שוק ההון    

מה זה מדד "כל המדינות" ומה כדאי לדעת עליו?

מעודכן ל-06/2022

הכירו את מדד  ACWI – מדד מניות גלובלי שבאמצעותו ניתן להשקיע בבת אחת בחברות מ-52 מדינות שונות: מי עומד מאחוריו ולאילו משקיעים הוא מתאים?

אם עוד לא שמעתם עליו, אולי הגיע הזמן שתכירו את MSCI ACWI (All Country World Index): מדד מנויות גלובלי הכולל כ-1,500 חברות מ-52 מדינות מפותחות ומתפתחות – ובהן ישראל.

מרבית מדדי המניות בשוק ההון עוקבים אחרי מניות של חברות לפי סקטורים: רפואה, טכנולוגיה, בנקאות וכו'. אבל למה בכלל לבחור כשאפשר לקבל הכול? בדיוק בשביל זה יש לכם את מדד MSCI ACWI, המורכב מחברות במגוון תחומים. הסקטורים השולטים במדד זה הם: פיננסים, טכנולוגיה, בריאות, תשתיות ונדל"ן. למרות היותו מנייתי, הוא נחשב לסולידי יחסית, בזכות הפיזור הרחב שלו.

כשמשקיעים במדד מניות זה, משקיעים למעשה במניות של החברות המובילות בעולם – והכל בפעולה אחת. אז אם אתם סקרנים אחרי ההקדמה הזו, אספנו עבורכם כמה שאלות ותשובות על המדד הפופולארי הזה, שרבים אינם מכירים כלל.

אילו מדינות לוקחות חלק במדד?

המדד כולל כאמור חברות מ-52 מדינות: ארצות הברית, אוסטרליה, אוסטריה, בלגיה, קנדה, דנמרק, פינלנד, צרפת, גרמניה, הונג קונג, אירלנד, ישראל, איטליה, יפן, הולנד, ניו-זילנד, נורבגיה, פורטוגל, סינגפור, צרפת, שוודיה, שוויץ, בריטניה, ארגנטינה, ברמודה, מקאו, לוקסמבורג, ברזיל, צ'ילה, קולומביה, מקסיקו, פרו, צ'כיה, מצרים, יוון, הונגריה, פולין, קטאר, רוסיה, ערב הסעודית, דרום-אפריקה, טורקיה, איחוד האמירויות, סין, הודו, אינדונזיה, קוריאה, מלזיה, פקיסטן, פיליפינים, טאיוואן ותאילנד.

האם לכל מדינה יש משקל שווה במדד?

התשובה היא לא. "המשקל של כל מדינה נקבע לפי שווי השוק של החברות הנמצאות במדד ושייכות לאותה מדינה", מסביר אנליסט מדדים בחברת השקעות. "כדאי לשים לב שמשקלן של המדינות אינו בהכרח תואם את גודלה של הכלכלה ביחס למדינות אחרות. או במילים אחרות: המדד לא מייצג בדיוק את המשקל של כלכלת המדינה בעולם אלא רק את שוק ההון המקומי שלה. כך למשל, סין היא הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, אבל משקלה במדד הוא 4.7% בלבד. לעומת זאת משקלה של יפן במדד זה הוא 7.3%, למרות שכלכלתה קטנה בהרבה מזו של סין. במקביל, ארצות הברית מהווה כ-54% מהמדד, הודות לענקיות הטכנולוגיה – אפל, פייסבוק, אמזון וגוגל הנמצאות בתחומה". כאמור, הסקטורים השולטים במדד הם פיננסים וטכנולוגיה, ואחריהם חברות מתחום הבריאות וחברות תשתיות ונדל"ן.

מה הייתה תשואת המדד לאורך השנים?

מדד כל המדינות נוצר ב-1987 ומאז עלה ערכו ב-421%, כלומר מדובר על תשואה שנתית ממוצעת של 5.3%. בחמש השנים האחרונות עלה המדד ב-27.8%. מדובר כמובן על תקופה שכללה בתוכה את משבר הקורונה, במהלכו נפל המדד כמו ניירות ערך ומדדים רבים אחרים. בשנת 2019, טרם הקורונה, עלה המדד בכ-20%. שווי השוק של המניות שבתוך המדד העולמי עומד כיום על 46.7 טריליון דולר. לשם השוואה, שווי המניות במדד S&P500 עומד רק על 25 טריליון דולר.

האם מדובר במדד יציב?

מדד כל המדינות נהנה מהפיזור הכי רחב בעולם, כי הוא חולש על עשרות שווקים מובילים. אבל למרות הפיזור הרחב, הוא לא תמיד הצליח לשמור על יציבות – וסבל פעמיים בהיסטוריה שלו מנפילה חדה: הפעם הראשונה הייתה במשבר הדוט.קום בשנת אלפיים, אז צנח ב-50% לערך. בפעם השנייה הוא נפל בשיעור דומה במשבר הכלכלי של 2008. עם זאת, ב-11 השנים שחלפו מאז המשבר הגלובלי ועד היום, הוא הניב תשואה של-160%. כלומר מי שהמשיך להשקיע בו בעשורים האחרונים, למרות הירידות הגדולות, עדיין נהנה מתשואה על השקעתו.

מי עומד מאחורי המדד?

המדד מפורסם על ידי חברת המדדים הגלובלית MSCI, ומשמש בתור בנצ'מארק (מדד ייחוס) לשוק המניות העולמי. בסוף כל שנה, כל משקיע מודד את התשואה שלו ביחס למדד בנצ'מרק כלשהו. המטרה בניהול תיק השקעות היא לייצר תשואה גבוהה יותר מהמדד, אחרת אפשר פשוט לקנות את המדד באמצעות קרן סל ולא להשקיע מאמצים בבחירת אפיקי השקעה, מכירה או קנייה. מנהלי תיקי השקעות גלובליים נוהגים להשוות את התשואה שלהם למדד כל המדינות.

לאיזה סוג משקיעים מתאים להשקיע במדד ACWI?

בעיקרון מניות נחשבות לאפיק פחות סולידי, אבל ביחס להשקעה במניות – המדד הזה נחשב לסולידי בגלל הפיזור הרחב שלו. לכן מדד כל המדינות נחשב כעוגן בחלק המנייתי של תיקי השקעות רבים.

האם אפשר להשקיע בו כמו בכל מדד?

כן. ACWI הוא מדד כמו ככל המדדים וניתן לקנות אותו באמצעות קרן סל (ETF) ולכלול אותו בכל תיק השקעות.