ההפצה קיימת. הטיוטה מתה. קרן זרה יכולה להיכנס לתיק, אבל תעודת סל אין: ההשוואה היא לקרן מנוהלת מקומית מול קרן סל / קרן מחקה, כולל על מדד חו"ל, חלקן מגודרות מט"ח. 20 ו-30 מיליארד שקל הם 2016. האוזר דחה שקלים בשלב הראשון; אל תניחו נטרול מטבע אוטומטי. בדקו מטבע, גידור ועמלת המרה. ריבית בנק ישראל 3.25%, פריים 4.75%. אפשר לחשב במחשבון המשכנתא ולהרחיב במדריך ריבית פריים.

קרנות נאמנות זרות יכולות לגוון את תיקי ההשקעות שלכם, אבל האם זה כדאי לכם? נתחיל בכך שזה תלוי כמובן באיזה סוג של משקיעים אתם, וברמת הפיזור והסיכון שלכם. כל אחד צריך לעשות את שיעורי הבית האלו כדי להבין מראש איך לפזר את תיק ההשקעות. כאן, תוכלו להתעמק בבניית תיק השקעות. אבל, בהנחה שאתם רוצים לפזר את ההשקעות אל מעבר לים (הקרנות הזרות שתוכלו לקנות כאן דרך הבנקים יהיו רק כאלו שמשקיעות בחו"ל) אז השאלה היא האם הקרנות הזרות עדיפות על הקרנות המקומיות ועל קרן סל / קרן מחקה. תעודת סל אין – בניהול? בעלויות? ואם כן, אז בהחלט הן יכולות להיות חלופה ראויה.

ועדת הכספים אישרה אז תקנות שהתירו הפצה של קרנות נאמנות זרות בארץ. ההפצה קיימת; זה כבר לא "לאחרונה" מ-2016. זה אמור להיות יום חג למשקיעים המקומיים, אחרי הכל הם יוכלו לקנות קרנות זרות בעמלות תחרותיות מאוד לקרנות המקומיות, ואם כך, אז מדוע לקנות קרן נאמנות שמתמחה בהשקעות בחו"ל ולשלם לה עמלה גבוה, אפשר לקנות את הקרן הזרה, עם ניהול נחשב ובעלויות נמוכות יותר. יתרה מכך – חלק גדול מתעשיית קרנות נאמנות הוא קרנות מחקות, כאלו שעוקבות אחרי המדדים (בדומה לקרן סל; תעודת סל אין), ולמרות שבקרנות האלו דמי הניהול יחסית זולים, ייתכן מאוד שקרנות זרות יהיו זולות עוד יותר.

אלא שהחגיגה הזו יכולה שלא להתחיל באם הבנקים שיהיו המפיצים של הקרנות הזרות יגבו עמלה שתמנע את הכדאיות הכלכלית. זה עובד כך – מ-2016 מנהלי קרנות מארה"ב ומאירופה שמנהלים נכסים בסך של יותר מ­20 מיליארד דולר יכולים להפיץ אותן למשקיעים מקומיים, דרך יועצי ההשקעות בבנקים. זה המסלול החי, לא תחזית לסוף 2016. הקרנות הזרות יצטרכו למנות נציג מקומי דובר עברית וכן הן יצטרכו לעמוד בכמה תנאים נוספים.

הקרנות הזרות שישווקו כאן יהיו קרנות שמשקיעות בחו"ל בלבד, ורק קרנות ששווי נכסיהם גדול מ-50 מיליון דולר. הקרנות האלו מתחרות גם בקרן סל ובקרן מחקה (ולא רק בקרנות המנוהלות). תעודת סל אין. אבל, האם באמת תהיה כאן תחרות, האם הקרנות הזרות יינגסו בקרנות המקומיות ובקרן סל. תעודה אין?

התשובה תלויה בבנקים. האינטרס שלהם ברור – הם נהנים מעמלות שמנות כאשר מדובר בקרנות זרות, כשמעבר להפצה הם ייהנו מהמרת מט"ח (עמלה גבוה במיוחד). רשות ניירות ערך אמנם הזהירה את הבנקים שלא ידחפו ללקוחות את הקרנות הזרות רק לשם הפקת עמלות, אבל בינתיים זו רק הזהרה, והבנקים עשויים להסתתר מאחורי לכאורה טובת הלקוח – מי קבע איזה קרן עדיפה למשקיע? איך מתייחסים לעלויות חד פעמיות או שוטפות? כלומר, כדאיות כלכלית זה משהו מאוד גמיש ותלוי בגורמים רבים, לאחד קרן זרה יכולה להתאים מאוד (גם מבחינה כלכלית), ולאחר ממש לא.

ולכן, לא ברור איך יפעלו הבנקים. על פניו נראה שאם הבנקים אכן יישרו קו עם הנחיית הרשות, אז היקף הקרנות המעניינות את הציבור הוא גדול, אבל לא כזה שישנה את תעשיית קרנות הנאמנות ותעודות הסל – על פי בדיקת הון, ההשקעות בחו"ל דרך קרנות וקרנות סל הסתכמו אז בכ-30 מיליארד שקל. מת. בדקו היקף חי. אבל, זו עוגה פוטנציאלית בלבד, צריך לזכור שלקרנות הזרות חיסרון גדול – חלק מהקרנות הזרות חשופות למט"ח. קרן סל וקרן מחקה מקומיות על מדד חו"ל יכולות להיות מגודרות או חשופות. תבדקו את המדיניות, לא את הזיכרון מ-2016 וחלקן הגדול גם מגדר את השפעות המט"ח. כלומר, החשיפה למט"ח היא סיכון שהמשקיעים לא אוהבים להיחשף אליו, והוא יכול למנוע מרבים השקעה בקרנות נאמנות זרות, גם אם בשאר הפרמטרים ההשקעה בקרנות זרות עשויה להיות אטרקטיבית.

במידה והבנקים ידחפו את הקרנות הזרות, אז הפוטנציאל עשוי להגיע לעשרות מיליארדים, ובמקביל העמלות שיזרמו לבנקים יגדלו פי כמה וכמה.

הערכה – קרנות שמתמחות בהשקעות בחו"ל – 20 מיליארד שקל

על פי בדיקת אתר, "הון, מדריכים פיננסים" ההיקף הכספי של הקרנות שמתמחות בהשקעות בחו"ל התקרב אז ל-20 מיליארד שקל, וזה הסכום שעליו התחרו אז. בדקו היקף חי. כלומר, נראה שהסיכון של הגופים המקומיים מסתכם בהיקף זה שמהווה כ-95 מהיקף התעשייה כולה. עם זאת, מדובר על קרנות שדמי הניהול בהן גבוה משמעותית מהממוצע על רקע המומחיות הלכארוה נדרשת בניחהול כספים בבורסות זרות (כספים שמושקעים במניות, אג"ח ועוד). על פי ההערכה, דמי הניהול של הקרנות שמתמחות בהשקעה בחו"ל ביחס לדמי הניהול בכלל מסתכמים בכ-15% ואף למעלה מזה.

הסיכון לאיבוד הכנסות ורווחים לקרנות הזרות, מתחזק במקביל לפתרון שהציעה רשות ניירות ערך בסוף אפריל 2016. הרשות תכננה אז לאפשר לקרנות זרות לפעול בלי חשיפת מט"ח. האוזר דחה שקלים בשלב הראשון. כעת בדקו מטבע, גידור והמרה בפועל למחזיק בקרן, ומבלי שתהיה עמלת המרת מט"ח.

כאמור החסרון הגדול של הקרנות הזרות ביחס לקרנות המקומיות שמשקיעות בחו"ל זה עניין החשיפה למט"ח. השקעה בקרן מקומית מנטרלת את השלכות המט"ח (ירידה ועלייה בשערי החליפין), כלומר זו השקעה שקלית לכל דבר ועניין. אבל השקעה בקרן זרה לכאורה חשופה למט"ח. מעבר לכך – השקעה בקרן זרה, משמעה רכישת מטבע זר בעת הקנייה, ובעת המכירה של הקרן הזרה, מכירה בהתאמה של מטבע חוץ. ההמרה הזו עולה הרבה כסף (עמלת המרת מט"ח), וזה בפני עצמו הופך את ההשקעה בקרנותז רות לבעייתית ויקרה. אך, הרשות תכננה אז פתרון שקלי. ביוני 2016 האוזר דחה שקלים בשלב הראשון. כעת אל תניחו שקל אוטומטי: בדקו מטבע, גידור ועמלת המרה – הקרנות הזרות יוכלו לפעול בשקלים, כלומר לא תהיה המרת מטבע (ולא תהיה עמלת המרת מט"ח), מעבר לכך, הקרן תהיה מנוטרל מטבע, הפעילות תהיה בשקלים. המשמעות היא סיכוי טוב (אפילו טוב מאוד) שחלק גדול מהכספים האלו – כ-20 מיליארד שקל, יעברו לקרנות הזרות.

עדכון מיוני 2016, כ: האוזר החליט שבשלב הראשון לא יוצעו קרנות זרות בשקלים. גמל להשקעה כבר הושקה מאז. כעת תבדקו מטבע ועמלת המרה בפועל. כלומר, לא יהיה ניתן לנטרל את החשיפה המטבעית.החלטה זו היא בניגוד לכוונה הקודמת, להפוך את הקרנות הזרות לשקליות, ובכך בעצם להפוך את התחרות למשמעותית יותר. אלא שבלחץ הקרנות המקומיות שטענו כי הם סופגים מכל עבר "מכות" לרבות השקה של קופת גמל להשקעה, שכבר חיה שנים שמהווה תחרות ישירה בקרנות, ותחרות נוספת תפגע משמעותית בשוק הקרנות. ראו כאן הרחבה

קרנות נאמנות – יתרונות וחסרונות

תעודות סל – כל מה שצריך לדעת

קרנות מחקות – האם כדאי?

הסבר מורחב: איך משלבים חשיפה לחו"ל בתיק המקומי

השקעה בשווקים בחו"ל מוסיפה פיזור, כי היא לא תלויה רק במשק הישראלי. אפשר לעשות זאת דרך קרנות מקומיות שמשקיעות בחו"ל, קרנות מחקות על מדדים זרים או קרנות זרות שנסחרות בארץ. בכל מסלול יש עלויות שונות, וחשוב לבדוק את דמי הניהול, את המיסוי ואת החשיפה למטבע.

חשיפה למטבע זר מוסיפה תנודתיות, אבל גם פיזור. יש קרנות מגודרות ויש שלא.

כדאי להחליט מראש איזה חלק מהתיק יהיה בחו"ל, ולשמור על המשקל לאורך זמן.

דוגמה להמחשה: נניח שמשקיע מחזיק להמחשה 30% מתיק של 200,000 ש"ח במדד עולמי. אם הדולר יורד ב-10% מול השקל, בלי גידור, החלק הזה מאבד כ-6,000 ש"ח רק מהמטבע, גם אם המדד עצמו לא זז. המספרים להמחשה בלבד.

מה ההבדל בין מגודר ללא מגודר?

מגודר מנטרל את השפעת המטבע, בעלות מסוימת.

איך ממוסה השקעה בחו"ל?

בדקו את המיסוי בכל מסלול.

כמה להשקיע בחו"ל?

תלוי בתוכנית ובסיכון שלכם.

האם קרן זרה זולה יותר?

לפעמים, השוו את כל העלויות.

מה זה קרן מחקה על מדד זר?

קרן שעוקבת אחרי מדד בחו"ל.

צעדים מעשיים

• קבעו משקל חו"ל בתיק.
• השוו בין מסלולים.
• החליטו על גידור מטבע.
• בדקו מיסוי.

בשורה התחתונה: חשיפה לחו"ל מוסיפה פיזור, אבל גם סיכון מטבע ועלויות. החלטה מודעת על המשקל והמסלול תעזור לבנות תיק מאוזן.

להמשך קריאה: השפעת דמי ניהול בקרנות מניות בחול