מועד התשלום של מענק הלימודים השנתי לילדים הגיע. בימי חמישי ושישי, 11.8.22 וה-2.8.22, ישלם הביטוח הלאומי את מענק הלימודים השנתי לילדים לרגל פתיחת שנת לימודים תשפ"ג.  המענק נועד לסייע למשפחות בהכנות לשנת הלימודים הקרובה, בדברים כגון רכישת ספרים, מחברות, תיקים וכד'.

העלות הכוללת של תשלומי המענק היא כ-252 מיליון שקל.

הביטוח הלאומי משלם את המענק לכ-106,007 משפחות שבראשן הורה עצמאי (חד-הורי) עבור 173,140 ילדים, ולכ-18,312 משפחות עם ארבעה ילדים ויותר, המקבלות קצבאות קיום (הבטחת הכנסה, מזונות, נכות, אזרח ותיק, זקנה ושאירים) עבור 67,720 ילדים.

סכום המענק – 1,046 שקל עבור כל ילד מגיל 6 עד 18, והוא משולם באופן ישיר לחשבון הבנק של ההורים עבור ילדים שנולדו מ-1.1.2004 עד 31.12.2016. במקביל, עשויה להיות זכאות למענק גם אם הילד לא נולד בתאריכים האלה, והוא לומד בכיתה א' או י"ב. במצב כזה ולמען בדיקת הזכאות – יש להעביר לביטוח הלאומי את אישור הלימודים.

כאמור, המענק מועבר באופן אוטומטי לחשבון הבנק של רוב הזכאים. שאר הזכאים שאינם מקבלים אוטומטית, צריכים להגיש את הבקשה באופן חד פעמי באתר הביטוח הלאומי או בסניף. לדוגמה: הורה שהחליף לאחרונה סטטוס לחד-הורי, או פרוד הנמצא בהליך גירושין. בנוסף לאלו – הורה עצמאי (רווק/ אלמן), אישה עגונה, אישה השוהה במקלט לנשים מוכות ועולה חדש, גם כן יכולים להיות זכאים למענק.

מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר: "תחילת שנת הלימודים מהווה אירוע משמח שאין לחשוש ממנו. הביטוח הלאומי נמצא גם ברגע הזה ומעניק למשפחות סיוע כלכלי שנועד לרכוש לילדים את הציוד הנדרש להם ללימודים. זהו אחד המענקים הערכיים והמוצדקים הקיימים אצלנו. הילדים זכאים לקבל כלים לטובת הצלחה בלימודים, של מי שעתידים להוביל את החברה הישראלית ושגשוגה הכלכלי".

מענק לימודים – למי מגיע, מתי מקבלים וכמה?

השקעות נדל"ן הן ערוץ ההשקעות הפופולרי ביותר בשוק, מדובר בהשקעות יציבות אשר משקיעים רבים רואים בהם הזדמנות להכנסה פאסיבית למשך שנים ארוכות. הפקדת הכסף בבנקים לא מספקת שום תשואה עבור הלקוחות, הכסף שוכב בבנק בעוד שבהשקעות מתאימות, התשואה יכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים בשנה! בשביל להשקיע בצורה חכמה צריך להכיר לעומק את שוק הנדל"ן ואת כל המאפיינים שלו. השקעות נדל"ן כוללות אפיקי השקעה רבים ומגוונים, ניתן להשקיע בדירות להשכרה, או לקנות מתחמי מגורים שלמים, ניתן להשקיע בנדל"ן מסחרי ולקנות שטחים חקלאיים. בכל מקרה נתון הקונים הפוטנציאליים צריכים לדעת את גודל הפרויקט ואת האפשרויות העומדות בפניהם בעיקר בנוגע למימון הפרויקט. לכן, רבים מהמשקיעים עם כסף פנוי פונים ליועצי נדל"ן שיעזרו להם לקבל את ההחלטה הנכונה.

היועצים בקיאים בכל הסוגיות המשפטיות הקשורות לנדל"ן ובתחום המיסוי על עסקאות והם מסוגלים לקרוא נכון את המפה ולהתאים את ההשקעה למשקיע. בהתאם לכך, יועצים מובילים שעובדים כעצמאים מרוויחים שכר גבוה במיוחד, שלאחר שנים של עבודה יכול להגיע ל-15,000 עד 20,000 ש"ח בחודש. היועצים רוכשים השכלה מקצועית קורסים מומלצים לעבודה מתאימים במכללות השונות ברחבי הארץ, שם הם מקבלים את כל הכלים הנדרשים בשביל לעבוד בתחום.

קורס השקעות נדל"ן

קורס השקעות נדל"ן מקנה לסטודנטים את כל הידע הנדרש בשביל לעבוד כיועצים, ולפתח כלים מעשיים שיעזרו להם לבצע עסקאות נדל"ן, משלב זיהוי הנכס עד לחתימה על העסקה. אחד הדגשים המרכזיים בכל קורס נדל"ן, הוא התאמת ההשקעה למשקיע וליכולות הפיננסיות העומדות לרשותו.

הידעתם? מכללת אורין שפלטר לא מתמחה רק בלימודי סוכן ביטוח. המכללה מתמחה גם בלימודי נדל"ן – יש קורס מקצועי בתחום שמתמקד בעיקר בצד הפרקטי של השקעות נדל"ן, ומקנה לכם את כל הכלים הנדרשים בשביל להתחיל לייעץ ללקוחות. תוך כדי הקורס תלמדו לא רק על תחום הנדל"ן, אלא איך לפנות לכל לקוח בצורה אישית ולהציע עבורו את השירות המתאים. ישנם משקיעים סולידיים כאלו שמעדיפים תשואה בטוחה, וישנם משקיעים אמיצים שמוכנים לקחת סיכון בשביל לקצור רווחים גבוהים. חלק מהמשקיעים מעדיפים להשקיע קרוב לבית ואחרים מעדיפים להשקיע מעבר לים. המטרה שלכם כיועצים היא לזהות את הפוטנציאל של כל משקיע ולעבוד בהתאם לכך.

אחד היתרונות המרכזיים של המכללה, הוא צוות ההוראה שלה. אנשי מקצוע מהשורה הראשונה שעובדים בפועל בתחום הנדל"ן ובתחומים משיקים. הלימוד ממקור ראשון הוא משאב חיוני, בשביל לעבוד בתחום. מדובר בלימודים שמכינים אתכם בצורה הטובה ביותר לעבודה עם לקוחות.

המטרה שלכם כיועצים היא ללוות את הלקוח בכל שלבי התהליך ולסייע לו להתמודדות עם כל המורכבויות הביורוקרטיות הקשורות לקנייה ומכירה של נכסים. המטרה של הקורס בהשקעות נדל"ן לעזור לכם לתת ללקוחות שלכם שירות מקיף ויסודי, ולהציע להם פרויקטים בהתאמה אישית לצרכים שלהם ושל בני המשפחה. זהו אחד התפקידים המאתגרים והמעניינים ביותר בשוק העבודה המשלב בין ידע מקצוע ותיאורטי לעבודה אישית עם לקוחות.

הירידות שנרשמו בחודשים האחרונים בשוקי ההון לא פסחו על חברות ההייטק הישראליות, ורבות מהן איבדו עשרות אחוזים משוויין. למגזר ההייטק יש חשיבות רבה בתרומה להכנסות המדינה ולתעסוקה במשק, כאשר נכון לעכשיו כ-10% מהמועסקים עובדים במגזר זה.

בשל כך ראה לנכון בנק ישראל לבצע הערכה של השכלות הירידות בשווקים על יציבות המגזר.

על פי ממצאי הבדיקה שערכו כלכלני חטיבת המחקר של הבנק, בשנת 2021 היו גיוסי ההון והערכות השווי של חברות ההייטק הישראליות מעל ומעבר למגמה ארוכת הטווח, ומספר שיא של חברות ישראליות הונפקו בבורסה. באותה השנה גם הוסיף לגדול במהירות הביקוש לעובדים בהייטק, ותקבולי המיסים הודות לפעילות המגזר היו גבוהים. בתחילת 2022 ירדו מדדי מניות הטכנולוגיה בישראל ובעולם ונחתכו הערכות השווי של חברות. מספר ההנפקות הראשונות (IPO’s) ירד משמעותית. גיוסי ההון במחצית הראשונה של השנה היו ברמה גבוהה יחסית לרוב השנים הקודמות, אך נמוכה משהיתה ב-2021, ויש צפי להמשך ההאטה.

ירידה חדה במחירי מניות הטכנולוגיה התרחשה גם במשבר הדוט-קום בתחילת שנות ה-2000, שהיה אירוע קיצון של פגיעה ממושכת בסקטור ההייטק. עם זאת, מגזר ההייטק הישראלי כיום הוא בוגר ומגוון יותר ממה שהיה אז. רק 11% מהמועסקים בהייטק כיום עובדים בחברות הזנק שנמצאות בסיכון הרב ביותר לפגיעה בפעילותן עקב האטה בגיוסי ההון.

בשנתיים האחרונות (2020, 2021) מדד הנאסד"ק אמנם עלה בשיעורים חריגים של 28% ו-40% בשנה בהתאמה, אך תוצר מגזר ההייטק צמח באופן יציב למדי, בשיעור שנתי ממוצע של 6%. בשל יציבות צמיחת ההייטק בעשור האחרון, והיחלשות הקשר בין הפעילות הריאלית והפיננסית של המגזר בהשוואה לתקופת משבר הדוט-קום, הסבירות לכך שהירידה בשווקים תביא לפגיעה בפעילות הריאלית של ההייטק בסדר גודל דומה לתחילת שנות ה-2000, אינה גבוהה.

על פי ממצאי הבדיקה, בטווח הקצר, הביטוי הריאלי של ההתפתחויות הפיננסיות צפוי להיות: (1) ירידה בהכנסות המדינה ממיסים, בעיקר בהכנסות בגין מימוש רווחי הון; (2) האטה אפשרית בגיוסי עובדים ובלימה של עליות השכר בקרב מרבית הפירמות; (3) עליית השכיחות של סגירת פירמות עם קשיי נזילות. הירידה בשווקים שהתרחשה מתחילת השנה צפויה להקטין את המרות המט"ח על ידי חברות הייטק מקומיות ועל פי אמידה שערכנו, הירידה עלולה להסתכם בכ-700 מיליון דולר, שהם 0.16% מהתוצר הנומינלי, בהשוואה למצב בו הנאסד"ק היה נשאר בשיא של סוף 2021.

מכיוון שבשנים האחרונות ההייטק הישראלי מאופיין בביקוש גבוה לעובדים ובמחסור בכוח אדם מיומן, סביר כי פגיעה בתעסוקה בחלק מהחברות במגזר תתבטא בעיקר במעבר עובדים לפירמות יציבות יותר ופחות באבטלה ממושכת.

בטווח הבינוני, ככל שתאט הפעילות הכלכלית העולמית, ישנם שני סיכונים עיקריים לפעילות של מגזר ההייטק: (1) ירידת ביקושים למוצרי ושירותי מגזר ההייטק, עקב האטה בצמיחה הכלכלית ומיצוי הגידול בביקושים בהשפעת הקורונה; (2) האטה בצמיחת המגזר בשל ירידה מתמשכת בזמינות ההון, במקרה של התמשכות ירידות השערים של מניות הטכנולוגיה.

חודש שני ברציפות של עודף תקציבי מצטבר בקופת המדינה.

על פי אומדן שפרסם משרד האוצר, בחודש יולי נמדד עודף תקציבי של 2.6 מיליארד שקל, שנבע ברובו מהיקף הגבייה בהכנסות ממסים. למעט חודש יוני שהסתכם בגירעון של 1.5 מיליארד שקל (חודש שמאופיין עונתית בגירעון גבוה), מתחילת השנה נמדד עודף תקציבי של כ-34.4 מיליארד שקל. זאת לעומת גירעון של כ-44.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

ב-12 החודשים האחרונים הסתכם העודף התקציבי ב-9.7 מיליארד שקל, שהם 0.6% תוצר.

מתחילת השנה הסתכמו הכנסות המדינה בכ-281 מיליארד שקל, לעומת כ-231.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2021, גידול של כ-21.3%.

הוצאות הממשלה מתחילת השנה עמדו על כ-246.5 מיליארד שקל, מתוכם כ-5.2 מיליארד שקל הוצאות לתוכנית הסיוע הכלכלי להתמודדות עם משבר הקורונה. מדובר על קיטון של 10.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד שמקורה בהוצאות תוכנית הסיוע הכלכלי.

מבצע "עלות השחר" לתקיפת הג'יהאד האסלאמי הסתיים, הפסקת האש נכנסה לתוקף, וכעת אפשר להתפנות להעריך את הנזקים שנגרמו מהלחימה.
על פי הערכות התאחדות קבלני השיפוצים, בתום שלושה ימי לחימה, נזקי מבצע "עלות השחר" נאמדים ביותר מ-15 מיליון שקל, בעקבות כ-150 פגיעות ברכוש, ללא קשר לתשתיות ולרכב.

רוב הנזקים הנפוצים נגרמו מהדף של עשרות מטרים מנפילת הטיל, כאשר מבנים בודדים בלבד ניזוקו באופן בלתי חוזר. הנזקים הנפוצים עד כה – שברי זכוכיות, תריסים ואלומיניום, טיח וצבע מפגיעות רסיסים ומשקופים ודלתות.

הנזקים במבצע זה נמוכים עד כה בעשרות אחוזים ממבצעים עברו, בעיקר בעקבות כ-96% הצלחה של מערכת כיפת ברזל אשר מיירטת את הטילים בעודם באוויר טרם נחיתתם בשטח ישראל.

ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים: "לצערנו אנו למודי ניסיון בנוגע לנזקי שיפוצים בעקבות מבצעים צבאיים אחת למספר שנים. בשונה משנים עברו, עד כה הנזקים נעמדים בעשרות מיליונים בודדים זאת בעקבות כ-96% הצלחה של מערכת כיפת ברזל. חשוב להזכיר כי הנוהל הראשוני לאחר פגיעת טיל הינו לחייג למס רכוש ולדווח על הפגיעה. לאחר מכן יישלח שמאי או מהנדס כדי לאמוד את הנזק כולל דוח פירוט של כלל הנזקים במבנה. בפני בעל הנכס קיימות שתי אופציות עיקריות – או להביא קבלן שיפוצים מטעמו ולקבל הצעות מחיר שכפופות לאישור מס רכוש לתחילת עבודת שיפוצים כמובן כדי לקבל החזר מלא מהמדינה, או לחילופין לקבל עבודה דרך החברות המשכנות של מס רכוש שם הכסף עובר ישירות ממס הרכוש לחברות המשכנות לטיפול בכלל השיפוצים בנכס. כמו כן, טיפ חשוב מאוד למזמיני השיפוץ, לדאוג שהשיפוץ יהיה בסטנדרט הקודם ואף מעבר לו. זה גם הזמן להגיד שמס רכוש עושה עבודתו נאמנה ונכון למבצעים האחרונים לא התקבלו תלונות בהתאחדות בנוגע לפקידי מס רכוש והשמאים שעובדים במהירות וברגישות מול משפחות רבות שמוצאות את עצמן לא פעם במבצע צבאי כזה או אחר עם דיור חלופי, שיפוצים נרחבים ועוד".

נתוני שוק העבודה בארה"ב היו חזקים מהציפיות, והראו שנכון לעכשיו, למרות העלאות הריבית, המשק האמריקאי רחוק ממיתון.

כלכלנים מקומיים מגיבים כעת על הנתונים ומעריכים מתי יתרחש מפנה, ועד מתי ובכמה יעלה הפד את הריבית כדי להשיגו.

מיטב דש: כדי לצנן את האינפלציה, הריבית תעלה ל-5%

נתוני שוק העבודה בארה"ב המחישו שהמשק האמריקאי רחוק ממצב של מיתון. כך אומר אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב. לדבריו, מלבד התוספת של 528 אלף משרות, מגוון האינדיקטורים מצביעים שהוא אפילו לא מתקרר:

• שיעור האבטלה חזר לרמה של 3.5%, אחד הנמוכים בהיסטוריה.
• 1% מהעובדים מועסקים במשרה מלאה, השיעור הגבוה מאז שנות ה-70.
• עדכון נתוני השכר הממוצע לחודשים האחרונים והעלייה הגבוהה ביולי הצביעו שלא הייתה בו התמתנות. השכר הממוצע (Production & Nonsupervisory workers) עלה בשיעור שנתי של 6.2%, הגבוה מאז תחילת שנות ה-80.
• שבוע העבודה הממוצע עומד על 34.6 שעות, אחד הגבוהים מאז שהנתון התחיל להתפרסם בשנת 2006.
• מספר משרות פנויות אומנם התחיל לרדת, אך הוא עדיין גבוה בכ-50% לעומת הרמה שהייתה לפני המגפה.

לסיכום, האינדיקאטור הכולל של שוק העבודה שמתפרסם ע"י Kansas City FED נמצא ברמה הגבוהה מאז סוף שנות ה-90.

עוד אומר זבז'ינסקי כי המשק האמריקאי יצר בממוצע 465 אלף משרות בחודש ב-6 החודשים האחרונים, ללא סימני התמתנות משמעותיים. לפי Jobs Calculator  של שלוחת ה-FED באטלנטה, כדי שהאבטלה תעלה ל-3.7% בסוף השנה בהתאם לתחזית ה-FED, קצב יצירת המשרות צריך לרדת לכ-15 אלף בחודש בלבד, בהנחה שאין שינוי בשיעור ההשתתפות. נראה, שהסיכויים לכך די נמוכים. גם אם קצב יצירת המשרות ירד בחצי, ל-230 אלף משרות בחודש, האבטלה תמשיך לרדת ותגיע לכ-3% בסוף השנה. ברמות אבטלה כל כך נמוכות ה-FED צפוי להמשיך ולהעלות ריבית בקצב יחסית גבוה, גם אם קצב האינפלציה יהיה בירידה בעקבות היחלשות הכוחות "הטרנזיטוריים".

על פי הניסיון ההיסטורי מאז סוף שנות ה-50 באפיזודות דומות, כדי להוריד את אינפלציית הליבה ב-4% (משיא של 6.5% במרץ לכ-2.5%) האבטלה צריכה לעלות בשיעור של בין 2.5% ל-3.0% לרמה של כ-6.0%-6.5%.

אחרי פרסום הנתונים האחרונים, השווקים מעריכים שכדי שה-FED ישיג את מטרתו ויוריד אינפלציה ליעד של 2% הוא יסתפק בעליית ריבית לכ-3.6%, כ-1.25% מעל הרמה הנוכחית. הערכת השווקים שהריבית תעלה בפגישתו בספטמבר ב-0.75% בסיכוי של 70% כבר בקושי מסתדרת עם התחזית שהריבית תעלה רק עד ל-3.6%. הסיכוי שזה יקרה יורד עוד יותר לאור ההתבטאויות האחרונות של דוברי ה-FED. אפילו אלה שנתפסים "היוניים" ביותר ביניהם, נשמעים רחוקים אפילו מלחשוב על האטה בקצב עליות הריבית.

הנחת השווקים לגמרי לא מסתדרת גם עם ניסיון העבר. בחינת כל האפיזודות מאז סוף שנות ה-50 בהם ה-FED העלה ריבית כדי להרגיע התפרצות של אינפלציית הליבה מצביעה על קשר מאוד הדוק בין שיעור עלייה בריבית לשיעור ירידה באינפלציה. על כל אחוז של עלייה בריבית, אינפלציית הליבה ירדה בכ-0.8%.

בהתאם לכך, כדי להוריד אינפלציית ליבה מ-6.5% (רמתה בשיא בחודש מרץ) לכ-2.5%, הריבית צריכה לעלות בסה"כ בכ-5% לרמה של 5.0%-5.25%. על פי הדפוס ההיסטורי, עליית ריבית ל-3.6%, כפי שמגלמות הציפיות בשווקים, או אפילו ל-3.8% לפי תחזית ה-FED, אמורה להספיק רק כדי להוריד אינפלציית הליבה לכ-4%-4.5%.

פסגות: קשה לראות היפוך מגמה בריבית כבר במרץ 2023

דו"ח התעסוקה של חודש יולי שם את החותמת הסופית על כך שהבעיה העיקרית של ארה"ב כיום היא בעיית האינפלציה ולא המיתון. כך אומר אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות. לדבריו, נתוני הצמיחה של ארה"ב הראו שברבעון השני המשק האמריקאי נכנס באופן רשמי למיתון אבל קשה לומר על משק שייצר 528 אלף משרות בחודש יולי ו-465 אלף משרות בממוצע מדי חודש בחצי השנה האחרונה שהוא במיתון.

יתרה מכך, ניתן לחדד ולומר שדו"ח התעסוקה של חודש יולי שם את החותמת הסופית על כך שבעיית האינפלציה של ארה"ב היא בשוק העבודה ולא במגבלות האספקה, מחירי האנרגיה או שוק הנדל"ן. שיעור האבטלה ירד ל-3.5% כאשר שיעור ההשתתפות שעדיין נמוך באופן משמעותי מרמתו לפני הקורונה ירד גם הוא ב-0.1% ל-62.1%. שוק העבודה ההדוק ממשיך ללחוץ לעלייה מהירה בשכר ובהתאם, קצב הגידול השנתי בשכר השעתי עלה גם הוא ל-5.2%. לאחר דו"ח כזה אין שום סיבה להיות מופתעים מכך שההסתברות להעלאת ריבית של 75 נ"ב בפגישה הבאה (22 בספטמבר) עלתה בסוף השבוע וזו עומדת כיום על 76%. הדרך היחידה להתמודד עם אינפלציה שמגיעה משוק העבודה ולעצור את מנגנון ההיזון החוזר של אינפלציה-שכר-אינפלציה היא לקרר את המשק מספיק על ידי פגיעה בביקוש הצרכנים ובפירמות. באופן דומה, קשה להבין למה השווקים עדיין מגלמים ששיא הריבית יהיה במרץ הקרוב ולאחר מכן זו תחל לרדת.

הרגישות של הפד ושל בנקים מרכזיים אחרים בעולם לאינפלציה הפכה להיות גבוהה מאוד, בדיוק באופן שבו הרגישות שלהם לנזילות עלתה לאחר המשבר של 2008. אינפלציה מצד הביקוש היא הפחד הגדול של בנקים מרכזיים שכן כדי לפתור אותה באמת אין ברירה אלא להדק את המדיניות המוניטארית יותר מהדרוש. לכן, ברגע שהבנקים המרכזיים נזכרו שאין ארוחות חינם ושמדיניות מוניטארית מרחיבה מדי עלולה להביא לסחרור אינפלציוני, הרף להפחתות ריבית הפך להיות גבוה בהרבה מאיפה שהיה לפני 2021.

גם אם הריבית הריאלית הנייטרלית (כלומר רמת הריבית שצריך לעלות מעליה כדי לקרר את המשק) כיום בארה"ב היא, כפי שמעריכים בפד, קצת מעל 0% וגם אם האינפלציה תלך ותתמתן מכיוון צד ההיצע לכ-4% בתחילת השנה הבאה, הפד עדיין צריך להעלות את הריבית לכ-4% כדי שהמדיניות שלו תחל להשפיע, מה שעדיין לא מגולם בשוק. חשוב יותר, עד שהשפעה זו תבוא לידי ביטוי בשוק העבודה, מה שהפך להיות תנאי הכרחי להפחתת ריבית, יחלפו שניים או שלושה רבעונים כך שקשה לראות כיצד הריבית יורדת כבר במרץ. בנוסף, כדאי לשים לב לכך שהמילה "אם" מופיעה פעמיים בפסקה הקודמת כך שמדובר על תרחיש אופטימלי. יתכן שגורמים כמו המלחמה באוקראינה או שוק הנדל"ן יגרמו לכך שייקח לאינפלציה יותר זמן לרדת ויתכן גם ששוק העבודה ה"חדש" או תהליכים של דה-גלובליזציה הביאו את הריבית הריאלית הנייטרלית להיות גבוהה יותר מכפי שהפד מעריך.

מזרחי טפחות: העלאת הריבית עד כה לא שוללת את תרחיש הנחיתה הרכה

מבחינת ה-Fed דוח התעסוקה נוח ומראה לשווקים, יחד עם נתוני התעסוקה החזקים, מגובים באינדיקטורים מובילים כמו רוב מדדי מנהלי הרכש, כי העלאת הריבית עד כה לא שוללת את תרחיש הנחיתה הרכה שהוא מתבסס עליו לצורך מדיניות ה-front loading (העלאת הריבית מהר וחד יותר) שלו. כך אומר רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות. לדבריו, עונת הדוחות הקרבה לסיומה מעידה אף היא על כך שנכון למחצית הראשונה של השנה – החברות הסתדרו עם המצב והאופק שלהן להמשך השנה חיובי בדרך כלל.

מסיבה זו ראינו דווקא את איגרות החוב הממשלתיות בארה"ב מגיבות בירידות חזקות (תשואות הפדיון עלו לכל אורך העקום) ואילו מדדי המניות לא רשמו שינוי של ממש. מדד דאו ג'ונס התעשייתי אף עלה.

התגובה החדה של איגרות החוב משקפת גם תיקון למהלך העליות המהיר שהן רשמו שבועות האחרונים ובכלל מעידה על תנודתיותו החדה מאוד של אפיק זה.

עדיין, הן שוק המניות והן שוק איגרות החוב רגישים מאוד לנתונים מהשטח ובמיוחד לנתון על מדד המחירים לצרכן לחודש יולי, שיפורסם ביום רביעי השבוע ולפי הערכות יוסיף להיות גבוה מ-9% בחישוב שנתי (או כ-6% בניכוי סעיפי המזון והאנרגיה).

אם הנתון יפתיע מעלה (כפי שקרה בחודש הקודם) ייתכן שתהיינה (שוב) קריאות הערכות להעלאת ריבית של 100 נ"ב, מה שיכול לגרום למהלך נוסף של עליות בתשואות הפדיון והיתללות של העקום.

מאידך, נתון נמוך יותר כנראה לא ירפה את ידיו של ה-Fed מלהעלות את הריבית ב-75 נ"ב בכל זאת, כי כאמור זו המדיניות שלו כרגע.

מכל מקום, ככל שעונת הדוחות מסתיימת תשומת הלב של השווקים חוזרת לנתוני המאקרו, משום שה-Fed הבהיר שהמדיניות שלו להמשך תלוית נתונים.

כמו כן, ממשיכים ללוות את השווקים שני הפילים שבחדר – מלחמת רוסיה–אוקראינה ונושא סין–טייוואן. עושה רושם שהתפתחויות בין גושיות תמשכנה להוות וקטור שיאתגר את סנטימנט המשקיעים, אם כי סביר שהשווקים צופים קדימה וכבר מתמחרים לפחות חלק מכך.