האנליסטים של בנק לאומי בדעה נחרצת. האירועים האחרונים באיטליה אינם מהווים הזדמנות קנייה.
רוני יונסיאן, מנהל דסק מחקר ני"ע זרים, בלאומי שוקי הון מתייחס למצב הבנקים באיטליה בעקבות הטלטלה הפוליטית במדינה: "מניות שני הבנקים האיטלקיים אוניקרדיט ואינטסה סאנפאולו איבדו בתוך שבועיים כ – 20% מערכם. המשבר הפוליטי מתנקז לבורסה האיטלקית בכלל ובעיקר למניות הבנקים. הלחץ על הבנקים האיטלקיים עולה בגלל כמה גורמים שחוברים יחד:
- הבנקים האיטלקיים עדיין מחזיקים בכמות גדולה של אג"ח ממשלת איטליה שסופגות ירידות מחירים חדות בימים האחרונים. הבנקים מחזיקים 345 מיליארד אירו של אג"ח ממשלת איטליה, לצורך העניין ההון העצמי של שני הבנקים הגדולים באיטליה הוא 112 מיליארד אירו. מחיר אג"ח ממשלת איטליה לעשר שנים ירד בשבועות האחרונים ירד בקצת יותר מ – 10%. זו מכה כבדה לבנקים.
- ממשלה פופוליסטית צפויה להגדיל את הגירעון ולחרוג מהמגבלות שמציב האיחוד האירופאי, במקרה כזה תיתכן הפחתת דירוג למדינה וגם לבנקים (מודיס המדרגת את אג"ח ממשלת איליה ב – Baa2 כבר הפחיתה את אופק הדירוג לשלילי לפני כמה ימים)
- החרפת הפגיעה הכלכלית תפחית את מחירי ההלוואות הרעות ותאלץ את הבנקים להגדיל את המחיקות
- הפחתת מס צפויה (כאשר ייפתר המשבר וימונה ראש ממשלה) צפויה להפחית את הערך של נכסי המס שהבנקים צברו. זה יכול לייצר פגיעה של בין 0.5 אחוז ל – 1 אחוז בהון הליבה של הבנק
"קשה לראות כרגע טריגר שיחזיר את השקט לאיטליה, גם כאשר תקום ממשלה וימונה ראש ממשלה הבעיות ייותרו על כנן בגלל המדיניות הצפויה של הגדלת הגירעון. החשש מהתפצלות איטליה מגוש האירו לא יעלם גם אחרי הקמת ההמשלה ואולי אף יגבר. אנחנו לא רואים בירידות האחרונות באיטליה הזדמנות קנייה".
הבנק הבינ"ל פרסם הבוקר דוחות חלשים עם רווח נקי של 137 מיליון שקל לעומת צפי מוקדם שלנו לרווח של 169 מיליון שקל – כותבים האנליסטים של אקסלנס, אבל משאירים בהמשך מקום לאופטימיות. "רווחי הרבעון משקפים תשואה על ההון של כ-7.2% לעומת צפי מוקדם שלנו לתשואה על ההון של כ-8.9%.
" אירועים חד-פעמיים גרעו כ-1.7% מהתשואה על ההון – בעיקר כתוצאה מתוכנית התייעלות בלתי צפויה לבנק אוצר החייל של כ-24מ' ₪ (כ-16מ' ₪ נטו) וכן כתוצאה מהפרשות בגין דרישת בונוסים מועד מורשי החתימה של כ-45מ' ₪ (כ-29מ' ₪ נטו). כמו כן, הבינ"ל רשם רווח של כ-13מ' ₪ בגין מכירת בניין מטה הבנק בצוריך, שוויץ, כך, שבנטרול האירועים החד-פעמיים, התשואה היית עומדת על כ-8.9%, בהתאם לצפי המוקדם שלנו.
"הרווחיות ברבעון הקרוב צפוי להיות מרשים במיוחד – ולהערכתנו יעמוד על כ-12% במונחי תשואה על ההון. להערכתנו, רווחי הרבעון הקרוב יכללו רווחי מימוש בניין המטה של בנק אוצר החייל (בתמורה לכ-82מ' ₪) וכן מכירת מניות הבורסה של הבינ"ל יניב רווח של כ-50מ' ₪ לפחות, אם העסקה תצא לפועל. מנגד, אנחנו מעריכים שאם הבנק יחליט למזג את בנק אוצר החייל לתוך הבנק הבינ"ל, ייתכן ונראה עוד הוצאות.
"בשורה התחתונה: הבנק הבינ"ל הינו בנק מעולה, עם רווחיות נאה של כ-9%, איכות תיק אשראי גבוהה ותשואת דיבידנד נאה. להערכתנו, רווחיות הבנק צפויה להמשיך ולהשתפר גם בשנים הקרובות, כך בסופו של דבר, הרווחיות המייצגת של הבינ"ל תעמוד על כ-9.5%, גבוהה בכ-15% מעל הרווחיות ההיסטורית של הבנק. נכון לבוקר, מניית הבינ"ל נסחרת במכפיל הון חזוי לשנת 2018 של 1 ובמכפיל רווח צפוי של כ 10.6, שהינו יקר משאר הבנקים במערכת והרבה מעל התמחור ההיסטורי שלו. לדעתנו, הבינ"ל, נסחר בתמחור די מלא. העלינו את התחזיות שלנו לרווחי השנים הקרובות בכ-5%, וכתוצאה מכך מעלים את מחיר היעד ל-82 ₪ (לעומת 74 ₪) אבל אנו שומרים על המלצת תשואת שוק וברמת המחירים הנוכחיים רואים תשואה כוללת (TSR) של כ-6% בלבד".
בנק ישראל השאיר את הריבית כצפוי על 0.1% – ריבית אפסית שנמצאת איתנו כבר שנתיים. זה היה צפוי, וזה יימשך גם בחודשים הבאים. בבנק דיסקונט מסבירים כי – "בניתוח התמונה הכוללת, אנו עדיין מעריכים שהעלאת ריבית ראשונה תתרחש ברבעון הראשון של 2019, כאשר, נראה שפחתו הסיכויים להעלאה מוקדמת יותר. לדעתנו, הנקודה החשובה בהודעה מתייחסת לניתוח "סביבת האינפלציה", כפי שבנק ישראל תופס אותה. בהקשר זה מזהה בנק ישראל מגמות חיוביות, המיוחסות לדעתו למדיניות המוניטרית המרחיבה".
"בנק ישראל מותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1%, ולא עושה כל שינוי ב-Forward Guidance – המדיניות המרחיבה תיוותר על כנה", אומרת הכלכלנית הראשית של דיסקונט נירה שמיר – "כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד. עם זאת, בהודעתו מציין בנק ישראל ש"סביבת האינפלציה" ממשיכה לעלות, ולא משתמש, כבעבר, במונח "עלייה מסויימת". בנוסף, מדגיש את העלייה בציפיות האינפלציה מהמקורות השונים, בניגוד ל"מגמה מעורבת בציפיות" (בהודעה הקודמת), תוך השמטת המשפט"אך כולן עדיין נמוכות מהיעד". בנוסף, לראשונה, מדגיש בנק ישראל בהודעה את העובדה שהאינפלציה בניכוי השפעות זמניות גבוהה מהאינפלציה בפועל (0.8% לעומת 0.4%),אם כי עדיין נמוכה מהיעד.
"נזכיר, כי במסגרת מסיבת העיתונאים מחודש אפריל, הרחיבה הנגידה לגבי המשמעות של "סביבת האינפלציה", שמשקפת שילוב בין האינפלציה בפועל, בניכוי השפעות חד-פעמיות שונות, לציפיות האינפלציה לטווח הקצר. ואמנם, בהודעה הנוכחית ניתן דגש לפרמטרים אלו. בנוסף, מודגשת לאורך ההודעה סביבת המאקרו החיובית בישראל – צמיחה מהירה, לצד עלייה בקצב גבוה יותר בשכר במגזר העסקי, הירידה מתמשכת ביחס בין מחפשי העבודה למספר המשרות הפנויות. מנגד, השקל חזר להתחזק מאז הודעת הריבית האחרונה, בשיעור של 1.4% מול סל המטבעות. באשר לעולם, מציין הבנק המרכזי, כי נתוני הכלכלה העולמית מוסיפים להיות חיוביים, אם כי התמונה פחות אחידה, עובדה שעשויה להוביל לדחיית הנסיגה מההרחבה המוניטרית במשקים השונים".
הכלכלן הראשי באוצר, יואל נווה בוחן את רמת הרווחה בישראל לעומת מדינות ה-OECD על בסיס מדד רווחה שפיתחו Jones and Klenow. המדד מורכב מרמת הצריכה, תוחלת החיים, הפנאי והאי-שוויון במדינות השונות, שמשוקללים על בסיס תיאוריה כלכלית למדד אחד.בעוד שהתוצר לנפש בישראל, בשנת 2014, עמד על 87% מממוצע ה-OECD, רמת הרווחה עמדה על 92%. זאת בשל תוחלת חיים ארוכה יחסית ואחוז צריכה גבוה מהתוצר, ולמרות אי-שוויון גבוה ופנאי נמוך יחסית.
עם זאת, לפני שני עשורים הרווחה בישראל הייתה גבוהה יותר מממוצע מדינות ה-OECD. צמיחת הרווחה בישראל בשנים 1995 – 2004 הייתה נמוכה מהצמיחה ב-OECD (2.7% ו-3.7% בשנה בהתאמה) בעיקר בגלל הירידה בהכנסה בשנים 2005-2003.מאז המשבר הכלכלי העולמי של שנת 2008 קצב הצמיחה של הרווחה בישראל דומה (אך עדיין מעט נמוך) לקצב הממוצע מדינות ה-OECD (2.5% ו-2.9% בשנה בהתאמה).
סוגיה מרכזית שעומדת בלב המחקר הכלכלי נוגעת לרמת הרווחה של פרטים במדינות שונות. השאלה שנבחנת בדרך כלל בהקשר זה היא עד כמה מצב האזרחים במדינה מסוימת משתפר עם השנים וטוב בהשוואה בינ"ל. מסוגיה זו נגזרים מחקרים רבים שמטרתם לזהות את הגורמים להבדלים ברמת הרווחה ולהציע כלי מדיניות במטרה לשפרה.
הדרך הנפוצה לאמוד את רמת הרווחה היא באמצעות מדד יחיד שמביא בחשבון רק את רמת ההכנסה – התוצר לנפש. בעוד שהתוצר לנפש מתואם עם מאפיינים רבים אחרים המלמדים על רווחה, כמו תוחלת חיים ורמות השכלה, הוא רחוק מלהיות מדד מושלם. למשל, בחינת רמת הרווחה באמצעות התוצר לנפש מתעלמת משעות העבודה הנחוצות לייצור התוצר, כששעות עבודה רבות תורמות לתוצר ולאפשרויות הצריכה של הפרט, אולם הן גם מותירות פחות פנאי, מה שעשוי להקטין את הרווחה.
כדי להתמודד עם הבעייתיות של השימוש בתוצר לנפש לבדו, ניסחו מספר חוקרים וארגונים כלכליים מדדי רווחה מקיפים יותר. ה-World Economic Forum (WEF) למשל פיתח "מדד צמיחה מכלילה" (IDI) שלוקח בחשבון 12 משתנים שנחלקים לשלושה נושאים: צמיחה ופיתוח; הכלה כלכלית; ושוויון בין דורי וקיימות.כל משתנה במדד מומר לציון בסולם של 1-7 (טרנספורמציה ליניארית על בסיס ערכי המינימום והמקסימום של כל משתנה) ובשלב הבא לכל אחד מהמשתנים ניתן משקל זהה לחישוב הציון של שלושת הנושאים הכלליים (ובאותו האופן נעשה חישוב המדד הכללי). המדד מציג את הרמה של 103 מדינות שנבחנו ואת שיעור הצמיחה של המדד בחמש השנים האחרונות. חיסרון עיקרי של "מדד הצמיחה המכלילה" הוא בכך ששקלול תתי המדדים למדד הכולל הוא שרירותי. האם ניתן למדוד את הרווחה טוב יותר?
Jones and Klenow (2016) פיתחו לאחרונה מדד רווחה, או בשמו המדויק יותר Consumption Equivalent Welfare המורכב מרמת הצריכה, תוחלת החיים, הפנאי והאי-שוויון בהכנסה במדינה.
המדד המשוקלל מבוסס על הרעיון של חישוב התועלת הצפויה של פרט בשם "Rawls" (על שם הפילוסוף ג'ון רולס) מחיים במדינות השונות בהתאם לרמות מרכיבי המדד באותן המדינות. היתרון של המדד הוא שההשפעה של הגורמים השונים על הרווחה של הפרט מבוססת על תיאוריה כלכלית מקובלת ולא ניתן משקל זהה או שרירותי לגורמים השונים. ניתן להשתמש במדד לצורך השוואת רמת הרווחה בין מדינות ולצורך בחינת השינויים ברמת הרווחה במדינה מסוימת לאורך זמן.
המדד אינו מושלם – הוא אינו כולל גורמים נוספים שסביר ומשפיעים על איכות החיים במדינות השונות, כמו שיעורי הפשיעה, איכות הסביבה, תחלואה ועוד – אך הוא עדיין מקיף יותר מהתוצר לנפש והוא גם מבוסס כאמור על תיאוריה כלכלית מקובלת ולכן הוא עדיף במידה רבה על המדד של ה-WEF למשל.
הניתוח שמוצג להלן עושה שימוש במדד הרווחה של Jones and Klenow ומרחיב את ממצאיו לשנים האחרונות. בפרט, נבחנו רמות הרווחה של ישראל בשנים 2014-1995 ובהשוואה למדינות
ה-OECD. כמו כן, נבחנה תרומתם הפרטנית של ארבעת מרכיבי המדד לרמות הרווחה שנמצאו.
הממצא המרכזי שעולה מהבחינה הוא שרמת הרווחה בישראל משתפרת ומתקרבת לרמת הרווחה במדינות ה-OECD כשהיא נבחנת מעבר לתוצר לנפש. בעוד שהתוצר לנפש בישראל, בשנת 2014, עמד על 87% מממוצע ה-OECD, רמת הרווחה עמדה על 92%. זאת בשל תוחלת חיים ארוכה יחסית ואחוז צריכה גבוה מהתוצר, ולמרות אי-שוויון גבוה ופנאי נמוך יחסית.
עם זאת, לפני שני עשורים הרווחה בישראל הייתה גבוהה יותר מממוצע מדינות ה-OECD. הסיבה המרכזית לצמיחה הנמוכה של הרווחה בישראל בשני העשורים האחרונים היא הירידה בהכנסה בשנים 2005-2003; ומאז המשבר הכלכלי העולמי של שנת 2008 קצב הצמיחה של הרווחה בישראל דומה (אך עדיין מעט נמוך) לקצב בממוצע מדינות ה-OECD (2.5 ו-2.9 בהתאמה). במבט לעתיד, המדד מאפשר להסיק כי המפתח לשיפור הרווחה בישראל הוא העלאת פריון העבודה, מה שיאפשר יותר צריכה ויותר פנאי.
מוטיבציה ושיטה
בשנת 2014 עמד התוצר לנפש בישראל על 63.5% מהרמה בארה"ב. ממצא זה מרמז שמבחינה כלכלית רמת החיים של הישראלי הממוצע רחוקה מאוד מזאת של האמריקאי. עם זאת, מדובר בממצא יחיד שאינו מתייחס לגורמים משמעותיים לאמידת רמת הרווחה. Jones and Klenow (2016) בחרו להשתמש גם בהבדלים בפנאי, באי-שוויון בהכנסה ובתוחלת החיים לצורך האמידה. כך, בעוד שבארה"ב הצריכה והפנאי גבוהים יותר מישראל, בישראל האי-שוויון נמוך יותר, ותוחלת החיים גבוהה יותר. היכן, אם כן, מידת הרווחה גבוהה יותר?
כדי לכמת את השפעת כל הגורמים למדד אחד Jones and Klenow הניחו מערכת העדפות של פרט בשם "Rawls" בעזרת פונקציות תועלת סטנדרטיות מצריכה ופנאי, (ראו הרחבה בתיבה ש1). בשלב הבא הם אמדו את התועלת הצפויה של "Rawls" מחיים במדינות השונות בהתאם לתוחלת החיים ומידת האי-שוויון במדינות.
הרעיון הפילוסופי שעומד מאחורי אמידת התועלת של "Rawls" הוא אי-הוודאות או המקריות של המקום בו נולד, הן מבחינת המדינה והן מבחינת מיקומו בסולם הכלכלי-חברתי בתוך מדינה (ולכן חשיבות הכללת האי-שוויון במדד).תוחלת חיים ארוכה משפיעה על הרווחה של "Rawls" במודל בכך שמאפשרת לו לצרוך יותר שנים ולכן התועלת המצרפית שלו גדלה.
המדד לכל המדינות נבנה ביחס לארה"ב. כלומר, הוא החלק היחסי של הצריכה בארה"ב – בהינתן תוחלת החיים, הפנאי ואי-השוויון בה – בו "Rawls" אדיש בין חיים בה ובין חיים במדינה אחרת (ולכן שמו המלא של המדד הוא Consumption Equivalent Welfare).
מדד הרווחה מאפשר להשוות גם את הצמיחה של רמתה בכל מדינה. כך, במקום להשוות את הרמה של המדינה לארה"ב משווים את רמת המדינה ביחס לעצמה בשנה אחרת.
| תיבה ש1: הרחבה של המתודולוגיה
המשוואה שעומדת בבסיס מדד הרווחה היא התועלת לאורך החיים של "Rawls": כאשר C היא הצריכה ו-v(ℓ) היא התועלת מפנאי. תחת ההנחות שהצריכה מתפלגת בצורה לוג נורמלית וללא תלות בגיל; שאין אי-שוויון בפנאי; שאין העדפה לזמן (discounting): β=1; ואין צמיחה אקספוננציאלית: g=0; נקבל תועלת במדינה i: כאשר e הוא תוחלת החיים בלידה. הוא הפקטור של הצריכה שלפיו "Rawls" אדיש בין לחיות חיים רנדומליים בארה"ב או במדינה אחרת i ולכן: מכאן שמדד הרווחה המגלם צריכה שוות ערך (Consumption Equivalent Welfare) הוא התוצאה של תוחלת החיים והתועלת בכל שנה ויכול להיות מפורק באופן הבא:
תוחלת חיים צריכה פנאי אי-שוויון הגורם הראשון מגלם הבדלים (בין מדינה i לארה"ב) בתוחלת החיים ומשוקלל בערך של כל שנת חיים ויתר הגורמים מתארים את התרומה של הבדלים בצריכה, בפנאי ובאי-שוויון. |
הניתוח המקורי של Jones and Klenow מתייחס לשנים 1980 ו-2007. בבחינה שתוצג להלן נעשה שימוש באותה המתודולוגיה לצורך חישוב רמת הרווחה בישראל וביתר מדינות ה-OECD, בשנים
2014-1995.
הרווחה בישראל גבוהה יותר כשהיא נבחנת מעבר לתוצר לנפש, אך היא עדיין נמוכה מממוצע ה-OECD
מאמידת רמת הרווחה לשנת 2014 עולה שישראל קרובה יותר לארה"ב בהשוואה לממצאי התוצר לנפש וכך הרמה עומדת על 74.1% ביחס לארה"ב (תרשים ש1). זאת בעיקר משום שבישראל תוחלת החיים גבוהה יותר מארה"ב (82.2 לעומת 78.7 בהתאמה), אך גם בגלל שהאי-שוויון נמוך יותר (36.0 ו-37.8 בהתאמה). הפנאי לעומת זאת נמוך יותר בישראל מבארה"ב (930 שעות עבודה שנתיות לנפש לעומת 820) ולכן פוגע במעט ברמת הרווחה הנאמדת בישראל.
מה נובע השיפור היחסי של ישראל?
תרומת מרכיבי המדד לרווחה שמעבר לתוצר לנפש מצביעה על שיפור יחסי בישראל. התרומה העיקרית למדד הרווחה במדינות ה-OECD ובמיוחד בישראל מגיעה מתוחלת החיים הגבוהה ביחס לארה"ב. לאי-שוויון הנמוך במרבית מדינות ה-OECD תרומה משמעותית יחסית למדד הרווחה, בעוד שבישראל התרומה זניחה. הצריכה בישראל גבוהה יחסית למדינות ה-OECD (אך עדיין נמוכה מבארה"ב) ולכן תרומתה השלילית למדד הרווחה נמוכה יחסית. לבסוף, הפנאי בישראל נמוך בהשוואה למדינות המפותחות וכתוצאה מכך רמת הרווחה יורדת באופן ניכר יחסית.
הרווחה בישראל צמחה יותר בשני העשורים האחרונים כאשר היא נבחנת מעבר לתוצר לנפש
הסיבה העיקרית לצמיחה המהירה במדד הרווחה בישראל בהשוואה לתוצר לנפש היא העלייה בתוחלת החיים
הצמיחה השנתית הממוצעת של מדד הרווחה בישראל בשני העשורים האחרונים (2014-1995) עמדה על 2.74% לעומת עלייה בקצב של 1.29% ברמת התוצר לנפש ועיקרה בעליה בתוחלת החיים (שמאפשרת לצרוך על פני יותר שנים).
לפני שני עשורים הרווחה בישראל הייתה גבוהה יותר מבמדינות ה-OECD
צמיחת הרווחה בישראל בשני העשורים האחרונים נמוכה בהשוואה ל-OECD
הסיבה המרכזית לצמיחה הנמוכה יחסית של הרווחה בישראל היא הצמיחה הנמוכה בהכנסה
סיכום
המדד שפיתחו Jones and Klenow ממחיש את החשיבות של בחינה רב ממדית, ככל הניתן, לרמת הרווחה. שני הגורמים המשמעותיים ביותר לאמידת הרווחה, לפי המתודולוגיה שנבחנה, הם הצריכה ותוחלת החיים. עם זאת, גם למרכיבי האי-שוויון והפנאי יש משמעות לא מבוטלת.
לפני שני עשורים הייתה הרווחה בישראל גבוהה יותר מממוצע ה-OECD אך בשל צמיחה איטית יחסית בהכנסה ובצריכה לנפש תמונת המצב, נכון לשנת 2014, התהפכה (למרות תוחלת החיים הגבוהה בישראל).
לירידה שחלה באי-שוויון החל משנת 2007 הייתה תרומה של 0.235 נקודות אחוז בשנה לצמיחת הרווחה. המשך מגמת הירידה באי-שוויון צפויה להמשיך ולשפר את הרווחה בישראל. כך למשל, בהינתן שיתר המרכיבים קבועים, ירידת האי-שוויון לרמה שנמדדה בשנת 2016 מובילה לעליה במדד הרווחה ל-75.4 ביחס לארה"ב (במקום 74.1).
מעבר לכך, בשנים האחרונות ישנה בישראל מגמה של עליה בשיעור התעסוקה. תמונת הראי לכך היא ירידה בפנאי, שגם ככה נמצא ברמה נמוכה בהשוואה למדינות ה-OECD. כל עוד העלייה בשיעור התעסוקה לא תלווה בגידול בהכנסה (ובצריכה) לנפש מידת הרווחה תיפגע. המפתח, אם כן, לגידול בהכנסה, וכפועל יוצא במידת הרווחה, טמון בשיפור הפריון שיביא לגידול בהכנסה ובצריכה ובכך לגידול משמעותי ברווחה.
המדד שהציעו Jones and Klenow אמנם מקיף יותר מרמת ההכנסה אך עדיין אינו מושלם ויש אולי מקום לכלול בו גורמים נוספים שאומדים את איכות החיים כמו שיעורי הפשיעה, איכות הסביבה, אבטלה לא רצונית ותחלואה (שמודדת טוב יותר את מידת הבריאות ממדד תוחלת החיים). מעבר לכך, יש לזכור שלמדינות השונות מאפיינים ייחודיים שמבדלים אותן מבחינת הרווחה. כך למשל, בישראל שירות צבאי ארוך והוצאות ביטחון גבוהות. הוצאות אלה מאפשרות לקיים כלכלה מודרנית אך קשה לחשוב עליהן כמגדילות תועלת ורווחה כשלעצמן. במילים אחרות, אחוז ההוצאה הגבוה יחסית לביטחון בישראל מצמצם את הצריכה המופנית לשיפור איכות החיים ולכן המדד מוטה כלפי מעלה בהקשר הישראלי.
שותפות נאוויטס פטרוליום ממשיכה להרחיב את פורטפוליו הנכסים שלה במפרץ מקסיקו שבארה"ב. לאחר שבחודש אפריל דיווחו השותפות האסטרטגיות נאוויטס (23.1%) ו- LLOG Exploration על רכישת תגלית הענק Shenandoah (כ-155 מיליון חביות), מדווחת עתה נאוויטס על חתימת הסכם לרכישת 23.1% מתגלית Yucatan הסמוכה לה. גם עסקה זו מתבצעת בשותפות עם LLOG, שתהיה מפעילת הפרויקט.
תגלית Yucatan היא תגלית מוכחת שהוערכה בהיקף של כ-10-20 מיליון חביות נפט, הממוקמת כ-175 מייל דרומית ללואיזיאנה, במים העמוקים של מפרץ מקסיקו, ארה"ב. להערכת LLOG, הקרבה בין המאגרים תאפשר פיתוח עתידי משותף של שתי התגליות, תוך סינרגיה תפעולית וחיסכון משמעותי בעלויות הפיתוח.
בין השנים 2012-2014 ביצעה חברת הנפט הבינ"ל Shell, שני קידוחי הערכה ואימות בשטח הרישיון. התגלית לא פותחה בידי Shell היות שהייתה קטנה מדי לפיתוח עצמאי ורחוקה מפלטפורמות קיימות, והרישיון חזר לרשויות הפדראליות בארה"ב והועמד במרץ למכרז מחודש, בו זכתה LLOG. LLOG הציעה לנאוויטס להצטרף לפרויקט בתמורה לתשלום חלקה בעלויות, בסך של כ-160 אלף דולר. השותפה הנוספת בפרויקט הינה Venari offshore, חברת פורטפוליו של קרן Warburg Pincus, השותפה אף היא בפרויקט Shenandoah.
לדברי מנכ"ל נאוויטס פטרוליום חנן רייכמן: "אנו שמחים מאוד להמשיך ולהרחיב את שיתוף הפעולה עם שותפות איכותיות כמו LLOG ו-Venari. יחד עם שותפות אלה אנו יכולים לנצל את ההזדמנויות הייחודיות הקיימות היום בשוק האמריקאי".
שותפות נאוויטס פטרוליום עוסקת באיתור ופיתוח נכסי נפט וגז בארה"ב ובקנדה. השותפות מחזיקה בנכסי נפט וגז (כולל אקספלורציה) עם פוטנציאל עתודות ומשאבים של כ-716 מיליון חביות נפט .
מצורפת מפה של נכסי נאוויטס פטרוליום במפרץ מקסיקו, ארה"ב:
הרווח של הכשרה ביטוח עלה ל-10.3 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2018 וההון הסתכם ב-349.3 מיליון שקל. על רקע התוצאות אמר שמעון מירון מנכ"ל הכשרה חברה לביטוח מסר עם פרסום הדוחות: "אנו מציגים ברבעון הראשון של השנה גידול ברווח של 200% לפני מס, הנובע מצמיחה ופעילות ענפה בכל אחת מזרועות הפעילות של החברה, ובזכות פעילות אינטנסיבית של טיוב תיק האלמנטרי בתחומי הרכב והרכוש אשר בוצע לאורך כל השנה, וגם בזכות הטמעת האסטרטגיה של חיתום מוקפד בתחום השונים ביניהם עסקים ,רכב וביטוח כללי .בהקשר זה " הוסיף מירון" אציין גם את המוצר הייחודי של החברה BEST INVEST, אשר היקף הכספים המנוהלים בו עומד על כ -6.9 מיליארד שקלים נכון ליום פרסום הדוחות. מוצר ייחודי זה, תורם לעלייה עקבית בהכנסות החברה אשר תמשיך ותבוא לידי ביטוי בגביית דמי ניהול קבועים כתוצאה מגידול בתיק הביטוחי. כל המהלכים הללו מאפשרים לנו להמשיך ולהצעיד את החברה קדימה ולמצב אותה כמובילה וצומחת בענף .
"אנו נמשיך לפעול ליישום האסטרטגיה שלנו אשר מתמקדת ברווחיות, מקצוענות והתפתחות טכנולוגית מתמדת, תוך התמקדות בתמהיל איכותי של תיק המבוטחים וחיתום מוקפד"
סיכם מירון
עיקרי תוצאות הפעילות:
סך הפרמיות שהורווחו ברוטו ברבעון הראשון הסתכמו בכ- 423.9 מיליון ש"ח בהשוואה לכ- 433.1 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח הכולל לפני מס ברבעון הראשון הסתכם בכ-16.8 מיליון ש"ח בהשוואה לרווח כולל לפני מס של כ-5.6 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד.
סה"כ הרווח הכולל לאחר מס ברבעון הראשון הסתכם בכ- 10.3 מיליון ש"ח לעומת רווח לאחר מס של כ- 3.8 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול של כ-171% ברווח בתקופת הדוח לעומת התקופה המקבילה אשתקד, נובע ממגזר ביטוח כללי, בעיקר משיפור חיתומי בענפי רכב רכוש ורכב חובה .
סך המאזן ליום 31 במרץ 2018 עמד על כ- 10.4 מיליארד ש"ח, גידול של כ- 7.2% בהשוואה לסך המאזן ביום ה- 31 בדצמבר 2017.
ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות של החברה ליום ה- 31 במרץ 2018, הסתכם לכ- 349.3 מיליון ש"ח בהשוואה לכ- 339.3 מיליון ש"ח ליום 31 בדצמבר 2017. הגידול בהון העצמי נובע מרווח כולל לאחר מס לרבעון בסך של כ-10.3 מיליון ש"ח, ההון של החברה ליום 31 במרס 2018, גבוה בכ-34 מיליון ש"ח מההון העצמי המינימאלי הנדרש המתחייב לפי התקנות.
ביטוח כללי
סך הפרמיות שהורווחו ברוטו ברבעון הראשון הסתכמו בכ-374.8 מיליון ש"ח בהשוואה לסך של כ- 373.5 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח הכולל לפני מס ממגזר ביטוח כללי ברבעון הראשון הסתכם בכ- 18.8 מיליון ש"ח לעומת רווח כולל לפני מס של כ- 4.3 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד . הגידול ברווח בתקופת הדוח לעומת התקופה המקבילה אשתקד, נובע בעיקר משיפור חיתומי בענפי רכב רכוש ורכב חובה בעקבות טיוב התיק. וכן מעדכון יתרות אקטואריות בגין שנות חיתום ישנות בענף רכב חובה .
ביטוח חיים וחיסכון ארוך טווח
סך הפרמיות שהורווחו ברוטו ברבעון הראשון הסתכמו בכ- 158.3 מיליון ש"ח לעומת כ- 163.9 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. הקיטון בהיקף הפרמיות שהורווחו בתקופת הדוח לעומת התקופה המקבילה אשתקד, נובע בעיקרו מירידה בפרמיה המשונתת בסכום של כ-3 מיליון ש"ח אל מול אשתקד, בשל הפסקה יזומה של החברה בשיווק ביטוחי מנהלים חדשים, כחלק מיישום האסטרטגיה של החברה.
ההפסד הכולל לפני מס בביטוח חיים ברבעון הראשון הסתכם לסך של כ-1.8 מיליון ש"ח לעומת רווח כולל לפני מס כ- 1.1 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. המעבר מרווח להפסד בענף ביטוח חיים בתקופת הדוח, לעומת התקופה המקבילה אשתקד, נובע בעיקר מאי גביית דמי ניהול משתנים ברבעון לעומת גביה של דמי ניהול בסך 1.7 מיליון ₪ אשתקד (בניכוי זקיפה למבוטחים) וכן מעדכון לוחות ריבית להיוון העתודות בפוליסות לגמלא בסכום של 0.7 מיליון ש"ח לעומת קיטון בסך של כ-0.3 מיליון ש"ח אשתקד
שגריר שירותי רכב, המספקת שירותים לחברות הביטוח ושיתוף והשכרת רכבים (דרך החברה הבת – קאר2גו), מדווחת על ירידה ברווח התפעולי ברבעון הראשון של 2018 למרות גידול בהכנסות. במקביל דיווחה החברה על כווינתה לחלק דיבידנד בסך 1.5 מיליון שקל.
דגשים עיקריים לרבעון הראשון של 2018:
ההכנסות ברבעון הראשון של שנת 2018 הסתכמו בכ-57.3 מיליון ש"ח, גידול של כ-8.1% בהשוואה להכנסות של כ-53.0 מיליון ש"ח ברבעון הראשון של שנת 2017.
הרווח הגולמי ברבעון הראשון של שנת 2018 הסתכם בכ-11.0 מיליון ש"ח (19.2% מההכנסות), קיטון של כ-6.8% בהשוואה לכ-11.7 מיליון ש"ח (22.1% מההכנסות) ברבעון הראשון של שנת 2017.
הרווח התפעולי ברבעון הראשון של שנת 2018 הסתכם בכ-4.0 מיליון ש"ח (7.1% מההכנסות), קיטון של כ-36.3% בהשוואה לכ-6.4 מיליון ש"ח (12.1% מההכנסות) ברבעון הראשון של שנת 2017.
ה-EBITDA ברבעון הראשון של שנת 2018 הסתכם בכ-6.4 מיליון ש"ח, קיטון של כ-22.3% בהשוואה לכ-8.3 מיליון ש"ח ברבעון הראשון של שנת 2017.
הרווח הנקי ברבעון הראשון של שנת 2018 הסתכם בכ-2.7 מיליון ש"ח, בהשוואה לרווח נקי של כ-4.7 מיליון ש"ח ברבעון הראשון של שנת 2017.
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת לרבעון שהסתיים ב-31 במרץ 2018 הסתכם בכ-9.8 מיליון ש"ח, בהשוואה לכ-17.1 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. הקיטון בתזרים המזומנים נובע מהשקעות שביצעה החברה במערכת הטכנולוגית במגזר שיתוף הרכבים ומהגדלת מצבת הרכבים במגזר זה.
דוד מיכאל, מנכ"ל קבוצת שגריר אמר: "שגריר ממשיכה לצמוח בשני מגזרי הפעילות של החברה. במהלך הרבעון המשכנו לבצע השקעות בפעילות מיזם הרכב השיתופי, הפועל באמצעות החברה הבת קאר2גו, וביססנו תשתית איתנה במספר ערים גדולות בישראל שתשמש אותנו לצמיחה עתידית. ברבעון זה אנו מכירים לראשונה בהכנסות מפעילות הרכב השיתופי בחיפה ולאחרונה התחלנו לפעול גם בראשון לציון ובירושלים וחתמנו על הסכם להתחלת פעילות בנתניה ובאשדוד. המודל העסקי בהפעלת מיזמים אלו מלווה בהשקעות גבוהות בשלבים הראשונים של הפרויקט, וחתירה להחזר השקעות מהיר ולהרחבה משמעותית של היקפי השימוש לאורך הרבעונים הקרובים. ככל שאנו מתמידים בתוכנית העסקית שלנו ומרחיבים את פעילותנו לערים נוספות כך נוכל בעתיד למנף ולנצל טוב יותר את היתרון לגודל. מודל עסקי זה משפיע בטווח הקצר על רמת הרווחיות של החברה, אך מבסס את מנועי הצמיחה המשמעותיים שלנו לעתיד ויחזק את מיצובנו העסקי והתחרותי. בנוסף, שגריר נכנסה השנה להשקעה במיזם האופניים השיתופי מובייק, וזאת מתוך מטרה לספק פתרון מלא ללקוחותינו. תנופת ההשקעות וההתפתחות שעוברת החברה מתאפשרות הודות להמשך הצלחת פעילותנו במגזר השירותים לחברות הביטוח המהווה את ליבת העסקים של קבוצת שגריר. פעילות זו ממשיכה להניב צמיחה נאה בהכנסות תוך גידול בכמות המנויים וזאת הודות לרמת השירות הגבוהה שהחברה מספקת לקשרים של שגריר עם מרבית חברות הביטוח".
תעריפי בזק יורדים – לא בסכום משמותי. בסה"כ הרווח לציבור יסתכם בכ-15 מיליון שקל ועדיין – זו פעם ראשונה אחרי 7 שנים שהתעריפים בירידה. איפה הייתם עד עכשיו? לא ברור. עכשיו כשבזק חבוטה מכל הבחינות, אף אחד כבר לא מפחד – רק שהצעד הזה היה צריך להיות מזמן, כשבזק הגורילה הדורסנית איימה על כח חברות התקשורת האחרות ונהנתה מרווחים מונופוליסטים.
על כל פנים, שר התקשורת איוב קרא הפחית את תעריפי חברת בזק הקבועים בתקנות התקשורת (בזק ושידורים)(תשלומים בעד שירותי בזק). התעריפים יוזלו בכ- 11.88% (למעט לעניין התשלום החודשי הקבוע בעד קו טלפון). להלן חלק מן השינויים העיקריים:
- תעריף דקת שיחת בשעת השיא יופחת מ- 9.73 אג' ל-8.57 אג'.
- תעריף דקת שיחה בשעת השפל יופחת מ-3.97 אג' ל-3.50 אג'.
- התשלום לבזק עבור שיחה לטלפון הנייד יופחת מ- 5.45 אג' ל- 4.80 אג'.
- דמי השימוש הקבועים החודשיים בעד קו טלפון בסך 49.50 ₪ לחודש ובסך 25.70 ₪ למנויים הזכאים להבטחת הכנסה – לא ישתנו.
כל התעריפים אינם כוללים מע"מ.
משמעות השינוי בתעריפים הינה הפחתה שנתית של כ-15.8 מיליון ₪ בתשלומי הצרכנים המחויבים על פי תקנות התשלומים. עדכון התעריפים האמור נערך בהתאם למנגנון העדכון השנתי של תעריפי חברת בזק, הקבוע בתקנות התקשורת (חישוב תשלומים בעד שירותי בזק והצמדתם), התשס"ג-2003, פרטים נוספים ניתן לקבל בכל סניפי חברת בזק.
ועומדים בקריטריונים המלאים הקבועים בתקנות התשלומים לעניין זה.
מרבית מנויי הקווים הרגילים של חברת בזק לא מחויבים בהתאם לתקנות התשלומים אלא בחרו להצטרף לסלי
תשלומים חלופיים לאותן תקנות.
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, התכנסה לדיון משותף עם ועדת הרפורמות, בראשות ח"כ רחל עזריה (כולנו), לבחינת יישום החוק להגברת התחרות וצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות.
מדובר בדיון מעקב שני שמקיימת ועדת הכלכלה וכן דיון שני של ועדת הרפורמות אחר יישום החוק, שנועד להגביר את התחרות בין הבנקים ולהוריד את מחיר השירות לצרכן. החוק התבסס על מסקנות הוועדה להגברת התחרות בשירותים הבנקאיים והפיננסיים, בראשה עמד עו"ד דרור שטרום. החוק כולל, בין היתר, מהלך של הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים, הסרת חסמים להקמת בנקים חדשים וחברות נוספות לענף והגנות לגופים הפיננסיים החדשים. הסרת חסמים לכניסת שחקנים חדשים ולמעבר צרכנים בין ספקי שירותים פיננסים.
לאחרונה פורסם הדוח הראשון של הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי. הוועדה שתפקידה לוודא הצלחת צעדי הרפורמה בשוק הבנקאות והפיננסים, לקבוע תבחינים מדידים לבחינת ההצלחה בהגברת התחרות ולדווח על ההתקדמות בהשגת היעד של הגברת התחרות לוועדת הכלכלה ולציבור פעמיים בשנה. הוועדה מוסמכת להמליץ על צעדים נוספים לשיפור התחרות לרבות המלצה לשר האוצר ולנגידת בנק ישראל על הפרדת כאל מבנק דיסקונט.
מהדוח עולה כי שני סולקים חדשים (טרנזילה וקארדקום) קיבלו רישיונות (ראו כאן הרחבה); 961 עסקים קיבלו אישור המשך עיסוק זמני כספקי אשראי, 3 בקשות הוגשו לקבלת רישיון כאגודות אשראי, 11 בקשות הוגשו לרישיון כחברות p2p, 113 בקשות כישרות לקבלת רישיון למתן אשראי נמצאים בטיפול רשות שוק ההון.
המשנה ליועמ"ש של הכנסת והיועצת המשפטית של ועדת הכלכלה עו"ד אתי בנדלר מתחה ביקורת חריפה על התהליך. "אני מבקשת לתבוע את עלבונה של הכנסת. חקיקת החוק הייתה באופן מזורז ונקבעו בו הוראות חוק. נקבעו מועדים להתקנת תקנות. למרות ניסיוני העשיר בכנסת, מעולם לא נתקלתי בהפרה מסיבית וגורפת של החוק. הם לא עמדו אף לא בהוראה אחת של החוק. או שהממשלה לא סופרת את הכנסת או את החוקים, שאם כן זו תופעה שצריך לתת עליה את הדעת. או שתהליך קביעת מועדים מהירים היה תהליך לא שקול".
עו"ד דרור שטרום אמר "מקריאת הדו"ח עולה תמונה עגומה. שנה וחצי זה פרק זמן מספיק בכדי לראות מה קורה. הגענו למציאות מצערת. לדברי המפקחת יש שתי קבוצות שמבקשות להקים בנק. לו הממשלה הייתה עובדת כראוי, הם יכלו כבר להציע שירותים לציבור.
שטרום ציין שלוש נקודות מרכזיות שלדעתו מהוות חסם משמעותי להתקדמות הרפורמה. תשתית מחשוב שתאפשר לבנקים חדשים לפעול בעלויות נמוכות. המכרז להקמת התשתית היה אמור לצאת תוך 15 חודשים, בפועל המכרז לא יצא. בשוק קיימים שני ספקיות מחשוב שמוכנים לבצע את המלאכה. ביטוח פיקדונות אף הוא מהווה חסם משמעותי. 120 מדינות הכירו בצורך בביטוח לקוחות על מנת לתת ללקוחות ביטחון. לסיום אמר שטרום, בלי שנאפשר לצרכן להשוות עלויות פיננסיות לא יקרה כלום. קיימת טכנולוגיה, אין סיבה שזה לא ייעשה. זה חוסר מעש מול סעיפי חוק מחייבים עוד לא היה כדבר הזה אמר שטרום.
יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל (המחנ"צ) אמר בדיון "הצעת החוק הייתה ממשלתית ולא פרטית כך שהממשלה הייתה אמורה לעבוד בקצב מהיר יותר. 15 חודשים זה ביזוי. התחושה היא שמישהו התחרט ומתחיל בקטנה לנקות סעיפים בעשיה בשטח כך שיישאר משטרום רק כרום. יכולתי לקיים דיונים מוקדם יותר אני לא מבקש להעמיד אנשים במצב לא נעים. זה עניין ציבורי מהמדרגה הראשונה לא עוד! קצב עבודה הוא הדבר שאתה מרגיש כלפי העבודה. אנחנו יכולים ללעוס גת. ואולי הפריץ ימות. כשהבירוקרטיה רוצה, היא יודעת למסמס בלי להותיר טביעות אצבע. עד סוף החודש אני מבקש לקבל לו"ז לפי סעיפי ביצוע. כבל הודיע כי הוא יקיים דיון נוסף עוד במושב הקיץ הנוכחי.
יו"ר ועדת הרפורמות ח״כ רחל עזריה (כולנו) אמרה ״הרפורמה שיזם שר האוצר משה כחלון לא הולכת להיעלם. היא תתרחש אף על שגופים חזקים אינם מעוניינים בכך, אנו נפקח ונדאג לזה״. ח״כ עזריה הוסיפה ״הכנסת עשתה מאמצים להעביר את הרפורמה במהירות, נעשתה עבודה אבל לא בקצב של השוק". עזריה אמרה לנציגי הממשלה "אתם חייבים להאיץ את הקצב. אנחנו נמשיך לעקוב, חייבים שהדברים יזוזו, המחיר גבוה מידי.״
מנכ"ל משרד האוצר מר שי באבד אמר "הממשלה לא מזלזלת בכנסת. ולא נקבעו מועדים לא ריאליים. לוחות הזמנים נקבעו תחת הנחה שנעמוד בהם. עד 10.6 יפורסמו כללים . בנושא ביטוח פיקדונות אמר באבד "לא יהיה ביטוח גורף. אנחנו לא מאמינים בזה. התחייבנו לתת מענה לגופים חדשים. יהיו תחליפים לביטוח יינתן פתרון. בעניין מערכת להשוואת מחירים אמר באבד "יש ויכוחים עם משרד המשפטים. בקרוב נפרסם כללים להשתתפות במרכז לתשתיות הטכנולוגיות.
ח"כ כבל העיר לבאבד "יש מחבלים קטנים בכרמים וחשוב לנו שתהיה מחויבות שלכם לתהליך". באבד ענה לכבל ואמר "אנו מחויבים לתהליך, בקרוב תראו תוצאות. אין מטרה למסמס את התהליך. לעיתים כפל סמכויות מחד והעדר סמכויות מאידך, מונע את קבלת החלטות ומעכב את הביצוע. בימים הקרובים שר האוצר יחתום על הגדלת המסגרות מ-2.5 ל-5 מיליארד ₪.
אילנית מדמוני מהפיקוח על הבנקים בבנק ישראל אמרה "בנק ישראל משקיע זמן ומשאבים בישום החוק. הוקמה ועדה בין-משרדית בסטנדרט גבוה וזהה לכל הגופים. אני מבקשת מעט סבלנות.
מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל מר מישל סטרבצ'ינסקי אמר ״בכדי לעודד הקמת בנקים חדשים ולהגביר את התחרות, הדרישה להון מינימלי לבנק חדש ירד מ- 400 מיליון שקל ל-50 מיליון שקל.
חברות שירותי המחשוב מדווחות (בינתיים) על תוצאות טובות ברבעון הראשון של 2018. מטריקס הגדולה בענף היתה הראשונה לדווח, והתוצאות היו טובות, וכעת מדווחת מלם תים. מלם תים, מחברות המחשוב הגדולות בארץ, מדווחת על שיפור לאורך כל הדוח – מהשטרה העליונה ועד השורה התחתונה.
הכנסות הקבוצה לרבעון הראשון של 2018 הסתכמו ב-496.6 מיליון שקל, גידול של 5.8% ביחס להכנסות ברבעון המקביל בשנת 2017, שהסתכמו ב-469.2 מיליון שקל.
הרווח הנקי לרבעון הראשון של שנת 2018 הסתכם בכ-16.7 מיליון שקל, עלייה של כ-11.3% לעומת הרווח הנקי בתקופה המקבילה בשנת 2017, שעמד על כ-15 מיליון שקל.
ה- EBITDA הסתכם ברבעון הראשון של שנת 2018 בכ-32 מיליון שקל – גידול של 1.5% ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2017.
הכנסות מגזר התוכנה והפרויקטים גדלו ב-27.2% ברבעון הראשון והסתכמו ב-97 מיליון שקל, לעומת 76.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול נובע בעיקר מכניסה לאיחוד של חברות ופעילויות שנרכשו במחצית השנייה של שנת 2017 ומעליה בפעילות מוצרי התוכנה. הרווח מהמגזר גדל בכ-124.6% לכ-4.7 מיליון שקל, לעומת כ-2.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הגידול ברווח מפעולות רגילות ובשיעורו נובע בעיקר מהגידול בהכנסות שצוין.
הכנסות תחום שירותי שכר, משאבי אנוש וחיסכון ארוך טווח הסתכמו ב-43.8 מיליון שקל, עלייה של 4.6% לעומת הכנסות של 41.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. זאת, בעיקר על רקע גידול אורגני בתחום השכר ומשאבי האנוש. הרווח שרשם המגזר ברבעון הראשון של שנת 2018 קטן בכ-2.2% והסתכם בכ-10.1 מיליון שקל, לעומת כ- 10.3 מיליון ברבעון המקביל בשנת 2017. הקיטון ברווח מפעולות רגילות ובשיעורו נובע בעיקר מתחום חיסכון ארוך טווח.
הכנסות מגזר התשתיות והחומרה הסתכמו ב 248.8 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2018 – ירידה של 1.5% לעומת התקופה המקבילה, הנובעת בעיקר מהשפעת הירידה בשער החליפין הממוצע של דולר ארה"ב לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי ממגזר זה עמד על 6.24 מיליון שקל, ירידה של כ-5.5% לעומת 6.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון ברווח התפעולי ובשיעורו נובע בעיקר מהשפעת הירידה בשער החליפין הממוצע של דולר ארה"ב לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
הכנסות מגזר מיקור החוץ הסתכמו ברבעון הראשון של שנת 2018 ב-106.8 מיליון שקל, עלייה של 8.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, שנרשמה בעיקר עקב גידול אורגני בפעילות, שקוזזה חלקית על-ידי ירידה בהכנסות עקב כמות קטנה יותר של ימי עבודה בתקופת הדו"ח ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הרווח ממגזר זה קטן ב- 6.8% והסתכם בכ-5.38 מיליון שקל לעומת רווח של כ-5.77 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הקיטון ברווח התפעולי ובשיעורו נבע בעיקר מכמות קטנה יותר של ימי עבודה בתקופת הדו"ח ביחס לתקופה המקבילה אשתקד ומהוצאות חריגות כתוצאה מעליה לאוויר של פרויקט.
ההון העצמי של הקבוצה במאוחד הסתכם ב-460.4 מיליון שקל בסוף הרבעון הראשון, עליה של 3.6% לעומת כ-444.3 מיליון שקל בסוף 2017. העלייה נובעת בעיקר מהרווח לתקופה. שיעור ההון מסך המאזן המאוחד גדל לכ-39.2% נכון לסוף הרבעון הראשון, לעומת כ-34.3% בסוף 2017.
שלמה איזנברג, יו"ר מלם תים, אמר: "ברבעון הראשון רשמנו עלייה בהכנסות מרבית מגזרי הפעילות, ובמיוחד בתחום התוכנה והפרויקטים. בתחילת הרבעון העלינו לאוויר בהצלחה את הפעימה המרכזית של מערכת שער עולמי, הפלטפורמה המחשובית החדשה לניהול סחר החוץ של מדינת ישראל. בתחום החיסכון ארוך הטווח, שהוא אחד ממנועי הצמיחה שלנו, חתמנו במהלך הרבעון על הסכם משמעותי עם פסגות לתפעול קופות הגמל וההשתלמות של בית ההשקעות. זאת, כחלק מהאסטרטגיה שלנו להפוך לחברה החוץ-בנקאית הגדולה בתחום"
אודות מלם תים:
מלם תים היא קבוצת שירותי ה-IT הגדולה והמובילה בישראל, המספקת מגוון פתרונות מיחשוב מקצה לקצה בתחום טכנולוגיות המידע, תוך עמידה בתקני איכות, שירות ומקצועיות בינלאומיים. לקבוצה ניסיון מוכח של עשרות שנים בהקמה, ביישום ובאינטגרציה של מערכות מידע, והיא מעסיקה למעלה מ- 3,000 מומחים במגוון טכנולוגיות המידע, הפרוסים באתרי החברה והלקוחות ברחבי הארץ. כמו כן, למלם תים חברות בת המתמחות בטכנולוגיות ובפתרונות ייחודיים המשלימים את תחומי עיסוקה המרכזיים של הקבוצה.
זירות הסוחר עברו דרך ארוכה בשנים האחרונות כשכיום חמש זירות סוחר מפוקחות ומאושרות על ידי רשות ניירות ערך. מדובר בזירות של מסחר בפורקס, בסחורות ובחוזים שונים, לרבות חוזי הפרשים CFD.
בועדת הכספים היה דיון בנוגע לאגרות של זירות הסוחר, אבל תוך כדי הדיון עלתה בעיה גדולה – ישראלים משתמשים גם בזירות סוחר לא מורשות – זירות סוחר זרות שלא מפוקחות. מה עושים? כבר תוכלו לקרוא מה שאנשי הרשות טוענים, כשהשורה התחתונה היא שאין סגירה הרמטית – אנחנו בעולם גלובלי ואם משקיע מקומי בחר להשקיע דרך זירת סוחר בחו"ל, אז הוא יכול לעשות זאת, אפילו בקלות.
חוץ מזה עלה בדיון כי כל ה-5 חברות שמנהלות את זירות הסוחר כיום, לרבות ATRADE, קולמקס, פלוס500 הן זירות יחסית קטנות שההכנסות שלהן מסתכמות בעד 6 מיליון שקל.
במסגרת דיון בועדת הכספים עמדה בקשת הרשות להאריך את תוקפן של התקנות שנקבעו ל-3 שנים במסגרת רפורמה נרחבת בנושא הזירות שאושרה בוועדה בשנת 2015, ובתוך כך להכפיל את גובה העמלות השנתיות הנגבות מהזירות. במהלך הדיון עלה כי הרשות לניירות ערך מבקשת להחיל את העלייה רק בעוד 5 שנים ול-5 שנים, ולאור התנגדות חברי הוועדה לקבוע תקנות שיקבעו את המדיניות 10 שנים קדימה הוחלט על מדרג שיחל כבר בעוד שנתיים בשיעורים נמוכים יותר שיגדלו לאורך 3 שנים ויקבעו עלייה של 40% בתום 5 שנים. בנוסף התווספה דרגה חדשה לבקשת הרשות לדירוג הזירות. בדיון עלה כי קיימות כיום 5 זירות חוקיות בלבד וכי קיימים ניסיונות של זירות הפועלות מחו"ל בניגוד לחוק לדרבן ישראלים להשקיע בהן, תוך סיכון גבוה. חברי הוועדה קראו לרשות שהעריכה כי התופעה אינה רחבה, להגביר את המאבק סביב זירות אלה. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "שמח שהגענו להסכמות לשביעות רצון כל הצדדים".
בפתח הדיון עלה נושא פעילות זירות המנוהלות מחו"ל בישראל שלא ברישיון, בין היתר על ידי ישראלים.
ח"כ מיקי לוי: "מה אתם עושים לגבי זירות חו"ל, איך אנחנו יכולים להגן על תושבי ישראל מהן?"
איציק שורקי, מנהל מחלקת הפיקוח על הבורסה וזירות מסחר, הרשות לנירות: "העולם של הזירות הוא עולם אינטרנטי, לכן הנגישות של הציבור יחסית קלה. החוק קובע חובת רישיון גם על גופים הפועלים בישראל וגם במידה ויש זירה בחו"ל הפועלת בישראל צריכה רישיון מאתנו, אחרת היא עוברת על חוק ניירות ערך. מעת לעת אנחנו נתקלים בפרסום ברשת של גופים זרים שמודעים או לא מודעים לחוק הישראלי, אנחנו עומדים על המשמר כדי למנוע את התופעות האלה. אם אני מקבל תלונה או שאנחנו מאתרים אקטיבית פעילות כזו, אנחנו פונים להפסקת הפרסום, זה מאבק שלא יסתיים לעולם. אנחנו עומדים על המשמר כדי למנוע זאת, אני בספק אם התופעה רחבה כפי שהייתה בעבר לפני עולם הפיקוח, אני חושב שצמצמנו זאת משמעותית. אנחנו לא יכולים למנוע מלקוח ישראלי לפנות לזירה מחוץ לישראל ולפתוח שם חשבון, כפי שהוא יכול להיכנס לאתר הימורים שאסור בישראל. את הפעילות שלהם בישראל, האקטיבית של שידול לקוחות, אנחנו מנסים למנוע".
ח"כ לוי: "אני מודה לך על היושרה אבל זה לא מספק אותי. אתה אומר אנחנו לא יכולים להגן על הציבור במאה אחוז, הציבור יכול להסתבך בלי לדעת אם יש פיקוח או אין פיקוח. מה אתה מציע לעשות?".
שורקי: "אנחנו פועלים באכיפה שאנחנו מזהים פעילות של זירות כאלה בישראל, שהציבור בעצמו ניגש לזירות אנחנו מזהירים את הציבור, אנחנו מפרסמים אזהרות כל הזמן".
אסף ארז, ראש יחידת זירות סוחר, הרשות לניירות ערך: "זה אתגר שדורש הרבה משאבים, האתגר הוא ברשת, פעילות האכיפה פחות סטנדרטיות בעולם המחשוב. זה מחבר את זה לדיון, חלק מהתשומות שאנחנו מבקשים זה לטובת ההסדרה והאכיפה, זה במטרה להגן על הציבור ובהמשך לכך גם על החברות. לדעתי לא מדובר בתופעה רחבה. השיווק האגרסיבי נפסק בעקבות ההסדרה. פייסבוק, גוגל, טוויטר גם פועלים נגד התופעה הזו של שידול וזה צפוי להצטמצם עוד יותר".
חברי הוועדה קראו לרשות למקד עוד מאמצים בנושא במטרה למנוע פגיעה בציבור בישראל.
בהמשך התמקד הדיון בתקנות.
שרה קנגלר, מנהלת יחידת חקיקה, הרשות לניירות ערך: "העברנו את החוק ב-2010, ב-2015 היו תקנות מורכבות שעברו ואז התחלנו לתת רישיונות לזירות שעמדו בתנאים. עכשיו אנחנו חוזרים לאגרות שקבענו בהוראת שעה ל-3 שנים. כיום ישנן 5 זירות, ב-26 במאי הזירות פוקעות, לכן אנחנו נדרשים שוב להסדרת האגרות. יש 2 סוגי אגרות – אגרת בקשת רישיון בה אנחנו מבקשים לא לגעת, שעלותה 50 אלף לחברה רגילה וחצי מזה לחברה מוגבלת. מה שאנחנו מבקשים לשנות זה את האגרה השנתית, היום היא קבועה ב-4 מדרגות לפי גובה ההכנסות החל מ-50 עד 300 אלף ₪, אנחנו מבקשים להכניס עוד מדרגה ולרווח את המדרגות. בנוסף אנחנו מבקשים להכפיל את האגרות לאור העלויות של הפיקוח שכבר עכשיו הרבה יותר גבוהות מהעמלות המוטלות, יחד עם זאת ב-5 השנים הקרובות נבקש להותיר על כנן את האגרות בגלל שהחברות חדשות, וההכפלה תיכנס לתוקף רק בעוד 5 שנים".
יו"ר הוועדה, ח"כ משנה גפני: "אני לא אוהב את הדרך הזו. ניתן להאריך את הוראת השעה, אבל להחליט עכשיו על עוד 5 שנים?! ייתכן שיהיו פה אנשים אחרים וייתכן שימצאו שהעלויות ישתנו. היום אני אאשר על עוד 5 שנים? חפשו פתרונות אחרים, תעלו את זה מדורג".
עודד שפירר, מזכ"ל הרשות לניירות ערך: "הבקשה נובעת מזה שאנחנו שצריכים תקציב לפיקוח שוטף. אנחנו לא יכולים לפקח בלי הכנסות, רצינו להעלות את האגרות מהמועד הזה אך קיבלנו פניות מהזירות שזה יקשה עליהן. אחרת נאלץ לעשות זאת קודם לכן ולפגוע בחברות, חלק מהדברים התחייבנו כבר לשנים הבאות, למשל הוצאות מחשוב מאוד משמעותיות".
רונן סלומון, איגוד לשכת המסחר: "שבאנו ואישרנו את התקנות בזמנו, היה ויכוח על סכומי האגרות, לבסוף הוחלט ללכת על סכום מסוים בהוראת שעה ל-3 שנים, בינתיים היו מאות זירות סוחר שפעלו לאורך שנים ונותרנו עם 5 זירות ששרדו ואנחנו צפויים לרדת ל-4. מנגד פועלות מאות זירות לא מפוקחות בישראל כלפי לקוחות ישראלים, לעומת זאת מנעו מזירות קיימות ברישיון מוצרים הקיימים בזירות חו"ל, לדוגמא ביטקוין שרבים בישראל רצו לקנות. היקף ההכנסות של הזירות זעום לעומת יחס המפקחים שיושבים ברשות, האגרות אם כבר צריכים לרדת, אין צורך ב-4 מפקחים על 4 זירות, זה לא נמצא באף תחום. להקפיץ פי 2 ופי 4 בגלל המדרגה הנוספת זה חסר פרופורציה. בואו נבחן את זה עוד 5 שנים".
ח"כ גפני: "יכול להיות שאם יהיו יותר פקחים ותקציב כתוצאה מהעמלות שיגדלו יוכלו לפקח יותר על הזירות שפועלות באופן לא חוקי".
שורקי: "מרבית נושא האיתור וההתנהלות מול אותם גופים זו עבודה של היחידה הזו, היא זו שמאתרת ושולחת מכתבים להפסיק פעילות. נכון שכשיש חשד לעבירה פלילית אז מחלקת חקירות עושה זאת אבל 90 אחוז מהפעילות עושה היחידה הייעודית הזו".
ח"כ לוי: "אנחנו מסכימים עם הכל ועם הצורך בפיקוח אבל אתם מבקשים לחתום על תקנות שיכנסו לתוקף עוד 5 שנים. זה לא עולה על הדעת".
נוכח הדברים הודיעו ברשות לניירות ערך כי הם מוכנים להיכנס להליך מדורג. בתום דין ודברים הוחלט על הליך מדורג במסגרתו בשנתיים הקרובות יוותרו האגרות השנתיות כפי שהן והחל מהשנה השלישית תחל עלייה, שבשנה הראשונה תהייה עלייה של 20 אחוז לעומת האגרה כיום, לאחר מכן עלייה של 30 אחוז לעומת האגרה היום ובשנה החמישית עלייה של עוד 10 אחוזים – סה"כ 40 אחוזים לעומת העמלה היום, השיעור יוותר על כנו בתום 5 השנים. במידה ותבקש הרשות להגדיל עוד יותר את שיעור האגרה היא תוכל להביא את התקנות לתיקון וועדת הכספים. לצד כך נקבע כי המדרגה שתתווסף בדירוג הזירות (דרגה ב') תעמוד על בין 2 מיליון ₪ ל-6 מיליון ₪ הכנסות, כאשר דרגה א' עומדת על עד 2 מיליון ₪, דרגה ג' על בין 6 ל-15 מיליון ₪, דרגה ד' עד 25 מיליון ₪ ודרגה ה' על 25 מיליון ₪ ומעלה. זאת על רקע כך שכיום החברות הפועלות אינן מגיעות להכנסות של 6 מיליון ₪.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני סיכם את הדיון: "אני שמח שהגענו להסכמות לשביעות רצון כל הצדדים. קיבלנו את עמדת הרשות שכרגע מעל 6 מיליון ₪ זו לא מדרגה רלוונטית. אם פתאום יתברר שהמון חברות נכנסות לגדר אפשר לחזור לוועדה ומנגד אם ירצו להכפיל את גובה האגרה גם יוכלו לבוא לוועדה בעוד 5 שנים".