קרן סנטרברידג' נערכת להציע שוב על כאל. לפי דיווח בשוק היא מכוונת לשווי של 3 עד 3.2 מיליארד שקל, אחרי שהציעה כ־3 מיליארד בסיבוב הקודם. זאת ירידה מול העסקה שנחתמה עם יוניון של משפחת חורש ועם הראל, בשווי 3.75 עד 4 מיליארד שקל כולל תשלומים מותנים. מי שמחזיק כרטיס כאל לא מחליף פלסטיק מחר בבוקר. מי שצובר נקודות במועדון הטיסות כן צריך לדעת מי הבעלים הבא, כי קרן שיוצאת לאקזיט בעוד כמה שנים לוחצת אחרת מקמעונאי מקומי.

רשות התחרות טרפדה את העסקה הקודמת. התנאי היה שחורש ימכור כ־35% מסופר־פארם. כאל מנפיקה ומפעילה כרטיסים למועדון של שופרסל, ושופרסל מחזיקה ב־Be שמתחרה בסופר־פארם. חורש לא מכר. העסקה נפלה. דיסקונט עדיין מחזיק 72% מכאל, והבינלאומי 28% עם זכות וטו על מכירה. עד אפריל־מאי 2027 דיסקונט חייב לרדת מהחזקה רחבה בחברת הכרטיסים. הבנק ביקש דחייה באוצר ועדיין לא נענה.

עכשיו רצים שני מסלולים. במסלול אחד סנטרברידג' חוזרת. את המהלך מוביל בן לנגוורת'י מהקרן, ובישראל אלי יונס, מנכ״ל מזרחי טפחות לשעבר. בסיבוב הקודם הקרן הגיעה להצעות מחייבות במאי אשתקד, יחד עם מוטי בן־משה ועם חורש והראל, ואז נשרה. בן־משה הציע 4.18 מיליארד שקל, והבנק העדיף את חורש והראל. ההצעה של סנטרברידג' כללה אז גם את מועדון פלייקארד, שעבר לישראכרט.

במסלול השני יוניון, הראל וקרן גלטין מפרקים שליטה כדי לעבור את הרגולטור. חורש מוכן לרדת ל־30% עד 35% בלי שליטה. הראל נשארת על 20%. לפי דיווח אחד גלטין תיכנס עם 40% עד 45% ותהיה בעלת השליטה בפועל. לפי דיווח אחר הקרנות האמריקאיות יחזיקו יחד כ־30%, ויוניון תרד מ־80% אל מתחת ל־50%. גלטין מנהלת נכסים בהיקף 5.6 מיליארד דולר ומחזיקה 15% מדיסקונט ניו יורק, שותפות שכבר עברה רגולטור. סנטרברידג' מנהלת מעל 56 מיליארד דולר.

השעון הוא הסיפור של דיסקונט, לא של מחזיק הכרטיס. לפי דיווח אחד עליו להשלים מכירת 72% עד אפריל 2027. לפי דיווח אחר היעד הוא לרדת ל־25% עד 40% עד מאי 2027. הבחירות מקשות לשנות חקיקה עכשיו. מתווה שכבר עבר בדיקות נאותות חוסך חודשים מול הצעה חדשה לגמרי. גם בנק ירושלים בוחן רכישה, וגם צבי ברק מווישור־איילון. כאל תחת יפית גריאני גייסה כ־200 אלף לקוחות למועדון הטיסות החלופי פליי אול, אחרי שאיבדה את פלייקארד. זה המספר שמסביר למה חורש והראל עדיין רואים עסקה, גם בשווי נמוך יותר.

מה זה עושה בארנק. כרטיס כאל, דיינרס או מועדון שופרסל לא מתחלף ביום שבו הקרן חותמת. הנקודות בפליי אול, תקרת הקאשבק, ומשיכת האשראי החוץ־בנקאי יושבים אצל מי שישלט בחברה אחרי המכירה. קרן שחייבת אקזיט בעוד שנים ספורות לוחצת על מועדון, על ריבית אשראי ועל עמלות יותר מבעלים קמעונאי שמחזיק גם סופר. מי שקונה בסופר־פארם ובשופרסל באותו חודש מבין למה הרגולטור עצר שליטה של חורש: אותו גוף לא אמור לראות גם את סל הקניות וגם את כרטיס האשראי של המתחרה. הפער בין 4 מיליארד ל־3 מיליארד הוא הפער שדיסקונט עלול לרשום בהון. בארנק זה מי שקובע כמה נקודה שווה, וכמה עולה לפרוס תשלום.

לפני שמחליפים כרטיס או סוגרים מועדון טיסות, בודקים את המסלול ב־מדריך כרטיסי אשראי, לא רק את הלוגו על הפלסטיק. מי שצובר בפליי אול בודק את תוקף הנקודות ואת תקרת המימוש. מי שמושך אשראי בכאל בודק את הריבית מול פריים 4.75%. ריבית בנק ישראל 3.25% רלוונטית כאן כי אשראי מתגלגל בכרטיס זז עם הפריים, לא עם שווי העסקה בעיתון. 200 אלף לקוחות בפליי אול הם תזכורת שהמועדון הקודם כבר עבר לישראכרט. הבעלים הבא יכול להחליף שותף תעופה, לא רק לוגו. מי שמשווה החזר כספי מול נקודות לטיסה חוזר ל־מדריך ריבית פריים לפני שהוא מגדיל מסגרת.