נניח שיש לכם חברה ואתם רוצים להנפיק אותה בבורסה, כי אתם סבורים שגיוס כסף מהציבור יתרום רבות לתוכניות שאתם רוצים לקדם במסגרת החברה וכי להערכתכם יש בה עניין ציבורי. ובכן, יש כמה תנאים שבהם צריך לעמוד לפני שיוצאים למהלך כזה.

יש שלוש אפשרויות להנפיק חברה בבורסה: חברה, חברת מחקר ופיתוח ושותפות מוגבלת. את הגיוס מבצעים באמצעות הנפקת מניות, איגרות חוב או המירים – ניירות ערך הניתנים להמרה לניירות ערך אחרים. את הבקשה לרישום אפשר לעשות באתר הבורסה.

יש כמה חלופות לתנאים להנפקת חברה בבורסה הקשורים להון עצמי, החזקות ציבור וכללים למזעור פיזור ניירות ערך, לצד ותק של החברה.

חלופות להנפקה בבורסה של חברות שאינן חברות מו"פ

חלופה ראשונה: הון עצמי של 25 מיליון שקל לאחר הרישום למסחר, כלומר הון עצמי קודם עם תוספת ההנפקה; שווי החזקות הציבור 20 מיליון שקל; ותק 12 חודשים; 4 מיליון שקל רווח (הפסד) לפני מס בתוספת הוצאות שכר עבודה, פחת והוצאות מימון בניכוי הכנסות מימון; 20 מיליון שקל שווי החזקות הציבור במניות הנובע מהנפקת המניות, שיונפקו בהתאם לתשקיף ההנפקה על פיו מבקשת החברה את הרישום למסחר, אלא אם כן שווי החזקות הציבור הוא 40 מיליון שקל לפחות.

חלופה שנייה: הון עצמי לאחר ההנפקה של 35 מיליון שקל; שווי החזקות הציבור 30 מיליון שקל; ותק 12 חודשים; 20 מיליון שקל שווי החזקות הציבור במניות הנובע מהנפקת המניות, שיונפקו בהתאם לתשקיף ההנפקה על פיו מבקשת החברה את הרישום למסחר, אלא אם כן שווי החזקות הציבור הוא 40 מיליון שקל לפחות.

חלופה שלישית לחברות גדולות: 80 מיליון שקל החזקות ציבור; 80 מיליון שקל שווי החזקות הציבור במניות הנובע מהנפקת המניות, שיונפקו בהתאם לתשקיף ההנפקה על פיו מבקשת החברה את הרישום למסחר; 80 מיליון שקל שווי החזקות הציבור במניות הנובע מהנפקת המניות, שיונפקו בהתאם לתשקיף ההנפקה שעל פיו מבקשת החברה את הרישום למסחר; 200 מיליון שקל שווי מניות החברה.

חברה חדשה – שיעור החזקות, לא כולל חברות מחקר ופיתוח

הכלל הוא שככל ששווי ההנפקה גדול יותר, כך שיעור המניות המוצע לציבור יהיה קטן יותר כך שאם שווי החזקות מניות הציבור יהיה גדול מ-20 מיליון שקל, שיעור מחזיקי המניות מהציבור יהיה 25% לפחות. אם השווי גדול מ-30 מיליון שקל, שיעור החזקות הציבור יהיה 20% לפחות; אם השווי גדול מ-40 מיליון שקל – 15%; אם השווי גדול מ-50 מיליון שקל – 10%; אם השווי גדול מ-200 מיליון שקל – 7.5%

פיזור ניירות ערך לחברות שאינן מו"פ

על חברות מונפקות לציבור לעמוד בפיזור מינימלי של ניירות הערך המוצעים לציבור בתנאים הבאים:

מניות: מינימום 100 מחזיקים, 16 אלף שקל למחזיק

אג"ח להמרה: 100 מחזיקים לפחות, 16 אלף שקל למחזיק

אג"ח: מינימום 35 מחזיקים, 200 אלף שקל מינימום למחזיק

עם זאת, בתשקיף שיש בו התחייבות לעושה שוק – כמו בנק, חברת השקעות – מספיקים 35 מחזיקים מינימום.

הנפקה של חברות מו"פ (הייטק)

בשל האופי המיוחד של חברות הייטק והסכומים המתגלגלים בו וחשיבותו למשק נקבעו כללים אחרים לחברות מו"פ (הייטק).

ההבדל העיקרי מחברות אחרות הוא שחברות המו"פ אינן צריכות להציג הון עצמי לפני הרישום ולעמוד בוותק מסוים, וגם יכולות להציע לציבור שווי החזקות נמוך יותר משאר החברות, כך שיוכלו לגייס הון בשלב מוקדם בחייהן.

ובכל זאת, חברת מו"פ צריכה לעמוד בהגדרות מסוימות. לפי הבורסה, חברת מחקר ופיתוח היא חברה שהשקיעה בשלוש השנים האחרונות לפחות 3 מיליון שקל, כולל כספים מהמדען הראשי. המדען הראשי יכול לקבוע שחברה השקיעה במו"פ, גם אם לא ניתנו לה כספים. כמו כן, מחקר ופיתוח צריך להיות תחום העיסוק העיקרי של החברה, או לפחות עיסוק בייצור ושיווק של תוצאות המחקר והפיתוח.

למרות התנאים המקילים, בכל זאת יש כמה חלופות ותנאים שהחברה צריכה לעמוד בהם:

כאשר שווי החזקות הציבור הוא 16 מיליון שקל לפחות, שיעור החזקות הציבור יהיה 10% לפחות; כאשר שווי החזקות הציבור הוא החל מ-50 מיליון שקל, שיעור החזקות הציבור יהיה 7.5%.

אומנם חברת מו"פ אינה נדרשת להון עצמי לפני ההנפקה, אבל לאחר ההנפקה צריך להיות לה הון עצמי של 8 מיליון שקל. כמו כן, החזקות הציבור במניות הנובעות מהנפקת המניות, שיונפקו בהתאם לתשקיף ההנפקה על פיו מבקשת החברה את הרישום למסחר, יהיו 16 מיליון שקל. אך הכלל לא חל על חברות עם שווי החזקות ציבור שווה או גדול מ-40 מיליון שקל.

פיזור ניירות ערך בחברת מו"פ: לחברות המו"פ יש הקלה במספר המחזיקים במניות, 35 ו-16 אלף שקל למחזיק. בשאר ניירות הערך הכללים כמו בחברה רגילה.

שותפות מוגבלת

שותפות מוגבלת היא אחת מהשתיים:

1. שותפות העוסקת בחיפוש גז ונפט
2. שותפות הפקת סרטי קולנוע, וידאו או טלוויזיה

בשותפות השותף הכללי ירכוש תמורת מזומנים יחידות השתתפות וני"ע להמרה ליחידות השתתפות במחיר זהה למחיר שבו מוצעים ניירות אלו לציבור, בשווי כולל של 12 מיליון שקל או 20% מיחידות ההשתתפות וני"ע להמרה ליחידות השתתפות, הנמוך מביניהם.

הסבר מורחב: אילו עלויות כרוכות בהנפקה

מעבר לעמידה בתנאי הסף של הבורסה, הנפקה כרוכה בעלויות משמעותיות: חתמים, עורכי דין, רואי חשבון, אגרות ופרסום התשקיף. לאחר ההנפקה מצטרפות עלויות שוטפות של חברה ציבורית, כמו דיווח רבעוני, ביקורת, ביטוח דירקטורים ודירקטורים חיצוניים. לכן חשוב לבדוק אם היקף הגיוס מצדיק את המהלך. חברות שוקלות לעיתים גם חלופות כמו גיוס פרטי או הלוואה בנקאית, שעשויות להתאים יותר בשלב מוקדם, ורק לאחר מכן לפנות לציבור.

דוגמה להמחשה: נניח שחברה מגייסת 50 מיליון שקל, ועלויות ההנפקה מגיעות לנניח 6% מהגיוס, כלומר 3 מיליון שקל. נניח עוד שהעלויות השוטפות של חברה ציבורית הן 1.5 מיליון שקל בשנה. בתוך חמש שנים העלות הכוללת מגיעה ל-10.5 מיליון שקל, יותר מ-20% מהסכום שגויס. המספרים להמחשה בלבד.

האם חייבים חתם?

בהנפקות רבות נעזרים בחתם כדי לשווק ולתמחר. התנאים המדויקים נקבעים בכללי הבורסה ורשות ניירות ערך.

מה קורה אם הביקוש נמוך?

ההנפקה עלולה להידחות או להתבצע בשווי נמוך מהמתוכנן.

האם חברה קטנה יכולה להנפיק?

יש מסלולים שונים לפי סוג החברה וגודלה. כדאי לבדוק מול יועצים מתמחים איזה מסלול רלוונטי לחברה שלכם.

צעדים מעשיים

• השוו את עלות ההנפקה לחלופות גיוס אחרות.
• הכינו דוחות כספיים מבוקרים מראש.
• בדקו את תנאי הסף העדכניים באתר הבורסה.
• תקצבו את העלויות השוטפות של חברה ציבורית.

כדאי לזכור: חברה ציבורית חשופה לשקיפות ולביקורת מתמדת של משקיעים, וזה מחיר ניהולי ולא רק כספי.

להרחבה באתר: IPO  – הנפקה ראשונה לציבור; האם כדאי להשקיע במניות כאלו?, הבורסה יורדת! מה לעשות?