פורסייט אוטונומוס הולדינגס קובעת יום אחרון למסחר בתל אביב: 1 בינואר 2027. אחרי התאריך הזה המניה תיסחר רק בנאסד"ק בניו יורק. מי שמחזיק נייר ישראלי יצטרך להמיר ל־ADS אמריקאי אם הוא רוצה להמשיך לקנות ולמכור. בלי ההמרה נשארים עם נייר שנמחק מהמסך המקומי.

זה לא נפילה של יום. בפברואר 2021 השווי הגיע ל־2.4 מיליארד שקל. עכשיו הוא סביב 17 מיליון. ירידה של כ־99%, רמה שמזכירה שלד בלי פעילות חיה. ביום חמישי האחרון המניה עוד ירדה כ־7%. החברה מפתחת מערכות ראייה ותפיסה תלת־ממדית לרכב ולביטחון, אבל שיתופי פעולה מסחריים גדולים לא הגיעו.

בחמש השנים האחרונות נצברו הפסדים של 270 מיליון שקל. בקופה 21 מיליון מזומן, והון עצמי באותו סדר גודל. עם כרית כזו קשה להמשיך לרוץ על שני לוחות בבורסה. לכן ההנהלה בוחנת כניסה לבינה מלאכותית, סייבר ומרכזי נתונים, וגם רכישה של חברה פולנית שמפתחת חוות שרתים.

מי שבודק כמה נשאר אחרי המרה ועמלות יכול לעבור ב־מחשבון ההשקעות. על תשואה מול הפסד כתבנו ב־מחשבון התשואה. הריבית במשק כעת 3.25% והפריים 4.75%, אז כסף קצר שלא נכנס למניה כזו יושב במקום אחר, לא על שלד של 17 מיליון.

השאלה שלי: 1.1.2027 זה יציאה מסודרת לנאסד"ק, או סגירת דלת בתל אביב אחרי שנשאר 17 מיליון מתוך 2.4 מיליארד.

קמרי קמעונאות רוכשת 50% מהזכויות להפעלה ולפיתוח של רשת הנקניקיות זלמנ'ס בישראל. הרשת מונה 12 סניפים. היעד הוא 20 עד סוף השנה, ואחר כך כ־40 בפריסה ארצית. החברה אומרת שהמהלך חלק מאסטרטגיית הצמיחה שלה במזון מהיר כשר, ושיזלמנ'ס תישאר נקניקייה אמריקאית עם כשרות מהודרת ונוכחות חזקה במגזר החרדי.

אסף קמרי, מבעלי הקבוצה, אמר שזיהו בזלמנ'ס מותג עם סיפור, מוצר ופוטנציאל להפוך לרשת מזון מהיר כשרה בפריסה ארצית. משה זלמן אוליב, בעלי זלמנ'ס, אמר שהרשת נולדה מאהבה לנקניקייה האמריקאית, ושהיה חשוב למצוא שותף שמבין שמדובר במותג ובחוויה, לא רק במוצר. לדבריו החיבור מאפשר להגיע לקהל גדול יותר בלי לוותר על האיכות והטעם.

קמרי קמעונאות מפעילה יותר מ־130 חנויות נוחות תחת סבן אקספרס, קנדילנד, סוויט אנד טויס וחממה שושלת פיצוחים, מנהריה עד אילת. בנוסף היא מחזיקה זיכיונות של יותר מ־50 סניפים במזון מהיר, בתי קפה ופארם, בהם ארקפה, רולדין, גולדה, בי־פארם, פיצה עגבנייה, מוזס ויאשקה. הבעלות בקבוצה: אסף קמרי 33.4%, קבוצת הודיה 33.3%, וטוני זיו ויוסי מזרחי 33.3%. ב־2026 נחתם שיתוף פעולה עם סופר ספיר על רכש וסחר. מי שמחשב מימון לסניף חדש יכול לעבור ב־מחשבון ההלוואות. על מחיר המדף כתבנו ב־מדריכי הצרכנות.

השאלה שלי: 12 סניפים ל־40 זה רשת ארצית של נקניקייה כשרה, או שעוד דלפק צהוב באותם רחובות שכבר מכירים את זלמנ'ס.

ליברה הודיעה ללקוחות שטיסת פליי דובאי שלהם בוטלה בעקבות האירוע בחברה: ביטוח הנסיעות לחו״ל מוארך אוטומטית, בלי תשלום נוסף. התאריך החדש הוא 6 באוקטובר 2026, או מועד החזרה המקורי בפוליסה, לפי המוקדם מביניהם. ההארכה כפופה לתנאי הפוליסה. פרטים נוספים מתפרסמים באתר החברה.

מי שכבר בחו״ל ותקוע אחרי הביטול, הביטוח לא נגמר ביום הטיסה שבוטלה. מי שעוד לא המריא, כדאי לבדוק שהפוליסה בכלל פעילה ושזה אותו מספר הזמנה. ליברה כותבת שהמהלך חל על לקוחותיה שטיסתם בוטלה בעקבות האירוע, לא על כל מי שקנה כרטיס לחברה אחרת באותם ימים.

ביטוח נסיעות הוא מוצר צרכני, לא חותמת אוטומטית על כל נזק. כיסוי רפואי, ביטול נסיעה ומטען תלויים בנוסח. אם נשאר תקציב לטיסה חלופית בחשבון, אפשר לבדוק מה נשאר אחרי ההוצאה ב־מחשבון הפיקדון. על השוואת מוצרים כאלה כתבנו גם ב־מדריכי הצרכנות.

השאלה שלי: הארכה אוטומטית עד 6 באוקטובר חוסכת טלפון לחברה, או שכל אחד עדיין צריך לפתוח את הפוליסה ולבדוק שהתאריך באמת זז.

מי ששברו לו את התריס אחרי שסירב לשלם דמי חסות, או אחרי שהגיש תלונה במשטרה, מקבל עכשיו מסלול ברשות המסים. לא לכל הציבור. לבעל עסק עם רישיון בתוקף ותיק פעיל ברשות. הפיצוי עד 2 מיליון שקל על נזק ישיר לציוד, למלאי, למבנה העסק וגם לבית המגורים. זה לא כיסוי על ימי עבודה שאבדו ולא על נזק לצד שלישי.

השעון קצר. את הבקשה מגישים אונליין לקרן הפיצויים של רשות המסים תוך 7 ימים ממועד האירוע, עם המסמכים. הטיפול יכול לקחת עד 8 חודשים. בינתיים אסור לתקן. בלי אישור ובלי שמאי של מס רכוש בזירה, תיקון עצמי עלול להפיל את התביעה. מותר רק לפנות זכוכית ושברים אם זה מסוכן. מי שמחשב כמה נשאר אחרי ההוצאה יכול לעבור ב־מחשבון הפיצויים.

הזכאות דורשת תלונה במשטרה שהוכרה כקשורה לסחיטת דמי חסות, ומיצוי הביטוח: דחייה של החברה, או שלא היה כיסוי לנזקי זדון אף שהיה ביטוח כזה בעבר. צריך גם לעמוד בתנאי המיגון שהציבה המבטחת. אם נפגע מבנה, צריך אישור שהוא נבנה כדין. המסלול רץ מכוח החלטת ממשלה 4299, על נזקים מ־24.9 עד 23.11. מי שצריך גשר מזומן עד שהשמאי גומר יכול לבדוק גם ב־מחשבון ההלוואות.

זה פיילוט, לא מענק לכל בית. מי שאין לו רישיון, תיק במס, תלונה מוכרת ומיצוי ביטוח, לא נכנס. מי שנכנס צריך לצלם, לשמור שברים בצד, ולהגיש בתוך שבוע. 8 חודשים של טיפול זה זמן ארוך מול תריס שבור מחר בבוקר.

השאלה שלי: 2 מיליון ו־7 ימים זה רשת אמיתית למי שסירב לשלם, או שחלון כזה נגמר לפני שהמשטרה בכלל מכירה את התלונה.

עידן אזולאי, מנהל ההשקעות הראשי של סיגמא־קלאריטי בית השקעות, פותח את הסקירה ביום אחד באג"ח האמריקאי. לפני נתוני התעסוקה של יום שישי עמדה תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב על כ־5.27%. מיד אחרי הפרסום, שהצביע על האטה בשוק העבודה, היא ירדה ל־5.15%, מתוך הנחה שהפד ישאיר את הריבית במקום. עד סוף המסחר היא זינקה ל־5.28%. מחיר האיגרת עלה כ־1.2% בבוקר, ואז מחק את מלוא הרווח ועבר להפסד קל. אזולאי כותב שהמילה "משבר" כבר קטנה מדי: "זהו אירוע טקטוני". לדבריו הגיאופוליטיקה כבר כבדה מנתוני המקרו השוטפים.

הברית בין ארה"ב לאירופה לא נעלמה, אבל כבר לא רצה לבד. ארה"ב לוחצת על צרפת וגרמניה לשחרר מלאי חירום של דיזל, ומעלה אפשרות להגבלת יצוא. יצוא הנפט מהמפרץ הפרסי מתאושש, והמחיר מתקשה לרדת כי ביטוח, אבטחה, שילוח וזיקוק התייקרו. אזולאי כותב: "אנשים סופרים חביות, והכלכלה משלמת את החשבון." הרוב בשוק עדיין סופר חביות ונתוני מקרו, בזמן שהמחיר והגיאופוליטיקה כבר קובעים. מדד מנהלי הרכש בייצור בארה"ב, ISM Manufacturing, מצביע על תשעה חודשים רצופים של התרחבות. לקראת דוחות הרבעון השלישי תחזיות הרווח ל־S&P 500 עלו ב־1.4% במהלך הרבעון, בניגוד לדפוס שבו האנליסטים מורידים. מבין החברות שסיפקו תחזית, 62% הציגו תחזית חיובית, והצפי לצמיחת רווחים 29.5% מול השנה שעברה, לפי FactSet.

בישראל אזולאי מצטט את תמר לוי־בונה, סגנית הממונה על התקציבים: אם גוללים את מספרי השנה ל־2027, הגירעון עלול להגיע לכ־5% מהתוצר, עוד לפני הסכמי שכר ודרישות נוספות. תקציב הביטחון כבר 143 מיליארד שקל. לדבריה אפשר להשיג התייעלות של 20 עד 30 מיליארד בצד ההוצאה, בין היתר בהטבות מס ובתשלומי העברה, וגם זה לא מכסה את מלוא הדרישות. ריבית אפס, הוא כותב, הייתה האירוע החריג. בישראל הריבית של בנק ישראל 3.25% והפריים 4.75%. מי שמחשב מה נשאר אחרי עלות המימון יכול לעבור ב־מחשבון הפיקדון. על איך בנויה ריבית הפריים כתבנו ב־מדריך ריבית הפריים.

השאלה שלי: 5.28% על האג"ח האמריקאי וגירעון שעלול ל־5% ב־2027 זה מחיר של עולם חדש, או שהתיק עוד מחכה לריבית אפס שלא חוזרת.

דירקטוריון אלקטרה מביא לאספה חבילה לאיתמר דויטשר: 17 עד 18 מיליון שקל לשנה, לשבע שנים, עד גיל 70. הסכום המצטבר כ־126 מיליון שקל, וחלק גדול ממנו אמור לרדת בסוף התקופה כתגמול הוני אחד. היו"ר מייקי זלקינד מנהל את השיחות מול המוסדיים. האחים זלקינד, בעלי השליטה באלקו, רוצים לאשר. המסר בחדר: בלי החבילה דויטשר עלול לעזוב.

המוסדיים יושבים מתחת לרף. חלק מדברים על 10 עד 11 מיליון לשנה, חלק על 11 עד 14, ויש שמוכנים ל־14 עד 15. הכללים של ועדות ההשקעה מגבילים חריגה. מי שמחשב מה נשאר בקרן אחרי דמי ניהול יכול לעבור ב־מחשבון הפנסיה. על העמלות השקטות בקופות כתבנו ב־מדריך דמי הניהול הסמויים.

דויטשר מנהל את אלקטרה 21 שנה. כשנכנס, השווי היה 300 מיליון שקל. כיום כ־8.5 מיליארד. לאורך הדרך חולקו דיבידנדים של 1.3 מיליארד. עלות השכר שלו יותר מ־200 מיליון, ומימושי אופציות מאז 2015 הגיעו לכמעט 180 מיליון, ברווח של 65 מיליון לפני מס. ב־2025 עלות השכר 15.2 מיליון, אחרי 17.7 ב־2024 ו־20.5 ב־2023. לחבילת האופציות האחרונה, כ־24 מיליון, התנגדו 93% מבעלי המניות מהציבור. הדירקטוריון אישר בכל זאת.

הרווח המיוחס לבעלי המניות ב־2025 ירד ל־168 מיליון, מול 224 מיליון ב־2024 ו־213 ב־2023, קיצוץ של 25% בשנה. ההכנסות כמעט 14 מיליארד, והרווח התפעולי ירד מ־443 מיליון ל־349 מיליון, מינוס 21%. ב־2024 המניה עלתה 36.1% וב־2025 עוד 7.75%, מצטבר כ־46.6%. באותן שנתיים ת"א־90 עלה כ־91.9% ות"א־125 כ־94.2%. מתחילת השנה אלקטרה 3.25%, ת"א־125 11.16%. מאז 2015 היו חמישה אובר־רולינג: שלוש חבילות אופציות ושתי מדיניות תגמול. הפעם החברה מבקשת הסכמה מראש, בלי לעקוף את האספה.

השאלה שלי: 18 מיליון לשנה על 21 שנה ו־8.5 מיליארד שווי, או 10 עד 15 מיליון כמו שהמוסדיים מוכנים לחתום.

מאז 7 באוקטובר המוסד לביטוח לאומי מטפל ב־87,286 נפגעי פעולות איבה. 43,004 הגישו תביעת נכות, ול־40,407 כבר נקבעה דרגה. מתוכם 34,878 בפגיעה נפשית, 3,171 בפגיעה פיזית, ו־2,355 בשילוב. מענקי סיוע מיידיים הגיעו ל־84 אלף איש, בסך 662 מיליון שקל.

תגמולי המילואים לבדם עומדים על 58 מיליארד שקל בשלוש שנות הלחימה, לראשונה בתשלום חודשי ולא רק בתום השירות. הסדרי חל״ת עלו 4.2 מיליארד: 2.5 מיליארד ל־210 אלף בחרבות ברזל, 1.7 מיליארד ל־196 אלף בשאגת הארי, וכחצי מיליארד ל־100 אלף בעם כלביא. מענקי חזרה לעבודה: 1.2 מיליארד ל־74 אלף.

למפונים שלא ישבו במלון שולמו יותר מ־5 מיליארד שקל מענקי אכלוס, ל־190 אלף איש: 1.3 מיליארד ל־131 אלף בדרום, 3.8 מיליארד ל־63 אלף בצפון. מענקי שיבה 1.42 מיליארד ל־110 אלף, וחלף אבטלה 272 מיליון לכ־7,500. לנפגעי איבה, משפחות שכולות וחטופים עברו יותר מ־9 מיליארד, ושיקום יותר מ־750 מיליון. מי שמחשב מה נשאר אחרי הקצבה יכול לעבור ב־מחשבון הפיצויים. לוח הקצבאות לחודש, כולל 4,711 שקל נכות ב־28, פרסמנו ב־לוח אוקטובר של ביטוח לאומי.

השאלה שלי: 58 מיליארד למילואים זה חשבון מדינה, או חשבון משק בית שעדיין מחכה להחזר כל חודש.

ישראל מייבאת כ־98% מצריכת התבואות שלה, בערך 5.4 מיליון טונות בשנה. כשהמדד העולמי של ארגון המזון והחקלאות של האו״ם עולה, זה לא נשאר בחו״ל. הקריאה האחרונה הגיעה ל־136 נקודות, הרמה הגבוהה ביותר מאז נובמבר 2022. זה 1.5% מעל החודש הקודם ו־5.8% מול אשתקד.

מה מושך למעלה. מדד הסוכר קפץ 6.1%, מדד הדגנים 5.1%, שמנים צמחיים 0.9%. בשר ירד 1.1% וחלב 0.1%. שיבושים בנתיבי השיט בים השחור ובמצר הורמוז, מזג האוויר ותחזית היצע צר בהודו, תאילנד וברזיל עומדים מאחורי הזינוק. חיטת מספוא יקרה יותר לוחצת כאן על בשר, ביצים וחלב גם כשהמדדים העולמיים שלהם ירדו. מע״מ על המדף הוא 18%.

מאז 2018 מדד המזון בישראל עלה 22.8%, מהר יותר מהמדד הכללי שעלה 18.9%. ריבית בנק ישראל 3.25%. אפשר לבדוק את גלגול המחיר ב־מחשבון מדד המחירים לצרכן, ואת המע״מ ב־מחשבון מע״מ.

השאלה שלי: 136 נקודות במדד העולמי זה תצלום של נתיבי שיט, או חשבון סופר שכבר מתחיל לטפס.

ארבע עסקאות יוקרה בירושלים דווחו לרשות המסים בסכום כולל של 97.53 מיליון שקל, כלומר סביב 100 מיליון. הזולה מבין הארבע: 17.1 מיליון שקל. היקרה: 30.43 מיליון שקל בפרויקט מרום ירושלים, דירת חמישה חדרים על 198 מ"ר שתהיה מוכנה בעוד כשלוש שנים. זה יותר מ־153 אלף שקל למ"ר.

ברחוב ראובן 12 נרשמו באותו יום שתי עסקאות של 25 מיליון שקל כל אחת, כנראה אותו רוכש או אותה משפחה. דירה אחת 310 מ"ר, שישה חדרים, 80,645 שקל למ"ר. השנייה 365 מ"ר, 68,493 שקל למ"ר. ברשות המסים לפעמים נכנסים גם שטחי מרפסת, אז הפער במ"ר לא בהכרח אומר שתי דירות שונות לגמרי. ברחוב ריש לקיש 8 נמכרה דירה ב־17.1 מיליון שקל, 224 מ"ר, 76,340 שקל למ"ר, מוכנה בעוד כמעט ארבע שנים. הבניין ברחוב ראובן יושב במושבה הגרמנית. ב־2025 כבר נמכרה שם דירה של 219 מ"ר ב־18.335 מיליון שקל.

הלמ"ס למאי־יוני הראתה עלייה של 1.8% במחירי הדירות בירושלים. בשוק הרחב מדברים על האטה. בארבע העסקאות האלה המחיר למ"ר נשאר גבוה. מי שקונה דירה נוספת עדיין בטווח 8% עד 10% מס רכישה עד 31.12.2026, והקפאת מדרגות דירה יחידה רצה עד 15.1.2028. ריבית בנק ישראל 3.25%, פריים 4.75%. אפשר לחשב את המס ב־מחשבון מס רכישה, ולהשוות ערים ב־מחירי דירות לפי עיר.

השאלה שלי: 153 אלף שקל למ"ר בירושלים זה שוק יוקרה חי, או תצלום של קונים שכבר לא בודקים משכנתא.