השקעתם בניירות ערך? הפסדתם הכל ותוך כדי גם לקחתם אשראי ואתם חייבים כספים לבנק – כדאי שתכירו את המקרה של אורלי הרן. המקרה צריך להילמד בכל קורס בשוק ההון. מדובר באישה כשירה מבחינה משפטית שחלתה ונתנה ייפוי-כוח מלא לבנה לבצע פעולות בחשבון הבנק שלה. הבן ביצע פעולות ספקולטיביות בחשבון הבנק ובמקביל לקח אשראי מהבנק, כשבסופו של דבר מחק את כל ההון של המשפחה והותיר חוב ענק של 20 מיליון שקל בחשבון של אמו. מי אחראי להפסדים? מי אחראי לחוב הענק?

המקרה של אורלי הרן

בפסק הדין חשוב במיוחד ותקדימי של השופטת דרורה פלפל משנת 2013 נקבע כי הבנק הפר את חובת הזהירות שלו כלפי הלקוחות, ומשמע יש אחריות גם על הבנק – "כשם שיש בדין הפלילי חובה מכוח הדין למנוע התאבדות פיזית – אזי מכוח חובת האמון והנאמנות המוגברת שבין הבנק לבין לקוחו, מכוח חובת תום-הלב והדרך המקובלת, בשלב שבו מגיע הבנק למסקנה כי התנהלות הלקוח… עלולה לגרום בזמן קצר ל'התאבדות כלכלית' של הלקוח – יש לעצור את פעילותו בחשבון". על רקע המשפטים האלו מכונה הנושא – המתאבדים הכלכליים" והוא זכה לתגובות תמיכה רבות, לצמד תגובות נגד של המערכת הבנקאית.

מי זה "מתאבד כלכלי"?

השופטת פלפל קבעה כי יש לחלק את האשמה בין הבן של אורלי הרן (כלומר אחריות המשפחה) לבין אחריות הבנק עצמו, ולכן הבנק צריך להשיב לאורלי הרן חלק מהכספים בשל אחריותו (חלקו באחריות) וחוסר מעשיו כדי למנוע "ההתאבדות כלכלית" של הבן הספקולנט. זה לא נגמר כאן – הוגש ערעור, אך בסופו של דבר, בית המשפט העליון לא ממש נגע בסוגיה התיאורטית ולא הגדיר את המקרה כהלכה מחייבת (אך גם לא הגדיר ההיפך). שופטי בית המשפט העליון קבעו בשנת 2015 (שנתיים לאחר ההחלטה השיפוטית הראשונה) שהבנק (בנק מזרחי טפחות) צריך להפחית את חוב הלקוחה בגלל אחריותו ב-25% ולא ב-50% כפי שהחליטה השופטת פלפל.

האם הבנק אחראי?

בית המשפט העליון הגדיר את מחויבות הבנק תחת כותרת של "אשם תורם", מבלי להתייחס לעניין האחריות על "התאבדות כלכלית" כשהקביעה הוסכמה במסגרת פשרה בין הצדדים.

וכמה נקודות חשובות מהסיפור הזה –

1. ייפוי כוח לא נותנים לכל אחד, גם אם הוא בן משפחה. לעיתים קרוובת דווקא הקרבה המשפחתית גורמת לנו להטייה מחשבתית, אבל כדי לנהל את הכסף, עדיף לעשות זאת בידי כאלו שמבינים, גם בגלל העניין המקצועי וגם כדי לא לערב משפחה עם כספים ועסקים.

2. לא לקחת אשרא להשקעות – אנשים "רגילים" שבורסה היא לא עסק בשבילם, לא צריכים לקחת אשראי לשם השקעות.

3. לבנק יש מחויבות מסוימת כלפי הלקוחות. היא עדיין לא ברורוה משפטית, אבל היא קיימת בהתקיים תנאים מסוימים (פעילות ברשלנות או אשמה תורמת) ואז בהתאמה קיימת גם אחריות לבנק (אחריות כספית) – עם זאת, מדובר על אחריות חלקית – בית המשפט העליון אישר הסכם פשרה של השתתפות הבנק ב-25% מהחוב הכולל שנלקח.

מדריכי השקעות:

ככה תנהלו את הכסף שלכם בלי תיווך

מדריך קרנות סל (לשעבר תעודות סל) – כל מה שצריך לדעת

קרנות מחקות – האם כדאי?

הסבר מורחב: איך מגינים על חשבון ההשקעות מפני פעולות מסוכנות

מי שנותן ייפוי כוח בחשבון ההשקעות, או מאשר מסגרת אשראי למסחר, חושף את עצמו להפסדים שעשויים לעבור את הסכום שהשקיע. לכן חשוב להגדיר מראש מה מותר לבצע בחשבון, ולבקש מהבנק התראות על פעולות חריגות. השקעה עם מינוף יכולה להגדיל רווחים, אבל גם להפוך ירידה לחוב.

אם אתם נותנים ייפוי כוח, הגבילו אותו לסוגי פעולות ולסכומים.

בדקו את דפי החשבון באופן קבוע, גם כשמישהו אחר מנהל את ההשקעות.

דוגמה להמחשה: נניח שבחשבון יש להמחשה 100,000 ש"ח, ומי שמנהל אותו לוקח אשראי של 100,000 ש"ח נוספים ומשקיע 200,000 ש"ח. ירידה של 50% מוחקת את כל ההון העצמי, וירידה גדולה יותר יוצרת חוב לבנק. המספרים להמחשה בלבד.

מה זה ייפוי כוח מוגבל?

ייפוי כוח שמתיר רק פעולות מסוימות.

האם הבנק חייב להזהיר?

יש לבנק חובות זהירות, ובמקרים מסוימים בתי משפט בחנו אותן.

איך מבטלים מסגרת אשראי למסחר?

בפנייה לבנק.

מה עושים אחרי הפסד גדול?

מבקשים פירוט פעולות ומתייעצים עם עורך דין.

האם מינוף מתאים לרוב המשקיעים?

בדרך כלל לא, בגלל הסיכון.

צעדים מעשיים

• הגבילו את ייפוי הכוח.
• בטלו אשראי למסחר שאינו נחוץ.
• הגדירו התראות.
• עברו על הדפים כל חודש.

בשורה התחתונה: ההגנה הטובה ביותר היא לדעת מה קורה בחשבון. הגבלות והתראות פשוטות יכולות למנוע הפסד שהופך לחוב.

להמשך קריאה: בדיקת ההשקעות הפיננסיות