רכב ותחבורה    

רכישת רכב יד שנייה – כל מה שצריך לדעת

קרדיט: shutterstock

רכישת רכב יד שנייה - איך לעשות את זה נכון, ממה להיזהר, האם זה עדיף על רכישת רכב יד ראשונה; מדריך מפורט של הון מדריכים

קניית רכב יד שנייה יכולה להיות עסקה מוצלחת במיוחד – אם רק עושים את זה נכון, בודקים מה שצריך ונמנעים מטעויות ■ המדריך המקיף שהכנו ידריך אתכם צעד צעד, כל הדרך עד מסירת המפתח

מעודכן ל-04/2022

רכישת רכב יד שנייה אמורה להיות עסקה כלכלית נכונה יותר מרכישת רכב חדש. בכל רגע נתון מוצעות רבבות מכוניות במחירים נוחים מאשר רכבים חדשים – רכישת רכב יד שנייה מונעת מכם הפסד גדול בשל שחיקת ערך של מכונית חדשה. אז נכון, רבים קונים רכב חדש כי אפשר (יש כסף), כי לשכן יש רכב חדש, כי הכי כיף זה חדש, וגם כי אין תקלות – רכב חדש מהניילון, בלי בעיות מכניות, בלי "עיזים" שעוד יתגלו ברכב הישן. אומנם זה ללכת על בטוח, אבל האם זה שווה את זה?

רכב מאבד מערכו בין 10% ל-20% בשנה, תלוי בדגם ובשנת הייצור. זה לא תמיד נכון, כשטסלה דווקא מוכיחה ההיפך. מאז השקתה בארץ ב-2021, המחירים של הרכבים דווקא עלו. זו תופעה יחסית נדירה וסביר שבהמשך גם המחירים של הטסלות יירדו, אך במשך תקופה ארוכה המחירים עלו בגלל ביקוש גדול לטסלה והיצע קטן. אלא שטסלה היא היוצאת מהכלל. לרוב, רכבים מאבדים מערכם הרבה וככל שהם חדשים כך זה משמעותי יותר. המשמעות היא שאחרי 5-3 שנים אתם קונים את הרכב בחצי מחיר מעלות רכב חדש – במקום 120-140אלף שקל לרכב משפחתי חדש, תשלמו 60-70 אלף שקל – זה הבדל ענק, והרכבים ברובם (כמובן שחשוב לבצע בדיקה) במצב מכני תקין.

אלא שרכישת רכב יד שנייה היא לפעמים פרויקט לא קטן – אז איך עושים את זה נכון? ממה להיזהר (יש נוכלים)? איפה לקנות? באיזה מחיר (ביחס למחירון), וכל מה שצריך בעצם לדעת על קניית רכב משומש.

שלב ראשון – מגדירים תקציב ודרישות

השלב הראשון בתהליך של רכישת רכב יד שנייה, הוא בעצם נכון לכל פרויקט גדול שאתם נדרשים לממן – תגדירו תקציב. כלומר תחליטו מה הגבול שלכם, ואל תחרגו – יהיו מספיק כלי רכב טובים בתקציב שלכם, ולמה להיכנס לעוד חובות/ הלוואות? מסגרת זו מסגרת, והמשמעת חשובה, כי חריגה אחת תגרור חריגות נוספות.

כשאתם מגדירים מסגרת, אתם צריכים להפנים שיש הוצאות נלוות לשלב הרכישה, לרבות בדיקת הרכב. כמו כן, הביאו בחשבון את ההוצאות השוטפות – רכב זו הוצאה שוטפת גדולה מאוד – יש טסט, ביטוח, טיפולים , דלק כמובן, ואלו בקלות מגיעים לכמה עשרות אלפי שקלים בשנה. אז אל תוציאו את הגרוש האחרון שלכם על הרכב עצמו, כי אז לא יהיה לכם כסף לביטוחים (חובה ומקיף).

מיד לאחר הגדרת התקציב יש להגדיר גם מהו הרכב המתאים לכם. את הגודל – אם הרכב מיועד לנהג יחיד, לזוג או למשפחה, במיוחד כשמדובר בתינוקות ובילדים קטנים שנדרשים לשבת בכיסא בטיחות; את המטרה – אם הרכב מיועד בעיקר לנסיעות קצרות מפעם לפעם בתוך העיר, או לנסיעות ארוכות יומיומיות. זו לא חייבת להיות קביעה מוחלטת, אתם יכולים להגדיר כמה דגמים שמתאימים לכם – מבחינת ביצועים, סגנון, מראה, גודל וכדומה, להבין את המודל והדגם שעומדים בתקציב שלכם, ואז לעבור לשלב החיפוש.


  מחשבון אחזקת רכב


שלב שני – החיפושים

איפה מחפשים רכבים? פעם אנשים היו קמים מוקדם בבוקר בימי שלישי ושישי, הימים שבהם התפרסם בעיתונות מוסף לוחות המודעות, וקונים את העיתון ראשונים; או (והרוב פעלו כך) שהם היו "מפלחים" את מוסף הלוחות עוד לפני שהמכולת התחילה לעבוד (מפיץ העיתונים היה זורק את חבילת העיתונים ליד פתח המכולת/קיוסק). זה היה בעבר שלב חשוב ואפילו קריטי בתהליך רכישת רכב יד שנייה.

זה היה מקור האינפורמציה העיקרי על כלי רכב משומשים. היום, בעידן הדיגיטלי, זה כמובן הרבה יותר פשוט ונוח – באינטרנט יש לוחות מלאים ברכבים למכירה.  אפשר גם למצוא היצע גדול של רכבים משומשים באתרי חברות הליסינג (מדובר ברכבים שחזרו לחברה אחרי שהיו כמה שנים אצל הלקוח, או רכבים שהועברו לחברה במסגרת טרייד-אין – רוכש רכב מהחברה העביר את הרכב שלו בתמורה לזיכוי מסוים), ויש גם סוכנויות, סוחרים וגורמים נוספים שמתמחים במכירת כלי רכב יד שנייה. המגוון מאוד רחב, ואתר יד 2 עדיין שולט בשוק יד שנייה, לצד komo ופלטפורמות חדשות דוגמת CARWIZ.

בנוסף, יש את מה שתמיד היה הדרך האופטימלית – רכישת רכב דרך קשרים – קרוב משפחה שמוכר רכב, השכן שרוצה למכור רכב וכו'. היום בעידן הרשתות החברתיות זה אפילו פשוט ונגיש יותר, כשמי שרוצה למכור פשוט מעלה פוסט – שיגיע מיד גם לבת הדודה מירושלים וגם לחבר הילדות מאשקלון.

אם אתם מכירים את בעל הרכב, אז אתם יודעים אם מדובר באדם אמין ואתם גם יודעים, במקרים רבים, את  ההיסטוריה של הרכב פחות או יותר – נסיעות בשטח, נסיעות פשוטות לעבודה ובחזרה. כן, זה מזכיר את המשפט הידוע – "לקנות רכב מרופא", אז אולי לא תצליחו להגיע לרכב של הרופא, אבל היכרות עם בעל הרכב יכולה כמובן לעזור להבין מה אתם קונים – למרות, ואת חזה חשוב להדגיש, שאין כאן תעודת ביטוח. גם רכב של רופא יכול להתקלקל, ולהזדקק פתאום באופן תדיר לרופא (מוסכניק).

נוסף לכך, אפשר לחפש רכב בחברות הליסינג. החברות האלו מחזיקות מגרשים רחבי ידיים עם מכוניות משומשות רבות, ומפרסמות באינטרנט ובעיתונות רכבים במבצע, וזו בהחלט יכולה להיות עסקה טובה.

ואם אתם כבר עושים סיבוב אצל חברות הליסינג, יש עשרות רבות של מגרשי רכב של חברות מסחר ברכבים, וכדאי גם לראות מה הן מציעות.

נראה שהמקור הכי טוב לעסקאות של רכישת רכב,  הוא היכרות אישית, ואחר כך זה כבר תלוי – רכישת רכב מאדם פרטי יכולה להיות עסקה טובה. במקרים רבים לא יתמקחו אתכם על מחיר המחירון, אלא יפחיתו ממנו כמה אחוזים טובים (לרוב בין 5% ל-10%).

המטרה של המוכר היא לסגור עסקה כמה שיותר מהר – זמן שווה כסף, אין לו כוח לכאב הראש הזה, ואדם שמוכר רכב, במקרים רבים, נמצא בשלב של הנמאס, הוא כבר לא רוצה את הרכב הזה, הוא קיבל או הזמין רכב אחר (חדש יותר), והוא רוצה להיפטר ממנו כמה שיותר מהר. אם הוא מוכר את הרכב בשוק החופשי, משמע אינו יכול לחברת הליסינג (כזיכוי בעת רכישת רכב), ולכן הוא אולי לחוץ על הכסף או להיפטר מהרכב שסוחב הוצאות שוטפות.

רכישה מאדם פרטי עדיפה  כי אין לו את יכולת המיקוח שיש לחברת הליסינג. אם תרכשו מחברת ליסינג, היא אמנם תרד ממחיר מחירון (ברוב המקרים), אבל אם זה היה מאדם פרטי הייתם מקבלים הנחה גדולה יותר. אחרי הכול, מישהו מכר לחברה כי הוא לא רצה להתעסק עם המכירה השוטפת, הוא היה מוכן לוותר על כמה אלפים ולהעביר את האוטו לחברת הליסינג (תמורת זיכוי ברכב חדש יותר). ומכאן, ברור שמכירה לאדם פרטי עדיפה ברוב המקרים, אך לא תמיד. יש אנשים שיתווכחו אתכם על כל גרוש ולא יזוזו מילימטר מהמחיר, ויש כאלו שיהיו מוכנים להוריד הרבה כדי שתיקחו את הרכב הישן שלהם.

בחרו את הרכב הנכון

חשוב גם לדעת לבחור את הרכב המתאים לכם. זה תלוי כמובן בתקציב שלכם, וזה גם תלוי בצרכים – כמו מספר הנפשות במשפחה, טעמים אישיים (אני רוצה רק רכב בצבע אדום!) ובעוד פרמטרים. עדיף לכם למשל שהרכב שייבחר יהיה רכב שיש לו היצע וביקוש גדולים, כדי שבבוא היום כשתרצו למכור אותו, יהיה לכם יחסית קל. רכבים עם שוק קטן נמצאים יותר זמן על המדף עד שהם נמכרים. אם מכירה ממוצעת לוקחת בין שבועיים לשלושה שבועות, רכב עם שוק קטן יכול להימכר רק אחרי חודש-חודשיים, ויש מצבים גרועים יותר, והכל גם תלוי כמובן במחיר (ברגע שמורידים את המחיר הסיכוי לסגור עסקה גדל).

נוסף לכך, חשוב לדעת גם מה השחיקה במחיר. יש רכבים שמחירם יורד משמעותית (שחיקה שנתית בערך הרכב), ויש כאלו (לרוב גם הדגמים הפופולריים) שהשחיקה בהם איטית יותר. זה תלוי בפרמטרים רבים שלא כולם יודעים, למשל השקה של דגם חדש – השקה כזו לרוב פוגעת במחיר הדגם הישן. זה גם תלוי במצב שוק, ובקטגוריה של הרכב המסוים, לפעמים זה ממש סוג של נבואה, אבל יש בכל זאת  רכבים שמחירם  נשמר יותר לעומת רכבים אחרים.

כמו כן, עדיף כמובן שתבחרו ברכב שעלותו השוטפת נמוכה יותר – הן בצריכת הדלק, הן בטיפולים השוטפים – זה עניין של העדפה אישית כמובן. אם אתם לא מוכנים לשמוע על רכב מסוים, אז לא יעזור שתדעו שהוא חסכוני בדלק. אבל זה קריטריון שצריך להביא בחשבון כשרוכשים רכב.

כמו כן, כדאי לשים דגש על אמינות ובטיחות – עד כמה הרכב אמין, כלומר מה שקניתם זה מה שקיבלתם, ולא יהיה מצב שפתאום הרכב "רואה מוסך" כל שבועיים. כמו כן, ודאו שהרכב בטוח, חזק, ולא "עף ברוח" – והכול יחסי כמובן. בנוגע לבטיחות יש מבחני בטיחות של יצרן הרכב, יש תקנים מקובלים, ויש אביזרי בטיחות שמוטמעים ברכב (כריות אוויר, מערכות בקרה ושיווט, זיהוי וגילוי שטח מת ועוד), ובנוסף יש חשיבות לעד כמה הרכב בטוח לנסיעה בעת התהפכות ותאונה. במקרים אלו יש משקל לסוג החומר ועמידות החומר, לאחר שהרכבים נבחנים במבחני ריסוק. יחד עם זאת, קשה מאוד להשוות בין רכב לרכב. יש הנחת בסיס שהרכבים האירופאיים חזקים ומקנים ביטחון רב יותר לעומת רכבים יפניים ומהמזרח הרחוק. מנגד, הרכבים היפניים ובכלל מאזור המזרח הרחוק נחשבים אמינים וחסכוניים יותר. כל מקרה לגופו.

ובהינתן כל הקריטריונים הכלליים והאישיים, יוצאים לחיפושים וצריך לשאול שאלות.

מה חשוב לשאול?

בשלב החיפושים, אתם עוברים בין מגרשי מכוניות, חברות ליסינג, נפגשים עם מוכרי רכבים, או מתקשרים ומבררים פרטים מאנשים פרטיים ומחברות הליסינג והסוחרים. רצוי לבדוק את ספר הטיפולים של הרכב – בדקו מתי בוצע הטיפול האחרון, מתי הוחלפו חלקים כגון המצמד, הבלמים ורצועת הטיימינג, ומהו מספר הקילומטרים שעבר הרכב.

אם ספר הטיפולים אינו נמסר לכם, יכול להיות שיש בעיה. אתם צריכים להתמקד במספר שאלות ולקבל תשובה ברורה – נתון חשוב למשל הוא הקילומטראז' של הרכב, שכן הנתון הזה מרמז על מצבו של הרכב, ככל שהוא עשה מרחק גדול יותר, איכותו ותקינותו נמוכות יותר. זה לא מדע מדויק, אבל יש מתאם בין השימוש ברכב (קילומטראז') לבין איכותו ותקינותו.

ולכן כבר בשלב השיחות המוקדמות, צריך להציב גבול – אנחנו לא רוצים (לדוגמה) רכב עם יותר מ-100 אלף קילומטר.

כמו כן, אתם צריכים להבין כמה בעלויות היו על הרכב, ככל שהיו יותר בעלויות, כך המחיר צריך להיות נמוך יותר. ככל שיותר נהגים רכבו ברכב כך יותר פעמים מכרו אותו – שזה בפני עצמו מדליק נורה אדומה (במיוחד אם מדובר על מספר רב של בעלויות). כמו כן, מספר רב של נהגים זה דרך טיפול שונה ברכב – הן בנהיגה השוטפת, הן בתחזוקה ובטיפולים, וזה בפני עצמו די "משגע" את הרכב. כל נהג והשיגעונות שלו, לכל נהג דרך נהיגה אחרת, כל נהג משתמש אחרת בברקסים, כל נהג נוסע במהירות אחרת ועוד.

חשוב לדעת כמה זמן החזיק המוכר את הרכב, ואם מדובר בפרק זמן קצר, אתם צריכים לבדוק אם מדובר בתרגיל – המוכר פשוט גילה משהו על הרכב והוא מנסה להיפטר ממנו. נסו לחלץ מהמוכר את סיבת המכירה, בשחה ישירה או בשאלות עקיפות.

בשיחה עם המוכר, בררו מה מצב הרכב מבחינה מכנית, איפה מטופל הרכב (מוסך מרכזי?) ובאיזו תדירות. כך תבינו עד כמה היה המוכר רציני עם האוטו, כמה הוא טיפח את האוטו, וכמה הוא השקיע. רכב שלא מטופל בעקביות, ומזגזג בין מוסכים שונים, מאבד נקודות בשלב הזה, אלא אם יש התגמשות במחיר.

כבר בשלב השיחה הראשונה תבררו את המחיר ואת הגמישות בו. אם אתם נתקלים באדם שמראש אתם מבינים שהוא לא גמיש, והמחיר לא מתאים לכם, חבל על הזמן. תסננו בשלב הזה את הרכבים לפי מחיר, קילומטראז', בעלויות ופרמטרים נוספים (צבע, הרכב עבר תאונה?  כמה זמן נותר לטסט ועוד), ורק אז תצאו לבדוק את אלו שמתאימים לכם.

בשיחה הראשונה צריך להיזהר מנוכלים ויש הרבה כאלו. אתם צריכים לוודא שאם פניתם למוכר פרטי זה אכן מוכר פרטי ולא מדובר בסוחר רכב. זה לא אומר שסוחרים הם  נוכלים, אבל זה אומר שהשיחה היא לא מול אדם פרטי, אלא מול סוחר ממולח שמכיר את כל השטיקים והטריקים, וכן, מה לעשות – חלק מהסוחרים (אפילו חלק גדול) מסוגל לספר סיפורים ומעשיות על הרכב, שהמרחק בינם לבין המציאות הוא גדול.

בשלב החיפושים, אל תתעייפו מהר מדי – אל תחליטו על סמך בדיקה של רכב אחד, עדיף לעשות סיבוב על כמה רכבים, ובדיקה של כמה רכבים כדי להגדיל את הסיכוי למצוא את הרכב המתאים לכם בעלות המתאימה לכם. תשאפו כמובן לרכב כמה שיותר מאובזר, ותשוו בין הרכבים בהתאם לרמת האבזור, לצד השלדה והבדיקה המכנית.

רוב הרכבים נמכרים מתחת למחיר מחירון

מחיר הרכב תלוי במודל, בתחזוקת הרכב ועוד, כאשר כל שינוי מהנורמה מחייב התאמה. אם לדוגמה האוטו דפוק מכל הכיוונים והוא צריך עבודת פחחות מקיפה, זה צריך להיות מתומחר ברכישת הרכב (הפחחות הצפויה אמורה להפחית את מחיר הרכב). מנגד, אם הרכב מאובזר במכשור מודרני ביותר ויקר, זה צריך להתווסף למחיר הסטנדרטי. ועדיין  – חשוב להבהיר שוב, רוב הרכבים נמכרים בפחות ממחיר המחירון.

והנה סיכום ביניים בנקודות עיקריות. השלבים העיקריים:

  1. קביעת תקציב
  2. הגדרת סוגי הרכב ומודל הרכב שמתאים לכם
  3. פנייה למוכרי רכב (פרטיים, חברות ליסינג, סוחרים – עדיף בסדר הזה, אך כל אדם והעדפותיו)

ומה שואלים את המוכר (שאלות עיקריות)?

  1. כמה קילומטר עשה הרכב?
  2. כמה בעלויות הוא עבר?
  3. האם עבר תאונות ומכות קשות?
  4. מה מצבו המכני?
  5. היכן הרכב מטופל ובאיזו תדירות?
  6. מה המחיר ועד כמה הוא גמיש?

איך בודקים רכב משומש?

ובכן, הגעתם לשלב שבו אתם נפגשים עם המוכר. חשוב להיפגש בביתו (אם זה אדם פרטי), שכן מתברר שיש הרבה סוחרים, הרבה שרלטנים שיספרו לכם שהם לא סוחרים, אבל הם כן. ואם תיפגשו בביתו של המוכר, זה מגביר את הסיכוי שאכן מדובר באדם פרטי. מעבר לכך, אם הולכים לרמות אתכם, בטח שהמוכרים לא ירצו שתדעו איפה הם גרים.

חשוב גם לראות את הרכב באור יום – זה טריוויאלי, אתם לא תקנו רכב בחושך, כאשר לא ניתן לראות את השלדה, את הפגיעות והמכות בה.

חשוב לראות את רישיון הרכב של המכונית, ככה תוכלו לבדוק  את מספר הבעלויות על הרכב (כמה ידיים הרכב העביר). הנתון הזה מופיע תחת סעיף "מספר בעלים קודמים". ברכב מיד ראשונה יופיע בסעיף הזה המספר 0 (ליתר דיוק – 00), ובהתאמה ברכב יד שנייה יופיעו המספר 01, רכב יד שלישית 02 וכן הלאה.

תוודאו גם אם הרכב היה בידיים פרטיות או שמא חברה או ליסינג. אם הרכב היה בידי חברה או ליסינג ביד ראשונה, זה לא מופיע ברישיון הרכב. כן, זה מפתיע, אבל אפשר לבדוק זאת במשרד הרישוי. רכב שהיה בידי חברה או ליסינג כיד שנייה יירשם ברישיון כרכב חברה/ליסינג. זה חשוב כי רכב ליסינג ורכב חברה שווים פחות, הבלאי עליהם גבוה יותר, ובכלל – ברגע שעוברים כמה ידיים, או ברגע שמדובר בנהג שלא אכפת לו מהרכב כמו אדם פרטי, הנזקים ברכב רבים יותר. על רכב חברה וליסינג יש הנחה של 10%-20%, ביחס לרכב מאדם פרטי.

רכישת רכב משומש מחברת ליסינג יכולה להיות מאוד נוחה למרות כמה חסרונות. בכל מקרה, לא משנה ממי אתם רוכשים רכב משומש, אתם צריכים לעשות את הבדיקות שמפורטות כאן בהמשך (בדיקות מכניות, נסיעת מבחן, בדיקות של ניירת וטפסים, קילומטראז', בעלות ועוד), ואם אתם מחליטים בסוף לרכוש רכב משומש מחברת ליסינג, מומלץ מאוד לקרוא – רכישת רכב משומש מליסינג – יתרונות וחסרונות.

בדיקת רישיון רכב

חשוב שתבדקו אם ברישיון הרכב (בתחתית הרישיון) יש הערה – "הפקדת סוחר – רישיון לטסט, היו בעלים קודמים". מה זה הפקדת סוחר? משרד הרישוי מאפשר לסוחרי רכב להעביר בעלות על כלי רכב מבלי שההעברה תירשם כיד נוספת ברישיון הרכב. אבל הוא כן דורש את ההערה הזו – הפקדת סוחר. משמעות ההערה היא שהרכב נמכר/הועבר לסוחר שרוצה להעביר אליכם רכב, וכך לחסוך ביד/בבעלות. ונדגים – נניח שמשה (יד ראשונה) מכר את הרכב לסוחר והסוחר רוצה למכור לכם. ברישיון הרכב יהיה רשום –  01 (יד שנייה) כי הרכב עבר לסוחר, אבל ברגע שהסוחר יעביר אליכם, לא תתווסף יד נוספת – הרכב יישאר ברישום של 01 (יד שנייה). זה מבלבל ומטעה, וחשוב מאוד להבין את העניין – אם רשום הפקדת סוחר, אז לא תתווסף יד/ בעלות , אבל יש כאן בעיה – ראשית, מדובר בסוחר רכבים, ושנית – מי יודע מי היה יד ראשונה? המוכר נעלם, הוא העביר את הרכב לסוחר שכאילו מנהל את המכירה בשבילו, אבל לכו תדעו – אולי זאת הייתה חברת ליסינג או חברה בכלל, ואז אתם לא יכולים לדעת. אז בדיוק כפי שהצגנו למעלה – ברגע שמדובר ברכב יד ראשונה, כדי לדעת אם מדובר ברכב מחברה או מליסינג אתם צריכים לפנות למשרד  הרישוי,  עם הסוחר ותעודת הזהות שלו, וכך לקבל את ההיסטוריה (היד הקודמת) – אל תוותרו על הבדיקה הזו, אל תיפלו בפח של סוחרי הרכב!

עוד טריק בעיקר של סוחרים (גלויים וסמויים) הוא רישיון רכב בלוי או מטושטש. אם זה כך, ייתכן שמדובר בהשחתה של הרישיון כדי שלא תוכלו לזהות  מה כתוב בו, או כדי שיהיה ניתן יותר בקלות לשנות ולזייף נתונים מסוימים.

בצד שמאל למעלה ברישיון כתוב תאריך הבעלות על הרכב. ככה תוכלו לדעת אם הרכב נמכר בזמן קצר לאחר שנרכש , ואם כך, אז חשוב לדעת למה.

ברישיון הרכב תבדקו גם את תאריך הדפסת הרישיון. אם מדובר בהפקה חדשה יחסית, תשאלו למה יצא רישיון חדש, כבר היו מקרים של זיופי רישיון.

ברישיון צריכה להיות חותמת מוטבעת של הטסט (חותמת כשירות תנועה) – אם אין, זו נורה אדומה, ואולי האוטו לא עבר טסט?

בדיקת קילומטראז' – איך בודקים אם הנתון נכון?

אתם צריכים להצליב את הנתונים ברישיון עם נתוני המוכר. בקשו תעודת זהות של המוכר ובדקו אם אכן הוא הבעלים של הרכב. בהרבה מקרים הוא יגיד לכם – זה של אשתי, של אחותי, של השכן שלי – אבל, אולי הוא פשוט סוחר סמוי, ואגב יש סוחרי רכב ברישיון (של משרד התחבורה) ויש כאלו שלא ברישיון. אם כבר קונים רכב מסוחר אז כמובן שיהיה מסוחר ברישיון. מכירה מאדם שמוכר בשביל אחותו, השכן או בשביל כל אדם אחר, עדיין לא אומרת שהרכב לא מתאים לכם, אבל היא כן אומרת שאתם מנהלים מו"מ מול אדם בקיא וממולח, ושרב הנסתר על הגלוי, ולכן צריך לבדוק בשבע עיניים – נציג של אדם אחר זו בהחלט נורת אזהרה מבחינתכם, הרוכשים.

וגם אם מדובר בנציג של המוכר, אל תוותרו על לראות את המוכר עצמו ולוודא שהוא אכן הבעלים של הרכב (הצלבת תעודת הזהות עם נתוני רישיון הרכב). אתם יכולים לדחות את השלב הזה, אבל זה תמיד יהיה תנאי לעסקה.

בבדיקה שלכם גם חשוב לקבל את ספר הטיפולים של הרכב, ספר שבו מידע מתי הרכב עבר טיפול ואיזה. בספר אמורה להיות בצמוד לכל טיפול כזה חותמת – אם אין חותמת זה לא תקין ואולי פשוט לא היה טיפול כזה.

ברכבים חדשים תקבלו את ספר הטיפולים, ולרוב הרכב מטופל כיאות (וצריך לוודא זאת), אך ככל שהרכב יותר זמן על הכביש, הבעלים מתייאש מהמוסך המרכזי (שלרוב יקר יותר) ופונה למוסכים אחרים, ואז הרישום הולך לאיבוד, והרבה פעמים פשוט כבר אין ספר. במצב כזה, אתם צריכים לדרוש  מהמוכר להגיע אתכם למוסך שבו הרכב מטופל ושם תקבלו תדפיס של כל הטיפולים.

ספר טיפולים/תדפיס טיפולים חשוב גם לאימות הקילומטראז' של הרכב. יש אינסוף מקרים של זיוף הקילומטראז', ואתם בטח לא רוצים ליפול בפח הזה. ולכן, השוואת נתון הקילומטרים על צג הרכב לעומת הנתון (נתונים) בספר הטיפולים/תדפיס הטיפולים, תיתן לכם מושג אם יש כאן בעיה, והנה המחשה – אם הרכב עשה 45 אלף קילומטרים במשך 3 שנים, אבל בספר הטיפולים אתם רואים שהטיפול האחרון לפני שנה היה ב-40 אלף קילומטרים זה חשוד – איך פתאום מקצב של 20 אלף קילומטרים בשנה, זה יורד ל-5 אלף קילומטרים? ויש מקרים ברורים (אלא אם מדובר בטעות בנתון שבספר) – אם הרכב עשה 30 אלף קילומטר בשלוש שנים על פי צג הרכב, אבל בספר טיפולים כתוב שבטיפול לפני חצי שנה היה 40 אלף קילומטרים, סביר להניח שטיפלו בקילומטראז' ברכב.

נתון הקילומטראז' רשום גם במחשבי המוסך וההשוואה בין המספר ברכב למחשב חשובה (יותר מאשר בתדפיסים ובספר שלפעמים לא ממלאים את הנתון הזה). בדיקה נוספת של הקילומטראז' היא פשוט להסתכל – אם אתם רואים קילומטראז' נמוך, אבל שני צמיגים שחוקים, טיפולים רבים, אז זה פשוט לא מסתדר – לרוב קילומטראז' נמוך, משמע צמיגים תקינים, טיפולים בתדירות יחסית נמוכה.  זאת ועוד – תסתכלו במושב, בדוושות, בהגה, בכל האזור של הנהג. רכב עם קילומטראז' נמוך יתבטא גם בדוושות לא שחוקות, ריפוד ואזור נהג יחסית תקין ולא שחוק. פערים בין הקילומטראז' לבין המצב בפועל, עלולים להעיד על זיוף.

במוסך צריך לבדוק את הטיפולים האחרונים של הרכב, את הצמידות שלהם – אם פתאום הרכב התחיל להגיע כל חודש למוסך בחצי השנה האחרונה, אזי יש בעיה. אם אין טיפול בשנה האחרונה – בעיה, הרכב פשוט לא מטופל, והבעיות שיצוצו בהמשך ייפלו עליכם.

חשוב לבדוק מתי הוחלפו חלקים חשובים כמו – המצמד (אם מדובר בגיר רגיל/ ידני), רצועת הטיימינג והבלמים. זה חשוב כי אם הם לא הוחלפו בטווח מסוים של שנים (כל דגם וההחלפה הממוצעת שלו) אז צפו להחלפה בקרוב – כלומר, עוד עלויות.

ברכבים אוטומטיים מומלץ לבדוק מתי הוחלפה התיבה האוטומטית. לרוב התיבה מחזיקה 200 אלף קילומטר (ויותר), ואם היא לא הוחלפה, ואתם בסדרי הגודל הללו  בקילומטרים, זה אומר שמאוד סביר שבקרוב תצטרכו להחליף את התיבה וומדובר בהוצאה משמעותית.. כמו כן, בדקו אם הגיר שופץ – זה נעשה בערך כל 130-150 אלף קילומטרים, וגם זו הוצאה שעלולה ליפול עליכם.

כאמור, הבדיקה שלכם צריכה להיות באור יום, ועדיף בשמש כי אז תוכלו לאתר הפרשי צבע בפח של הרכב, או חלקי פח בולטים. השיטה לאתר הפרשי צבע ופח בולט היא להסתכל על המכונית מהצד: ברכב שנצבע מחדש ייתכן שתמצאו שאריות צבע מסביב לחלונות (לרוב בגומיות) ובידיות של הדלתות. תיקוני פח לפעמים מתגלים בתא המטען – בדקו מתחת לשטיח, ואם יש שם עיוותים בפח או סימני תיקון, כנראה עליתם על תיקון פח.

בשלב הבא בדקו את הצמיגים – האם הצמיגים סדוקים, שחוקים? מתי הוחלפו? ברכב עם הנעה כפולה יש להחליף צמיגים במקביל (כל הארבעה יחד), אם ברכב כזה אתם מגלים שזה לא כך, אז עלולה להיות בעיה במנגנון הדיפרנציאלי  – כאשר הצמיגים לא מוחלפים במקביל, אז יש לחץ מוגבר/ משקל מוגבר במקום מסוים, וזה משליך ושוחק את מנגנון הדיפרנציאל והסיבוב של הרכב. כלומר, בעל הרכב חסך בצמיגים – וזו הוצאה שתיפול עליכם, ומעבר לכך המוכר הזיק לאוטו.

בקשר לצמיגים, צריך לבדוק שמידת הצמיגים ברכב אכן תואמת לרישיון הרכב – כלומר שאתם נוסעים עם צמיגים מורשים. אגב, צמיגים שונים מהמותר, הם עבירה, והרכב יורחק מהכביש.

איך בודקים מנוע?

נתחיל בזה שבכלל בבדיקת רכב צריכים להיות חשדנים. מה לעשות – יש פשוט יותר מדי מקרים שעבדו על אנשים, ואתם בטח לא רוצים להיות אלו שעבדו עליהם. זה נכון לגבי כל הבדיקות שהצגנו וגם ביחס לבדיקת המנוע. תא מנוע נקי מעורר חשד. זה טוב מדי מכדי להיות אמיתי. מוכר הרכב פשוט שטף וצחצח את הרכב לפני שהציג לכם אותו. זו טכניקה ידועה של סוחרים, חברות ליסינג וגם אנשים פרטיים עושים זאת – אז לא להתרשם מתא מנוע נקי.

בדקו את צבע השמן על המדיד (אותו גוף שנכנס לתא השמן) – צבע שחור וריח שרוף עלולים להעיד על צורך בהחלפת שמן, ושאלו מתי נעשה טיפול אחרון. בדקו אם יש מים בשמן – איך בודקים? אם יש משקעים לבנים או בועות זה מעיד על מים מעורבבים בשמן ואז המשמעות היא שצריך בקרוב לשפץ את ראש המנוע – שזה עסק יקר.

חשוב לדעת אם המנוע מקורי. ככל שהרכב ותיק יותר כך הסיכוי שמדובר במנוע מחודש או משופץ, גדול יותר. בררו מתי המנוע הוחלף, ובמה הוא הוחלף – מנוע מקורי, מפירוק של רכבים אחרים, מייבוא. צריך לבדוק את המספר הסידורי של המנוע ולוודא שהוא רשום ברישיון הרכב, וכן צריך להבין אם המנוע עדיין תחת אחריות.

אם מדובר במנוע יד שנייה, צפוי שהמנוע לא יהיה נקי ומצוחצח, אם כן, אז המוכר יצא מגדרו כדי לשפר את ההופעה.

בדקו את הרדיאטור – צריך להיות נוזל קירור קצת ירקרק. אם יש מי ברז, זה עלול להיות בעייתי למנוע, ולגרום לנזק לראש המנוע. תבדקו את הצינורות ותראו שהם תקינים.

בדקו את המצבר – אם המצבר בן 2-3 שנים, אז ייתכן מאוד שהוא לקראת הסוף, ותצטרכו מצבר חדש. התאריך של המצבר אמור להיות כתוב עליו. במקרים מסוימים יש עדיין אחריות בתוקף על המצבר, בדקו אם זה תקף למצבר שלכם.

בדקו את בלמי הזעזועים – כאשר אתם נשענים עם משקלכם על צד אחד של הרכב הוא מעט שוקע (תלוי כמה אתם כבדים), תנסו ללחוץ כמה שאפשר בצד אחד ותשחררו  – אם הרכב חזר וזהו – נראה, על פניו, שבלמי הזעזועים תקינים. אם הוא חזר ועוד פעם ירד (מעט), אז ייתכן שבולם הזעזועים כבר לא תקין. תעשו את הבדיקה הזו בכל הגלגלים.

כל הבדיקות האלו הן בהחלט אפשריות. חלק גדול ממחפשי רכב יד שנייה, מחפשים רכב עם קרוב משפחה, שכן שמבין עניין ברכבים, אבל האמת שאם אתם קוראים ומפנימים מה צריך לעשות זה יכול לספק (למרות שעדיף ללכת עם בעל ניסיון).

הנה ריכוז הבדיקות העיקריות, עד כאן (לפני שלב נסיעת המבחן); הבדיקות מוצגות כאן רק בנקודות (למעלה מוסבר איך לבדוק והיכן "המוקשים"):

1. כמה "ידיים" עבר הרכב (כמה בעלויות). דגש מיוחד על כך שיש מניפולציות שמסתירות את העובדה שהרכב היה רכב חברה או רכב מליסינג (למעלה הסבר איך לעלות על זה)

2. כמה קילומטראז' עשה הרכב ואיך לאמת זאת

3. בדיקת ספר טיפולים או תדפיס טיפולים והבנה של מצבו המכני של הרכב והעלויות שבדרך (חלקים וטיפולים בהמשך)

4. בדיקת צבע ופח

5. בדיקת צמיגים

6. בדיקת מנוע – מקוריות המנוע, רישום המנוע

7. בדיקת רדיאטור

נסיעת מבחן ברכב יד שנייה

השלב הבא ברכישת רכב הוא כמובן הנסיעה עצמה. לא מספיק שהתרשמתם מהבדיקות עד כה (וגם אם לא ממש התרשמתם – זה מתאים לכם, בהינתן החלופות והמחיר), הרי שחשוב מאוד לנסוע ברכב, "להרגיש" אותו. רבים מוותרים על נסיעת המבחן ורוכשים רכב בלי שהתנסו באמת בנהיגה עליו ובלי שהרגישו אותו בשטח, וזה חבל.

אז איך עושים את זה? בהתחלה פשוט תיסעו בלי רעשי רקע (בלי רדיו או שיחה בסלולרי למשל), כדי לשמוע את הרכב עצמו, כדי להתרכז בבדיקות. תבדקו שהנורות פועלות – נורות חיווי ה-ABS, כריות אוויר (הנורות נדלקות עם ההתנעה וכעבור כמה שניות נכבות). חשוב מאוד לבדוק את נורות החיווי, כי אם יש תקלה, בעל הרכב יכול פשוט לנתק את הנורות ואז לא תדעו עליה. אם נורות החיווי עובדות, אז התקלה מהבהבת. אם יש נתק חשמלי, לא תדעו על הבעיה.

מה לבדוק בזמן הנסיעה?

תבדקו אם יש עשן לבן או עשן כחלחל/אפרפר הנפלט מהאגזוז. עשן כחלחל כזה עלול להעיד ברכב עם מנוע בנזין על שריפת שמן במנוע. זאת יכולה להיות תקלה פשוטה וזולה (שסתומים או גומיות), אבל זו יכולה להיות גם בעיה גדולה – אוברול כללי. תשימו לב – עשן לבן נפלט כמעט בכל הרכבים, בימים קרים מיד לאחר ההתנעה, ולכן אל תקפצו למסקנה חפוזה. רק אם זה ממשיך מעבר לשלב ההתנעה והנסיעה הראשונית, זו אינדיקציה לבעיה.

אם יש עשן שחור זה לרוב מעיד על שריפת דלק בקצב מוגבר (שריפה מוגזמת) וכנראה בעיה במערכת הדלק. זו יכולה להיות בעיה בעלות נמוכה (החלפת חיישנים) וזו יכולה להיות בעיה בעלות גבוהה (החלפת מחשב מנוע).

וביחס לרכבי דיזל – חשוב לבדוק כי בזמן האצה מהירה, הרכב לא פולט הרבה עשן שחור, כי אז יש תקלה.

במהלך הנסיעה תבדקו אם ההגה חופשי מדי, ותנסו לשמוע אם יש רעשים כלשהם – חריקות ונקישות – ואת מקורם. כמו כן, חשוב בנסיעה לבדוק את המצמד, זה עובד כך – שלבו להילוך רביעי בנסיעה במהירות סבירה/ נמוכה (סל"ד נמוך = סיבובים לדקה בקצב נמוך), והחלו להאיץ. אם המצמד מחליק, תהיה עלייה בסל"ד כאשר לא תהיה במקביל עלייה במהירות. אחר כך, העבירו הילוכים באופן מהיר מהרגיל, כדי לבדוק חריקות ובעיות במעבר הילוכים.

כאשר מדובר ברכב אוטומטי (ואלו רוב הרכבים בשוק) – בדקו אם ההילוכים מתחלפים באופן סביר ומהיר,  או שהרכב כאילו נתקע בהילוך מסוים. כמו כן, בדקו את ההילוך האחורי (רוורס) – שלבו להילוך אחורי ובדקו אם ההשתלבות מתבצעת בזמן סביר וללא מעין מכה (צליל של מכה שנשמעת לפעמים כשמעבירים הילוך).

את נסיעת המבחן תעשו גם בדרך רגילה ובינעירונית וגם במגרש/חניון עם שטח גדול, ואז תוכלו לבדוק את ההגה בצורה מיטבית – להגיע איתן לשני הקצוות תוך כדי הנסיעה ולבחון את הנסיעה בפניות חדות. כך גם תוכלו לעשות פרסה, וכך תוכלו לקבל אינדיקציה על תקינות ההגה וההילוכים. נקישות במעבר הילוכים ובסיבובים יכולות להעיד על בעיה.

בדיקה נוספת היא של הבלימה של הרכב – פשוט תבלמו את הרכב במהירות גבוהה, לא בפתאומיות, אלא בהדרגה ותבדקו אם ההגה רועד – רעידות ירמזו כי צלחות הבלימה התעוותו ודורשות החלפה.

בזמן הנסיעה בדקו את המזגן – קירור וחימום. אם הקירור לא פועל זה יכול לנבוע ממחסור בגז, אבל גם מבעיה גדולה יותר (ויקרה יותר), ולכן כדאי לבדוק את המזגן לעומק (אם יש בעיה).

צריך גם לבדוק שיש צמיג רזרבי וצריך לבדוק שהצמיג תקין. צריך לוודא שהרכב מצויד במגבה (ג'ק) ומפתח לפתיחת האומים.

במהלך הנסיעה תבדקו שמד המהירות/ספידומטר תקין. כמו כן חשוב לבדוק את תקינותם של כל  האביזרים במכונית –  חלונות חשמליים, מגבים, מראות, גג (אם יש), נעילה מרכזית, אורות ברכב ועוד.

זו אולי לא בדיקה פשוטה, אבל בהחלט אפשרית, ואז אתם מוכנים לשלב הבא – בדיקה במכון מוסמך.

הנה \ריכוז תמציתי של הבדיקות בשלב הנסיעה:

1. האם הרכב "מעשן"?

2. בדיקת ההגה – האם הוא חופשי מדי?

3. בדיקת הבלמים

4. בדיקת הילוכים – שילוב הילוכים ונקישות

5. חלונות חשמליים, מגבים, מראות – האם הכל עובד?

בדיקה במכון

למרות הבדיקות שאתם עשיתם, בדיקה במכון היא מאוד חשובה, כי יש מקרים שבמכון עולים על בעיות ותקלות שלא צפו בבדיקה שלכם, ומעבר לכך – הבדיקה הרבה יותר מדויקת ואמינה; רק קחו בחשבון – שכמו כל בדיקה, אין תעודת ביטוח על המכלול, יש תקלות ובעיות שהבדיקה לא תעלה עליהן, ומעבר לכך הבדיקה עולה כסף. לכן, אם מדובר ברכב זול, אולי אין מקום לבדיקה.

לפני הבדיקה, החתימו את המוכר כי הוא מתחייב שאם תימצא פגיעת שלדה בבדיקה הוא ישלם על תיקונה, ויש גם כאלו שמחתימים על כך שהמנוע והגיר מקוריים (בהמשך לכך שהמוכר  הצהיר כי הרכב לא עבר תאונות ושאין פגיעה בשלדה). אם זה רכב מיד ראשונה הוא יודע בדיוק מה קרה, והוא יחתום, אחרת הוא כנראה מסתיר משהו. אם עברו כמה ידיים, הוא אולי פשוט לא יודע.

אל "תקנו" את השיטה של מוכרים להתחמק מבדיקה – "יש לי קונים בלי בדיקה, אני אמכור להם" – ת'פדל, תמכור להם – תתעקשו על בדיקה, ועדיף במקום שאתם מכירים וסומכים עליו. אל תלכו למכון שהמוכר ממליץ לכם.

ולגבי תוצאות הבדיקה חשוב להדגיש – טופס הבדיקה במקרים רבים יראה מצב רע יותר מהמצב בפועל (סוג של מרווח ביטחון של המכון בדיקה; סוג של 'כסת"ח' למכון). תבינו מהבוחן את הסעיפים שמופיעים בבדיקה ועד כמה הם חשובים וקריטיים.

אחרי הבדיקה תעשו נסיעת מבחן נוספת "ותחפשו" את התקלות שעלו במכון הבדיקה. בנסיעה שנייה תגלו, מן הסתם, בעיות נוספות וזה טבעי  – תמיד בבדיקה חוזרת מתגלים דברים נוספים.

בירורים אחרונים

ואם אחרי הנסיעה השנייה, אתם מעוניינים לרכוש את הרכב, והגעתם עם המוכר לעמק השווה, אז יש עוד כמה עניינים לברר לפני שממש סוגרים עסקה.

למרות שלכאורה אם ניתן להעביר רכב (להעביר שם בעת מכירה) אז אין שעבוד או משכון על הרכב, זה לא בדיוק כך. רכב ממושכן ורכב משועבד ניתן להעביר. ולכן, צריך לבדוק ברשם המשכונות אם הרכב ממושכן או משועבד. זה לא מסובך – הכי פשוט דרך האינטרנט (אתר רשם המשכונות) ואז משלמים בכרטיס אשראי; ואפשר לפנות לאחד הסניפים (בערים הגדולות), משלמים אגרה (סכום קטן) ומקבלים מיד את המידע.

אפשר גם  לקבל את המידע דרך מוקד  רשות הדואר. כאן, לרוב זה מהיר, אך יש עמלה של קרוב ל-100 שקל. כמו כן, יש חברות פרטיות/אתרים פרטיים שקיבלו זיכיון לספק את המידע הזה בתשלום – בקיצור, תוך דקות אתם יכולים לקבל את המידע.

התשלום למוכר

ואם הכול תקין עד עכשיו, הגעתם לשלב העברת הבעלות והתשלום. אל תעבירו את התשלום במלואו לפני העברת הבעלות על הרכב. כאשר אתם מעבירים את הרכב (בבנק הדואר או במשרד הרישוי), חשוב לבדוק שרישיון הרכב שמוצג הוא אותו רישיון שהוצג לכם בעבר. תדרשו מהפקיד לעשות  השוואה בנתוני מספר השלדה והמנוע הרשומים ברישיון הרכב לאלו המופיעים במחשב משרד הרישוי. אם יש אי התאמה במספר השלדה אז יש בעיה (אולי טעות, ואולי רכב לא חוקי ) ואז פשוט תעצרו את העסקה, עד לבירור העניין. אם יש אי התאמה במספר המנוע זה מעיד כי המנוע הוחלף והמספר החדש לא עודכן – זה קורה לא מעט, ועדכון המספר הוא תהליך בירוקרטי ארוך ומייגע, ולא תמיד אפשרי. אז אולי תתפשרו על העניין (וזה לא מומלץ – מה יקרה שתרצו למכור את הרכב?), ואולי, תלוי ביתר השיקולים והנסיבות, תפוצצו את העסקה, במיוחד אם לא ידעתם על עניין המנוע המוחלף לפני כן – המוכר לא סיפר לכם וזה מערער את אמינותו. אפשרות נוספת היא להסדיר את העניין – מעבירים אישורים למשרד הפנים כדי לשנות את המספר.

המועצה לצרכנות – ממה אתם צריכים להיזהר?

המועצה הישראלית לצרכנות, מציינת אחת לתקופה את התלונות שיש לצרכנים כשהם רוכשים רכבים. ריכזנו כאן את התלונות הגדולות –  פערים בין המידע שניתן בעל-פה לבין המידע הנמסר בכתב. מסתבר שיש , כפי שהצגנו לעיל, אי התאמות במקרים לא מעטים בין הרשום בחוזה רכישת הרכב או בטופס הבדיקה – לגבי מספר הקילומטרים שהרכב נסע, מספר הבעלים הקודמים, זהות הבעלים הקודמים וכו'.

כמו כן, יש תלונות על מסירת מידע חלקי, חסר ומוטעה לגבי הרכב (לאחר זמן מה מתגלה שהרכב עבר תאונות, שיש ליקויים ופגמים שלא נמסר עליהם מידע טרם הקנייה, שהרכב מתצוגה וכו'); תלונות על  מסמכים מזויפים לגבי מצבו של הרכב.

תלונות חוזרות ונשנות כפי שהצגנו למעלה – סוחרי רכב המתחזים למוכרים פרטיים, ולמעשה הם אינם הבעלים של הרכב. בדרך הזו הם מוכרים לכם את הרכב במחיר מלא למרות שמדובר ברכב שעבר דרך סוחר רכב על כל המשתמע – סודר-שופץ לקראת המכירה, "התייפה" לקראת המכירה וגם – אולי היתה עוד יד בדרך שנעלמה מהמסמכים.

לסיכום, הצגנו כאן את המוקשים העיקריים, את התקלות, את הרמאויות, את התלונות של הציבור, אבל במקרים רבים זה פשוט עובד חלק וטוב – רכישת רכב יד שנייה עשויה להיות, במיוחד אם עובדים לפי השלבים, תהליך מהיר וטוב שבסופו  אתם זוכים ברכב טוב במחיר נוח יחסית.

 


  מחשבון אחזקת רכב


למדריכים קשורים:

האם כדאי לקנות רכב אפס קילומטר מליסינג?

איך קונים רכב משומש מחברת ליסינג

אחזקת רכב – כל ההוצאות וכמה זה עולה?