איגרות חוב ממשלתיות הן איגרות חוב שמנפיקה הממשלה כדי להגדיל את הכנסותיה ולצמצם את הגירעון. כך עושות רוב הממשלות בעולם, כולל ממשלת ישראל. למעשה, הממשלה היא מנפיקת האג"ח הגדולה בבורסה.

יש כמה סוגים של אג"ח ממשלתיות: אג"ח בריבית קבועה – זו אינה צמודה למדד המחירים לצרכן ומכונה ממשלתית שקלית, לשעבר שחר. סוג אחר הוא אג"ח ללא תלוש (קופון). אלו מונפקות בניכיון, בערך נמוך מהערך הנקוב, לטווח קצר. המשקיע מרוויח מהפער בין מחיר ההנפקה למחיר הפירעון, שהוא הערך הנקוב. אג"ח אלו נקראות ממשל קצרה. סוג נוסף הוא איגרות ממשלתיות בריבית משתנה. גם אלו אינן צמודות למדד והריבית נקבעת על פי שקלול ממוצע של התשואה שמניבות סדרות מלווה קצר מועד. אלו נקראות ממשל משתנה. הסוג האחרון הוא אג"ח צמודות מדד, וזה הסוג היחיד שצמוד למדד המחירים לצרכן, נקרא ממשל צמודה, לשעבר גליל. בנוסף בנק ישראל מנפיק סדרות מלווה קצר מועד.

האפיק של איגרות חוב ממשלתיות הוא האפיק הבטוח או הסולידי מבין כל אפשרויות ההשקעה (כעת ריבית בנק ישראל 3.25%), משום שרק במקרה של חדלות פירעון של המדינה לא יראה המשקיע את כספו בחזרה או תשואה כלשהי. ומובן שלהבדיל מחברות, המנפיקות איגרות חוב קונצרניות, מקרה זה נדיר, אם כי קיים. כך שאם לא מושכים את הכסף לפני הפדיון מובטחת תשואה כלשהי, גם אם נמוכה יחסית.

למעט מק"מ, המונפק על ידי בנק ישראל, מרבית איגרות החוב הממשלתיות בישראל מונפקות על ידי היחידה לניהול החוב הממשלתי במשרד האוצר. כיוון שאג"ח אלו בטוחות יחסית הן ניתנות ללא שעבוד.

השקעה באגח – כל מה שרציתם לדעת! והאם יש בועה בשוק האג;ח?

מהן אגח קונצרניותמהן איגרות חוב להמרה

איך בוחרים בין סוגי האג"ח הממשלתיות

הבחירה בין אג"ח שקלית, צמודת מדד, בריבית משתנה או קצרה תלויה בעיקר בציפיות לגבי האינפלציה והריבית ובטווח שבו צריך את הכסף. אג"ח צמודה מגינה מפני עליית מחירים, שקלית קבועה מתאימה למי שמעריך שהאינפלציה תהיה נמוכה מהמגולם במחיר, וריבית משתנה מתאימה למי שמצפה לעליית ריבית.

גם בתוך כל סוג, אג"ח לטווח ארוך רגישה יותר לשינויי ריבית מאג"ח קצרה, ולכן מחירה עשוי לזוז יותר.

דוגמה: נניח שמשקיע מחזיק 50,000 שקל באג"ח ממשלתית שקלית עם מח"מ של שש שנים. אם התשואה בשוק עולה בנקודת אחוז אחת, הערך של האג"ח עשוי לרדת בכ-6%, כלומר בכ-3,000 שקל. אג"ח עם מח"מ של שנה אחת הייתה מאבדת באותו מצב כ-1%, כלומר כ-500 שקל.

הצעדים המומלצים:

1. להגדיר מתי יידרש הכסף.
2. לבחור בין הגנה מפני אינפלציה לתשואה נומינלית.
3. להתאים את המח"מ לטווח ההשקעה.
4. להשוות בין קנייה ישירה לבין קרן סל אג"חית.
5. לבדוק את עמלות הקנייה ודמי המשמרת.

האם אג"ח ממשלתית יכולה להפסיד?

כן, אם מוכרים לפני הפדיון אחרי עליית ריבית, המחיר עשוי להיות נמוך ממחיר הקנייה.

מה זה מח"מ?

משך החיים הממוצע של האג"ח, שמבטא את הרגישות של המחיר לשינויי ריבית.

מה ההבדל בין קנייה בהנפקה לקנייה בבורסה?

בהנפקה קונים מהמדינה במכרז, ובבורסה קונים ממשקיעים אחרים במחיר השוק. רוב המשקיעים הפרטיים קונים בבורסה.

כדי לבחון את הנושא "איך בוחרים בין סוגי האג"ח הממשלתיות" לפי הנתונים האישיים, אפשר להיעזר במחשבון תשואה לפדיון לאיגרות חוב.

---

עדכונים: 24.10.2026 – נוספו הרחבה, דוגמה מספרית, שאלות ותשובות, רשימת צעדים וקישור פנימי.