בניגוד לעבר, היום יש מאות אלפי ישראלים בגילי 25-34 שנאלצים לגור עם ההורים. חלקם עובדים, חלקם הורים לילדים. יש כמה סיבות להישארות או לחזרה לבית ההורים. זוגות ששוכרים דירה באזורי הביקוש כבר מתקשים לעמוד במחירי הדיור, ומעבר לעיר אחרת קשה יותר כשמקום העבודה קרוב. אזורי הביקוש גם יקרים יותר, כך שההוצאות גדולות יותר וחלק מהאנשים נכנסים לחובות על אף הכנסה חציונית לא רעה.

משבר הקורונה שפרץ בישראל ובעולם ומצוקת הדיור שהחריפה אף הרחיבו את התופעה, כאשר צעירים רבים שאיבדו את מקומות עבודתם נאלצו לוותר על מגוריהם העצמאיים ולשוב להתגורר עם הוריהם, כדי לחסוך כסף לדירה משלהם. מנתוני הלמ"ס עולה כי ב-2020, שנת הקורונה, עלה שיעור הצעירים בני 18-34 שגרים עם ההורים ל-51.5%.

יש גם כאלה שלא עזבו את בית ההורים. אלו הבינו שאם יתחילו לשכור דירה, לעולם לא יצליחו להגיע לקניית דירה. לעומת זאת, אם גרים עם ההורים, אפשר לחסוך ולהשקיע

כך או כך, גם אלו שאינם מתגוררים עם ההורים נעזרים רבות בהורים. למשל, בהעברת כסף לחשבון, בקניית מצרכים ואפילו בשכירת דירה בשבילם, ויש כאלו שההורים שותפים לקניית הדירה שלהם. המצב לא שונה בהרבה מבעולם. גם בארה"ב ובבריטניה גדל שיעור הגרים אצל ההורים, בין שמתוך צורך לעמוד בהלוואות ובין שמתוך צורך לחסוך. באיטליה כבר מחצית מצעירים בגילי 30-20 גרים אצל ההורים.

בעוד הדור הוותיק נהנה משכר גבוה, הדור הצעיר סובל ממשכורת הנעות בין משכורת מינימום למשכורת חציונית, עם חריגה לטובת ענף ההייטק. הגרים אצל ההורים מתחלקים לכמה קבוצות, בהן למשל רווקים, אנשים בתקופת הפסקת עבודה ("בין עבודות"), עצמאים שנקלעו לקשיים, אנשים בתחילת הקריירה, חד הוריים או אל-הוריים ואף משפחות שלא עומדות בתנאי השכירות.

איך תנצלו את מהמגורים עם ההורים כדי לחסוך?

• אם עברתם לגור עם ההורים, אם ביחידה נפרדת ואם בחדר בתוך הבית, זה לא אומר שאתם עכשיו צריכים להשתגע בהוצאות, גם לא על חשבונם. כל הוצאה שיוצאת מכיסם משפיעה על היכולת שלהם לעזור לכם בעתיד וזה גם סתם פשוט לא יפה. עדיף בהרבה לנצל את תקופת החסד הזו דווקא כדי לחסוך לעתיד, שעדיין לוט בערפל. איך עושים את זה בדיוק? הנה כמה טיפים:
• העדיפו אוכל ביתי על אכילה בחוץ – אחת הדרכים הראשונות לנצל את העובדה שאתם בבית ההורים כדי לחסוך כסף, היא פשוט להמעיט באכילה בחוץ. גם אם לפעמים לא בא לכם על האוכל של אמא או שאין לכם כוח לבשל בעצמכם, כדאי לפחות לצאת מהבית עם כריך. אם ממש בא לכם לגוון, צמצמו את הטייק אווי ותחליטו על תדירות סבירה (למשל פעם בשבוע שבועיים) שבה מותר להתפנק והשתדלו לעמוד במגבלה. בשאר הימים תסתפקו באוכל ביתי – וכך תוכלו לחסוך מאות שקלים בחודש ואפילו לעשות חסד עם עצמכם, כי אוכל ביתי הוא בדרך כלל גם בריא ומזין יותר.
• חסכו בהוצאות הנסיעה – במקום לנהוג ברכב לבד אפשר להתאגד לנסיעות משותפות עם חבר/חברים (אם העבודה או הלימודים לא במרחק הליכה), כלומר במקום להשתמש ברכב הפרטי שלכם מידי יום ולשאת בכל הוצאות הדלק, תוכלו לחלוק אותן עם עוד כמה סטודנטים מאותו המסלול/כמה עובדים ולנסוע ביחד או להתארגן דרך קארפול של ווייז.
• עוד אופציה היא להתחיל לרכוב על אופניים – אם אין ברשותכם אופניים, בכל עיר מרכזית בארץ פועל שירות השכרת אופניים, המאפשר להשיג אופניים להשכרה לכמה שעות או ליום שלם. ניתן לשכור אופניים במגוון סוגים – מאופני הילוכים ועד לאופניים עם עגלה נגררת או מושב מיוחד לילד, שמותאם לגילו. השירות נועד לתנועה ברחבי העיר, טיול רומנטי, פעילות ספורטיבית לבד או עם החבר'ה וטיול עם הילדים הקטנים כגדולים.
• השתמשו בפיקדון או בהלוואות במקום להגדיל את המינוס – אם אתם רוצים לממן את ההוצאות שלכם בעצמכם, תוכלו להשתמש בפיקדון של הצבא, ואם אתם סטודנטים תוכלו לחפש מלגה שתתאים עבורכם, כך שההוצאות על שכר הלימוד לא יצטרכו להדאיג אתכם. במידת הצורך, ניתן גם להסתייע בהלוואות – למשל, סטודנטים בתקופת התואר זכאים להלוואות בריביות נמוכות יותר, וניתן להחזיר אותן רק אחרי התואר.

התנהלו בהתחשבות והשקיעו בתבונה

במקום הוצאות על בזבוזים עדיף לשים את הכסף בחיסכון או בהשקעה. זמן השהות שלכם בבית ההורים יכול לקבוע איזה סוג חיסכון או השקעה מתאים לכם. אם אתם מתכננים להיות אצל ההורים כמה שנים עד שתתאפסו כלכלית, אתם יכולים להגדיל את הסיכון. אם אתם מתכננים לעזוב בתוך כמה חודשים, העדיפו חיסכון קצר טווח.

לכן כדאי להגדיר מראש את משך השהות שלכם אצל ההורים, כך שלא תיתקעו שם לנצח. זה גם מעמיס על ההורים כלכלית ובסופו של דבר עליכם, וגם מעמיס עליכם נפשית.

בכל מקרה הבהירו גם להורים שאתם נמצאים שם לתקופה מוגבלת למטרת חיסכון, ולא כדי להתבטל על חשבונם. אולי הם יוכלו לתת לכם עצות חיסכון טובות. הרי בשביל זה יש הורים, לא?

כמה סטודנטים גרים במעונות, כמה זה עולה וכמה יוקמו

הורים יחידים, ייתכן שמגיע לכם סיוע במעונות ובמשפחתונים

הסבר מורחב: איך להפוך את התקופה אצל ההורים לקפיצת מדרגה

מי שגר אצל ההורים חוסך את ההוצאה הגדולה ביותר של רוב הצעירים, שכר הדירה. הבעיה היא שבלי תוכנית, הכסף שנחסך נוטה להתפזר על בילויים, טיולים ורכב. כדי שהתקופה הזו תשאיר משהו, צריך להחליט מראש איזה חלק מהמשכורת עובר לחיסכון באופן אוטומטי, ועוד לפני שמתחילים להוציא.

כדאי גם להגדיר יעד: הון עצמי לדירה, קרן ללימודים או תיק השקעות לטווח ארוך. ליעד ברור יש השפעה גדולה על ההתמדה.

דוגמה להמחשה: נניח שצעיר מרוויח להמחשה 9,000 ש"ח נטו ומעביר 3,000 ש"ח בחודש לחיסכון. אחרי שלוש שנים, גם בלי תשואה, יצטברו 108,000 ש"ח. אם היה גר בשכירות ומשלם 3,000 ש"ח בחודש, הסכום הזה היה הולך לבעל הדירה. אלה מספרים להמחשה בלבד.

האם להשתתף בהוצאות הבית?

השתתפות סמלית מוסכמת מראש יכולה למנוע מתחים ועדיין להשאיר חיסכון משמעותי.

איפה כדאי לשים את הכסף?

זה תלוי במועד שבו תצטרכו אותו. לכסף לטווח קצר מתאימים אפיקים סולידיים.

כמה זמן כדאי להישאר?

אין תשובה אחת. כדאי לקבוע מועד יציאה משוער ולבנות את החיסכון לפיו.

צעדים מעשיים

• קבעו הוראת קבע לחיסכון ביום שבו נכנסת המשכורת.
• הגדירו יעד כספי ותאריך.
• עקבו פעם בחודש אחר ההוצאות על בילויים.
• בדקו שאתם מפקידים לפנסיה ולקרן השתלמות אם מגיע לכם.

בשורה התחתונה: התקופה אצל ההורים היא חלון זמן שלא חוזר. מי שמגדיר יעד ומפריש סכום קבוע באופן אוטומטי יוצא ממנה עם בסיס כלכלי שיקל עליו בכל צעד הבא.

להמשך קריאה: מחשבון יעד חיסכון – כמה להפקיד כל חודש