הנה מדריך מעודכן על קרנות ההיי-טק – כל מה שצריך לדעת? והאם הן מכישר טוב להשקעה?

שר האוצר משה כחלון ויו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר, מקדמים קרנות נאמנות שישקיעו בחברות היי-טק ציבוריות ופרטיות.

שר האוצר משה כחלון, אמר בקשר למוצר החדש – "הקמת קרנות נאמנות ממוקדות בהיי-טק תעודד השקעה של הון ישראלי בחברות היי טק, תייצר חלופה לאשראי הבנקאי המממן את המגזר העסקי, לתחרות על מקורות ההון, לתעסוקה וצמיחה כלכלית וכן תביא לחלופות השקעה אטרקטיביות. הקרנות יהוו כלי חשוב להגדלת המסחר בבורסה בחברות הנסחרות, מה שייתן זריקת מרץ גם למחזורי המסחר".

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר אמר – "זהו צעד נוסף במסגרת סדרה של מהלכים שאושרו לאחרונה בכנסת לטובת עידוד פעילות חברות טכנולוגיה בישראל. הקמת הקרנות תסייע לקידום תחום ההי טק כקטר הצמיחה של המשק ולעידוד גיוס הון באמצעות הבורסה, והן יסייעו בהשארת מרכז פעילותן של חברות ההיי טק בישראל."

נו באמת, כחלון והאוזר – לא המוצר הזה (שהצלחתו מוטלת בספק – ראו בהמשך) יציל את הבורסה, וממש לא בטוח שזה המוצר שיצליח להשאיר את מרכזי הפיתוח בארץ – ההשקעה של הקרנות האלו בחברות פרטיות (סטארטאפים) מוגבלת ל-30% מהיקף הקרן, והיתר חברות ציבוריות (ובשביל זה לא צריך קרן מיוחדת); הקרן הזו תתמודד על השקעה בסטארטאפים מול קרנות הון סיכון מוכרות ועם כיסים עמוקים מאוד ועם קשרים לוול-סטריט ובכלל – לעולם הגדול – החברות יעדיפו את…קרנות ההון סיכון. המודל של קרנות הון סיכון קטנות יחסית נכשל – היו בבורסה חברות שלא הצליחו לאורך זמן לייצר ערך, וזה עוד לפני שנכנסים לגודל הקרן ובהתאמה לסכומים המגוחכים שיהיו לה להשקעות בסטארטאפים – היום השקעה אפילו בשלב ראשוני יכולה להגיע לכמה עשרות מיליוני דולרים – זה בערך כל ה-30% שיהיה לקרן – אז נכון, לאגוף אחד משקיע את העשרות מיליוני דולרים, אבל עם זו לא תהיה קרן של מיליארדים רבים אין לה משמעות בענףך ההיי-טק המקומי ולכן אין לה גם השפעה, והיא בטח לא תשאיר את מרכז הפעילות של חברות ההיי-טק – זה פשוט לא מחובר למציאות.

וקצת יותר על המוצר החדש – קרן טכנולוגיה, כך בהודעה של שר האוצר ורשות ניירות ערך – תהיה מכשיר המתמחה בהשקעות בחברות היי-טק ישראליות העוסקות במחקר ובפיתוח, לרבות כאלו שאינן נסחרות בבורסה, וזה יאפשר למשקיעים להיחשף לסגנון כזה של השקעות. המהלך, כך מעריכים באוצר, יכניס כסף ישראלי לענף שרובו ככולו ממומן מכסף אמריקאי. כך יוכל להערכתם, הציבור לקחת חלק במגזר ההייטק הישראלי והם מצטטים כי – בשנת 2015 הניבו אקזיטים ישראליים 9 מיליארד דולר והציבור בישראל כמעט ולא נהנה מההצלחה, היות ורוב בעלי המניות אינם תושבי ישראל.

לפני כארבע שנים הקים יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, את הוועדה לקידום השקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח. הוועדה הוקמה במטרה לבחון ולהמליץ על אמצעים ומהלכים שיעודדו השקעה בחברות היי-טק, מבלי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים ובתקינות המסחר. על חברי הוועדה נמנו נציגי גופים שונים ובהם אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון, אגף תקציבים, החשב הכללי, רשות המסים, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד המשפטים, הבורסה ורשות ניירות ערך.

אחד הנושאים שעמד על סדר יומה של הוועדה הוא ההון המושקע בחברות היי טק ישראליות. כיום, מרבית ההון המושקע בחברות ישראליות העוסקות במחקר ובפיתוח טכנולוגיה עילית מקורו בהון זר, ומרביתן נרכשות בידי תאגידים זרים בשלבים מוקדמים יחסית של התפתחותן. כך, נמנעת משוק ההון הישראלי האפשרות ליהנות מפירות הבשלת אותן חברות. בעניין זה המליצה הוועדה על הקמת קרנות טכנולוגיה עילית נסחרות.

קרנות אלו עתידות לקום כקרנות נאמנות סגורות שניתן לסחור ביחידותיהן בבורסה, בניגוד לקרנות ההון סיכון הפרטיות המצויות בבעלות פרטית בלבד, ואינן פתוחות לציבור המשקיעים הרחב. יידרש לגביהן היקף גיוס ראשוני של מאות מיליוני שקל, ותהיה אפשרות לבקש ערבות מהמדינה. קרנות אלו יוכלו להוות פתרון מימוני לחברות הזנק, לאפשר בכך את התפתחות חברות הטכנולוגיה עילית במקום מכירתן המוקדמת ולתרום ליעילות ההנפקות הראשונות לציבור.

העקרונות העיקריים שיחולו לגבי קרנות אלה:

– קרנות הטכנולוגיה העילית המוצעות יוקמו כקרנות סגורות (קרנות הנסחרות בבורסה וקיימות מגבלות על פדיון היחידות ויצירתן). בניגוד לכללי ההשקעה הרגילים החלים על מנהלי קרנות נאמנות, על מנהל קרן טכנולוגיה עילית תחול חובה לרכוש עבור הקרן מניות של חברות ישראליות למחקר ופיתוח שאינן נסחרות בבורסה.

– תחול חובה על מנהל הקרן להחזיק לפחות 5% מיחידות הקרן.

– לשם יישום כללי ההשקעה הייחודיים של הקרן, יוכלו מנהלי הקרנות להסתייע ביועץ השקעות או מנהל השקעות המתמחה בתחום ההיי-טק.

– מנהלי קרנות הטכנולוגיה העילית יחוייבו בחובות נוספות על אלו החלות על כלל מנהלי הקרנות, וביניהם הוראות מיוחדות בדבר שיערוך הנכסים הלא סחירים המוחזקים עבור הקרן; פרטים נוספים אשר יש לכלול בתשקיף קרן טכנולוגיה עילית, חובות דיווח שונות בדוח השנתי ובדוח החודשי של הקרן; וכן חובה על פרסום דוחות מיידיים אודות אירועים שונים הקשורים בקרן.

מוצר חדש, רעיון ישן – לא זה מה שיציל את הבורסה…

טוב אז המכשיר הזה לא ממש מפתה, ונסכם – זה לא יותר מגימיק נוסף של כחלון והאוזר. אחרי הכל, ממש לא בטוח שהציבור רוצה וצריך להיחשף להשקעות בסטארטאפים? נכון, יש סטארטאפים ישראלים שעשו אקזיט גדול (ויש רבים כאלו), אבל יש רבים אחרים שנכשלו. כמו כן, נראה לכם שהיזמים והמשקיעים בקרן כזו יעדיפו את הקרן הישראלית על פני קרנות הון סיכון מקובלות ומוכרות בתעשייה – אמריקאיות וישראליות? נכון התשובה היא לא. אז מי כן יבוא לקבל כספים מהקרן הזו – יזמים שלא מצליחים במקומות אחרים. זו תהיה קרן שמראש סיכויי ההצלחה שלה נמוכים יותר, ולמה ללכת רחוק – בבורסה המקומית היו מס' רב של קרנות הון סיכון קטנות (מופת, תעוזה, פרוסיד, מרתון ועוד) – לא נשאר מהן הרבה (תעוזה עדיין קיימת ובועטת). פשוט המודל של קרנות הון סיכון פרטי – כסף גדול מהארץ ובעיקר מחו"ל ניצח את הקרנות הבורסאיות היחסית קטנות. וגם אם היו להן הצלחות והיו, הרווחים נעלמו – דמי ניהול הוצאות מטה וכו'. לכן, האמת היא שהמוצר הזה לא ממש מעניין – להשקיע בחברות ציבוריות אפשר ישירות ואפשר דרך קרנות נאמנות מתמחות. להשקיע בחברות פרטיות רק חלק קטן (30%) מהיקף הקרן, זה ממש לא ביג דיל, ולמרות שמנסים לצבוע את זה רק בוורוד, זה מסוכן, לא בטוח כלל שסטארטאפים טובים יגיעו לקרן הזו – הם יעדיפו את קרנות ההון סיכון הגדולות. כמו כן, לקרן הזו יהיו עלויות, דמי ניהול וכו', והשאלה אם זה יהיה שווה את הניהול – האם ראשי הקרן יהיו כאלו שימצאו את הדבר הבא? הרבה שאלות, הרבה ספקות. בינתיים זה ממש לא נראה מוצר מנצח.

הסבר מורחב: איך בוחנים קרן שמשקיעה בטכנולוגיה

קרן שמשקיעה בחברות טכנולוגיה, ובמיוחד בחברות פרטיות, נושאת סיכון גבוה יותר ונזילות נמוכה יותר מקרן מניות רגילה. חברות פרטיות לא נסחרות, והשווי שלהן נקבע לפי הערכות. לכן כדאי לבדוק את דמי הניהול, את מנגנון הפדיון ואת מדיניות ההשקעה לפני שמכניסים קרן כזו לתיק.

ריכוז בענף אחד מגדיל את התנודתיות, ולכן חשוב לשמור על פיזור בשאר התיק.

בדקו גם אם הקרן גובה דמי הצלחה, ואיך הם מחושבים.

דוגמה להמחשה: נניח שמשקיע מכניס להמחשה 10% מתיק של 200,000 ש"ח, כלומר 20,000 ש"ח, לקרן טכנולוגיה. אם הענף יורד ב-30%, ההפסד הוא 6,000 ש"ח, 3% מהתיק. אם הקרן הייתה 50% מהתיק, ההפסד היה 30,000 ש"ח. המספרים להמחשה בלבד.

האם אפשר לפדות בכל יום?

תלוי במבנה הקרן, בדקו את התנאים.

מה זה דמי הצלחה?

תשלום למנהל כשהתשואה עוברת יעד מסוים.

האם זה מתאים לחיסכון קצר?

בדרך כלל לא, בגלל התנודתיות.

איך משווים קרנות כאלה?

לפי עלויות, מדיניות וביצועים לאורך כמה שנים.

האם הקרן מתאימה לחיסכון פנסיוני?

שקלו אותה רק כחלק קטן, לצד מסלול מפוזר.

צעדים מעשיים

• קבעו משקל מקסימלי בתיק.
• קראו את מדיניות ההשקעה.
• בדקו את מנגנון הפדיון.
• השוו דמי ניהול ודמי הצלחה.

בשורה התחתונה: טכנולוגיה יכולה להיות מנוע צמיחה, אבל גם מקור לתנודות חדות. משקל מוגבל ובדיקה של המבנה הם המפתח.

להמשך קריאה: השפעת דמי ניהול בקרנות מניות בחול