עדכון: 06/2018

בנק ישראל דואג לבנקים ולא לציבור; הנה דוגמה – התנהגות והתנהלות פישר במשבר 2008.

דני דנקנר יושב פעם שנייה בכלא – בפעם הראשונה למשך חצי שנה בגין הפרת אמונים בעת תפקידו כיו"ר בנק הפועלים (פרשת הבנק פוזיטיף הטורקי), ובפעם השנייה למשך שנתיים בגין "שוחד הנעה" בעת שהוביל את חברת תעשיות מלח בעסקת נדל"ן בעתלית. ובכל זאת, צריך להקשיב לו – גם לטענותיו על מערכת המשפט, וגם להתייחסות שלו לבנק ישראל ולעומד בראשו בעת המשבר הפיננסי הגדול ב-2008 – פרופ' סטנלי פישר.

בראיון לליטל דוברוביצקי מידיעות אחרונות, עונה דנקנר לשאלה למה סטנלי רצה אותו בחוץ? – "אני לא בנקאי קלאסי. אני אדם שאומר את מה שהוא חושב, ולא תמיד מתחשב ברגולטור, על הרקע הזה היתה כלפי טינה קשה בבנק ישראל"

ואיך נולדה הטינה הזו? – "במשבר הפיננסי של שנת 2008, כשהעולם כולו היה בקריסה כלכלית, שר האוצר דאז רוני בר-און קרא לכל ראשי הבנקים ואמר לנו, בואו נראה מה עושים. גם סטנלי פישר היה שם. היה דיון ארוך, ובסיומו נקבע שלא פוגעים במתן האשראי למשק ולא מעלים את הריבית.

"למחרת מתקשרים מסטנלי פישר ומבקשים פגישה איתי ועם צבי זיו שהיה אז מנכ"ל הפועלים. אנחנו מגיעים וסטנלי אומר לנו – בטון המכובד הזה שלו – תקשיבו לי, לא מעניין אותי מה החלטנו אתמול, אתם לא נותנים אשראי וכן מעלים את הריביות. אמרתי לו – סליחה, אדוני הנגיד, אני לא יכול לעשות את זה. הרי רק אתמול קיבלנו החלטה אחרת. אז הוא אמר לי- אני הנגיד ואני מחליט

"חזרנו לשר האוצר, סיפרנו לו מה סטנלי אמר וביקשנו ממנו הנחיות. שר האוצר, הלך, בדק, חזר אליי ואמר לי: זה לא ייאמן אבל אתה צודק. האירוע ההוא גמר לי את מערכת היחסים עם סטנלי".

מבנק ישראל, סטנלי פישר ורוני בר-און, לא התקבלה תגובה.

ומעבר לסיפור המדהים, יש לו חשיבות ענקית שרואים אותו יום יום בהתנהלות של בנק ישראל – בנק ישראל דואג לבנקים. הוא לא רוצה שהם יסתכנו, הוא רוצה לשמור על היציבות שלהם, הוא רוצה ריביות גבוהות בעת משבר כדי שהציבור לא ייקח אשראי. מה שמעניין אותו זה הבנקים. אפילו היו"ר של פועלים זורם ומסכים לשר האוצר (כפי שהחליטו כולם), אבל מאחורי הגב, מר פישר מרשה לעצמו להתנהל כמו דיקטטור – לא מעניין אותו המשק, לא מעניינת אותו הכלכלה של כולם, מעניינת אותו הכלכלה של הבנקים. מאחורי הגב הוא ניסה לסגור את הברזים ולהעלות את הריבית – ככה שומרים רק על הבנקים.

כן ככה תחת חסות של מכובדות, תחת חסות של המבוגר האחראי, מתנהל פישר. כתבנו כאן רבות על האחריות שלו לכך שמחירי הדירות עלו ועלו ועלו – הוא ברח בזמן, אבל אל תטעו, הוא והיורשת שלו – ד"ר קרנית פלוג, שממשיכה לדבוק בדרכו, אחראים עיקריים למחירים בשוק הדירות.

וזה מזכיר לנו – ד"ר פלוג, נלחמת עכשיו בשר האוצר כחלון ומנסה למנוע מתן אשראי משמעותי שלא דרך הבנקים (היא נגד הגדלה של המימון החוץ בנקאי). היא טוענת שזה יביא לכאן משבר גדול, אנשים לא יוכלו לשלם חובות. היא דואגת לכלכלה שלנו, היא דואגת לאנשים. אנחנו לא "קונים" את זה, זה לא ממש בשביל הציבור שדווקא עשוי להרוויח מכך תחרות והוזלת תעריפים, היא עושה את זה כדי לשמר את כוחם של הבנקים ולדאוג ליציבותם – ככה היא מודדת את הצלחה שלה בתפקיד – קשר ישיר עם היציבות של הבנקים ולא (כפי שצריך להיות) קשר ישיר עם תועלת הציבור.

בנק ישראל מהמר בכסף שלנו

המשחק הצבוע של בנק ישראל

האמת על סטנלי פישר נחשפת – נגיד גרוע ששיקר לעם

הסבר מורחב: איך לקוחות שומרים על האינטרסים שלהם מול הבנק

מדריך זה מציג ביקורת על התנהלות הפיקוח והבנקים. מעבר לוויכוח הציבורי, ללקוח יש כלים מעשיים: לבדוק את העמלות, לנהל משא ומתן, להגיש תלונה לפניות הציבור בבנק ואז לפיקוח, ולשקול מעבר בנק. מי שמכיר את הזכויות שלו פחות תלוי ברגולציה.

חשוב לתעד כל פנייה לבנק ולשמור את התשובות.

קריאת הודעות הבנק על שינוי תנאים עוזרת לזהות שינויים שלא לטובתכם.

דוגמה להמחשה: נניח שלקוח מגלה להמחשה שנגבתה ממנו עמלה של 40 ש"ח שלא הייתה צריכה להיגבות, במשך 12 חודשים. אחרי פנייה מתועדת הבנק מחזיר 480 ש"ח. בלי בדיקה, הכסף היה נשאר אצל הבנק. המספרים להמחשה בלבד.

איך מגישים תלונה?

קודם לבנק, ואם אין מענה לפיקוח על הבנקים.

מה צריך לצרף?

פירוט חשבון ותיעוד הפניות.

כמה זמן לוקח טיפול?

משתנה, שמרו מספר פנייה.

האם מעבר בנק עוזר?

הוא נותן כוח מיקוח ותנאים חדשים.

איך עוקבים אחרי שינויים?

קוראים הודעות הבנק ובודקים את הפירוט.

צעדים מעשיים

• בדקו את הפירוט כל חודש.
• פנו בכתב על כל חיוב לא ברור.
• שמרו את התשובות.
• העבירו לפיקוח על הבנקים אם לא קיבלתם מענה מספק בתוך זמן סביר.

בשורה התחתונה: הוויכוח על הרגולציה ממשיך, אבל לכל לקוח יש כלים עכשיו. בדיקה, תיעוד ומשא ומתן מגינים על הכסף שלכם.

להמשך קריאה: השוואת עמלות בבנקים ובברוקרים הפרטיים