מה זה גידור? מי עושה את זה? ומה רומז לנו, מהלך הגידור של האוצר על חלק מהחוב הדולרי?

אנחנו נתקלים הרבה במילה גידור – חברות מגדרות את החשיפה במט"ח; משקיעים מגדרים את הסיכון; והאוצר מגדר את החוב הדולרי שלו. לאחרונה, נמסר כי יחידת ניהול החוב באגף החשבת הכללית במשרד האוצר ביצעה עסקת גידור מסוג דולר-שקל. העסקה הזו היתה ביום בו הדולר צנח ב-2.3% והיא היתה הראשונה השנה, בהמשך לעסקאות גידור בסך 1 מיליארד דולר בשנת 2014.

מה זה אומר? מה בעצם עשו באוצר? נתחיל דווקא מהסוף, מהמטרה והתוצאה של המהלך – האוצר בעצם קיבע את שער הדולר בחלק מהחובות הצמודים לדולר (היקף עסקת הגידור לא נמסר). נניח רק לצורך הדגמה שלמדינה יש חוב דולרי של 1 מיליארד דולר. החוב הזה כמובן צמוד לדולר, ככל שהדולר חלש יותר כך היקף החוב נמוך יותר וההיפך. האינטרס של המדינה (בהקשר של החוב) הוא שהדולר יהיה נמוך. אם להערכת האוצר הדולר ירד לשער נמוך, ניתן לקבע את השער ואז אם הדולר יחזור לעלות, זה לא ישפיע על היקף החוב. באותו יום בו ירד הדולר ב-2.3% ל-3.92 שקל, באוצר (יחידת החוב) העריכו שזה שער נמוך והם העדיפו לקבע את החוב לשער הזה, לנטרל סיכון ולצמצם את החשיפה לדולר.

הדרך לעשות גידור מגוונת. את החוב האמור – 1 מיליארד דולר אפשר לגדר בעסקאות עתידיות שנקראות עסקאות פורווארד ועסקאות החלף שנקראות עסקאות סוואפ. מדובר באותה הגברת בשינוי אדרת. אפשר גם לפעול דרך אופציות וחוזים עתידיים (שכוללים את הפורוארווד והסוואפ ונוספים). הרעיון פועל כך – החוב של ה-1 מיליארד דולר אמור (להדגמה בלבד) להיפרע בעוד שנה. כלומר עוד שנה האוצר צריך לשלם למחזיקי החוב הזרים 1 מיליארד דולר. בשקלים החוב הזה היה כמה ימים לפני ביצוע עסקת ההגנה/ הגידור מעל 4 מיליארד שקל (הדולר היה מעל 4 שקלים), ולפתע פתאום החוב ירד ל-3.92 מיליארד שקל (שער דולר של 3.92 שקל ).

באוצר מעריכים שזה "מחיר קניה", הם רוצים לקבע את המחיר הזה, אז הם עושים עסקה שבה הם קונים דולרים בעוד שנה (ביום פדיון האג"ח) לפי המחיר הנוכחי (בתוספת של שברירי אחוז בגלל הריבית), ורק לשם המחשה – נעשית עסקה מול בנק זר לרכוש 1 מיליארד דולר עוד שנה בדיוק ב-3.92 שקל לדולר (בפועל זה כאמור עשוי להיות במחיר מעט גבוה יותר בגלל הריבית).

במילים אחרות, באוצר בעצם מקבעים את החוב השקלי ל-3.92 מיליארד שקל. עוד שנה הם יצטרכו לשלם למחזיקי החוב 1 מיליארד דולר, אך מנגד הם גם קונים 1 מיליארד דולר במחיר קבוע מראש, כך שכל התנודתיות בטווח של שנה לא משפיעה עליהם. נמשיך את הדוגמה – נניח שהדולר עלה ל-4.5 שקל. אז עוד שנה החוב גדל ל-4.5 מיליארד שקל – האוצר בעצם הפסיד בגלל עליית הדולר (580 מיליון שקל – ההפרש בין החוב 3.92 מיליארד שקל לחוב עוד שנה). אך בזכות הגידור, הרי שמול ההפסד המקורי יש רווח זהה (580 מיליון שקל – האוצר קונה מיליארד דולר לפי 3.92 שקל לדולר, אך הם שווים 4.5 מיליארד שקל). ההפסד מתקזז מול הרווח, ההגנה מושלמת.

ומה הגידור בעצם אומר לנו? אולי באוצר מאמינים שהדולר יעלה, אולי הם פשוט מעדיפים מעין חוב שקלי על חוב דולרי; אולי פשוט הם מעוניינים לשנות את תמהיל החוב. הםם לנו, אבל אם היקף הגידורים יעלה זה עשוי להיות רמז עבה לגבי הערכתם את כיוון הדולר.

איך משק בית פרטי יכול לחשוב על גידור

גידור אינו כלי רק לחברות גדולות. משק בית שצפוי לשלם הוצאה גדולה במטבע חוץ, כמו שכר לימוד בחו"ל או רכישה של מוצר יקר, יכול לגדר את הסיכון על ידי רכישה מדורגת של המטבע מראש.

הרעיון הוא לא לנחש את כיוון השער, אלא להקטין את ההשפעה של תנודה חדה. מי שקונה חלק מהסכום בכל חודש מקבל שער ממוצע, ולא נחשף לשער של יום אחד בלבד.

דוגמה עדכנית לגידור בשוק הטכנולוגיה: משקיעי ה-AI מחפשים ביטוח.

גם פיזור בין מטבעות בתיק ההשקעות הוא סוג של גידור, כי הוא מקטין את התלות במטבע אחד.

גם עיתוי ההוצאה משנה: הוצאה שנקבע לה מועד מדויק מתאימה לרכישה מדורגת יותר מהוצאה שמועדה עדיין פתוח.

דוגמה: נניח שמשפחה צריכה לשלם 20 אלף דולר בעוד שנה. אם תקנה 5,000 דולר בכל רבעון, היא תשלם לפי ארבעה שערים שונים. אם השער יעלה בחדות בסוף השנה, רק חלק קטן מהסכום יושפע.

האם גידור תמיד חוסך כסף?

לא. גידור מקטין את הסיכון, אבל אם השער ינוע לטובה, מי שגידר לא ייהנה מכל השינוי.

איפה מחזיקים את המטבע עד השימוש?

בחשבון מט"ח או בפיקדון במטבע חוץ, לפי הצורך והעלויות.

מה עושים בפועל

1. לזהות הוצאות עתידיות במטבע חוץ
2. לקבוע את הסכום ואת המועד
3. לחלק את הרכישה לכמה מועדים
4. לבחור היכן להחזיק את המטבע
5. לבדוק את העמלות על ההמרה

להרחבה באתר: איך להשקיע בדולר? · קרנות גידור – כל מה שצריך לדעת