עד עתה הוגדרו החניונים ללא תשלום כאחר או שירותים, עתה רוצה העירייה לסווג אותם כמשרדים. בית המשפט דחה את עתירת צ'ק פוינט, מקורות ואחרות

עסקים עם חניון לעובדים יחויבו בארנונה גבוהה מזו שמשלמים היום, כך נפסק בבית המשפט המחוזי .

מוערך כי התוספת מסתכמת במאות מיליוני שקלים לקופת העירייה על חשבון החברות שמחזיקות בחניונים לעובדיהן. פסק הדין יכול להוות תקדים לגבי רשויות אחרות ואף לגבי חניונים של מגורים.

צ'ק פוינט ויתר החברות טענו כי העלאת התעריף לאחר כ-30 שנה נעשה בניגוד לחוק וכי הסיווג הנכון לחניונים הוא "אחר" ולא "משרד", כפי שבטענת העירייה והפסיקה. למעשה מאז 1985 החזיקה עיריית תל אביב בסיווג הנקרא "בניין המשמש לחניית רכב ללא תשלום והמוחזק ביחד עם בניין שאינו משמש למגורים", תעריף הארנונה של סיווג זה נע בין 36 שקל למ"ר ל-43 שקל למ"ר (לשנה), בהתאם למיקום בעיר.

ב-2014 החליטה העירייה כי החניונים נכללים בסיווג של "משרד, שירותים ומסחר" אולם שם התעריף המינימלי עומד על 64 שקל למ"ר לשנה. בתחילת אותה שנה אישרה מועצת העיר את השינוי, ולאחר מכן הגישה זאת לאישור שרי האוצר והפנים כפי שקובע החוק, שדחואת השינוי. מאותה בקשה עולה כי הגדלת התעריף היא בשיעור של 52% ל-2,455 חשבונות והגדלה בשיעור של 78% ל-352 חשבונות.

השרים אמנם דחו את הבקשה, אולם בפגישות שהתקיימו באותה שנה בין נציגי העירייה לנציגי משרד הפנים אמרו כי אין צורך בקבלת אישור השרים בסוגיה הזו שכן מדובר בהתאמת התעריף לתעריף החוקי, וכי הבקשה עצמה לא נדחתה לגופה.

גם היועץ המשפטי לממשלה הגיב לעתירה ומסר כי עמדתו היא כי כאשר החניון הוא שטח נלווה לנכס העיקרי (למשל משרדים או בנק) התעריף שצריך לחול עליו הוא התעריף של הנכס המרכזי. עוד הוסיף כי מאחרשחניון ללא תשלום לא נכנס בתקנות תחת הסיווג של חניון, אין צורך לקבל לכך את אישור שר הפנים ושר האוצר, שכן הסיווג עד היום היה מוטעה.

בית המשפט קיבל את עמדת היועמ"ש לפיה סיווג של חניונים שלא בתשלום כ"נכס אחר" ייעשה רק כמוצא אחרון ויש להתאים את התעריף לעיסוק של הנכס העיקרי. העותרים התייחסו לכך שברשויות אחרות לחניונים שלא בתשלום יש תעריף מינימלי של "שירותים", אולם השופט קבע כי עדיין ההחלטה שמורה לעיריית תל אביב.