הוועדה המוניטארית החליטה שלא לשנות את שיעור הריבית לחודש ספטמבר – 2.25%. 

ההחלטה להותיר את הריבית לחודש ספטמבר ללא שינוי, עקבית עם מדיניות ריבית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמיכה בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל, בכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.

בבנק ישראל מדגישים כי האינפלציה ב- 12 החודשים האחרונים עומדת על 1.4% ובניכוי עונתיות האינפלציה מתחילת השנה נמצאת מתחת לגבול התחתון של היעד. מאידך, הצפיות לאינפלציה שרשמו ירידה בחודשים האחרונים, עלו החודש באופן משמעותי כתוצאה מהעליה במחירי הסחורות, האנרגיה ומשינויים במיסים העקיפים.

בבנק מפרטים את הגורמים התומכים בהחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי – האינדיקאטורים שנוספו החודש תומכים בהערכה שהמשק צומח בשיעור דומה לזה של הרביעים האחרונים, כ– 3%.  יחד עם זאת, נתוני סקרים על הפעילות הכלכלית מצביעים על ציפיות להאטה בקצב הצמיחה. כמו כן, המשך מגמת ההתמתנות בסחר העולמי עלולה לגרום לירידה בקצב הצמיחה של המשק. מנגד, החלשות השקל בתקופה האחרונה צפויה לסייע למשק להתמודד עם ההתפתחויות השליליות בחו"ל הבאות לידי ביטוי בירידה בביקושים לייצוא הישראלי. 

בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים, חלה התמתנות ואף בלימה בעליית במחירי הדירות. יחד עם זאת, החודש נרשמה עליה בביצועי המשכנתאות אך מוקדם לקבוע האם מדובר בשינוי מגמה בשוק הדיור. 

רמת הסיכונים הכלכליים מהעולם עקב ההתפתחויות באירופה נותרה גבוהה, ועימה החשש מפני השפעות שליליות על הכלכלה המקומית. נתוני מקרו לרביע השני שהתפרסמו החודש מעידים על המשך ההרעה במצב הכלכלה בגוש האירו, בריטניה, יפן והשווקים המתעוררים. לעומת זאת, בארה"ב נרשם החודש שיפור קל בפעילות הכלכלית.

במהלך החודש האחרון לא נרשמו שינויים במדיניות המוניטרית של מרבית המשקים ושיעורי הריבית במשקים המובילים נותרו נמוכים. בנוסף, השווקים לא מתמחרים העלאת ריבית בשנה זו על ידי אף אחד מהבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות הגדולות. החודש הכריז נגיד ה-ECB  על תוכנית חדשה להתערבות הבנק המרכזי בשוק האג"ח הממשלתיות אם כי עדיין לא ננקטו צעדים ממשיים ליישומה.

 

על רקע אלה, שקלה הועדה המוניטרית את הגורמים שפורטו לעיל ובחרה להותיר החודש את הריבית ללא שינוי. אך, במקביל נמסר מהבנק כי "בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים ובפרט נוכח האי ודאות הגוברת במשק העולמי. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור".

ברקע ההחלטה, נתוני הרקע של המשק המקומי – מדד המחירים לצרכן לחודש יולי עלה ב- 0.1%, בדומה לתחזיות המוקדמות, ומתחת לתוואי העונתי העקבי עם יעד האינפלציה. הרכיבים העיקריים שבלטו במדד החודש הם העליה במדד הדיור והירידה בסעיפי האנרגיה והמזון. האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים עומדת על 1.4%, לעומת 1% בחודש הקודם. בניכוי עונתיות עומדת האינפלציה מתחילת השנה על 0.9% במונחים שנתיים.

בבנק ישראל מפרטים , במקביל להחלטת הריבית את תחזיות האינפלציה והריבית: תחזיות האינפלציה ל-12 החודשים הבאים המבוססות על ממוצע תחזיות החזאים, על הציפיות הנמדדות משוק ההון (break even inflation) ועל אלו הנמדדות על פי החוזים העתידיים על מדד המחירים לצרכן שהבנקים מציעים מעבר לדלפק, עלו החודש והן נמצאות בטווח שבין 2.3%-2.6% לעומת טווח של 1.6%-2% בחודש שעבר. העליה החודש באה לאחר כמה חודשים של ירידה בצפיות לאינפלציה ונובעת, ככל הנראה, מעליות מתוכננות במיסים העקיפים, מעליית מחירי הסחורות בעולם שצפויה להשפיע גם על המחירים המקומיים, ומפיחות השקל. לפי החזאים, בשלושת החודשים הקרובים צפויים המחירים לעלות ב-1.3%. ציפיות האינפלציה לטווחים של שנתיים ומעלה עלו במעט והן כעת בטווח שבין 2.3% ל-2.4%. שיעורה הצפוי של ריבית בנק ישראל בעוד שנה לפי שוק התלבור, ולפי ממוצע תחזיות החזאים הוא בין 1.9% ל-2.1%. מחצית החזאים צופים שהריבית בחודש ספטמבר תשאר בלא שינוי, אך תרד ב-0.25% במרוצת שלושת החודשים הבאים, בעוד מחציתם צופים שהריבית תרד ב-0.25% כבר החודש.

כמו כן, מפרטים בבנק ישראל כרקע להחלטת הריבית על הפעילות הריאלית במשק – "האינדיקאטורים שנוספו החודש תומכים בהערכה שהמשק צומח בשיעור דומה לזה של הרביעים האחרונים, שיעור העולה בקנה אחד עם תחזית הצמיחה של בנק ישראל לשנת 2012 – 3.1%. לפי אומדן ראשוני של נתוני החשבונאות הלאומית לרביע השני של השנה (מונחים שנתיים, מנוכי עונתיות): התמ"ג צמח ב-3.2%, לעומת 2.8% ברביע הקודם; התוצר העסקי צמח ב-3.7%, לעומת 2.2% ברביע הקודם; הצריכה הפרטית צמחה ב-5.4%, לעומת 6.2% ברביע הקודם; ההשקעות בנכסים קבועים פחתו ב-1.1%, לעומת צמיחה של 3% ברביע הקודם; היצוא (ללא יהלומים) עלה ב-9.8%, לעומת 4.9% ברביע הקודם. נציין כי האומדנים הרבעוניים הראשונים של החשבונאות הלאומית הם תנודתיים, ונתונים לעדכונים משמעותיים. נתוני החשבונאות הלאומית לרביע השני, ובעיקר הייצוא, הושפעו ככל הנראה לחיוב מפתיחת מפעל גדול. בניכוי השפעה זו, רמת הייצוא דומה לרמה ברביע הקודם. המדד המשולב לחודש יולי עלה ב-0.2%, אך התחזית לפעילות הריאלית העולה ממספר סקרים היא להאטה בפעילות המשק".

 

ביחס לשוק העבודה, מדגישים בבנק ישראל כי  נתוני סקר כוח אדם (במתכונתו החדשה) לרביע השני מצביעים על המשך גידול התעסוקה ועל עלייה חריגה בשיעור ההשתתפות (של 0.8 נקודות אחוז) שהתבטאה בעליה בשיעור התעסוקה (59.1% ברביע השני לעומת 58.5% ברביע הקודם), יחד עם עליית שיעור האבטלה ל-7% – "במקביל, חלה עלייה בשיעור המועסקים במשרה מלאה. מנגד, נתוני סקר כוח אדם לחודש יוני מצביעים על ירידה קלה בשיעור התעסוקה יחסית למאי, ולפי נתוני הביטוח הלאומי, נרשמה בחודש יולי עליה של מעל 10% במספר התביעות החדשות לדמי אבטלה (בניכוי גורמים עונתיים) בהשוואה לחודש הקודם. בהשוואה ליולי אשתקד, העליה היא בכ-17%. השכר הנומינלי של ישראלים עלה בחודשים מארס עד מאי לעומת שלושת החודשים הקודמים בכאחוז על פי נתונים מנוכי עונתיות, והשכר הריאלי עלה באותה תקופה ב-0.3%. תקבולי מס הבריאות, המשמשים אינדיקציה לסך תשלומי השכר, היו בחודש יולי גבוהים נומינלית ב-6% מאשר ביולי אשתקד. שיעור שינוי זה דומה לשיעור השינוי בחודשים הקודמים"

ובהינתן נתוני הרקע האלו, חטיבת המחקר בבנק מעריכה כי התוצר צפוי לצמוח בשנת 2012 ב-3.1%, ובשנת 2013 – ב-3.4%. יודגש כי מדובר בתחזית שהוכנה בחודש יוני והיא אמורה להתעדכן בקרוב (כפי מטה); "לארבעת הרביעים המסתיימים ברביע השני של 2013, התחזית צופה אינפלציה של 2.4%. על סמך ההתפתחויות מאז סוף חודש יוני ניתן להעריך שבעדכון שייערך בסוף ספטמבר תעודכן תחזית הצמיחה לשנת 2013 כלפי מטה.

"נתוני תקציב הממשלה: נתוני הביצוע בפועל מראים שהגירעון המקומי ללא מתן אשראי נטו בחודשים ינואר – יולי הסתכם ב-9.3 מיליארדי ש"ח, לעומת גירעון של 3.6 מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. הגירעון ב-2012 צפוי להיות בין 3.5 ל-4 אחוזי תוצר – בעיקר בגלל הכנסות נמוכות מהצפוי במחצית הראשונה של השנה. במטרה להקטין את הגירעון הצפוי ב-2012 ולעמוד ביעד הגרעון שקבעה הממשלה ל-2013, 3 אחוזי תוצר, החליטו החודש הממשלה והכנסת על מספר צעדים להעלאת שיעורי המס, חלקם כבר בשנת 2012 והיתר מינואר 2013.

"שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-22/7/12, ועד 24/8/12 נחלש השקל כנגד הדולר ב-0.7%. מול האירו נחלש השקל ב-2.9%. היחלשות השקל מול הדולר בלטה נוכח ההתחזקות של מרבית המטבעות העיקריים מול הדולר. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי פוחת השקל בכ-1.6%.

"שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-22/7/12 ועד 24/8/12, עלה מדד ת"א 25 בכ-3.4%, בהתאם למגמה העולמית, על רקע הציפיות להמשך הרחבות מוניטאריות בשווקים המובילים בעולם. באג"ח הממשלתיות השקליות נרשמה עליית תשואות בדומה למגמה העולמית, עם עלייה של עד 40 נ.ב. ובעיקר בטווחים הקצרים-בינוניים, זאת על רקע מעבר המשקיעים במהלך החודש לאפיק הצמוד בשל העלייה בציפיות האינפלציה. בעקום הצמוד, נרשמה ירידת תשואות של עד 20 נ.ב., בטווחים הקצרים-בינוניים. המרווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב הצטמצם ב-20 נ.ב. לרמה של כ-245 נ.ב. גם תשואות המק"ם עלו לאורך מרבית העקום, בכ-10-25 נ.ב, כאשר התשואה לשנה עלתה במהלך התקופה לרמה של 1.97%. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, עלתה החודש ב-7 נ.ב לרמה של 163 נ.ב, זאת בניגוד למגמה העולמית של ירידה במרווחי ה-CDS. מדדי התל-בונד 20 ו-40 נותרו כמעט ללא שינוי בסיכום התקופה, עם עלייה של כ-0.1% וכ-0.2%, בהתאמה, בלבד.

"כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-6.3%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-8.7%. ההתפתחויות בשוק האשראי: בחודש יוני עלתה יתרת החוב של המגזר העסקי ב-0.2%, לרמה של 792 מיליארדי ש"ח. הגידול נבע בעיקר מפיחות השקל, שהעלה את הערך השקלי של החוב במט"ח. יתרת האשראי למשקי הבית עלתה בחודש יוני ב- 0.4%, ל-375 מיליארדי ש"ח, ומתוכה, יתרת האשראי לדיור עמדה על 267 מיליארדי ש"ח. בחודש יולי הסתכמו ביצועי המשכנתאות (נטילות של משכנתאות) ב-4.9 מיליארדי ש"ח, לעומת 3.9 מיליארדי ש"ח בחודש יוני. יש לציין כי חודשים יוני-יולי מתאפיינים בדרך כלל בעלייה בהיקף נטילת המשכנתאות, וייתכן שנטילת המשכנתאות ביולי הושפעה גם מהקדמת רכישות לפני העלאת המע"מ הצפויה. בסך המשכנתאות שניתנו ב-12 החודשים אשר הסתיימו ביולי נרשמה עליה של 2% לעומת החודש הקודם, ונבלמה הירידה בנתון זה שהחלה במאי אשתקד.  שיעורי הריבית על המשכנתאות הוסיפו לרדת בכל מסלולי ההצמדה, ובעיקר במסלול הלא צמוד בריבית משתנה, בהמשך לירידתם גם בחודשים האחרונים.

 

"שוק הדיור: סעיף הדיור (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) במדד המחירים לצרכן עלה בחודש יולי ב-1%. ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי עלה סעיף זה ב-4%, לעומת 3.4% ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס, ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, עלו בחודשים מאי – יוני ב-0.1%, לאחר עליה של 0.4% בחודשים אפריל – מאי. ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני עלו מחירי הדירות ב- 1.2%, לעומת 1.7% ב-12 החודשים שהסתיימו במאי.   הפעילות בענף הבנייה מצויה ברמה גבוהה ביחס לרמות בעשור האחרון. אמנם רמת התחלות הבנייה מצויה מתחת לשיא שנרשם בה באמצע 2011, אולם רמתן עדיין גבוהה וצפויה להמשיך לבוא לידי ביטוי בגידול בהיצע הדירות; מספר התחלות הבנייה ב-12 החודשים האחרונים עמד בחודש מאי על 42,319 לעומת 43,927 בחודש הקודם. בחודש יוני עמד מלאי הדירות הפנויות למכירה על רמה של 20.6 אלף דירות. מלאי זה שמר על יציבות בשנה האחרונה. לפי פרסום של משרד האוצר, נתונים ראשונים לחודש יולי מצביעים על גידול חריג במספר העסקאות לרכישת דירה. יחד עם זאת, יתכן וגידול זה נובע, בין היתר, מהקדמת רכישות כתוצאה מהצפיות לעליה בשיעור המע"מ. 

"המשק העולמי: החודש הורגשה הקלה מסוימת בשווקים הפיננסיים, הקלה זו באה על רקע הודעת נגיד ה-ECB  על התוכנית החדשה להתערבות הבנק המרכזי בשוק האג"ח הממשלתיות של מדינות המוכנות לאמץ את תוכניות ההבראה, ציפיות לתוכניות הרחבה נוספות בעולם, וכן על רקע שיפור בחלק מנתוני הפעילות הכלכלית בארה"ב במהלך החודש האחרון. הקלה זו באה לידי ביטוי בירידות התשואות באג"ח הממשלתיות של ספרד ואיטליה ובעליה שנרשמה במדדי מניות בעולם. עם זאת, נתוני הצמיחה לרביע השני שהתפרסמו החודש מעידים על התכווצות הפעילות הכלכלית בגוש האירו ועל האטה ניכרת גם בכלכלת גרמניה. נתונים חלשים של הפעילות הריאלית נרשמו גם בבריטניה וביפן. בשווקים המתעוררים, בייחוד בסין, נתוני המקרו המשיכו להצביע החודש על האטה בקצב הצמיחה. לעומת זאת, בארה"ב נרשם החודש שיפור קל בפעילות הכלכלית. בתי השקעות עדכנו כלפי מטה את תחזיות הצמיחה לשנת 2013 עבור צמיחה העולמית והצמיחה בארה"ב ובאירופה מ-3.4% ל-3.3%, מ-2.2% ל-2.1%, ומ-0.3% ל-0.1% בהתאמה. בשוק הסחורות, מחירי הנפט המשיכו לעלות, ומדד הסחורות החקלאיות נותר החודש ללא שינוי ברמה הגבוהה אליה הגיע בחודשיים האחרונים. שיעורי האינפלציה במרבית המשקים המובילים המשיכו להתמתן. לאחר סדרה של צעדי הרחבה מוניטריים שננקטו על ידי בנקים מרכזיים בחלק מהמשקים בתקופה האחרונה, במהלך החודש האחרון לא נרשמו שינויים במדיניות המוניטרית של אותם משקים".