כחלק מהמאבק במחירי הדירות, מבינים במשרד האוצר שחלק מהבעיה נמצא בצד ההיצע – הקבלנים פשוט בונים פחות מדי דירות. כדי להילחם בתופעה ולהילחם במחירי הדירות הגבוהים, שוקלים באוצר להטיל מס על חברה שלא תתחיל לבנות על קרקע שבבעלות. המס שהוא בעצם סוג של קנס ייקבע לפי משך העיכובים בבנייה על הקרקע.

המס התיאורטי הזה הוא המשכו הישיר של מס הרכוש. מס הרכוש שנעלם בשנת 2000 (נקבע שיעור מס אפס) היה על קרקעות לא בנויות שאינן חקלאיות ובדומה למס התיאורטי מטרתו היתה להגדיל את היצע הדירות.  החזרה למס דומה, אולי ממחישה את חוסר הפתרונות של הממשלה והאוצר. אולי מבינים ששם שהמס הזה שנתפס בעייתי ואפילו לא צודק, הוא פתרון על רקע ההיצע הנמוך של הדירות, כאשר זה עשוי לרמז שהקרקעות שבידי מנהל מקרקעי ישראל לבדם לא יספיקו לשיפור מצבו של שוק הדירות המקומי ולא יתרמו לירידה במחירי הדירות.

על כל פנים, ההצעה של האוצר לא מתייחסת לכל הקרקעות , אלא רק לקרקעות שאפשר לבנות עליהן מעל 200 דירות. המס התיאורטי על פי ההצעה של האוצר יוטל בשיעורים משתנים של עד 10% והוא ישולם במימוש הקרקע  או מכירת הדירות שיבנו על הקרקע. בדרך הזו מקווים באוצר, החברות יאיצו את פיתוח הקרקע והבנייה עליה.