שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, ועמיתו שר לסחר חוץ של קנדה, פרנסואה פיליפ שמפיין, חתמו היום במונטריאול על הסכם סחר חופשי מעודכן בין מדינת ישראל לבין קנדה. השר כהן הגיע לביקור רשמי בקנדה כראש משלחת ממשלתית ובה המדען הראשי ויו"ר רשות החדשנות, ד"ר עמי אפלבאום, ראש מינהל סחר חוץ, אוהד כהן, ויו"ר מכון היצוא אדיב ברוך.

ההסכם לאזור סחר חופשי בין ישראל לבין קנדה (1997) כלל הפחתות מכס על כלל המוצרים התעשייתיים, אולם, הותיר מכסים על מוצרי מזון וחקלאות רבים. במהלך המו"מ, אשר נוהל על ידי מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה בשיתוף עם משרדי ממשלה נוספים וביניהם משרד החוץ, מינהל המכס, משרד האוצר, משרד המשפטים ומשרד החקלאות, הושם על ידי הצד הישראלי דגש על הרחבת ההטבות לייצוא הישראלי בתחומים בהם נותרו עדיין מגבלות, לצד הגדלת היבוא ככל הניתן בשל שיקולי יוקר המחייה. ההסכם המשודרג כולל פישוט של כללי המקור, תחומים חדשים הנכללים בהסכמי אס"ח מודרניים דוגמת סחר וסביבה, סחר ועבודה, סחר ומגדר, סחר אלקטרוני וחברות קטנות ובינוניות וכן מניעת מגבלות בתחומי התקינה והגנת החי והצומח.

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן: "היחסים החמים בין קנדה לבין ישראל בעלי שורשים היסטוריים. בשנת 1997 הייתה ישראל למדינה השלישית  שעמה חתמה קנדה על הסכם סחר חופשי. מאז, הוכפל היקף הסחר של ישראל עם קנדה ובשנת 2013 הוא חצה לראשונה את סף מיליארד הדולר, מצב הנמשך עד היום. ההסכם שנחתם היום משקף, בין היתר, את מדיניות המשרד לסייע בגיוון היצוא ובפתיחת שווקים חדשים לתעשייה הישראלית. ההסכם צפוי לחזק את הייצוא של ישראל לקנדה ואת הסחר בין המדינות בכלל, יסייע להרחבת הפעילות של התעשייה הישראלית ויתרום להורדת יוקר המחייה".

עוד הוסיף השר כהן: "כיום, 65% מהמסחר הבינלאומי של מדינת ישראל מתבצע במסגרת הסכמי סחר חופשי. קנדה הינה מידידותיה הטובות ביותר של ישראל והידוק היחסים הכלכליים עמה הוא צעד מתבקש".

השרים כהן ושמפיין הגדירו יעד להכפלת את היקף הסחר בין המדינות תוך 5 שנים הודות להסכם המשודרג.

אחת המטרות העיקריות של ישראל ושל קנדה הייתה קבלת הטבות נוספות במוצרי חקלאות ומזון. מעבר לפטורים ממכס מתוקף ההסכם הישן, תקבל ישראל גישה חופשית לשוק הקנדי בפריטים כגון: מוצרים מדגנים (עוגיות, ופלים, מוצרי מאפה שונים), ירקות ופירות טריים ומעובדים (גזר, עגבניות שרי, ברוקולי, תירס, תבלינים טריים, הדרים, מיצים), יינות ועוד. בתמורה לכך ישראל העניקה למוצרים הקנדיים פטור מלא בין היתר לדברי מאפה רבים, פירות יער, מוצרי דגה נבחרים, תבלינים, פירות וירקות משומרים. מכסות פטורות ממכס ניתנו לתפוחים ואגסים, חומוס, תפו"א, בצלים, שום, ירקות קפואים, פירות יבשים, צימוקים, ויין.

נושא חשוב נוסף במו"מ היה פישוט כללי המקור. כתוצאה מכך יצואנים ישראלים, שבעבר לא עמדו בכללי המקור של ההסכם ולא יכלו לייצא לקנדה ולנצל את ההטבה במכס, יוכלו מעתה לעשות זאת. גמישות נוספת שנוצרה כתוצאה מהשדרוג היא האפשרות לבצע עיבודים מזעריים בכמה מדינות עמן לשני הצדדים יש הסכם אס"ח מבלי לאבד את מעמד המקור – דבר המייצר תשתית נכונה להתנהלות הגלובאלית של המפעלים ומרחיב את יכולות התמרון של היצואנים.

ההסכם יכנס לתוקף לאחר אשרורו בכנסת ובפרלמנט הקנדי.

להלן רשימה אינדיקטיבית של המוצרים שיתווספו להסכם הסחר המעודכן:

יבוא לישראל

שיעור ההוזלה בייבוא לישראל	מוצר
מ-4% ל-0%	עוגיות
מ-12% ל-0%	חמוציות משומרות
מ-4-12% ל-0%	שימורים
מ-20% ל-0%	פירות יער טריים
משיעור 12% + 6.50 ₪  ל-0% במסגרת המכסה של 300 טון	בשר בקר
מ- 12% ל-0%	קטשופ עגבניות ורטבי עגבניות אחרים
מ-1.6 ₪ לק"ג (אל"י מ-140%) ל-0% במסגרת המכסה של 400 טון	חומוס
מ-12-20% ל-0% במסגרת המכסה של 550 טון	ירקות קפואים כגון תפוחי אדמה, אפונים, שעועית
מ-1.86  לק"ג ל-0% במסגרת מכסה של 900 טון	תפוחים
מ-23% (אל"פ מ- 3.41 ₪ לקילוגרם) ל-0%	פיסטוקים

 

 

 

יצוא לקנדה

שיעור ההוזלה ביצוא לקנדה	מוצר
מ-4.68 סנט/ק"ג (אל"פ מ12.5% ) ל-0%	עגבניות שרי
מ-1.88 סנט/ק"ג (אל"פ מ-4% ) ל-0%	גזר גמדי
מ-2.81 סנט/ק"ג (אל"י מ-12.5% ) ל-0%	תירס מתוק על הקלח
מ-8% ל-0%	תבלינים מעורבים
מ-11% ל-0%	מיונז ורטבים אחרים לסלט
מ-12.5% ל-0%	מיץ עגבניות
מ-12.5% ל-0%	ריבת תותים

נספח א

יחסי ישראל-קנדה: סחר בילטרלי ושיתופי פעולה בתחום המו"פ 

קנדה מהווה שותפת סחר משמעותית של ישראל, כאשר בשנת 2017 עמד היקף הסחר בין המדינות על 1.03 מיליארד דולר, עם מאזן סחר חיובי לטובת ישראל (258.5 מיליון דולר): בשנה זו שבר שיאים היצוא הישראלי לקנדה ועמד על 643.9 מיליון דולר ואילו היבוא הקנדי לישראל עמד על 385.4 מיליון דולר. ענפי היצוא העיקרי מישראל לקנדה הם מכונות (22.7%), כימיקלים (22.6%) וציוד רפואי ואופטי (10.3%). ענפי יבוא הסחורות העיקריים מקנדה לישראל הם מכונות (25.1%), תחבורה (23.2%) וכימיקלים (13.4%).

בנוסף לסחר הבילטרלי, בין קנדה לבין ישראל שיתופי פעולה מרשימים בתחום המו"פ. כך, למשל, ניתן למנות את הקרן למו"פ תעשייתי קנדה-ישראל (CIIRDF) – המתמרצת ומממנת שיתופי פעולה במו"פ בין חברות קנדיות וישראליות, תוך שימת דגש על מסחור טכנולוגיות חדשות וייסוד קשר עסקי ומחקרי לטווח ארוך; שותפות קוויבק-ישראל (Quebec-Israel Collaboration; 2016), בעקבותיה הוציאה הרשות לחדשנות קולות קוראים לחברות ישראליות במגוון סקטורים; שת"פ OICP-ישראל – למימון מחקרים משותפים של חברות ישראליות וחברות קנדיות באונטריו, תוך התמקדות במסחור טכנולוגיות חדשות; שת"פ בין OCE (המרכז למצוינות של אונטריו) לבין הרשות לחדשנות – תמיכה בשת"פ תעשייתי של עסקים קטנים ובינוניים, חברות גדולות ומוסדות אקדמיים לפיתוח משותף של טכנולוגיות חדשניות בתחום הניידות החכמה; וכן, שת"פ בין בית החולים המחקרי Baycrest בקנדה לבין הרשות לחדשנות – לפיתוח מוצרים בתחום בריאות המוח ובריאות הקשיש.