי רובד 1 נשאר ברמה גבוהה), או ביכולתם להעניק אשראי ולמלא את התפקידים הקלאסיים של בנקים במשק מודרני. כך עולה מניתוח שביצע בנק ישראל בנוגע להשפעה האפשרית של הנפקת מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי על יציבות המערכת הבנקאית, ועל יכולתה להמשיך ולבצע את תפקידה כמתווכת הפיננסית במשק.

בדומה לבנקים מרכזיים רבים בעולם, בנק ישראל בונה תוכנית פעולה להנפקה אפשרית של מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי (CBDC) או שקל דיגיטלי. במסגרת ההיערכות ביצע כעת הבנק המרכזי את הניתוח האמור בדבר ההשפעה של הנפקת מטבע דיגיטלי על יציבות המערכת הפיננסית בכלל והמערכת הבנקאית בפרט.

מן הממצאים עולה כי ככל שהציבור יאמץ את השקל הדיגיטלי כתחליף למזומן, לא צפויות להיות לכך השפעות מהותיות על מערכת הבנקאות. אולם, למעבר אפשרי של חלק מפיקדונות הציבור אל המטבע עשויה להיות השפעה מהותית על: (1) המבנה ואיכות המקורות של מערכת הבנקאות; (2) עלויות המימון של מערכת הבנקאות; (3) היקף האשראי הבנקאי לציבור ומחירו; ועוד.

השפעות גם על מאזן בנק ישראל

לדברי בנק ישראל, ליציאה של פיקדונות הציבור אל השקל הדיגיטלי ישנן גם השפעות ישירות והשפעות פוטנציאליות על מאזן בנק ישראל. סוגיות אלו נבחנות בימים אלו בבנק ישראל, ובמסגרת זו המסמך שפרסם כעת הבנק מציג גישה אפשרית אחת לבחינתן. מסמכים דומים פורסמו על ידי בנקים מרכזיים מובילים בעולם.

במסגרת המסמך מוצגים תרחישים כלליים המנתחים את ההשפעות הפוטנציאליות מהנפקה של שקל דיגיטלי על מאזן מערכת הבנקאות בישראל, ובהתאם גם על מאזן בנק ישראל. בנוסף, מוצגת במסמך סימולציה אשר גובשה במטרה לבחון את אופי ואת עוצמת ההשפעות האפשריות על התוצאות העסקיות ועל מדדים עיקריים של מערכת הבנקאות. המסמך אינו לוקח בחשבון שינויים אפשריים שמערכת הבנקאות יכולה לעשות כדי להתאים את המודל העסקי שלה לעולמות הכסף המתחדשים. בנוסף, ראוי להדגיש כי הוא אינו מהווה ניתוח כולל של מכלול ההשפעות האפשריות של הנפקת שקל דיגיטלי על מערכת הבנקאות, המערכת הפיננסית והמשק כולו. רוב הנתונים עליהם מתבסס המסמך הם נתונים שנתיים של שנת 2020, האחרונים שהיו זמינים במועד ביצוע הניתוח. חשוב לציין, אומרים בבנק ישראל, כי שנת 2020, בה החל משבר הקורונה, היא שנה ייחודית הן מבחינת הצעדים המוניטריים שנקט בנק ישראל, והשלכותיהם על מאזן בנק ישראל ומאזני מערכת הבנקאות, והן מבחינת שוק האשראי והתוצאות העסקיות של מערכת הבנקאות. תוצאות התרחישים והסימולציה מושפעות מכך, ויש לקחת זאת בחשבון בעת ניתוח התוצאות המוצגות במסמך. גם סביבת הריבית הנמוכה משליכה על תוצאות הניתוח.

לדברי בנק ישראל, מעבר של היקף מסוים של פיקדונות הציבור אל מערכת השקל הדיגיטלי מייצר השפעות שונות על המאזנים של מערכת הבנקאות ושל בנק ישראל; המאזן של מערכת הבנקאות מצטמצם, בשל ירידה בסעיף "פיקדונות הציבור" בצד ההתחייבויות, וירידה בסעיף "פיקדונות בבנק ישראל" בצד הנכסים. הממצאים מראים כי התפתחויות אלו במאזן, תחת הנחה שמערכת הבנקאות מנסה לשמור על תיק האשראי לציבור בהיקף שטרם הנפקת המטבע הדיגיטלי, שוחקות בצורה מסוימת את יחסי הנזילות של הבנקים. למעבר של היקפים גדולים יותר מפיקדונות הציבור אל המטבע קיים פוטנציאל לשחיקה משמעותית ביחסי הנזילות, אשר מחייב את מערכת הבנקאות לנקוט צעדים שונים כדי לשמור על יחסי נזילות נאותים; במסמך מוצג ניתוח של צעדים אפשריים, וכן מוצגות ההשלכות של צעדים אלו על התוצאות העסקיות של מערכת הבנקאות.

הנפקת השקל הדיגיטלי מביאה גם לשינוי בהרכבו של מאזן בנק ישראל: לצד ההתחייבויות יתווסף סעיף שקל דיגיטלי (שהוא למעשה תוספת לסך המזומן במחזור), ובמקביל יקטן  סעיף הפיקדונות המוניטאריים; בהיקפים גדולים יותר של מעבר של פיקדונות הציבור אל השקל הדיגיטלי, בנק ישראל עשוי לנקוט צעדים שיביאו להתרחבות המאזן שלו; למשל, מוצג במסמך תרחיש בו בנק ישראל מעניק הלוואות למערכת הבנקאות.

הירידה בהיקף פיקדונות הציבור מביאה לגידול בהוצאות הריבית – ועל כן לשחיקה ברווח הנקי  במערכת הבנקאות – וזאת ממספר סיבות: צעדי שימור פיקדונות באמצעות העלאת הריבית המשולמת עליהם, גיוס אג"ח בשוק ההון, קבלת הלוואות מבנק ישראל, או תמהיל של צעדים אלו.

לדברי בנק ישראל, בנקים מרכזיים בעולם דנים בתכונות שמטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי נדרש לקיים ובמאפייניו. בין השאר, נידון הצורך בהגבלות שונות שניתן יהיה להטיל על היקף השימוש במטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי. קביעת הגבלה כזו יכולה להאיר באור חדש את הבחינה המוצגת במסמך זה וכן את הדיון בסוגיית banking disintermediation בכללותה. בנק ישראל ממשיך לבחון סוגיות נוספות שעולות במסגרת המחקר וההכנה לקראת הנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי בעתיד, ומדגיש כי בדומה לבנקים מרכזיים רבים אחרים,  בנק ישראל טרם החליט האם בכוונתו להנפיק מטבע דיגיטלי.

ביטקוין – איך נוצר המטבע? מה השווי שלו (והאם זה מוצדק)? והאם אפשר להשקיע בו?

שילוב של המלחמה באוקראינה יחד עם המשך הירידות בשווקים הביא לפדיונות של 3.5 מיליארד שקל בחודש פברואר בקרנות הנאמנות (כולל קרנות הסל). בסך הכל איבדה תעשיית קרנות הנאמנות 8 מיליארד שקל בפברואר – 3.5 מיליארד כאמור מפדיונות ועוד כ-4.5 מיליארד הפסדים שנבעו מהירידות בשווקים. סך נכסי התעשייה עומד בסוף פברואר על כ-387 מיליארד שקל.

בפילוח בין קרנות אקטיביות לפסיביות, הקרנות האקטיביות סגרו את פברואר עם פדיונות גדולים של כ-2.7 מיליארד שקל, בעוד בקרנות הפסיביות – קרנות מחקות וקרנות סל – נרשמו פדיונות של כ-870 מיליון שקל (השקעה אקטיבית או פסיבית – קראו כאן).

בקרב הגופים הפודים, אלטשולר שחם בלט עם פדיונות של 1.2 מיליארד שקל. מנגד, אפסילון בלט לחיוב עם גיוסים של 90 מיליון שקל.

שלושת הגופים הגדולים בתעשייה הם מיטב, קסם ומגדל שוקי הון, אשר בלט בפדיונות גדולים במיוחד של 585 מיליון שקל בפברואר. עם זאת, מתחילת השנה נמצאים שלושת הגופים עדיין עם גיוסים חיוביים: מיטב – 279 מיליון שקל, קסם – 204 מיליון שקל ומגדל – 108 מיליון שקל.

תעשיית קרנות הנאמנות – גיוסים ופדיונות פברואר 2022 

המדד המשולב לחודש ינואר עלה בשיעור מתון של 0.12%, בעיצומו של הגל החמישי של נגיף הקורונה. כך פרסם בנק ישראל. נתון זה נמוך בשיעור ניכר מאלו שנרשמו בחודשים אוקטובר ונובמבר, לפני תחילת הגל החמישי. באוקטובר עלה המדד ב-0.61% ובנובמבר הוא הוסיף 0.46%, זאת לאחר שעודכנו מעלה לאחר פרסום הנתון הראשוני. בדצמבר ירד מעט המדד, עם תחילתו של הגל החמישי.

המדד המשולב לבחינת מצב המשק הוא אינדיקטור לכיוון התפתחותה של הפעילות הריאלית במנשק בזמן אמת, והוא מחושב על סמך 10 אינדיקטורים שונים: מדד הייצור התעשייתי, מדדי הפדיון בשירותים ובמסחר, היבוא של מוצרי צריכה, היבוא של תשומות לייצור, יצוא הסחורות, יצוא השירותים, מספר משרות השכיר במגזר הפרטי, שיעור המשרות הפנויות ומספר התחלות הבנייה. המדד מחושב בחטיבת המחקר של בנק ישראל אחת לחודש, בסמוך ליום שבו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את מדד הייצור התעשייתי.

לדברי בנק ישראל, המדד הושפע החודש לטובה מעליית מדד הייצור התעשייתי (דצמבר), יבוא מוצרי הצריכה (ינואר), יבוא התשומות לייצור (ינואר) ומשרות השכיר (נובמבר). שיעור המשרות הפנויות בינואר נותר ברמת שיא המשקפת את המשך הרצון של המעסיקים להרחיב את הפעילות בעקבות פתיחת המשק. לעומת זאת, מדד הפדיון בשירותים (דצמבר), מדד הפדיון במסחר הקמעונאי (דצמבר), יצוא הסחורות (ינואר) ויצוא השירותים (נובמבר) ירדו והשפיעו שלילית על המדד.

העדכון מעלה של נתוני אוגוסט-נובמבר נבע, במידה רבה, מצמיחת התוצר ברבעון הרביעי של 2021 שהייתה גבוהה מההערכות המוקדמות ומעדכונים מעלה בצמיחת התוצר ביתר הרבעונים של 2021.

בנק ישראל מוסיף כי לנוכח ייחודו של המשבר והקשיים במדידה המתלווים אליו, אין להסיק מהשינויים במדד לגבי העוצמה המדויקת של השינויים בפעילות.

בנק הפועלים יחזיר ללקוחותיו סכום של 7 מיליון שקל במצטבר בעקבות חיובי יתר. כך הודיע הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. על פי הודעת הפיקוח, ביחידה לפניות הציבור התקבלה תלונת לקוח של בנק הפועלים, אשר העלתה ליקוי בגביית יתר של עמלת דואר רשום. בדיקה רוחבית של הפיקוח על הבנקים העלתה, כי הבנק חייב את חשבון הלקוחות בסך של 11.80 שקל בגין כל מכתב ששלח אליהם בדואר רשום, בעוד שבשל הנחת כמות, הוא חויב בפועל על ידי דואר ישראל בסך של 6.90 שקל בלבד.

בעקבות התערבות הפיקוח על הבנקים, פעל הבנק לתיקון תעריף העמלה בגין שירות "דואר רשום" בתעריפון הבנק. כמו כן, בימים אלה הבנק פועל לזיכוי כ-380,000 חשבונות של לקוחות שחויבו ביתר כאמור בסך כולל של כ-7 מיליון שקל. ההחזר ללקוחות משקף את הפער שבין התעריף המלא שנגבה מהלקוחות לבין התעריף בו חויב הבנק לאחר ההנחה, וזאת בגין הגבייה העודפת בשבע השנים האחרונות.

הפיקוח על הבנקים הפנה את הבנק אל ההוראה הקבועה בכללי הבנקאות (עמלות), לפיה גביית הוצאות צד שלישי, במקרה דנן הוצאות משלוח דואר רשום באמצעות דואר ישראל, צריכה לשקף את ההוצאות הממשיות שהוטלו על הבנק.

הוראה זו תקפה גם בנסיבות המקרה דנן, בהן בעת משלוח המכתב טרם נקבע אם הבנק יקבל את ההנחה מדואר ישראל, ומתן ההנחה נקבע בתום תקופה לאחר שקלול כמות המכתבים המקנה את ההנחה.

לדברי יאיר אבידן, המפקח על הבנקים, "הפיקוח על הבנקים מייחס חשיבות רבה להוגנות היחסים שבין הבנקים ללקוחותיהם. כלי מרכזי העומד לרשות הפיקוח לקידום ההוגנות במערכת הבנקאית הוא איתור וטיפול בליקוי רוחבי העולה מתלונות פרטניות המתקבלות מהציבור. בכוונת הפיקוח להמשיך ולפעול בנחישות לאכיפת ההוראות החלות בתחום יחסי בנק-לקוח, לרבות במקרים של גביית עמלות ביתר".

פלישת רוסיה לאוקראינה מטלטלת את השווקים. המהלך ההתקפי שיזמה רוסיה מצטרף לטלטלות האחרות שחווים השווקים לאחרונה, בדמות התגברות האינפלציה וציפיות להעלאת ריבית ראשונה מזה שנים, והטלטלות ניכרות בביצועי קופות הגמל והקרנות ההשתלמות בפברואר.

להערכת אבי ברקוביץ, משנה למנהל השקעות ראשי מיטב דש גמל ופנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות הכלליות הגדולות יציגו בפברואר 2022 תשואה נומינלית (ברוטו) ממוצעת שלילית של 0.7%. תשואה צפויה זו מייצגת גם את התמונה בתעשייה כולה, כאשר טווח התשואות של כלל הקופות אמור לנוע במנעד של בין תשואה שלילית של 0.3% לבין תשואה שלילית של 1.2%. העליות שנרשמו בימים האחרונים חסכו למשקיעים תשואה שלילית נוספת של יותר מ-1%. הביצועים השליליים של הקופות והקרנות בפברואר באים לאחר שגם בינואר רשמו הגופים האלה תשואה ממוצעת שלילית, כך שבסיכום ינואר ופברואר מסתכמת תשואת קופות הגמל במינוס 2.3%.

סיכום ינואר-פברואר 2022

בחודש פברואר נרשמו ירידות שערים בכל אפיקי ההשקעה המרכזיים: בשוקי המניות בעולם, באיגרות החוב הקונצרניות והממשלתיות בישראל, ואלה פעלו כגורם שלילי לתשואות הקופות.

בארה"ב נרשמו ירידות שערים חדות כאשר מדד הדאו ירד ב-3.5%, מדד ה-S&P ירד ב-3.1% ואילו מדד הנאסד"ק ירד ב-3.4%.

באירופה נרשמו ירידות שערים חדות אף יותר: ה-DAX הגרמני ירד ב-6.5%, ה-CAC הצרפתי ירד בשיעור של 4.9%  וה-Eurostoxx 50 ירד ב-6.0%.

ביפן: מדד הניקיי ירד בשיעור מתון יותר בשיעור של 1.8%.

המדד העולמי של השווקים המתפתחים ירד בשיעור של 3.1%.

בשוק המניות המקומי נרשמה מגמה מעורבת: מדד ת"א 35 עלה ב-2.9%, מדד ת"א 125 עלה ב-1.3%, מדד ת"א 90 ירד בשיעור של 2.1%, ומדד יתר 60 ירד בשיעור של כ-4.7%.

באג"ח הקונצרני המקומי נרשמה מגמה שלילית. מדד התל בונד 20, מדד התל בונד 40 ומדד התל בונד 60 ירדו ב-1.3%, 1.0% ו-1.2% בהתאמה. איגרות החוב הלא מדורגות ירדו בשיעור של 0.3%. מדד אג"ח קונצרני כללי ירד ב-1.0%.

מדד איגרות החוב הממשלתיות ירד ב-2.1%, שיעור כפול מירידת מדד איגרות החוב הקונצרניות, כאשר איגרות החוב הצמודות למדד ירדו ב-2.8%, ואילו איגרות החוב השקליות ירדו ב-1.9%.

המלחמה בין רוסיה לאוקראינה מוסיפה דלק למדורת האינפלציה שהתרוממה בשנה האחרונה בעקבות השלכות משבר הקורונה. אגף כלכלה וביטוח בהראל, בראשות עפר קליין, מעדכנים את תחזית האינפלציה בעקבות ההתפתחויות האחרונות. על פי התחזית המעודכנת שלהם,  מדד המחירים במרץ יעלה ב-0.6% (דלק, טיסות לחו"ל), מדדי אפריל ומאי יעלו ב-0.5%-0.6% כל אחד (נופש ועלייה מהירה יותר במחירי המזון לאחר פסח). עלייה משמעותית יותר תירשם במדד תשומות הבנייה שבקורלציה גבוהה יותר לשינויים במחירי הסחורות.

לדברי כלכלני הראל, ההשפעה המיידית של המאבק בין רוסיה לאוקראינה היא כמובן עליית מחירי הסחורות. מחירי הנפט, הגז והפחם זינקו, דבר שתרם לעלייה חדה במחירי הדלק ובמחירי החשמל. אך ההשפעה היא לא סימטרית; היא מתונה יותר בארה"ב ובסין אך משמעותית יותר באירופה. לצד הנפט, רוסיה היא ספקית מרכזית של חומרי גלם לתעשייה (אלומיניום, פלדיום, ניקל), מוצרי מזון (חיטה ותירס) ודשנים. זה לא שאין אלטרנטיבות, אך המחיר שהחברות יצטרכו לשלם יהיה גבוה יותר. במידה והעימות לא יסתיים בקרוב העלייה "תגולגל" למחירים לצרכן.

בנק ישראל צריך לדבוק במתווה של העלאת ריבית מתונה  

עם זאת, אומרים בהראל, האינפלציה הגבוהה יותר שנראה בישראל בחודשים הקרובים ושמגיעה בעיקר מצד ההיצע לא צריכה לשנות את פעולת בנק ישראל, בכיוון של עלייה מתונה בריבית, כל עוד הציפיות לאינפלציה בטווחים הבינוניים עדיין בתוך היעד.

לדבריהם, כאמור האינפלציה בטווח הקצר אומנם תעלה הרבה יותר מהערכות המוקדמות, במיוחד במדינות המערב. אך מצד שני, עלייה כתוצאה של זעזוע היצע – עליית מחיר הנפט היא כמו הטלת "מס" על הכלכלה ותפגע בצמיחה העולמית, ויש לזכור שהבנקים המרכזיים משפיעים בעיקר על צד הביקושים, ולכן היכולת שלהם להשפיע על המחירים במקרה זה היא נמוכה. כשמצרפים את כל הדברים, מאמינים כלכלני הראל שהמלחמה לא תמנע מהבנק המרכזי בארה"ב להעלות את הריבית ברבע נקודת אחוז (ולא בחצי) בעוד כשבועיים, לאור האינפלציה הגבוהה גם מצד הביקושים המקומיים. לעומת זאת, הבנק המרכזי בגוש האירו יהיה יותר זהיר וייסוג כעת מכוונתו לצמצם מהר יותר את הרכישות, לאור ההשפעות השליליות של הסנקציות על כלכלת גוש האירו. בנוסף, אומרים בהראל, במידה והמלחמה תתארך ייתכן שהניתוק של בנקים רוסיים ממערכת הסליקה תגרום למחסור בנזילות בחלק מהבנקים באירופה, דבר שיחייב את הבנקים המרכזיים באירופה אף להזרים נזילות.