אי.סי.איי טלקום ( ECI ) מתכוונת לחזור לבורסה – אחרי שנמחקה מוול-סטריט לפני מעל 10 שנים, במהלך שבו רכש את השליטה בחברה, שאול שני, החברה מעוניינת להנפיק בלונדון לפי שווי של כ-600 מיליון דולר.

ECI היא ספקית עולמית מובילה של מוצרים ופתרונות כוללים לרשתות תקשורת והעברת נתונים עבור ספקי שירותים, גופי תשתיות וממשלות, וכן לקוחות הגנה ובטחון. ECI היא החברה בעלת הצמיחה המהירה ביותר בהשוואה למתחריה באירופה ובארה"ב מאז תחילת 2017 ועד אמצע  2018.

ECI מספקת מוצרים ופתרונות מקיפים לתחום רשתות והעברת נתונים מאז 1961 והיא אחת הספקיות הבודדות בעולם אשר מספקות פתרונות ומוצרי רשת  אופטית, עם בסיס לקוחות מגוון וארוך שנים ברחבי העולם.

החברה שינתה לפני מספר שנים את האסטרטגיה שלה כך שתוכל להתמקד אך ורק בפתרונות אופטיים ובפתרונות העברת נתונים ומאז  הוציאה לשוק מערך חדש לגמרי של פתרונות ומוצרים מתקדמים, המהווים כיום את מרבית המכירות שלה. 87% מאנשי המו"פ של החברה הינם כיום מהנדסי תוכנה. באמצעות המוצרים והשירותים החדשים של החברה, כמו גם יכולתה לשרת אזורים חדשים ברחבי העולם ובכלל זה ארה"ב, החברה מגדילה באופן ניכר את שוקי היעד שלה .

ECI , נמצאת בתנופת צמיחה עם למעלה מ- 70 "זכיות חדשות" מאז .2016,.כשני שליש מהן, אלו לקוחות חדשים בלמעלה מ- 30 מדינות שונות, מרביתם מאירופה, המזרח התיכון ואפריקה (EMEA). על מנת להמשיך ולהרחיב את התפשטותה הגלובלית ולהוסיף מנוע צמיחה נוסף, החברה החלה להגדיל את מספר השותפויות הגלובליות שלה ובמהלך שנת 2018 חתמה על למעלה מ- 20 הסכמי שותפות חדשים.

בתחילת 2018, החברה חתמה על הסכם שותפות גלובלית עם חברת אריקסון, ספקית כלל עולמית מובילה של טכנולוגיית תקשורת, עם הכנסות של 22 מיליארד דולר בשנת 2017 ולקוחות בלמעלה מ- 180 מדינות. כמו כן, אריקסון הודיעה בספטמבר 2018 על כך שהיא בחרה בפתרונות הרשת של החברה להיות חלק מהפתרון הכולל שלה לרשתות החדשות מהדור החמישי של הרשתות הסלולאריות (“5G”).

ECI יצרה  רשת "Elastic" של מוצרים ושירותים על מנת לספק ללקוחות הקיימים והעתידיים שלה פתרונות כוללים עבור הרשתות הנוכחיות שלהם כמו גם לתמוך במעבר הצפוי שלהם לרשתות G5. מאז 2007, החברה השקיעה למעלה  ממיליארד דולר במחקר ופיתוח על מנת לפתח מוצרי רשת חדשניים ופתרונות תוכנה לתקשורת.

ECI מציעה את הפתרונות שלה ללקוחות הבאים: ספקים של שירותי תקשורת, כגון מפעילי רשת אינטרנט ורשת סלולארית, ספקי תקשורת וספקי קישוריות למרכזי נתונים ("ספקי שירותים"); גופי תשתיות וממשלות, ובכלל זה חברות חשמל, מים, נפט וגז, תחבורה, ממשלה ורשויות מקומיות וכן רשתות לאומיות של מחקר ולימוד ("תשתיות וממשלות"); וכן גופים בטחונים לרבות משרדי בטחון, שירותי אבטחה ומשמר לאומי/ משמר הגבול ("לקוחות הגנה וביטחון").

חלוקת הכנסות החברה מספקי שירותים, גופי תשתיות וממשלות וכן לקוחות הגנה וביטחון לשנה שהסתיימה ב- 31 בדצמבר 2017, עמדה על 66%, 17% ו- 17% בהתאמה.הקבוצה הגדילה את עסקיה בהצלחה בשנים האחרונות. הכנסותיה לשנת 2017 צמחו ב- 13% לעומת הכנסותיה בשנת 2016 וההכנסות במחצית הראשונה של שנת 2018 מציגות גידול של 24% לעומת ההכנסות במחצית הראשונה של שנת 2017.

לחברה דירקטוריון בראשותו של Franco Bernabe אשר כיהן בעבר כיושב ראש ומנכ"ל של טלקום איטליה, ו MacLeod Andy אשר כיהן בעבר כסמנכ"ל טכנולוגיות של קבוצת Vodafone .

ECI – תוצאות עסקיות

מחיקת החברה היתה לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר (בשנת 2007).  עכשיו מנסה החברה להנפיק לפי שווי של כ-600 מיליון דולר (הנפקה של כ-230 מיליון דולר – הרוב בהצעת מכר).  הכנסות החברה במחצית הראשונה של 2018 הסתכמו ככאמור ב-198 מיליון דולר, צמיחה של 24% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי הסתכם ב-11 מיליון דולר, לעומת הפסד תפעולי של כ-5 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. ההפסד בשורה התחתונה עמד על 19 מיליון דולר, לעומת הפסד של 34 מיליון דולר בתקופה המקבילה. אבל הנתון המעודד –  הרווח התפעולי התזרימי (EBITDA) הסתכם ב-30 מיליון דולר, פי 2.3 מהאבידה בתקופה המקבילה.

אז הריבית בארץ תעלה? ובכמה? ומתי? הכלכלנים מבלבלים אותנו – אין אחדות דעים, מתי וכמה הריבית תעלה. כל בנק או בית השקעות וההערכה שלו. באקסלנס סבורים שייקח עוד זמן.

אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס, מעריך כי פרוטוקול החלטת הריבית של בנק ישראל לימד שהתבססות אינפלציה היא בעיני המתבונן ושבחודשים הקרובים אין כוונה להעלות ריבית. "האינפלציה בישראל נכנסה בחודש יולי לראשונה מאז 2014 לגבול התחתון של יעד האינפלציה וחברי הועדה המוניטרית מיהרו להכריז שהאינפלציה החלה להתבסס ביעד", כותב כהנוביץ' ומוסיף – "מכיוון שאין לנו ניסיון היסטורי עם מדרגות התבססות, אנחנו בדילמה אם יש רק שלוש מדרגות: נכנסה לתוך גבולות היעד, החלה להתבסס והתבססה או שיש באמצע עוד כמה שלבי ביניים? ומי מהן מאפשרת העלאת ריבית?".

כך או אחרת, לבדיקתו מכשירי ההשקעה השונים מגלמים העלאת ריבית ראשונה בישראל בסביבות פברואר-אפריל 2019 והעלאה שניה בסביבות ספטמבר 2019. בקיצור, ייקח עוד זמן. 

כהנוביץ' מתייחס בסקירתו גם לתכנית של השר הרווחה, חיים כץ, לבטל את העברת עודפי הגביה של המוסד לביטוח לאומי לקופת האוצר ואומר כי התכנית אולי נזרקה לאוויר רק כספין פוליטי, אבל כדאי להתעכב עליה – "התוכנית הזו היא אחת ההצעות היותר טובות שהועלו פה בשנים האחרונות ובניגוד לטענות המקובלות היא עשויה דווקא להוביל להעלאת דירוג האשראי של ישראל ולירידת תשואות", מסביר כהנוביץ' , "במבט ראשון ניתן לחשוב שהתכנית להפסקת העברת עודפי הביטוח הלאומי לקופת האוצר תגדיל את החוב הממשלתי ולכן תגרור עליה בפרמיית הסיכון עליו. אלא שהתוצאה עשויה להיות דווקא הפוכה.

"במקרה שלנו, האיום של השר כץ, להפסיק להעביר את עודפי הביטוח הלאומי לקופת האוצר, אינו משנה את סך ההתחייבויות של המדינה ולהיפך, אם יוביל כפי שאיים האוצר ל"קיצוץ רוחבי", הוא בשורה חיובית לפרמיית הסיכון של ישראל, כשקיצוצים כאלה יקטינו את הסיכון הארוך הטווח של החוב, יוביל לירידת פרמיית הסיכון ואולי אף להעלאת דירוג נוספת. לסיום נוסיף נקודה מעניינת נוספת, במידה ואותם קיצוצים יגררו להעלאת מיסי צריכה למיניהם הם עשויים להוביל להעלאות מחירים חד פעמיות, שבנק מרכזי לחוץ עשוי לנצל לצורך הצדקת העלאת ריבית של הטווח הקצר, אך אלה יובילו להתחזקות השקל וכתוצאה מכך בהמשך לירידת תשואות השיווי משקל של הטווח הארוך".

ולעניין אחר – הנדל"ן. "סעיף הדיור (25% מהמדד) בתנוני הלמ"ס, הוא האיטי ביותר בעשור האחרון – אחת ההנחות המרכזיות שלנו לקצב אינפלציה נמוך מהמגולם בשוק היה (ועודנו) צפי להאטה בקצב העלייה של סעיף הדיור, בשל זרם ממושך של גמר בניה גבוה מהגידול במספר משקי הבית", כותב כהנוביץ', "חלק מאותו זרם הפתיע אותנו כשנתקע בצנרת אצל קבלנים שצברו מלאים, אך כעת מתקבלים אינדיקטורים שהסתימה החלה להשתחרר.

"לפי למ"ס נרשם זינוק של 21% במכירות של קבלנים בשלושת החודשים (מאי-יולי) ביחס לשלושת החודשים שקדמו להם, מה שבא לידי ביטוי גם בהתקררות קצב עליית מחירי הדיור. עם זאת, עדיין מדובר על שחרור מתון ואנו צופים שהזרם ימשיך להתגבר בחודשים הקרובים".

מדד המחירים באוגוסט עלה ב-0.1%

לידר שוקי הון – העלאת הריבית מתרחקת


Wework, חברת שיתוף חללי המשרדים שנווסדה על ידי אדם נוימן, הפכה להיות החברה הגדולה ביותר בתחום השכרת טח משרדי במנהטן.  כך מסרה החברה בבלוג שלה. זאת למרות שמשא ומתן שניהלה החברה לחכירת שטח משרדי של 18,600 מ"ר במגדל מספר אחת של מרכז הסחר העולמי, נכשל.

בחודש שעבר וויוורק היתה במקום השני, עם שטח משרדי כולל של כ-477 אלף מ"ר, אחרי ענק הבנקאות ג'י.פי מורגן צ'ייס, עם שטח משרדי כולל של 483 אלף מ"ר. אך החודש, כך לפי הפוסט של החברה, שנכתב על ידי סמנכ"ל הפיתוח של וויוורק, גרניט גג'ונבלאג',  הפכה החברה למובילה. החברה חכרה שטח משרדי של 24 אלף מ"ר בפן פלאזה 21 שהקפיצה אותה מעל ג'י.פי מורגן למקום הראשון ברשימה.

ועדיין סימן שאלה גדול מרחף מעל הפעילות של וויוורק – החברה לא רווחית, יש לה הר של חובות, ועד שתעבור לייצר כסף ולהרוויח כסף ייקח זמן. בינתיים, יש גופים לא מעטים שנכנסים לתחום הזה, והם הופכים אותו לצפוף, כך שגם אם הרעיון מוצלח, הוא תחרותי מאוד.

למדריך חללי עבודה משותפים

מניית יצרנית הקנביס הקנדית טילריי זינקה היום בוול סטריט ב-40%, על רקע אישור ליבוא מריחאונה שקיבלה החברה אתמול וראיון של המנכ"ל ברנדן קנדי שפורסם בארה"ב. מנכ"ל טילריי קנדי אמר ל-CNBC כי חברות התרופות הגדולות בעולם צריכות להתחיל לחשוב על שיתוף פעולה עם יצרניות קנביס על מנת "לגדר את ההשקעות שלהן.  קנביס הוא תחליף, בין היתר, למשככי כאבים ואם אתה משקיע בחברת תרופות או שאתה חברה בתחום הזה עליך לגדר את הסיכון שנעוץ בתחליפי הקנביס

"זה נכון גם בקשר לחברות מזון ומשקאות".

על רקע הראיון ואישור הייבוא, זינקה המנייה לשיא של 300 דולר – שווי של כמעט 30 מיליארד דולר, לפני שנרגעה למחיר של 214 דולר – שווי של כ-20 מיליארד דולר.

כך או אחרת, יצרנית הקנביס אורורה זינקה השבוע ב-50% במסחר בקנדה לאחר שסוכנות הידיעות הקנדית דיווחה כי קוקה קולה נמצאת במגעים עם החברה לפיתוח של סדרת משקאות המבוססים על מריחואנה.

טילריי, שכמו מניות קנביס אחרות הפכה גם היא ללהיט בקרב המשקיעים, קיבלה אתמול אישור ממינהל האכיפה נגד סמים ליבא מריחואנה לארה"ב עבור מחקר רפואי. החברה גם מסרה אתמול כי תעבוד יחד עם אוניברסיטת קליפורניה ומרכז סן דייגו למחקר קנביס על מנת לבחון את ההיבטים הנוגעים לבטיחות ויעילות של שימוש במריחואנה בהפרעות נוירולוגיות.

אלוג'ן פארמה שהקים פרופ' אריה בלדגרין רק לפני משנה, בדרך לוול-סטריט. החברה נערכת לגיוס של לפחות 100 מיליון דולר.

 בלדגרין ישראלי תושב ארה"ב, רשום על מספר אקזיטים, הגדול מכולם –  מכירת קייט פארמה שנמכרה לגליאד ב-11 מיליארד דולר.

בלדגרין הקים את אלוג'ן אחרי שמכר את קייט. אלוג'ן מפתחת תרופות car-t, הפועלות על ידי חיבור בין נוגדנים ספציפיים לגידול הסרטני, לבין נוגדנים כלליים – תאי הרג מסוג t, שהם קטלניים לתא הסרטני. שילוב בין שני סוגי התאים אמור ליצור תרופה מדויקת וגם קטלנית.

אלוג'ן ביצעה ניסוי שלב ראשון. החברה מעריכה כ תוכל להמשיך לניסוי שלב שני בסרטן מסוג לוקמיה לימפובלסטית והיא מצפה להתחיל בניסוי במהלך שנת 2009 כפוף לאישור ה-FDA.

עד עתה גייסה אלוג'ן סכום עתק של 300 מיליון דולר. רוב הגיוס היה דרך קרן two river שבלדגרין מכהן בה כשותף ויו"ר. בין המשקיעים בחברה גם חברת פייזר. לפני כחצי שנה הודיעה אלוג'ן על שת"פ עם פייזר, שהעבירה ידע משלה בתחום לאלוג'ן.

וול-סטריט קרסה ב-4%; אבל אלוגן גייסה לפי שווי של 2 מיליארד דולר

רדקום צנחה אמש במסחר בוול-סטריט ב-30% במחזור ענק – פי עשרות מהמחזור הממוצע, בלי שדיווחה הודעה רשמית כלשהיא. החברה שמחיר מניותיה קפץ בשנתיים האחרונות לשווי של כ-170 מיליון דולר מפתחת פתרונות לבדיקת רשתות תקשורת.

נראה שהנפילה במנייה קשורה לנזקי הטייפון הכבדים בפיליפינים, שפגעו באחד הלקוחות העיקריים של רדקום – חברת הטלקום הפיליפינית. הפגיעה הזו עלולה להאט את קצב קבלת ההזמנות מהלקוח בעתיד ולהאט את הטמעת המוצרים החדשים המשמעות היא ירידה בתחזית ההכנסות והרווח.

רגע לפני יום כיפור, עשתה הנהלת רדקום שיחת וועידה ונסיתה להרגיע את המשקיעים. להערכת ההנהלה לא יהיה לטייפון השפעה ממושכת על ההזמנות מהלקוח, ואין ולא צפויה פגיעה בחוזה ארוך הטווח מול הלקוח. בתגובה המניה מתקנת ב-15%.

בחודש שעבר פרסמה רדקום דוחות לרבעון השני. התוצאות עקפו את התחזיות. החברה רשמה ברבעון הכנסות של 10.6 מיליון דולר – צמיחה של 19.4% ביחס לרבעון המקביל, והרווח הנקי Non-GAAP הגיע ל-1.4 מיליון דולר – צמיחה של פי 2.5 מהרבעון המקביל וגם – הרבה מעל תחזית השוק.

בשבוע שעבר עזב סמנכ"ל הכספים רן ורד, לאחר כשנתיים בתפקיד, ומונה לתפקיד אמיר חי.

רדקום מדווחת על מעבר לרווח נקי; מאשררת תחזית ההכנסות

כיל בתקופה טובה.  אחרי העסקה בהודו והדוחות היחסית סבירים (אם כי הרווח האמיתי לא מבטא שיפור מרשים – הרחבה כאן) התפרסם בתקשורת כי המתחרה של כיל מבלארוס חתמה על הסכם לאספקת אשלג לסין במחיר של 290 דולר – מחיר הגבוהה מהעסקה הקודמת ב-30%.

הסינים תכננו לחדש בתחילת הקיץ  את החוזה לאספקת האשלג מול כיל ומול יצרניות האשלג הנוספות בעולם, אך החידוש התעכב. חתימה על עסקה מול הסינים תרמז על המחיר גם בעסקה עתידית מול כיל, ולכן מניית כיל הגיבה בתגובה חיובית – עלייה של כ-4%. גם מניית החברה האם של כיל – החברה לישראל, עלתה בשיעור חד, ובכלל מאז

כיל מדווחת על  עסקה למכירת אשלג בהודו 

 

 

מניות חברות התקשורת פרטנר (PTNR ) וסלקום (CELL ) מזנקות בוול-סטריט בכ-9% לכאורה ללא סיבה נראית לעין. היום אירחה  פרטנר את מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן לסיור במטרה לחשוף בפניו את פרויקט הסיבים האופטיים של החברה.

פרטנר מווחת על פריסת נגישות לסיבים אופטיים ב-170 אלף בתי אב ולפי הערכת  מנכ"ל החברה איציק בנבנישתי הצהיר כי בכוונת החברה להרחיב את הפריסה. פרטנר בוחנת אפשרות לשתף פעולה עם סלקום במיזם הסיבים האופטיים של חברת חשמל IBC. סלקום כזכור רכשה את מיזם הסיבים של חברת החשמל בתמורה ל-100 מיליון שקל לפני חודשים ספורים (הרחבה כאן).

כך או אחרת, משרד התקשורת הביע סיפוק מהאפשרות ששתי החברות – פרטנר וסלקום ישתפו פעולה ויקימו תשתית תקשורת משותפת שלישית במדינת ישראל. עם זאת, קשה להאמין שהתמיכה/ גיבוי של משרד התקשורת גרם לעלייה החדה במניות חברות התקשורת.

השקעה במניות או השקעה בדירה – מה כדאי?

השקעה במניות – ככה תשקיעו נכון (ובזהירות)

השקעה באגח – כל מה שרציתם לדעת! והאם יש בועה בשוק האג;ח?

הכלכלנים של לידר שוקי הון ובראשם – יונתן כץ, מעריכים כי העלאת הריבית מתרחקת בגלל ייסוף השקל והירידה במדד המחירים לצרכן. מדד המחירים לצרכן עלה באוקטובר ב-0.1%  ,מעט נמוך מהציפיות המוקדמות.  כמו כן, מסבירים בלידר כי מסתמנת התמתנות נוספת במחירי השכירות במדד לקצב של 1.9%, לעומת 3.3% לפני חודשיים.

על רקע זה, אינפלציית הליבה התמתנה ל-0.8% ב- 12 החודשים האחרונים מ- 1% ביולי.

 מחירי הדירות לרכישה עלו ב-0.3% בסקר האחרון וירדו ב-0.5% בשנה אחרונה.

בהחלטת הריבית האחרונה, מעדכנים בלידר, חבר אחד היה בעד העלאת ריבית ועוד חבר הביע נכונות גם להעלות את הריבית.

מאז החלטת הריבית האחרונה השקל יוסף ב-1.9% מול סל המטבעות.

בלידר מדגישים כי מסתמנת עלייה מתונה בביקוש לרכישת דירות –  בחודשים מאי-יולי חל גידול של 6.2% בדירות חדשות שנמכרו. "עדיין רמת הביקוש נמוכה יחסית לשנים קודמות ומשקיעים ממשיכים למכור דירות נטו" כותבים בלידר, ומוסיפים – "שוק הדיור לא צפוי לחזור למצב בועתי ולא צריך להדאיג את בנק ישראל בשיקולי הריבית.

 טבע קיבלה את אישור ה-FDA (רשות המזון והתרופות האמריקאית) לתרופה Fremanezumab לטיפול במיגרנה. מדובר האחד המוצרים שאמורים להחזיר את טבע למסלול של צמיחה,  ולעזור משמעותית להקטין את נטל החוב.

טבע דיווחה שמחיר התרופה שתיקרא Ajovy יעמוד על 575 דולר לחודש, מחיר זהה ל-Aimovig, הזריקה החודשית של חברת אמוג'ן.  התרופה של טבע תינתן אחת ל-3 חודשים – ב-3 זריקות נפרדות, וזה יתרון לעומת התרופות המתחרות.

תרופת המיגרנה היא כאמור אחת  מתרופות המקור העיקריות שטבע "בונה" עליהן. טבע סובלת מירידה במכירות תרופת הדגל שלה – הקופקסון, בעקבות כניסה של תחרות גנרית ובעקבות החרפת התחרות בשוק הטרשת הנפוצה. מדובר בתרופה שהיתה אחראית על רוב הרווחים של טבע. טבע ניסתה להימנע מהירידה בהכנסות, על ידי רכישת ענק של החטיבה הגנרית של אלרגן בסכום של 40 מיליארד  דולר, אלא שהרכישה הזו התבררה כמשקולת ענק שגרמה לסחרור גדול בקרבוצה, והעמידה בשאלה את יכולתה לשרת את חובה.

התרופה היתה אמורה להגיע לשוק מוקדם יותר השנה – המועד הקובע היה בחודש יוני, אבל חל עיכוב בגלל קשיים של השותפה שלה, חברת סלטריון מדרום קוריאה, שמייצרת עבור טבע את חומר הגלם לתרופה. סלטריון קיבלה מכתב אזהרה מה-FDA והמועד הקובע נדחה לספטמבר.

לפני ארבעה חודשים התברר כי תרופה של החברות אמג'ן ונוברטיס, המיועדת לטיפול במיגרנה, אמורה להיכנס לשוק. כמו כן, מוצר נוסף במשפחת תרופות זו, של אלי לילי, צפוי להגיע לשוק בעתיד הרחוק יותר.

 

טבע – מאכזבה לתקווה?

מניית טבע

 

מדד מחירי דירות הכולל דירות חדשות ויד שנייה  – מהשוואת העסקאות שבוצעו בתקופה הנוכחית לעומת התקופה המקבילה אשתקד, יוני 2018 – יולי 2018, לעומת יוני 2017 – יולי 2017)  נמצא כי מחירי הדירות ירדו ב-0.5%

נפלאות הסטטיסטיקה – האוצר: שוק הדיור מתקרר; הלמ"ס – המחירים עולים. למי נאמין?

מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים יוני 2018 – יולי 2018, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים מאי 2018 – יוני 2018, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.3%. 

מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים יוני 2018 – יולי 2018, לעסקאות שבוצעו בחודשים מאי 2018 – יוני 2018, נמצא כי מדדי מחירי דירות לפי מחוזות השתנו:

ירושלים (0.4%), צפון (2.0%), חיפה (0.6%-), מרכז (0.1%), תל אביב (0.5%) ודרום (0.1%-).

מדד מחירי דירות חדשות (שינוי מחירים בניכוי שינוי באיכות ובתמהיל הדירות):

מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים יוני 2018 – יולי 2018, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים מאי 2018 – יוני 2018, נמצא כי מחירי הדירות החדשות עלו ב-20.4%. אחוז העסקאות בתמיכה ממשלתית שהשתתפו בחישוב מדד מחירי הדירות החדשות מהווה 29.5% בהשוואה ל-26.1% בחודש הקודם.

דיור – מדד מחירי דיור עלה ב-0.4%.

מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה ב-0.4% ומדד שכר דירה עלה ב-0.2%.

שירותי דיור בבעלות הדיירים –  במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש אוגוסט 2018, נרשמה עלייה בהשוואה לחודש יולי 2018. עלייה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים יולי 2018 – אוגוסט 2018, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים יוני 2018 – יולי 2018.

תחזוקת הדירה – מדד מחירי תחזוקת הדירה עלה ב-0.2%. התייקרו במיוחד: גז מרכזי (2.9%) ושירותי צביעה וסיוד (1.1%). הוזלו במיוחד: חומרים לניקוי ורחיצת כלים (5.5%), סופגי ריחות ומטהרי אויר (1.8%) ואמצעי ניקוי אחרים (1.6%).

מחירי הדירות – לאן?

מחירי הנדל"ן מנופחים במיוחד באוסטרליה, הונג קונג, קנדה ושבדיה – כך  על פי דו"ח של אוקספורד אקונומיקס, שמתריע כי רמת המחירים המנופחת עלולה  לסכן את כלל הפעילות הכלכלית. המחקר הוצג באתר בלומברג – "בכל ארבעת השווקים האלו, מחירי הנכסים מנופחים מאוד, ויש מגמה ממושכת של עליות בשוק הדיור. במקביל, רמות החוב גבוהות ויש חלק משמעותי של חוב סחיר", אמר לבלומברג אדם סלייטר, כלכלן ראשי באוקספורד.

"עם זאת, הסיכונים מוגבלים יחסית בשוקי מפתח כמו בארה"ב, גרמניה, צרפת, סין ויפן. בנוסף, ברוב הכלכלות האלו לא נרשמו בתקופה האחרונהה עליות משמעותיות בשיעורי הריבית על המשכנתאות. למעשה, בחלק מהמדינות הריבית על המשכנתאות, ירדה". במילים אחרות – החוב לא התייקר כתוצאה מעלייה בריבית, אבל מה יקרה כשהריבית תתחיל לעלות? ובהתאמה החוב יעלה גם? לפי התיאוריה – המחירים של הנכסים יורדים כאשר הריבית עולה.

"על רקע הנתונים האלו", מוסיף סלייטר "הריבית היא לא טריגר לירידת מחירים. אבל, לא חייבת להיות עליית ריבית כדי שהמחירים ירדו". לא חייבת להירשם עלייה בשיעורי הריבית כדי שמחירים יתחילו לרדת".

מחירי הדירות – לאן?