פתרונות הסליקה לבתי עסק יוזלו (ותודה לבנק ישראל)

בתי עסק שרצו להטמיע פתרון סליקה (פתרון סליקה בחנות אופליין, ופתרון אינטרנטי) היו מחויבים עד עכשיו בהתאם להוראות בנק ישראל, ברכישת שירותים רחבים מחברות הסליקה והתוכנה. אלא שלאחרונה בנק ישראל פרסם את רשימת השירותים שחברות הסליקה וספקיות המכשור והתוכנה אינן מחויבות יותר לספק לבתי עסק. המשמעות היא פשוטה – ספקיות המכשור והתוכנה, לצד שחקניות סליקה חדשות ורזות, לרבות חברות שמתמחות בסליקה באינטרנט יציעו חבילות קטנות יותר וזולות יותר. הפתרון הזה עשוי להתאים לרבבות ומאות אלפי בתי עסקים (חנויות פיזיות וחנויות ואתרים באינטרנט).

למדריך סליקה באינטרנט – כל מה שצריך לדעת

זה עשוי לחסוך לבתי העסק כסף רב, וזה אמור להכניס למעגל המשתמשים בתי עסק רבים – תודה לבנק ישראל. ההוזלה במחיר לבתי העסק נובעת מכך שהשירותים והאפשרויות של המערכת יהיו דלות יותר וזולות יותר, כשממש לא בטוח שלעסק עצמו זה משנה – לדוגמה, חלק מחבילת השירותים שהיתה חובה בעסקים האלו היתה עסקאות במטבע זר. בנק ישראל חייב את בתי העסק (וחברות הסליקה שנתנו להם את הפתרונות) לכבד כל עסקה במטבע חוץ. עכשיו ההוראה הזו כבר לא חובה, אלא רשות. דוגמה נוספת – בתי העסק לא חייבים את כל סוגי עסקאות האשראי (קרדיט ותשלומים). בעבר הם היו חייבים, וכעת, בהתאם להוראות בנק ישראל, העסקים נדרשים לספק באופן בסיסי אפשרות לעסקאות רגילות או עסקאות בכרטיס דביט, בו החיוב יורד ישירות מחשבון הבנק במועד העסקה.

לאחרונה אישר בנק ישראל את טרנזילה כסולק רביעי (חברת הסליקה הרביעית שאושרה). טרנזילה, צפויה ליהנות מההקלות החדשות ולהציע חבילות סליקה זולות לבתי העסק, כשחלק עיקרי מיכולתה הוא הטמעת מנגנוני סליקה לעסקים אינטרנטיים.

ההקלות האלו לבתי העסק נעשים במקביל להחדרת כרטיסי החיוב (כרטיסי הדביט) לשוק המקומי. מנהלת מחלקת החשבות ומערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל, עירית מנדלסון, התבטאה בהקשר זה במאי 2017 – "הצעדים נועדו לעודד את התחרות בשוק כרטיסי החיוב, והם מניחים את התשתית להתפתחות שוק כרטיסי החיוב בעתיד",

מנדלסון הוסיפה כי יישום המהלכים האלו היה תוך התחשבות והתייחסות לשחקנים בתחום ובכוונה לעודד את ההחדרה של כרטיסי החיוב יחד עם השינויים בתחום הסליקה ומתן פתרונות זולים לבתי העסק – "המהלים כללו גמישות מקסימלית לכלל השחקנים בבחירת השירותים שאותם הם מעוניינים לקבל ולספק", אומרת מנדלסון ומוסיפה – "אני קוראת לכל הגורמים המעוניינים לפעול בשוק כרטיסי החיוב בישראל ללמוד את השינויים ולבחון את השתלבותם בשוק זה".

בין הצעדים החשובים ביותר בעידוד התחרות והוזלת עלויות הסליקה, ניתן למנות את הפיכת הפרוטוקול לנגיש. המידע שבפרוטוקול שאין בפרסומו כדי לסכן את מערכת התשלומים נגיש וזמין לכלל הציבור באמצעות אתר האינטרנט של חברת שב"א, המפעילה את מערכת "שירותים בכרטיסי חיוב". הגישה למידע שבפרוטוקול מתאפשרת לכל בעל עניין בכפוף לחתימתו על הסכם הסודיות. הפרוטוקול אגב, תורגם לאנגלית והוא זמין בתנאים זהים לפרוטוקול בעברית, כדי לאפשר גם לגורמים מחו"ל לבחון את פוטנציאל ההשתתפות בשוק כרטיסי החיוב המקומי.

שוק כרטיסי החיוב מאופיין בכך שבתי העסק חייבים לרכוש וליישם את כל חבילת השירותים והפונקציונליות הנתמכת בפרוטוקול כרטיסי החיוב בישראל. אבל, אחד מהמהלכים המשמעותיים כאמור הוא הטמעה מהירה של אפשרות כרטיסי חיוב לצד הקלות באפשרויות המערכת בבתי העסק, לרבות כאמור רכישת מערכת סליקה ללא מט"ח. באופן הזה, הכרטיסים יהיו אפקטיביים ביות רבתי עסק מבעבר, כלומר, במקביל לכך שבתי העסק יצטרפו לשירותים המוזלים, יגדלו האפשרויות של בתי העסק האלו מול הלקוחות, ויגדלו אפשרויות הלקוחות ויורחבו גם לרכישות בבתי העסק האלו.

למדריך סליקה באינטרנט – כל מה שצריך לדעת

עמלת סליקה: כמה היא עולה לעסק קטן

עמלת הסליקה נגבית מבית העסק על כל עסקה בכרטיס. לעסק קטן עם מחזור נמוך העמלה עשויה להיות גבוהה באחוזים, ולכן כדאי לנהל משא ומתן ולבדוק חלופות.

גם דמי השימוש במסוף ועמלות נוספות נכנסים לחשבון.

עסק יכול גם לעודד לקוחות לשלם באמצעים זולים יותר, כמו העברה בנקאית בעסקאות גדולות, כל עוד זה נוח ללקוח. חשוב לבדוק גם את מועד הזיכוי של הכסף בחשבון העסק, כי עיכוב בזיכוי משפיע על התזרים. השוואה בין חברות סליקה צריכה לכלול את כל העלויות ולא רק את האחוז הבולט.

דוגמה: נניח שעסק סולק 50,000 שקל בחודש בעמלה של 1.5%, כלומר 750 שקל בחודש. אם הוא משיג עמלה של 0.9%, העלות יורדת ל-450 שקל, וחיסכון של 3,600 שקל בשנה.

הצעדים המומלצים:

1. לבדוק את העמלה הנוכחית בדוח.
2. לבדוק דמי מסוף ועמלות נוספות.
3. לבקש הצעות מכמה חברות.
4. לנהל משא ומתן.
5. לבדוק את החשבון אחרי השינוי.

האם העמלה קבועה?

היא נקבעת בהסכם וניתנת לשינוי.

האם כדאי לעבור חברה?

אם ההצעה זולה יותר ותנאי היציאה סבירים.

מה עם עסקאות בתשלומים?

יש לבדוק את העמלה עליהן.

האם יש פיקוח על העמלות?

המדריך מתאר צעדים של בנק ישראל. את המצב העדכני כדאי לבדוק באתר הבנק.

כדי לבחון את הנושא "עמלת סליקה: כמה היא עולה לעסק קטן" לפי הנתונים האישיים, אפשר להיעזר במחשבון עוסק פטור מול עוסק מורשה.

---

עדכונים: 24.10.2026 – נוספו הרחבה, דוגמה מספרית, שאלות ותשובות, רשימת צעדים וקישור פנימי.