קרנות הפנסיה הוותיקות נתפסות כמכשיר השקעה נוח לגיל פרישה – הן כוללות מרכיב גבוה של אגרות חוב מיועדות (שהונפקו על ידי המדינה לקרנות האלו ונושאות ריבית יחסית גבוה), ועדיין – הבטחת התשואה (על חלק מהנכסים שלהן) לא מבטיחה קצבת פנסיה מספקת בהמשך – זה תלוי בתשואה על ההשקעות האחרות בתיק, זה תלוי גם בגיל הפרישה ובגיל התמותה. בקרנות פנסיה, להבדיל מביטוחי חיים וביטוחי מנהלים יש תלות הדדית – החוסך תלוי באלו שחוסכים איתו – יש קופה משותפת, וכאשר הרווחים בקופה המשותפת יורדים, וזה קורה עכשיו על רקע הריביות הנמכות, מקצצים את קצבת הפנסיה. קרנות הפנסיה הוותיקות צפויות לאבד מעל 5% מערכן ובהתאמה העמית יאבד חלק זה מהקצבה השוטפת, וזה לא עניין של מה בכך, במיוחד בהתחשב בכך שבעשור האחרון נעשו לפחות שלוש הפחתות ערך שביחד מגיעים לקרוב ל-20%.