מי שמתחיל להכיר את שוק ההון הישראלי נתקל במדד ת"א 35 כמעט בכל דיון – בדיווחי הבורסה, בכתבות כלכליות ובסקירות של שוק המניות. אבל מה בעצם עומד מאחורי המספר הזה? אילו חברות נכללות במדד, כיצד נקבע המשקל של כל אחת מהן, ומה המשמעות של המונח "נכס ייחוס" שמופיע בהקשר של מוצרים פיננסיים העוקבים אחר המדד?

ת"א 35 הוא מדד הדגל של הבורסה לניירות ערך בתל אביב. הוא כולל 35 מניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה, בכפוף לתנאי הסף שנקבעו למדד. המדד הושק בינואר 1992, ובפברואר 2017 הורחב מ־25 ל־35 מניות. כיום הוא מתפרסם במהלך יום המסחר באופן רציף.

היותו של ת"א 35 מדד מרכזי אינה נובעת מכך שהוא כולל את כל החברות בבורסה, אלא מכך שהוא מרכז קבוצה מצומצמת יחסית של חברות גדולות, ולכן משמש נקודת התייחסות נפוצה לבחינת מצב שוק המניות המקומי.

אילו חברות נכללות במדד ת"א 35 ומה קובע את הרכבו?

הבסיס להרכב המדד הוא שווי השוק של החברות שעומדות בתנאי הסף של המדד. כלומר, לא כל חברה שנסחרת בבורסה יכולה להיכלל בו, והחברות שנכללות בו הן מהגדולות בשוק המקומי מבחינת שווי השוק.

הרכב המדד אינו קבוע. הבורסה מעדכנת אותו פעמיים בשנה, בתום יום המסחר ביום חמישי הראשון של החודשים מאי ונובמבר. לצורך הבחינה נעשה שימוש בדירוג לפי שווי שוק, כאשר מניה מדורגת במקום 30 יכולה להיכנס למדד, ואילו דירוג 40 משמש כקריטריון יציאה. מנגנון כזה נועד לצמצם שינויים תכופים סביב נקודת החיתוך ולהעניק יציבות מסוימת להרכב המדד.

נכון לעדכון האחרון, המדד כולל 35 ניירות ערך. בין החברות שנכללו בהרכב המדד בתקופות האחרונות ניתן למצוא חברות מענפים שונים, ובהם בנקים, ביטוח, נדל"ן, תעשייה, טכנולוגיה ותרופות. לכן ת"א 35 אינו מדד ענפי: הוא מייצג קבוצה של חברות גדולות, ולא תחום פעילות מסוים.

גם המשקל של כל מניה בתוך המדד אינו זהה. משקל המניה נקבע לפי כללי המדד, כאשר קיימת מגבלת משקל של 7% למניה. באתר הבורסה ניתן לראות את הרכב המדד ואת המשקל של כל אחת מהמניות בזמן אמת.

כיצד מחושב המדד?

הדרך הפשוטה להבין את חישוב המדד היא לחשוב על סל של 35 מניות, שבו לכל מניה יש משקל בהתאם לכללי המדד. כאשר מחירי המניות משתנים במהלך יום המסחר, גם ערך המדד משתנה בהתאם למשקל היחסי של כל אחת מהן.

לכן, אם מניה שמשקלה במדד גבוה עולה, תהיה לכך השפעה גדולה יותר על המדד מאשר עלייה באותו שיעור במניה שמשקלה נמוך יותר. באותה מידה, ירידה במניה בעלת משקל גבוה יכולה להשפיע יותר על תנועת המדד.

המדד מחושב על בסיס שווי השוק של החברות, בהתאם לכללי המדד ולמגבלת המשקל. הבורסה מפרסמת את המדד במהלך יום המסחר מדי 15 שניות, כך שהמשקיעים יכולים לעקוב אחר השינוי שלו לאורך יום המסחר.

חשוב לשים לב גם להגדרה של סוג המדד: ת"א 35 מוגדר כמדד השקעה ומחושב בשיטת תשואה כוללת ברוטו (GTR) . כלומר, בעת מדידת התשואה הכוללת נלקחים בחשבון גם תשלומי דיבידנד ברוטו בהתאם לכללי המדד, ולא רק השינוי במחירי המניות.

המספר שמופיע ליד המדד – למשל 4,000 או 4,200 – אינו מחיר של מניה ואינו מייצג סכום כסף שאפשר לקנות בו את המדד. זהו ערך של מדד, שנועד למדוד את השינוי המצטבר של סל המניות בהתאם למתודולוגיה שנקבעה.

כיצד משתקף המדד בכלים כמו קרנות סל ותעודות סל?

אחת הדרכים שבהן מדד מניות הופך לרלוונטי למשקיעים היא באמצעות מוצרים פיננסיים שמטרתם לעקוב אחר ביצועיו. במקרה של ת"א 35 קיימות קרנות סל העוקבות אחר המדד, והבורסה מפרסמת רשימה של המוצרים הללו באתר שלה.

קרן סל היא נייר ערך סחיר שניתן לקנות ולמכור במהלך יום המסחר, ומטרתה במקרה הזה היא לספק חשיפה לביצועים של מדד ת"א 35. כלומר, במקום לרכוש בנפרד את כל המניות המרכיבות את המדד, המשקיע רוכש יחידות בקרן שמנהלת את ההשקעה בהתאם למדיניות שנקבעה לה.

עם זאת, חשוב להבחין בין המדד לבין קרן הסל עצמה. המדד הוא נתון מחושב שמייצג את ביצועי קבוצת המניות בהתאם לכללים שנקבעו; קרן הסל היא מוצר השקעה סחיר בעל מבנה, עלויות ומאפיינים משלו. לכן ביצועי קרן סל לא בהכרח יהיו זהים לחלוטין לשינוי במדד, וייתכנו פערים בין השניים.

המונח "תעודות סל" עדיין מוכר לציבור, אך בישראל תעודות הסל הומרו בעבר למבנה של קרנות סל במסגרת שינוי רגולטורי. לכן, כאשר מדברים כיום על מוצרים סחירים שעוקבים אחר מדד ת"א 35, קרנות סל הן המוצר המרכזי הרלוונטי.

מה זה נכס ייחוס ומה נהוג לבחון בו?

כדי להבין טוב יותר את הקשר בין מדד לבין מוצר השקעה, כדאי להכיר את המונח "נכס ייחוס", אוBenchmark . נכס ייחוס הוא מדד או נכס אחר שנבחר כנקודת השוואה, שלפיה ניתן לבחון את ביצועיו של מוצר השקעה, תיק או אסטרטגיית השקעה.

לדוגמה, כאשר קרן סל עוקבת אחר ת"א 35, המדד משמש נקודת ייחוס לבחינת ביצועי הקרן. אפשר לבדוק לאורך זמן עד כמה ביצועי הקרן דומים לביצועי המדד, ובאיזו מידה נוצר פער ביניהם.

ההשוואה יכולה להתייחס לתקופות שונות – יום, חודש, שנה או כמה שנים – ולבחון לא רק את התשואה אלא גם מאפיינים נוספים, כמו תנודתיות. כאשר משווים מוצר למדד ייחוס, חשוב לוודא שההשוואה נעשית בין נתונים המתאימים זה לזה, למשל מבחינת אופן חישוב התשואה.

המושג נכס ייחוס אינו מוגבל לת"א 35 או לקרנות סל. בתיקים ובמוצרי השקעה שונים עשויים לשמש כנקודות ייחוס מדדים אחרים, בהתאם לסוג הנכסים ולמטרת ההשוואה. לדוגמה, ת"א 125 הוא מדד רחב יותר, הכולל את מניות ת"א 35 ות"א 90, ולכן עשוי לשמש נקודת השוואה כאשר רוצים לבחון ביצועים של חשיפה רחבה יותר לשוק המניות הישראלי.

מכאן נובע שגם כאשר רואים נתון שלפיו מוצר השקעה "הכה את המדד" או "פיגר אחר המדד", צריך קודם להבין איזה מדד נבחר כנכס הייחוס ומה בדיוק נמדד מולו. עצם ההשוואה למדד אינה אומרת שהמוצר והמדד זהים, אלא שהמדד משמש בסיס לבחינת הביצועים.

בסופו של דבר, ת"א 35 הוא בראש ובראשונה כלי למדידת הביצועים של קבוצה מוגדרת של מניות גדולות בבורסה בתל אביב. הרכבו נקבע לפי כללים ברורים ומתעדכן פעמיים בשנה, ערכו מחושב באופן רציף במהלך המסחר, ומוצרים פיננסיים שונים יכולים להשתמש בו כבסיס למעקב או כנכס ייחוס. ההיכרות עם מבנה המדד היא לכן חלק מההיכרות הבסיסית עם שוק ההון הישראלי – עוד לפני שמגיעים לשלב של בחינת ניירות ערך או פתיחת חשבון מסחר עצמאי באלטשולר שחם טרייד 

המידע במאמר זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ השקעות הניתן על ידי בעל רישיון כדין. אין באמור משום המלצה על שיטת מסחר מסוימת או הבטחה לתשואה עתידית.