גבי גזית, בתוכנית הבוקר שלו ברדיו ללא הפסקה 103FM, זעם על העלאת השכר לחברי הכנסת המתוכננת לשנה הבא. חבר כנסת יזכה לשכר של 43 אלף שקל במקום 39 אלף שקל. גזית התייחס בעיקר לאבסורד שבתוספת (המשמעותית) בשעה שרבים מאות אינם מצליחים לסיים את החודש ורבים ממקבלי הקצבאות מביטוח לאומי בקושי מצליחים לשרוד כלכלית – "ביקשנו מכם" פנה גזית לחברי הכנסת – כבר מספר פעמים,  לא לפגוע בנכים המקבלים קצבה זעומה אבל רוצים ויכולים לעבוד והמדינה, אם הם עובדים, מקזזת להם את דמי הנכות ואומרת להם בעצם או שתשכבו בבית ותחיו על קצבת הזקנה או שתעבדו ואז אין קצבת נכות. לא עשיתם כלום בעניין.

"ביקשנו מכם לעדכן את קצבאות הזקנה המעליבות שלא מאפשרות לקשישים נטולי פנסיה לחיות, להרים אותם לפחות באלף שקלים –  לא עשיתם כלום,  כי לא אכפת לכם. רק התוכנית הזו פנתה אליכם עשרות פעמים בנושאי רווחה שדורשים חקיקה ואף אחד מכם לא זז ולא קם. וכך גם פנסיונרים שאם חלילה עובדים חלקית ומשתכרים למעלה מ-5,000 שקלים הם לא זכאים לקצבת זקנה.

אז למה מגיעה לכם תוספת? תוספת זה בונוס, הצלחה זה פרס למי שמצטיין ואתם נכשלתם כולכם, למעט ספורים שבכם שניסו אך נותרו במיעוט. אני מבקש לפנות לחברי הכנסת, לכל המאה ועשרים שאף פעם לא מבינים למה הציבור בז לכם ואוהב לשנוא אתכם. הנה ההזדמנות שלכם לחזור בתשובה ברגע אחד. אתם שמשתכרים יפה, לא כמו מנהלי בנקים אבל יפה מאוד ויש לכם שלל הטבות שכל עובד בארץ רק יכול לחלום עליהם, אתם עומדים בעוד שלושה חודשים לקבל תוספת לשכרכם של כ-4,000 שקלים במסגרת הסידור המיוחד שלכם. במקום 39 אלף שקלים שיש לכם, היום, תרוויחו 43 אלף שקלים. למה? מה קרה, מה פתאום, למה אתם ושאר עובדי ישראל לא יקבלו שקל אחד? כי אתם יודעים לדאוג לעצמכם, כי השכר שלכם שונה משכר הפועלים, המורים, הפקידים וכל השאר. הרי לכם יש בכנסת גם לשכה צמודה ורכב צמוד ושירותים ומקלחת והכל חינם. עיתונים, מחשבים בתי מלון ללון בהם בירושלים ובקיצור אתם עולים לנו כל אחד מכם כארבעה מיליון וחצי שקלים בשנה.

"ושוב, כאילו לא די ששכרכם יעלה בעשרה אחוזים, סתם בלי סיבה, חוץ מזה שבא לכם. אבל מה אתם עושים בשביל השכר הזה? אנחנו מפצירים בכם כבר שנים להפסיק את האפליה נגד החלשים באוכלוסייה ואתם לא עושים כלום. רק התוספת לשכרכם מתקרבת לשכר המינימום. ביקשנו מכם לאפשר לאמהות חד הוריות שמקבלות מזונות מהביטוח הלאומי לצאת לעבודה בלי לפגוע בדמי המזונות – לא עשיתם כלום.

"ולכן אני ואני בטוח שמאחוריי ציבור גדול, מציע ומבקש מכם, תוותרו על התוספת המושחתת הזו ואם לא על כולה לפחות על רובה. אתם חייבים לקבל משהו? תסגרו על 500 שקלים במקום 4,000. גם זה יותר מדי אבל איכשהו נוכל לחיות עם זה. תוותרו פעם אחת ומצד שני תתחילו לעבוד למען הנכים, החלשים והקשישים ואז תתחילו לקבל הערכה.

"תוותרו על התוספת או ששנאת הציבור כלפיכם תגבר עוד יותר ואתם תרוויחו ביושר את התיעוב הזה כי אין לנו שום תועלת בכם, כלום".

הבנק הבינלאומי לצד בנק לאומי הם הבולטים בתחום הפיקדונות המובנים/ סטרקצ'רים. בעוד הבנקים האחרים חוששים מלהתעסק עם המושג הקצת מרתיע הזה (ושלא בצדק), הבנקים האלו מצליחים ליצר אחת לכמה שבועות פיקדונות מובנים שעשויים להיות אטרקטיביים. שלא תבינו לא נכון, זה לא שאין סיכונים בפיקדונות המובנים האלו, אבל עולם ההשקעות בנוי ותלוי בנוסחה פשוטה שמקשרת בין סיכון לסיכוי, וככל שהסיכון גדול יותר כך הסיכוי גדול יותר (וההיפך כמובן).

תדמית רעה, מוצר לגיטימי ומעניין

בפיקדונות מובנים הסיכון נמצא בכמה מקומות – הסיכון הגדול ביותר הוא סיכון המנפיק, אם השקתם בפיקדון מובנה שאין לו אבא, או שאבא שלו פושט את הרגל ולא מסוגל להחזיר את החוב, אתם בבעיה וזה כבר קרה בעבר (מקרה ליהמן ברדרס בשנת 2008). אלא שבשנים האחרונות הבנקים לוקחים על עצמם את הסיכון הזה (צריך לבדוק לגבי כל פיקדון מובנה בנפרד), כך שבפועל הסיכון הגדול הזה נעלם.

סיכון נוסף הוא הפסד. בפיקדון מובנה לרוב אתם מקבלים תחת תנאים מסוימים שקשורים לנכס הבסיס (וזה יכול להיות מניות, שער ריבית, מטבע ועוד) תשואה מסוימת, אבל אם נכס הבסיס דווקא עלה מעל רף מסוים מקצצים לכם בתשואה. זה משחק כזה שהתשואה לרוב צריכה להיות בין לבין – לא מדהימה ולא נמוכה. אבל זה לא הסיכון – הסיכון הוא בכך שלא מגיע לכם המענק/ בונוס בפיקדון המובנה, ואז אתם מקבלים את ההשקעה הנומינלית. אז כולם כותבים ואומרים שזה סיכון גדול – כי לרוב הפיקדונות המובנים הם לכמה שנים (סגורים לכמה שנים) והשחיקה הריאלית יכולה להיות משמעותית. אבל, זה לא מדויק בתקופה של אינפלציה אפסית וריבית אפסית, וגם אם המדד והריבית יעלו, על מה אנחנו מדברים בעצם על הפסד מקסימלי ריאלי של 5% בכמה שנים טובות. כשמול זה יש פוטנציאל לרווח דו ספרתי זה שווה את הסיכון.

פיקדונות מובנים בתקופה של ריבית אפסית יכולים בהחלט להיות חלק מתיק ההשקעות שלכם. הכסף אמנם סגור לכמה שנים, אבל יש פיצוי. הנה המדריך המלא שלנו על פיקדונות מובנים, מי שלא מכיר את המכשיר הזה חשוב שיתעמק; ונחזור למטרה הבסיסית שלנו – הצגה של כמה פיקדונות מובנים של הבנק הבינלאומי.

פיקדון שקלי על מניות ישראליות

הראשון – פיקדון שקלי נושא ריבית ל-27 חודשים בתוספת מענק המותנה בעלייה ובתנודתיות סל ניירות ערך "הקשר הישראלי" הנסחרים בארה"ב. מה זה הקשר הישראלי? ובכן – סל המורכב מ- 7 ניירות ערך (מניה/ADR) של חברות בעלות זיקה ישראלית הנסחרות בארה"ב  (לכל מניה משקל שווה),והנה המניות – Teva Pharmaceutical Industries Ltd.- ADR;Palo Alto Networks Inc; Check Point Software Tech Ltd; Amdocs Ltd; Opko Health, Inc;    Nice Systems Ltd; Mellanox Technologies Ltd.

במידה וסל המניות האלו יניב תשואה מסוימת יזכו המחזיקים בפיקדון המובנה במענק/ בונוס, והנה ההגדרות והתנאים של הפיקדון. לכל מניה נקבע חסם עליון בשיעור של 42% מעל השער היסודי (שער הסגירה ביום 16.10.15). תקופת הבדיקה לעניין המענק היא 26 חודשים, החל מיום 17.10.15  ועד ליום 18.12.17, במהלכה ייבדק בכל יום שער הסגירה של כל מניה לעומת החסם העליון שלה.

ביצוע מניה (יחושב בנפרד לכל מניה), קיימות 2 אפשרויות:

במקרה שכל שערי הסגירה של המניה במהלך תקופת הבדיקה יהיו נמוכים  מהחסם העליון, ביצוע המניה יחושב כשיעור השינוי בפועל בין השער היסודי לבין השער החדש מנקודה לנקודה (למען הסר ספק, יתכן ביצוע מניה שלילי אשר יקטין את שיעור שינוי הסל).

במקרה שבמהלך תקופת הבדיקה אחד או יותר משערי הסגירה של המניה יהיה שווה/גבוה מהחסם העליון, יוחלף ביצועה בפועל של המניה בשיעור קבוע של 7% לכל תקופת הפיקדון (ללא קשר לביצוע המניה בפועל בתום תקופה מנקודה לנקודה, בין אם שלילי או חיובי).

שיעור השינוי של סל המניות הינו ממוצע חשבוני של כל ביצועי המניות כפי שחושבו (ביצוע בפועל או "השיעור הקבוע").

ואחרי ההסברים האלו , מה בעצם מקבלים ומתי?  במידה ששיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה חיובי (גבוה מאפס) – הלקוח יזוכה במענק בשיעור של 45%  משיעור שינוי הסל. לפיכך המענק המקסימאלי האפשרי הינו עד 18.90% (לא כולל).

אם שיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה שלילי (נמוך מאפס)/אפס – ייפרע הפיקדון בתום  27 חודשים ללא מענק.

המענק יהיה צמוד לשער הדולר היציג (כמפורט בתנאי הפיקדון). המענק מחושב ומשולם על הקרן הנומינלית בלבד.  גם במקרה שבו נפרע הפיקדון ללא המענק, הלקוח יהיה זכאי לריבית בשיעור של 0.1% (ריבית שקלית). קרן הפיקדון מובטחת.

היכנסו כאן למידע נוסף ומפורט

פיקדון דולרי על מניות ישראליות

פיקדון מובנה שני שמציעים בבנק הבינלאומי הוא בעצם אותה הגברת בשינוי אדרת (שינוי קל). הפעם מדובר בפיקדון דולרי נושא ריבית ל-27 חודשים בתוספת מענק המותנה בעלייה ובתנודתיות סל ניירות ערך "הקשר הישראלי" הנסחרים בארה"ב. כל ההבדל הוא שהריבית כאן היא דולרית (ולכן פיקדון דולרי), להבדיל מהריבית השקלית (פיקדון שקלי) בפיקדון הקודם. בפיקדון הדולרי התשואה היא 0.15% דולרית לשנה.

כאן, תקבלו את הפרטים המלאים. ובהתייחסות כוללת לשני הפיקדונות האלו, הרי שבמהלךף של שנתיים ושלושה חודשים אפשר להרוויח 18.9% אבל זה תיאורטי, לא יהיה מצב (סיכוי נמוך ביותר) שכל המניות יניבו תשואה בדיוק של 42% וכך התיק כולו יניב תשואה כזו והמשקיע יקבל 45% מכך – 18.9%. זה חלום בפועל, יהיו מניות שירדו, מניות שיעלו יותר (ואז התשואה תתקבע על 7%) וחשוב לשים לב שמספיק שלאורך התקופה זה קורה כדי שהתשואה תתקבע. אבל, בהחלט ייתכן מצב שהפיקדון הזה יניב תשואה שגבוה מתשואת הפיקדונות השקליים והדולריים הסטנדרטיים, שהיום מספקים כמה עשיריות לשנה. בתרחיש מאוד מלמעלה, אם 2 מניות יניבו 20%, אחת 10%, אחת מעל הרף,  אחת אפס ושתיים שליליות אפילו מינוס 20%, 10%,  עדיין מדובר על תשואה של 3%-5%, וזה תרחיש ממש לא אופטימי – בפועל, זה יכול להניב יותר. אבל, לפני שאתם קופצים על הפיקדונות האלו ובכלל פיקדונות מובנים, אז תוודאו שאתם יכולים לסגור את הכסף לתקופות ארוכות ושהבנקים המשווקים מבטיחים לכם את הרצפה הנומינלית.

מה חשוב יוותר – להיות מיהמן או רלבנטי? מה מצאה רשות ניירות ערך בדוחות של יבואניות החשמל?  ואיך זה שהתחזיות תמיד טובות מהתוצאות בפועל?

הדוחות הכספיים אמורים לבטא את מצב הפירמה, המאזן של החברה אמור לשקף את הערך האמיתי של הנכסים וההתחייבויות, אבל האם זה באמת כך?

החשבונאות השמרנית חששה מאוד מהצגת הנכסים לפי ערך כלכלי/ שווי הוגן, והביא דרשה הצגה לפי מודל של עלות מופחת – הנכס שנרכש מוצג לפי עלותו בניכוי פחת שנצבר (והדגמה בהמשך). החשבונאות "החדשה" (התקינה הבינלאומית החדשה שיושמה בארץ כבר לפני 7 שנים) דוגלת בהצגה לפי ערכים כלכליים, אז לכאורה התשובה היא כן – המאזן כיום משקף את הערך של הנכסים וההתחייבויות, אבל למרות הכוונה, זה רחוק מהמציאות –  הערכים בספרים, במקרים רבים,  לא ממש מחוברים למציאות; הנכסים מוצגים במקרים רבים בשווים העולים משמעותית על הערך האמיתי. איך זה קורה? איך בעצם החשבונאות החדשה החטיאה את אחת המטרות העיקריות שלה, והאם הגישה הקודמת היתה עדיפה?

החשבונאות המסורתית דרשה הצגה כאמור לפי העלות של הנכס. הגישה היתה שהנתונים צריכים להיות מהמנים וזהירים יותר מאשר רלבנטיים. אז נכון שהנכס במאזן רחוק מאוד משוויו כי מאז שנרכש ערכו עלה באלפי אחוזים ואילו החשבונאות דווקא  דורשת להפחיתו, אבל לפחות יש מתודה ברורה ויש יכולת לקוראי הדוחות להבין את ההיגיון שבגישה, והנה הדגמה – נניח שלפני 50 שנה נרכש נכס בעלות של 1 מיליון שקל. בחשבונאות השמרנית הוא יוצג  במקרה הטוב בכמה מאות אלפי שקלים – נניח 300 אלף שקלים (מדי שנה מפחיתים שיעור מסוים של פחת). בפועל, הנכס הזה שווה  מיליונים רבים – נניח 20 מיליון שקל וזה ממש לא מוגזם (עליית ערך נכסים בתקופה כזו היתה גבוה אפילו יותר). המספרים האלו מבטאים נתק בין המציאות – 20 מיליון לבין הספרים 300 אלף שקל, ולכן התגבשה מהפכה חשבונאית עולמית שדוגלת בהצגת הנכסים בהתאם להערכת השווי.

אבל הבעיה הזו לא באמת נפתרת בעולם החשבונאי החדש. נניח רק לשם המשחק, שהחברה הזו לוקחת מעריך שווי והוא קובע את שווי הנכס ב-40 מיליון שקל וכך זה מוצג גם בספרים. אז עכשיו בגישה החדשה,  גם כן קיים נתק בין השווי האמיתי – 20 מיליון שקל, לבין השווי בספרים  40 מיליון שקל. מה עדיף? ובכן, זו כנראה שאלה של אישיות – הזהירים/ שמרנים יעדיפו דוחות שהם בטוחים יותר, ולרוב העלות המופחתת היא אכן נתון זהיר יותר. מעבר לכך, בעלות המופחתת יש מתודה מאוד ברורה, ואם אתם רוצים להעריך את הנכס, אפשר לעשות זאת – יודעים כמה פחת היה, יודעים בכמה הוא נרכש, אפשר לדעת בקלות בכמה עלו המחירים בתקופה זו; ואפשר גם לקבל אינדיקציות ממחירי נכסים באזור (עסקאות שהיו בזמן האחרון). כלומר, קורא/ מנתח הדוחות יכול להצמיד לנכס ערך כלכלי ומעין לתקן את הדוחות בעצמו. נכון, זה לא טריוויאלי אבל הנכסים בדוחות הם לא סוד, וערכם הוא גם לא סוד כמוס.

ומול הזהירים, נמצאים אלו שסומכים על החברה. מבחינתם, ההנהלה שלה כבר יודעת מה לעשות ואיך להציג את הנכסים. אלו יעדיפו את הגישה החדשה – שבדוחות כבר יוצבו המספרים הכלכליים. גם אלה, אגב יכולים לעשות בדיקות ולקבל אינדיקציות על ערך הנכסים והמרחק (אם קיים) בינם לבין השווי האמיתי.

הבדלי הגישות נעוצים בסדר העדיפות  מה חשוב יותר – מיהמנות או רלבנטיות. בתקינה החדשה עדיפה הרלבנטיות  גם  אם המספרים פחות מהמנים בעיקר בגלל שהערכת שווי נשענת על גישות שונות, הנחות שונות, שיכול להיות שיתבררו כלא נכונות. כל נתון משנה את השווי בצורה משמעותית – שינוי של כמה עשיריות בריבית ההיוון, או כמה עשיריות בצמיחה בהכנסות ותקבלו שינוי של עשרות אחוזים בשווי.

לאחרונה ערכה  רשות ניירות ערך ביקורת בחברות ייבוא מוצרי החשמל.  הרשות בדקה האם נכסים המוצגים בדוחות אכן שווים את ערכם הכלכלי, והתשובה ברורה – לא.  מדובר על נכסים שלגביהם נדרשו החברות להערכת שווי, כאשר הערכות אלו גיבו והחזיקו למעשה את ערך הנכס בספרים. הרשות לא מפרטת שמות של חברות, אבל לצורך העניין זו יכולה להיות כל חברה שרכשה מותג/ זיכיון מסוים. אחרי הרכישה בדוחות מוצג הזיכיון/ מותג כנכס בשווי מסויים, והשאלה אם זה שווי ראוי? זו רק דוגמה תיאורטית, לא בטוח שזה המצב בפועל, אבל הרעיון הוא שלחברות יש נכסים והבדיקה של הרשות נעשתה בקשר להנחות הערכות השווי שתומכות בערך בספרים.

והממצאים כפי שנכתבו בדוח הביקורת  – "היעדר ביסוס מספק לתחזית ההכנסות – בחינת הערכות השווי העלתה כי הן לא כללו ביסוס מספק לבניית תחזית ההכנסות שנלקחה בחשבון". אנשי רשות ניירות ערך מפרטים ומרחיבים בצורך לגבות את הנתונים האלו בניתוח ענפי, בדיקת גודל השוק, מגמות בשוק, תחרות, מוצרים תחליפיים ועוד ועוד. במקרים רבים כנראה זה לא נעשה.

וממצא נוסף – "אי עמידה עקבית בתחזיות קודמות – לעמדת סגל הרשות, החטאת תחזיות והתבררותן פעם אחר פעם כתחזיות אופטימיות, מחייבת בדרך כלל את התאגיד (ואת מעריך השווי מטעמו) לנקוט במשנה זהירות בהערכות שווי עוקבות בכל הנוגע להנחות המשמשות כבסיס לקביעת השווי או הסכום בר ההשבה". התוצאות בפועל, התבררו באופן עקבי כנמוכות יותר מהתחזיות שהוערכו ובשיעורים מהותיים (אפילו עשרות אחוזים).

צוות הבדיקה מדגים לאורך הדוח את ממצאיו, ונותן דגש מיוחד למקרה של –  פתיחה צפויה של אתר אינטרנט לשיווק ישיר לצרכן – "תאגיד מסוים הניח במסגרת הערכת השווי כי 8% מסך ההכנסות בטווח הארוך ינבעו מפתיחתו המתוכננת של אתר אינטרנט לשיווק ישיר לצרכני התאגיד, כך שתרומת האתר לשווי הפעילות – 14%. במסגרת בדיקת הערכת השווי, לא נמצא על ידי סגל הרשות ניתוח אשר ביסס דיו את עצם פתיחת האתר ואת היקף ההכנסות שהוערך…מעבר לכך, על אף שנודע על עיכובים נוספים בהשקת האתר החברה נמנעה מלעדכן את התחשיב לאותה השנה". בסופו של דבר, החברה לא השיקה את האתר.

כל הממצאים האלו תוקנו בדוחות הכספיים של חברות יבוא מוצרי החשמל.