מיסים    

טופס 867: אישור הבנק על ניירות ערך וריבית – איך קוראים ומה עושים איתו

טופס 867 מרכז את פעילות ניירות הערך והמס שנוכה במקור. בלי אותו קשה לקזז בין חשבונות או לקבע מגן מס.

טופס בנקאי שנתי על מסך מחשב (בעזרת AI)
טופס 867 למשקיע ישראלי (בעזרת AI)

טופס 867 הוא אחד המסמכים החשובים ביותר למשקיע ישראלי בשוק ההון – ועדיין רבים פותחים אותו רק כשמבקשים החזר מס. זהו אישור שנתי שמפיק הבנק או הברוקר על פעילות ניירות הערך, הריבית והדיבידנדים בחשבון, ועל המס שנוכה במקור. בלעדיו קשה להגיש דוח שנתי, לקזז הפסדים בין חשבונות או להוכיח לרשות המסים מה באמת קרה בתיק. המדריך מסביר מה כולל הטופס, מתי הוא מגיע, איך קוראים אותו ומה עושים איתו בפועל.

תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי

מה זה טופס 867 ולמה רשות המסים צריכה אותו?

הבנק והברוקר בישראל הם "מנכים במקור": הם מחשבים את המס על רווחי הון, ריבית ודיבידנד בחשבון, מנכים אותו ומעבירים לרשות המסים. בסוף השנה הם מרכזים את התמונה בטופס 867 – אישור על ניכוי מס מריבית ומניירות ערך. הטופס מחולק בדרך כלל לשלושה חלקים עיקריים:

867א׳ – רווח או הפסד הון מניירות ערך סחירים, כולל סיכום המס שנוכה.

867ב׳ – פירוט מכשירים פיננסיים לא סחירים או מקרים מיוחדים, לפי מבנה האישור של הגוף.

867ג׳ – הכנסות מדיבידנד וריבית מניירות ערך, והמס שנוכה עליהן.

הטופס מופק לרוב עד סוף מרץ עבור שנת המס הקודמת, וזמין באפליקציה או באתר הבנק, ולעיתים גם בסניף. מי שמנהל כמה חשבונות צריך טופס נפרד מכל גוף. רשות המסים לא "רואה" אוטומטית את הקיזוז בין הבנקים – היא רואה את מה שמדווח בדוח השנתי, וה־867 הוא הנספח המרכזי לכך.

איך קוראים את הטופס בלי ללכת לאיבוד?

מתחילים מסכום הרווח או ההפסד הכולל ומסכום המס שנוכה. אם לאורך השנה שולם מס בחודשים רווחיים ואחר כך נוצרו הפסדים, ייתכן שבסיכום השנתי מופיע מס ששולם ביתר ביחס לתוצאה נטו – במיוחד כשיש כמה חשבונות. ההסבר על שיעורי המס עצמם מופיע במדריך מס על רווחים בשוק ההון (https://www.hon.co.il/מס-על-רווחים-בשוק-ההון-כמה-משלמים-ולמה/) ובמדריך המס על רווחים בבורסה (https://www.hon.co.il/המס-על-רווחים-בורסה-כמה-משלמים-ואיך-אפ/).

בודקים גם את פירוט הדיבידנד והריבית. דיבידנד ממניה ישראלית או זרה ממוסה לרוב ב־25% ליחיד (30% לבעל מניות מהותי). ריבית מניירות ערך ממוסה לפי סוג הנייר – 15% או 25%. אם בטופס מופיע מס זר שנוכה בחו״ל, שומרים את הפירוט לזיכוי מס זר בדוח, בכפוף לכללי רשות המסים ולאמנות המס.

שימו לב לפערים בין דוח העסקאות השוטף לבין ה־867: הטופס הוא סיכום לצורכי מס, לא תחליף ליומן מסחר. אם יש אי־התאמה מהותית, פונים לבנק לתיקון לפני שמגישים דוח על בסיס מספרים שגויים.

מתי משתמשים בטופס 867 בפועל?

שלושה שימושים מרכזיים:

  • דוח שנתי (טופס 1301) – למי שחייב בהגשת דוח, או למי שמגיש מרצון כדי לקבל החזר או לקבע הפסדים.
  • קיזוז הפסדים בין חשבונות – מאחדים את כל טפסי ה־867, מקזזים רווח מול הפסד, ומחשבים אם שולם מס ביתר. על המנגנון עצמו ראו את מדריך קיזוז ההפסדים בסדרה זו ואת מדריך החזר מס (https://www.hon.co.il/החזר-מס-מדריך-הגשת-בקשה/).
  • העברת הפסד לשנים הבאות – בלי דיווח, מגן המס עלול להתאפס. ה־867 הוא הראיה לכך שההפסד אכן נוצר.

יש גם רף פעילות שמחייב דיווח גם בלי בקשת החזר: מחזור עסקאות גבוה בניירות ערך עשוי לחייב הגשת דוח. הסכום מתעדכן בהצמדה מעת לעת בפרסומי רשות המסים. מי שקרוב לרף כדאי שיבדוק באתר הרשות ולא יסתמך על זיכרון משנים קודמות.

דוגמה: שני בנקים, טופס אחד לא מספיק

משקיע קיבל מ־867 של בנק א׳ רווח הון 60,000 שקל ומס שנוכה 15,000 שקל. מ־867 של בית השקעות ב׳ עולה הפסד 22,000 שקל ומס שנוכה 0. בלי איחוד, נשאר המס ששולם 15,000 שקל. אחרי קיזוז בדוח הבסיס החייב הוא 38,000 שקל והמס הנכון בשיעור 25% הוא 9,500 שקל. ההפרש – 5,500 שקל – הוא בסיס לבקשת החזר, בכפוף לבדיקת רשות המסים ולשאר סעיפי הדוח. אפשר להעריך סדרי גודל ב מחשבון מס רווחי הון (https://www.hon.co.il/מחשבון-מס-רווחי-הון/) וב מחשבון החזרי מס (https://www.hon.co.il/מחשבון-החזרי-מס/).

אם באותה שנה נוכה גם מס על דיבידנד של 2,000 שקל מתוך דיבידנד 8,000 שקל, בודקים בדוח אם אחרי הקיזוז נותרה יתרת מס שניתן להשיב. לא כל ניכוי על דיבידנד יוחזר אוטומטית; זה תלוי בכללי הקיזוז של סעיף 92 ובשאר ההכנסות.

רכיב בטופס

מה מחפשים

למה זה חשוב

רווח/הפסד הון

הסכום נטו לשנה

בסיס לקיזוז ולהחזר

מס שנוכה במקור

כמה שולם בפועל

השוואה לחבות אחרי קיזוז

דיבידנד וריבית

הכנסה ומס שנוכה

השלמת תמונת המס השנתית

מס זר

ניכוי בחו״ל

זיכוי אפשרי מול מס ישראלי

פרטי החשבון והשנה

התאמה לגוף ולשנת מס

מניעת ערבוב בין חשבונות

איך משיגים את הטופס ומה שומרים בתיק?

ברוב הבנקים ובתי ההשקעות הטופס זמין באזור האישי תחת "טפסים", "אישורים שנתיים" או "מס". אם הוא לא מופיע עד אפריל, פונים לשירות הלקוחות. מי שסגר חשבון במהלך השנה עדיין זכאי ל־867 על התקופה שבה החשבון היה פעיל – כדאי להוריד אותו לפני שהגישה הדיגיטלית נחסמת.

בתיק האישי שומרים: את כל טפסי 867, דוחות עסקאות שנתיים, אישורי ניכוי מס זר אם יש, ועותק מהדוח שהוגש. להחזרי מס רגילים רלוונטי גם מדריך החזר מס (https://www.hon.co.il/החזר-מס-מדריך-הגשת-בקשה/). מי שמתעסק בעיקר בפיקדונות ולא בניירות ערך ימצא את ריבית הפיקדון באישורים אחרים של הבנק, ולעיתים גם בחלקים ייעודיים של דיווחי הריבית – ראו גם מדריך פיקדון (https://www.hon.co.il/מדריך-לפיקדון/) ו מחשבון מס על ריבית מפיקדונות (https://www.hon.co.il/מחשבון-מס-על-ריבית-מפיקדונות-והשקעות/).

טופס 867 מול טפסים אחרים שכולם מערבבים

טופס 106 מגיע מהמעסיק. טופס 856 שייך למי שמנכה מס לספקים. טופס 1301 הוא הדוח השנתי עצמו. טופס 867 הוא רק אישור הבנק או הברוקר על ניירות ערך וריבית/דיבידנד בחשבון. ערבוב ביניהם גורם לאנשים לצרף את הקובץ הלא נכון או לחשוב שאין להם מה להגיש.

עוד בלבול נפוץ: לחשוב ש־867 מציג "תשואה שנתית" כמו בדוח השקעות שיווקי. הוא לא. הוא מסכם אירועי מס – מימושים, דיבידנדים, ריביות וניכויים – ולא בהכרח את השינוי בשווי התיק כולו. נייר שלא נמכר יכול לעלות או לרדת בלי שורה דרמטית ב־867.

מי שמחזיק ניירות אצל ברוקר זר לא תמיד יקבל 867 ישראלי. במקום זאת יידרש להפיק בעצמו סיכום שנתי מהברוקר, לתרגם לשקלים לפי כללי רשות המסים, ולדווח בדוח. זה אחד המקרים שבהם יועץ מס או רואה חשבון חוסך טעויות יקרות. על שיעורי המס עצמם חוזרים ל מס על רווחים בשוק ההון (https://www.hon.co.il/מס-על-רווחים-בשוק-ההון-כמה-משלמים-ולמה/) ול המס על רווחים בבורסה (https://www.hon.co.il/המס-על-רווחים-בורסה-כמה-משלמים-ואיך-אפ/) , ועל החזרים ל מדריך החזר מס (https://www.hon.co.il/החזר-מס-מדריך-הגשת-בקשה/).

בפועל כדאי לבנות תיקייה דיגיטלית אחת לכל שנת מס: 867 מכל גוף, דוחות עסקאות, אישורי מס זר, ואישור הגשה. בעוד שלוש שנים, כשתרצו להסביר הפסד מועבר או לבדוק שומה, התיקייה הזו שווה יותר מכל סיכום חלקי באפליקציה.

אם במהלך השנה עברתם בנק או בית השקעות, אל תניחו שהגוף החדש ירכז גם את הישן. כל גוף מפיק 867 רק על התקופה והחשבון אצלו. מעבר באמצע השנה אומר לפחות שני טפסים – ולעיתים שלושה, אם היה גם חשבון מט״ח נפרד.

לוח זמנים שנתי סביב טופס 867

ינואר־פברואר: מוודאים שכל החשבונות עדיין נגישים ושאין חשבון ישן שנשכח אחרי מעבר בנק. מרץ: מורידים את טפסי 867 ברגע שהם זמינים ומסמנים חריגות. אפריל־מאי: מחליטים אם מגישים דוח להחזר, לקיבוע הפסד או כי חלה חובת דיווח. יוני ואילך: אם הוגש דוח, עוקבים אחרי סטטוס ברשות המסים ושומרים אישור הגשה.

מי שמקבל RSU או מניות מהמעסיק צריך לשים לב שהאירועים האלה לא תמיד נכנסים במלואם לאותו 867 של תיק הבנק. לעיתים יש דיווח נפרד מהמעסיק או מנאמן האופציות. ערבוב בין מסלול 102 לבין תיק ניירות פרטי בלי תיעוד מסודר הוא מתכון לשומה חלקית. במקרים כאלה כדאי להיעזר באיש מקצוע לפני שמניחים שטופס אחד מכסה הכול.

עוד הרגל טוב: אחרי הורדת ה־867 משווים את סכום המס שנוכה לסכום שירד בפועל מהחשבון לאורך השנה. פערים קטנים יכולים לנבוע מעיגולים; פערים גדולים דורשים בירור. אם הבנק מפיק גם דוח שנתי שיווקי של תשואות, לא מחליפים אותו ב־867 – הם משרתים מטרות שונות.

שאלות ותשובות

האם טופס 867 הוא הדוח השנתי? לא. ה־867 הוא אישור מהגוף הפיננסי. הדוח השנתי הוא טופס 1301 שמגישים לרשות המסים, וה־867 מצורף אליו כנספח.

מה ההבדל בין 867 לבין 106? טופס 106 מגיע מהמעסיק ומסכם שכר וניכויים. טופס 867 מגיע מהבנק או מהברוקר ומסכם פעילות השקעות וריבית/דיבידנד בחשבון.

צריך 867 גם אם היו רק הפסדים? כן, במיוחד אם רוצים לקבע מגן מס לשנים הבאות או לקזז מול רווח בחשבון אחר.

מה עושים אם הטופס שגוי? מבקשים מהבנק או מהברוקר תיקון והנפקה מחדש לפני הגשת הדוח. דיווח על בסיס טופס שגוי עלול לעכב החזר או ליצור שומה חלקית.

האם אפשר להסתפק בצילום מסך מהאפליקציה? עדיף להוריד את קובץ האישור הרשמי שהגוף מפיק. צילום מסך חלקי עלול לא להתקבל כראיה מספקת.

הטופס הוא כלי עבודה, לא מטרה בפני עצמה. מי שקורא אותו פעם בשנה, משווה בין החשבונות ובודק אם שולם מס ביתר, חוסך זמן וכסף. את הכללים העדכניים ואת הטפסים עצמם בודקים באתר רשות המסים; המדריך אינו ייעוץ מס אישי.

מקורות (לא קישורים בגוף):

  • רשות המסים – טפסים ודוח שנתי 1301
  • הנחיות בנקים להנפקת אישור 867
  • הון – מדריכי מס והחזר מס

דגלים

  • רף מחזור עסקאות לחיוב דיווח – לשנת 2026 באתר רשות המסים