מזינים סכום במטבע חוץ, שער אמצע ומרווח ורואים כמה המרה בחו״ל עולה בפועל.

בפירוט של הכרטיס יש לפעמים שורה קטנה של עמלת המרה. רוב האנשים רואים אותה וממשיכים הלאה, אבל היא רק חלק מהמחיר.
החלק השני מוסתר בתוך השער. חברת האשראי לא ממירה אתכם לפי שער האמצע שאתם רואים בחדשות אלא לפי שער פחות טוב, והפער הזה יושב בתוך הסכום המחויב ולא מופיע בשורה נפרדת.
בכלי מזינים סכום במטבע חוץ, את שער האמצע ואת המרווח באחוזים. אם יש עמלת עסקה קבועה, מוסיפים גם אותה.
דוגמה. הוצאתם 3,000 דולר בטיול. שער האמצע הוא 3.60 שקל, כלומר 10,800 שקל. מרווח של שני אחוזים מוסיף 216 שקל, ואם הכרטיס שלכם גובה גם עמלה של 2.5 אחוז על החיוב, המחיר עולה בעוד 270 שקל. בסך הכל כמעט 500 שקל על טיול אחד, ואף אחד לא הציג לכם אותם כהוצאה.
איפה נמצא המרווח
כרטיס שמציע פטור מעמלת המרה עדיין יכול להחזיק מרווח שער. הפטור חל על העמלה הגלויה בלבד, והמרווח נשאר בשער. לכן שווה לבדוק איזה שער הכרטיס נותן ביחס לשער האמצע, ולא לבחור לפי הכותרת.
כדי לבדוק, משווים את החיוב בשקלים לחישוב ידני לפי שער האמצע ביום העסקה. ההפרש, אחרי עמלות גלויות, הוא המרווח. אפשר לעשות את זה על שלוש עסקאות ולקבל תמונה טובה.
הכלי הזה שונה ממחשבון המרת המט״ח בבנק, שעוסק בהמרת מזומן או בהעברה. כאן מדובר בחיוב אשראי בחו״ל.
המקור לנתונים הוא תעריפון חברת האשראי ופרסומי בנק ישראל על שערי המטבע. לפני נסיעה כדאי לבקש את התעריפון העדכני ולהחליט אם לשלם בשקלים או במטבע המקומי, כשהתשובה תלויה בכרטיס שלכם.
כרטיס אשראי מחייב בדרך כלל את העסקה במטבע המקור, ובהמשך ממיר לשקלים לפי שער יום החיוב. אם בין הקנייה לחיוב עברו כמה ימים והדולר זז, ההפרש הוא שלכם, לטובה או לרעה. לכן אי אפשר לדעת את הסכום המדויק ביום העסקה.
לטיולים ארוכים אפשר להזין את המספרים בכלי פעמיים, פעם עם המרווח של כרטיס אחד ופעם עם המרווח של כרטיס אחר, ולראות את ההפרש בשקלים. לפעמים הוא קטן, ולפעמים מספיק גדול כדי להצדיק החלפת כרטיס לפני הנסיעה.
למי שנוסע הרבה שווה להשוות גם את העלות של משיכת מזומן בחו״ל. משיכה במכשיר כספומט כרוכה לעיתים בעמלה נוספת של הבנק המקומי, ולכן יש מי שמעדיף לשלם בכרטיס ולא למשוך.
להרחבה: איך משקיעים בדולר – כל הדרכים, יתרונות וחסרונות!
להרחבה: מחשבון מע״מ
עוד כלים באותו מדור: מחשבונים בהון.