שאלות ותשובות
? מה הייתה העובדה המרכזית בתיק העולה מצרפת?
העולה קנה דירה בתל אביב וקיבל מעמד של עולה חדש, אבל בפועל המשיך לגור בצרפת. לפי המדריך, הדירה עמדה ריקה ברוב השנה, והוא שהה בה 185 ימים בסך הכול בשלוש שנים. ועדת הערר דחתה את בקשתו להטבה.
? למה נדחתה בקשתו להטבת עולה?
כי לא הוכיח שהדירה משמשת למגורי קבע. רשות המסים טענה שהוא אפילו לא הצהיר מתי ובאילו תקופות יגור בארץ. הפסיקה בוחנת מגורים לפי אופי השימוש, האינטנסיביות, התקופה והתדירות.
? מה המשמעות הכספית של הכישלון בתיק?
מעבר למס הרכישה המלא, נקבע שישלם 70 אלף שקל הוצאות משפט. כדאי לבדוק את סיכויי הטענה לפני שמגישים ערעור.
? מה הביקורת על פסק הדין?
לפי המדריך, יש שטוענים שהוא ירתיע עולים מלקנות דירה בתחילת דרכם. נטען גם שהוא מקצר בפועל את תקופת ההטבה שבחוק. מנגד, יש שרואים בו צעד נגד דירות רפאים שמייקרות את השוק.
? מה כדאי לעשות עולה חדש לפני שקונה דירה?
לתכנן מתי יעבור לגור בדירה, ולתעד את המגורים בה בפועל. כדאי להתייעץ עם עורך דין על התנאים להטבה ועל לוחות הזמנים. מגורים מתועדים הם הבסיס לטענה מול רשות המסים.
פסק העולה מצרפת נשאר הסיפור. הכלל החי: תושב חוץ משלם מדרגות דירה נוספת (8%/10%) גם אם זו דירתו היחידה בישראל. מדרגת 0.5% לעולה עדיין קיימת — 1.7 מיליון בכתבה. דירה יחידה לתושב ישראל קפואה עד 15.1.2028: 1,978,745 / 2,347,040 / 6,055,070 / 20,183,565. דירה נוספת 8%/10% עד 31.12.2026 אם לא תוארך. דירה ממוצעת כ-2.4 מיליון. אפשר לחשב במחשבון מס רכישה ולהרחיב במדריך מס רכישה.
כך קבע בית המשפט בנוגע לעולה חדש מצרפת שקנה דירה בתל אביב ב-7.4 מיליון שקל, משום שלא עמד בדרישה שדירתו תשמש קבע למגורים
עולה חדש מצרפת ביקש לקבל הנחה על מס רכישה המגיעה לו על פי מעמדו כעולה. אלא שבית המשפט המחוזי דחה את בקשתו משום שהאיש המשיך להתגור בצרפת.
האיש רכש בינואר 2018 דירה ב.7.4 מיליון שקל בתל אביב וקיבל באפריל באותה שנה קיבל מעמד של עולה חדש, אלא שבפועל לא עלה כלל לישראל ודירתו נשארת ריקה ברוב ימות השנה ומשמשת אותו רק בביקוריו בישראל, שהסתכמו ב-185 ימים בסך הכול בשלוש שנים.
על פי החוק, ההנחה המגיעה לעולים היא עד לסכום של 1.7 מיליון שקל משולם מס רכישה על 0.5% ומעל – 5% (במקום 5%-7%. לטענת העולה, שכבר מחזיק בדירה אחרת בארץ, מעולם לא נדרש להוכיח תושבות קבע בארץ עבור ההקלה במס. גם עורך דינו אמר שלא ידועים לו מקרים כאלו. אלא שרשות המסים מצדה אמרה שהאיש אפילו לא הצליח להצהיר מתי בכוונתו לגור בארץ ובאילו פרקי זמן. וכי בפסקי די שבחנו "מגורים לפי – אופי השימוש, אינטנסיביות השימוש, אורכה של תקופת השימוש ותדירות השימוש" הזמן שבו שהה התושב אינו מתאים לקריירטיונים.
התושב הגיש ערעור אך זה נדחה על ידי ועדת הערר בטענה שהוא לא עמד בדרישה שדירתו תשמש קבע למגורים, ולכן הצדק עם רשות המסים. עוד קבעה שישלם 70 אלף שקל הוצאות משפט.
מצד אחד ייתכן שמצב זה ישים סוף לדירות הרפאים להשקה העומדות ריקות ומייקרות את המחירים. מצד שני יש הטוענים כי פסק זה דין זה ירתיע עולים לקנות דירה בישל בתחילת דרכם והוא מצמצם את תקופת ההטבה הקבועה בחוק, שהיא מעל ארבע שנים ממועד הוצאת שומה בגין הרכישה, לארבע שנים בלבד מרכישת הדירה.
עוד בנושא: הבנק מסרב לתת לכם משכנתא? ההון העצמי לא מספיק? -המדריך המלא למשכנתא חוץ בנקאית, משכנתא לרווקים – איך לוקחים משכנתא? האם יש הטבות? איך הבנקים מתייחסים לרווקים?, רכישת דירה מקבלן – כל השלבים, כל היתרונות (והחסרונות), כל מה שצריך לדעת!.