עירוי חיצוני הוא כל שינוי  המתרחש בכמות הכסף במדינה, שמקורו בבנק המרכזי (במישרין). אם העירוי חיצוני  הוא חיובי, המצב  משקף גידול בכמות המזומנים. אם העירוי חיצוני שלילי, המצב משקף קיטון בכמות המזומנים. הסיבה העיקרית המובילה  לעירוי חיצוני היא כניסה ויציאה של מט"ח למדינה וממנה. אם נאמר שמתרחש רק עירוי חיצוני, אז המזומן בידי הציבור  נשאר קבוע והשינוי בבסיס הכסף חל רק על הרזרבות.
* העירוי החיצוני יגדיל/יקטין את כמות הכסף בסכום העירוי כפול מכפיל הפיקדונות

עירוי פנימי, לעומת זאת, הוא כל שינוי בכמות הכסף במדינה שמקורו אינו בבנק המרכזי ישירות

לעירוי פנימי כמה סיבות, ובהן:

1. שינוי בהחלטת הציבור איך  הוא רוצה לחלק את כספו בין מזומן לבין פיקדונות בבנק. ככל שההעדפה היא לטובת הפיקדונות, יירשם גידול בכמות הכסף.
2. שינויים ביחס הרזרבה של בנק ישראל. הקטנת יחס הרזרבה מגדילה את כמות הכסף, והגדלת יחס הרזרבה מקטינה את כמות הכסף.

עירוי פנימי חיובי  משקף גידול בכמות הכסף ועירוי פנימי שלילי משקף קיטון בכמות הכסף.

* במצב זה, המזומן ביד הציבור לא נשאר קבוע.
* העירוי החיצוני יגדיל/יקטין את כמות הכסף בדומה להלוואות ולא יהיה כל שינוי בבסיס הכסף.
* כדי שכמות הכסף לא תשתנה =< הלוואות צריכות לא להשתנות.

קיים גם עירוי משולב. זהו עירוי הכולל בתוכו הן עירוי חיצוני והן עירוי פנימי. היות שבסיס הכסף שווה לכמות המזומנים בידי הציבור ועוד סכום הרזרבות בבנקים, הרי שבעירוי משולב יתקיים:

סכום הערוי הפנימי = (שינוי בכמות המזומנים בידי הציבור) – (סכום העירוי החיצוני.

מהו יחס רזרבה)