חברת התשתיות והפרויקטים סיימה את שנת 2017 ברווח של 17 מיליון שקל.

שרון זייד, מנכ"ל קבוצת ברן אמר על רקע השיפור בתוצאות – "ברן אינטרנשיונל ממשיכה לצמוח ונסמכת על פרויקטים משמעותיים שהניבו השנה רווחיות תפעולית של 14% במגזר פעילות זה. בברן ישראל הצלחנו לבצע התאמה של הפעילות לתנאי השוק ולהגיע לאיזון תפעולי בקירוב ברבעון הרביעי של השנה. התבססות פעילות החברה ברוסיה והתחזקות הפעילות בגרמניה, כמו גם צבר ההזמנות של ברן ישראל, לצד המשך ביצוע פעולות התייעלות נוספות יסייעו לברן להמשיך את קו המגמה החיובי"

קבוצת ברן, המספקת שירותי ההנדסה מלאים, רב תחומיים ואינטגרטיביים בתחומי ההנדסה, התשתיות והטכנולוגיה, מדווחת על הכנסות ב-2017 בסך 572 מיליון שקל בדומה לרמתן ב-2016.  פעילות מגזר ברן אינטרנשיונל ממשיכה לצמוח, וב-2017 גדלו הכנסותיה ב-23% ל-350 מיליון שקל בהשוואה לכ-285 מיליון שקל ב-2016. הגידול בפעילות ברן אינטרנשיונל נובע מביצוע במשך השנה כולה של פרויקט הולכת המים באתיופיה לקצב מלא ורגיל (ב-2016 החל הפרוייקט והתבצע רק בחלק השני של השנה), אשר תרם הכנסות בהיקף של 168 מיליון שקל ב-2017. הפרוייקט יתבצע גם בכל  2018 , וצפוי להסתיים ב-2019. בנוסף, ממשיכה ברן אינטרנשיונל לבסס את צמיחתה בתאילנד ובגרמניה ואף חזרה לפעול ברוסיה בהיקפים משמעותיים יותר. הכנסות מגזר ברן ישראל ירדו ב-23% ל-217.8 מיליון שקל בהשוואה לכ-284.8 מיליון שקל ב-2016 על רקע סיומו של פרויקט השיקום במפעל התעשייתי בדרום הארץ. בתחום הגז ותשתיות התקשורת חלה עלייה מסוימת ובתחומי התחבורה והתשתיות האזרחיות הייתה יציבות בהכנסות במהלך 2017. ברבעון הרביעי של 2017 רשמה ברן הכנסות בהיקף של 120.5 מיליון שקל, ירידה בהשוואה להכנסות של 137.7 מיליון שקל ברבעון המקביל, אך עלייה בהשוואה לרבעון הקודם אז הן הסתכמו בכ-115.7 מיליון שקל.

 הרווח הגולמי ב-2017 זינק ב-78% ל-88.5 מיליון שקל בהשוואה לכ-49.6 מיליון שקל ב-2016. שיעור הרווח הגולמי ב-2017 גדל ל-15% מסך ההכנסות בהשוואה לשיעור רווח גולמי של 9% ב-2016. הגידול ברווח הגולמי וברווחיות הגולמית מקורו בבחירת וביצוע פרויקטים בעלי רווחיות גבוהה יותר במגזר ברן אינטרנשיונל והפסקת פעילות במדינות מפסידות בדרום אמריקה, בהתאם לתוכנית העבודה של החברה. הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של 2017 הסתכם ב-19.6 מיליון שקל, כ-16% מסך ההכנסות, בהשוואה לרווח גולמי של 4 מיליון שקל, כ-3% מסך ההכנסות, ברבעון המקביל.

הרווח התפעולי של ברן ב-2017 הסתכם ב-34.5 מיליון שקל בהשוואה להפסד תפעולי של 31.4 מיליון שקל ב-2016. ברן עברה ב-2017 לרווח תפעולי לאחר שנים בהן הציגה הפסד תפעולי. שיעור הרווח התפעולי ב-2017 נאמד בכ-6% מסך ההכנסות. השיפור המשמעותי ברווח התפעולי נובע מהתייעלות והפחתה שיטתית, מדי רבעון, של הוצאות הנהלה וכלליות מאז אמצע 2015. בנוסף, רשמה ברן ב-2017 רווח אחר חד פעמי בהיקף של כ-9 מיליון שקל בגין סגירת מדינות ופעילויות בעיקר בדרום אמריקה ובדרום אפריקה. למעשה, ב-2017 עברו כל פעילויות ברן לרווח תפעולי, ובכלל זה כלל פעילויות ברן אינטרנשיונל וכן פעילויות תחומי הביצוע והבינוי בברן ישראל, להוציא פעילות תחום ההנדסה בברן ישראל שרשמה הפסד. המעבר לרווח תפעולי הינו שילוב של ביצוע בקצב ובהיקף מלא של פרויקט הולכת המים באתיופיה, הבראת פעילות החברה בגרמניה והעברתה לרווחיות וסגירת ,הפסקת פעילויות במדינות דרום אמריקה, והמשך הורדת העלויות. ברבעון הרביעי של 2017 הסתכם הרווח התפעולי בכ-5.8 מיליון שקל בהשוואה להפסד תפעולי של 20.1 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2016. ברבעון הרביעי של 2017 רשם מגזר ברן ישראל איזון תפעולי בקירוב.

הרווח הנקי לבעלי המניות ב-2017 הגיע ל-17.3 מיליון שקל בהשוואה להפסד נקי של 36.8 מיליון שקל ב-2016. ברבעון הרביעי של 2017 הסתכם הרווח הנקי ב-1.1 מיליון שקל בהשוואה להפסד נקי של 16.6 מיליון שקל ברבעון המקביל. ברן עברה ב-2017 לרווח נקי וזהו הרבעון הרביעי ברציפות בו רושמת החברה רווח נקי, לאחר שנים רצופות של הפסדים.

ההון העצמי נכון לסוף 2017 הסתכם ב-83.7 מיליון שקל, כ-26% מסך המאזן, וזאת בהשוואה להון עצמי של 76.9 מיליון שקל, כ-21% מסך המאזן, בסוף שנת 2016.

לצד השיפור בתוצאות, מציגה החברה ב-2017 וברבעון הרביעי שיפור במדדים הפיננסיים – שיפור ביחס ההון לחוב, לצד צמצום החוב הפיננסי והשימוש באשראי בנקאי.

החברה נמצאת בתהליך בו היא בוחנת את האפשרות להכנסת משקיע לחברה.

שרון זייד, מנכ"ל קבוצת ברן, מסר: "קבוצת ברן עוברת תהליך יסודי של מיקוד עסקי וגיאוגרפי לצד התאמת עלויות שיטתית, ואנו שמחים מאוד כי תוצאות 2017, לאורך ארבעה רבעונים ברציפות, משקפות את הצלחת המהלך. קבוצת ברן מתבססת כיום על פרויקטים נבחרים עם שיעורי רווחיות גבוהים יותר המנוהלים באמצעות מוטת ניהול וביצוע רזה ויעילה הרבה יותר. בכך מצליחה ברן לנצל בצורה אופטימאלית את הידע, הניסיון ויכולות הביצוע הגבוהות, תוך חיזוק מעמדה אל מול לקוחותיה ומיסוד קשרי עבודה אסטרטגיים לאורך שנים.

"כחלק מאסטרטגיה זו, שנת 2017 הייתה בסימן סגירת וצמצום פעילויות בטריטוריות מפסידות, בעיקר בדרום אמריקה, והמשך התייעלות כפי שבא לידי ביטוי בירידה המתמשכת בהוצאות התפעוליות. לצד אלו, פעלנו לחיזוק מהותי של פעילויות החברה בשווקי היעד המרכזיים בדגש על המשך קידום פרויקט הולכת המים באתיופיה, פרויקטי התקשורת בתאילנד, המשך ביסוס הפעילות ברוסיה והפיכת פעילות גרמניה לפעילות רווחית. פעילותה של ברן אינטרנשיונל ממשיכה לצמוח ונסמכת על פרויקטים משמעותיים שהניבו השנה רווחיות תפעולית של 14% במגזר פעילות זה. במגזר הפעילות של ברן ישראל הצלחנו לבצע התאמה של הפעילות לתנאי השוק, באופן שבו אנו מצליחים כיום לנצל את הצמיחה הקיימת בתחום התשתיות האזרחיות דבר שאפשר לנו להגיע לאיזון תפעולי בקירוב ברבעון הרביעי של השנה. במקביל, אנו מאמינים כי פעילויות החברה בתחום ההנדסה ובפרויקטים, בתעשייה הכבדה והמסורתית ממוקד יותר לצרכי השוק ויביא תרומה להכנסות ולרווחיות של פעילות ברן ישראל.

"במבט לעתיד, אנו מעודדים מאוד מהתהליכים שהצלחנו לבצע ב-2017 המהווים תשתית להמשך שיפור הרווחיות והרווח גם ב-2018. הפוטנציאל שאנו מזהים בפעילות החברה בחו"ל, כמו גם צבר ההזמנות של ברן ישראל, אשר גדל ב-2017 ב-50% ונאמד ב-355 מיליון שקל, לצד המשך יישום תוכניות העבודה בפרויקטי הליבה וביצוע פעולות התייעלות נוספות יסייעו לברן להמשיך את קו המגמה העסקי ולבסס עוד יותר את איתנותה הפיננסית".

אודות קבוצת ברן:

קבוצת ברן הינה ספקית בינלאומית של פתרונות הנדסה, תשתיות וטכנולוגיה הפועלת בישראל ובחו"ל. החברה מתמחה בתחומי התכנון ההנדסי, ניהול והקמה של פרויקטים מורכבים בתחום

התשתיות, ההנדסה והתעשייה. קבוצת ברן הינה בעלת שליטה בחברות בנות וקשורות הפועלות ומבצעות פרוייקטים בארץ ובחו"ל. קבוצת ברן הייתה אחראית עד היום על ביצוע של אלפי פרויקטים בארץ ובעולם עבור מאות לקוחות במגוון רחב של תעשיות. לחברה צבר הזמנות עם אופק פעילות לשנים הקרובות ושמה לה כיעד להמשיך בצמיחת הכנסותיה מפעילותה הבינלאומית ובשמירה על מובילותה בשוק הישראלי. ברן מעסיקה כ-800 עובדים, כולל עובדי החברות בחו"ל.

 רשת רמי לוי מדווחת על תוצאות טובות ב-2017.  ההכנסות צמחו בכ-12% לכ-5.07 מיליארד שקל; הפדיון השנתי של הרשת כולל 3 החנויות שבזכיינות עלה לכ-5.4 מליארד שקל. הרווח הנקי השנתי עלה בכ-16% לכ-110 מיליון שקל

 הרשת מפעילה  48 סניפי דיסקאונט, כולל 3 סניפים בזכיינות, ועד תום שנת 2018 תפעיל בסך הכל 52 סניפי דיסקאונט. בהתאם לאסטרטגיית הרשת להרחבת פעילותה אל תוך מרכזי הערים – לאחרונה הודיעה החברה על רכישת 20% ממניות רשת קופיקס ו-50% ממניות רשת גוד פארם.

רמי לוי כבר הרוויח פי 10 בעסקת קופיקס

רמי לוי חובר לישראכרט: מקימים מועדון לקוחות לרשת

 רמי לוי, מנכ"ל רשת רמי לוי שיווק השקמה: "אנו שמחים לסכם את שנת 2017 עם תוצאות שיא המשקפות צמיחה דו ספרתית הן בשורת ההכנסות והן בשורת הרווחים. בשנת 2017 רשמנו גידול מרשים בהכנסות ולראשונה חצינו את רף ה-5 מיליארד שקל, על אף שהמשכנו להוזיל את סל המוצרים לצרכן – סל המוצרים הזול ביותר במדינת ישראל – ללא פשרות באיכות ובטיב השירות.

"שנה אחרי שנה, אנו עדים לכך שאסטרטגיית החברה מוכיחה את עצמה – ניתן להגדיל את הרווחים במקביל להוזלת מחירי המוצרים לציבור הרחב והגברת התחרות בענף, ובכך לאפשר לאזרחי ישראל להתמודד עם יוקר המחיה – הרשת רואה זאת כערך עליו וכחלק מהצלחתה.

"רשת רמי לוי שיווק השקמה הינה החברה הישראלית הצומחת ביותר בתחומה וזאת למרות שעדיין לא נוצל מלוא פוטנציאל הצמיחה שלה. בחודשים האחרונים זרענו מספר זרעים שיהוו למנועי הצמיחה של הרשת לשנים הבאות שיאפשרו גידול בנתח השוק ושיפור ברווחיות, לצד הפחתת יוקר המחיה לאזרחי ישראל: האחד, בשנת 2018 אנו צפויים לפתוח עוד 4 סניפי דיסקאונט ואנו מאמינים שקיים פוטנציאל לפתיחת 20 סניפי דיסקואנט חדשים באזורים אליהם עדיין לא הגענו. השני, מתחילת השנה ועד היום חתמנו על שתי עסקאות שיעזרו לנו לזרז את תהליך החדירה אל תוך הערים ובפרק זמן קצר: רכישת מניות עם אופציה לשליטה ב"רשת קופיקס" המפעילה כ-30 סניפי מרכולים וכ-130 בתי קפה, ורכישת השליטה ברשת "גוד פארם" המונה 9 סניפים במרכזי הערים ותאפשר לרשת לחדור לראשונה לתחום הפארם.

"השלישי, במהלך שנת 2017 הצלחנו להגדיל את שיעור המכירות של המותג הפרטי מכ-8% לכ-18.5% ואנו מעריכים שאפשר יהיה להגיע לנתח של כ-25% מהמכירות עד לסוף שנת 2019. הרביעי, בחודש יוני הקרוב אנו צפויים לפתוח את המרלו"ג במודיעין בשטח כולל של כ-25 אלף מ"ר – המרלו"ג ישפר את הגמישות התפעולית של הרשת וצפוי לתמוך בהמשך הצמיחה בשנים הבאות. מנועי צמיחה נוספים, שאנו מאמינים שיניבו פירות משמעותיים בשנים הבאות הם השקת כרטיס האשראי החדש וכניסה באמצעותו לתחום הפיננסים, הרחבת הפעילות בתחום המקוון, הרחבת הפעילות הסיטונאית, וחיזוק מיצובה של רמי לוי תקשורת.

"בהזדמנות זו, אני מבקש להודות לקהל לקוחותינו המביעים אמון מחדש בכל קניה, להנהלת החברה, לצוות העובדים ולבעלי המניות – בזכותם הרשת ממשיכה לצמוח ולרשום תוצאות שיא".

אז רמי לוי מצייר תמונה פסטורלית, אבל זה לא ממש ככה – בלאומי שוקי הון מציינים כי הרשת  דיווחה על תוצאות חלשות לרבעון הרביעי, וזה בשל הוצאות תפעול גבוהות, תיקון לדוחות והוצאה חד פעמית – "התיקון לדוחות בוצע עקב ביקרות של רשות ניירות הערך – החברה רשמה ברבעון הוצאות שכר בגובה 5.2 מ' ש"ח, בגין הוצאות שכר שהוונו לנכסים בגין שיפור במושכר, עבור השנים 2014 ועד אמצע 2017", כותב האנליסט גיל דטנר, "במבט קדימה, הדבר לא אמור להשפיע לרעה באופן מהותי על תוצאות החברה. בנוסף, החברה מדווחת על מספר צעדים בכדי לשפר את רמת הדיווח. ובכל זאת, ברור לנו שתיקונים רטרואקטיביים בדוחות מעלים בקרב המשקיעים חשש לבאות.

"גם כאשר מנטרלים את התיקון לדוחות וההוצאה החד פעמית, עדיין מקבלים הוצאות תפעול מאוד גבוהות – שעמדו על 19.8% מהמכירות, וזאת בהשוואה לשיעור של 19.2% ברבעון המקביל וממוצע של 18.8% בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה. גם אם לוקחים בחשבון את ההעלאה בשכר המינימום, שנכנסה לתוקף בדצמבר, עדיין מדובר בעלייה חריגה, כאשר הרווחיות התפעולית המנוטרלת עומדת על 2.3% ברבעון. המכירות היו מעל הצפי שלנו, עם גידול של 1.6% בחנויות הזהות ויציבות במכירות למ"ר (לאחר תקופה ארוכה של שחיקה).

"הרווחיות הגולמית הייתה מתחת לתחזית, כאשר ציפינו לראות רמה דומה לזו של הרבעון השלישי, וזאת בשל מספר מהלכים שהחברה ביצעה בשנה האחרונה (גידול במותג הפרטי, תפעול יותר יעיל של פעילות הפירות והירקות). בפועל, הרווחיות הייתה יותר קרובה לרבעון המקביל. שורה התחתונה. איננו נוטים ליחס משקל יתר לרבעון בודד, אך יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהחולשה במספרים. הרווחיות שהחברה הציגה ברבעון הרביעי מאכזבת, כך שהנטל המונח על כתפי החברה – להוכיח כי מדובר ברבעון חריג – גדל".

כך או אחרת, רשת רמי לוי שיווק השקמה סיימה את שנת 2017 עם גידול של כ-11.8% בהכנסותיה לכ-5.07 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-4.54 מיליארד שקל בשנת 2016 (לא כולל 3 סניפים הנמצאים בזכיינות). העלייה בהכנסות נבעה בעיקר מפתיחת 2 סניפים חדשים, ולמרות ירידה במכירות חנויות זהות בשיעור של כ-2.9% שנבעה מהורדת המחיר הממוצע לפריט בשיעור של כ-5%, הן לצורך הוזלת המחירים לצרכן והן כתוצאה מהעלייה החדה בקצב המכירות של המותג הפרטי המאופיין ברמת מחירים נמוכה יותר.

בכוונת החברה להרחיב את פעילותה אל תוך מרכזי הערים ולהפעיל סניפים עירוניים, בשטח של 300 עד 700 מ"ר לכל סניף עירוני, הן באמצעות פתיחת סניפים חדשים והן באמצעות רכישת רשתות עירוניות פעילות. בהתאם לאסטרטגיה זו, מתחילת השנה ועד היום הודיעה החברה על שתי עסקאות להרחבת פעילותה בתוך הערים: הראשונה, העסקה לרכישת 20% ממניות רשת קופיקס (עם אופציה לרכישת עד 50.01% מהמניות) המפעילה כ-30 מרכולים תחת המותג "סופר קופיקס" וכ-130 בתי קפה תחת המותג " קופיקס" – רשת רמי לוי צפויה להשלים את העסקה בתחילת חודש אפריל השנה. השניה, העסקה לרכישת 50.01% ממניות רשת חנויות הפארם "גוד פארם" המפעילה 9 סניפים באזור מרכז הארץ.

 המכירות למ"ר בשנת 2017 הסתכמו ב-61.47 אלף שקל למ"ר, בהשוואה ל-65.87 אלף שקל למ"ר בשנת 2016. הירידה במכירות למ"ר נבעה בעיקר מקנבליזציה קלה שנגרמה עם פתיחת הסניפים החדשים, משטחם הגדול של הסניפים שנרכשו מרשת "יו" ונפתחו בהדרגתיות במהלך שנת 2016, מתהליך הבשלה מדורג של הסניפים החדשים, מעלייה בקצב החדירה של המותג הפרטי ומהמשך הורדת המחירים לצרכן. יצוין, כי נתון המכירות למ"ר של הרשת, על אף ירידתו, עדיין גבוה בכמעט פי שלושה ממכירות למ"ר של רשתות מתחרות.

 הרווח הגולמי של רמי לוי שיווק השקמה בשנת 2017 עלה בכ-12% לכ-1.11 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-993.7 מיליון שקל בשנת 2016. שיעור הרווח הגולמי של הרשת בשנת 2017 עלה והסתכם ב-21.96%, לעומת 21.90% בשנת 2016. העליה בשיעור הרווח הגולמי נבעה בעיקר מהעליה בקצב החדירה של מוצרי המותג הפרטי, וכן משיפור בתנאי הסחר מול הספקים.

הרווח התפעולי של רמי לוי בשנת 2017 עלה בכ-10% לכ-140.4 מיליון שקל, בהשוואה לכ-127.5 מיליון שקל בשנת 2016. שיעור הרווח התפעולי עמד על 2.77%, בהשוואה ל-2.81% בשנת 2016. השינוי בשיעור הרווח התפעולי נבע בעיקר מהעלייה בשיעור הרווח הגולמי. הירידה בשיעור הרווח התפעולי נבעה בעיקר מעליה בהוצאות התפעול המיוחסות בעיקר לשכר, חשמל וארנונה, וכן מהכרה בהוצאות תפעול שלא נכללו בעבר בדוחותיה של החברה. כמו כן, במהלך שנת 2017 נרשמו הוצאות חד פעמיות בסך של כ-1.4 מיליון שקל, בהשוואה להכרה בהוצאות חד פעמיות בסך של כ-7.3 מיליון שקל בשנת 2016. שיעור הרווח התפעולי בנטרול הוצאות חד פעמיות עמד על כ-2.80% בהשוואה לכ-2.94% בשנת 2016.

ה-EBITDA בשנת 2017 עלה בכ-15% לכ-205.1 מיליון שקל (כ-4.04% מההכנסות), לעומת כ-178.4 מיליון שקל (כ-3.93% מההכנסות) בשנת 2016.

הרווח הנקי גדל ב-16.5% ל-110  מיליון שקל, לעומת כ-94.5 מיליון שקל בשנת 2016. העלייה ברווח הנקי נבעה בעיקר מהגידול האמור ברווח התפעולי, מעליה בהכנסות מימון, נטו ומהפחתה בשיעור מס החברות.

רבעון רביעי של שנת 2017:

הכנסות רשת רמי לוי שיווק השקמה ברבעון הרביעי של שנת 2017 צמחו בכ-9.2% והסתכמו בכ-1.26 מיליארד שקל, לעומת כ-1.15 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד (לא כולל 3 סניפים בזכיינות). הצמיחה בהכנסות נבעה מפתיחה של שני סניפים חדשים, לצד עלייה במכירות חנויות זהות בשיעור של 1.6%.

המכירות למ"ר ברבעון הרביעי של שנת 2017 הסתכמו בכ-14.91 אלף שקל למ"ר, בהשוואה לכ-14.96 אלף שקל למ"ר ברבעון המקביל אשתקד. הירידה במכירות למ"ר, על אף העליה במכירות חנויות זהות, נבעה בעיקר מתהליך הבשלה מדורג של הסניפים החדשים.

הרווח הגולמי של רמי לוי שיווק השקמה ברבעון הרביעי של שנת 2017 גדל בכ-9.6% לכ-278.4 מיליון שקל, בהשוואה לכ-254.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שיעור הרווח הגולמי של הרשת ברבעון המדווח עלה לכ-22.09%, בהשוואה לכ-22.02% ברבעון המקביל אשתקד. העליה הקלה בשיעור הרווח הגולמי מיוחסת בעיקר לעליה בקצב החדירה של מוצרי המותג הפרטי ולשיפור בתנאי הסחר מול הספקים.

הרווח התפעולי של רמי לוי ברבעון הרביעי של שנת 2017 הסתכם ב-24.1 מיליון שקל, בהשוואה לכ-25.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שיעור הרווח התפעולי ברבעון המדווח עמד על כ-1.91%, בהשוואה לכ-2.22% ברבעון המקביל אשתקד.

ה-EBITDA של הרשת ברבעון הרביעי של שנת 2017 עלה בכ-7% לכ-40.9 מיליון שקל (כ-3.25% מההכנסות), לעומת כ-38.1 מיליון שקל (כ-3.3% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

בשורה התחתונה, הרווח הנקי של רשת רמי לוי שיווק השקמה ברבעון הרביעי של שנת 2017 עלה בכ-23.5% והסתכם בכ-20.7 מיליון שקל, לעומת כ-16.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי ברבעון הושפע בעיקר מהעליה האמורה ברווח התפעולי, מגידול בהכנסות מימון, נטו, וכן מהפחתה של שיעור מס החברות.

מאזן ליום ה-31.12.2017:  ממאזנה של רשת רמי לוי, נכון ליום ה-31 בדצמבר 2017, עולה כי קופת מזומנים והשקעות לזמן קצר של החברה ממשיכה לעלות להיקף של כ-395 מיליון שקל, בהשוואה לקופת מזומנים בהיקף של כ-275 מיליון שקל בסוף שנת 2016. ההון העצמי של החברה עלה והסתכם בכ-407 מיליון שקל, וזאת לאחר חלוקת דיבידנד בסך של כ-72 מיליון שקל במהלך שנת 2017. היום, במקביל לאישור הדוחות הכספיים, הכריזה החברה על דיבידנד בסך של 15 מיליון שקל. מאז שהחברה הונפקה לציבור בחודש מאי 2007 ועד היום, הכריזה החברה על דיבידנד בסכום כולל של כ-785 מיליון שקל.

רשת רמי לוי שיווק השקמה, בניהולו של רמי לוי, פועלת למעלה מ-40 שנה כרשת חנויות דיסקאונט בתחומי המזון והטואלטיקה. הרשת פועלת הן במגזר הקמעונאי והן במגזר הסיטונאי, ומפעילה כיום 48 סניפי סופרמרקט (מתוכם 3 סניפים הפועלים בשיטת הזכיינות). במקביל, החברה פועלת להחרבת פעילותה אל תוך מרכזי הערים הן באמצעות פתיחת סניפים עירוניים חדשים והן באמצעות רכישת רשתות עירוניות פעילות. החברה מנהלת שיתוף פעולה עם חברת ישרכארט במסגרתו הוקם מועדון צרכני חברתי שהחברה מציעה ללקוחותיה להצטרף אליו. המועדון מציע הצטרפות בנתיב של כרטיס אשראי רגיל או כרטיס אשראי נטען שהלקוח יכול להטעין בו כסף ולבצע בעזרתו רכישות, ללקוחות שאינם יכולים לקבל כרטיס אשראי רגיל או שאינם מעוניינים בכרטיס אשראי נוסף. מאז השקתו נרשמו לשורות המועדון כ-400,000 לקוחות חדשים. לחברה כ-170,000 מנויים סלולריים כמפעיל סלולארי וירטואלי.

רמי לוי כבר הרוויח פי 10 בעסקת קופיקס

בית ההשקעות ילין לפידות שמוחזק ב-50% על ידי אטראו שוקי הון (לידר שוקי הון לשעבר) מדווח על תוצאות מצויינות לשנת 2017 – רווח של 140 מיליון שקל – 50% מעל הרווח בשנה הקודמת. בית ההשקעות צמח בכל המגזרים – קופות גמל, קרנות נאמנות וניהול תיקים, כאשר עיקר הצמיחה היתה בתחום קופות הגמל.

אטראו שוקי הון של לידר השקעות היא חברה ציבורית ולכן מתפרסמים הדוחות הכספיים של ילין לפידות – מהם עולה כי ילין לפידות היא החברה המרוויחה ביותר מבין כל החברות בתחומה, יותר ממיטב דש ומפסגות.

היקף הכספים המנוהלים בקופות הגמל וקרן ההשתלמות של ילין לפידות הגיעו בסוף 2017 ל-40.8 מיליארד שקל לעומת 27.8 מיליארד שקל בסוף שנת 2016. בולטת בגיוסים קרן ההשתלמות של ילין לפידות שמנהלת מעל 22 מיליארד שקל – גידול של 50% בהיקף הנכסים לעומת סוף שנת 2016.

היקף הקרנות נאמנות של ילין לפידות מגיע ל-27 מיליארד שקל, לעומת כ-21.6 מיליארד שקל בתחילת 2017.  על רקע הגידול בהיקפי הפעילות ממוצב ילין לפידות בין בתי ההשקעות המובילים בתעשיית ניהול הכספים  (בחמישייה הראשונה). בבית ההשקעות מועסקים 250 עובדים.

למעשה, הגידול ברווח בשנה שעברה מיוחס בעיקר לעלייה בהכנסות מקופות הגמל. ההכנסות ב-2017 בתחום הגמל הסתכמו ב-268 מיליון שקל לעומת הכנסות של 169 מיליון שקל ב-2016 -גידול של 59%.

בתחום קרנות הנאמנות ההכנסות הסתכמו ב- 259.4 מיליון שקל לעומת הכנסות של 212 מיליון שקל ב-2016 – גידול של 22%.

נכון לסוף 2017 החברה מנהלת נכסים בסך ל 85 מיליארד שקל.

אלרוב נדל"ן של אלפרד אקירוב מסכמת שנת 2017 טובה. החברה מדווחת כי נמשכת מגמת השיפור בתוצאות בתי המלון – העודף התפעולי בשנת 2017 הסתכם בכ- 93 מיליון ש"ח, צמיחה של כ- 70% בהשוואה לשנת 2016.

 החברה צופה המשך מגמת שיפור במגזר בתי המלון וכי העודף התפעולי בשנת 2018 יסתכם בכ- 117 מיליון ש"ח. בחודשים הקרובים יפתח מלון לוטסיה שבפריז אשר היה סגור במשך כ-4 שנים לצורך שדרוגו והסבתו כך שיעמוד בסטנדרטים הגבוהים המאפיינים את יתר מלונות קבוצת אלרוב. המלון צפוי להתחיל לתרום לעודף התפעולי של מלונות הקבוצה החל משנת 2019.

 פרוטפוליו הנדל"ן של החברה בשוויץ ממשיך להציג איתנות, שכ"ד בשנת 2017 הסתכם בכ- 49 מיליון פר"ש בדומה לשנת 2016.

החברה בוחנת אפשרות להנפקת חברת הבת  EPIC העוסקת בנדל"ן מניב בשוויץ בבורסה בשוויץ בעיתוי המתאים וככל שיתאפשר.

 ה- NOI מהנדל"ן המניב בישראל ובחו"ל בשנת 2017 הסתכם בכ- 304 מיליון ש"ח.

בנוסף, בשנת 2017 נרשמה עליית שווי הוגן בסך של כ- 299 מיליון ש"ח.

 תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם בשנת 2017 בכ- 215 מיליון ש"ח, גידול של כ- 24% ביחס לשנת 2016.

ההכנסות בשנת 2017 הסתכמו בכ- 1.4 מיליארד ש"ח, לעומת כ- 1.2 מיליארד ש"ח בשנת 2016.ההכנסות ברבעון הרביעי של שנת 2017 הסתכמו בכ- 554 מיליון ש"ח, לעומת כ-537 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. דמי השכירות אשר נבעו מהנכסים המניבים בישראל ובחו"ל הסתכמו בכ-316 מיליון ש"ח, לעומת כ- 313 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד.

דמי השכירות הצפויים להתקבל על בסיס שנה מלאה מהנכסים בחו"ל (כולל שטחי המסחר בלונדון וכולל נכס בצרפת שהסכם למכירתו נחתם לאחר תאריך המאזן) מסתכמים בכ- 227 מיליון ש"ח (הכוללים 179 מיליון ש"ח משוויץ, 21 מיליון ש"ח בצרפת ו- 27 מיליון ש"ח מלונדון).

• העודף התפעולי ממלונות החברה הסתכם בשנת 2017 לכ- 93 מיליון ש"ח לעומת כ- 55 מיליון ש"ח בשנת 2016, גידול של כ- 70%, החברה צופה המשך צמיחה במגזר המלונות גם בשנת 2018:

מלון לוטיסיה בפריז- במהלך אפריל 2014 נסגר המלון לצורך שדרוג והסבה על מנת שיעמוד בסטנדרטים הגבוהים המאפיינים את יתר מלונות הקבוצה. פתיחתו של המלון צפויה להתרחש בחודשים הקרובים וצפוי  להתחיל לתרום לעודף התפעולי של מלונות הקבוצה החל משנת 2019. העודף התפעולי ממלונות החברה ברבעון הרביעי הסתכם בכ- 37 מיליון ש"ח לעומת כ-32  מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד.

 הרווח המיוחס לבעלים של החברה לשנת 2017 הסתכם בכ- 541 מיליון ש"ח לעומת כ- 381 מיליון ש"ח בשנת 2016. הגידול ברווח הנקי  בשיעור של 42% נובע:

• מגידול ברווח מניירות ערך סחירים בסך של 191 לעומת שנת 2016
• מהמשך שיפור בבתי המלון אשר הציגו גידול בעודף תפעולי של כ- 93 מיליון ש"ח לעומת סך כ- 55 מיליון ש"ח בשנת 2016.
• מאידך הוצאות המס עלו הסתכמו בסך של 78 מיליון ש"ח בשנת 2017 לעומת הכנסות מס בסך של 57 מיליון ש"ח בשנת 2016 (עקב ירידה בשיעור המס בשוויץ).

הרווח המיוחס לבעלים של החברה ברבעון הרביעי הסתכם בכ- 413 מיליון ש"ח לעומת כ-335 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה בשנת 2016.

• תזרים מזומנים מפעילות שוטפת הסתכם בשנת 2017 בכ- 215 מיליון ש"ח לעומת כ- 173 מיליון ש"ח בשנת 2016, גידול של כ- 24%.

• שוויו ההוגן של הנדל"ן להשקעה (שאינו כולל את הנדל"ן המלונאי) ליום 31.12.2017 הסתכם בכ-6,591 מיליון ש"ח לעומת כ- 6,453 מיליון ש"ח בסוף שנת 2016. הגידול בנדל"ן להשקעה נובע מעליה בשווי הוגן בסך של כ-299 מיליון ש"ח וכן מהשקעה בנדל"ן להשקעה בסך של כ- 80 מיליון ש"ח. מאידך חל קיטון בסך של כ- 228 מיליון ש"ח שנובע בעיקר מהחלשות של הלירה שטרלינג וכן של הפרנק השוויצרי ביחס לשקל שתרם לירידה בשקלים של הנדל"ן להשקעה של הקבוצה בלונדון ובשוויץ בהתאמה.

• שוויו ההוגן של הרכוש הקבוע המשוערך ובהקמה (שכולל בעיקר את מלונות החברה בירושלים, באמסטרדם לונדון ובפריס) ליום 31.12.2017 הסתכם בכ-4.47 מיליארד ש"ח לעומת כ- 4.07 מיליארד ש"ח בסוף שנת 2016. הגידול בסעיף זה בסך נבע בעיקר מעדכון שווי שוק של המלונות בירושלים בכ- 181 מיליון ש"ח ומהשקעה בהמשך שדרוג מלון לוטסיה ובמלון מצודת דוד.

• תיק ניירות הערך של החברה – עיקר תיק ניירות הערך הסחירים ליום 31.12.2017 וליום 23.3.2018 הנו מניות בנק לאומי בסך של כ-824 מיליון ש"ח וסך של כ-718 מיליון ש"ח, בהתאמה, וכן לאחר תאריך המאזן נמכרו מניות בתמורה לסך של כ-128 מיליון ש"ח ובתוספת דיבידנד בסך של כ-8 מיליון ש"ח.

• ההון העצמי של החברה ליום 31 בדצמבר 2017 הסתכם בכ- 4,453 מיליון ש"ח לעומת סך של כ- 3,978 מיליון ש"ח בסוף שנת 2016. הגידול בהון העצמי בסך של כ- 475 מיליון ש"ח נובע מ:

רווח נקי לשנת 2017 בסך של כ- 567 מיליון ש"ח וגידול בקרן הון משערוך רכוש קבוע, נטו ממס בסך של כ- 141 מיליון ש"ח.

בקיזוז ירידה בקרן מהפרשי תרגום של פעילות מט"ח בסך של כ- 75 מיליון ש"ח, חלוקת דיבידנדים בסך של כ- 56 מיליון ש"ח ,רכישת מניות של החברה בסך של כ-100 מיליון  ומדידה מחדש של תכנית הטבה מוגדרת נטו ממס בסך של כ-2  מיליון ש"ח. סך ההון העצמי לסך המאזן לתום שנת 2017 הינו כ- 35.15% לעומת 33.6% בתום שנת 2016. ההון העצמי המיוחס לבעלי מניות הרוב בחברה הסתכם בכ- 4,060 מיליון ש"ח לעומת כ- 3,600 מיליון ש"ח בשנת 2016.

דיבידנד –מדיניות החברה הינה לחלק דיבידנד בסך 30% מהרווח הנקי בניטרול שיערוכים.

בהתאם למדיניות הנ"ל תחולק השלמת דיבידנד בגין שנת 2017 בסך של כ- 1.7 אגורות למניה כך שדיבידנד הכולל בגין שנת 2017 יסתכם בכ- 126.7 אגורות למניה (בסה"כ כ- 30.6 מיליון ש"ח). בנוסף, דירקטוריון החברה החליט על חלוקת דיבידנד ביניים בגין שנת 2018 בסך כולל של כ- 35 מיליון ש"ח המהווה כ- 145 אגורות למניה אשר יחולקו באפריל 2018.

אלפרד אקירוב, יו"ר ומנכ"ל קבוצת אלרוב: "בשנת 2017 המשכנו להציג שיפור בכל מגזרי הפעילות של הקבוצה. מנועי הצמיחה העיקריים שלנו לשנים הקרובות הינם תחום מלונות היוקרה ופעילות הנדל"ן המניב בשוויץ. אנו שבעי רצון מהשיפור המתמשך בפעילותם של מלונות הקבוצה בדגש על מלון הקונסרבטוריום באמסטרדם וקפה רויאל בלונדון כמו כן מהשיפור המשמעותי במלונות בירושלים . כפי שמשתקף בתחזיות שפרסמנו אנו מעריכים כי מגמת השיפור תימשך ותתעצם גם בשנת 2018 ואילך.

"בקרוב יפתח מלון לוטיסיה שבפריז אשר רכשנו בשנת 2010  והחל משנת 2014 נסגר לצורך שידרוגו והתאמתו לסטנדרט הגבוה אליו מכוונת הקבוצה.

"חשוב לציין כי השנים הראשונות להפעלתו של בית מלון, בוודאי בתחום מלונות היוקרה והבוטיק, הינן שנים של הרצה, שיווק וחשיפה לקהל היעד הפוטנציאלי. שנים אלו מאופיינות בהוצאות גבוהות ואינן מייצגות את תוצאותיו וביצועיו של המלון לטווח הארוך.

"הפעילות בשוויץ ממשיכה להוות מנוע צמיחה. אנו מקפידים לבצע עסקאות בהן יש ערך מוסף תוך מקסום יתרונותינו היחסיים בתחום הייזום. בהתאם לאסטרטגיה זו ביצענו בתום שנת 2016 רכישת  נכס ואשר אנו  מובילים  בו שינוי יעוד אנו לקראת תום תהליך ההשבחה שבסופו אנו צופים את השכרתו המלאה תוך הצפת ערך. בנוסף, בתום שנת 2017 רכשנו נכס נוסף בשוויץ תמורת סך כולל של כ-55 מיליון פר"ש (כ-195.5 מיליון ש"ח) לפני הוצאות אשר בעת הרכישה היה פנוי ובכוונתנו להשכירו עם השלמת העסקה.

בהמשך  להתפתחותה של EPIC אשר נכון לסוף השנה עמד שווי שנכסיה על מעל 1.2 מיליארד פר"ש ואליו צפויים להצטרף שני הנכסים האמורים לעיל, כפי שמסרנו בעבר אנו בוחנים את הנפקתה בבורסה לני"ע בשוויץ בעיתוי המתאים.

"תחום הנדל"ן המניב בישראל ממשיך להציג שיפור וצמיחה אשר באה לידי ביטוי הן בעליות שכ"ד והן עליה בשווי ההוגן  אשר נכון לסוף השנה עמד על כ- 1.6 מיליארד ש"ח.

אנו ממשיכים לפעול על מנת להרחיב את פרוטפוליו הנכסים שלנו בשוויץ וכן לאתר הזדמנויות לרכישת נכסים מניבים בלונדון, בדומה לנכס "מרק 1" שרכשנו במהלך השנה והושכר כולו ל-WeWork  ולבניין משרדים נוסף שנרכש לאחר התאריך המאזן בסך של כ-17.4 מיליון ליש"ט (כ-81.5 מיליון ש"ח) המושכר במלואו ומשקף תשואה של 5.7%".

אמיר כהנוביץ' מאקסלנס סבור שהריבית גם אם תעלה לא תעלה לשמיים (מלגלג על חבר הפד ההזוי לטענתו שמעריך שהריבית תהיה 5%). סבור שמחירי הדיור בארץ לא יושפעו מהירידה בהתחלות הבנייה. הנה סקירה של כהנוביץ' על השווקים –

.מה הבנקים האמריקאים ישימו במאזנים שלהם במקום מיליארדי השטרות שהפד הולך לספוג מהם? – אג"ח ממשלתיות!– אין ויכוח שהיקף האג"ח במאזני הבנקים המרכזיים מתוכנן לקטון בשנים הבאות. אך יש ויכוח לגבי ההשפעה של צמצום המאזן על התשואות. האינטואיציה אומרת שתשואות האג"ח יעלו, אך יש לפחות שלוש סיבות טובות לחשוב אחרת: הראשונה, בעת הגדלת המאזן בארה"ב (QE) התשואות דווקא עלו. השנייה, את המזומנים שהבנקים קיבלו בזמנו ממכירות האג"ח לפד הם בעיקר הפקידו בפד (ולא נתנו כאשראי). ונראה שכעת הם יתנו בחזרה את המזומנים לפד, יקבלו במקומם חזרה את האג"ח, ישימו אותם במאזן וייהנו מהקופונים. מבחינת יתר השוק שום דבר לא יקרה בהיצע של האג"ח. שלישית, תמחור האג"ח נגזר בעיקר מציפיות הריבית שנגזרת מציפיות האינפלציה. כשבאלה אין שינוי תמחור האג"ח לא צריך להשתנות, אחרת משקיעים ייקחו הלוואות בריבית קצרה ויקנו מח"מ ארוך ויאזנו את השוק.

כדאי לזכור – תחזיות הריבית של הפד הן לא התרחיש הסביר אלא הגבול העליון – בשבוע שעבר חברי הפד העריכו שהשנה יתבצעו 3 העלאות ריבית (ב-Dot’s). כדאי לזכור שבשנים האחרונות תחזיות חברי הפד סימנו את הגבול העליון של מתווה העלאות. ומכיוון שהשוק כבר מגלם בסבירות גבוהה שלוש העלאות ריבית השנה נראה שיהיה השנה יותר קל לקבל הפתעה לשתי העלאות מאשר לארבע העלאות.

לארה"ב אין בעיה של חוב, אלא של העלאת ריבית – היה קשה לפספס בשבוע שעבר שיש איזה משתתף אחד בפד שצופה שבשנת 2020 הריבית תגיע ל-5%. איזה בן אדם הזוי. רק להזכיר לכולם שהחוב האמריקאי צפוי לחצות כבר בשנה הבאה את רמת ה-21 טריליון דולר ואם הריבית הקצרה תהיה 5% זה לפחות טריליון דולר ריבית בשנה. בריבית כזאת הכלכלה האמריקאית לא תצמח לשום מקום אלא אם אירוע מאד מאד חריג יקרה, כך ש"ריבית של 5%" יחד עם חוב גדול כל כך היא סוג של אוקסימורון.

פאוול לא מתכוון להמר על הידוק שוק העבודה, מלחמות סחר או קיצוצי המס, הוא רוצה לראות אינפלציה בעיניים – ירידת תשואות האג"ח בשבוע שעבר יוחסה ברובה למלחמות הסחר אך אי אפשר להתעלם מהטלטלה שאלה עברו על רקע מדיניות הפד: במסיבת העיתונאים שלאחר העלאת הריבית הבהיר יו"ר הפד החדש, פאוול, שלמרות כל החששות מאינפלציה בפועל לא רואים אותה מתחממת:

There is no sense in the data that we are on the cusp of an acceleration of inflation:"

ובתשובה לשאלה בהקשר לחשש מהידוק שוק העבודה אמר: "אנחנו ערניים לתיאוריה הזאת, אבל בפועל לא רואים אותה מתממשת" . תשואות האג"ח נפלו ברקע לדברים ואם פאוול ימשיך בקו הזה לא מן הנמנע שנראה השנה רק עוד העלאת ריבית אחת, כשמאמצע השנה האינפלציה בארה"ב צפויה להתמתן

מלחמות לא קורות בקיץ ואינפלציה לא מתרחשת במשברים – החשש ממלחמת סחר נראה על פניו כסיכון אינפלציוני (למשל בשל תוספת המס) אבל מצד שני גם סיכון להאטה כלכלית ולאי וודאות שמקשות על העלאות מחירים. בזמני משבר נדיר לראות אינפלציה, למעט במקרים של זינוק חריג במחירי הסחורות, כפי שקרה בשנת 2008 או שיבוש משמעותי בצד ההיצע.

אומנם בימים האחרונים מחיר הנפט רשם עליה, אך זאת לא מיוחסת למלחמת הסחר אלא לגורמים אחרים, בניהם ירידה מפתיעה במלאי הנפט וחשש שקיצוצי התפוקות של אופ"ק ימשכו. כך שגם בתרחיש של התרחבות מלחמת הסחר לא ניתן להניח המשך עליה במחיר הנפט. בגרף המצורף ניתן לראות איך חשש למשבר בכלכלה, המתבטא בירידות בשוק המניות, גורר איתו ירידה בציפיות האינפלציה

לארה"ב יש אינטרס לאיים במלחמת הסחר, אפילו שזה פוגע בה – מבחינת ארה"ב היא רק מגיבה למלחמת סחר שכבר קיימת. טראמפ מוכן לסבול הפסדים במערכה, כלומר לסבול מהתייקרות בחלק מהמוצרים המיובאים ולסבול מפגיעה מסוימת ביצוא וזאת כדי לגרור את סין ואירופה למגרש שהוא יכול לנצח בו – הפחתת חסמי סחר בעולם. מלחמה שלדבריו "יהיה קל לנצח בה", כלומר יצוא גדול יותר ומחירי יבוא נמוכים יותר. אם סין הייתה עומדת מנגד ולא מגיבה אליו הוא היה בבעיה, הוא היה נותר עם חסמי יבוא שהוא בכלל לא מעוניין בהם. דווקא תגובת הנגד שלה בשבוע שעבר, שהבהילה את השוק, היא סימן טוב, שכן עכשיו היא תהיה חייבת להגיב על כל צעד אמריקאי, מה שמגדיל את הסיכוי שבשלב מסוים שתי המעצמות יגיעו לשולחן המשא ומתן ולהסכמי סחר חופשיים יותר מאלה שיש היום.

המשקיעים מתים על השקל אבל לא ימותו בשבילו  – בשבוע שעבר השקל נחלש ב-1.2% (מול סל המטבעות המתואם למדד המחירים לצרכן), על רקע משבר בשוקי ההון, וזאת למרות נתונים על עליה של 7.7% ביצוא השירותים מישראל בחודש ינואר. נראה שהמשקיעים מתים על השקל כל עוד הכל טוב. בזמני משבר הם מתחפפים ממנו אל הדולר. כך היה במהלך משבר הסאב-פריים, אפילו שמוקד המשבר הכלכלי היה בארה"ב. בהמשך, כך היה במשבר החובות באירופה ובזמן משבר הסחורות והחשבון השוטף בשווקים המתעוררים. כך שאם שום דבר לא השתנה בתפיסות המשקיעים משבר הסחר אם יתרחב חוזר לסכן את השקל. לכן מוטב אולי להאריך מח"מ בארה"ב מול ישראל.

התחלות הבניה בישראל בירידה, אך עדיין סביב רמות התואמות את קצב הגידול במשקי הבית, מה שלא צפוי לחדש בינתיים את הלחץ לעליית מחירים– היקף הגידול במספר משקי הבית נע סביב רמה של  50 אלף בשנה. היקף התחלות הבניה בישראל בשנת 2017 עמד על 46,300. מדובר בקצב שלא צפוי ליצר לחצים לעלייה כמו כן גם לא לירידה ובטח לא בשנתיים הקרובות בהן היקף סיומי הבניה צפויים לעמוד ברמה גבוהה מ-50 אלף. לכן אנו לא משנים את הערכתנו להמשך התמתנות בקצב עליית מחירי הדיור בישראל (שכירות). עם זאת, במידה ובשנים הקרובות נראה ירידה חדה בהתחלות הבניה (מתחת ל-40 אלף בשנה) נעלה את תחזיות האינפלציה הארוכות שלנו. נכון להיום לא ניתן להסיק מסקנות וזאת למרות שהסביבה הרגולטורית בישראל נתפסת כעוינת למשקיעי נדל"ן.

הפיקוח על הבנקים פרסם טיוטת הוראה לבנקים בנושא "מיקור חוץ", המפרטת עקרונות להוצאת פעילויות של תאגידים בנקאיים לנותני שירות חיצוניים. ההוראה מבוססת על הנחיות בינלאומיות שמיושמות מזה מספר שנים במדינות רבות בעולם לרבות האיחוד האירופאי וארצות הברית.

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר: "ההוראה שהוצאנו בנושא מיקור חוץ מהווה צעד נוסף שהפיקוח על הבנקים מיישם לצורך תמיכה בשיפור היעילות של המערכת הבנקאית והגברת התחרות. ההוראה מאפשרת לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי להגביר את השימוש במיקור חוץ ולחזק את שיתופי הפעולה עם גורמים שונים במגוון תחומים- תפעוליים ועסקיים, ובדרך זו לשפר את היעילות והגמישות התפעולית. היא צפויה גם לסייע לבנקים הקטנים, לחברות כרטיסי האשראי ולבנק חדש דיגיטלי, אם יוקם, שיוכלו לפצות על "החסרונות לקוטן" באמצעות מיקור חוץ".

בשנים האחרונות נרשמו שינויים משמעותיים בסביבת הפעילות של התאגידים הבנקאיים בארץ ובעולם, הנובעים בין היתר, מאימוץ מדיניות להגברת התחרות במערכת הבנקאית ובמערך התשלומים, האצה בהתפתחויות הטכנולוגיות וכניסתם של שחקנים חדשים המציעים מוצרי אשראי ושירותי תשלומים. שינויים אלו מחייבים את הבנקים לבצע בחינה מחדש של המודל העסקי שלהם לצד האצת תהליכי התייעלות. במקביל למהלכים אלו הפיקוח על הבנקים מעוניין לאפשר לשחקנים חדשים, או שחקנים קיימים קטנים, להם אין תשתיות סניפים ותשתיות תפעוליות, להתחרות בתחומים הפיננסיים מבלי שיצטרכו לבצע השקעות ראשוניות משמעותיות המהוות חסם כניסה קריטי למערכת הבנקאית.

מיקור החוץ מתייחס הן להוצאת  שירותים תפעוליים לגורם חיצוני, כגון מוקד שירות לקוחות או חלק מהפעילויות שלו, והן להוצאת  שירותים עסקיים או ביצוע שיתופי פעולה עסקיים בין התאגיד הבנקאי לגורם חיצוני, המאפשרת נגישות גדולה יותר ללקוחות ושירות מגוון יותר ללקוחות, וזאת, בין היתר, על רקע הצמצום במספר הסניפים שצפוי להימשך גם בשנים הבאות. יחד עם זאת, ההוראה אוסרת על מיקור חוץ של פעילויות מסוימות ובראשן חיתום אשראי, המהווה את ליבת פעילותם של הבנקים, ומחייב אותם במשנה זהירות כלפי הלקוחות.

העקרונות בהוראה מהווים סטנדרטים מקובלים בעולם למיקור חוץ ומבוססים על הוראות בינלאומיות שהוטמעו מזה מספר שנים במדינות רבות בעולם. העיקרון המרכזי בהוראה הינו שהעברת פעילות למיקור חוץ אינה מפחיתה מאחריותו של הבנק לנהל את הסיכונים בפעילויות אותן הוא הוציא, ולעמוד בחוקים והוראות רלוונטיים, לרבות הוראות הגנה על הצרכן, ולוודא כי נשמרת ההוגנות והשקיפות כלפי לקוחות גם על ידי הגוף המספק את שירותי מיקור החוץ.

העקרונות המרכזיים בהוראה כוללים:

• קביעת מדיניות למיקור חוץ הכוללת את סוגי הפעילויות שניתן להעביר למיקור חוץ והיקפן ומתווה את אופן ניהול הסיכונים הנובעים מהוצאת הפעילות לצד שלישי, בשים לב למהותיות הפעילות והסיכונים הנגזרים ממנה;
• חובת קיום בדיקת נאותות (Due diligence) לנותן שירות מהותי טרם ההתקשרות עימו, ובמיקור חוץ בחו"ל, נדרשת בחינה מעמיקה של הסביבה המשפטית והרגולטורית על מנת לוודא יכולת לבצע בקרה אפקטיבית אחר טיב השירות;
• נושאים מרכזיים שצריכים להיכלל בהסכם שבין הבנק לנותן שירות, ובהם שמירה על עקרונות אבטחת מידע והגנה על פרטיות המידע של לקוחות וחובות דיווח לבנק על שינויים משמעותיים ביכולת לספק את השירות;
• נקיטת פעולות להבטחת הוגנות, גילוי נאות ושקיפות כלפי הלקוחות, ובפרט לגבי תנאי המוצר או השירות, ככל שאלו נמסרים ללקוח על ידי נותן השירות;
• ניהול סיכוני מיקור חוץ הכולל הערכה של הסיכונים, גיבוש תוכנית מקיפה לניהולם וניטור שוטף שלהם;
• תוכנית המשכיות עסקית למקרה של כשל אצל נותן שירות;
• חובות דיווח למפקח על הבנקים על הוצאת פעילות למיקור חוץ וקבלת אישורים כאשר הפעילות מהותית.

גיל דטנר מלאומי מפרסם היום התייחסות ראשונה לדוחות סלקום לרבעון הרביעי של 2017:

הרבעון הרביעי בשוק הסלולר תמיד חלש בשל עונתיות, וכך גם השנה, אך פחות ממה שציפינו בשל מכירות ציוד והכנסות משירותים קווים מעל הצפי שלנו.

מכירות. הכנסות משירותי סלולר ירדו 10.2% מול הרבעון המקביל, והיו בהתאם לצפי – מספר המנויים היה מעל התחזית שלנו, עם גידול במשך שני רבעונים ברציפות. מאידך, ה-ARPU היה נמוך ממה שציפינו, כאשר המחיר הממוצע של בסיס המנויים ממשיך להישחק נוכח המחירים הנמוכים בשוק.

הכנסות משירותים קוויים גדלו ב-13.5%, התחזקות של קצב הגידול בהשוואה לשלושת הרבעונים הראשונים. החברה דיווחה על 170 אלף מנויי טלוויזיה, קצב גיוס דומה לרבעונים האחרונים.  לחברה יש 183 אלף מנויים נכון להיום, מה שמעיד על גידול עקבי של כ-16 אלף מנויים לרבעון.

מכירות הציוד היו חזקות ברבעון, ועמדו על 163 מ' ש"ח, רמה דומה לרבעון המקביל, וזאת למרות הירידה במחירים עקב הפחתת המכסים על טלפונים סלולריים ב-2017. מנגד, החברה דיווחה גם על גידול בחובות מסופקים לרבעון, שייתכן וקשור לגידול בכמויות העסקאות של מכירות ציוד.

סך ההוצאות ברבעון עמדו על 929 מ' ש"ח, בהשוואה ל-949 מ' ש"ח ברבעון המקביל, ומול צפי ל-917 מ' ש"ח. נזכיר כי תקן IFRS 15 הקטין את הוצאות התפעול ברבעון ב-21 מ' ש"ח, ומנגד הוצאות הפחת עלו ב-3 מ' ש"ח. סך הכל, רמת ההוצאות מול הרבעון המקביל נותר ללא שינוי של ממש, כאשר התרומה של ההסכם עם גולן טלקום, ותהליכי התייעלות בתחום הסלולר מקוזזים על ידי גידול בהוצאות שקשורות לפעילות הטלוויזיה.

הרווח הנקי עמד על 10 מ' ש"ח מול צפי של 4 מ', וזאת בשל הרווח תפעולי גדול מצפוי והוצאות מימון נמוכות יחסית לחזוי.

שורה תחתונה. שוק הסלולר ממשיך להיות מאתגר, ולא צפוי להשתפר בזמן הקרוב עם כניסתה הצפויה של אקספון. תחום הקווי משתפר, אך ההוצאות הכבדות משמעותן כי תרומה משמעותית לרווח תיקח עוד זמן. מנגד, הירידה במחיר המניה לאחרונה (30% מתחילת השנה), כן עושה את המניה אטרקטיבית לטווח הארוך.

גם אקסלנס פרסמו אנליזה על סלקום. רוני בירון סבור שמדובר במחיר קנייה, אם כי אין בטווח הקרוב טריגרים לעליית המניה – "סלקום: מבט ראשוני על תוצאות הרבעון הרביעי: ללא הפתעות, חוזרים על המלצת קניה לאור החולשה במניה"

"מבט ראשוני על התוצאות. סלקום דיווחה על תוצאות הרבעון הרביעי אשר היו מעט גבוהות מהתחזית שלנו ושיקפו חולשה עונתית לצד מספר נתונים רלוונטיים. רמת ה-EBITDA  עמדה על 189 מיליון ₪ ביחס לתחזית שלנו ל- 183 מיליון ₪,  הרווח הנקי הסתכם ב- 10 מיליון ₪ (תחזית: 9 מיליון ₪) והתזרים החופשי עמד על 77 מיליון ₪ (תחזית: 60 מיליון ₪)", כותב בירון ממוסיף – "בצד הסלולרי, החברה דיווחה על גידול של 12 אלף מנויים לצד ירידת ARPU של 4.2 ₪ בהשוואה לרבעון השלישי. הירידה נבעה בעיקרה מעונתיות אולם הייתה גבוהה במקצת ביחס לירידה של 3.5 ₪ ברבעון המקביל. בתחום הקווי, החברה שמרה על מומנטום חיובי למרות הכניסה של Partner TV , עם תוספת של 16 אלף מנויי טלוויזיה  ו- 16 אלף מנויי אינטרנט. החברה עדכנה כי מספר מנויי הטלוויזיה עומד כיום על 183 אלף ביחס ל- 170 אלף בסוף 2017, נתון המשקף קצב גיוס של 14-15 אלף מנויים ברבעון הראשון של 2018. יש לציין כי התחום הקווי רשם שיפור מול הרבעון השלישי הן בצד ההכנסות משירותים וציוד והן ברמת ה- EBITDA, אשר קיזז חלקית את החולשה העונתית בצד הסלולרי.

"חוזרים על המלצת קניה לאור החולשה במחיר המניה: ללא שינויים מהותיים בקו העלילה, אנו מייחסים את החולשה במניית סלקום להיעדר טריגרים חיוביים בטווח הקצר והתמקדות קצרת טווח של השוק. אנו רואים ברמת המכפילים הנוכחית והמיצוב של החברה במחזור הרווח נקודת כניסה אטרקטיבית וחוזרים על המלצת קניה".

סקירת זכויות העובדים במהלך תקופת חג הפסח  כתבה: עו"ד סיגל סודאי, מנהלת האגף ליחסי עבודה של איגוד לשכות המסחר

חג הפסח, יחול השנה בין ט"ו – כ"א לחודש ניסן (בין התאריכים 31.3.18 – 6.4.18 ) וערב החג יחל ביום ו' –  30.3.2018 .

זכויות העובדים בימי החג, נקבעות בהתאם להסדרים שונים: חוקים, הסכמים קיבוציים/צווי הרחבה, הסכמים אישיים ונוהג במקום העבודה. הכלל הוא שיש לפעול בהתאם להסדר הרלוונטי שחל על מקום העבודה ואם חלים מספר הסדרים במקביל, יש לפעול על פי ההסדר שמיטיב עם העובד.

להלן פירוט זכויות העובדים במהלך החג בהתאם להסדרים השונים:

• שעות העבודה בערב חג

* ההסדר לפי חוק שעות עבודה ומנוחה:

ס' 2 לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע, כי בערב חג יום העבודה לא יעלה על 7 שעות (בתשלום של 8 שעות). הסדר זה חל על מקומות עבודה בהם מונהג שבוע עבודה של שישה ימים.

* ההסדר לפי צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה ל- 5 ימים:

בערבי חג, החלים ביום שהעובד חייב לעבוד בו, יום העבודה הוא בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות או יום עבודה בן 7 שעות בתשלום של 8 שעות. המעסיק ונציגות העובדים יקבעו באיזו חלופה לבחור.

במקומות עבודה, שבהם עבדו בערבי חג 6 שעות בתשלום של 8 שעות, ימשיכו העובדים לעבוד 6 שעות בתשלום של 8 שעות.

הסדר זה חל במקומות עבודה  שעליהם חל צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה ל- 5 ימים בענפים הבאים: תעשייה, מלאכה, שמירה ואבטחה, בתי קולנוע, חברות ביטוח, קבלני ניקיון ואחזקה,  יבוא יצוא, מסחר בסיטונות, למעט מעסיק שעיסוקו בחלקו במסחר סיטונאי וחלקו במסחר קמעונאי. ענפי השירותים העסקיים המפורטים להלן: אריזת מזון, אריזות מוצרים (כללי), אחסנה בערובה, אחסנה בקירור, אחסנה כללית, בלדרות, האחדות מטענים, הובלה יבשתית, הפצת סרטי קולנוע וטלוויזיה, סוכנויות לסחר חוץ, סוכנויות של יצרנים או סוחרים מחו"ל, השגחה, סוכני קניות, ספירת סחורות, ספנות (סוכנויות), עמילות מכס, שילוח בינלאומי, שירותי משרד, שירותי תקשורת וטלקס, תעופה (סוכנויות).

* ההסדר לפי הסכם הקיבוצי בענף המסחר הסיטונאי, השירותים, היבוא והיצוא:

על פי ההסכם הקיבוצי בענף שעות העבודה בערב חג הנן כמו ביום שישי. כלומר, 7 שעות עבודה.

* לפי הסכמים קיבוציים/צווי הרחבה ענפיים:

במרבית ההסכמים הקיבוציים וצווי ההרחבה הענפיים, קיימים הסדרים בנושא יום עבודה בערב החג. לכן יש לבדוק את השתייכות מקום העבודה לענף זה או אחר ולבדוק את ההסדר החל בו.

* לפי נוהג או חוזה אישי:

מעסיק אשר במשך שנים הנהיג יום עבודה מקוצר בערב החג יהיה מחויב להמשיך לעשות כן, הואיל וזכות זו הפכה במרוצת הזמן לנוהג מחייב ולתנאי אישי בחוזה העבודה של כל עובד ועובד.

• עבודה במהלך חול המועד:

יום עבודה בחול המועד הינו יום עבודה רגיל מבחינת שעות העבודה וגמול העבודה. עם זאת, במידה וחל על העובד במקום עבודה ספציפי הסכם קיבוצי ענפי/הסכם קיבוצי מיוחד/צו הרחבה ענפי/חוזה עבודה אישי/נוהג הקובעים יום עבודה מקוצר או גמול מיוחד, תחול ההוראה המיטיבה עם העובד.

* על פי ההסכם הקיבוצי בענף המסחר והשירותים:

בהסכם הקיבוצי בענף המסחר הסיטונאי, השירותים היבוא והיצוא, אין התייחסות לעבודה בחול המועד. לפיכך, בהעדר נוהג או הסכם אישי הקובעים אחרת, יום העבודה במהלך חול המועד בענף הינו יום עבודה רגיל בכפוף לנוהג ו/או חוזה מיטיבים.

• תשלום דמי חג

כיום, כל העובדים, על בסיס חודשי, שעתי ויומי זכאים לתשלום שכר בין החגים. עם זאת, עובדים על בסיס חודשי יהיו זכאים לכך החל מהיום הראשון לעבודתם, ללא קשר לוותק שלהם במקום העבודה ועובדים על בסיס שכר (יומי/שעתי) בהיעדר הסכם קיבוצי/צו הרחבה, נוהג או חוזה אישי, בהם נקבעה הוראה מיטיבה, יהיו זכאים לכך רק לאחר 3 חודשי ותק בעבודה, ובתנאי שלא נעדרו מעבודתם סמוך ליום החג (יום לפני החג ויום אחריו), אלא בהסכמת המעסיק.

בהסכם הקיבוצי הכללי בענף המסחר והשירותים אין הבחנה לעניין הזכאות לדמי חגים בין עובדים במשכורת חודשית לבין עובדים בשכר יומי/שעתי. לפיכך, כל העובדים במקומות עבודה שחל עליהם ההסכם הקיבוצי האמור, יהיו זכאים לתשלום דמי חג החל מהיום הראשון לעבודתם, אף אם הם עובדים על בסיס שעתי/יומי.

• גמול בעד עבודה בחג

עבודה במהלך החג, כמוה כעבודה במנוחה שבועית הן באשר לצורך בהיתר העסקה במנוחה השבועית והן לעניין גובה התשלום. לפיכך עובד שיעבוד בחג  יהיה זכאי לתמורה מוגדלת בעבור עבודתו בחג – של 150%  לפחות משכר הבסיס עבור שעות עבודה.

חרף האמור, קיימת פסיקה  שנקבעה ע"י ביה"ד הארצי לעבודה, לפיה אם העובד עבד בחג, שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, הוא יהיה זכאי לתשלום בעבור אותו יום כיום עבודה, בצירוף הגמול בעבור עבודה בחגים, דהיינו, יהיה זכאי לתוספת של 150% לשכרו, כלומר תשלום בגובה של  250% מהשכר.

• חופשה מרוכזת בחול המועד

מעסיק רשאי לסגור את מקום העבודה במהלך חול המועד, ולהורות לעובדים  לצאת לחופשה שנתית מרוכזת וזאת בהתקיים כל התנאים הבאים:

1. מתן הודעה של 14 יום מראש- במקרה שתקופת החופשה עולה על 7 ימים, על המעסיק לתת התראה של 14 ימים מראש (לעניין זה 7 ימים רצופים: לרבות צירוף של חול המועד,שבת והיום הפנוי, לא כולל את ימי החג עצמם, אלא אם הם חלים בשבת)

2. מתן אפשרות לחופשה שנתית של 7 ימים רצופים לפחות -סעיף 8 לחוק חופשה שנתית, קובע כי החופשה תהיה רצופה, אולם בהסכמת העובד והמעסיק ניתן לחלקה, ובלבד שפרק אחד ממנה יהיה בן 7 ימים לפחות. כלומר, כשמוציאים עובדים לחופשה שנתית, בחול המועד יש להבטיח כי לעובד תהיה אפשרות לצאת לחופשה שנתית, בת 7 ימים רצופים. יובהר, כי ניתן לכלול בפרק הזמן של 7 ימים גם את חול המועד, את יום המנוחה השבועי ואת היום הפנוי, ואולם אין לכלול בו את יום החג עצמו.

3. יתרת חופשה שנתית בזכות- הכלל הוא, שהוצאת העובדים לחופשה שנתית תתאפשר רק אם העובדים צברו ימי חופשה ובמידה שצברו. כלומר, מעסיק אינו יכול לחייב עובד לצאת לחופשה, אם לא נצברו לזכות העובד ימי חופשה כלל או מספיק ימי חופשה. מעסיק אינו יכול לחייב עובד לצאת לחופשה על חשבון ימי חופשתו העתידיים ולהכניסו ליתרה שלילית. עם זאת, כלל זה לא יחול, אם העובד ידע מראש על הנוהג במקום העבודה(או מכוח חוזה אישי)  לפיו ימי חול המועד הינם ימי חופשה שנתית, ובכל זאת בחר מיוזמתו לצאת לחופשה שנתית בנוסף, במועד אחר, באופן שלא נותרו לו די ימי חופשה בצבירה. במקרה כזה, לא תהיה מניעה להוציאו לחופשה בחול המועד, אף אם כתוצאה מכך הוא יכנס ליתרה שלילית של חופשה שנתית.

מעסיק שיפעל בניגוד לכלל כאמור, יחוייב בתשלום עבור החופשה והוא לא יהיה רשאי לזקוף ימים אלה על חשבון ימי החופשה העתידיים של העובד . יצויין כי לא ניתן לאלץ עובדים לצאת לחופשה ללא  תשלום  בתקופה  זו  או  בכלל.  חופשה  ללא  תשלום חייבת להיות בהסכמה הדדית. לכן עובדים כאמור אשר  יסרבו לצאת לחל"ת  בחול המועד, יהיו זכאים לשכר עבודה, חרף סגירת המפעל.

• חופשה בערב חג ובחול המועד במקום עבודה שבו מונהג יום עבודה מקוצר

מעסיק רשאי לנכות ימי חופשה מלאים, בערב חג ובחול המועד, גם אם במועדים אלה  מונהג יום עבודה מקוצר, אלא אם כן, נקבע הסדר מיטיב בהסכם קיבוצי/צו הרחבה/חוזה אישי או נוהג במקום העבודה.

חוק חופשה שנתית איננו מתייחס לימי עבודה חלקיים. לדוגמא, צבירת ימי החופשה  נעשית  על  בסיס  ימי עבודה בפועל, ללא  קשר לאורכו של יום העבודה, בין אם מדובר ביום עבודה של 8 שעות או של שעתיים. כך לדוגמא עובד יהיה זכאי למלוא מכסת החופשה השנתית שמגיע לו, דהיינו של 12 ימים אם עבד במהלך השנה 200 ימים בפועל, גם אם מדובר בימי עבודה קצרים.  כמובן שלאורכו של יום העבודה תהיה השפעה בחישוב דמי החופשה המגיעים בגין יום החופשה, אולם אין לכך השפעה על מספר ימי החופשה שנצברו לטובת העובד.

בהתאם לכך, גם ניכוי ימי החופשה מחשבון חופשתו השנתית של העובד אינו צריך להיות  מושפע מאורך יום העבודה. לכן, כאשר עובד נעדר מן העבודה יום שלם לרגל חופשה, מספר שעות העבודה שהיה אמור לעבוד באותו יום, חסרת משמעות,  ורואים היעדרות זו כיום חופשה מלא. בהתאם לכך,  עובד שיצא לחופשה במהלך ערב חג או בחול המועד, שבמהלכם מונהג יום עבודה מקוצר, אין כל מניעה  לנכות  יום חופשה מלא.

חרף האמור, במקומות עבודה רבים נהוג לצבור לעובדים חופשה שנתית על בסיס שעות עבודה, שלא בהתאם לחוק. במקרה זה לאורכו של  יום העבודה יש השפעה על צבירת החופשה ולפיכך, אין לנכות יום חופשה מלא מן הצבירה, אלא בהתאם למספר שעות העבודה שהעובד היה אמור לעבוד באותם ימים. לחילופין יש להתאים את חישוב הצבירה להסדר הקבוע בחוק ורק אז לנכות ימים מלאים מהצבירה.

חופשה בערב חג ובחול המועד על פי ההסכם הקיבוצי בענף המסחר והשירותים

בהסכם הקיבוצי בענף המסחר והשירותים אין התייחסות לחופשה בחול המועד וערב חג, ולכן אין כל מניעה חוקית לנכות ימי חופשה מלאים, מקום שצבירת החופשה  נעשית על פי ההסדר הקבוע בחוק, אלא אם קיים הסדר מיטיב על פי נוהג או חוזה אישי.

מכל מקום, אין כל מניעה לנכות ימים חלקיים מן הצבירה, הואיל ומדובר בזכות העודפת על ההסדר הקבוע בחוק.

• חג שחל ביום שבת

השנה חל חג הפסח ביום שבת, ומבחינת התשלום עבור החג כאמור ישנה הבחנה בין עובד על בסיס חודשי (במשכורת) או על בסיס יומי/שעתי (בשכר).

עובד במשכורת (על בסיס שכר חודשי): שכר על בסיס חודשי, הינו שכר קבוע אשר איננו מושפע ממספר ימי העבודה האפשריים בחודש מסוים. דהיינו עובד חודשי שעובד חודש מלא ישתכר שכר זהה בחודש מרץ ובחודש פברואר. בהתאם לכך, אין משמעות לעובדה שימי החג חלים דווקא  בשבת ושכרו של העובד באותו חודש לא יושפע מכך. עם זאת, העובד "יפסיד" ימי היעדרות בתשלום, זאת  מאחר שימי החג חלים בימים שממילא העובד לא היה אמור לעבוד בהם.

עובד בשכר (שעתי/יומי)- בצו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה ל- 43 שעות שבועיות,  אשר הקנה לעובדים בשכר זכות לדמי חגים, נקבע במפורש כי עובד לא יהיה זכאי לתשלום בגין ימי חג החלים בשבת. לפיכך עובד על בסיס שעתי/יומי לא יהיה זכאי לתשלום עבור חג שחל בשבת, אלא אם כן, קיים הסכם קיבוצי/צו הרחבה חוזה אישי או נוהג במקום העבודה, הקובעים אחרת.

יצוין, כי גם  עובדים על בסיס שכר, הזכאים לתשלום דמי חג, "מפסידים" ימי היעדרות בתשלום כאשר החג חל בשבת.

ככלל, על מנת שעובד יהיה זכאי לתשלום עבור חג שחל בשבת, בין אם מדובר בעובד במשכורת או בין שמדובר בעובד בשכר, יש צורך בחיוב כזה מכוח הסכם קיבוצי/צו הרחבה, חוזה אישי או נוהג במקום העבודה. אם אין חובה מפורשת אזי יחול ההסדר שפרטתי לעיל.

• שי לחג

על פי החוק, לא קיימת הוראה המחייבת את המעסיק להעניק לעובד מתנה עבור החגים. אולם, אם קיים הסכם קיבוצי ענפי/הסכם קיבוצי מיוחד/צו הרחבה ענפי/חוזה עבודה אישי/נוהג, יש לפעול על פי האמור בהסכם או על פי הנוהג .

על פי סעיף 2 (2) לפקודת מס הכנסה, מתנה לחג נחשבת הכנסת עבודה בידי העובד ויש לחייבה במס הכנסה ולכן, יחוייב  גם בתשלום דמי ביטוח לאומי.

תלושי קניה כשי לחג מהווים אף הם "טובת הנאה" לעובד ובהתאם לתקנה 8 לתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים), התשנ"ג – 1993, כאשר ניתן לעובד תשלום בשווי כסף, יקבע המעביד לצורך הניכוי את סכום התשלום כפי שעלה לו או לפי מחיר השוק, הכל לפי הגבוה.

לא חלה כל חובה, המחייבת את המעסיק לגלם את שווי מתנה. עם זאת, במרבית מקומות העבודה מקובל לעשות כן.

יוניטרוניקס בשליטת פימי עולה מדרגה בתוצאות – החברה מדווחת על גידול של 24% בהכנסות ל- 185 מיליון שקל, ומעבר לרווח (צנוע), לעומת הפסד בשנת 2016.

החברה מדווחת על זינוק של כ- 75% ברווח הגולמי ומעבר לרווח תפעולי של 8.9 מיליון שקל. כמו כן מוסרת החברה כי  מתחילת שנת 2017 ועד מועד פרסום הדוח חתמה החברה על חוזים להתקנת חניות רובוטיות בהיקף מצטבר של כ- 88 מיליון שקל. צבר ההזמנות של תחום פתרונות אוטומטיים עומד על כ-138 מיליון שקל

חברת יוניטרוניקס, היא מובילה בשוק מוצרי האוטומציה, המחסנים האוטומטיים והחניונים הרובוטיים האוטונומיים. על רקע התוצאות אמר חיים שני, מייסד ומנכ"ל יוניטרוניקס: "אנו גאים לדווח על צמיחה ושיפור ניכר ברווחיות בשני מגזרי הפעילות של החברה. בתחום המוצרים, מציגה יוניטרוניקס צמיחה מרשימה של כ-10 מיליון שקל ושיפור בתוצאות הודות לפעילות השיווקית שבצענו במספר שווקי יעד מרכזיים ולהשקת מוצרים חדשים שפותחו על ידנו".

"בתחום הפתרונות האוטומטיים, הצגנו זינוק של כ- 75% במכירות ביחס לשנה הקודמת ואנו מתחילים לראות את פירות העבודה שהושקעה במשך שנים, כאשר התוצאות ניכרות בשיפור המתמשך בשורת ההכנסות ובשורת הרווחיות תוצאה של גידול עקבי במספר והיקף הפרויקטים בביצוע".

"עד כה הושלמו ונמסרו ללקוחות שישה חניונים אוטונומיים בצפון אמריקה המכילים ביחד כ- 1,400 מקומות חניה ועוד שבעה חניונים נמצאים  בשלבי התקנה שונים. החניונים מתבססים על הטכנולוגיה הרובוטית החדשה של חניונים רובוטיים (דור 3) של יוניטרוניקס אשר זוכה לעניין רב בקרב יזמים ומפעילי חניונים בארה"ב ותאפשר בעתיד אינטגרציה עם רכבים אוטונומיים כך שהם יוכלו להחנות באופן עצמאי בחניונים אלו".

ההכנסות של יוניטרוניקס בשנת 2017 הסתכמו לכ- 185 מיליון שקל לעומת הכנסות בסך של כ- 149 מיליון שקל שנרשמו בשנת 2016, גידול של כ-24%. הגידול בשנת 2017 בא לידי ביטוי בכל מגזרי הפעילות של החברה.

בתחום המוצרים נרשמו הכנסות בשנת 2017 בסך של כ- 123.1 מיליון שקל, גידול של כ-8.5% לעומת 113.5 מיליון שקל בשנת 2016. בתחום הפתרונות האוטומטיים נרשמו בשנת 2017 הכנסות בסך של כ-61.4 מיליון שקל, גידול של כ-75% לעומת הכנסות של כ-35.1 מיליון שקל בשנת 2016.

הרווח הגולמי המאוחד בשנת 2017 הסתכם לכ-55.4 מיליון שקל, כ-30% מההכנסות בהשוואה לכ-31.9 מיליון שקל, כ- 21% מההכנסות בשנת 2016. הגידול ברווח הגולמי ובשיעורו נובע משני תחומי פעילות החברה. בתחום הפתרונות האוטומטים השיפור נובע בעיקר מגידול בהכנסות ומקיטון בהוצאות בשל התייעלות בתהליך הייצור. בתחום המוצרים השיפור נובע מגידול בהכנסות, למרות היחלשות המטבעות בשווקי היצוא של החברה, ומקיטון בעלויות הייצור והתפעול.

הרווח התפעולי בשנת 2017 הסתכם לכ-8.9 מיליון שקל  לעומת הפסד של כ-11.7 מיליון שקל  שנרשם בשנת 2016. השיפור ברווח התפעולי נובע משני תחומי פעילות החברה הודות לגידול בהכנסות ושיפור הרווחיות הגולמית.

הרווח הנקי בשנת 2017 הסתכם לכ-1 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-17 מיליון שקל שנרשם בשנת 2016.

ההון העצמי של החברה ליום 31 בדצמבר 2017, הון המיוחס לבעלי המניות של החברה, מסתכם לכ- 94.3 מיליון שקל, ומהווה כ-40% מסך המאזן.

קרן פימי מחזיקה בכ- 50% מהון המניות של יוניטרוניקס, וחיים שני מחזיק בכ- 22% מהון המניות.

סלקום פרסמה תוצאות כספיות לרבעון האחרון של 2017 ולשנת 2017 כולה. התוצאות ברבעון כפצפוי היו חלשות, אך סלקום ממשיכה לצמוח בשוק הטלוויזיה.

ניר שטרן, מנכ"ל קבוצת סלקום: "מאז השקתה, מובילה סלקום tv את שוק הטלוויזיה החדשה בישראל ומדווחת, נכון להיום על 183,000 בתי אב שבחרו בחוויית הטלוויזיה הטובה בישראל. במקביל  אנו  בעיצומה של תנופה בשוק תשתיות האינטרנט עם הנגשת שירות הסיבים האופטיים  "סופר פייבר" ללקוחותינו, וביסוס מעמדנו כשחקן דומיננטי גם בשוק זה".

עיקרי התוצאות לשנת 2017 (בהשוואה לשנת 2016):

• סה"כ ההכנסות הסתכמו ב-3,871 מיליון ש"ח בהשוואה ל-4,027 מיליון ש"ח בשנה הקודמת, קיטון של 3.9%
• ההכנסות משירותים הסתכמו ב-2,919 מיליון ש"ח בהשוואה ל-3,033 מיליון ש"ח בשנה הקודמת, קיטון של 3.8%
• הרווח התפעולי הסתכם ב-297 מיליון ש"ח בהשוואה ל-310 מיליון ש"ח בשנה הקודמת, קיטון של 4.2%
• הרווח הנקי הסתכם ב-113 מיליון ש"ח בהשוואה ל-150 מיליון ש"ח בשנה הקודמת, קיטון של 24.7%
• שיעור הרווח הנקי מסך ההכנסות 2.9%, ירידה מ-3.7% בשנה הקודמת
• ה-EBITDA1 הסתכם ב-853 מיליון ש"ח בהשוואה ל-858 מיליון ש"ח בשנה הקודמת, קיטון של 0.6%
• שיעור ה-EBITDA מסך ההכנסות 22.0%, עליה מ-21.3% בשנה הקודמת
• מזומנים נטו שנבעו מפעילות שוטפת הסתכמו ב-774 מיליון ש"ח בהשוואה ל-781 מיליון ש"ח בשנה הקודמת, קיטון של 0.9%
• תזרים המזומנים הפנוי1 הסתכם ב-325 מיליון ש"ח בהשוואה ל-416 מיליון ש"ח בשנה הקודמת, קיטון של 21.9%
• מצבת מנויי הסלולר של החברה עומדת על כ-2.817 מיליון מנויים (נכון לסוף דצמבר 2017)

עיקרי התוצאות לרבעון הרביעי של 2017 (בהשוואה לרבעון הרביעי של 2016):

• סה"כ ההכנסות הסתכמו ב-975 מיליון ש"ח בהשוואה ל-984 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של 0.9%
• ההכנסות משירותים הסתכמו ב-712 מיליון ש"ח בהשוואה ל-719 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של 1.0%
• הרווח התפעולי הסתכם ב-45 מיליון ש"ח בהשוואה ל-32 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, גידול של 40.6%
• הרווח הנקי הסתכם ב-10 מיליון ש"ח בהשוואה ל-14 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של 28.6%
• שיעור הרווח הנקי מסך ההכנסות 1.0%, ירידה מ-1.4% ברבעון המקביל אשתקד
• ה-EBITDA1 הסתכם ב-189 מיליון ש"ח בהשוואה ל-173 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, גידול של 9.2%
• שיעור ה-EBITDA מסך ההכנסות 19.4%, עליה מ-17.6% ברבעון המקביל אשתקד
• מזומנים נטו שנבעו מפעילות שוטפת הסתכמו ב-214 מיליון ש"ח בהשוואה ל-178 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, גידול של 20.2%
• תזרים המזומנים הפנוי1 הסתכם ב-77 מיליון ש"ח בהשוואה ל-83 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של 7.2%

בהתייחס לתוצאות שנת 2017 ולרבעון הרביעי של 2017 ציין ניר שטרן, מנכ"ל קבוצת סלקום:

"התחרות הגבוהה בשוק הסלולר בשנת 2017 המשיכה לתת אותותיה על תוצאות המגזר הנייד. לצד התחרות, האצנו את פעילותינו כקבוצת תקשורת, המציעה ללקוחות סל פתרונות רחב ומלא, מותאם  לעידן התקשורת העכשווי. חרף התחרות הנמשכת סיימנו את שנת 2017 עם גידול של כ-29,400 לקוחות פוסט פייד במגזר הנייד.

בשנת 2017 הוכחנו שוב כי סלקום tv היא החלופה המוצלחת והכדאית ביותר בשוק שידורי הטלוויזיה בישראל.

הוספנו לעולם התוכן העשיר, את התכנים הכי מדוברים והכי מבוקשים, מבית ספק התוכן היוקרתי HBO, עשרה ערוצים חדשים ובכללם ערוצי ילדים מבוקשים, ערוץ וספריית דוקו איכותיים, סדרות וסרטים שוברי קופות והכל ללא שינוי המחיר.

היום ברור לכולם, שאנו מציעים היצע תוכן רחב לצד מחיר משתלם עם חוויה טכנולוגית מתקדמת ביותר, אפשרות צפייה בכל התוכן, בכל המכשירים ובכל הפלטפורמות: טלוויזיות חכמות ללא ממיר,IOS, ו-Android כמו גם שירות מובנה של הקלטות לכל הערוצים שבוע לאחור.

הצרכן הישראלי יודע מה הוא רוצה ובעיקר מה הוא צריך ושילוב מנצח זה, בין תוכן עשיר ואיכותי, יחד עם טכנולוגיה וחווית שימוש מתקדמת ביותר, והכל באריזת מחיר משתלמת ואטרקטיבית הוא שהוביל אותנו למגמת צמיחה מהירה לאורך כל השנה עם 183,000 בתי אב המנויים על השירות, נכון להיום.

הרבעון הרביעי השנה, מהווה רבעון שיא להצטרפות הלקוחות לשירות ה"קוואטרו" שלנו, שירות המשלב את שירות הטלוויזיה סלקום tv יחד עם שירותי האינטרנט, הטלפוניה הביתית והסלולר. תוך פרק זמן קצר הפכה חבילת ה"קוואטרו" למוצר מבוקש בקרב לקוחותינו המעניק ללקוח הצעת ערך כדאית ומשתלמת המחזקת את נאמנותו לשירותי הקבוצה.

אנו פועלים במרץ בשוק תשתיות האינטרנט, כדי להאיץ את פריסת הסיבים האופטיים עד בית הלקוח במטרה לספק ללקוחותינו שירות אינטרנט מהיר ואיכותי. השקנו את שירות ה"סופר פייבר" המאפשר לספק ללקוח מהירות גלישה של עד 1 ג'יגה וזאת כרכיב בתוך חבילות הקוואטרו שלנו. אנו נערכים להמשך פריסת תשתיות נייחות תוך שימוש במספר חלופות בו זמנית- פריסה עצמאית של סיבים בשכונות מגורים, ניהול מו"מ לשיתוף פעולה בפריסה עם חברת פרטנר ובחינת השקעה במיזם הסיבים IBC. זאת, במטרה להתבסס כשחקן דומיננטי בשוק התשתיות הנייחות ולצמצם הוצאות.

לצד מנועי צמיחה אלו, אנו ממשיכים בתנופה גם בתחום ה-IoT והערים החכמות, תחום בו זכינו לאחרונה במספר מכרזים משמעותיים.

גם בשנת 2017 המשכנו בצעדי התייעלות במסגרתם נקטנו בפעולות רבות ומגוונות לצמצום ההוצאות ושיפור המצוינות התפעולית בעולמות הנייד והנייח, תוך שיפור תהליכים לניהול עולמות אלו, לצד שיפור בעולמות השירות והמכירה.

ברצוני להודות לעובדים והמנהלים על העשיה ללא לאות להצלחת החברה ולבעלי המניות של החברה על אמונם בחברה."

שלומי פרילינג, מנהל הכספים הראשי של החברה, אמר:

"שנת 2017 התאפיינה בצמיחה מואצת במגזר הנייח והמשך התחרות בתחום הסלולר שבאה לידי ביטוי בשחיקה בהכנסות משירותים לעומת שנה קודמת.

הכנסות המגזר הנייד ירדו ב-10.0% לעומת שנה קודמת והושפעו בעיקר מסיווג התמורה מהסכם השיתוף עם גולן שנכנס לתוקף באפריל 2017 בין הכנסות המגזר הנייד, הכנסות המגזר הנייח והקטנת הוצאות, לעומת סיווג להכנסות המגזר הנייד בשנת 2016 ומהתחרות המוגברת בשוק הסלולר. עם זאת,  בנטרול השפעות הסיווג כאמור לעיל, בהשוואה לשנים קודמות חווינו ירידה ברמת השחיקה בהכנסות.

במגזר הנייח רשמנו צמיחה של 8.9% בהכנסות משירותים בהשוואה לשנה שעברה שנבעה בעיקר מהמשך גיוס לקוחות לסלקום tv ולשירותי האינטרנט בעיקר באמצעות הצעות הטריפל והקוואטרו שלנו, וכתוצאה מסווג חלק מהכנסות הסכם השיתוף למגזר הנייח, כאמור לעיל. סיימנו את שנת 2017 עם גידול של 53% במצבת מנויי ה-TV, והגענו לרווחיות בפעילות הטלוויזיה עם תרומה חיובית ל-EBITDA.

תזרים המזומנים הפנוי בשנת 2017 הסתכם ב-325 מיליון ש"ח, ירידה של 21.9% בהשוואה לשנת 2016. הקיטון בתזרים המזומנים הפנוי נבע בעיקר מגידול בהיקף ההשקעות במגזר הנייח כתוצאה מגידול בפעילות בתחום הטלוויזיה והצמיחה בכמות הלקוחות וגידול בהשקעה בתשתית קווית.

דירקטוריון החברה החליט לא לחלק דיבידנד בגין הרבעון הרביעי של שנת 2017, לאור המשך התחרות הגבוהה בשוק והשפעתה השלילית על התוצאות התפעוליות של החברה ועל מנת להמשיך ולחזק את מאזן החברה. הדירקטוריון יחזור ויבחן את החלטתו בהתאם להתפתחות תנאי השוק ובהתחשב בצרכי החברה."

נתניה, 26 במרס 2018 – סלקום ישראל בע"מ ("סלקום" או "החברה") (סימול:NYSE: CEL  סלקםTASE: ) הודיעה היום על תוצאותיה לרבעון הרביעי ולשנה שהסתיימה ב-31 בדצמבר 2017.

סלקום דווחה, כי הכנסותיה לרבעון הרביעי ולשנת 2017 כולה הסתכמו לסך של 975 מיליון ש"ח (281 מיליון דולר) ו-3,871 מיליון ש"ח (1,117 מיליון דולר), בהתאמה; ה-EBITDA לרבעון הרביעי של 2017 הסתכם לסך של 189 מיליון ש"ח (55 מיליון דולר), המהווה 19.4% מסך ההכנסות, ולשנת 2017 כולה הסתכם לסך של 853 מיליון ש"ח (246 מיליון דולר) המהווה 22.0% מסך ההכנסות; הרווח הנקי לרבעון הרביעי ולשנת 2017 כולה הסתכמו ב-10 מיליון ש"ח (3 מיליון דולר) ו-113 מיליון ש"ח (33 מיליון דולר), בהתאמה. הרווח הבסיסי למניה לרבעון הרביעי ולשנת 2017 כולה הסתכמו ל-0.08 ש"ח (0.02 דולר) ו-1.11 ש"ח (0.32 דולר), בהתאמה.

להלן עיקרי התוצאות הכספיות המאוחדות:

להלן נתונים כספיים מרכזיים לפי מגזרי פעילות:

(*)           המגזר כולל את שירותי התקשורת הסלולרית, ציוד קצה סלולרי ושירותים נלווים.

(**)      המגזר כולל את שירותי הטלפוניה הקווית, שירותי אינטרנט, שירותי הטלוויזיה, שירותי תמסורת, ציוד קצה נייח ושירותים נלווים.

(***)       כולל ביטול הכנסות בין מגזריות בין מגזר "נייח" למגזר "נייד".

סקירה פיננסית – שנת 2017 בהשוואה לשנת 2016:

ההכנסות בשנת 2017 ירדו ב-3.9% והסתכמו ב-3,871 מיליון ש"ח (1,117 מיליון דולר), בהשוואה ל-4,027 מיליון ש"ח אשתקד. הירידה בהכנסות מיוחסת לירידה של 3.8% בהכנסות משירותים ולירידה של 4.2% בהכנסות מציוד.

הכנסות משירותים בשנת 2017 הסתכמו ב-2,919 מיליון ש"ח (842 מיליון דולר), ירידה של 3.8% בהשוואה ל-3,033 מיליון ש"ח אשתקד.

ההכנסות משירותים במגזר הנייד בשנת 2017 הסתכמו ב-1,929 מיליון ש"ח (556 מיליון דולר), ירידה של 10.8% בהשוואה ל-2,162 מיליון ש"ח אשתקד. ירידה זו נבעה בעיקר מהשחיקה המתמשכת במחירי שירותים אלה לאור התחרות בשוק הסלולר וכן מהפער בין הכנסות בגין נדידה פנים ארצית בשנת 2016 ובין הכנסות בגין זכויות שימוש ברשתות סלולר בהתאם להסכם שיתוף רשתות עם גולן שנכנס לתוקף בתחילת הרבעון השני של 2017 ("הסכם שיתוף הרשתות עם גולן").

הכנסות משירותים במגזר הנייח בשנת 2017 הסתכמו בסך של 1,166 מיליון ש"ח (336 מיליון דולר), עליה של 8.9% בהשוואה ל- 1,071 מיליון ש"ח אשתקד. עליה זו נבעה בעיקרה מגידול בהכנסות משירותי טלוויזיה ואינטרנט וכן, משירותי תקשורת נייחים המסופקים בהתאם להסכם שיתוף הרשתות עם גולן, שקוזזו בחלקן כתוצאה מהפסקת איחוד חברת אינטרנט רימון ישראל 2009 בע"מ ("אינטרנט רימון") בעקבות מכירת אחזקות הקבוצה באינטרנט רימון ברבעון השני של 2017 ("מכירת אינטרנט רימון").

הכנסות מציוד בשנת 2017 הסתכמו בסך של 952 מיליון ש"ח (275 מיליון דולר), ירידה של 4.2% בהשוואה ל-994 מיליון ש"ח אשתקד. הירידה נבעה בעיקר מירידה בהיקף המכירות של ציוד הקצה במגזר הנייד במהלך שנת 2017 בהשוואה לשנת 2016. ירידה זו קוזזה בחלקה על ידי עליה במכירות ציוד קצה במגזר הנייח.

עלות המכירות והשירותים הסתכמה בשנת 2017 ב-2,680 מיליון ש"ח (773 מיליון דולר), בהשוואה ל-2,702 מיליון ש"ח אשתקד, ירידה של 0.8%. ירידה זו נבעה בעיקר מהשתתפות גולן בעלויות תפעול על פי הסכם שיתוף הרשתות עם גולן וכן, מירידה בעלות ציוד הקצה שנמכר, בעיקר כתוצאה מירידה בכמות ציוד הקצה במגזר הנייד שנמכר במהלך שנת 2017 בהשוואה לשנת 2016. ירידה זו קוזזה בחלקה על ידי גידול בעלויות התוכן בשירותי הטלוויזיה ובעלויות הקשורות לשירותי האינטרנט במגזר הנייח.

הרווח הגולמי בשנת 2017 ירד ב-10.1% והסתכם ב-1,191 מיליון ש"ח (344 מיליון דולר) בהשוואה ל- 1,325 מיליון ש"ח אשתקד. שיעור הרווח הגולמי בשנת 2017 הסתכם ב-30.8%, ירידה מ-32.9% אשתקד.

הוצאות המכירה, השיווק, ההנהלה והכלליות ירדו בשנת 2017 ב-9.0% והסתכמו ב-905 מיליון ש"ח (261 מיליון דולר), בהשוואה ל-994 מיליון ש"ח אשתקד. ירידה זו נבעה בעיקר מירידה בהוצאות שכר ועמלות בשל היוון חלק מהעלויות להשגת חוזים עם לקוחות כתוצאה מאימוץ מוקדם של תקן דיווח כספי בינלאומי חדש ((IFRS15 החל מהרבעון הראשון של 2017 ("אימוץ IFRS15"). ההשפעה של אימוץ התקן על ההוצאות לשנת 2017 הינה בסך של כ-93 מיליון ש"ח (27 מיליון דולר).

ההכנסות האחרות הסתכמו בשנת 2017 ב-11 מיליון ש"ח (3 מיליון דולר) בהשוואה להוצאות אחרות בסך 21 מיליון ש"ח בשנת 2016. ההכנסות האחרות בשנת 2017 כוללות בעיקר רווח בגין מכירת אינטרנט רימון בסך של כ-10 מיליון ש"ח (3 מיליון דולר). ההוצאות האחרות בשנת 2016 כוללות בעיקר הוצאה בגין תוכנית פרישה מרצון של עובדים בסך של כ-13 מיליון ש"ח (4 מיליון דולר).

הרווח התפעולי לשנת 2017 ירד ב-4.2% והסתכם ב-297 מיליון ש"ח (86 מיליון דולר), מ-310 מיליון ש"ח בשנת 2016.

ה-EBITDA לשנת 2017 ירד ב-0.6% והסתכם ב-853 מיליון ש"ח (246 מיליון דולר) בהשוואה ל-858 מיליון ש"ח אשתקד. שיעור ה-EBITDA מסך ההכנסות לשנת 2017 הסתכם ב-22.0%, עליה מ-21.3% אשתקד.

ה-EBITDA של המגזר הנייד לשנת 2017 הסתכם ב-595 מיליון ש"ח (172 מיליון דולר) בהשוואה ל-625 מיליון ש"ח אשתקד, קיטון של 4.8%, שנבע בעיקר מהפער בין הכנסות בגין נדידה פנים ארצית בשנת 2016 ובין הכנסות בגין זכויות שימוש ברשתות סלולר בהתאם להסכם שיתוף הרשתות עם גולן בשנת 2017 וכן, מהשחיקה המתמשכת בהכנסות משירותי סלולר. קיטון זה קוזז בחלקו על ידי ירידה בהוצאות מכירה ושיווק בשל היוון חלק מהעלויות להשגת חוזים עם לקוחות, כתוצאה מאימוץ IFRS15.

ה-EBITDA של המגזר הנייח לשנת 2017 הסתכם ב-258 מיליון ש"ח (74 מיליון דולר) בהשוואה ל-233 מיליון ש"ח אשתקד, גידול של 10.7%, הנובע בעיקר מעליה בהכנסות משירותי תקשורת נייחים המסופקים בהתאם להסכם שיתוף הרשתות עם גולן, מגידול בהכנסות משירותי טלוויזיה ומירידה בהוצאות התפעוליות, שנבעה בעיקר מהיוון חלק מהעלויות להשגת חוזים עם לקוחות כתוצאה מאימוץ IFRS15. גידול זה קוזז בחלקו כתוצאה משחיקה ברווחיות פעילות האינטרנט.

הוצאות מימון, נטו לשנת 2017 ירדו ב-4.0% והסתכמו ב-144 מיליון ש"ח (42 מיליון דולר), בהשוואה ל-150 מיליון ש"ח אשתקד. הקיטון נבע בעיקר מעליה ברווחים בגין תיק ההשקעות של החברה בשנת 2017 בהשוואה לשנת 2016. קיטון זה קוזז בחלקו על ידי ירידה בהכנסות ריבית בגין עסקאות מכר ציוד קצה בתשלומים, כתוצאה מירידה בהיקף המכירות של ציוד הקצה במגזר הנייד במהלך שנת 2017 בהשוואה לשנת 2016.

מיסים על ההכנסה לשנת 2017 הסתכמו בהוצאות מיסים בסך של 40 מיליון ש"ח (11 מיליון דולר) בהשוואה להוצאות מיסים בסך של 10 מיליון ש"ח בשנת 2016. הגידול נבע בעיקר מרישום של הכנסות מיסים בשנת 2016 כתוצאה מהסכם שומות מס בגין השנים 2012-2013 ומירידה בשיעור מס החברות לשנים 2017 ואילך, שנכנסה לתוקף בשנת 2016, בעקבותיה רשמה החברה הכנסת מיסים נדחית בשנת 2016.

הרווח הנקי לשנת 2017 הסתכם ב-113 מיליון ש"ח (33 מיליון דולר) בהשוואה ל-150 מיליון ש"ח אשתקד, ירידה של 24.7%.

הרווח הבסיסי למניה לשנת 2017 הסתכם ב-1.11 ש"ח למניה (0.32 דולר) בהשוואה ל-1.47 ש"ח למניה אשתקד.

סקירה פיננסית – רבעון רביעי 2017 בהשוואה לרבעון רביעי 2016:

ההכנסות ברבעון הרביעי של שנת 2017 ירדו ב-0.9% והסתכמו ב-975 מיליון ש"ח (281 מיליון דולר), בהשוואה ל-984 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות מיוחסת לירידה של 1.0% בהכנסות משירותים ולירידה של 0.8% בהכנסות מציוד.

הכנסות משירותים הסתכמו ב-712 מיליון ש"ח (205 מיליון דולר) ברבעון הרביעי של 2017, ירידה של 1.0% בהשוואה ל-719 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד.

ההכנסות משירותים במגזר הנייד ברבעון הרביעי של 2017 הסתכמו ב-451 מיליון ש"ח (130 מיליון דולר), ירידה של 10.2% בהשוואה ל-502 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. ירידה זו נבעה בעיקר מהשחיקה המתמשכת במחירי שירותים אלה לאור התחרות בשוק הסלולר וכן, מהפער בין הכנסות בגין נדידה פנים ארצית ברבעון הרביעי של 2016 ובין הכנסות בגין זכויות שימוש ברשתות סלולר בהתאם להסכם שיתוף רשתות עם גולן ברבעון הרביעי של 2017.

הכנסות משירותים במגזר הנייח ברבעון הרביעי של 2017 הסתכמו בסך של 303 מיליון ש"ח (87 מיליון דולר), עליה של 13.5% בהשוואה ל- 267 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. עליה זו נבעה בעיקרה משירותי תקשורת נייחים המסופקים בהתאם להסכם שיתוף הרשתות עם גולן וכן, מגידול בהכנסות משירותי טלוויזיה ואינטרנט. עליה זו קוזזה בחלקה כתוצאה מהפסקת איחוד אינטרנט רימון בעקבות מכירת אינטרנט רימון.

הכנסות מציוד ברבעון הרביעי של שנת 2017 הסתכמו בסך של 263 מיליון ש"ח (76 מיליון דולר), ירידה של 0.8% בהשוואה ל-265 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד.

עלות המכירות והשירותים הסתכמה ברבעון הרביעי של שנת 2017 ב-680 מיליון ש"ח (196 מיליון דולר), בהשוואה ל-697 מיליון ש"ח ברבעון הרביעי של שנת 2016, ירידה של 2.4%. ירידה זו נבעה בעיקר מהשתתפות גולן בעלויות תפעול על פי הסכם שיתוף הרשתות עם גולן וכן, כתוצאה מהגדלת הפרשה לתביעות שנרשמה ברבעון הרביעי של 2016. ירידה זו קוזזה בחלקה על ידי גידול בעלויות התוכן בשירותי הטלוויזיה ובעלויות הקשורות לשירותי האינטרנט במגזר הנייח.

הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של 2017 עלה ב-2.8% והסתכם ב-295 מיליון ש"ח (85 מיליון דולר) בהשוואה ל-287 מיליון ש"ח ברבעון הרביעי של 2016. שיעור הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של 2017 הסתכם ב-30.3%, עליה מ-29.2% ברבעון הרביעי של שנת 2016.

הוצאות המכירה, השיווק, ההנהלה והכלליות ירדו ברבעון הרביעי של שנת 2017 ב-0.8% והסתכמו ב-249 מיליון ש"ח (72 מיליון דולר), בהשוואה ל-251 מיליון ש"ח ברבעון הרביעי של שנת 2016. ירידה זו נובעת בעיקר מירידה בהוצאות שכר ועמלות למשווקים בשל היוון חלק מהעלויות להשגת חוזים עם לקוחות כתוצאה מאימוץ  IFRS15 (ההשפעה של אימוץ התקן על ההוצאות ברבעון הרביעי של 2017 הינה בסך של כ-21 מיליון ש"ח (6 מיליון דולר)) וכן, מקיטון בהוצאות הפרסום. ירידה זו קוזזה בחלקה על ידי גידול בהוצאות בגין חובות מסופקים.

הרווח התפעולי לרבעון הרביעי של שנת 2017 עלה ב-40.6% ל-45 מיליון ש"ח (13 מיליון דולר) מ-32 מיליון ש"ח ברבעון הרביעי של שנת 2016.

ה-EBITDA לרבעון הרביעי של שנת 2017 עלה ב-9.2% והסתכם ב-189 מיליון ש"ח (55 מיליון דולר) בהשוואה ל-173 מיליון ש"ח ברבעון הרביעי של שנת 2016. שיעור ה-EBITDA מסך ההכנסות לרבעון הרביעי של שנת 2017 הסתכם ב-19.4%, עליה מ-17.6% ברבעון הרביעי של שנת 2016.

ה-EBITDA של המגזר הנייד לרבעון הרביעי של שנת 2017 עלה ב-0.9% והסתכם ב-118 מיליון ש"ח (34 מיליון דולר), בהשוואה ל-117 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. גידול זה נבע בעיקר מקיטון בעלות המכירות והשירות ובהוצאות המכירה, השיווק, ההנהלה והכלליות במגזר זה, שנבע בעיקר מהיוון חלק מהעלויות להשגת חוזים עם לקוחות כתוצאה מאימוץ IFRS15. גידול זה קוזז בחלקו על ידי קיטון בהכנסות משירותים במגזר הנייד, שנבע בעיקר מהשחיקה המתמשכת במחירי שירותים אלה, ומהפער בין הכנסות בגין נדידה פנים ארצית ברבעון הרביעי של 2016 ובין הכנסות בגין זכויות שימוש ברשתות סלולר בהתאם להסכם שיתוף רשתות עם גולן ברבעון הרביעי של 2017.

ה-EBITDA של המגזר הנייח לרבעון הרביעי של שנת 2017 הסתכם ב-71 מיליון ש"ח (20 מיליון דולר) בהשוואה ל-56 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, עליה של 26.8%, בעיקר כתוצאה מגידול בהכנסות משירותי תקשורת נייחים המסופקים בהתאם להסכם שיתוף הרשתות עם גולן ומגידול בפעילות בתחומי האינטרנט והטלוויזיה. גידול זה קוזז בחלקו מהפסקת איחוד אינטרנט רימון בעקבות מכירת אינטרנט רימון.

הוצאות מימון, נטו ברבעון הרביעי של שנת 2017 ירדו ב-25.0% והסתכמו ב-30 מיליון ש"ח (9 מיליון דולר), בהשוואה ל-40 מיליון ש"ח ברבעון הרביעי של שנת 2016. הקיטון נובע בעיקר מרווחים בגין תיק ההשקעות של החברה ברבעון הרביעי של שנת 2017 בהשוואה להפסדים ברבעון המקביל של שנת 2016.

מיסים על ההכנסה לרבעון הרביעי של שנת 2017 הסתכמו בהוצאות מיסים בסך של 5 מיליון ש"ח (1 מיליון דולר) בהשוואה להכנסות מיסים בסך של 22 מיליון ש"ח ברבעון הרביעי של שנת 2016. הגידול נבע בעיקר מרישום של הכנסות מיסים נדחים ברבעון הרביעי של שנת 2016, כתוצאה מירידה בשיעור מס החברות לשנים 2017 ואילך.

הרווח הנקי לרבעון הרביעי של שנת 2017 הסתכם ב-10 מיליון ש"ח (3 מיליון דולר) בהשוואה ל-14 מיליון ש"ח ברבעון הרביעי של שנת 2016, ירידה של 28.6%.

הרווח הבסיסי למניה לרבעון הרביעי של שנת 2017 הסתכם ב-0.08 ש"ח למניה (0.02 דולר) בהשוואה ל-0.12 ש"ח למניה ברבעון הרביעי אשתקד.

סקירה תפעולית:

מדדים תפעוליים מרכזיים – מגזר נייד:

מצבת מנויי הסלולר – מצבת מנויי הסלולר של החברה לסוף שנת 2017 עמדה על כ-2.817 מיליון מנויים, גידול של כ- 16,000 מנויים נטו, או כ-0.6%, לעומת מצבת המנויים בסוף שנת 2016. ברבעון הרביעי של 2017, מצבת מנויי הסלולר של החברה גדלה בכ-12,000 מנויים נטו.

שיעור נטישה – שיעור הנטישה בקרב מנויי הסלולר בשנת 2017 הסתכם ב-45.8%, בהשוואה ל-42.4% בשנת 2016. שיעור הנטישה בקרב מנויי הסלולר ברבעון הרביעי של שנת 2017 הסתכם ב-11.5%, בהשוואה ל-10.4% ברבעון המקביל אשתקד.

הכנסה למנוי – ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי סלולר ("ARPU") הסתכמה בשנת 2017 ב-57.1 ש"ח (16.5 דולר), בהשוואה ל-63.3 ש"ח בשנת 2016. ה-ARPU ברבעון הרביעי של 2017 הסתכם ב-53.6 ש"ח (15.5 דולר), בהשוואה ל- 59.3 ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ב-ARPU, הן השנתי והן הרבעוני, נבעה, בין היתר, מהשחיקה המתמשכת בתעריפי שירותי הסלולר, כתוצאה מהתחרות המוגברת בשוק הסלולר, ומהפער בין הכנסות בגין נדידה פנים ארצית בשנת 2016 ובין הכנסות בגין זכויות שימוש ברשתות סלולר בהתאם להסכם שיתוף הרשתות עם גולן בשנת 2017.

מדדים תפעוליים מרכזיים – מגזר נייח:

ברבעון הרביעי של 2017, מצבת המנויים של החברה בתחום תשתית האינטרנט גדלה בכ-16,000 בתי אב נטו, מצבת המנויים של החברה בתחום הטלוויזיה גדלה בכ-16,000 בתי אב נטו.

סקירת מימון והשקעות

תזרים מזומנים

תזרים המזומנים הפנוי לשנת 2017 הסתכם ב-325 מיליון ש"ח (94 מיליון דולר), בהשוואה ל-416 מיליון ש"ח בשנת 2016, ירידה של 21.9%. הקיטון בתזרים המזומנים הפנוי השנתי נבע בעיקר מהשקעות תזרימיות גבוהות יותר ברכוש קבוע ובנכסים בלתי מוחשיים ואחרים בשנת 2017 בהשוואה לשנת 2016 וכן, מהפער בין התקבולים בגין זכויות שימוש ברשתות סלולר בהתאם להסכם שיתוף הרשתות עם גולן בשנת 2017 לבין התקבולים משירותי נדידה פנים ארצית בשנת 2016. קיטון זה קוזז בחלקו על ידי ירידה בתשלומי מס, נטו בשנת 2017 בהשוואה לשנת 2016 שנבע, בין היתר, מהחזר שהתקבל מרשויות המס בשנת 2017.

תזרים המזומנים הפנוי לרבעון הרביעי של 2017 הסתכם ב-77 מיליון ש"ח (22 מיליון דולר), בהשוואה ל-83 מיליון ש"ח ברבעון הרביעי של שנת 2016, ירידה של 7.2%. הקיטון בתזרים המזומנים הפנוי הרבעוני, נבע בעיקר מעליה בתשלומים לזכאים בגין שכר ואחרים כתוצאה מפערי עיתוי בין הרבעונים. קיטון זה קוזז בחלקו על ידי עליה בתקבולים ממפעילי סלולר בקשר עם פעילות הרומינג של החברה וירידה בתשלומי מס, נטו.

סך ההון

סך ההון שנצבר ליום 31 בדצמבר 2017 הסתכם ב-1,441 מיליון ש"ח (415 מיליון דולר) ומורכב בעיקר מרווחים צבורים בלתי מחולקים של החברה.

השקעות תזרימיות ברכוש קבוע ובנכסים בלתי מוחשיים ואחרים

במהלך שנת 2017 וברבעון הרביעי של שנת 2017 השקיעה החברה 583 מיליון ש"ח (168 מיליון דולר) ו-138 מיליון ש"ח (40 מיליון דולר), בהתאמה, ברכוש קבוע ובנכסים בלתי מוחשיים ואחרים (הכוללים בין היתר, השקעות ברשתות התקשורת של החברה, מערכות מידע, תוכנות וממירי טלוויזיה והיוון חלק מהעלויות להשגת חוזים עם לקוחות כתוצאה מאימוץ IFRS15), בהשוואה ל-368 מיליון ש"ח ו-96 מיליון ש"ח בשנת 2016 וברבעון הרביעי של שנת 2016, בהתאמה.

דיבידנד

ב-25 במרס 2018, החליט דירקטוריון החברה לא להכריז על דיבידנד במזומן לרבעון הרביעי של שנת 2017. בהחלטה זו, בחן דירקטוריון החברה את מדיניות הדיבידנד של החברה ואת מצב עסקיה, והחליט לא לחלק דיבידנד במזומן בשלב זה, לאור התחרות הגבוהה והמשך ההשפעה השלילית שלה על תוצאות פעילות החברה, ובמטרה לחזק את מאזן החברה. דירקטוריון החברה יחזור וישקול את החלטתו ברבעונים הבאים. הכרזת דיבידנדים אינה מובטחת

אלכס זבז'ינסקי כלכלן המאקרו של מיטב דש סבור שהמדד ב-12 החודשים הבאים יהיה 0.4%, אך בכל אחד משלושת החודשים הקרובים – מארס, אפריל, מאי יהיה המדד 0.3% (מדד גבוה יחסית). עוד מתייחס זביז'נסקי בסקירתו לתחום הדירות למגורים – הוא מסביר כי ירידה בהתחלות הבנייה בישראל בתגובה לירידה במחירי הנדל"ן די שגרתית ולא בהכרח תוביל בקרוב לחזרה של עליות מחירים.  כמו כן הוא טוען שלעומת הירידה בהתחלות הבנייה למגורים, התחלות הבנייה שלא למגורים נמצאות ברמות גבוהות מאוד. בדרך כלל, קיים מתאם בפעילות בין שני התחומים.

ירידה בהתחלות הבנייה הנה תגובה שגרתית לירידת מחירי הדירות ולא בהכרח תוביל לעליית מחירים בקרוב

נמשך זרם הנתונים המשקפים העמקת ההאטה בתחום הנדל"ן. התחלות הבנייה ירדו ברבעון הרביעי ב-31% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, זאת בהשוואה לירידה של 22% ברבעון השלישי ו-10% ברבעון השני. הירידה בהתחלות הבנייה בתגובה לירידת המחירים תואמת דפוס פעילות שגרתי בשוק הנדל"ן שהיה קיים גם בעבר .

הירידה מתמשכת בהתחלות הבנייה תגביר סיכוי לעליית מחירי הדירות, אך לא בהכרח בטווח המיידי של השנה או אף בשנים הקרובות. בין השנים 2004-2008 היקף התחלות הבנייה עמד בממוצע על כ-30 אלף יחידות דיור בסה"כ בשנה, אך מדד מחירי הדירות עלה בקצב שנתי ממוצע של כ-2.5% בלבד. ככל הנראה, העודפים שנוצרו בבנייה מאסיבית בשנים הקודמות הספיקו כדי למלא את הביקוש, בהיעדר פעילות מאסיבית של רכישות דירות להשקעה. בשנים האחרונות היחס בין הכמות המבוקשת של דירות חדשות לגידול במספר משקי בית עמד על 94%. למעשה, כמעט כל הצרכים מולאו. זאת, לעומת יחס של 76% בשנים 2004-2009.

עלייה חדה בהתחלות הבנייה ובגמר הבנייה של הבנייה למסחר ולשירותים

בשעה שהתחלות הבנייה למגורים ירדו בחדות, התחלות הבנייה (לפי שטח בנוי) שלא למגורים דווקא נמצאות באחד השיאים של העשור האחרון. לא כל הבנייה שלא למגורים משגשגת. הבנייה לתעשייה נמוכה מאוד,  לעומת הבנייה למסחר, שירותים עסקיים ובנייני ציבור.  כמו כן, אנחנו ממש בשיא בגמר בנייה למסחר ושירותים.

ניסיון העבר מלמד שקיים בדרך כלל קשר בין התחלות הבנייה למגורים לבין אלה שלא למגורים.  כפי שניתן לראות בתרשים 9, גאות ושפל בשני התחומים באים בדרך כלל בסמיכות. יתכן והקשר עובר דרך האטה בצריכה הפרטית שמושפעת משוק הדיור וירידה בביקוש לשטחי מסחר ושירותים. יתכן וזה קשור גם לזמינות האשראי לחברות בתחום הנדל"ן.

שורה תחתונה: ההאטה בתחום הנדל"ן למגורים עשויה להשפיע גם על תחומי הבנייה האחרים.

• המיקוד השבועי של הכלכלן הראשי של האוצר התמקד  במכשיר המולטילטרלי לתיקון אמנות למניעת כפל מס (ה-MLI), שהינו הסכם מולטילטרלי, שפותח ע"י יותר מ-100 מדינות, ומטרתו לתקן את האמנות למניעת כפל מס הקיימות כיום בעולם בהתאם להמלצות ה-BEPS.
• ה-BEPS הינו פרויקט נרחב שיזם פורום ה-G20, בשיתוף עם ארגון ה-OECD, במטרה להביא למניעת שחיקת בסיס המס או להסטה של רווחים למקלטי מס.
• הסכם ה-MLI יכנס לתוקף לאחר אשרורו ע"י חמש מדינות. ההסכם יכנס לתוקף לגבי אמנה אם המדינות החתומות עליה אשררו את ההסכם.
• עם הגשת מסמכי האשרור ל-OECD, תגיש כל מדינה את עמדתה לגבי הסעיפים השונים בהסכם. יישום ההסכם לגבי כל אמנה יעשה בהתאם להוראות ההסכם ומסמכי העמדה שהגישו המדינות החתומות על האמנה.
• מדינת ישראל חתמה על ההסכם ביום 7 ביוני 2017. ההסכם צפוי לתקן את רוב האמנות למניעת כפל מס עליהן חתומה ישראל.

רקע

ביום 7 ביוני 2017, חתם שר האוצר, מר משה כחלון, בשם מדינת ישראל, על המכשיר המולטילטרלי לתיקון האמנות למניעת כפל מס הקיימות כיום בהתאם להמלצות פרויקט ה-BEPS.

דרך פעולה מספר 15 (Action 15) של פרויקט ה-BEPS (Base Erosion and Profit Shifting) המליצה על פיתוח מכשיר מולטילטרלי לתיקון האמנות הקיימות למניעת כפל מס. פרויקט ה-BEPS הוא תוכנית נרחבת שיזם פורום ה-G20, בשיתוף עם ארגון ה-OECD, במטרה להביא למניעת שחיקת בסיס המס והסטה של רווחים.

התוכנית כוללת סט של כלים שיאפשרו למדינות להתמודד עם התופעה של הימנעות תאגידים רב-לאומיים מתשלומי מס על-ידי שחיקת בסיס המס או הסטת רווחים למקלטי מס, תופעה גלובלית שמאיימת על היקף ההכנסות ממסים ועל גבייה הוגנת של תשלומי המס במדינות רבות. הצורך בתוכנית מיוחדת התעצם בשל תנועת ההון החופשית והתרחבות הכלכלה הדיגיטלית, שיצרו פערים בחקיקת המס, שאותם ניתן לנצל להימנעות ממס.

לפרויקט ה-BEPS הצטרפו, בנוסף למדינות החברות ב-OECD, גם מדינות שאינן חברות בארגון, שכן שחיקת בסיס המס והסטת הרווחים הינה תופעה הפוגעת בהכנסות ממסים של מדינות מפותחות ושל מדינות מתפתחות כאחת.

לקראת תום שנת 2015 פרסם ארגון ה-OECD תכנית פעולה מקיפה, שתספק מידע, ניתוח, דרכי פעולה והמלצות להתמודדות עם התופעה. פותחו 15 דרכי פעולה (Actions) על מנת להעניק לממשלות כלים במישור המקומי (שינויים בדין הפנימי במדינות) והבינלאומי (שינויים באמנות המס) להתמודד עם תכנוני המס כאמור. כלים אלה יסייעו למדינות להבטיח שהרווחים ימוסו במקום שבו מתרחשת הפעילות הכלכלית של התאגיד ובו נוצר הערך, ותעניק לעסקים ודאות גדולה יותר כתוצאה מצמצום מחלוקות בנושא מיסוי בינלאומי.

המדינות החברות ב-OECD וב-G20 התחייבו ליישם את דרכי הפעולה שגובשו במסגרת פרויקט ה-BEPS. על המדינות החברות בארגונים אלה הוטל לבנות תוכנית עבודה משותפת  ב-2016, עם ציפייה לסיום העבודה בשנת 2020. במקביל, הוחלט לבדוק את האופן שבו מדינות שאינן חברות בארגונים האמורים יוכלו להתחייב לסטנדרט וליישם אותו.

כאמור, פעולה מספר 15 המליצה על פיתוח מכשיר מולטילטרלי לתיקון האמנות למניעת כפל מס הקיימות כיום, ה-Multilateral Instrument, או כפי שמכשיר זה נקרא בקיצור – MLI.

תיקון אמנה למניעת כפל מס, או החלפתה, כרוך בתהליך ארוך שתחילתו בניהול משא ומתן לגבי סעיפי האמנה בין נציגי המדינות שהן צד לה (לרוב מדובר באמנה בין שתי מדינות – אמנה בילטרלית), המשכו בהגעה לנוסח המקובל על שתי המדינות, וסופו בחתימה על האמנה ואשרורה. כיום ישנן בעולם מעל 3,000 אמנות למניעת כפל מס. על כן, תהליך של תיקון כל אמנות המס הקיימות, או החלפתן באמנות חדשות, היה נמשך מספר רב של שנים. מסיבה זו יזם ארגון

ה-OECD את ה-MLI, שהוא למעשה אמנה מולטילטרלית שהוראותיה יתקנו את רוב אמנות המס של המדינות החתומות עליה, בהתאם להמלצות ה-BEPS.

ביום 7 ביוני 2017, בטקס שנערך במשרדי ה-OECD בפריז, חתמו 68 מדינות על ה-MLI. נכון ליום 24 בינואר 2018 חתמו על ה-MLI 78 מדינות ו-6 מדינות נוספות הביעו את רצונן לחתום עליו. לאחר החתימה על ה-MLI החלו המדינות בהליכי האשרור הפנימיים שלהן (נכון ליום 24 בינואר 2018 הגישו 4 מדינות מסמכי אשרור ל-OECD).

סעיפי ה-MLI כוללים הוראות, שייווספו לאמנות המס הקיימות או יחליפו הוראות הקיימות בהן, בנושאים כמו מניעת ניצול לרעה של האמנה, "שובר שוויון" לתושבות של ישויות, טיפול בישויות שקופות, טיפול במוסדות קבע, דיבידנדים, רווח הון במכירת החזקה במקרקעין דרך ישויות, שיטת ביטול כפל מס, מחירי העברה, הליכי הסכמה הדדית והליכי בוררות.

פרט להוראות כאמור, ב-MLI הוראות על האופן שבו יתקן ה-MLI כל אמנה שלגביה הוא חל. כלומר, מהן ההסתייגויות שיכולות להגיש המדינות, מתי הוראה ב-MLI תיווסף לאמנה, מתי הוראה שבו תחליף הוראה באמנה.

יחד עם הגשת אישור האשרור של ה-MLI ל-OECD, תגיש כל מדינה מסמך ובו תפרט את ההסתייגויות שלה ל-MLI וההודעות שלה על פיו. המסמך כאמור הוכן על-ידי המדינות לפי תבנית שאותה בנה ה-OECD.

הוראות ה-MLI בצירוף המסמך כאמור שתגיש כל מדינה, דומים במהותם לפרוטוקול מתקן לאמנות המס הקיימות, עליהן חל ה-MLI.

הסעיף הראשון במסמך האמור מפרט את אמנות המס שעליהן רוצה המדינה המגישה אותו להחיל את ה-MLI. ה-MLI יחול רק על אמנה שכל הצדדים לה הצהירו על כוונתם להחילו עליה. ישראל בחרה להחיל את ה-MLI על כל אמנות המס הקיימות שלה וכן על האמנות עם ארמניה ומקדוניה שנחתמו וטרם אושררו, אשר אינן כוללות את הוראות ה-MLI – בסך הכל על 56 אמנות.

ההוראות הכלולות ב-MLI התווספו למודל 2017 של אמנת המס של ה-OECD. מדינות ה-OECD דנות בהוראות אלו במסגרת כל משא ומתן לקראת אמנה למניעת כפל מס שהתנהל החל מסוף 2015, וכך גם ישראל.

להלן הוראות ה-MLI בקליפת האגוז:

מניעת ניצול לרעה של האמנה

ה-MLI מאפשר שתי דרכים למניעת ניצול לרעה של האמנה –

• מבחן המטרה העיקרית – Principal Purpose Test, או בקיצור ה-PPT – לפי מבחן זה לא יוענקו הטבות אמנה אם המטרה העיקרית של פעולה או הסדר היתה השגת ההטבה.
• סעיף הגבלת הטבות מצומצם – Simplified Limitation on Benefits, או בקיצור Simplified LOB – בהתאם להוראות סעיף כאמור, הטבות האמנה יינתנו רק למי שעומד בתנאים המפורטים בסעיף. יחיד עומד בתנאים, אך ישויות נדרשות למלא תנאים שונים הקשורים לסוג הישות, סחירות בבורסה, אופי פעילות, אופן ההחזקה בישות וכו'.

אמנה נדרשת להכיל את אחת ההוראות כאמור, או סעיף הגבלת הטבות רחב (כנהוג בארה"ב). כל מדינה נדרשה לבחור באיזו הוראה כאמור היא בוחרת, או להצהיר שיש לה באמנה הוראה דומה אחרת. ניתן להכיל את שתי ההוראות במקביל. הסטנדרט המינימלי הוא ה-PPT. אם שתי המדינות החתומות על האמנה בחרו ב-LOB מצומצם, הרי שהוא יחול על אמנה זו. אם רק אחת המדינות בחרה בדרך זו, הוראות ה-LOB המצומצם יכולות לחול רק במדינה זו, או לא לחול כלל – בהתאם להחלטת שתי המדינות (קיימת התייחסות לכך בתבנית שהוכנה על-ידי ה-OECD).

אמנות המס של ישראל שנחתמו לאחרונה כללו סעיף PPT דומה לזה המוצע ב-MLI. ישראל בחרה להחיל את ה-PPT על אמנות המס שלה.

שובר שוויון לתושבות של ישויות

אמנה למניעת כפל מס חלה על תושבי המדינות החתומות עליה. כמו כן, בהתאם לתושבות נקבע באיזה אופן ועל-ידי איזו מדינה תמוסה ההכנסה. על כן חשובה קביעת התושבות. כאשר רואים ישות כתושבת לפי החוק הפנימי של שתי המדינות (כפל תושבות), נדרשת הוראה באמנה שלפיה ייקבע תושבת איזו מדינה ישות זו בעיני האמנה.

במודל אמנות המס של ארגון ה-OECD נקבעה הוראה ל"שובר שוויון" לעניין התושבות בהתאם למקום הניהול האפקטיבי של הישות. בשל בעיות ביישום מבחן זה, ובשל ניצול לרעה של הכללים, הוחלט לשנות את ההוראה האמורה ולקבוע שבמקרה של כפל תושבות של ישות, תיקבע התושבות בהליך של "הסכמה הדדית" של הרשויות המוסמכות של שתי המדינות.

על מנת שתיקון זה יחול על אמנה שלגביה חל ה-MLI, על שתי המדינות לא להסתייג משינוי זה.

אמנות המס של ישראל שנחתמו לאחרונה כללו את "שובר השוויון" החדש וישראל לא הסתייגה מסעיף זה של ה-MLI.

ישויות שקופות

ישות שקופה לעניין מס היא ישות שהמיסוי על הכנסותיה אינו חל עליה, אלא על בעלי מניותיה  או בעלי זכויות דומות בה (בישות כגון שותפות או נאמנות). בדרך פעולה מספר 2 דן ה-BEPS בנושא הישויות ההיברידיות, שהינן ישויות שקופות לעניין מס במדינה אחת ואינן שקופות במדינה השנייה.

לעניין מיסוי ישויות שקופות נקבע ב-MLI כי הכנסה של ישות שהינה שקופה לחלוטין או שקופה חלקית בהתאם לדין המס במדינה מתקשרת, תיחשב כהכנסת תושב אותה מדינה רק עד גובה ההכנסה שאותה רואים לפי הדין הפנימי באותה המדינה כהכנסתו של אותו תושב. כלומר, במקרה של שקיפות נבדקת תושבות אותו אדם הממוסה על ההכנסה לפי דין המס הפנימי.

על מנת שתיקון זה יחול על אמנה שלגביה חל ה-MLI, על שתי המדינות לא להסתייג משינוי זה.

אמנות המס של ישראל שנחתמו לאחרונה כללו התייחסות דומה לישויות שקופות. ישראל לא הסתייגה מסעיף זה של ה-MLI.

מוסד קבע

פעולה מס' 7 בפרויקט ה-BEPS יוחדה לנושא מוסד הקבע וחמישה סעיפים ב-MLI מתייחסים לנושא זה (סעיפים 10, 12, 13, 14 ו-15).

מטרת השינויים שאותם מבקש ה-BEPS לעשות בנושא מוסד הקבע היא להבטיח שההכנסות ימוסו במקום שבו מתרחשת הפעילות הכלכלית.

תחילה, נעשו שינויים בבחינת קיום מוסד קבע. בהתאם לכך, נערכו שינויים לפסקאות 5 ו-6 שבסעיף 5 לאמנת המודל של ה-OECD, הנוגעים לקיום מוסד קבע דרך סוכן תלוי או סוכן לא-תלוי, ושינויים לפסקה 4 שבאותו סעיף שהוראותיה נוגעות לפעילויות החריגות אשר אינן מביאות לידי קיום מוסד קבע.

בנוסף, נוספה פסקה לסעיף 5 (פסקה 4.1 באמנת המודל 2017 של ה-OECD) שמטרתה למנוע התחמקות מקיום מוסד קבע על ידי פיצול הסכמים, כך שתקופת הפעילות של כל הסכם שנוצר עקב פיצול זה תהיה קצרה מהתקופה שנקבעה בסעיף 5 כתקופה המינימלית לקיום מוסד קבע.

כמו כן, נוספה הוראה אנטי-תכנונית הנוגעת לקיומו של מוסד קבע במדינה שלישית. מטרת הוראה זו היא למנוע מצב של ייחוס ההכנסות למוסד קבע הממוקם במדינה שלישית שהיא מקלט מס (כששיעור המס החל במדינה שלישית זו נמוך מ-60% מהמס שהיה חל על ההכנסה במדינה שעל-ידי תושבה מנוהל המיזם).

על מנת שתיקון זה יחול על אמנה שלגביה חל ה-MLI, על שתי המדינות לא להסתייג מהשינוי אותו הן מבקשות להחיל (ניתן לבחור בחלק מהשינויים – תחולת כל אחד מהם נבחנת בנפרד).

ישראל לא הסתייגה מסעיפים אלה של ה-MLI.

דיבידנד

באמנת המודל של ה-OECD לשנת 2014, מוגבל שיעור המס המנוכה מדיבידנד המשולם לתושב המדינה האחרת, כאשר במקרה שבו בעל הזכות שביושר לדיבידנד מחזיק בחברה מחלקת הדיבידנד ב-25% או יותר שיעור המס נמוך יותר (במודל – 5%). באמנות מס רבות קיימת הוראה דומה, לעיתים עם שיעור החזקה נמוך מ-25%.

על מנת למנוע ניצול לרעה של שיעור המס הנמוך יותר, על-ידי העברת הזכויות לאחר בסמוך למועד חלוקת הדיבידנד, נוסף תנאי שלפיו הזכאות לשיעור המס הנמוך יותר תתקיים רק אם בעל הזכות שביושר החזיק בחברה, בשיעור המצויין באמנה הספציפית, במשך תקופה של 365 ימים הכוללת את יום תשלום הדיבידנד.

על מנת שתיקון זה יחול על אמנה שלגביה חל ה-MLI, על שתי המדינות לא להסתייג משינוי זה.

ישראל לא הסתייגה מסעיף זה של ה-MLI.

רווח הון ממכירת מניות שעיקר ערכן מנכסי מקרקעין

בהתאם לאמנת המודל של ה-OECD, העיקרון במכירת נכס הוא שרווח הון ממוסה במדינת התושבות של המוכר, ואולם כאשר הנכס הנמכר הינו מקרקעין, זכות המיסוי ניתנת למדינה שבה ממוקמים אותם מקרקעין. הוראה דומה קיימת גם במקרה של מכירת מניות שיותר מ-50% מערכן נובע, במישרין או בעקיפין, ממקרקעין. כלומר, גם במקרה זה זכות המיסוי תהיה למדינה שבה ממוקמים אותם מקרקעין.

על מנת למנוע ניצול לרעה של סעיף זה, נוסף תנאי שלפיו זכות המיסוי למדינה שבה ממוקמים המקרקעין תהיה רק במקרים שבהם התקיימה החזקה, בשיעור המצויין באמנה, במשך תקופה של 365 הימים הקודמים למכירה.

בנוסף, תחולת ההוראה הורחבה למכירת זכויות אחרות הדומות למניות בחברה כמו זכויות בשותפות או בנאמנות.

על מנת שתיקון זה יחול על אמנה שלגביה חל ה-MLI, על שתי המדינות לא להסתייג משינוי זה.

אמנות המס של ישראל שנחתמו לאחרונה כללו התייחסות למכירת זכויות הדומות למניות בחברה. ישראל לא הסתייגה מסעיף זה של ה-MLI.

שיטת מניעת כפל מס באמנות המס

באמנות למניעת כפל מס קיימות שתי שיטות למניעת כפל מס:

• שיטת הזיכויים, שלפיה המדינה שאינה מדינת המקור של ההכנסה נותנת זיכוי מהמס (קיזוז מול חבות המס באותה מדינה), בשל המס ששולם במדינת המקור.
• שיטת הפטור שלפיה המדינה שאינה מדינת המקור של ההכנסה נותנת פטור על ההכנסה.

כאשר השיטה שבה בחרה מדינה היא שיטת הפטור, עלול להיווצר מצב שבו לא יהיה כל תשלום מס בגין ההכנסה (double non taxation). מצב כאמור יקרה כאשר קיים פטור להכנסה במדינת המקור.

ה-MLI מציג שלוש אופציות שמטרתן למנוע מצב של double non taxation כאשר מדינה בחרה בשיטת הפטור בסעיף מניעת כפל המס באמנה.

ישראל בחרה שלא להחיל אף אחת משלוש האופציות שבסעיף זה, מכיוון שעל פי הדין בישראל הכנסה שהופקה על ידי תושב ישראל בחו"ל חייבת במס בישראל, ובסעיף מניעת כפל המס באמנות המס שעליהן חתומה ישראל חלה שיטת הזיכויים.

התאמות לעניין גופים קשורים

בסעיף 9 לאמנת המודל של ה-OECD הוראות לעניין מחירי העברה. כלומר, התנהלות בין גופים קשורים צריכה להתקיים במחיר שוק, כפי שנעשה בין גופים שאינם קשורים. בפסקה 2 לסעיף זה הוראה שלפיה במקרה שבו מדינה ממסה הכנסה בהתאם לכללי מחירי העברה, המדינה השנייה תערוך את השינויים בהכנסת הגוף הקשור בהתאם.

הוראה כאמור קיימת באמנת המודל הנוכחית של ה-OECD, ואולם אינה קיימת באמנות ישנות.

על מנת שתיקון זה יחול על אמנה שלגביה חל ה-MLI, על שתי המדינות לא להסתייג משינוי זה.

ישראל לא הסתייגה מסעיף זה של ה-MLI.

הליכי הסכמה הדדית

כאמור, פרוייקט ה-BEPS מבקש למנוע מקרים של double non-taxation. במקביל לכך, מבקש ה-MLI להרחיב את הכלים המאפשרים לנישומים להתמודד עם כפל מס. אחד הכלים הוא הליך ההסכמה ההדדית, בו מוצע שינוי במסגרת זו.

על מנת לוודא שנישום יוכל לבקש הליכי הסכמה הדדית בעניינו, ה-MLI מציע שתי אופציות. האחת לאפשר בקשה להליכי הסכמה הדדית בשתי המדינות החתומות על האמנה (ולא רק במדינת התושבות). האופציה השנייה היא לאפשר הגשת בקשה להליכי הסכמה הדדית למדינת התושבות בלבד, אך במקרה שבו הבקשה נוגעת לאי-אפליה על בסיס של אזרחות, יוכל המבקש להגיש בקשה להליכי הסכמה הדדית למדינת האזרחות שלו. ישראל בחרה באופציה השנייה.

בנוסף, מבקש ה-MLI לתקן אמנות ישנות בהן לא מופיע נוסח אמנת המודל של ה-OECD לשנת 2014 לעניין אופן ההליך והגבלות זמן. אמנות המס של ישראל שנחתמו לאחרונה כללו הוראות אלה וישראל לא הסתייגה מסעיפים אלה.

על מנת שאחת האופציות תחול על אמנה שלגביה חל ה-MLI, על שתי המדינות לבחור באותה אופציה.

בוררות

נושא נוסף בסעיף הליכי ההסכמה הדדית שאותו מבקש ה-MLI לתקן באמנות הקיימות הוא הבוררות. כאשר הוגשה בקשה להליכי הסכמה הדדית והרשויות המוסמכות של שתי המדינות לא הגיעו לידי הסכמה שנתיים לאחר שכל החומר הנדרש בנושא הועבר אליהן, רשאי מגיש הבקשה לבקש להגיש את הנושא לבוררות.

ההוראות הנוגעות לבוררות נוספו לאמנת המודל של ה-OECD במודל 2008, ואולם, אמנות מס רבות אינן כוללות בוררות והניסיון בנושא מועט. פרוייקט ה-BEPS בחן את נושא הבוררות (הוקמה אף קבוצת "אד-הוק" בנושא) והמליץ על מספר שינויים, חלקם לסעיף באמנת המודל, אך רובם בדברי ההסבר לאמנת המודל (ה-Commentaries). פרק VI של ה-MLI דן בבוררות ומכיל את נושאים שהומלצו בפרוייקט ה-BEPS, כמו קיום בוררות מחייבת, מינוי בוררים, סודיות הליך הבוררות, הגעה להסכמה לפני תום הליך הבוררות ואופן הליך הבוררות.

על מנת שהאמור בפרק הבוררות יחול על אמנה שלגביה חל ה-MLI, על שתי המדינות לא להסתייג מפרק זה.

ישראל הסתייגה מפרק זה של ה-MLI.

המבוא של אמנה למניעת כפל מס

כפי שנאמר לעיל, שינוי התפיסה של ה-BEPS בנוגע למטרת האמנות למניעת כפל מס הוא שמטרת האמנה היא למנוע כפל מס, אך ללא יצירת הזדמנויות לניצול האמנה והפחתת המס או הימנעות מתשלומו. בהתאם לכך, וכדי לשמור על שקיפות, מציע ה-MLI מבוא חדש לאמנה המציין זאת.

על מנת שתיקון זה יחול על אמנה לגביה חל ה-MLI, על שתי המדינות לא להסתייג משינוי זה.

ישראל לא הסתייגה מסעיף זה של ה-MLI.

כניסה לתוקף של ה-MLI ותחולה

ה-MLI יכנס לתוקף ב-1 לחודש העוקב לחודש שבו הסתיימה תקופה של שלושה חודשים קלנדריים מיום הגשת מסמכי האשרור של המדינה החמישית החתומה על ההסכם. במועד זה ה-MLI יכנס לתוקף לגבי חמש המדינות הראשונות.

לגבי כל מדינה שתגיש מסמכי אשרור לאחר מועד ההגשה של המדינה החמישית כאמור, יכנס ה-MLI לתוקף ב-1 לחודש העוקב לחודש שבו הסתיימה תקופה של שלושה חודשים קלנדריים מיום הגשת מסמכי האשרור שלה.

כפי שצויין לעיל, מדינה המגישה את מסמכי האשרור, תצרף להם את מסמך ההסתייגויות וההודעות שהוכן לפי המפרט של ה-OECD.

אנו צופים שישראל תאשרר את ה-MLI ותגיש את מסמכי האשרור במהלך שנת 2018. אם האמנה תהיה בתוקף במועד הגשת מסמכי האשרור על ידי ישראל (או אם הוגשו עד למועד זה מסמכי אשרור על ידי 4 מדינות לפחות), הרי שהיא תיכנס לתוקף לגבי ישראל ב-1 לחודש העוקב לחודש שבו תסתיים תקופה של שלושה חודשים קלנדריים מיום הגשת מסמכי האשרור.