בנק ישראל מדווח היום כי המדד המשולב למצב המשק בחודש אפריל עלה ב-0.2%, נמוך מעט מקצב גידולו בחודשים האחרונים ודומה לקצב גידולו הממוצע בשנתיים האחרונות.

על פי דיווח בנק ישראל, המדד המשולב הושפע לטובה מעלייתם של מדד הייצור התעשייתי ושל מדד הפדיון במסחר לחודש מרץ, אך קצב גידולו התמתן החודש בעקבות הירידה במדדי יצוא ויבוא הסחורות באפריל ובעקבות ירידת שיעור המשרות הפנויות בחודשיים האחרונים לאחר עלייה מתמשכת.

"החלטת הריבית הקרובה – הזדמנות לבנק ישראל לטפל בספקולנטים בשוק המט"ח"

בחודש שעבר דיווח בנק ישראל כי המדד המשולב למצב המשק בחודש מרץ עלה ב-0.4%, שיעור גבוה מעט מקצב גידולו הממוצע של המדד בשנה האחרונה. בבנק ישראל ציינו כי המדד המשולב מרץ 2015 הושפע לטובה מעלייה ביבוא מוצרי הצריכה וביבוא התשומות לחודש מרץ, וכן מעלייה במדד הייצור התעשייתי לחודש פברואר.

​מדד המשולב לבחינת מצב המשק הוא אינדיקטור סינתיטי לאבחון כיוון התפתחותה של הפעילות הריאלית בזמן אמת, והוא מחושב על סמך 10 אינדיקטורים שונים: מדד הייצור התעשייתי, מדדי הפדיון בשירותים ובמסחר, היבוא של מוצרי צריכה, היבוא של תשומות לייצור, יצוא הסחורות, יצוא השירותים, מספר משרות השכיר במגזר הפרטי, שיעור המשרות הפנויות ומספר התחלות הבנייה. המדד מחושב בחטיבת המחקר של בנק ישראל אחת לחודש, ביום שבו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את מדד הייצור התעשייתי. המדד המשולב מורכב משני אלמנטים, המחושבים במודל בו זמנית: (1) קצב הצמיחה ארוך הטווח, המבטא את קצב הצמיחה הממוצע של התוצר העסקי (המשתנה על פני זמן); (2) קצב הצמיחה המחזורי, המבטא התפתחויות קצרות טווח ומתואמות בקצב הצמיחה של רכיבי המדד ושל התוצר העסקי. הפרמטרים של מודל זה נאמדים באמצעות מסנן קלמן בתדירות מעורבת (חודשית ורבעונית) ומתעדכנים באופן שוטף.

ברק בית השקעות משיקים קרן נאמנות במדיניות השקעה ייחודית לבית ההשקעות החדש בראשותו של שי ברק: “ברק (1D) תיק אפיקי השקעה 10/90”, המבוססת על מודל "אפיקי השקעה" שפותח בבית ההשקעות. הקרן עוקבת אחר התפלגות ענף קרנות הנאמנות ותעודות הסל בישראל.

ברק בית השקעות (אינווסט), בראשותו של שי ברק, משיקה קרן נאמנות במדיניות השקעה ייחודית, המבוססת על מודל ייחודי שפותח בחברה, ועוקב אחר התפלגות הנכסים בענף קרנות הנאמנות ותעודות הסל בישראל. הקרן תנוהל על בסיס מודל "אפיקי השקעה" שפותח ע"י שי ברק.

מודל "אפיקי השקעה" – מודל ייחודי אשר פותח ע"י ברק בית השקעות, המספק תמהיל השקעה באפיקי אג"ח ומניות שונים, בהתבסס על הסיווגים העיקרים שלפיהן מסווגות קרנות נאמנות ותעודות סל. נתוני מודל אפיקי השקעה מתבססים על נתונים אשר מתפרסמים ע"י הבורסה לני"ע בנוגע לקרנות נאמנות ועל פי דיווחי חברות תעודות סל במגנ"א.

מודלים קרנות נאמנות נזכרה להפחית את הערך של אמפל; הפסד משמעותי למחזיקים

המודל מציג מדי חודש את החשיפה לאפיקי ההשקעה השונים בארץ ובחו"ל על פי התפלגות אפיקי השקעה בתחום קרנות הנאמנות ובתחום תעודות הסל. תמהיל השקעה זה  משמש את מנהל ההשקעות החיצוני ככלי עזר לצורך בניית תמהיל השקעה.

תיק ההשקעות של הקרן יתוקנן בהתאם לתמהיל ההשקעות אשר יופק על ידי המודל, וזאת בכפוף לכך ששיעור החשיפה למניות בקרן לא יעלה על 10% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.ושיעור החשיפה של הקרן לאג"ח לא יפחת מ-75% מהשווי הנקי של נכסי הקרן. קרן חדשה תאריך סיום התאמת הנכסים למדיניות ההשקעות החדשה 11.7.2015.

פסגות מעלים דמי ניהול בקרנות נאמנות. למה? כי אפשר!

בית ההשקעות הוקם בשנת 2015 ע"י שי ברק, מוותיקי שוק ההון בישראל. ברק שימש בעברו כמנהל חטיבת ההשקעות בחברת הביטוח הפניקס, מנכ"ל אילנות דיסקונט, מנכ"ל גאון בית השקעות ויו"ר איגוד קרנות הנאמנות וכמו כן בתפקידים נוספים.  בית ההשקעות מתמחה בניהול השקעות בקרנות נאמנות ובניהול תיקי השקעות ללקוחות פרטיים ולחברות.

צבי סטפק, מבעלי בית ההשקעות מיטב דש מפרסם סקירה בנושא הצמיחה בישראל בשנת 2015, ומעריך כי המשק הישראלי מסוגל לצמוח בקצב מהיר הרבה יותר לאורך זמן, אולם התנאי לכך – ביצוע רפורמות חיוניות והתמקדות ב-4 מחוללי צמיחה.

סטפק מציין בסקירתו כי "כשבע שנים אחרי ראשית המשבר הגלובלי הגדול ועדיין משקים רבים מתקשים להתרומם ולייצר צמיחה של ממש, וזאת חרף הזרמות הכספים האדירות שביצעו הבנקים המרכזיים ברחבי העולם. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שיעור המינוף הגבוה הן ברמת המדינות והן ברמת הצרכנים. ברמת המדינות: המבחן הוא ביחס שבין החוב המדינתי לבין גודל התוצר. אמנת מאסטריכט קבעה לפני שנים רבות שיחס זה לא יעלה על 60%, אבל מה שקרה בפועל הוא, שבעקבות המשבר היחס הזה עלה במהירות ומעט מאוד מדינות באירופה ומחוץ לאירופה עומדות בו. כך, למשל, ביפן היחס עומד על %245 , ביוון: %174, באיטליה: %137 , בארה"ב: %105 , בספרד: %98 , בצרפת: %95 ובגרמניה: %75 ".

צבי סטפק, יו"ר מיטב: "מחירי הדירות יירדו ב-15% בשנתיים הקרובות"

"היחס הממוצע של המדינות המפותחות עומד 106%, וישראל מייצגת יחס של % 67 , והיא, אגב, אחת המדינות היחידות שבהן היחס ירד בשנים האחרונות מ-72.7% בשנת 2008 ל-67% בשנה האחרונה. יחס גבוה מדי של חוב לתוצר מגביל את היכולת של המדינה להגדיל את הוצאותיה באמצעות הגדלת הגרעון התקציבי, שכן מהלך כזה, אם הוא אינו מלווה בגידול מקביל בתוצר, מרע את יחס חוב/תוצר. ברמת הצרכנים: גם הם, בחלק מן המדינות, נמצאים במצב של מינוף מבחינת היחס בין הכנסותיהם לבין חובותיהם, או בין שווי נכסיהם לשווי חובותיהם. בארה"ב, לדוגמא, היחס בין החוב להכנסה פנויה של משקי הבית עומד על כ-104%, ובישראל – 59% . היחס בין שווי הנכסים לשווי החובות עומד בארה"ב על 4.8, ובישראל על 4.4", מציין סטפק, ומוסיף כי "מציאות של מינוף מקשה על הצרכנים לצרוך בעתיד, ומשכך – פוגעת בצמיחה העתידית".

סטפק סבור כי "נקודת המוצא של המשק הישראלי טובה, איפוא, בהרבה מזו של מרבית מדינות העולם, הן בהקשר של החוב הלאומי והן בהקשר של החוב הצרכני. יתרה מזו: הדמוגרפיה הישראלית היא בעלת מאפיינים מבטיחים הרבה יותר מהדמוגרפיה הכמעט סטגנטית של מדינות רבות בעולם כמו באירופה או ביפן. לכן, אין סיבה, לכאורה, שהמשק הישראלי לא יוכל לחזור לקצב צמיחה של בין 4% ל-5%".

צבי סטפק: אין צורך בהפחתת הריבית במשק או ברכישת אג"ח ממשלתיות

"למשק הישראלי יש לא מעט יתרונות נוספים בהשוואה למשקים רבים אחרים. הוא משק קטן ולכן גם גמיש בתגובתו להתפתחויות כלכליות בעולם, הוא משק שמתאפיין ביצירתיות ובחדשנות ולא בכדי ההייטק הישראלי מושך התעניינות מכל העולם המערבי, הודו וסין, ולאחרונה המשק התברך גם בגילוי משאבי גז אדירים. ואם אחרי כל זה, הוא צמח בשנים האחרונות בשיעור ממוצע של של כ-3.0%, שמהווה גידול של כ-% 1  בתוצר לנפש, זו תעודת עניות, קודם כל, למקבלי ההחלטות במשק.
אלה נמנעו מביצוע רפורמות חיוניות בשורה של תחומים, ובהם: מונופולים, בנקאות, שוק ההון, רמת הפריון הנמוכה בסקטור הציבורי, ועוד", מוסיף.

"יתרה מכך, מה שהם כן עשו זה שינויים תכופים ומהירים ב"כללי המשחק" העסקיים תוך יצירת אי-וודאות אדירה ופגיעה בנכונות להשקיע במשק. הרגולציה העודפת, הלא-מידתית והמשתנה תדירות, אוכלת בכל חלקה טובה במשק. השתלשלות העניינים בנושא מאגרי הגז היא דוגמא לחלמאות של ממש", מציין סטפק. "גם הבידוד הבינלאומי הגובר של ישראל משפיע על הזירה הכלכלית, אם כי כרגע במידה מוגבלת, אבל צריך להישמר מפני הגעה למצב שהמציאות המדינית תכתיב גם מציאות כלכלית שתכלול גם סנקציות".

סטפק מציין כי "מעבר לרפורמות המתבקשות במשק (ראה לעיל) ישנם ארבעה תחומים מרכזיים שראוי להשקיע בהם כיוון שהתשואה שהם יספקו למשק תהיה גבוהה במיוחד. תחום התשתיות, שבו צריך יהיה להשקיע סכומי עתק כדי לסגור פיגור של שנים, תחום התיירות שהערך המוסף שלו ותרומתו לתעסוקה במשק היא אדירה, הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה במשק ע"י עידוד המגזר החרדי וע"י עידוד המגזר הערבי והמהלך הרביעי – עידוד העסקים הקטנים והבינוניים. כל אלה, בסופו של יום, יתרמו להגדלה של ממש ברמת הפריון של המשק ולגידול בתוצר. לצורך כל אלה ולצרכים רבים נוספים מיועד התקציב שהינו כלי לקביעת הקצאת הסכומים וביטוי לסדר עדיפויות שנקבע ע"י הממשלה באישור הריבון – הכנסת."

"אחת הבעיות הבסיסיות של התקציב הינה שהוא נבנה מידי שנה על בסיס התקציב הקודם, בבחינת טלאי על טלאי, בלי לעצור, לחשוב ולבחון אותו מן הבסיס. לכן, אסור להתפתות ולהגדיל תקציבים ממשלתיים מסוימים מעבר למתחייב מגידול האוכלוסיה. יש לא מעט משרדי ממשלה שבהם תוספת תקציבית לא תשפר כהוא זה את רווחת האזרח, אלא תהיה בבחינת זריקת כסף לפח. הכסף צריך להיות מושקע בשיפור רמת הפריון, למשל, ע"י מעבר מ"דור הפקס" במגזר הציבורי ל"דור הדיגיטלי", בשיפור דרמטי ברמת ההוראה בחינוך, ועוד. ובכלל, אופן קבלת ההחלטות התקציביות לוקה, לעיתים קרובות, בהיעדר יעדים ובהיעדר מדידה של השגת יעדים, לרבות מדידת עלות-תועלת. הוא גם לוקה בשינויים תכופים, שכל מנכ"ל של חברה היה משלם עליהם במשרתו לו נהג כך", כותב צבי סטפק.

"בחלק מהמקרים נכון להעדיף סיוע ישיר למי שזקוק לו על פני גידול תקציבי שרק ייצר עוד משרות מיותרות במגזר הציבורי, ואין שום בטחון שיגיע לנזקקים לו. הגדלות תקציביות צריכות להתמקד, כאמור, במרכיבים שהם מחוללי צמיחה, דוגמת תשתיות ותיירות. חלק מזה יכול להיעשות בשיתוף של הון פרטי באופן ישיר והון שמנוהל ע"י גופים מוסדיים. בסיטואציה הנוכחית של עלויות מימון נמוכות במיוחד של גיוס אגרות חוב לטווח ארוך, מעלה מאוד את הכדאיות הכלכלית של פרויקטיי תשתית", נכתב בסקירה.

צבי סטפק מדגיש כי "אין שום צורך ואין שום הצדקה להעלות מסים, להמציא מסים חדשים, ו/או לבטל פטורים (למעט, למשל, הפטור ממע"מ באילת שהוא מיותר לחלוטין). הגרעון התקציבי נמצא בשליטה, ולפני שבכלל שוקלים מהלכי מיסוי, יש הרבה שניתן וצריך לעשות קודם – לחייב דיווח כללי ולגבות מס מן ההון השחור שיכול לממן את אותן תוספות שיידרשו לפיתוח המשק ושגשוגו".

בשורה התחתונה כותב סטפק: "אני מאוד אופטימי לגבי המשק הישראלי כבר בשנת 2015, ולמרות שזו תהיה שנה כמעט אבודה בהקשר של מהלכים כלכליים על רקע הבחירות, הצמיחה יכולה בהחלט להגיע ל-4% בשנת 2015, ואם יעשו את מה שמתבקש, אז בשנת 2016 הצמיחה תוכל לנסוק ל-5%. אבל, כל האופטימיות הזו מותנית, כמובן, ברגיעה ביטחונית ובאי הידרדרות לסיטואציה שבה מדינת ישראל תיקלע לבידוד בינלאומי על כל ההשלכות הכלכליות שיהיו לאלה, וזה, בסיטואציה של ממשלה צרה, יהיה בגדר משימה לא פשוטה".

הבנקים מוכרים אגרות חוב, אז למה אתם מחכים? הפחתות הריבית בשנים האחרונות הזניקו את מחירי אגרות החוב. אבל, החגיגה נגמרה – הלימון נסחט כמעט עד תום, אי אפשר לייצר תשואה נוספת, פשוט כי הריבית ברצפה. אז אולי היא תמשיך איכשהו לרדת ולהיות בטריטוריה שלילית, אבל גם אם כן, הרווח למחזיקי החוב יהיה כבר שולי.

ולמי שעדיין לא השתכנע הנה המחשה –  כשהריבית ירדה ב-2% ל-0.1% תוך שנתיים, אז אגרות החוב זינקו וכלל שאורך החיים שלהם גדול יותר הן זינקו ביותר –  אם החזקתם אגרת חוב ממשלתית ל-10 שנים שנתנה תשואה אפקטיבית של 2% עד לפדיון, הרי שאחרי שנתיים אתם מחזיקים באגרת שנותנת סביב 0.1% לשנים שנותרו – תכניסו את זה לנוסחה ותקבלו שהערך של האגרת (בכדי לבטא את התשואות האמורות) עלה בכ-20%! אבל נניח למספרים – הרעיון המרכזי במסחר באג"ח הוא שכאשר הריבית יורדת המחירים עולים וההיפך.

עכשיו הריבית במצב שאין לה כמעט לאן לרדת, כלומר אין סיכוי שיהיו רווחים כמו בשנתיים האחרונות; ההיפך – יש סיכון שהריבית תעלה ואז חרב הפיפיות פועלת הפוך – אגרות החוב יירדו, אפילו יצנחו. צריך לקחת את זה בחשבון כשמשקיעים בקרנות אג"חיות, אף אחד לא מספר לכם את האמת העירומה, זה לא באינטרסים שלהם – אגרות חוב זה מכשיר מאוד מסוכן וככל שאורך החיים גבוה יותר כך זה מסוכן יותר!

מדוחות הבנקים שפורסמו בימים האחרונים עולה כי הפועלים, דיסקונט והבינלאומי מכרו אגרות חוב בכמה מיליארדים שהניבו להם רווחים של מאות מיליונים. זאת תחילת המגמה, אלו לא מספרים מאוד גדולים, אבל הם מספרים את מאחורי הקלעים – גם בבנקים סבורים שהחגיגה נגמרה. אתם צריכים לפקוח עינים ולראות מה יש לכם בתיק ההשקעות – בקרנות, בגמל, בפנסיה וכו', אם יש שם אגרות חוב עם אורך חיים ממושך, אתם עלולים להפסיד לא מעט. הבנקים מוכרים, ואתם לא?

חברת Plus500 היא פלא של ממש. פחות מ-100 עובדים מייצרים הכנסות בקצב שנתי של מעל 300 מיליון דולר ורווחים בקצב מוערך של כ-150 מיליון דולר. הפלא הזה נסחר בבורסה בלונדון (ליתר דיוק בורסת המשנה בלונדון – AIM) בשווי של קרוב ל-1.5 מיליארד דולר, עד ההחלטה של החברה הבת בבריטניה (החברה המרכזית בקבוצה) להקפיא את החשבונות של כ-55% מהלקוחות הפעילים בבריטניה בגלל חשש מהלבנות הון. בתגובה צללה מניית החברה ביומיים בכ-45% ושוויה ירד לכ-700 מיליון דולר. האם זו הזדמנות או מלכודת? אין נביאים! מה שברור שכגודל הסיכון כך גודל הסיכוי.

הכתבה שלנו ב-Ynet 

נתחיל במי זאת בכלל Plus500? Plus500  היא חברה שמתמחה במסחר מקוון על CFD (Contracts for Difference) ­ חוזי הפרשים); היא מציעה ללקוחות/ משקיעים/ סוחרים כמעט כל מה שזז בשווקים הפיננסים ­ חוזה על מניות, חוזה על מט"ח, חוזה על סחורות. ה-CFD  הוא בעצם דרך להשקיע בנכסי בסיס על פני כל היום ובמינוף מאוד גבוה. המינוף הזה מאפשר למשקיעים/ סוחרים להרוויח המון, אבל מנגד גם להפסיד המון. הרווח של Plus500  הוא מההפרש בין  מחרי הקנייה ומחיר המכירה, ולכן ככל שיש לה יותר לקוחות ויותר עסקאות היא מרוויחה יותר. בפועל, היא לא מפסיקה לגייס לקוחות , ולא מפסיקה לגדול. אבל, עכשיו יש צל כבד על הצמיחה שלה. הקפאת חשבונות של 55% מלקוחות בריטניה זה כמעט 30% מהלקוחות בכלל. ההקפאה הזו היא לטענת החברה בגלל מחסור במסמכים, מסמכים פגומים/ מקומטים, מסמכים לא בתוקף (רישיון לא בתוקף וכו') של לקוחות אלה, והמסמכים האלו נדרשים על רקע המלחמה של הרשויות בהון השחור, והפעולות שננקטות כדי למנוע את הלבנת ההון הזה. החשש של הרשויות שדרך חברות מסוג זה (חברות שמתמחות בפורקס, CFD, אופציות בינאריות וכו')  משקיעים ילבינו הון, ולכן גופי הרגולציה דורשים מסמכים שיאפשרו להם לעקוב ולחקור על המשקיע/ סוחר. היבט נוסף הוא הלבנת הרווחים מהמסחר בחברות האלו עצמן – אם הרשויות לא יכולות  לזהות מי קנה ומי מכר, אז ניתן גם לחמוק מתשלום מס.

ומכאן שזה לא עניין פעוט – אם יתברר ש- Plus500 שימשה סוג של מכבסת מס/ הלבנת הון , למשקיעים רבים זה עלול להעיד שחלק גדול מהמודל העסקי שלה התבסס על רווחים לא אמיתיים, כי ברגע שיידרשו מסמכים מלאים ומפורטים, המשקיעים האלו עלולים שלא להגיע. מנגד, אם יתברר שאכן זה עניין טכני של מסמכים מקומטים, צילומים משובשים וכו', אז מהר מאוד תחזור החברה למסלול עסקים כרגיל.

התקרית הבעייתית הזו ב- Plus500יכולה להשליך על התחום כולו. Plus500 היא מהגדולות בתחום, שבו אגב יש שחקניות לא מעטות בשליטת יזמים ישראלים.  התחום הזה, נאמר זו בלשון עדינה – הוא סוג של קזינו. במשחקים האלו בפורקס, באופציות בינאריות בחוזי הפרשים, הבית הוא זה שמרוויח תמיד, ואיכשהו המשקיעים מפסידים. אורך החיים של משקיע הוא סדר גודל של 8 חודשים, פשוט אחרי 8 חודשים נגמר לו הכסף, או שהוא הבין שאי אפשר לנצח. עם זאת, יש גם כאלו שהתמחו בתחום ומצליחים להרוויח לאורך זמן.

ואם נחבר את הסיפתח לסיפא נקבל בעצם שייתכן (חשדות בלבד) שכסף שחור נכנס להימורים הפיננסים האלו ושם הוא פשוט מתאייד. במילים אחרות, בהנחה שאכן מדובר על כסף שחור,  אזי במקום לשלם למס הכנסה משלמים הסוחרים ל- Plus500!

"שינוי מבנה בעלות הבורסה הכרחי להתייעלות הבורסה ולשיתופי פעולה עם בורסות אחרות". כך אמרה הבוקר עו"ד אורנית קרביץ, יועצת בכירה ליו"ר רשות ני"ע ומנהלת המחלקה הבינ"ל ברשות. הדברים נאמרו בוועידת ההנפקות השנתית של DC Finance. לדבריה, ברשות ני"ע  שוקלים באופן חיובי את האפשרות לאפשר רישום של מניות חברות זרות למסחר בבורסה לניירות ערך בתל-אביב ללא צורך בקבלת אישור החברה הזרה ובוחנים את ההשלכות המשפטיות של המהלך. ברשות רואים את ההצעה כדוגמה לחשיבה מחוץ לקופסה שנדרשת לבורסה.

רשות ני"ע: מסדירה את פעילות יועצי ההשקעות בהפניית לקוחות לחברות ניהול תיקים קשורות

"בשנת 2012 פורסמה "מפת הדרכים" של הרשות אשר מבוססת על שלושה יסודות שלובים זה בזה וכוללים רגולציה, דה-רגולציה ופיתוח שוק. החשיבות הרבה של מפת הדרכים היא הודאות הרגולטורית – מפת הדרכים מתארת מה בתכנית הרשות בשנים הקרובות – מה בוצע ומה לא בוצע. במסגרת הדה-רגולציה יזמה הרשות שורה ארוכה של תיקוני חקיקה שמטרותיהם הקלות והתאמות של הרגולציה בהיבטי גילוי ודיווח. בכלל זה נעשו  התאמות בדיווחי בעלי עניין; משך תוקפו של תשקיף מדף; הקלות בדיווחיהם של תאגידים קטנים; מועד חתימה על דוחות כספיים המפורסמים בתשקיף; מועד סיום חובות הדיווח של תאגידים מדווחים ועוד. לנוכח המספר הרב של ההקלות הן רוכזו למספר סדרות חקיקה. סדרת ההקלות הראשונה אשר כללה תיקוני חקיקה ראשית ומשנית אושרה על ידי הכנסת במהלך שנת 2014. סדרת ההקלות השניה הכוללת בין היתר הקלות בדיווחים מיידים, באופני ההצעה לציבור והקלות לחברות מחקר ופיתוח מוכנה לדיון בכנסת, וממתינה לתחילת עבודתה של הכנסת החדשה".

לדברי קרביץ, מתוך הכרה בחשיבות של הנפקות ראשונות לכלכלה בת קיימא ובמסגרת השיקולים המנחים במתווה "מפת הדרכים" של הרשות משנת 2012, מבקש סגל הרשות לקדם סדרת הקלות שלישית שעיקרה עידוד IPO, ובעיקרה עוסקת ביצוע התאמות בדין ובסביבה הכללית האופפת הנפקה לראשונה של הון לציבור, באופן שיעודד חברות לראות בבורסה כאפיק פיתוח וגיוס הון ראוי ומתאים לצרכיהן. אלו בתורן יעודדו צמיחה מקרו-כלכלית, לרבות יצירת מקומות עבודה במשק. כל זאת, מבלי לגרוע משמירה על עניינם של ציבור המשקיעים.

יוזמה של רשות ני"ע: מנהלי קרנות נאמנות ותעודות סל יהיו רשאים להעלות את שכרם רק פעם אחת בשנה

מדובר במעין jobs act ישראלי הכולל שורה של הקלות בכל המישורים – בתחום הדיווח והממשל התאגידי שיקלו על חברות בחמש שנים הראשונות לחייהן כחברות ציבוריות תקופה הסתגלות, אשר במהלכה יוכלו להפנים וללמוד את כללי שוק ההון באופן הדרגתי. ההקלות צפויות להינתן לשיעור קטן יחסית מכלל החברות הציבוריות במשך בכל נקודת זמן (חברות -שהנפיקו לראשונה בחמש השנית האחרונות) ולכן אינן צפויות לפגוע בסטנדרט ההתנהגות הכללי הנהוג בשוק ובאיכות ההגנה לציבור המשקיעים.  אנו סבורים כי גידול בהנפקות הון לראשונה יסייע בעידוד צמיחה מקרו-כלכלית ובהקצאת מקורות יעילה במשק.

בהתייחסות לשינוי מבנה הבעלות של הבורסה אמרה קרביץ כי  "לאחרונה, גובשה ברשות הצעת חוק  של הבורסה בתל אביב ממודל של שותפות למודל של חברה למטרת רווח. שינוי מבנה הבעלות הכרחי להתייעלות הבורסה ולשיתופי פעולה עם בורסות אחרות. במהלך שני העשורים האחרונים עברו מרבית הבורסות בעולם, במדינות המפותחות והמתפתחות כאחד, תהליך שבמסגרתו זנחו את מודל השותפות לטובת מבני בעלות חדשים.  מבני הבעלות שאומצו אינם זהים והם מושפעים מהסביבה הכלכלית והמשפטית  אך מאפיין מרכזי משותף למבני הבעלות החדשים הינו הפיכת הבורסה לעסק כלכלי למטרות רווח.

שינוי מבנה הבעלות של הבורסות ממודל של שותפות למודל של תאגיד למטרות רווח נבע, בין היתר, מהצורך ליצור מבנה בעלות שמתמרץ את חברי הבורסה להשקיע את המשאבים הדרושים כדי להתמודד עם ההתקדמות הטכנולוגית ועם התעצמות התחרותיות מצד בורסות אחרות, ואשר יקל על קיום שיתוף פעולה בין בורסות (בין היתר באמצעות קשרי בעלות) לשם יצירה וניצול של יתרונות לגודל. מעבודת McKinsey אשר הוצגה בפני ועדת בן חורין שהמליצה על המהלך עולה כי בורסות בעולם אשר זנחו את המודל של אגודה שיתופית ועברו למודל של פעילות למטרת רווח הצליחו לשפר פרמטרים חשובים בפעילותם ובהם: שקיפות וממשל תאגידי, אטרקטיביות, יעילות,  סחירות,  נגישות להון  ושתופי פעולה עם בורסות אחרות ועם משקיעים. "אנחנו חושבים ששינוי מבנה הבורסה הכרחי גם לצורך שיתופי פעולה אפשריים עם בורסות זרות, שיתוף פעולה שיכול להועיל לשוק המקומי ובהחלט ניתן לראות שיש עניין גם מצד בורסות באירופה וגם מצד בורסות בארה"ב".

בנוגע לרישום של מניות זרות למסחר אמרה קרביץ כי  אנחנו בוחנים באופן חיובי את האפשרות לאפשר רישום של מניות חברות זרות למסחר בבורסה לניירות ערך בתל-אביב ללא צורך בקבלת אישור החברה הזרה. אנחנו בוחנים את ההשלכות המשפטיות של המהלך אך בהחלט מעודדים את סוג החשיבה מחוץ לקופסה שנדרשת לבורסה ולשוק ההון המקומי.

פסגות מפרסמים הבוקר (ד') סקירה בעקבות דוחות אמות שפורסמו אתמול, ומציינים כי "הצמיחה בפרמטרים התפעוליים נמשכת". נעם פינקו מבית ההשקעות פסגות מדווח כי ב-NOI נרשמה עליה נאה של 5 מש"ח לעומת הרבעון הקודם ו-4 מש"ח לעומת הרבעון המקביל.

להערכת פסגות, העליה נובעת מהכנסה חד פעמית של 2 מש"ח, עליה של 1.3 מש"ח מנכס שנרכש ו-כ 2 מש"ח (כ-2%) מ-NOI מנכסים זהים. ה-FFO – עלה בצורה מרשימה מ-74 מש"ח ברבעון הקודם ל-79 מש"ח הרבעון בזכות העליה ב-NOI והמשך צמצום הוצאות המימון לאור מחזורי חוב בריבית נמוכה יותר.

אמות השקעות: הרווח ברבעון הראשון ירד ב-23% לכ-49 מיליון שקל

פינקו מתייחס לשערוכים שערכה החברה, וכותב בסקירתו כי החברה רשמה מחיקות שווי של 41 מש"ח. כל המחיקות נובעות מהמדד השלילי ברבעון בהיקף של 1.6%. המדדים החיובים שנרשמו לאחר תאריך המאזן יובילו להחזר חלקי של השערוכים הליליים בעתיד. בפסגות מציינים כי החברה שומרת על איתנות פיננסית גבוהה – רמת המינוף נמוכה יחסית ויחס החוב לנכסים עומד על 52%. לחברה מזומנים ומסגרות אשראי בהיקף של כ- 650 מיליון ש"ח ונכסים לא משועבדים בהיקף של  5.7 מיליארד ₪.

"הגידול ב-NOI ינבע מחוזים חתומים בנכסים שבנייתם ונכסים אחרים בהם התחלף שוכר/נחתמו חוזים חדשים (החברה מציינת כי השכירה 5,500 מ"ר בבית טלדור שהיו ריקים) וכן נכסים שנרכשו. הגידול ב-FFO ינבע מהגידול ב-NOI ובהקטנת הוצאות המימון (הריבית האפקטיבית של החברה ירדה מ-4.26% בשנת 2014 ל-3.86%)", כותבים פסגות. "החברה תחלק לבעלי המניות 68 אגורות בשנת 2015 (17 אגורות לרבעון) כדיבידנד המגלם תשואת דיבידנד שנתית גבוהה של כ- 5.2%. בנוסף מדווחת החברה כי מתחילת השנה רכשה אמות נכסים בהיקף של 117 מש"ח בשטח של כ-10.5 אלפי מ"ר אשר בתפוסה מלאה יניבו NOI של כ-9.2 מש"ח".

פסגות: "שופרסל הציגה דוחות חלשים מאוד"; מעדכנים מטה את התחזית לשנתיים הקרובות

בשורה התחתונה כותב נעם פינקו מבית ההשקעות פסגות: "אמות צפויה לצמוח בשנת 2015 בזכות השכרת שטחים שהיו ריקים (ופגעו ב-NOI בשנת 2014) וחידוש חוזים וכן רכישות קטנות שהחברה מצליחה לבצע בשוק שקשה לבצע בו עסקאות כרגע. בנוסף ממשיכה החברה לקדם את תכניות הייזום (רמת גן, קריית אונו, בית דגן). אמות הינה החברה הרגישה ביותר לתחום המשרדים באזור המרכז ולכן להתפתחויות באזור (חשש מעודף היצע בטווח זמן בינוני) יהיו השפעות על החברה. לנוכח המשך ירידת הריבית והתשואות עלתה מניית אמות מתחילת השנה בשיעור של כ- 15%. להערכתנו כל עוד הריבית האפסית תישמר מניית החברה עשויה להמשיך ולהניב תשואה נאה. עדכון המודל גוזר מחיר יעד של 14 ₪ הגבוה ב-8% ממחיר המניה בשוק. המלצתנו נשארת החזק".

למדריך מט"ח 

אייל כהן, מנכ"ל חברת שיא קפיטל, מפרסם הבוקר (ד') סקירת מט"ח, ומעריך כי החלטת הריבית ביום שני הקרוב מהווה ההזדמנות לבנק ישראל לנקוט בצעדים מקיפים כדי לטפל באופן שורשי בבעיית הספקולנטים הפועלים בדולר – שקל.  כהן אומר כי "הדולר פתח הבוקר ברמה של 3.8730 – 3.8760 שקל לדולר והאירו נסחר כעת ברמה של 1.1140-1.1143 דולר לאירו".

כהן מציין כי "אתמול, האירו נחלש ב- 1.45%, ירידה מרמה של 1.1315 דולר לאירו לרמה של  1.1150 דולר לאירו בעיקר בעקבות פרסום לפיו בכיר בבנק המרכזי האירופי אמר כי הבנק המרכזי יגביר את היקף רכישות האג"ח שלו במסגרת התכנית להקלה כמותית, שבהם רמת הנזילות נמוכה".

הראל פיננסים: "נתון צמיחה גבוה מ-3% יוריד את הריבית השלילית מהפרק לתקופה ממושכת"

בנוסף מציין כהן כי "אתמול הומחשה ביתר שאת הפעילות הספקולטיבית בשקל, פעילות אשר מעכבת ופוגעת בצמיחה בישראל עקב היחלשות היצוא והפגיעה ביצרנים מקומיים אל מול מחירי היבוא המוזלים".

"הדולר התחזק מול השקל ב- 0.6% – עליה מרמה של 3.8460 שקל לדולר לרמה של 3.8705 שקל לדולר. החלטת הריבית ביום שני הקרוב מהווה ההזדמנות לבנק ישראל לנקוט בצעדים מקיפים כדי לטפל באופן שורשי בבעיית הספקולנטים הפועלים בדולר – שקל", מסכם כהן, מנכ"ל חברת שיא קפיטל.

בנק הפועלים מציע שני פקדונות שקליים לטווח קצר ולטווח בינוני; הריבית בבינוני – 1.05% לשנה!

בראשית השבוע העריכה איילת ניר מבית ההשקעות "יצירות" כי "להתפתחות שער החליפין בימים שנותרו עד להחלטת הריבית תהיה חשיבות רבה בקביעת הריבית במשק. ללא תיקון בשער החליפין – בנק ישראל צפוי להפחית שוב את הריבית". בנוסף התייחסה ניר למדד המחירים לצרכן שפורסם ביום ו', והעריכה כי "העליה במחירי הפירות והירקות עשויה לתקן בחודשים הקרובים, בעוד הירידה בסעיף הדיור עשויה להתברר כתחילתה של מגמה חדשה. אלו לא בשורות טובות בעיני מי המבקש לראות את האינפלציה במשק חוזרת אל היעד ואת המשך הצמיחה במשק. גם היחלשות הכלכלה האמריקאית לא ממש תומכת ביעדים אלו, וגם לא החולשה בנתוני הסחר שפורסמו לאחרונה".

שרוליק חנוך ודן ליברמן, מנכ"לים משותפים בחברת SDB, תומכים כבר תקופה ארוכה ביוזמת חוק שכירות הוגנת של חברת הכנסת סתיו שפיר. כעת, עם החלטת שר האוצר משה כחלון לקדם את החוק אומרים חנוך וליברמן כי "קידום חוק שכירות הוגנת הוא יוזמה מבורכת מאוד. מעבר לכל נושא מחיר הדירה, החוק חייב להתייחס לתחזוקה נאותה של הדירה, אחרת אין תועלת בחוק כי הוא משאיר פתח לבעלי הדירה לפצות את עצמו על חוסר היכולת להעלות את שכר הדירה".

חנוך וליברמן מוסיפים כי "אם ממשלת ישראל לא תדאג להגדלה משמעותית של היצע הדירות, ייווצר מצב שבו לא יישארו דירות להשכרה מאחר ושוכרים לא ימהרו לעזוב נכס במצב שבו הם יודעים כי שכר הדירה הוא קבוע לתקופה קצובה. מנגד, שוכרים חדשים המעוניינים להיכנס לשוק לא יצליחו למצוא דירה מאחר והחיסרון של החוק הוא בהקטנת היקף התחלופה בשוק".

הממשלה אישרה את העברת רשות מקרקעי ישראל ומנהל התכנון למשרד האוצר

"בניגוד למה שמקובל לחשוב, פיקוח על שכר הדירה והצמדתו למדד יסייע גם לבעלי הדירות, הם ירוויחו שוכרים נאמנים שיישארו בדירות למשך תקופה ארוכה יותר. שוכרים יעדיפו להישאר בדירות תקופות ארוכות יותר בידיעה כי מחיר השכירות שהם נדרשים לשלם הוא קבוע לתקופה של 3-5 שנים. מבחינת בעלי הדירות, הם יוכלו להתמקד בשיפור תחזוקת הדירה במקום להשקיע מאמצים רבים באיתור של שוכרים חדשים. אין ספק כי תחלופה נמוכה יותר של שוכרים בנכס תגדיל את התשואה של בעלי הדירות ולא תקטין אותה", מוסיפים עוד המנכ"לים המשותפים בחברת SDB.

הבוקר הגיבה ד"ר רינה דגני, מנכ"ל קבוצת המחקר גיאוקרטוגרפיה, להחלטות של שר האוצר מר משה כחלון להטיל מיסים על משקיעי הנדל"ן. ד"ר רינה דגני אמרה:" אני תוהה אם שר האוצר משה כחלון עושה נכון כשהוא מוציא לתקשורת עוד ועוד 'בלוני ניסוי' המתמקדים בראש וראשונה במיסוי על משקיעי נדל"ן".

נתניהו מייעד לכחלון את משרד האוצר – מניות הבנקים יורדות בכ-2.3%; הזדמנות קנייה?

"בתחילה זה היה הרעיון חסר התוחלת להגדיל באופן דרמטי את מס הרכישה על דירות להשקעה, עד כדי 20 אחוזים, ואילו כעת צץ ועולה הרעיון להקפיא את שכר הדירה. לטעמי אלה לא רק צעדים שלא  יביאו לשום תוצאה, אלא יש בהם אפילו סממני ניסיון מלאכותי לשלוט על רמות המחירים בשוק הדיור, זאת על ידי פגיעה קשה דווקא במשקיעים המהווים במשך עשרות שנים את חוד החנית של שוק הנדל"ן. מבדיקה שערכנו בגיאוקרטוגרפיה, מתברר כי מאז 1983, כלומר 32 שנה אחורה, היוו המשקיעים מאז ומתמיד 20-30 אחוזים מרוכשי הדירות, ולעיתים אף יותר מכך", הוסיפה ד"ר רינה דגני.

"זה אומר שהשקעה בדירות איננה , ובניגוד למה שרבים סבורים, משהו אופנתי, אלא מגמה קבועה וחיובית. רוב רוכשי הדירות, לפי הבדיקה שערכנו, אינם ספקולנטים כלל ועיקר, אלא ישראלים מן השורה המחפשים אלטרנטיבה טובה להשקעה ורוצים להבטיח את עתידם באמצעות פנסיה שאותה יקבלו באמצעות שכר הדירה. מה שכחלון ישיג, לצערי, זה בדיוק את ההיפך ממה שביקש, לגבי שוק הדיור בכלל ודיור בר השגה לצעירים בפרט", סיכמה ד"ר רינה דגני.

קרן חיות, יוזמת כנס הסינמטק: "מה שהממשלה מנסה כעת לעשות מהווה לטעמי טעות גדולה. כהרגלה בקודש היא מנסה עוד ועוד לטפל בביקושים, זאת במקום לטפל בבעייה האמיתית שהיא מחסור כבד בהיצע דירות. ברגע שינסו גם להגדיל את מס הרכישה וגם להקפיא את שכר הדירה, המשקיעים יחליטו לא לרכוש דירות, לא להשכיר את הדירות שבבעלותם או אפילו להפטר מהדירות שאותן רכשו, מלאי הדירות להשכרה בשוק יקטן משמעותית ואז מי שיסבול מכך יהיו דווקא אותם צעירים שמשכירים דירות, ובראש וראשונה בתל אביב וגוש דן. זה גם יביא להתכווצות שוק הדיור, להרבה פחות עסקאות, ובאופן פרדוקסלי, במקום להוריד מחירים, זה יביא דווקא לעלייה מחודשת של רמות המחירים. מתברר, אומרת קרן חיות,  כי המחסור בדיור בשוק חצה השנה את רף ה-100 אלף דירות חסרות, רובן הגדול בתל אביב וגוש דן . הפתרון יהיה רק בהגדלת קצב התחלות הבנייה מכ-40 אלף בקושי לשנה, לכ-55 אלף לפחות, ובשורה ארוכה ומגוונת של דרכים, קיצור הליכים סטטוטורים, והפיכת הפינוי בינוי לנושא דגל חברתי ולאומי".

שוק כרטיסי האשראי ברבעון הראשון משדר עסקים כרגיל; מיתון, קיפאון בצמיחה? הצחקתם אותנו! הנה הנתונים שימחישו יותר מכל שדיבורים לחוד ומעשים לחוד – הישראלי הממוצע כנראה אוהב לבכות על כמה שקשה לו כלכלית, והוא בקושי מסיים את החודש, אלא שבפועל השימוש בכרטיסי אשראי הולך וגדל – נכון, גם לשם צריכה שוטפת הכרחית, אבל לא רק! ורק להמחשה – סל המזון הממוצע דווקא הוזל ברבעון הראשון של 2015 לעומת הרבעון המקביל אשתקד. ובכל זאת, השימוש בכרטיסי אשראי גדל ב-7%!

כרטיסי אשראי – איפה הכי זול?

ההיקף הכולל של הרכישות בכרטיסי אשראי הסתכמו ברבעון הראשון ב-62 מיליארד שקל – כך עולה מבדיקת "מהון להון" . הסכום הזה הוא סיכום של הרכישות בכרטיסים בכל החברות ( מתוך דוחות רבעון ראשון שפורסמו בימים האחרונים).

עם זאת,  ההשוואה לא מדויקת – ברבעון הראשון השנה נעשו רכישות רבות בגלל פסח, בעוד שבשנה שעברה חג פסח היה ב-12 באפריל משמע הרכישות גלשו לרבעון השני.

מספר הכרטיסים התקפים של כל חברות כרטיסי האשראי גדל גם כן בכ-7% למעל 9 מיליון , קרוב ל-3 מיליון כרטיסים הם כרטיסים חוץ בנקאיים.  עוד עולה מבדיקת "מהון להון" כי ההכנסות הכוללות של החברות הסתכמו בכ-1 מיליארד שקל, והרווח הסתכם ב-140 מיליון שקל.

במקביל לפעילות המסורתית, מאיצים בחברות כרטיסי האשראי את תחום ההלוואות. היקף האשראי  ללקוחות הפרטיים הסתכם ברבעון הראשון ב-6.7 מיליארד שקל, בעוד שבתחילת השנה הסתכם האשראי בכ—6.4 מיליארד שקל. התחום הזה הוא הצומח ביותר בחברות כרטיסי האשראי, וכנראה גם הרווחי ביותר – הריבית הממוצעת על ההלוואות האלו מגיעה לשיא של 10.7% בשנה! וזה כאשר מדברים במשק על ריבית אפסית ועל אפשרות לריבית שלילית. זאת ועוד – היקף האשראי הכולל עלה ביחס לשנה שעברה ב-30%!

ממשלת ישראל אישרה היום בישיבתה הראשונה את בקשתו של שר האוצר, משה כחלון, להעברת מינהל התכנון ממשרד הפנים אל משרד האוצר (לצורך העברת מנהל התכנון נדרשת השלמת מהלכי חקיקה שיובאו לכנסת בהקדם האפשרי). כמו כן אושרה העברתה של רשות מקרקעי ישראל ממשרד הבינוי והשיכון אל משרד האוצר.

שינוי המבנה הנ"ל הינו על פי ההסכם הקואליציוני בין מפלגת כולנו שבראשה עומד ח"כ משה כחלון, לבין הליכוד. השר כחלון שם בראש סדר העדיפויות שלו את הטיפול במשבר הדיור בישראל ולצורך כך ביקש לקדם את העברת הגופים הללו על מנת לאפשר תאום רב מערכתי בין כלל הגורמים האחראים על תהליכי התכנון והבנייה בישראל.

כחלון מבקש מהציבור להמתין: "עדין לא נקבע שמס רכישה לדירה שנייה יעלה ל-20%"

משבר הדיור הוא אחד מן העמוקים והחשובים עבור אזרחי מדינת ישראל ותאום כזה של כלל הגופים הממשלתיים העוסקים בנושא הוא הכרחי על מנת לקדם רפורמות משמעותיות שיובילו לפתרון יציב ובר קיימא.

ליבת מדיניות הממשלה ביחס לריסון עליית מחירי הדיור הינה פעילות להגדלת היצע הדיור. בפני מדיניות זו עומדים חסמים רבים, המרכזי שביניהם הוא החסם התכנוני. על אף העלייה בהיקף התכנון – מ-25,000 יח"ד מתוכננות בממוצע בשנים 2007-2011 ל-68,000 יח"ד בממוצע בשנים 2012-2014, והשיווק בקרקע מדינה – 50,551 יח"ד בשנת 2014 לעומת כ-35,000 יח"ד בממוצע לשנה בשנים 2009-2013, ישנו צורך בהמשך המגמה הקיימת וזאת לאור הגידול בביקושים והמשך עליית המחירים.

הקבלנים על תכנית כחלון בנדל"ן: "בדומה לתכנית מע"מ אפס – גם תכנית זו תגווע"

מניתוח משבר הדיור עלה כי אחת הסיבות המרכזיות למשבר, הינה היעדר סנכרון בין הגורמים השונים האמונים על שרשרת הייצור של דירה בממשלה. תופעה זו מתעצמת לאור זאת שמעל 90% מהמקרקעין במדינת ישראל הינם נכון להיום בניהול רשות מקרקעי ישראל. כך, היכולת להגדיל את היצע הדיור ובאמצעות כך להילחם בעליית מחירי הדיור תלויה למעשה במידה רבה בפעילות הממשלה. כמו כן עולה קושי משמעותי בכך, שגורמים אשר אינם אחראיים על שוק הנדל"ן, הינם בעלי סמכויות נרחבות בתחומים המשפיעים מאוד על היכולת להגדיל את היצע הדיור, ובראש ובראשונה הדברים אמורים בנוגע למנהל התכנון במשרד הפנים.

לאור האמור, עולה צורך מקצועי דחוף ומשמעותי לרכז את כלל הפעילות של הממשלה בשוק הנדל"ן תחת משרד אחד מה שיאפשר יתר תיאום וסנכרון בפעולות השונות, ובמיוחד יאפשר ריכוז של הסמכות והאחריות תחת שר האוצר.

חברת אמות השקעות מפרסמת היום (ב') את תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון לשנת 2015, וממשיכה להציג צמיחה תפעולית בכל המדדים. הכנסות החברה ברבעון הראשון לשנת 2015 הסתכמו בכ- 145 מיליון ש"ח לעומת כ- 139 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, הגידול בשיעור של 4% נובע בעיקר משיפור בנכסים הקיימים.

הרווח הנקי ברבעון הסתכם בכ- 49 מיליון ש"ח לעומת כ- 64 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של כ- 23% הנובע מהתאמת שווי שלילי שביצעה החברה לאור הירידה החדה במדד המחירים לצרכן.

ה- NOI ברבעון הראשון לשנת 2015 גדל בכ- 3% והסתכם בכ-127 מיליון ש"ח לעומת כ- 123 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. ה- FFO ברבעון הראשון לשנת 2015 גדל בכ- 10% והסתכם לכ-79 מיליון ש"ח לעומת כ-  72 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. ה- NOI מנכסים קיימים (Same property NOI) ברבעון הסתכם לכ- 125.5 מיליון ש"ח, לעומת כ- 122 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ- 2.9% (ברבעון הנוכחי נכללת הכנסה בעלת אופי חד פעמי בסך של כ- 1.9 מיליון ש"ח).

אמות: הרווח הנקי ב-2014 גדל והסתכם בכ-258 מיליון ש"ח לעומת כ-232 מיליון ש"ח ב-2013

מתחילת השנה התקשרה הקבוצה בעסקאות לרכישת נדל"ן להשקעה בשטח של כ- 10.4 אלפי מ"ר בתמורה של כ- 117 מיליון ש"ח (כולל מסי רכישה), אשר יניבו  NOI בתפוסה מלאה של כ- 9 מיליון ש"ח. החוב הפיננסי נטו הינו 4.2 מיליארד ש"ח (כ- 52% מסך המאזן) , מח"מ החוב המשוקלל של החברה עומד על 4.9 שנים כאשר הריבית המשוקללת האפקטיבית של כלל החוב המצרפי של הקבוצה הוא 3.85%.

אבי מוסלר, מנכ"ל אמות: "שנת 2015 נפתחה באופן חיובי, עם הצגת צמיחה מתמשכת בפרמטרים התפעוליים ושמירה על אחוזי התפוסה הגבוהים בשיעור של למעלה מ-94%. מתחילת השנה ביצענו רכישות של נדל"ן מניב בהיקף של כ- 117 מיליון ש"ח, הצפויים להניבNOI  של כ- 9.2 מיליון ש"ח. בכוונתנו להמשיך ולפעול על פי אותה אסטרטגיה ארוכת טווח בה פעלנו להשאת ערך לבעלי מניותינו גם בהמשך הדרך"

אמות אישררה את תחזיותיה לשנת 2015 ולפיהן: ה-NOI צפוי להסתכם ב- 497-507 מיליון ש"ח, ה- FFO צפוי להסתכם ב- 306-316  מיליון ש"ח וה-FFO למניה ב- 1.11-1.15 ש"ח למניה. נכון לתאריך הדוח, לחברה מזומן וקווי אשראי בלתי מנוצלים בהיקף של כ-850 מיליון ש"ח וכ- 5.7 מיליארד ש"ח נכסים לא משועבדים (המהווים כ-70% מכלל הנדל"ן של הקבוצה).

ההון עצמי ליום 31.3.15 הסתכם לכ-3.03 מיליארד ש"ח (הון עצמי למניה של 11.03 ש"ח) לעומת כ- 3.02 מיליארד ש"ח (הון עצמי למניה של 11.04 ש"ח) ליום 31.12.14, הגידול בסך של כ- 3 מיליון ש"ח נובע מרווח נקי בהיקף של 49 מיליון ש"ח ובניכוי דיבידנד בהיקף של כ- 47 מיליון ש"ח.

אלוני חץ: הרווח המיוחס לבעלי המניות ב-2014 הסתכם ב-313 מיליון ש"ח לעומת 352 מיליון ש"ח ב-2013

אמות השקעות מציינת כי מדד המחירים לצרכן ברבעון ירד בשיעור חריג של כ- 1.6%, בעקבות כך הפחיתה החברה את שווי נכסיה בסך של כ -37 מיליון ₪ נטו. לאחר תאריך המאזן, המדד עלה בשיעור של כ- 0.9% אשר ייתכן ויקזז בחלקו את  התאמת השווי ההוגן השלילית. כמו כן, החברה רשמה הכנסות מימון בהיקף של כ- 51 מיליון ש"ח, בגין הפרשי הצמדה ונרשמו הוצאות מיסים ביתר בהיקף של כ- 27 מיליון ש"ח.

סך שווי נדל"ן להשקעה (מניב ובהקמה) ליום 31.3.2015 הסתכם בכ-8.23 מיליארד ש"ח לעומת כ- 8.18 מיליארד ש"ח בתום שנת 2014. שיעור התפוסה הינו 94.2% בדומה ל- 31.12.14 ולעומת 94% ליום 31.3.14. יצוין כי שיעור התפוסה הגבוה נותר יציב חרף רכישתם של נכסים במהלך התקופה שאינם בתפוסה מלאה והוסיפו שטחים ריקים לתיק הנכסים של החברה.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם בכ- 110 מיליון ש"ח, לעומת כ- 86 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ- 28%.  Cap Rate- שיעור התשואה המשוקלל הנגזר מהנדל"ן המניב להשקעה עומד נכון לסוף הרבעון על 7.52%.