רשות הרישוי הארצית במינהל התכנון נתנה לראשונה הרשאה להקמת תחנת מטרו בישראל. לפי עיתון העסקים המקומי, ההרשאה היא למבנה התת־קרקעי של תחנת פארק אריאל שרון בקו M3. העבודות כוללות חפירה ופינוי של כ־300 אלף מטר מעוקב עפר, הקמת קירות תמיכה בעומק כ־38 מטרים, והכנת תשתית לתחנה ולמסילות. לפי אתר נדל״ן מקומי, התחנה מסומנת M3017 במקטע A.1 של תת״ל 103, והעבודות צפויות להימשך כ־25 חודשים. הקירות ייתמכו בתשע שורות של עוגני קרקע. זה היתר לחפור, לא כרטיס לרכבת. ההפעלה המסחרית של הרשת נשארת 2037.

המספר השני מגיע ממכרז אינפרא 1, לא מההרשאה עצמה. נת״ע אמורה לפרסם בשבועות הקרובים את המכרז הראשון על כרייה והקמת תחנות. 19 קבוצות בינלאומיות עברו את שלב המיון המוקדם ויתחרו על החבילות. לפי דיווחים קודמים, היקף עבודות ההנדסה האזרחית בחבילות האלה כ־65 מיליארד שקל, על כ־75 קילומטר מנהרות כפולות ו־59 תחנות תת־קרקעיות. ראש מינהלת קו M3, לאה שמול, אמרה שתחנת פארק אריאל שרון, יחד עם ארבע תחנות באור יהודה ובחולון, תשמש נקודת יציאה למכונות הקידוח לבת ים ולפתח תקווה, במסגרת השלב הראשון של המכרז. בלי ההרשאה הזו המכונות נשארות מחוץ לבור.

קו M3 הוא אחד משלושה קווים. לפי הודעת משרד התחבורה מתחילת השנה, הקו כ־39 קילומטרים ו־25 תחנות תת־קרקעיות, מבת ים עד הרצליה, עם שלוחה לנמל התעופה בן גוריון ומתחם תפעול באור יהודה. כבר פועלים כ־30 אתרי עבודה והתארגנות בגוש דן, והמספר אמור לעלות ל־70 בשנה הבאה. באתר יוקם מתחם התארגנות עם משרדים, אזור לייבוש עפר, מתקן לסינון בנטונייט ומתקן לטיהור מים. התחנה יושבת בשטח פתוח, כ־230 מטר מאזור וכ־350 מטר מגנות. הבדיקות הסביבתיות אומרות שהרעש יישאר בתוך המותר. ליד נחל שפירים, כ־71 מטר, נקבעו כללי תאורה בלילה ושיקום נופי. רון רקח, מנהל רשות הרישוי, אמר שההרשאה מסמנת מעבר מנייר לעבודה הנדסית בשטח. שירה ברנד, ממלאת מקום יו״ר הות״ל, קראה לזה צעד ראשון לרשת כולה.

מה זה עושה בחשבון. מי שגר באזור או בגנות לא מחליף רכב במטרו ב־25 החודשים האלה. הוא מקבל בור, משאיות עפר, ואולי רעש בגבול המותר. הכרטיס ל־2037. מי שמחזיק קרקע ליד תחנה מתוכננת כבר יושב על מס המטרו: כשמממשים זכויות נגבה מס ייעודי. עד כה נכנסו ממנו כ־45 מיליון שקל, ובקופת המטרו יושבים כ־2.8 מיליארד, מול אומדן פרויקט 182.5 מיליארד. זה המס על הקרקע ליד התחנה, והזמן בפקק עד שהרכבת נוסעת. מבקר המדינה כתב שבלי מטרו עלות הזמן האבוד בפקקים עלולה להגיע לכ־25 מיליארד שקל בשנה עד 2040. מי שמחזיק קבלן תשתיות בקרן השתלמות רואה מכרז של 65 מיליארד שמתקרב, לא דיבידנד. את הפער מול כסף נזיל אפשר לסמן ב־קרן כספית, ואת פירוט הגבייה ב־כתבת מס המטרו.

בודקים שני דברים. הראשון: האם החפירה בפארק אריאל שרון באמת מתחילה, כי בלי 300 אלף מטר מעוקב שיוצאים מהבור ההרשאה נשארת נייר. השני: האם מכרז אינפרא 1 מתפרסם וה־19 קבוצות נשארות בתחרות על כ־65 מיליארד. את משקל קבלני התשתית בתיק אפשר לסמן ב־מחשבון השקעות. שני המספרים כבר על השולחן: 300 אלף מטר מעוקב מהתחנה הראשונה, ו־19 קבוצות על חבילת הכרייה. אחרי 25 חודשים סופרים אם הבור נפתח, ואם המכונות יצאו לבת ים.