המשק הישראלי המשיך לצמוח בשנת 2021 למרות משבר הקורונה. זאת בעזרת מבצע התחסנות האוכלוסייה ובתמיכת המדיניות הפיסקלית והמוניטרית. עם זאת, לפי תחזית חטיבת המחקר בבנק ישראל הפעילות במשק תגיע לסביבה שהייתה צפויה לפני המשבר רק אחרי 2023. כך עולה מדוח היציבות הפיננסית החצי-שנתי שמפרסם בנק ישראל.

עוד אומרים מחברי הדוח כי מחירי הנכסים הפיננסיים בישראל המשיכו לעלות. מדדי תמחור מראים כי הפער בין מחירי הנכסים הפיננסיים לרווחי החברות גדול יותר מאשר בעבר.

ההסתברות לירידת מחירי הדירות נמוכה

הדוח מתייחס באופן מיוחד למחירי הדירות בישראל. על פי הממצאים, מחירי הדירות עלו במהלך משבר הקורונה בקצב גבוה מזה של עליית מחירי השכירות, והעלייה אף הואצה בחודשים האחרונים. עם זאת, אומרים בבנק ישראל כי עליית מחירי הדירות היא תופעה בינלאומית וכי קצב העלייה בישראל נמוך מן הממוצע במדינות ה-OECD. לדברי כלכלני הבנק, ההסתברות לירידת מחירים בטווח הקצר נראית כעת נמוכה, עקב עליית הביקוש ולנוכח רמה יציבה של התחלות בנייה והאטה מסוימת בסיומי הבנייה; עליית מחירי הקרקעות במכרזי רשות מקרקעי ישראל עלולה לפעול לעלייתם של מחירי הדירות בשנים קרובות.

בהתאם לזאת, ביצועי המשכנתאות בשנת 2021 היו גבוהים בהסתכלות היסטורית, בהתאם לרמה גבוהה של העסקאות בשוק הדיור, אומרים בבנק ישראל. לעומת הגידול המהיר של יתרת החוב לדיור, יתרת החוב שלא לדיור גדלה במתינות לאחר ירידה חדה בשנת 2020 בעיצומו של משבר הקורונה, אך גידולה הואץ בחודשים האחרונים.

נכון לסוף נובמבר 2021 טרם חודשו התשלומים במלואם בכ-9% מהמשכנתאות שנדחו וב-1% מהאשראי שלא לדיור. איכות סך האשראי למשקי הבית טובה מאשר בתקופה שלפני המשבר.

יותר משכנתאות נלקחו בצמוד להלוואה נוספת

התייחסות מיוחדת נמצאת בדוח היציבות לשימוש בהלוואות צרכניות בסמוך למימון רכישת דירה. על רקע העלייה בביצועי המשכנתאות בחנו כלכלני הבנק את השימוש בהלוואות אלה ("הלוואות לכל מטרה") ואת ההשפעה שלהן על יחסי המינוף של נוטלי משכנתאות חדשות בישראל. נמצא שלפחות 15% מהמשכנתאות החדשות שניתנו בין ספטמבר 2017 ליוני 2021 נלקחו יחד עם הלוואה צרכנית משלימה מבנק או מחברת כרטיסי אשראי. בנוסף נמצא שכמחצית מההלוואות המשלימות היו בשיעור של מעל 5% משווי הדירה הנרכשת. לדברי כלכלני הבנק, לתופעה זו יכולות להיות השפעות רגולטוריות דרך השפעתן על יחס המינוף-בפועל של נוטל המשכנתא, על רמת הסיכון של המשכנתא וכן על חישוב משקל נכסי הסיכון של הבנק וריתוק ההון שלו לצורך עמידה בדרישות הלימות ההון.

מחירי השכירות צפויים לעלות

בבנק ישראל מציינים כי עליית מחירי הדירות מאז פרוץ משבר הקורונה הייתה מהירה הרבה יותר מעליית מחירי השכירות. התפתחות זו של מחירי הדירות ביחס למחירי השכירות מעלה את השאלה אם הפער בין עליית מחירי הדירות לעליית מחירי השכירות יכול להתקיים לאורך זמן. לדברי כלכלני בנק ישראל, פער זה יכול להצטמצם כתוצאה מירידת מחירי הדירות או כתוצאה מעליית מחירי השכירות. עליית מחירי השכירות נראית כתרחיש סביר בטווח הקצר – תוצאה של התפתחות הביקוש וההיצע: ראשית, על רקע סיום התוכנית "מחיר למשתכן" וכתוצאה מכך שתוכנית "מחיר מטרה 1.2" מציעה הנחה מצומצמת יותר (עד 300 אלף שקל בלבד), עליית מחירי הדירות תרחיק מרכישת דירה משקי בית שאין באפשרותם לצבור הון עצמי מספיק ו/או לעמוד בתשלומי משכנתה, ובכך תעלה את הביקוש לשכירות; שנית, כתוצאה מהתפתחות לא אחידה של מחירי הדירות ומחירי השכירות, התשואה השוטפת על דירות להשקעה נמוכה יחסית, במיוחד באזורי הביקוש, שבהם עלו מחירי הדירות בקצב מהיר. שוק השכירות המוסדי לטווח ארוך עדיין אינו מפותח דיו בישראל, למרות התעוררותו לאחרונה, שפירותיה יבשילו רק בעוד כמה שנים.

באשר לחוב של המגזר העסקי, מציינים בבנק ישראל כי הוא  גדל במהירות ב-12 החודשים האחרונים, בעיקר זה של ענף הנדל"ן. החוב ביחס לתוצר גדל בשנה האחרונה, אולם הוא עדיין נמוך ביחס למדינות מפותחות אחרות ועומד על 73.26%. לדברי בנק ישראל, חוב משקי הבית בישראל נמוך בהשוואה לעולם.

הגופים הפיננסיים, ובראשם הבנקים וחברות הביטוח, שמרו על יציבות בתקופת הדוח, והם נהנים מיחסי הון איתנים, תוך שהשוק מעריך את הסיכון שלהם כנמוך מאוד.

הסיכונים העיקריים: עליית האינפלציה, ירידת מחירי נכסים חדה וגל תחלואה נוסף

אשר לעולם אומרים בבנק ישראל כי התנאים הפיננסיים ברוב מדינות העולם אמנם נותרו מרחיבים, אך בקרב משקיעים ישנם עדיין חששות להאטה של קצב ההתאוששות, בעיקר במשקים המתפתחים, וכן להתמשכות של האינפלציה העולמית.

בבנק ישראל מסמנים כתרחישי סיכון עיקריים לכלכלה הגלובלית את הסיכון לעלייה של רמת האינפלציה, הסיכון לירידה חדה של מחירי הנכסים הפיננסיים והסיכון לגל תחלואה חדש ומשמעותי בגלל נגיף הקורונה.

דוח היציבות של בנק ישראל כולל התייחסות להיבטים כלכליים נוספים שחלקם פורסמו בנפרד מבעוד מועד. כך למשל התייחסות לעלייה בפעילותם של נותני אשראי חוץ בנקאיים ולהתרכזותם בענף הנדל"ן (להרחבה – ראו כאן); והתייחסות לשוק הקריפטו המקומי, שגם בו ניכרת עלייה בפעילות, אך עדיין מדובר בשוק קטן יחסית למערכת הפיננסית הגלובלית, פלטפורמות למסחר בנכסי קריפטו עדיין לא שולבו בשווקים הפיננסיים המסורתיים בישראל, והחשיפה הישירה של המוסדות הפיננסיים בישראל לשוק זה מוגבלת מאוד (להרחבה – ראו כאן).

אושרה הרפורמה בחישוב מדד תשומות הבנייה. ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את התיקון המוצע לחוק, שעל פיו מעתה תופסק הצמדת מחיר הדירה לאחר מכירתה לרכיב הקרקע במדד תשומות הבנייה והמחיר יוצמד רק לעלויות הבנייה. השלב הבא הוא אישור הצעת החוק בכנסת (מהו מדד תשומות הבנייה – ראו כאן)

השינוי נבחן בעקבות עלייה משמעותית באינפלציה בשנה האחרונה, שגרמה לעלייה מואצת גם במדד, לאחר שנים שבהן הוא נותר יציב באופן יחסי. ב-2021 עלה מדד תשומות הבנייה ב-5.6% (בכמה השתנה מדד תשומות הבנייה? היכנסו למחשבון וגלו)

מדד תשומות הבנייה מורכב ממספר רכיבים, כמו עלות הקרקע, חומרי גלם ושינוע, ומגלם את עלויות הבנייה של דירות למגורים ואת השינוי בהן במהלך תקופה מסוימת. אך בעוד עלות הקרקע היא העלות הקריטית ביותר בתוך המדד, שממנו נגזרים גם מחירי הדירות, היא אינה  משתנה תדיר כמו רכיבים אחרים, ולעתים קרובות הקרקע נרכשה זמן רב לפני השינויים האינפלציוניים.

כאשר רוכשים דירה, לרוב לא משלמים את כל התמורה בתשלום אחד, אלא התשלומים נפרסים, וכל תשלום מוצמד למדד תשומות הבנייה שמשתנה כאמור בהתאם למחירי הרכיבים בו. כלומר, ככל שהמדד גבוה יותר,  כך מחיר הדירה עולה, אף על פי שמחיר הקרקע אינו מושפע מעליית שאר רכיבי המדד. כשמדובר על מחירי דירות של מיליוני שקלים, המחיר עולה בצורה משמעותית.

על פי הצעת החוק, רק חלק מיתרת החוב יוצמד למדד כשהחלק שיוצמד יהיה סכום השווה למכפלה של 5,500 שקל כפול שטח הדירה. 5,500 שקל הם העלות הממוצעת המקובלת לבנייה למטר רבוע בישראל. ככל שהקונה יחויב רק בחלק מהתשלום, הסכום יחושב באופן יחסי.

אם תאושר ההצעה בכנסת, משמעותה היא למעשה הוזלה של מחירי הדירות, אם כי ההערכות הן שקבלנים וחברות בנייה פשוט יעלו  את מחיריהן כדי לפחות על הירידה הצפויה.

מחשבון מדד תשומות הבנייה

שחקנית חדשה בשוק הסיבים הסיטונאי: קבוצת התקשורת פרטנר, בראשות המנכ"ל אבי צבי, תאפשר לספקיות תקשורת להציע לצרכנים שירותים במודל סיטונאי על בסיס תשתית הסיבים האופטיים שלה. זאת לאחר שהגיעה לפרישה משמעותית של תשתית הסיבים בכל רחבי הארץ, המאפשרת מהירות גלישה גבוהה ועוצמתית.

עד כה, החברות היחידות שאפשרו לספקיות תקשורת להשתמש בתשתיות הסיבים שלהן הן בזק ו-IBC.

בעבות הצעד, החברה חתמה לאחרונה על הסכמים ראשונים עם הספקיות 099 ו-ITC, והסכמים נוספים צפויים להיחתם בהמשך.

מהלך זה של פרטנר מגיע כחלק מאסטרטגיה מתמשכת של החברה להיות קבוצת התקשורת המובילה בישראל, המספקת תשתיות ושירותים. פרטנר תציע לספקיות מחירים תחרותיים ביחס למחירים בשוק, ובכך למעשה צפויה להגדיל את ההיצע ולהוזיל לצרכן הסופי את העלות החודשית. כלומר, צרכן יוכל עתה להתחבר לסיבים של פרטנר גם דרך הצעות של חברות מתחרות.

על פי נתוניה לרבעון השלישי של 2021, פרטנר פרשה תשתית סיבים עצמאית ליותר מכ-660 אלף משקי בית בכל רחבי הארץ, לרבות בפריפריה וביישובים צמודי קרקע. החברה צופה כי עד סוף שנת 2022 היא תגיע לכמיליון משקי בית מחוברים. מספר מנויי הסיבים של החברה עומד על למעלה מכ-200 אלף משקי בית.

רק לאחרונה הודיעה פרטנר על שתי עסקאות משמעותיות בתחום הסיבים. הראשונה היא הסכם מול חברת IBC כך שפרטנר תוכל, במסלול ההפוך, להציע שירותים על בסיס התשתית של IBC. השנייה היא הרחבת הפרישה של תשתית הסיבים בישראל במטרה לספק למפעילות תקשורת בינלאומיות גישה ותמסורת בין המזרח הרחוק ומדינות המפרץ לאירופה ובכך לאפשר חלופה בת קיימא לחיבורים הקיימים כיום דרך תעלת סואץ.

לאחר שנים רבות שבהן יעד האינפלציה של מדינת ישראל לא השתנה, ובמסגרת התוכנית האסטרטגית עליה הודיע נגיד בנק ישראל לראשונה בספטמבר 2019, בנק ישראל בוחן האם להשאיר את יעד יציבות המחירים בהגדרתו הנוכחית, או האם לבצע בו התאמות. ככל שהבנק יגיע למסקנה שיש מקום לשנות את היעד הנוכחי הוא ימליץ לממשלה לפעול בהתאם (מהי אינפלציה – ראו כאן).

יעד האינפלציה הנוכחי עומד על 1%-3% בשנה.

בהתאם לזאת כעת, בנק ישראל מזמין את הציבור הישראלי – ארגונים, אנשי אקדמיה, חברות ואנשים פרטיים – להגיש חוות דעת בנושא. חוות הדעת צריכה להתמקד ביתרונות ובחסרונות של יעד האינפלציה הנוכחי ביחס לתנאי המשק בישראל, ובהתאמות אפשריות שונות כדוגמת טווח אחר, יעד נקודתי  במקום טווח, יעד מקסימלי בלבד, מדד מחירים אחר, וכיו"ב.

חוק בנק ישראל מגדיר את מטרתו הראשונה של בנק ישראל לשמור על יציבות המחירים. וכך נכתב על כך באתר בנק ישראל: "השמירה על ערך הכסף חשובה להשגת יציבות ואיתנות כלכלית, וליצירת התנאים הדרושים לצמיחה מתמשכת של התוצר והתעסוקה. ערך הכסף משקף את המחירים שאנו נדרשים לשלם עבור סחורות ושירותים. עליית מחירים – אינפלציה – היא ירידה של ערך הכסף, כך שהוא קונה פחות מוצרים. תהליך אינפלציוני יוצר אי-ודאות לגבי ערך הכסף בעתיד, וכתוצאה מכך הפרטים והיחידות הכלכליות משקיעים זמן ומשאבים בפעילות פיננסית שמטרתה להתגונן בפני השחיקה בערך הכסף ואי הוודאות  – פעילות המתבטאת בירידת היעילות והפריון ומרחיקה את המשק ממיצוי פוטנציאל הייצור שלו. אי הוודאות לגבי ערך הכסף שיתקבל בעתיד פוגעת גם בכדאיותן של השקעות, מרתיעה מהשקעות לטווח ארוך ומעלה את פרמיות הסיכון שדורשים המשקיעים והחוסכים. אינפלציה גבוהה פוגעת גם בדירוג האשראי של המשק, ובכך מייקרת ומפחיתה את האשראי הניתן לו".

יעד יציבות המחירים עצמו אינו מוגדר בחוק, אלא נקבע בהחלטת ממשלה בהתייעצות עם הנגיד. בשנת 2000 הממשלה החליטה שהחל משנת 2003 היעד יוגדר כתחום של עליית מחירים שבין 1% ל-3% בשנה. שיעור עליית המחירים נמדד על פי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

בחינת יעד האינפלציה היא תהליך מקובל בבנקים מרכזיים בעולם. תהליך כזה הסתיים לאחרונה בבנק הפדרלי של ארה"ב, בבנק המרכזי האירופי ובבנק המרכזי של קנדה. יודגש, כי התהליך כולו מתבצע בראייה ארוכת טווח; התהליך החל בתקופה בה האינפלציה הייתה נמוכה יחסית, והוא נמשך בימים אלה, לאחר מספר חודשים בהם קצב האינפלציה התגבר. אולם, ההחלטות שיתקבלו בבנק ישראל בסופו של התהליך לא יושפעו מהאינפלציה בטווח הקצר, אלא מההערכה שתתגבש בבנק לגבי יעד האינפלציה שישרת את המשק הישראלי בצורה הטובה ביותר בעשורים הבאים.

במסגרת התהליך, בנק ישראל מבצע מזה זמן מספר עבודות מחקר, אשר עתידות לצאת לאור במהלך שנת 2022 במסגרת ספר שבנק ישראל יערוך ויפרסם. עבודות אלו נידונו בכנס שערך בנק ישראל בשיתוף כלכלנים בכירים מהארץ והעולם. בנוסף, הבנק קיים כנס מחקרי בינלאומי, בשיתוף ה-CEPR, בהשתתפות חוקרים מהאקדמיה, כלכלנים מובילים  מהארץ והעולם, ונגידי  הבנקים המרכזיים של שבדיה, שווייץ וצ'כיה, ונשיא הבנק הפדרלי של ניו יורק. שלבים נוספים של התהליך יפורסמו בהמשך.

יתרת המזומנים בקופת האוצר שוב עלתה בחדות מעל 80 מיליארד שקל, כתוצאה מהעודף של כ-18.5 מיליארד שקל בתקציב הממשלה בינואר. מדובר על כ-40-50 מיליארד שקל יותר מרמות שהיו נהוגות לפני משבר הקורונה. עודפים אלה יכולים לשמש לצורך הורדת חוב (הקטנת הנפקות/קנייה חוזרת של אג"ח) או לצעדים פיסקליים מרחיבים כגון הפחתת מסים ו/או הגדלת הוצאות הממשלה בהתאם למסגרת התקציב וליכולת לשנות מדרגות המס. כך אומרים כלכלני בית ההשקעות מיטב דש בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי. לדבריהם, ספק שמשרד האוצר יקטין עוד יותר את גודל ההנפקות שכבר כעת די נמוכות או יבצע רכישה חוזרת של אג"ח. על כן סביר מאוד שהממשלה תשתמש בעודפי גביית מסים כדי לנקוט צעדים כלכליים נוספים להגדלת הכנסות של משקי בית ו/או להורדת יוקר המחיה. אחד הצעדים הקלים ליישום שמוריד מחירים יכול להיות הורדת המע"מ. גם אם חלק גדול מהעסקים אינם מגלגלים אותה על הצרכן, היא מאפשרת לחברות להימנע או לעכב את התייקרות המחירים שנובעת מהגדלת העלויות.

אשר לתוכנית הכלכלית שפרסם משרד האוצר אומרים במיטב דש כי זו צפויה לחזק את הצריכה הפרטית שעוד לפני התוכנית הייתה צפויה לצמוח בכ-8% השנה. להערכתם, ההשפעה הכוללת (כולל הפחתת התייקרות תעריף החשמל) על מדד המחירים של כלל הצעדים עליהם הכריזה הממשלה צפויה להסתכם בהורדת התחזית השנתית בכ-0.1%.

הסקרים מאותתים: הסיכון האינפלציוני עולה

ככלל, אומרים במיטב דש, סקרים שונים מצביעים על הגברת הסיכון האינפלציוני. לדבריהם, סקר הערכת מגמות בעסקים של הלמ"ס הציג התרחבות יחסית מהירה בפעילות בחודש ינואר ברוב הענפים למרות גל התחלואה. למעט ענף המלונאות, כל הענפים רשמו שיפור לעומת חודש דצמבר. בנוסף, התחזקו ציפיות העסקים לעליית מחירים. כ-30% מהעסקים בתחום המסחר הקמעונאי וקרוב ל-20% בתחום השירותים דיווחו שהם צופים עליית מחירים מעבר לעונתיות הרגילה. גם מסקר אמון הצרכנים עולה תמונה של עלייה בציפיות האינפלציה, כאשר שיעור הנשאלים שצופים שהאינפלציה תהיה גבוהה נמצא ברמות הגבוהות היסטוריות.

 עוד מציינים במיטב דש בקשר להשפעות על המחירים, שבמקרה של מלחמה באוקראינה יעלו מחירי הנפט וחלק מהסחורות האחרות. מחירי הנפט כבר עלו בחדות ביום שישי. נציין גם שהשקל המשיך להיחלש מהר יותר מהמטבעות האחרים בעולם, במיוחד בתגובה להחרפת הסיכון הגיאופוליטי.

אם סביבת האינפלציה בעלייה, בנק ישראל יידרש לפניית פרסה

באשר לכיוון הריבית, אומרים במיטב דש כי בנק ישראל נותן הבטחות שהבנקים המרכזיים האחרים לא הצליחו לקיים. לדבריהם, המשנה לנגיד בנק ישראל הדגיש בשבוע שעבר שהבנק יהיה סבלני כלפי עליית ריבית גם אם האינפלציה תחרוג זמנית מהיעד. הם מסבירים כי במציאות הנוכחית צריכים להתייחס בזהירות למסרים מסוג זה של הבנקים המרכזיים. אם סביבת האינפלציה נמצאת בעלייה, מה שלהערכתם מתרחש אכן מתרחש, בנק ישראל יצטרך לעשות פניית פרסה, כמו שעשו לפניו הבנקים המרכזיים האחרים בעולם. להערכתם, בסופו של דבר בנק ישראל יצטרך להעלות ריבית בתגובה לעלייה באינפלציה. הפחתה חד פעמית של המחירים או עיכוב של עליית מחירים כתוצאה מפעולות הממשלה לא ישנו את המגמה שמתבססת על הכוחות המבניים של שוק העבודה ההדוק, עלייה במחירי היבוא ועלייה בציפיות לעליית מחירים. כל עוד בנק ישראל לא מרסן את המדיניות המוניטארית, הסיכון לאינפלציה גבוהה וממושכת צפוי להישאר גבוה.

האינפלציה בארה"ב: מארעית למבנית?

באשר לתמונת המצב בעולם אומרים במיטב דש כי עולה הסיכון שהאינפלציה בארה"ב הופכת מארעית למבנית. אם הכוחות שמניעים את האינפלציה הופכים למבניים, נדרשת מדיניות מוניטרית מרסנת יותר. החוזים על הריבית כבר מגלמים עלייה עד לגובה של 1.6% השנה ואף סיכוי גבוה לעליית ריבית בשיעור של 0.5% בחודש מרץ. אולם, העלייה בתחזית הריבית ל-2022 התרחשה במקביל להורדת התחזית לעליית ריבית ב-2023 מ-0.7% בתחילת ינואר לכ-0.5% היום. ב-2024 השוק צופה רק עליית ריבית אחת של כ-0.25% ולגבי 2025 ההערכות המגולמות בחוזים בכלל ירדו מעלייה של כ-0.1% לירידה של כ-0.5%. בסופו של דבר, הריבית בשיא צפויה להגיע לכ-2.3% בלבד.

לדברי כלכלני מיטב דש, מאז שנות ה-50 לא היה מקרה שבו אינפלציית הליבה בארה"ב חזרה מעלייה מעל גובה של 3% בלי שריבית ה-FED לא עלתה מעל גובה האינפלציה.

לדבריהם, יש כאן שתי אפשרויות:

1. ה-FED יצטרך להעלות ריבית הרבה מעל הערכות השוק לרמות של 3%-4%. בתסריט זה, תשואות האג"ח עוד יעלו משמעותית. להערכתנו, המשק האמריקאי יכול לעמוד בעליית ריבית זו בתנאי שהמשק ימשיך לצמוח בהתאם לתחזיות הצמיחה הקיימות תוך ירידה בקצב האינפלציה.
2. האינפלציה בארה"ב תיבלם בעקבות האטה משמעותית בצמיחה כתוצאה משחיקה בהכנסות הריאליות של הצרכנים אם ה-FED לא יפעל במהירות ובעוצמה כדי לבלום התפתחות האינפלציה.

מבין שתי האפשרויות, נראה שעולה הסיכון למימוש האפשרות השנייה, גרועה יותר בעקבות התבססות סביבת האינפלציה. כמו כן, מתחילים להופיע סימנים יותר מדאיגים בנתונים הכלכליים ובסקרים. למרות הירידה בתחלואה, הסנטימנט של העסקים הקטנים בארה"ב ירד בחודש ינואר לרמה הנמוכה מאז מרץ אשתקד. סנטימנט הצרכנים בסקר של אוניברסיטת מישיגן ירד בפברואר לרמה הנמוכה ביותר מאז 2011.

באשר לאירופה, אומרים במיטב דש כי שתי התפתחויות שהתרחשו לאחרונה מעלות סיכון למשק האירופאי. ראשית, עלייה בסיכון הגיאופוליטי שקשור לסיכון למלחמה בין רוסיה לאוקראינה. שנית, עליית ריבית אפשרית באירופה ובמיוחד הפסקת רכישות אג"ח ע"י ה-ECB עלולה להיות מאתגרת ל-ECB נוכח העלייה המסתמנת במרווחי אג"ח של מדינות דרום אירופה ביחס לאג"ח הגרמנית.

אפליקציית המסרים המיידיים וואטסאפ (וואצאפ), שבבעלות פייסבוק (ששינתה את שמה בסוף 2021 למטא) לא שוקטת על שמריה, ולא מפסיקה לחפש דרכים לשיפור וטיוב חוויית המשתמש. מתחילת 2022 היא הציגה כמה וכמה עדכונים ושינויים מעניינים לטובת יותר מ-2 מיליארד משתמשיה ברחבי העולם.

חלק מהשינויים נמצאים עדיין בפיתוח, כך שהם לא נמצאים בשימוש נרחב אלא רק בגרסת בטא של האפליקציה.

ואלה העדכונים החדשים:

יציאה שקטה מקבוצה – העדכון החדש יאפשר לצאת מקבוצה מבלי לעדכן את החברים בה על היציאה, כך שרק מנהל הקבוצה יידע.

שליטה על סטטוס "נראה לאחרונה" – אם עד כה מצב הנראות של המשתמשים באפליקציה היה גורף לכל אנשי הקשר, מעכשיו אפשר יהיה לקבוע מי יראה ש"נראיתם לאחרונה" ומי לא.

מניעת צילומי מסך של הודעות חד פעמיות – לא יתאפשר צילום מסך של תכני מדיה, תמונות או סרטונים, שנשלחים לנמענים לצפייה חד פעמית. זאת על מנת למנוע שימוש במידע רגיש.

הארכת זמן מחיקת הודעה – האפשרות למחוק הודעות באפליקציה לאחר כתיבתן ושליחתן קיימת כבר לא מעט זמן, אלא שעד כה היא היתה מוגבלת לשמונה שעות בלבד לאחר משלוח ההודעה. לאחר העדכון החדש, האופציה למחוק את ההודעות תתארך משמעותית ותתאפשר עד יומיים וחצי אחרי שליחתן.

הקלת המעבר בין אנדרואיד ל-IOS – אחד הקשיים שבהם נתקלים אנשים שמבקשים להחליף טלפונים בעלי מערכות הפעלה שונות – אנדרואיד ו-IOS שהיא מערכת ההפעלה באייפונים של אפל, היה שנתונים רבים היו הולכים לאיבוד במעבר, ובעיקר ההודעות והמסרונים בוואטסאפ. לאחר העדכון שבדרך, המעבר בין מערכות ההפעלה השונות יתאפשר ביתר קלות, כנראה באמצעות כבל פיזי, כך שהצ'אטים בוואצאפ יישמרו גם במכשיר החדש.

תמונת הפרופיל של שולח ההודעה – גם על מסך הנעילה – אם עד כה בעת שליחת הודעה, רק שם השולח הופיע על מסך הבית של מקבל ההודעה, הרי בעקבות העדכון תופיע גם תמונת השולח על מסך הבית, מה שיקל על מניעת בלבול במקרה של שמות שולחים דומים.

מנהלי קבוצה ימחקו הודעות של חברים בקבוצה – כדי להשליט יותר סדר ולמנוע שיח לא מכבד בקבוצות גדולות של משתמשים, וואטסאפ תאפשר למנהלי הקבוצות למחוק הודעות של חברים בקבוצה, תוך ציון שם המנהל שמחק את ההודעה. כך יימנעו מבוכות, פגיעות והעלבות פוטנציאליות בין חברי הקבוצה.

האזנה לקבצים קוליים גם אחרי יציאה מהצ'אט שבו נשלחו – אם עד כה ההאזנה לקובץ קולי שנשלח ממשתמש אחר בוואטסאפ התאפשרה רק אם מקבל הקובץ נשאר בתוך הצ'אט, העדכון החדש יאפשר לקובץ הקולי להישמע גם אם מי שקיבל אותו ייצא מהצ'אט, כך שהוא יוכל עשות גם דברים אחרים בעת ההאזנה.

טווחי זמן חדשים להודעות נעלמות – נכון לעכשיו קיימת בוואטסאפ התכונה "הודעות נעלמות", שמאפשרת ניהול צ'אט שההודעות בו לא יישמרו. אבל אם עד כה אפשר להעלים את ההודעות אחרי 24 שעות, שבוע או 90 יום, הרי שבעדכון החדש וואצאפ תאפשר שתי אופציות נוספות – יומיים ו-12 שעות.

תגובה באימוג'י על הודעה – במקום להגיב על הודעה בצ'אט באמצעות טקסט או בכל דרך אחרת, אפשר יהיה ללחוץ על ההודעה ולהגיב באמצעות אימוג'ים מובנים שמציעים את עצמם בעת הלחיצה.

מציירים בוואטסאפ – עדכון חדש יאפשר עוד דרכים וכלים לציור על התמונות והסרטונים שנשלחים באפליקציה.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק אחריות קבלן שיפוצים, התשפ"ב-2021 של חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. על פי ההצעה, מבצע עבודות שיפוצים בתשלום יהיה אחראי במשך תקופת אחריות של שנה לפחות לכל אי-התאמה בעבודתו או בטובין שסיפק. עוד מוצע כי הסכם לביצוע עבודות שיפוצים ייערך בכתב, וכי אם אי-ההתאמה שהתגלתה ניתנת לתיקון, מבצע עבודות השיפוצים יתקנה בתוך זמן סביר.

בדברי ההסבר נכתב: "במדינת ישראל לא קיימת חובת אחריות על ביצוע עבודה על ידי קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (קבלני שיפוצים). בשל כך, אזרחים רבים הנעזרים בשירות זה נופלים קורבן לעבודות רשלניות, שלעתים מתגלות כעבור חודשים רבים ממועד השיפוץ ולא מקימות עילת תביעה. כמו כן, מאחר שאין הוראה בדין המחייבת כי חוזה שיפוצים ייעשה בכתב, התקשרויות בענף זה מתבצעות על ידי הצדדים בעל פה.

עלותו של שיפוץ ממוצע נעה בין 45,000 שקל ל-100,000 שקל, ועלותו של שיפוץ נרחב, הכולל הוספת חדרים לדירה, עשויה להגיע ל-200,000 שקל ומעלה. כחלק מעליית הוצאות משקי הבית הגידול בהוצאות על שיפוצים גדל בעשרות אחוזים ותוספת עלויות תיקון עלולה לגרור משפחה להוצאות כבדות ובלתי מתוכננות תוך פרק זמן קצר.

כדי לתת מענה לקשיים אלה, מוצע לקבוע כי חוזה שיפוצים יהיה בכתב ובחתימת הצדדים. כמו כן, מוצע לעגן את אחריותו של קבלן השיפוצים לעבודה במשך שנה לפחות בפני מזמין העבודה. כך תובטח איכות השירות שניתן על ידי קבלני שיפוצים רשומים לצרכנים תוך יצירת הסדר ברור לפיצוי במקרה שבו נפל פגם בביצוע עבודה או שירות קבלנות.

גירעון המדינה בינואר עומד על 3.3%, ירידה של כ-1.2 נקודות אחוז לעומת החודש הקודם. הירידה בגירעון נבעה משילוב של ירידה בהוצאות המדינה ועלייה בהכנסות ממסים.

ההוצאות בינואר הסתכמו בכ-29.5 מיליארד שקל, ירידה של כ-15% לעומת ינואר אשתקד. הירידה נובעת מקיטון בהוצאות תוכנית הסיוע הכלכלי בחודש זה לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

הכנסות המדינה ממסים הסתכמו ב-47.4 מיליארד שקל בחודש ינואר 2022. מדובר על עלייה של 27.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כך עולה מנתונים שפרסם משרד האוצר.

כתוצאה מהעלייה בגביית המסים, ירד גירעון המדינה בינואר ל-3.3%, ירידה של כ-1.2 נקודות אחוז לעומת החודש הקודם.

ההכנסות ממסים ישירים הסתכמו ב-29.5 מיליארד שקל בינואר 2022, עלייה של כ-28% לעומת ינואר 2021. מס הכנסה מעצמאים ומחברות הסתכם ב-15.6 מיליארד שקל, עלייה של 31%.

שני נתונים מעניינים במיוחד הם הכנסות המדינה מניכויים וההכנסות ממיסוי מקרקעין.

ההכנסות מניכויים, שמרכזות בתוכן ניכויי מס הכנסה משכירים וניכויים במקור אחרים, כולל משוק ההון, הסתכמו בינואר 2022 ב-14.7 מיליארד שקל, עלייה של 25%. העלייה מוסברת בחלקה על ידי גידול משמעותי מגבייה בגין מימוש אופציות על ידי עובדים במסגרת אקזיטים בענף ההייטק.

ההכנסות ממיסוי מקרקעין הסתכמו ב-2.4 מיליארד שקל, לעומת 1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בגבייה ממס שבח נרשמה עלייה של 145%. בגבייה ממס רכישה נרשמה עלייה בשיעור של 115%. לדברי האוצר, העלייה בגבייה ממסי נדל"ן נובעת, בין היתר, מגידול ברכישות דירות טרם העלאת מס הרכישה על דירה שנייה.

הקלות במס הכנסה, הפחתת מכסים על מוצרי צריכה, והפחתת שיעור העלייה במחירי החשמל. אלה הסעיפים שעומדים בלבה של התוכנית הכלכלית להפחתת יוקר המחיה שהציגו ראש הממשלה נפתלי בנט, שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי. התוכנית גובשה בעקבות ביקורת חריפה שהושמעה נגד הממשלה על רקע גל נרחב של התייקרויות במשק (רוצים לדעת בכמה יגדלו ההוצאות החודשיות שלכם? – היכנסו למחשבון ובידקו).

התוכנית, בעלות כוללת של כ-4.4 מיליארד שקל, כוללת שורה של צעדים לשנת 2022 שיגדילו את ההכנסה הפנויה ויעודדו תעסוקה בקרב מעמד הביניים, משפחות צעירות ועובדים בשכר נמוך.

לדברי שר האוצר אביגדור ליברמן, "הטיפול ביוקר המחיה אינו בגדר נוסחת קסם. מדובר בתהליכים מורכבים על פני זמן. יחד עם זאת, אנחנו איננו מרפים בנושא וממשיכים גם היום לקחת אחריות. גיבשנו צעדים חשובים שיעודדו תעסוקה, יגדילו את ההכנסה ויפחיתו את יוקר המחיה. הפעם באמצעות מודל מהפכני במסגרתו אנו מתמקדים באזרחים שעובדים ומשלמים מסים". עוד הוסיף ליברמן כי "זאת לא החבילה האחרונה. יהיו צעדים נוספים".

בנוסף לתוכנית עצמה, הכריזו ראש הממשלה והשרים על הקמת ועדה להפחתת הריכוזיות והגברת התחרות בענף המזון. הוועדה תמפה את שוק המזון, השחקנים, נתחי השוק, רמת הרווחיות, רמות המחירים ומיזוגים ורכישות שנעשו בשנים האחרונות תוך השוואה למדינות מפותחות בעולם, ותמליץ על צעדים אקטיביים להפחתת הריכוזיות והגברת התחרות, ואף על תיקוני חקיקה ככל שיידרשו.

ואלה הצעדים שיינקטו במסגרת התוכנית:

צעדים להגדלת ההכנסה הפנויה ועידוד תעסוקה של מעמד הביניים, עובדים בשכר נמוך ומשפחות צעירות:

 הטבת מס למשפחות צעירות עובדות

משפחות עובדות שמשלמות מסים ייהנו מנקודת זיכוי נוספת לכל אחד מבני הזוג בשנת 2022, עבור כל ילד בגילאי 6-12. שווי ההטבה במשפחה שבה שני בני הזוג עובדים, מגיע עד ל-5,352 שקל בשנה לכל ילד. מההטבה צפויים ליהנות כ-530 אלף הורים משלמי מסים.

לדוגמה, משפחה עם שני ילדים בגילאי 6-12 שבה שני ההורים מרוויחים שכר ממוצע, תזכה להטבת מס בגובה של כ-10,500 שקל בשנה, שהם כ-875 שקל בחודש.

לשם יישום הצעד יקודם תיקון חקיקה בכנסת.

עלות הצעד נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל.

הגדלת הסבסוד לצהרונים למשפחות במעמד הביניים באשכולות 4-5

סבסוד תכנית "ניצנים" לצהרונים לילדים בגילאי 3-8 יגדל באופן מידי בסך של כ- 2,500 שקל לשנת לימודים לכל ילד, למשקי בית באשכול חברתי-כלכלי 4 ו-5.

כך, משפחה עם שני ילדים בגילאי 3-8 בצהרונים באשכולות החברתיים הרלוונטיים תחסוך כ-5,000 שקל בשנה. מההטבה ייהנו כ-60 אלף ילדים.

עלות הצעד נאמדת ב-150 מיליון שקל.

זאת, בנוסף לאשכולות 1-3 שזכאים לסבסוד כיום.

הגדלת מענק עבודה לעובדים בשכר נמוך

כ-300 אלף העובדים הזכאים למענק עבודה (מס הכנסה שלילי) יקבלו תוספת חד פעמית של 20% למענק בגין עבודה בשנת 2022. סכום התוספת הממוצעת עומד על 800 שקל בשנה לכל עובד ויכול להגיע עד ל-1,700 שקל בשנה לאימהות לשלושה ילדים. על מנת להקל על הזכאים גם מבחינה תזרימית, ישולמו מקדמות בחודש יולי בגין המענק המשוער. לשם יישום הצעד יקודם תיקון חקיקה בכנסת.

עלות הצעד נאמדת ב-250 מיליון שקל.

צעדים להפחתת מחירים:

ביטול הבלו על הפחם – הפחתת העלייה בתעריף החשמל

בשל עליית המחירים החריגה שהתרחשה בעולם במחירי הפחם, משרד האוצר מפחית באופן חד פעמי לשנת 2022 את הבלו על הפחם. הצעד ימתן את העלייה בתעריף החשמל למשקי הבית, העסקים והתעשייה. המשמעות למשק בית טיפוסי תהיה מיתון העלייה בכ-2.4%. זאת, לצד מחויבות הממשלה לגמילה משימוש בפחם וצמצום השימוש בדלקים מזהמים בשנים הקרובות.

הצעד דורש אישור מליאת רשות החשמל.

עלות הצעד נאמדת ב-600 מיליון שקל.

הפחתת מכסים רוחבית על מגוון מוצרי מזון

הפחתת יוקר המחיה בתחום המזון על ידי ביטול מכסים והגדלת מכסות פטורות באופן שיאפשר הוזלה של מוצרי ייבוא ויגדיל את התחרותיות של המשק הישראלי. התכנית כוללת את ביטול המכס על בשר בקר, דגי ים, מזון מן הים, שימורי טונה, נקניקים, רטבים, פירות יבשים, עוגות ועוגיות וקמח. בנוסף יורחבו באופן משמעותי המכסות הפטורות שיחולקו במכרז מחיר מינימום לצרכן בשמן זית, ביצים ודבש.

לשם יישום הצעד יחתום שר האוצר על צו.

עלות הצעד נאמדת ב-260 מיליון שקל.

ביטול מכסים על מגוון מוצרי צריכה, מוצרי תעשיה וחומרי גלם לבניה

ביטול רוחבי משמעותי של מכסים בשנת 2022 בסך של כמיליארד שקל על מגוון מוצרי צריכה, מוצרי תעשיה וחומרי גלם לבניה. המוצרים כוללים בין היתר: מוצרים לבית ובהם ריהוט, כלי אוכל, מוצרי טקסטיל, שטיחים, תחבושות היגייניות, אופניים חשמליים ועוד; חומרי גלם ומכונות לתעשייה; חומרי גלם לענף הבניה; ציוד רפואי; וחלקי חילוף לרכב.

ביטול המכסים צפוי להביא לירידת מחירים לצרכן והגדלת הפריון למפעלים בתעשייה בשל הוזלת עלויות חומרי הגלם. בנוסף, ביטול המכס צפוי להקל על יבואנים מקבילים ויאפשר גם להם להנות מהפטור ממכס ללא הצגת תעודות מקור. הפחתת המכסים בענף הבניה צפויה להביא לירידה במחירי הדירות, זאת בדגש על דירות באזורי הפריפריה שבהן מחיר הדירה מושפע כמעט באופן מלא מעלות בניית הדירה.

עלות הצעד נאמדת במיליארד שקל.

ירושלים מצטרפת לערים נוספות בישראל שבשטחן מוקדמים מיזמי בנייה שנועדו לשכירות ארוכת טווח. על רקע השיאים במחירי הדיור, שמרחיקים צעירים ובעלי משפחות מחלום הדירה בבעלות, הולכים ומוקמים עוד ועוד פרויקטים שמציעים דיור בשכירות, אבל לטווח ארוך, כך שהשוכרים יוכלו ליהנות מוודאות ומשקט נפשי.

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים אישרה למתן תוקף שתי תוכניות לשכירות ארוכת טווח בעיר – במתחם קמפוס ירושלים לאמנויות ובמתחם בית העם.

התוכנית קמפוס ירושלים לאמנויות מתפרסת על פני על שטח של כ-1.6 דונם, וממוקמת בין הרחובות אוסישקין ומנורה, בסמיכות למרכזי התרבות ז'ראר בכר, בית העם, מרכז תרבות עירוני בלאושטיין ופרויקט חינוך לאמנויות הבמה, "קמפוס ירושלים לאמנויות", המצוי בשלבי הקמה סופיים.

התוכנית כוללת הקמת 220 יחידות דיור קטנות, שישמשו להשכרה לטווח ארוך, במגדל בן 10 קומות.

בנוסף ליחידות הדיור, התוכנית כוללת שטח מסחרי של 500 מ"ר, 2 גני ילדים וכ-300 מ"ר עבור שטחי תרבות, כחלק מפעילות הקמפוס, שיוקמו בקומות הקרקע.

כיום קיים במתחם בניין ישן בן  קומה אחת שיפונה לטובת הפרויקט החדש.

התוכנית במתחם בית העם מתפרסת על שטח של כ-2.5 דונם, וממוקמת בין רחוב בצלאל ורחוב שמואל רפאלי, בסמיכות למתחם קמפוס ירושלים לאמנויות. המתחם מורכב ממספר מבנים: תאטרון ז'ראר בכר, משרדים ושירותים לשימוש האולם, מבנה ספרייה עירונית ולהקת מחול.

התוכנית כוללת הקמת 160 יחידות דיור קטנות, שישמשו להשכרה ארוכת טווח, במבנה בן 10 קומות.

בנוסף ליחידות הדיור, התוכנית כוללת כ-1,000 מ"ר סטודיו למחול, ו-150 מ"ר לבית קפה בקומות התחתונות.

כיום קיימים במתחם 3 מבנים בני 4-7 קומות, שיפונו באופן חלקי לטובת הפרויקט החדש.

לדברי מתכננת מחוז ירושלים במנהל התכנון, שירה תלמי,  כי "שתי התוכניות הן בשורה של ממש לתושבי הבירה. התוכניות מממשות את מדיניות הוועדה המחוזית לקידום דיור בר השגה במיקומים אטרקטיביים. הקמת 400 יחידות דיור קטנות לצד פיתוח מרכז התרבות הכולל 4 בתי ספר אקדמאים לאומנות יחזקו את השימושים המגוונים במרכז העיר ויקלו על בוגרי האוניברסיטאות להישאר לחיות בעיר".

מעודכן ל-02/2022

במשך רוב שנות קיומם של שוקי ההון במתכונתם המודרנית, היו המשקיעים והפעילים בהם מכווננים לנתון אחד מרכזי, שעל פיו קיבלו את החלטות ההשקעה – השורה התחתונה, שורת הרווח. ככל שחברות הציגו רווחים גדולים יותר, כך הן משכו יותר ויותר משקיעים.

אבל בשנים האחרונות, על רקע שינויים טכנולוגיים ושינויים אקלימיים, משהו בסדר העדיפויות השתנה. עם העלייה במודעות לנושאים סביבתיים וחברתיים, וההפנמה שמשבר האקלים עלול להפוך למשבר פיננסי, מתרחש תהליך הדרגתי, שבמסגרתו יותר ויותר משקיעים נותנים את הדעת לא רק לשורת הרווח בדוחות של החברות, אלא גם לפרמטרים אחרים, כמו שמירה על הסביבה ועל זכויות אדם ועובדים, ממשל תאגידי תקין ואף הימנעות מהשקעות בתחומים מסוימים, שנתפסים כשליליים ומזיקים.

כך נולד טרנד ההשקעות שנקרא ESG, ראשי תיבות של Environmental, Social, and Governance, כאשר כל אות מייצגת חלק אחד בתוך החבילה הכוללת:

Environmental – נושאים סביבתיים

Social – נושאים חברתיים

Governance – ממשל תאגידי

בעברית זכה התחום לכינוי השקעות אחראיות.

אחד האישים שנתן דחיפה משמעותית לתחום היה לארי פינק, מנכ"ל חברת ניהול הנכסים הגדולה בעולם בלקרוק המנהלת כ-10 טריליון דולר (נכון לינואר 2022). ב-2018 שיגר פינק מכתב פתוח למנכ"לים של חברות ציבוריות, ובו קרא להם לשחק תפקיד אקטיבי בשיפור איכות הסביבה והקשרים עם הקהילה. במכתב דומה שפרסם ב-2020 הכריז פינק כי קיימות סביבתית תהיה מטרת ליבה בהחלטות ההשקעה העתידיות של בלקרוק והוסיף כי בלקרוק תפסיק את השקעותיה בתחומים בעלי סיכון סביבתי גדול.

והחברות הציבוריות, שמעוניינות כמובן במשקיעים, הקשיבו לו. בהדרגה הן מיישרות קו ומתאימות את עצמן לדרישות, והמשקיעים מצביעים ברגליים. ולראיה – השקעות ה-ESG תופסות תאוצה בעולם, כשהן זוכות לדחיפה מצד חברות דירוג כמו S&P ומודי'ס, ענקיות ראיית חשבון כמו KPMG ודלויט וענקיות ניהול נכסים כמו בלקרוק ובלקסטון. בשנים האחרונות חל גידול עצום בהיקפי המכשירים הפיננסיים שמשקיעים ב-ESG, וכיום ישנן יותר מ-300 קרנות ESG. על פי חטיבת ה-ESG של בלומברג, נכון ליולי 2021 היקף ההשקעות האחראיות בעולם עומד על כ-35 טריליון דולר.

גם הרגולציה נרתמה

גם הרגולטורים לא נותרו אדישים להתפתחויות. בחוזר שפרסמה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בנובמבר 2021 היא מציינת כי "שיקולים הנוגעים להיבטים סביבתיים, חברתיים והיבטי ממשל תאגידי הולכים והופכים למשמעותיים יותר בשיח הציבורי בכלל ובתחום ההשקעות בפרט. בחוזר הציגה הרשות הוראות חדשות לגופים המוסדיים, על פיהן עליהם לבצע שלושה שינויים משמעותיים:

1. ועדת השקעות של משקיע מוסדי תקבע מדיניות השקעה ביחס לשיקולי ESG במסגרת קביעת מדיניות ההשקעה הכללית שנקבעת על ידה.
2. ועדת ההשקעות תגבש כללים ונהלים לפיתוח מומחיותו של המשקיע המוסדי לבחינת ההיבטים, השיקולים והסיכונים כאמור, ללא תלות בגורמים חיצוניים.
3. משקיע מוסדי יפרט במסגרת המדיניות אותה הוא מפרסם מהם השיקולים הסביבתיים, החברתיים ושיקולי הממשל התאגידי הנשקלים על ידו במסגרת ניהול ההשקעות ואת הסיכונים המתפתחים הנוגעים לשיקולים אלו.

איך מדרגים חברות לפי ESG?

אז איך נדע אם חברה פועלת על פי עקרונות ה-ESG ועד כמה? לשם כך קיימים מספר מדדים שבודקים חברות לפי כמה עשרות קריטריונים.

המדד המפורסם ביותר הוא GRI framework. בנוסף ישנם the Sustainability Accounting Standards Board (SASB) ו-United Nations' Sustainable Development Goals (SDG).

בנוסף, גם למדדים המוכרים בבורסות יש מדדי משנה, כמו נאסד"ק ESG ו-ESG 500.S&P

בבורסה בתל אביב נסחר מדד מעלה שהושק לראשונה ב-2005 והוא מאפשר הזדמנות להשקיע במניות של חברות לא רק על סמך הביצועים הפיננסיים שלהן, אלא גם על סמך מידת האחריות החברתית שהן מציגות.

השקעה במדד מעלה מתאפשרת באמצעות קרן סל קסם מעלה.

חברת Sustainalytics  מספקת עוד אפשרות לדעת עד כמה חברה מסוימת עומדת בקריטריונים של ESG. החברה, מבית מורנינגסטאר, מספקת לחברות ולמשקיעים מוסדיים ניתוחים, נתונים ודירוגים של חברות על פי היבטי ה-ESG על מנת לסייע להם להעריך את הסיכונים וההזדמנויות שבכל חברה וחברה. ניתן להיכנס לאתר החברה, לבצע חיפוש לפי שם של חברה ולקבל את כל המידע אודותיה.

איך משקיעים ב-ESG?

ואחרי שקיבלנו את כל המידע, המספרים, הסיכויים והסיכונים, והחלטנו שאנחנו מעוניינים להשקיע על פי עקרונות ה-ESG, איך עושים את זה בפועל? אילו מכשירי השקעה קיימים?

ראשית, כמו כל השקעה, אפשר תמיד לעשות את זה לבד – ללמוד את השוק, לעקוב אחרי חברות, לקרוא דוחות, לנתח נתונים וקבל החלטות מושכלות בהתאם (להרחבה על ניהול השקעות עצמי – קראו כאן).

דרך אחרת היא לרכוש קרנות סל ותעודות סל (ETF'S) של ESG. על פי אתר ETF.COM,  נכון להיום, בשווקים האמריקאיים נסחרות כ-50 ETF'S כאלה, כשבניהולן יותר מ-165 מיליארד דולר. ה-ETF ESG הגדולה ביותר היא Vanguard Informatiuon Technology ETF VGT, שבניהולה נכסים בהיקף של כ-52 מיליארד דולר (עדו על תעודות סל וקרנות סל – כאן).

ענקית ההשקעות הבינל' קרלייל התחייבה לאפס פליטות גזי חממה בכל השקעותיה עד 2050

נוסעים לחו"ל וזקוקים בדחיפות למסמכים ישראליים רשמיים? בימים אלה נחנך שירות חדשני שיאפשר אישור דיגיטלי של מסמכים ישראליים הנדרשים לשימוש ולהצגה בפני גורמים מחוץ לישראל (אפוסטיל). השירות, שיינתן על ידי משרד המשפטים, מאובטח באמצעות חתימה דיגיטלית מאושרת, ויאפשר לאזרחים להזמין ולקבל באופן מקוון מסמכים ציבוריים מהרשויות השונות בישראל, או לקבל אימות על מסמכים נוטריוניים המיועדים לשימוש בחו"ל.

אפוסטיל הוא אישור הניתן על ידי רשות מוסמכת של מדינה על גבי תעודות ציבוריות (כגון תעודת נישואים, תעודת לידה או כל מסמך רשמי אחר של המדינה או של גוף ציבורי אחר), ומאשר כי התעודה רשמית, מקורית, והונפקה על ידי הרשות המוסמכת לכך. בנוסף, האפוסטיל מאמת כי הנוטריון החתום על מסמך שהופק על ידו הוא אכן נוטריון מוסמך במדינת ישראל.

עד היום, כשאזרח נדרש להמציא תעודה ציבורית או אישור נוטריוני למדינה בחו"ל הוא היה נאלץ להגיע פיזית למשרד החוץ בירושלים או לבתי המשפט על מנת לקבל אישור רשמי המאמת את המסמך לשימוש בחו"ל. כ-400 אלף תעודות אפוסטיל הופקו באופן הזה מדי שנה.

אלא שבעקבות השירות החדש, ייחסך מהאזרחים הצורך בהגעה פיזית, וכל התהליכים הללו ייעשו בצורה דיגיטלית, כך שמי שמבקש להנפיק אפוסטיל יוכל לעשות זאת בלחיצת כפתור, בין אם מדובר בתעודה ציבורית ובין אם מדובר באישור נוטריוני. התעודות יופקו בתוך מספר שעות ויישלחו ישירות לדואר האלקטרוני של האזרח המבקש.

השירות החדש תועדף בתוכנית ההאצה הדיגיטלית של הממשלה בשל חשיבותו להפחתת הנטל הבירוקרטי ושיפור השירות לאזרחים ושותפים לו כמה משרדי ממשלה.

לדברי סגן רוה"מ ושר המשפטים, גדעון סער, "לפני מהלך הדיגיטציה – היה מדובר בארבע תחנות פיזיות שונות שצריך היה האזרח לעבור בהן – חוויית שירות מסורבלת ביותר. החלפנו את כל ה-4 תחנות בתהליך דיגיטלי אחד, יעיל ונוח. הצלחנו לייצר גם תקדים בינלאומי של יצירת חותמת אפוסטיל ללא מגע יד אדם. בעולם קיימת התעניינות בצעד הזה, ומדינות נוספות צפויות ללכת בעקבותינו".