רשת רמי לוי וישראכרט חברו לתפעול מועדון לקוחות משותף.

רמי לוי תשלוט במועדון

פעילות המועדון תתבצע באמצעות חברה חדשה אשר תוקם על ידי החברה ועל ידי ישראכרט ותוחזק 80% על ידי החברה ו-20% על-ידי ישראכרט. החברה החדשה תקלוט את נכסי הפעילות על פי הסכם המועדון הקודם. כמו כן, החברה החדשה תהא בעלת הזכויות לתפעול כרטיסי חיוב שיונפקו על פי ההסכם ושיקנו הטבות ברכישות בחברה.

עיקרי ההסכמות שהושגו בין הצדדים בקשר עם המועדון:

במסגרת ההסכם ישראכרט תעניק לחברה את שירותי ההנפקה והתפעול של כרטיסי המועדון, והחברה תישא בעלויות שונות בקשר עם הטבות לחברי המועדון ובהוצאות נלוות מסוימות. כן כולל ההסכם הוראות ומנגנונים מקובלים בדבר ניהול החברה החדשה וקבלת החלטות בה, לרבות החלטות מסוימות הטעונות הסכמה פה אחד, ומגבלות מקובלות על העברת מניות החברה החדשה.

החברה החדשה תהיה זכאית לחלק מרווחי האשראי הנובעים מהעמדת אשראי בכרטיסי המועדון, חלק מההכנסות מדמי הכרטיס וכן להכנסות משיתופי פעולה של החברה החדשה עם צדדים שלישיים. רווחי אשראי יוגדרו לצורך ההסכם כהכנסות אשראי, בניכוי עלויות מימון, הוצאות תפעול והוצאות בגין הפסדי אי פירעון אשראים  נטו מגביה, בגין לקוחות המועדון שכנגדם נרשמה הוצאה כאמור.

בנוסף, התחייבה ישראכרט כי אם לא יגיעו הכנסות החברה בקשר עם הכנסות החברה החדשה למינימום השנתי, תשלם ישראכרט לחברה סכומים מסוימים, אשר לאחר תשלומם יגיעו הכנסות החברה באותה שנה למינימום שנתי שנקבע. שירותי ההנפקה והתפעול של כרטיסי המועדון על פי ההסכם יינתנו לחברה החדשה באופן בלעדי על-ידי ישראכרט ולתקופה של שבע שנים החל ממועד תחילת הפעילות, אלא אם הוארך בהסכמה בהתאם לקבוע בהסכם. בהסכם נקבע מנגנון היפרדות במקרה של סיום ההסכם, במסגרתו ניתנו אופציות הדדיות שעם מימושן תרכוש החברה את אחזקות ישראכרט בחברה החדשה.

אוקיי אבל מה זה אומר לצרכנים?

מועדון פתוח – מה זה?

מועדון צרכנות פתוח מבוסס כרטיס אשראי הוא מועדון (ולצידו כרטיס אשראי) שפתוח לכולם ללא דמי כניסה. כלומר, אין תשלום חד פעמי, אין תשלום חודשי שוטף – זה חינם, וניתן לצבור נקודות, לקבל הנחות והטבות. מה למשל מקבלים? הנחות של ישראכרט – כרטיסי קולנוע מוזלים (1+1),  הנחות למופעים, והטבות ברשת רמי לוי לרבות בתחום התקשורת (סלולר).

ודוגמאות יותר ספציפיות – כרטיס לסרט בסינמה סיטי ב-19 שקל ופיצה האט משפחתית ב-20 שקל, הנחה של 30%-40% על כרטיסים של הופעות – זמרים ועוד.

במועדון של רמי לוי כולם יכולים להיות חברים – אין פרוטקציות, אין שייכות לגוף מסויים, לחברת החשמל, להסתדרות, לא צריך להיות בקבע, לא צריך להיות גמלאי. פשוט, פתוח לכולם.

כדי להיות חבר במועדון, פשוט מצטרפים דרך הנפקת כרטיס אשראי של רמי לוי (כרטיס אשראי בשיתוף ישראכרט). כלומר, הנפקת כרטיס האשראי היא הצטרפות אוטומטית למועדון הלקוחות של רמי לוי. החברות במועדון מקנה הטבות כמו  5% הנחה על המותג הפרטי של של רמי לוי.

אז אכן יש כאן "פתיחות" – המועדון פתוח לכולם. אבל שלא תטעו. הכרטיס עולה כסף. אתם תשלמו 20 שקל בחודש בגין ההטבות האלו. השאלה אם זה משתלם, תלויה בשימוש שלכם ברשת רמי לוי, ובניצול ההטבות שיש לכם בישראכרט. כמו כן, יש הטבות למצטרפים חדשים – 120 שקל לקניות או הלוואה ללא ריבית. המצטרפים יכולים לבחור אם לקבל הלוואה של עד 5000 שקל ללא ריבית, או שובר לקניות ברמי לוי בסך 120 שקל בכפוף (בכפוף לעסקאות של 500 שקל במהלך 4 חודשים מיום הנפקת הכרטיס).

המבצעים המיועדים לחברי המועדון, תקפים רק בסניפים ולא באתר רמי לוי.

כרטיסים פופולאריים

רמי לו לא לבד כמובן בעולם המועדונים וכרטיסי האשראי. גם לקבוצת המשביר לצרכן יש מועדון גדול. פוקס הקימה עם לאומי קארד מועדון גדול (הרחבה כאן) ; לשופרסל יש מועדון , ובעצם לי לא. עם זאת, המועדונים הגדולים הם לרוב מועדונים של גופים חזקים כמו וועדי העובדים של הגופים הגדולים במשק – ההסתדרות מחזיקה במועדון ובכרטיס – ביחד בשבילך; הצבע, אנשי קבע מחזיקים במועדון חבר, יש גם את הכרטיסים המיועדים לכוחות המשטרה, למורים ולארגונים גדוןלים נוספים.

הנה מידע נוסף על כמה מהמועדונים הגדולים –

מועדון חבר

ביחד בשבילך

 קרנות השוטרים 

רכישות כרטיסי אשראי עלו בשנת 2017 בכ-9%. כך עולה מנתוני הלמ"ס.

בלמ"ס מפרטים כי בשנת 2017 חלה עלייה  של 8.9% בסך כל הרכישות בכרטיסי אשראי;  עלייה של 10.5% מוצרים ושירותים אחרים;  עלייה של 5.3% ברכישות מזון ומשקאות (כולל שירותי אוכל); עלייה של 7.1% ברכישות מוצרי תעשייה; עלייה של 10.3% ברכישות שירותים

על פי נתוני המגמה, בשלושת החודשים אוקטובר-דצמבר 2017 נרשמה עלייה, במחירים קבועים, של 7.8% בחישוב שנתי, בסך כל הרכישות בכרטיסי אשראי; זאת, לאחר עלייה של 10.8% בשלושת החודשים יולי-ספטמבר 2017.

 השינוי באחוזים במדדי הרכישות בכרטיסי אשראי במחירים קבועים –

המגמה בחישוב שנתי: אוקטובר-דצמבר 2017

בקבוצה מוצרים ושירותים אחרים, שהיא 43% מסך הרכישות בשנת 2017, חלה עלייה של 8.9% במגמה באוקטובר- דצמבר 2017. מזה, בענף שירותי רפואה ותרופות עלייה של 5.0%, בענף ציוד ושרותי תחבורה עלייה של 1.7%, ובענף ספרים, ציוד משרדי ופרסום ירידה של 1.9%.

בקבוצה שירותים, שהיא 22% מסך הרכישות בשנת 2017, חלה עלייה של 8.5% במגמה באוקטובר-דצמבר 2017. מזה, בענף טיסות, תיירות ושרותי אירוח עלייה של 12.5%, בענף שירותי ממשלה ועירייה עלייה של 8.8%, בענף פנאי ובילוי עלייה של 8.0%, ובענף הביטוח חלה ירידה של 2.6%.

בקבוצה מוצרי תעשייה, שהיא 19% מסך הרכישות בשנת 2017, חלה עלייה של 2.1% במגמה באוקטובר- דצמבר 2017, מזה, בענף הרהיטים עלייה של 6.5%, בענף מוצרי חשמל ואלקטרוניקה עלייה של 4.1%, ובענף הלבשה והנעלה ירידה של 1.7%.

בקבוצה מזון ומשקאות, שהיא 16% מסך הרכישות בשנת 2017, חלה עלייה במגמה באוקטובר-דצמבר 2017 של 6.6%.

הנתונים על רכישות של צרכנים פרטיים בכרטיסי אשראי מתקבלים מכל חברות כרטיסי האשראי הפועלות בישראל, ומחולקים לפי ארבע קבוצות רכישה ראשיות ולפי ענפי משנה, בהתאם לסיווג בתי העסק על ידי חברות האשראי. הרכישות בכרטיסי אשראי מדווחות לפי סכום הרכישה הכולל של הצרכנים בבתי העסק, ומתייחסות לרכישות של ישראלים בארץ בלבד.

הנתונים מוצגים בלוחות כמדדים על בסיס ממוצע שנת 2002. סדרה זו של מדדים מחושבת משנת 2002. איסוף הנתונים לאורך שנים, מאפשר לערוך השוואות בין תקופות שונות לאורך זמן. מסוף שנת 2010 סדרת סך כל הרכישות בכרטיסי אשראי מנוכת העונתיות מחושבת לפי "שיטה בלתי ישירה", שהיא סכום משוקלל של ארבע קבוצות רכישה מנוכות העונתיות: מוצרים ושירותים אחרים, מזון ומשקאות, מוצרי תעשייה ושירותים.

הטבות המס לתושבי הפריפריה צפויות לרדת, אבל ועדת הכספים של הכנסת מתכוונת לשמור על הטבות המס של ישובי הפריפריה, כשבסה"כ יעלו הטבות המס האבסולוטיות. נשמע מסובך, אבל המשמעות היא שצפויה פגיעה בהטבות מס לאנשים (דרך הטבות מס בשכר), אבל באופן כללי הפריפירה תזכה לתמיכה גדולה יותר (מהמדינה), כך שהסה"כ יהיה עלייה בתמיכה (ובתמריצי המס).

לאחרונה, פורסם המדד הפריפריאלי והמדרג החברתי-כלכלי המעודכן ע"י הלמ"ס. על פי הדוח נוספו עוד למעלה מ- 100 יישובים ב- 2018, מה שמשנה את שעיורי ההטבות ליישובים השונים – אחרי הכל יש עוגה וצריך לחלק אותה על פני יותר ישובים. וועדת הכספים מתכוונת להשאיר את הטבת המס הספציפית לישוב כפי שהיה בעבר.

מדריך מס בפריפריה – אל תוותרו על הזכויות שלכם

   בעקבות פרסום המדד הפריפריאלי והמדד הסוציו-אקונומי החדשים ע"י הלמ"ס ולקראת פקיעת התוקף של הוראת השעה בנושא הטבות המס ליישובים בפריפריה, שאושרה לאחר חקיקת חוק הטבות המס לפני כשנתיים, החלה ועדת הכספים, לדון בדרכים למנוע פגיעה בתושבי היישובים ששיעורי הטבות המס שניתנו להם עשויים לקטון. זאת בין השאר, גם בשל כניסת יישובים רבים נוספים למסגרת ההטבות.

בדיון שקיימה  הוועדה היתה תמימות דעים בקרב חברי הכנסת, כי יש לבצע תיקונים במתווה על-מנת לפצות יישובים, שלדעתם כולם, צריכים לקבל את ההטבות בשיעורים גבוהים, כדוגמת נהריה ויישובים שהם צמודי גדר ממש. דיונים קודמים של ועדת הכספים בנושא.

   יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר ש"נוכח שינויים במתווה הטבות המס ליישובים בפריפריה שיחולו כבר בשנת המס 2018 בעקבות חקיקת החוק בעניין ע"י ועדת הכספים לפני כשנתיים ולאור העובדה שהוראת השעה שאישרנו על-מנת להקטין את הפגיעה ולתת 'תקופת הסתגלות' לרשויות שנפגעו מחקיקת החוק, יש לוודא שלא תהיה עתה פגיעה קשה ביישובים מסוימים. בעקבות חקיקת החוק לפני כשנתיים נוספו יותר מפי-שניים יישובים זכאים להטבות והמספר כיום עומד על 407 יישובים.

עתה, בשנת המס 2018, בעקבות פרסום המדדים החדשים, ייכללו במפת ההטבות עוד למעלה ממאה יישובים ובסה"כ 516 יישובים. בפעם הקודמת, גדלה המסגרת התקציבית מ- 800 מיליון ₪ ל- 1.2 מיליארד ₪. אלא שעוד מאה יישובים זה אומר פחות כסף ליותר יישובים".

  גפני הוסיף: "חקיקת החוק היתה הדבר הנכון לעשות, דבר שכל הממשלות נמנעו מלעשות, אף אחד לא רצה לגעת בנושא. מצד שני, היה ברור שאם לא נעשה משהו, בג"צ היה פוסל את על נושא הטבות המס ואז כולם היו נפגעים. ועדת הכספים עשתה את שלה בעניין, עשינו חוק טוב. אך מכאן ואילך שראשי הרשויות יתמודדו עם הבעיות שמתעוררות מעת לעת. בחוק חילקנו את המדד הפריפריאלי והסוציו-אקונומי באופן כזה שכל יישוב עומד לעצמו וכבר לא תלוי בהשתייכותו למועצה אזורית מסוימת. אני שמח על היישובים שנוספו, כי אני חושב שיש לסייע לכל התושבים באזורים המרוחקים. יחד עם זאת יש דברים שנצטרך לתקן.

 ב- 2019 הולכת להיות נפילה מבחינת יישובים מסוימים ויש להכין את ראשי הרשויות. יהיו ראשי רשויות שייפגעו. ועדת הכספים לא תוכל ללוות את הנושא הזה עד אינסוף. למשל, יש את עין גדי שרחוקה מהגבול 7.2 ק"מ, כלומר 200 מטר יותר ממה שהוגדר בחוק כמקנה את ההטבות המלאות. על זה תושביו יאבדו את הטבות המס שקיבלו עד כה ויש לזה משמעות גדולה. בעיה נוספת, כשרשות מקומית עולה במדד הסוציו-אקונומי היא מקבלת פחות הטבות. במקרה הזה זה בעייתי, כי לא מדובר ביישובים במרכז הארץ, אלא בפריפרי. ועדת הכספים תיכנס לעובי הקורה ואני מקווה שנגיע לפתרון מוסכם המציאות של הטבות המס לא פשוטה כי בג"צ מסתכל עלינו ואם נעשה משהו לא נכון עשוי לפסול את זה".

     ח"כ יצחק וקנין (ש"ס): "חייבים לעשות תיקון, למשל במקרה של נהריה, עיר שספגה את רוב הטילים בצפון זו נהריה, סיירתי שם והלכנו לראות את הבתים שספגו את הרוב הפגיעות בזמן אמת, ואם היה נלקח בחשבון לא היתה מגיעה למצב שבו נמצאת היום. לכן השיקול הזה חייב לבוא הפעם. נהריה מרוחקת יותר מ- 7 ק"מ מהגבול,  9 ק"מ ולא יתכן שהיא תיפגע בשל כך. חלק מזה שנותנים הטבות מס כדי להרים את היישובים הפריפריאליים ולתת עידוד. ולא יכולים להוריד אותם. על-מנת שהעיר הזאת תגדל ותפרח".

     ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): "קיבלתי פניות משני יישובים שמרגישים שנפגעו, שמרוחקים ב- 2 מטר מהמרחק הקבוע בחוק לצורך דבלת ההטבות המלאות. אני מסכים עם הקביעה שחייבים להיעשות תיקונים במתווה".           ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "הייעוד המקורי של הטבות המס – בראש וראשונה מטעמים ביטחוניים, כי יש אינטרס ביטחוני שבקו העימות יהיו יישובים וזה גם חוסך כסף, כי אם אוריד את שלומי ואת חניתה ואת נהריה, אצטרך לשים פלוגות צבא. הכנסנו את המדד הסוציו-אקונומי והפריפריאלי אז רצו למשוך אוכלוסייה חזקה אז באו והמדד עולה ואז הם מאבדים את הזכות להטבות".

     ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני): "השיקולים שהיו בהוראת השעה היו נכונים כתוצאה ממפה שלא היתה ברורה עד הסוף. השיקולים האלה לא השתנו ואף יישוב לא זז וגם האיום הביטחוני רק מתגבר. ויש המשך הגירה שלילית. לא השתנה משהו בבסיס הנתונים. לכן לקראת תקציב 2019 מציע לא לוותר על המפה של הוראת השעה ואני מקווה שהממשלה לא תעשה שינויים במפות העדיפות והמפה כיום לפני השינויים היא מפה טובה. במקור – יישובים עד 9 ק"מ מהקו צריך ממ"ד מחוזק יותר ועלות גבוהה יותר והמדינה לא מסבסדת באופן מלא. לכן יש טעות עקרונית, קו עימות הוא קו עימות לא חשוב סוציו-אקונומי ומי שיושב על הגדר מקבל את המקסימום גם אם הוא יישוב חזק. קו גדר הוא קו גדר ולא פוגעים בו. איומי מנהרות, נק"ל וכד'".

     ח"כ עמר בר לב (המחנה הציוני): "אכן צריך לתקן את העיוותים. אין ספק שהקביעה, בעיקר של נהריה, שעפ"י נגזרת זמן יורד אחוז הפטור, זה לא הגיוני ואנשים לא יכולים לעשות תכנון לטווח ארוך. בכל מקרה של עיוותים צריך ללכת לקולא, כי מדינת ישראל חזקה כלכלית ולכן צריך לתמות ביישובים האלה ולא לתת להם ליפול".

    ח"כ רועי פולקמן (כולנו):  "אכן זו בעיה שהחוק מתגמל לרעה יישוב שמתחזק ועולה במדד הסוציו-אקונומי ואז מאבד את ההטבות. בכל מקרה הפתרון האמיתי והמלא לא צריך לבוא מהטבות מס אלא מהשקעה ישירה. אם היו עוד 100 מיליון ₪ ישירות לחיזוק ביה"ח לגליל, אזור ההיי-טק בר לב וכד', זה היה עדיף על הטבות המס הנוספות. הטבות מס לא מושך אוכלוסיות לאורך זמן".

     ח"כ מוסי רז (מר"צ): "השיטה שלנו לתת זיכויים במס מחזקת את החזקים ומחזקת היישובים האלה אך חייבים למצוא דרך לסייע למוחלשים באותם יישובים שלא משלמים מס, אולי במס הכנסה שלילי או בדרך של שירותים וכד'".           רכז הקואליציה בוועדת הכספים, ח"כ מיקי זוהר (הליכוד): "מדינת ישראל החליטה לתת הטבות מס לעידוד ההתיישבות בפריפריה. אז יד אחת נותנת ויד שנייה לוקחת. באים לעיריית נהריה ואומרים לה אם אתם גדלים מעל 75 אלף תושבים לוקחים לכם את הטבות המס זה עיוות וחלמאות. פעם שניה, לידה יש קיבוץ במרחק מטרים, קיבוץ סער, זוכה להטבות מס מפליגות ונהריה לא. אז אם אני בוחר לעבור לאזור, ברור שאבחר בקיבוץ סער. ההטבה מגיעה למי שבאמת מרוויחים קצת כסף, מעל שכר מינימום ומעלה. יבחר האם לגור בקיבוץ סער או בנהריה, שם מקבל תנאים יותר טובים והטבות. זה חלמאות, עיוות שנדרש לתקן. דוגמה נוספת לעיוותים; העיר נתיבות. אופקים צמחה ובצדק ויש לסייע לה לגדול בעזרת הטבות המס, אבל את נתיבות שזו עיר זהה לחלוטין לאופקים, אותה כמות תושבים אותן בעיות, אופקים על 18% (בונוס של 6% על ה- 12%) ונתיבות 13%. נתיבות צריכה להיות זהה לאופקים. מועצות אזוריות הבאנו תיקון שאם 50% מהיישובים נכללים בתוך מפת היישובים, כל היישובים ייכללו, הרי איך יסביר ראש מועצה שיישוב אחד כן מקבל ואחר לא. חייבים לבצע תיקונים במתווה".

    ח"כ יצחק הרצוג (המחנה הציוני): "קווי העימות נשארו כפי שהם. ויש התחזקות של הפריפריה ותהיה טעות מרה להכות ביישובים האלה, למשל רופאים שלא מוכנים להגיע ללא הטבות המס".

   יו"ר הקואליציה, ח"כ דודי אמסלם (הליכוד): "הטבות המס זו לא המצאה מהשנים האחרונות, אני מכיר את זה הרבה שנים. יש להפריד: יש עיריית חזקות עם אוכלוסייה חלשה והפוך. זה נושא מז'ורי ואני מתכוון להיכנס לעובי הקורה בעניין, יחד עם יו"ר ועדת הכספים. מדברים בעיקר על תיקונים למעלה ולא למטה, כי יש לזה השלכות במיוחד בשנת בחירות ברשויות המקומיות".

 סגן השר, ג'קי לוי (הליכוד): "נדרשים תיקונים במפת העדיפות ברור שנדרש תיקון העיוותים. זה לא יהיה לא קל. צריכים להגיע להסכמות כי יש לזה השלכות רוחב".

  נציגת רשות המיסים, נטליה מירנצ'וב: "השנה נבחן את אפקטיביות הטבות המס, דבר שהחוק מחייב. צריך לבחון האם זה יעיל בהשוואה לחלוקות אחרות של תקציבים. למשל, הטבות המס לא עוזרות למי שלא מגיע לסף המס".

      דבריה של נציגת רשות המיסים עוררו תרעומת בקרב חברי הכנסת. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, אמר ש"אכן החוק קובע ש- 3 שנים מיום כניסת החוק לתוקף, ייבחן בנק ישראל את השפעות מתן הטבות המס ליישובים על תחומי רווחה וחינוך, הכנסנו את קיום המחקר. יחד עם זאת, אין לי ספק, כמו גם לשאר חברי הוועדה שההטבות המס חיוניות לחיזוק הפריפריה, זה לא נוגעת לצורך לתקצב ישירות פיתוח תשתיות, ותחומים אחרים". בסיכום אמר: "ועדת הכספים תשוב ותתכנס על-מנת לדון בתיקונים הנדרשים על-מנת למזער את הפגיעה ביישובים".

מדריך מס בפריפריה – אל תוותרו על הזכויות שלכם

תושבי הפריפריה ובעיקר תושבי קו העימות זוכים להטבות מס משמעותיות. אז ראשית אתם צרייכם לבדוק אם מגיע לכם, יש רבים (מאוד)  שלא דורשים את מה שמגיע להם (ומגד  יש כאלו שדורשים למרות שלא מגיע להם). כאן תוכלו לקרוא על הקלות המס בפריפריה  , והפעם נתרכז בהקלות המס בנהריה.

יו"ר ועדת הכספים חבר הכנסת משה גפני נענה לבקשת ראש עיריית נהריה ז'קי סבג והבטיח לפעול דרך חוק ההסדרים למען שיפור מהותי בהטבות המס לתושבי נהריה, לאחר שאלו קוצצו לאורך השנים.

למעשה, הושגה הסכמה רחבה וחוצת מפלגות של כל חברי ועדת הכספים של הכנסת להחזרת הטבות המס לעיר נהריה ותיקון העיוותים בנושא, המסתכמים בהטבה של עשרות אלפי שקלים לכל משפחה . יו״ר הוועדה, משה גפני, אמר כי מטרתו היא להעביר את התיקונים בחקיקה, בחוק ההסדרים הקרוב, לנוכח ההסכמה הרחבה בוועדה. כמו כן אמר יו״ר הוועדה כי למרות שהוחלט על בונוסים לצפון ובדרום ליישובים עירוניים  המשרתים את סביבתם (כמו נהריה המשמשת כמרכז לתושבי היישובים הסמוכים), הרי שנהריה לא קיבלה את הבונוס הזה המהווה הטבה ממשית לתושבים ובכוונתו לנסות לתקן גם עיוות זה.

גפני סיכם עם יו״ר הקואליציה, חבר הכנסת דוד אמסלם, ויו״ר ועדת הכנסת, ששניהם תמכו בחום בעמדתו של סבג, כי יפגשו בקרוב מאוד וידונו כיצד לקדם את החקיקה במהירות האפשרית.

חבר הכנסת ועקנין מש״ס: ״בעקבות פנייתו של ראש עיריית נהריה ראיתי שנעשה עוול גדול. נהריה היא בסיכון הכי גבוה. זו העיר שחטפה הכי הרבה טילים במלחמת לבנון השנייה. זה תיקון שחייבים לעשות מיידית. גם אם ראש העיר הוא טוב לעיר ומצליח להביא תקציבים כמו סבג, אסור לקפח את התושבים.

גם ח״כ אחמד טיבי ועודד פורר תמכו. פורר: ״היישובים הם שומרי הגבול. אנחנו רוצים למשוך אוכלוסייה חזקה לצפון, וכשאוכלוסיה כזו מגיעה פתאום מורידים לה את הטבות המס. ברור שצריך לתת לנהריה. גם רטרואקטיבית״. .איתן ברושי: ״על פי הנתונים בצפון, האיום הביטחוני גובר והולך ולכן נהריה זכאית לכל ההטבות״

יעקב פרי: יש כאן עיוותים וצריך לתקן. במקרה הזה אני אוהב את חוק ההסדרים. אני תומך גדול בתיקון".

ח״כ הרצוג, יו״ר האופוזיציה הצטרף גם הוא לתמיכה הגורפת: ״הצפון הוא בעדיפות עליונה. יש התחזקות של הפריפריה וצריך לתמוך בה, ברופאים ומורים שלא יגיעו בלי הטבות. הוועדה צריכה להיות נחרצת״.

ראש עיריית נהריה, ז׳קי סבג, הודה אישית לכל התומכים וליו״ר גפני ואמר: ״דברי היו״ר וחברי הוועדה הוכיחו כי המאבק שלי למען תושבי נהריה היה מוצדק מאין כמוהו. החלטנו בשלב זה להקפיא את צעדי המחאה ולתת הזדמנות לגפני, לאמסלם, לזוהר ולכול חברי הוועדה, כדי לקדם את תיקוני החוק שימנע את העוול המשווע״.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מתכוונת לשנות את הנוסחאות והבדיקות בקשר לעדכוני מדדי הדיור. מצד אחד זה טוב – המדדים האלו לא תמיד מבטאים מה שקורה בשטח, אבל מצד שני, פרקטית הם כנראה יאיצו את מגמת העלייה במדדי הדיור.  בבית ההשקעות אקסלנס חושבים שהעיתוי של השינוי יהיה בעוכרנו. אמיר כהנוביץ, כלכלן המאקרו של הבית כותב בסקירתו – "לסעיף הדיור בישראל מתווסף מאיץ מגמה, דווקא לאחר שעיקר העליות מאחורינו" . במילים פשוטות כהנוביץ סבור – מדד שכר הדירה יעלה

כהנוביץ מסביר כי סעיף הדיור בישראל (שכירות) שונה מהמדידה בארה"ב. בישראל המדידה עוקבת אחר השוכר ואילו בארה"ב אחר הדירה. כך שהמדידה בישראל מפספסת את שינויי המחירים בעת החלפת דייר. למ"ס כבר החלה לשנות לשיטת המעקב אחר דירה לפני יותר משנה ובשבוע שעבר פרסמה את תכניתה שתתבצע בשלבים.  להערכת למ"ס 15% מחוזי השכירות בשנה הם של דיירים מתחלפים (שעד כה כאמור התעלמו מהם). בדיקה שהם ביצעו על-פני השנים 2015-2002 מצאה ששוכרים שהחליפו דירות שילמו בממוצע 6.6 אחוזים יותר משוכרים שנשארו בדירותיהם. בחישוב פשוט היינו מצפים שהשינוי במדידה יביא לתוספת של 6.6% ב- 15% מסעיף הדיור, שמשקלו במדד המחירים (בניכוי עלויות שלא קשורות לשכירות) 23.7%, מה שהיה מוסיף למדד המחירים לצרכן מדי שנה באותן שנים בממוצע 23 נ"ב. בינתיים  למ"ס לא קיבלה תקציבים לאמידה החדשה וכרגע היא מצליחה לדגום בשיטה החדשה רק 20%-30% מהחוזים המתחלפים ולכן התרומה שלה למדד בשנה האחרונה היא רק של 6 נ"ב.

לוחות הזמנים להתאמות הנדרשות, במידה ויתקבלו התקציבים לכך, הן בארבע פעימות כשאחת מהן כאמור כבר מאחורינו והשלוש הבאות יהיו באפריל 18, אוגוסט 18 וינואר 2019, מה שאומר שעיקר ההשפעה המייספת עוד לפנינו ותהיה המשכית לא חד פעמית).

עם זאת, סביר להניח שהקצב המתמתן של עליית שכר הדירה יוביל להצטמצמות הפער בין השינוי בשכ"ד של החוזים קיימים לבין חוזים חדשים, מה שיקטין את ההשפעה לאורך השנים. אבל החלק המעניין יהיה אם שכר הדירה יתחיל לרדת. בשיטת המדידה הקודמת לא היינו כמעט מרגישים ירידה כיוון שבעלי דירות לא נוטים להוריד לשוכרים שכ"ד והם נאלצים להוריד בד"כ לדיירים חדשים לאחר שהדירה עומדת בשוק. למשל, להערכת למ"ס בשנים 2004 ו-2005, שוכרים חדשים שילמו 1.4% ו-0.9% בהתאמה פחות מהשוכרים הממשיכים. כך ששינוי שיטת המדידה בשלב מתקדם כל כך של המחזור בשוק השכירות עשוי למנוע מהעיוות של השנים האחרונות לתקן את עצמו בהתהפכות המגמה. מבחינת השקעות מדובר בהעדפת קניית ציפיות האינפלציה הקצרות ומכירת הארוכות.

שר כאוצר משה כחלון, מנסה – אפשר להתווכח האם חלק מהתוכניות שלו אכן יצליחו, אבל אי אפשר להתווכח עם העובדה הפשוטה שכחלון מנסה – הוא יורה לכל הכיוונים בשוק הדירות במטרה להקל על רוכשי הדירות – הוא מכביד מיסים על בעלי הדירות, הוא מעלה בהתמדה את היקף הבנייה בתוכנית מחיר למשתכן, הוא מגדיל את הדיור בר השגה ועוד. הוא עושה מעבר לזה דברים נוספים, חלקם מתחת לרדר.

הנה הצעות חוק ששר האוצר מקדם בשנה הקרובה ושעשויים להשפיע עלך הכיס שלכם. אז נכון חלקם נראה לא רלוונטי, סוג של פופוליזם זול, אבל חלקם יעבור וישפיע עלינו כצרכנים פיננסים. אז הנה הרשימה –

מעבר בין בנק לבנק בלחיצת כפתור – במטרה לקדם את התחרות בשוק הבנקאות בישראל באמצעות הסרת חסמי מעבר של לקוחות בין בנקים תתאפשר ניידות בין בנקים "בלחיצת כפתור"- מנגנון חדש לחלוטין שיבטל את הבירוקרטיה המתישה הכוללת העברת הוראת קבע מול המוטבים השונים, ביטול כרטיסי האשראי, החלפת שיקים למי ששולמו מראש, הודעה למעסיק על שינוי החשבון ועוד. המהלך מבוסס על מנגנון טכנולוגי של "עקוב אחרי", שיקשר בין חשבון הבנק הישן של הלקוח לחדש. הלקוח יצטרך רק לבצע פעולות פשוטות שמסתכמות בפנייה לבנק החדש ויידוע שלו בדבר מספר חשבון הבנק הישן. הפחתת חסמי המעבר בין הבנקים צפויה להביא להגברת האיום התחרותי בין הבנקים וכך לשיפור השירות וירידה בעמלות ובריביות שמשלם משק בית בישראל.

הסרת חסמים בייבוא אישי כאמצעי להפחתת יוקר מחייה – כחלק ממדיניות הממשלה להורדת יוקר המחיה בתחום מוצרי הצריכה מקודמת רפורמה כוללת לעידוד הייבוא האישי. רפורמה זו נועדה להסיר חסמים קיימים לייבוא האישי המהווה ערוץ להגברת התחרותיות והפחתת המחירים בשווקים ריכוזיים. צעדים אלה מבוססים על עבודת ועדת היגוי שעסקה בחודשים האחרונים בבחינת כלל החסמים בייבוא האישי, וההצעות לפתרונם, במטרה להגביר את התחרות באמצעות הייבוא האישי ולהוביל להפחתת יוקר המחייה. בין הצעדים בהחלטה שאושרה על ידי הממשלה, נכללים קביעת כלל אחיד ודאי וברור לכמויות הניתנות לייבוא ביבוא אישי, יישום רפורמות משמעותיות במשרדי הממשלה השונים לטובת צמצום דרישות רגולטוריות לייבוא אישי כדוגמת ביטול הצורך בקבלת אישור לייבוא מוצרי תקשורת אלחוטיים רבים ועוד, וכן יצירת מערכת שקופה, מקיפה ונהירה לצרכן שתספק לו את כלל המידע הרלבנטי לייבוא אישי.

תיקוני החקיקה במסגרת התכנית הכלכלית לשנת 2019, כוללים הקלות בתחום ייבוא מוצרי תעבורה וחלפים לרכב שיאפשרו לצרכנים לייבא את מוצרי התעבורה הנדרשים באישור משרד התחבורה בכמות גדולה יותר וללא מגבלת תדירות, ביטול הצורך בעמידה בחובת תקן רשמי עבור מוצרי צריכה המיובאים בייבוא אישי ועוד. תיקונים אלה הם חלק מיישום כולל של המלצות הוועדה.

טיוב הליך רישוי עסקים- תוקם וועדה שתקבע מהו עסק בעל חשיבות לאומית. עסקים שיוגדרו כך, יועברו מסמכות הרישוי של הרשות המקומית לסמכות משרד הפנים. זאת, בכדי להתמודד עם החשש שרשות מקומית תמנע את הקמתו של עסק בעל חשיבות לאומית באמצעות מנגנון רישוי עסקים.

במטרה לשמור על מנגנון המיועד למקרי קיצון בלבד, תידרש הכרזה של הממשלה על כל עסק בעל חשיבות לאומית, בכדי שרישויו יתבצע באמצעות משרד הפנים. הכרזה זו תינתן רק לאחר המלצה של צוות מנכ"לים, שיורכב ממנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנכ"ל משרד האוצר ומנכ"ל משרד הפנים, אשר קבעו כי העסק המדובר הינו בעל חשיבות לאומית, וכן כי קיימת הצדקה בנסיבות העניין לכך שהרישוי להם יעשה על ידי משרד הפנים.

קידום מסילת רכבת נוספת באיילון– הקמת מסילת רכבת נוספת בפרוזדור איילון תסייע בהתמודדות עם הגידול הצפוי בכמות הנוסעים ברכבת ישראל במעבר צה"ל הצפוי לנגב. על מנת להקים את המסילה הרביעית, קיים תנאי הכרחי והוא יצירת שטחי הצפה שיהוו פתרון ניקוז לנחל איילון על בסיס שטחים המצויים בחלקם בשטח מקרקעי בית הספר מקווה ישראל (בהתאם לתכנית המתאר המאושרת).

נוסף לשטחי ההצפה שאינם דורשים הפקעה, נדרש להפקיע שטח בהיקף של כ- 60 דונם חקלאיים עבור שטח המסילה החדשה. על מנת לאפשר את קידום התכנית, נדרש לבצע שינויי חקיקה המובאים במסגרת חוק ההסדרים.

הקמת רשויות תחבורה ציבורית מטרופוליניות בירושלים ובבאר שבע- רשויות מטרופוליניות לתחבורה יוקמו בחקיקה ויהיו אחראיות על ניהול התחבורה הציבורית ועידוד השימוש בה בתחומי המטרופולין. הפעלת התחבורה הציבורית באמצעות רשות מטרופוליניות הינה המודל הנפוץ ביותר בקרב מטרופולינים במדינות ה- OECD, והיא מאפשרת לתת מענה איכותי ובר קיימא לקשיים העומדים לפתחה של מדינת ישראל בהרחבת השימוש בתחבורה הציבורית ופיתוח תשתיות ואמצעים משלימים נדרשים. המודל המוצע מאפשר את שימור סמכותו של משרד התחבורה לקביעת מדיניות תחבורה ציבורית והובלת פרויקטי תשתיות משמעותיים, ובמקביל, ריכוז הטיפול בהיבטי תחבורה ציבורית מטרופוליניים בידי הרשויות המטרופוליניות, כגוף מקצועי שמכיר היטב את צרכי המטרופולין, תוך מתן סמכויות מתאימות.

צמצום נזקי הגודש ועידוד נסיעה בכלי רכב מרובי נוסעים- ההחלטה מאפשרת שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים לאכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית. החקיקה תאפשר הקמה של נתיבים מהירים חדשים במטרופולין תל אביב, וכן נסיעה ברכבים מרובי נוסעים בנת"צים, כך שהשימוש באמצעים אלו ייתן למשתמשים קדימות ברשת הדרכים ויאפשר להם קיצור משמעותי בזמני הנסיעה אל העבודה וחזרה, או בשעות הגודש.

עידוד התקנת מתקנים סולאריים – על מנת לקדם את השימוש באנרגיות מתחדשות, יוגדל הפטור מהיטל השבחה על מתקנים סולאריים עד 6,000 מ"ר וזאת לעומת 200 מ"ר בפטור הקיים. צעד זה צפוי להוות תמריץ משמעותי לעידוד ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות כחלק מצעדי הממשלה בתחום.

רשויות מקומיות (תכנון ובניה חלק ב')- שיווק מקרקעין מותנה במציאת פתרונות לביצוע עבודות הפיתוח בתחומי המקרקעין המשווקים. ללא הבטחת ביצוע עבודות הפיתוח בתוך פרקי זמן סבירים, נוצר עיכוב ממשי בשיווק מגרשים ליזמים, שעומד בניגוד למדיניות הממשלה בדבר הגדלת היצע הדיור בישראל.

הסמכות לביצוע עבודות הפיתוח האמורות מסורה לרשויות המקומיות, ולשם כך הוקנתה להם הסמכות לחוקק חוקי עזר עירוניים שיאפשרו, בין היתר, גביית היטלי פיתוח לטובת מימון ביצוע עבודות הפיתוח.

בשל העובדה שלעיתים עבודות פיתוח מעוכבות ואף לא מבוצעות כלל, באופן שמוביל לעיכוב ממשי בשיווק יחידות דיור למגורים, מוצע שרשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון יהיו רשאים לבצע, עבודות פיתוח לצורך מימוש תכנית מפורטת שמכוחה ניתן להוציא היתרי בניה, במקום הרשות המקומית. תנאי לביצוע העבודות כאמור הוא שנשלחה לרשות המקומית הודעה בדבר הכוונה לשווק את המקרקעין שבתחום התכנית והרשות המקומית לא השיבה להודעה תוך חודשיים או השיבה שאין בכוונתה לבצע את העבודות בתוך פרק הזמן שנכתב בהודעה. ההודעה תכלול את מפרט העבודות שבכוונת הגוף המוסמך לבצע וכן את התקופה הנדרשת לביצוע העבודות.

עירוב שימושים וניצול יעיל של הקרקע- הצעה זו נועדה לאפשר ניצול יעיל יותר של הקרקע באמצעות שילוב שימושים שונים באותו המתחם, כגון מבני ציבור, תעסוקה ומבני מגורים. כיום, ההפרדה הקיימת בין אזורי מגורים לאזורי תעסוקה ומוסדות הציבור, יוצרת קשיים בקידום בנייה רוויה באזורים דלים בקרקע ובעיקר בפרויקטים של התחדשות עירונית, המהווים שיעור ניכר בהיקפי תכנון בנייה עתידיים למגורים. התיקון מבקש לאפשר לוועדה מקומית מוסמכת לבצע עירוב שימושים במתחמי תעסוקה ולהוסיף במתחמים אלו שימושים למעונות יום, לדיור להשכרה, למעונות סטודנטים, לדיור מוגן ולצרכי ציבור. שילובם של שימושים אלו באותו שטח המיועד לתעסוקה יביא לניצול יעיל של השטח וליצירת מרחב עירוני פעיל בכל שעות היום, הכולל שימושים נרחבים התומכים זה בזה באותו המתחם.

ייעול הליך הוצאת היתרי הבניה- כיום הליך קבלת היתר הבנייה בישראל ארוך מהממוצע במדינות ה- OECD(209 ימים אל מול 120 ימים בממוצע במדינות ה-OECD) ומורכב משלבים רבים יותר. על כן מוצע:

• א. היתרים תשתיות – כיום תכנון מפורט לתשתיות לאומיות מתבצע הן בוועדה לתשתיות לאומיות והן במועצה הארצית לתכנון ובנייה. מוצע להשוות תכנית בסמכות ארצית הכוללת הוראות ברמה מפורטת, לתכנית לתשתיות לאומיות, בכל הנוגע לסמכות בדבר הוצאת היתרים, ולקבוע שגם בתמ"א מפורטת או בתשתיות לאומיות שהינן חלק מתכנית שתוכננה בותמ"ל, תינתן אפשרות להגיש בקשה להיתר מכוחה, לרשות הרישוי של הוועדה לתשתיות לאומיות.
• ב. תמרוץ לקיצור זמני מתן התשובות להיתרים של גופי התשתית – בהליך רישוי הבנייה נדרש שיתוף פעולה בין גורמים רבים (דוגמת חברת החשמל, מקורות, רשות העתיקות וכד') לבין רשות הרישוי המקומית שהיתר הבנייה ניתן על-ידה. אי-עמידתם של גורמים אלו בלוחות הזמנים המוגדרים בתקנות התכנון והבנייה, מובילה לעיכובים רבים בהליכי הרישוי. על כן מוצע לקבוע פיצוי בגובה של 350 ₪ בעד כל יום איחור, שאותו ישלמו הגורמים שאינם עומדים בלוחות הזמנים הקבועים בחוק ליזם התכנית.
• ג. לאפשר לוועדה המחוזית להוציא היתר בנייה לאחר ערר – סעיף 152 לחוק התכנון והבנייה קובע כי ועדת ערר רשאית לקבוע כי ההיתר המבוקש יינתן על-ידה. אולם, לוועדות הערר אין למעשה את היכולת ואת כוח האדם לתת היתרי בנייה. לפיכך, על מנת למנוע מצב בו ההיתר לא ניתן על אף החלטת ועדת הערר, מוצע לקבוע כי במקרים שבהם קיבלה ועדת הערר להיתרים את הערר, מגיש התכנית יהיה רשאי לפנות גם לרשות הרישוי המחוזית לשם הוצאת היתר הבנייה.

ייעול פעילותן של החברות הממשלתיות והגברת השקיפות–

א. לקבוע כי רק מינויים של המשנה והסגנים למנהל הכללי, המנהל לענייני הכספים, המבקר הפנימי, היועץ המשפטי ופקידים בכירים נוספים שיקבע דירקטוריון החברה, יהיו טעונים אישור דירקטוריון החברה מכוח סעיף זה.

• לקבוע כי חברה ממשלתית תחויב לפרסם לציבור דו"חות וכן כל מסמך אחר שיקבע שר האוצר שעל החברה או נושא משרה בה להגיש לרשות החברות הממשלתיות לפי חוק, או שלדעת החברה קים עניין ציבורי בגילויו לציבור, הכל בכפוף לסייגים שייקבעו. הרשות תהיה רשאית לפרסם מידע שלא פורסם על-ידי החברה ללא הצדקה, לאחר שנתנה לחברה אפשרות להביע את עמדתה.

רשות שדות התעופה- העברת 1.2 מיליארדי ש"ח מעודפי המזומן של רשות שדות התעופה לאוצר המדינה בשנת 2019. החל משנת 2020, העברת תמלוג שנתי בגובה של 50% מהרווח הנקי השנתי של רשות שדות התעופה לאוצר המדינה. במסגרת זו, נקבעו כללים לשיטת הדיווח והבקרה החשבונאית של הרשות, כך שתתאפשר קביעה של ההכנסות והרווחים בשיטה החשבונאית המקובלת. בנוסף, ההחלטה כוללת קביעת פטור מארנונה על שטחי נמל התעופה בן גוריון. נמל התעופה מוגדר כיום כשטח שאינו משויך לרשות מוניציפלית מסוימת, לאור זאת רשות שדות התעופה אחראית למלוא השירותים המוניציפליים הנדרשים לנתב"ג ומתשלומי ארנונה על שטחיה. ההחלטה מעגנת את המצב בחקיקה.

מסים:

הטבת מס למשרתי מילואים שזכאים לתגמול מיוחד על שירותי מילואים פעיל- ההחלטה מעניקה הטבת מס למילואימניקים שמשרתים מעל ל-32 ימי מילואים בשנה. משרתי מילואים ששירתו יותר מ-32 ימי מילואים בשנה קיבלו מהצבא מענק מיוחד. בגין אותו מענק שילמו המילואימניקים עד כה מס של 25%. כעת, על פי החלטת שרי האוצר והביטחון יבוטל המס. המשמעות היא שבקרוב יקבלו אלפי משרתי מילואים מאות שקלים יותר במסגרת התגמול המיוחד. עלותה התקציבית של ההחלטה מוערכת ב-7.5 מיליון שקלים לשנה. החלטה זו היא החלטה ראשונה של צוות משותף למשרדי האוצר והביטחון המגבש דרכים נוספות כדי להקל על משרתי המילואים וחיילי צה"ל. החלטה זו מצטרפת להחלטת שר האוצר, משה כחלון, להעלות ב-50% את שכר חיילי החובה, החלטה שנכנסה לתוקף בתחילת 2016, ולהחלטות שר הביטחון, אביגדור ליברמן, על תגמול בגובה חצי נקודת זיכוי למס למפקדים בשירות מילואים  ועל הגדלת התגמול למשרתי מילואים עצמאים ב-25%.

הארכת הוראת שעה להגדלת והשוואת נקודות זיכוי להורים עובדים בגין ילדים כחלק מתכנית נטו משפחה- לצד הקצבאות האוניברסליות, מעניקה תכנית "נטו משפחה" של משרד האוצר, תוספת משמעותית לנקודות הזיכוי הניתנות להורים בגין ילדים מיום היוולדם ועד תום שנת המס בה מלאו לילד 5 שנים. זאת, באמצעות הוספת נקודות הזיכוי והשוואתן בין גברים לנשים. הגידול בהכנסה הפנויה של בני זוג שלהם ילדים, צפוי להסתכם בעקבות המהלך באלפי שקלים בשנה. עלות: 1.8 מיליארד שקל בשנה.

שופרסל נכנסת לתחום התיירות – הרשת בשיתוף גוליבר מקימות מיזם תיירות חדש. השותפות עם קבוצת גוליבר שתעניק הנחות מיוחדות לחברי מועדון שופרסל.

מועדון שופרסל הוא מועדון גדול שהפך למנוע צמיחה של הקבוצה ואחראי על פי ההערכות על יות רמ-10% מרווחי הקבוצה.

שופרסל הקימה את חברת הבת "שופרסל תיירות" בשותפות עם קבוצת גוליבר תיירות. שופרסל מחזיקה 53%  מן החברה וגוליבר מחזיקה 47% ממנה.

"שופרסל תיירות" תנהל פלטפורמת תיירות אינטרנטית להזמנת טיסות, מלונות וחבילות נופש בארץ ובחו"ל, כאשר לחברי מועדון שופרסל יינתנו בו הצעות ערך מועדפות ומותאמות אישית.

השותפות בין שופרסל לגוליבר תאפשר לשתיים למנף את יתרונותיהן – שופרסל עם מועדון לקוחותיה, ערוצי ההפצה והשיווק וערוצי הדיגיטל הנרחבים שלה, וגוליבר עם מובילותה בשוק התיירות ויכולותיה הדיגיטליות בתחום זה.

במעמד החתימה על הסכם השותפות,  אמר מנכ"ל שופרסל, איציק אברכהן: "הקמת 'שופרסל תיירות' היא צעד נוסף להגשמת האסטרטגיה העסקית שלנו לצמיחה ולמובילות כקבוצה קמעונאית במגוון תחומים צרכניים בישראל. השותפות ששופרסל מקימה עם חברת גוליבר תאפשר לנו להציע לחברי מועדון הלקוחות שלנו הצעות ערך משופרות גם בתחום התיירות ובכך לתת מענה נרחב יותר לצורכי הלקוחות שלנו. אני מברך את חברת גוליבר על השותפות עמנו ושמח לצאת יחדיו לדרך משותפת זו".

מנכ"ל קבוצת גוליבר, אורי אלון אמר: "אני שמח מאד על המיזם החדש שאנו מקימים. מובילותה של גוליבר בשוק התיירות ויכולותינו הדיגיטליות בפרט יתנו ערך אדיר בהקמת המערך התיירותי המשותף עם שופרסל. אני מאמין שביחד נשנה את שוק התיירות הישראלי וננגיש אותו להמוני לקוחות גם במחיר וגם בחוויה דיגיטלית מותאמת אישית".

קבוצת גוליבר הינה קבוצה טכנולוגית, המחזיקה ומנהלת מגוון מותגי Online בתעשיית התיירות בישראל – חברת התיירות גוליבר, אתר השוואת מחירי התיירות – Travelist, אפליקציית הרגע האחרון – חוליו וחברות נוספות בתחום.

הקבוצה הנמצאת בבעלות ערד מרום, אורי אלון ודן אביעזר, הוקמה ב-2001, ומתמחה בעולם התיירות בדיגיטל, ביזמות, טכנולוגיות נסיעות, מסחר אלקטרוני, שיווק באינטרנט, מערכות הפצה, קופונים מקוונים ויישומים ניידים.

המסחר באינטרנט הפך להיות זירה גדולה מאוד של מפגשים בין יצרנים, יבואנים, יצואנים, וסוחרים. חלק גדול מהאנשים הפעילים בזירה, התחיל בהקמת חנות, חנויות ולאט לאט גדל להיקפים משמעותיים. על הרווחים במסחר באינטרנט צריך לשלם מס. אין כאן עניין אפור – זה שחור או לבן, ואם "נופלים" להגדרות של עסק ועסק של תושב מקומי או עסק מקומי, יש לשלם מס. אלא שהתחום הזה היה קצת פרוץ מבחינת אכיפה, וסוחרים רבים ניצלו זאת כדי לא לשלם מס (דרך פעילות בחשבונות בחו"ל). רשות המיסים עושה סדר בעניין, ולאחרונה אנחנו שומעים על הרבה בדיקות ומעצרים בתחום.

והנה הודעה מהיום – נעצרו שני חשודים בהעלמת הכנסות של מיליוני שקלים שנתקבלו ממסחר באינטרנט

בית משפט השלום בתל אביב הורה על מעצרם ושחרורם בערבות של שני חשודים בהעלמת הכנסות של מיליוני שקלים שנתקבלו ממסחר באינטרנט. החקירה בתיק התבצעה בעקבות שיתוף פעולה בין מחלקת חקירות מס הכנסה תל אביב, המחלקה לביקורת ממוחשבת ומחלקת מודיעין ברשות המסים, שנעשה במטרה להרחיב את רשת המס ולאכוף פעילות של מסחר אלקטרוני באינטרנט.

כמפורט בבקשת המעצר, שני החשודים, מינינה נדז'דה (61) וזאב פיינברג (63) מיפו, נעצרו בעקבות מידע לפיו השניים מוכרים סחורה ב- Ebay ולא מדווחים על כך לרשות המסים. חקירתם העלתה כי בין השנים 2017-2010 מכרו השניים תכשיטים, ספרים, כלי כסף וחפצים נוספים בהיקף של כ- 2,500,000 שקל.

כמו כן, נתגלה בחקירה כי השניים נהגו למכור באמצעות בית המכירות הפומביות Hammersite פריטים כדוגמת ציורים, פריטי יודאיקה וחפצי אמנות בהיקף של מאות אלפי שקלים בין השנים 2017-2010. אתמול התבצע חיפוש בביתם של השניים ונתפסו מסמכים וחומרי מחשב.

כאמור, השניים שוחררו בתנאים מגבילים, ביניהם, ערבות עצמית של 400,000 ₪, ערבות צד ג' של 75,000 וצו עיכוב יציאה מן הארץ

מטריקס שנסחרת בבורסה בת"א בשווי של 2.6 מיליארד שקל, חייבת חלק מהצפת הערך בשנים האחרונות למנכ"ל הוותיק – מוטי גוטמן. עכשיו מתברר שגוטמן מתכוון לממש את אחזקתו שנאמדת ב-130 מיליון שקל, על פני השנים הקרובות (החל משנת 2019 ועד 2023). זה לא מעיד על בעיות שגוטמן צופה בקרוב, המימוש הוא ארוך טווח ומתחיל רק בעוד שנה. זה מעיד על כוונה לא להיות בנייר בטווח הארוך, וגוטמן אולי עושה זאת כי הוא מרגיש מיצוי בשווי המניה, או שפשוט הוא רוצה להפוך לנזיל, ולא לשים את כל הביצים בסל של מטריקס.

בכל מקרה, המימוש יהיה על ידי נאמן, ללא קשר להנחיות של גוטמן, שחוץ מההנחייה הראשונית – הכוונה לממש, הוא לא פעיל ולא שולט על עיתוי וכמות המימושים.

הנה הדיווח של החברה בנושא –  החברה מודיעה כי ביום 25 בינואר 2018 אומצה תכנית למכירת ניירות ערך ע"י מר מוטי גוטמן, מנכ"ל החברה (באמצעות רבבה לניהול בע"מ, חברה בבעלותו המלאה) ("המבצע"), בהתאם להוראות עמדה משפטית 101-18 של רשות ניירות ערך: הגנת נמל מבטחים מפני שימוש במידע פנים בעת ביצוע עסקאות בניירות ערך של תאגיד על ידי נושאי משרה בכירה, עובדים ובעלי מניות עיקריים בתאגיד, כדלקמן:

א. פרטי המבצע: מוטי גוטמן, ת.ז. 057260341 (באמצעות רבבה לניהול בע"מ).

ב. שם נייר הערך: יחידות מניה חסומות (RSU); מספר נייר הערך: 4450177.

ג. תאריך אימוץ התכנית: 25 בינואר 2018.

ד. סוג העסקאות שיבוצעו בהתאם לתכנית: מכירת המניות שתנבענה ממימוש אוטומטי של יחידות המניה החסומות.

ה. זהות הנאמן אצלו הופקדה התכנית: איסופ שירותי ניהול ונאמנות בע"מ.

ו. מספר ניירות הערך: 256,890; שיעור מסך ניירות הערך מאותו סוג: 100%.

מספר המניות שינבעו מהמימוש: 256,890; שיעור הון המניות וכוח ההצבעה לאחר השינוי בהתאם לתכנית ובדילול מלא: 0.53%.

ז. תקופת התכנית: תאריך ההוראה הראשונה לפי התכנית – מרץ 2019.

תאריך ההוראה האחרונה לפי התכנית – מרץ 2023.

סערה זה לא נעים ולפעמים זה גם יקר. הסערה של הימים האחרונים גרמה לנזקים בהיקף עשרות מיליוני שקלים לבתים. להערכת יו״ר התאחדות קבלני השיפוצים, ערן סיב: נזקי השיפוצים בעקבות הסערה נאמדים בכ-60 מיליון שקל. בהתאחדות מעריכים כי יותר מ-8000 בתי אב סבלו מנזקים עקב הרוחות והגשמים. הנזקים נגרמים בעיקר בגלל כמות הגשם העצומה בתוך פרק זמן קצר – הזרימה החזקה גרמה לקריסת מערכות הניקוז, רטיבויות קשות –  בסערה הנוכחית היתה פגיעה בקנה מידה רחב בבעלי בתים פרטיים, הרבה יותר מסערות קודמות.

סיב מציין כי הנזקים העיקריים שספגו בתים כתוצאה מעוצמת הרוחות והגשמים העזים הם דודי וקולטי שמש שהונחו על הגגות ללא קשירה טובה ויצאו ממקומם, כמו גם מנועי מזגנים שלא היו קשורים מספיק חזק וניתקו ממקומם, וכן נזילות בעיקר מגגות. בהתאחדות התקבלו פניות רבות מאנשים שאמרו שמים חדרו לבתיהם בעיקר מגגות ומרתפים. לטענת סיב מעבר לנזקים ישירים לרכוש פרטי היו מקרים רבים של נפילת עמודים, רמזורים ושילוט בצידי הדרכים. חלקם קרסו אן התעקמו מעוצמת הרוח וחלקם כתוצאה מחלודה. גם נפילות עצים גרמו נזקים אך הפעם, מציין סיב, רשויות רבות הפיקו לקחים מפעמים קודמות וגזמו עצים טרם הסערה.

כך או אחרת, הסערה זה מצויין לחקלאים ולמפלס הכינרת, אבל יש אלפים שנפגעו בסכומים של אלפים בודדים עד רבבות.

וכמה בכלל עולה שיפוץ? כאן תוכלו לחשב בדיוק – מחשבון שיפוץ

וכאן תוכלו לקרוא את מדריך השיפוץ

מטבעות דיגיטליים – זהירות מפריצות; פריצת ענק בזירת המסחר Coincheck

אחת הבעיות הגדולות של המטבעות הדיגיטליים, מעבר לעניין הבסיסי שמדובר בבועה, היא אבטחת מידע. זירות המסחר של המטבעות האלו לא חסינות מפריצות וגניבות של מטבעות דיגיטליים. הפריצה האחרונה מבטאת את הסיכון – Coincheck אחת מזירות המסחר הגדולות ביפן דיווחה כי האקרים פרצו וגנבו  523 מיליון מטבעות דיגיטליים מסוג NEM (גניבה מהלקוחות) כשהשווי המוערך הוא 530 מיליון דולר. זו הפריצה הגדולה ביותר בעולם המטבעות הוירטואליים, כאשר ב-2014 נגנבו ביטקוינים בשווי של כ-450 מיליון דולר מזירת המסחר  Mt. Gox היפנית.

ביטקוין – כל מה שצריך לדעת

בעקבות הפריצה אז  Mt. Gox התמוטטה למעשה, הפריצה ב-Coincheck והיקפה, מראים  עד כמה חשופים המשקיעים בתחום הזה – אין הגנה מוחלטת, אין חסינות. זה נשמע בטוח שמסבירים לכם על הארנק הדיגיטלי ועל הקודים המוצפנים, אבל האקרים מגיעים גם לשם. הסיכון במטבעות האלו הוא יותר מאשר בכספים שנשמרים בבנקים. למעשה,  בשונה משמירת מזומנים, כאשר המשקיעים שמים את כספם בשוקי המטבעות הקריפטוגרפיים, הם חשופים גם לסיכונים של פריצות. אגב, גם בבנקים תיתכן פריצה באבטחת המידע, והאקרים יכולים לפרוץ גם חשבונות בנק, אבל מעבר לכך שבהרבה מקומות יש למחזיקי החשבונות ביטוח, הפריצות האלו יותר קשות להאקרים.

"דרך ארוכה עוד לפנינו עד שנגיע לאותה רמה של אבטחה כמו במוסדות הפיננסיים המסורתיים", אמר טיילר מור, פרופסור לאבטחת סייבר באוניברסיטת טלסה, "הבורסות שעוסקות בביטקוין ובמטבעות קריפטוגרפיים אחרים הן מטרות עסיסיות לפשעי סייבר".

גילוי מרצון זה מהלך שבו אנשים שיש להם כספים לא מוצהרים יכולים להצהיר עליו ולקבל פטור מהעבירה הפלילית. מסתבר שיהלומנים רבים פנו לתהליך הזה והצהירו על הונם ולמעשה הכשירו אותו.

גילוי מרצון – לגלות או לא לגלות?

היהלומנים עד כדי כך בולטים בתהליך הגילוי מרצון שמנהל רשות המסים משה אשר והמפקחת על הבנקים חדוה בר התייחסו לאחרונה באופן ספציפי ליהלומנים שעוברים תהליך כזה כדי להקל עליהם בהתקשרות מול הבנקים. השניים שלחו מכתב לבנקים בנושא פתיחת חשבונות ומתן אשראי ליהלומנים. במכתב הם מדגישים כי הבנקים יכולים להסתמך על הגשת בקשה לגילוי מרצון כצעד מפחית סיכון ציות לחוקי המס בישראל.

המכתב מגיע אחרי שנים קשות בתעשיית היהלומים, לצד הונאות גדולות בענף. הקשיים האלו גרמו לבנקים להקשות את הפעילות מול היהלומנים  כשכל פרשה (הונאה) או הוראה רגולטורית סוגרת עוד יותר את האפשרות של היהלומנים מול הבנקים – לרבות פרשת הבנק המחתרתי, קביעת עבירת מס כעבירת מקור לעניין הלבנת הון, דוחות כספיים ללא חוות דעת חלקה של רו"ח ועוד. על רקע זה ירד האשראי הבנקאי לענף היהלומים כשבנקים מסוימים החליטו לצאת ממתן מימון לענף.

אבל לפני מספר חודשים היה שינוי. רשות המסים הסדירה את מנגנון המיסוי של היהלומנים בארץ ואפשרה להם לפנות להליך של גילוי מרצון שדרכו כאמור הם מסדירים את תשלום המס על הכנסות שלא דווחו בעבר, ללא נקיטת הליכים פליליים. המהלך הזה יפחית את הסיכון שלוקחים בנקים שמנהלים חשבונות ומספקים אשראי ליהלומנים. המהלך הזה יקל על היהלומנים לחזור לעבוד מול הבנקים שכעת יתייחסו למי שעבר גילוי מרצון כאחד שהצהיר על הונו השחור והוכשר על ידי רשות המיסים.

במכתב של אשר ובר הודגש  כי בשנת 2018 הבנקים יכולים להסתמך על אישור על הגשת בקשה להליך גילוי מרצון מצד יהלומנים (כל עוד לא נדחתה הבקשה) לצורך ניהול הסיכונים שלהם, כבר בשלב הביניים, עוד לפני שהסתיים הליך הגילוי מרצון. אשר ובר מדגישים שהדבר יתרום ליכולת של הבנקים לאשר ליהלומנים לנהל חשבונות בנק כבר בשלב הביניים.

גילוי מרצון – לגלות או לא לגלות?