קרן המטבע דיווחה כי העלייה במחירי הדירות בישראל בשנת 2016 עמדה על 7.5%. קרן המנטבע פרסמה דוח מפורט על כלכלת ישראל, בהמשך לביקורה של משלחת הקרן בישראל בתחילת השנה. הנהלת הקרן אמנם משבחת את קובעי המדיניות בישראל על מדיניות כלכלית איתנה שהניבה ביצועים חזקים, אבל כלכלני הקרן מטילים ספק לגבי העתיד – התחזית שלהם עדיין חיובית לגבי הזמן הקצר, אבל הם מצביעים על סיכונים ואתגרים בהמשך – "אנו מכירים בכך שהכלכלה הישראלית ניצבת מול אתגרים מבניים חשובים, בעיקר מחירי הדיור הגבוהים, שיעורי העוני והאי השוויון הגבוהים, הפריון הנמוך ושיעור ההשתתפות הנמוך יחסית בעבודה בקרב קבוצות אוכלוסייה מסוימות".
כלכלני הקרן סבורים שנדרשים מהלכים שיובילו להגדלת היצע הדירות עבור זוגות צעירים ומשפחות מעוטות אמצעים. כמו כן, הם סבורים כי יש להמשיך ולהאיץ את הפעילות באמצעות ועדות התכנון והשלטון המקומי להגדלת מספר התחלות הבניה.
כלכלני קרן המטבע סבורים שהמחירים בישראל גבוהים אבל לא מנופחים – "מחירי הנדל"ן בישראל היו גבוהים ב-9% בלבד מהמחירים הריאליים, נכון לרבעון השלישי של 2016. מחירי הדיור למגורים בישראל גבוהים מאד, במיוחד בתל-אביב, אך עליות המחירים בדירות המגורים, אינן בגלל בועת אשראי אלא ממומנות באמצעות הגידול בהכנסות של משקי הבית וריבית בנק ישראל הנמוכה".
זה משפט קצת בעייתי – מה זה אומר? המחירים גבוהים, אבל לא מאוד, ומה זאת אומרת שאין בועת אשראי עם העליות במחירי הדירות כן קשורות לטענתם לריבית הנמוכה – הרי ריבית נמוכה מביאה לבועה.
כך או אחרת, בקרן מדגישים את חובות משקי הבית לדיור שגדלו ב-2016 ב-7.5%, כלומר בקצב העלייה במחירי הדירות. שיעור החוב הממוצע עומד על 74% מהכנסתו הפנויה של משק הבית, נתון יחסית נמוך ביחס לעולם, אך בקרן מזהים סימני חולשה – "בסוף 2016 הופיעו בשוק סימני חולשה ובהם האטה בקצב הגידול בנטילת המשכנתאות ובמכירת הדירות החדשות – סימנים שאפשר לייחס אותם למגבלות המקרו-יציבותיות (של בנק ישראל) על המשכנתאות שהובילו להתייקרות בריבית המשכנתאות וכן לצעדי מיסוי. קשה להעריך את המגמות בשוק הנדל"ן, שמורכבותו גדלה בגלל מעורבותם של משקיעי נדל"ן".
שר האוצר, משה כחלון, שמנצל כל צל של תמיכה כדי לזקוף נקודות, אמר בתגובה: "דוח קרן המטבע שם את מדינת ישראל בחזית הכלכלות המובילות בעולם. הדוח של קרן המטבע מצביע על כך שהכלכלה שלנו צומחת, חזקה, יציבה, עם אחוז אבטלה נמוך. המסקנות תואמות את דוח הכלכלן הראשי במשרד האוצר שהצביע על כך שהצמיחה הגבוהה של המשק הגדילה את ההכנסה הפנויה של האזרחים, וחלחלה גם לעשירונים התחתונים, ולא שירתה רק את העשירונים העליונים. דוח הקרן מעניק רוח גבית לרפורמות שהובלנו באוצר בתקציב האחרון ומציין שהן יסייעו להמשך צמיחת המשק והפחתת הריכוזיות. הדוח מציין לטובה את הפעולות שעשינו בתחום הדיור, כולל העברת כל הסמכויות תחת קורת גג אחת למשרד האוצר. המדיניות הכלכלית שאנחנו מובילים – כלכלה חופשית ורגישות חברתית, תוך כדי הצמחת המשק וניהול אחראי של התקציב, מוכיחה את עצמה כיעילה ונושאת תוצאות. אנחנו מתכוונים להמשיך בדרך הזאת לטובת הכלכלה הישראלית ולטובת אזרחי המדינה".