ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ואסטרטג הריביות דודי רזניק כותבים בסקירתם השבועית כי "העלייה בתוצר, בארה"ב, ברביע השלישי שיקפה את המשך המאמצים לפתוח מחדש עסקים ולחדש את הפעילות שנדחתה או הוגבלה עקב מגפת הקורונה", עוד הם מוסיפים כי "בסך הכול, ההתאוששות הראשונית בתוצר לאחר גל הסגר הראשון הייתה חזקה רק במעט מהצפוי בשוק (כ-32%) ויתכן שאין מדובר בהרבה יותר מאשר "תיקון טכני" לירידה ברביע השני של השנה. לנוכח העלייה המחודשת בתחלואה לאחרונה, נתון צמיחת התוצר ברביע הרביעי יהיה מתון יותר, ובסדר גודל של עד כ-4.5% במונחים שנתיים. עדיין, רמת התוצר ברביע השלישי של השנה נמוכה ב כ- 3.5% ממה שהיה ברביע האחרון של השנה שעברה."

בפמן ורזניק מסבירים כי "מבחינת המספרים, ההתאוששות בתוצר נבעה בעיקר מזינוק של 40.7% בצריכה, עקב זינוק של 82.2% בצריכת מוצרים בני קיימא, אך בצריכת השירותים נמשכה החולשה בגלל מגבלות ההתרחקות החברתית. ההשקעה בציוד עסקי עלתה ב -70.1% וההשקעה בבנייה למגורים עלתה ב -59.3%, בשני המקרים מדובר בעלייה לרמות השקעה גבוהות מאשר לפני פרוץ המגיפה. ההשקעות העסקיות בציוד עיבוד נתונים היו חזקות. עם זאת, בחלקים אחרים הייתה חולשה כמו ההשקעה במבנים שאינם למגורים שירדה ב-14.6% ברביע השלישי וההוצאות הממשלתיות שירדו ב-4.5%. היבוא גדל בקצב של 91.1%, בעוד שהיצוא עלה ב-57.7% כך שהביקוש החיצוני נטו גרע מהתוצר."

"הבחירות הקרובות בארה"ב תרמו ככל הנראה להיחלשות של הלירה הטורקית ושל הרובל הרוסי. לשם השוואה, בעוד שהפסו המקסיקני עמד במוקד לקראת הבחירות ב-2016, המתיחות בין ארה"ב למקסיקו הוקלה במידה ניכרת מאז. הדגש השנה עבר לטורקיה ולרוסיה, מדינות אשר נתפסות כיעדים פוטנציאליים לסנקציות או לחץ בינלאומי גם תחת ממשל ביידן והסיכויים הגוברים של ביידן והדמוקרטים לניצחון בבחירות תרמו להיחלשות של המטבעות הללו." עוד צוין כי "הגורמים הבסיסיים המכבידים על הלירה צפויים להימשך ללא קשר למי שיזכה בבחירות בארה"ב. הסיכון לסנקציות ולחץ כלכלי מגיע מהאיחוד האירופי לפחות כמו מארה"ב. נוסף על כך, המערכת הפיננסית של טורקיה שברירית ביותר ונשענת במידה בלתי מאוזנת על מימון במטבע חוץ. בשילוב עם הגירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, הדבר הופך את מערכת הבנקאות הטורקית לפגיעה במיוחד מתנודות בסנטימנט הסיכון העולמי. מידת עצמאותו השברירית של הבנק המרכזי הטורקי נראית מוגבלת יותר מתמיד. במצב זה, הרי שלמרות האינפלציה הגבוהה, הבנק המרכזי נרתע מלהעלות את הריבית ולכן יש מקום שהלירה תרד עוד יותר."

התאוששות בפעילות של מרבית הענפים ברביע השלישי של השנה, אך הציפיות הן להרעה מסוימת ברביע הרביעי.

סקר החברות של בנק ישראל, שמתבסס על דיווחים איכותיים ולא כמותיים, של חברות מענפים נבחרים בסקטור העסקי, מצביע על המשך התכווצות בפעילות הסקטור העסקי ברביע השלישי של השנה, אך בקצב מתון יותר בהשוואה לרביע השני של השנה, שהיווה נקודת שפל בראייה היסטורית (משנת 2000 לפחות). מאזן הנטו, שהוא אחוז החברות שדווחו על עלייה בפעילות פחות אחוז החברות שדווחו על ירידה, של סך הסקטור העסקי, עלה בחדות יחסית אך נותר בתחום השלילי (מינוס 17% לעומת מינוס 47%).

ממצאי הסקר, שנערך מאמצע חודש ספטמבר עד השבוע השלישי של חודש אוקטובר (כלומר, במהלך תקופת הסגר השני), מצביעים אמנם על התאוששות במרבית ענפי הסקטור העסקי ברביע השלישי של השנה, שהתאפיין ברובו בדרגת חומרה פחותה משמעותית של הגבלות על הפעילות הכלכלית בהשוואה לרביע השני. אולם, מאזני הנטו הענפיים (למעט זה של ענף המסחר) נותרו בתחום השלילי, והמשיכו להצביע על התכווצות בפעילות, אך בעוצמה מתונה יותר. באשר לרביע הרביעי של השנה, הציפיות הן להרעה בפעילות במרבית הענפים (למעט ענף הבינוי), כפי הנראה על רקע הסגר של חגי תשרי שהחל ב-18 בספטמבר ונמשך כחודש במתכונתו ההדוקה (גרף 3).

במבט כולל, נתוני הסקר משקפים את ההתאוששות בפעילות לאחר היציאה מהסגר הראשון (במהלך רוב הרביע השלישי של השנה) ואת הציפיות להרעה בפעילות ברביע הרביעי של השנה, כתוצאה מהידוק ההגבלות על הפעילות. אולם, יש להדגיש כי עוצמת הירידה צפויה להיות מתונה באופן משמעותי בהשוואה לסגר הראשון, אשר במהלכו ההגבלות על התנועה, הפעילות הכלכלית והריחוק החברתי היו חמורות יותר. ממצאים אלה מתיישבים עם האינדיקטורים לפעילות הכלכלית, כמו ההוצאה בכרטיסי אשראי (על-פי נתוני בנק ישראל), שעלתה במהלך רוב הרביע השלישי במרבית ענפי הפעילות, אך לקראת סופו החלה לרדת. ככל שתהליך היציאה מהסגר וחזרה לפעילות יימשך ללא עיכובים משמעותיים וללא צורך בהטלת הגבלות נוספות, נראה כי הפעילות תמשיך להתאושש במהלך הרביע האחרון של 2020, אל תוך 2021.