מדד שארפ הוא מדד לביצועים של תיקי השקעות, מנהלי קרנות נאמנות או קופות גמל. הוא מודד את עודף התשואה ליחידת סיכון על נכסי השקעה. המדד פותח ב-1966 על ידי הכלכלן האמריקאי וחתן פרס נובל לכלכלה ויליאם שארפ.

מדד שארפ – מה הוא מודד?

מדד שארפ הפך רלוונטי בעקבות מצבים של תנודתיות חריגה בשווקים. תמיד יש תנודתיות בשווקים (מדד התנודתיות נקרא VIX – מדד הפחד), השאלה היא עד כמה. תנודתיות רבה אומנם לא מביאה למפלות ולקריסות, אבל מקשה על המשקיעים. הסיבה לה היא בעיקר תגובות קיצוניות לידיעות חדשותיות על חשבון שמירה על איפוק והמתנה לטווח הארוך. ככל שהתנודתיות בשווקים גבוהה יותר, כך גדל הפער בין תשואת הקרן או המדד לבין תשואות המשקיע, כך שאלו מתקזזות עם דמי הניהול והרווח קטן או לא קיים.

חסרונות מדד שארפ

הבעיה במדד שארפ היא בעיקר כשהתשואה שלילית. כך התגלה במשבר 2008. קופות רבות לא השיגו תשואה גבוהה עודפת, וכך המכנה בנוסחה הפך לשלילי.

מקור הטעות הוא שככל שמספר שלילי הוא קטן יותר, כך הוא גבוה יותר במונחים מוחלטים, ולהפך. אולם גובה התוצאה השלילית במדד שארפ יכול לנבוע מסטיית תקן נמוכה במיוחד (מצב חיובי כשלעצמו), או מתשואה שלילית גבוהה. ולכן, כשמדד שארפ גבוה או נמוך במיוחד – אי אפשר לקבוע מהי הסיבה.

עם זאת, בהינתן מדדי הסיכון הקיימים, הרי שמדד שארפ הוא אחד מהמדדים הטובים להשוואה בין מוצרי השקעה (כעת ריבית בנק ישראל 3.25% כעוגן לריבית חסרת סיכון).

מדד טריינור

מדד אחר שמשמש לבחינת ביצועי תיקים, קרנות וקופות הוא מדד טריינור. מדובר על מדד שפותח על ידי ג'ק ל. טריינור, ובדומה למדד שארפ גם הוא בוחן את התשואה העודפת של הקרן ביחס לריבית חסרת סיכון. ההבדל – ההפרש מחולק בבטא של הקרן (הבטא היא מדד סיכון, תנודתיות). הרעיון של המדד הוא שהרכב הקרן עשוי להיות שונה מזה של מדד הייחוס שלה, ולכן יש לבחון את התשואה העודפת ביחס לבטא של הקרן ולא ביחס לסטיית התקן שלה.

ככל שמדד טריינור גבוה יותר, כך מנהל התיק, הקרן, הקופה, טוב יותר.

מדד אלפא של הכלכלן מייקל ג'נסן מודד את התשואה העודפת אחרי דמי ניהול. המדד למעשה בוחן את יכולתו של מנהל הקרן לייצר למשקיעים תשואה מעבר למה שהיתה אמורה להשיג על פי רמת הסיכון שלה ותשואת השוק. תיק, קרן או קופה שהשיגו אלפא חיובית פירושו כי למרות דמי הניהול, הצליח המנהל להשיג תשואה חיובית מעבר למה שהיה אמור להשיג בהינתן רמת הסיכון.

קופות גמל – יתרונות שלא קיימים במכשירי החיסכון האחרים

איך בוחרים קרן השתלמות ומי קרן ההשתלמות הטובה בעשר השנים האחרונות?

הסבר מורחב: איך משתמשים במדד שארפ בהשוואת קרנות

מדד שארפ עונה על שאלה אחת: כמה תשואה עודפת קיבלתם על כל יחידת סיכון. לכן הוא שימושי בהשוואה בין קרנות דומות, למשל שתי קרנות מניות באותו שוק. השוואה בין קרן מניות לקרן אג"ח באמצעות המדד פחות משמעותית, כי הן משרתות מטרות שונות. בנוסף, המדד מבוסס על נתוני עבר, ולכן הוא לא מבטיח שהקרן תמשיך להתנהג באותו אופן.

דוגמה להמחשה: נניח, להמחשה, שקרן א' הניבה 8% בשנה עם סטיית תקן של 10%, וקרן ב' הניבה 10% עם סטיית תקן של 16%. נניח שהריבית חסרת הסיכון היא 2%. השארפ של א' הוא 0.6, ושל ב' 0.5. כלומר, למרות התשואה הגבוהה, ב' נתנה פחות תשואה לכל יחידת סיכון. משקיע שרגיש לתנודות עשוי להעדיף את א'.

מה החיסרון העיקרי של המדד?

הוא מניח שהתנודתיות מתפלגת באופן סימטרי, ולא תמיד מבחין בסיכון של ירידות חדות ונדירות.

לאיזו תקופה לחשב?

עדיף תקופה ארוכה, כמה שנים, כדי שהתוצאה לא תושפע מאירוע אחד.

האם יש מדדים משלימים?

כן, למשל מדדים שמתמקדים רק בתנודתיות כלפי מטה.

צעדים מעשיים

• השוו את המדד רק בין קרנות באותה קטגוריה.
• השתמשו בתקופה של כמה שנים.
• בדקו גם את הירידה המרבית של הקרן.
• בדקו את דמי הניהול לצד המדד.
• זכרו שנתוני עבר אינם מבטיחים את העתיד.

להרחבה: מחשבון תשואה שנתית ממוצעת CAGR · מדריך קרנות נאמנות