האם שליחי וולט יוכרו כעובדים? הדרך לשם התקצרה היום בהרבה.
בית הדין האזורי לעבודה החליט לקבל בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה שהוגשה במטרה להכיר בשליחי החברה כעובדים הזכאים לזכויות סוציאליות. כיום נחשבים השליחים כפרילאנסרים, שמקבלים שכר עבור שעות העבודה שלהם, אך אינם זוכים לזכויות סוציאליות, כגון תשלומים לביטוח לאומי, פנסיה וימי חופשה.
לדברי השופטת אריאלה גילצר-כץ כפי שנכתבו בהחלטה, "לאחר שסקרנו את המבחנים לקביעת יחסי עבודה נראה כי מירב המבחנים במבחן המעורב מתקיימים במבקש, וניתן לקבוע בשלב זה כי קיימת אפשרות סבירה שייקבע כי התקיימו יחסי עבודה".
את הבקשה לתביעה הייצוגית הגיש לפני כשנתיים גולן חזנוביץ', שעבד כשליח בוולט ותבע הכרה ביחסי עובד-מעביד.
וולט ישראל היא חברה ישראלית פרטית שנמצאת בבעלות התאגיד הפיני Wolt Enterprises. הרעיון שעומד בבסיסה הוא שהחברה מתווכת בין מסעדות ללקוחות. המסעדות נרשמות לשירות המשלוחים של החברה, והלקוחות מזמינים מהן משלוחים באמצעות האפליקציה.
נכון לעכשיו נשען המודל העסקי של החברה על עקרונות כלכלת הפלטפורמה, או כלכלת החלטורה, שעל פיהם עבודת השליחים היא עבודה מזדמנת, עבודה צדדית או ארעית, שבה אנשים נשכרים לתקופות קצרות מועד, ונוהגים לעבור מעבודה לעבודה לעתים קרובות.
כיום, החברה מבטיחה תשלום מינימלי של 40 שקל לשעה גם אם השליחים לא עשו אף משלוח במהלך השעה שבה סימנו שהם עובדים. אם הם כן ביצעו שליחות בפועל, התשלום הוא 20 שקל למשלוח של 1.5 ק"מ, או 23-26 שקל למשלוחים ארוכים יותר, ותוספת של 100 שקל לעבודה של לפחות 40 שעות במהלך שישי-שבת. שליח ממוצע של וולט יגיע לשכר חודשי שינוע סביב 10,000 שקל. (כמה מרוויחים השליחים?)