ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, הגיב להחלטה ואמר: "לצערי א-פריורי נדונה התמ"א 38 לכשלון, לא בגלל שהיתה תכנית לא טובה, אלא משום שמראש לא היה קשר בין החלטת הממשלה ממאי 2005 לקדם אותה לבין היישום בפועל על ידי העיריות"
גורמים בשוק הנדל"ן הגיבו הבוקר להחלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה מאתמול, להאריך ולהרחיב את תכנית תמ"א 38, ולהחיל את התכנית על בניינים שנבנו עד 1992.
ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, הגיב להחלטה, ואמר: "לצערי א-פריורי נדונה התמ"א 38 לכשלון, לא בגלל שהיתה תכנית לא טובה, אלא משום שמראש לא היה קשר בין החלטת הממשלה ממאי 2005 לקדם אותה לבין היישום בפועל על ידי העיריות".
כהן מוסיף כי "חלק גדול מהעיריות, בתוכן עירית תל אביב, ממש עצרו את רוב התכניות, או יצרו "פקק" במכוון, כך שמספר הדירות שנבנו באמצעות התמ"א הינו ממש בטל בשישים לעומת מספר יחידות הדיור הנדרשות לשוק הישראלי מידי שנה. רוב רובן של הדירות שכן נבנו, היו באזורים יקרים במיוחד דוגמת צפון ומרכז תל אביב, אזורים מסוימים ברמת גן, הרצליה, רעננה וכו', כך שברוב המקרים לא יצרו פתרונות דיור ישימים, אלא שירתו סקטור צר ביותר של האוכלוסיה. כעת, לצערי, אינני רואה עדיין פריצת דרך ביישום ההחלטה החדשה, זאת משום שבכל מקרים היא מותנית באופן זה או אחר בהחלטות של הועדות המקומיות לתכנון ובנייה, קרי העיריות. אמנם ההחלטה האחרונה מתמרצת, לכאורה, אותן, אולם המורכבות הסטטוטורית עודנה קיימת כמו גם שאלות פתוחות דוגמת מה יעשו עם אלפי בניינים בני שבע-שמונה קומות ויותר שנבנו בין השנים 1980 -1992? האם יוסיפו להם שלוש-ארבע קומות? יותר? איך פעולות שכאלה ייראו בשטח, הן מן ההיבט האסתטי והן הפרקטי? אלה, לטעמי, שאלות שירחפו גם בשנים הבאות ללא פתרון, כך שאינני רואה בסופו של יום את התמא 38 כמעניקה פתרון כולל לבעיית הדיור".
גם יוסי חסון, מנכ"ל החברה לחיזוק מבנים בישראל, הגיב להחלטה ואמר הבוקר: "זהו ללא ספק צעד בכיוון הנכון ומתן תעדוף לתמ"א 38, כפי שהוחלט לפני עשור שנים. במיוחד חשובות ההחלטות להחיל את תמ"א 38 לבניינים שנבנו עד 1992, גם ללא ממד"ים, להחיל אותה על מבני משרדים ומסחר, תמרוץ העיריות והרשויות המקומיות וייעוד שטחים לדירות להשכרה".
חסון מוסיף כי "עם זאת, קיימות עדיין 2 בעיות עיקריות שלטעמי שומה על הגורמים המחליטים להתייחס אליהן: האחת, חלק נכבד מהבניינים שנבנו בשנים 1980-1992 הינם בני שש-שבע-שמונה קומות ואף יותר, זאת לעומת רוב הבניינים שנבנו במרכז הערים עד 1980 ושהינם נמוכים יחסית, רובם עד ארבע-חמש קומות. זה אומר, במילים פשוטות, שקיימת כאן בעייה של תוספת זכויות בנייה, משום שברור בעליל ששתיים וחצי קומות בלבד תוספת, אינן מספקות כלל ועיקר את היזמים והופכות את רוב הפרויקטים הללו ללא משתלמים. בעייה נוספת, שלצערי לא התייחסו אליה, הינה העדר ניוד זכויות, זאת במטרה לעודד תמ"א 38 גם בפריפריה וגם, לדוגמא בשכונות הדרומיות של תל אביב, יפו ואזורים נוספים שבהם ערכי הקרקע נמוכים בהרבה".
אורן מור, הבעלים של קבוצת אייקום, מומחה לפינוי בינוי, הגיב להחלטה ואמר: "מבחינתי זהו מסמר נוסף בארון הקבורה של תכניות הפינוי בינוי הספורות שנותרו לפליטה במדינת ישראל. עד כה יצרה התמא 38 רק בוקה ומבולקה, לא פתרה בעליל את בעיית המחסור הקריטי ברבבות יחידות דיור באיזור הביקוש, יצרה מתיחת פנים מלאכותית לבניינים ישנים באזורים מתפוררים במרכזי הערים, ולא הביא כלל ועיקר להתחדשות עירונית אמיתית. יתרה מזה: היא באה במובהק על חשבון הפינוי בינוי, שזה הפתרון האסטרטגי הנכון להתחדשות עירונית כוללת, החייאת אזורים ותיקים שאבד עליהם הכלח, ומציאת פתרונות דיור לרבבות זוגות צעירים ומשפרי דיור בתל אביב, גוש דן ומרכז הארץ. כעת, כשה"ברווז" החדש מככב, יירדו לטמיון גם אותן מתי מעט תכניות פינוי בינוי שעדיין איכשהו מקרטעות. תרשמו: בעוד שנה-שנתיים ייזכרו את ההחלטה האחרונה כ"פיאסקו" שאין מאחוריו ולא כלום".