מדריכי השקעות    

אג"ח צמודה או שקלית לקראת 2027: איך קוראים את ציפיות האינפלציה ומה בוחרים

מה זו אינפלציית האיזון, מה השוק מתמחר לפי נתוני בנק ישראל מאוקטובר 2026 ואיך עושים את החישוב לבד

מטבעות שקל חדש מפוזרים על רקע לבן
מטבעות שקל (צילום: Revital Salomon, ויקימדיה)

הבחירה בין אג"ח צמודה למדד לבין אג"ח שקלית מסתכמת בהימור על מספר אחד: כמה אינפלציה תהיה בשנים הקרובות. שוק האג"ח כבר מתמחר תשובה לשאלה הזו, ובנק ישראל מפרסם אותה מדי חודש. מי שיודע לקרוא את המספר הזה יכול להבין מה כל אחת מהאפשרויות מניחה, ולהחליט לפי ההערכה שלו.

תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי

מה ההבדל בין שני סוגי האג"ח?

אג"ח שקלית, שנקראת גם נומינלית או לא צמודה, משלמת ריבית קבועה בשקל. מי שקונה אותה יודע מראש כמה שקל יקבל עד הפדיון, אבל לא יודע כמה הם יהיו שווים. אם האינפלציה תהיה גבוהה מהצפוי, כוח הקנייה של התשלומים יישחק.

אג"ח צמודה למדד המחירים לצרכן משלמת ריבית נמוכה יותר, אבל הקרן והריבית מתעדכנות לפי המדד. התשואה שלה מבוטאת במונחים ריאליים, כלומר מעבר לאינפלציה. אם האינפלציה תזנק, המשקיע מוגן. אם היא תהיה נמוכה מהצפוי, הוא ירוויח פחות ממי שבחר באג"ח שקלית. על ההבדל בין תשואה ריאלית לנומינלית אפשר לשחק עם המספרים במחשבון תשואה ריאלית מול נומינלית.

מה זה "אינפלציית האיזון"?

כשמשווים אג"ח ממשלתית שקלית ואג"ח ממשלתית צמודה לאותה תקופה, הפער בין התשואות שלהן משקף את האינפלציה שהשוק "מצפה" לה. בנק ישראל מגדיר את הציפיות משוק ההון כיחס בין התשואות של אג"ח ממשלתיות לא צמודות לתשואות של אג"ח ממשלתיות צמודות. במונח המקצועי זו אינפלציית האיזון, Break-even Inflation.

המשמעות פשוטה. אם האינפלציה בפועל תהיה גבוהה מאינפלציית האיזון, האג"ח הצמודה תניב יותר. אם היא תהיה נמוכה ממנה, האג"ח השקלית תצא משתלמת יותר. אם היא תהיה שווה בדיוק, שתיהן יניבו בערך אותו דבר.

מה השוק מצפה לו עכשיו?

לפי הפרסום של בנק ישראל מ-20 באוקטובר 2026, הציפיות לאינפלציה משוק ההון לשנה הראשונה עמדו באוקטובר על 1.7%. בספטמבר הן עמדו על 1.6%. הציפיות לטווחים ארוכים יותר, כולל הציפיות פורוורד לשנים הבאות, נעו בין 1.9% ל-2.1%. כל המספרים נמצאים בתוך יעד האינפלציה של בנק ישראל, שבין 1% ל-3%, וקרובים לאמצע שלו.

במילים אחרות, השוק מתמחר אינפלציה מתונה לשנה הקרובה וחזרה לסביבת 2% בהמשך. מי שקונה היום אג"ח שקלית לשנה מניח למעשה שהאינפלציה בשנה הקרובה לא תעבור בהרבה את 1.7%. מי שקונה צמודה מבטח את עצמו מפני תרחיש שבו היא תעבור.

הנתונים מתעדכנים כל חודש. בנק ישראל ציין בפרסום האחרון שאחד הנתונים מצוי בבחינה ועשוי להתעדכן, ולכן לפני החלטה כדאי לבדוק את הפרסום העדכני באתר הבנק.

איך עושים את החישוב בעצמכם?

נניח, לצורך הדוגמה, שאג"ח ממשלתית שקלית לחמש שנים נסחרת בתשואה של 4% לשנה, ואג"ח ממשלתית צמודה לאותה תקופה נסחרת בתשואה ריאלית של 2% לשנה. החישוב המדויק של אינפלציית האיזון הוא היחס ביניהן: 1.04 חלקי 1.02, פחות 1. התוצאה היא כ-1.96% לשנה. בקירוב גס אפשר פשוט לחסר: 4% פחות 2% הם 2%.

עכשיו משווים להערכה האישית. מי שמעריך שהאינפלציה בחמש השנים הקרובות תהיה בממוצע 2.5%, יקבל באג"ח הצמודה תשואה נומינלית של כ-4.55% לשנה, יותר מה-4% של השקלית. מי שמעריך 1.5% יקבל בצמודה כ-3.53%, פחות מהשקלית. התשואות בדוגמה נבחרו להמחשה. את התשואות בפועל אפשר למצוא באתר הבורסה ולחשב במחשבון תשואה לפדיון.

למה הציפיות משוק ההון אינן תחזית?

בנק ישראל עצמו מזהיר שהמספר הזה כולל מרכיב של פרמיית סיכון אינפלציונית, וגם הטיות שנובעות מהבדלי מיסוי ונזילות בין סוגי האג"ח. כלומר, חלק מהפער בין התשואות הוא לא ציפייה טהורה לאינפלציה. משקיעים מוכנים לשלם פרמיה כדי להתגונן מפני אינפלציה, וחלק מהאג"ח הצמודות נסחרות בהיקפים קטנים יותר. במקביל הבנק מפרסם גם ציפיות מתחזיות של חזאים ומהריביות הפנימיות של הבנקים, ואת אלה כדאי לבחון יחד.

יש גם רכיב שקשה לחזות: אירועים חד פעמיים שמזיזים את המדד, כמו התייקרות מחירי התחבורה הציבורית שצפויה בינואר 2027 או שינויי מיסוי. מי שמחזיק אג"ח לטווח קצר רגיש יותר לאירועים כאלה.

מה ההבדל בין הטווחים?

בנק ישראל מפרסם ציפיות לכמה טווחים: לשנה הקרובה, לשנים שאחריה בחישוב פורוורד, ולחמש ועשר שנים. הציפיות פורוורד הן ציפיות לאינפלציה בתקופה עתידית, למשל מסוף השנה השלישית ועד סוף השנה החמישית. הן נגזרות מהציפיות לטווחים השונים, ומאפשרות לראות אם השוק מצפה לשינוי מגמה.

הפער בין 1.7% לשנה הקרובה לבין כ-2% בטווחים הארוכים אומר שהשוק מצפה לאינפלציה נמוכה יחסית בשנה הקרובה, ולחזרה לאמצע היעד אחר כך. למי שבוחר אג"ח, המשמעות היא שהשוואה בין שקלית לצמודה צריכה להיעשות לאותו טווח. אג"ח לשנה צריכה להיבחן מול הציפיות לשנה, ואג"ח לעשר שנים מול הציפיות לעשר שנים. מי שמשווה אג"ח ארוכה לציפייה לשנה אחת עלול להגיע למסקנה שגויה.

שאלות נפוצות

האם קרן אג"ח צמודה מתנהגת כמו אג"ח צמודה בודדת?

העיקרון דומה, אבל הקרן מחזיקה אג"ח רבות עם מועדי פדיון שונים, ותשואתה משתנה עם תנודות הריבית בשוק. כשהריבית עולה, מחירי האג"ח בקרן יורדים, בין אם הן צמודות ובין אם לא.

איך החלטת הריבית ב-23 בנובמבר משפיעה?

ריבית בנק ישראל עומדת על 3.25%. שינוי בריבית משפיע בעיקר על התשואות של האג"ח הקצרות, ודרכן גם על הפער בין שקלי לצמוד. אם הבנק מוריד ריבית כי הוא מעריך שהאינפלציה מתונה, הציפיות עשויות לרדת. חשוב לזכור שגם החלטה צפויה כבר מתומחרת בחלקה בשוק.

אפשר לפצל בין שני הסוגים?

כן, והרבה משקיעים עושים זאת. פיצול מקטין את התלות בתרחיש אחד, והוא מתאים במיוחד למי שאין לו הערכה ברורה לגבי האינפלציה.

מה התרחישים שבהם צמודה מנצחת?

אג"ח צמודה מצטיינת כשהאינפלציה מפתיעה כלפי מעלה: זעזוע במחירי האנרגיה, פיחות חד בשקל, העלאות מסים עקיפים או מחסור שמעלה מחירים. בתרחישים כאלה המדד עולה מהר מהצפוי, והקרן הצמודה גדלה בהתאם. אג"ח שקלית מצטיינת כשהאינפלציה נמוכה מהצפוי, למשל בהאטה כלכלית, ייסוף של השקל או ירידה במחירי הסחורות.

מי שקשה לו להעריך איזה תרחיש סביר יותר, יכול להיעזר במספר של בנק ישראל כנקודת ייחוס: אם נראה לו שהסיכוי לאינפלציה גבוהה מ-2% בשנים הקרובות גדול מהסיכוי לאינפלציה נמוכה ממנה, הצמודה מתאימה לו יותר. ואם לא, השקלית.

איך מחליטים בפועל?

השלב הראשון הוא להשוות את אינפלציית האיזון לטווח ההחזקה המתוכנן להערכה אישית, או לתחזיות החזאים. השלב השני הוא לשאול מה המטרה של הכסף. מי שחוסך להוצאה בשקל בעוד שנה, כמו תשלום ידוע, יכול להעדיף ודאות שקלית. מי שחוסך לטווח ארוך ורוצה לשמור על כוח קנייה, ייטה להגנה מפני אינפלציה. למי שמתלבט בין אג"ח לבין חלופות נזילות קצרות, ההשוואה בין פיקדון, קרן כספית ומק"מ משלימה את התמונה.

הנתונים הרשמיים מתפרסמים בהודעה החודשית של בנק ישראל, "הציפיות לאינפלציה מהמקורות השונים".