"הבנקים הגדולים מחסלים את התחרות בענף ה-P2P" כך טוען אייל אלחיאני, מנכ"ל טריא במסגרת הדיון שיזמה ח"כ רחל עזריה, יו"ר ועדת הרפורמות.

עזריה כינסה דיון אודות שורה של מהלכים שיזמו הבנקים כדי לחסום את התחרות בשוק ההלוואות, בהמשך לטענות חברות ה-P2P כי הבנקים הגדולים בישראל מונעים את התחרות בשוק ההלוואות על ידי הטלת מגבלות והגבלות על הפלטפורמות במטרה לדחוק אותן מהשוק. בדיון בו השתתפו נציגי איגוד הבנקים, חברות P2P, משרד המשפטים, הפיקוח על הבנקים והפיקוח על שוק ההון במשרד האוצר כמו גם אלה של רשות ניירות ערך.

אייל אלחיאני, מנכ"ל חברת ה-P2P טריא סיפר במסגרת הדיון על המאבק של החברה בראשה הוא עומד לתחרות הוגנת בענף ההלוואות: "הבנקים הגדולים פוחדים מאוד מהתחרות החדשה שנושפת בעורפם. הם לא יודעים איך להתמודד עם העובדה שאנחנו מציעים מהפכה אדירה מצד אחד עבור מיליוני חוסכים בישראל ומהעבר השני אלטרנטיבה ללווים שיכולים להוזיל את עלויות האשראי שלהם. לבנקים הגדולים אין פתרון טוב יותר לתחרות החדשה אז הם החליטו פשוט לחסום אותנו".

בין העדויות שעלו בוועדה ניתן למנות עיכובים בהעברות כספים, חסימה אקראית של חשבונות נאמנות, הכפשות מטען הבנקים הגדולים בישראל את ענף ה-P2P ועוד. אם לא די בכך, במישור העסקי הבנקים לרגל כניסת חוק ה-P2P לתוקף החליטו להעלות בצורה דרמטית את העמלות לפלטפורמות ההלוואות החברתיות כדי לפגוע במודל העסקי שלהם.

נדב מנסדורף, סמנכ"ל אסטרטגיה בחברת ה-P2P טריא אמר כי "הבנקים פועלים בשיטת מצליח שבו יורים בכח הכלים כדי לפגוע בנו בתקווה שמשהו יצליח. אנחנו שמחים שועדת הרפורמות אינה משחקת לידי הבנקים ופועלת כדי למנוע את נסיונות הבנקים לפגיעה בתחרות".

"ההתעמרות של המערכת הבנקאית והבריונות כלפי פלטפורמות ה-P2P מבהילים. הגופים הגדולים לא בוחלים באמצעים כדי לסכל את התחרות", מסביר מנסדורף.

עו"ד שלומי תורג'מן, שותף מייסד ב- BTB, פלטפורמת ההלוואות החברתיות לבעלי עסקים קטנים ובינוניים בדיון ועדת הרפורמות שהתקיים בנושא: יישום חוק ההלוואות החברתיות:

"הישג לפלטפורמות: בעקבות גרירת רגליים מצד בנק ישראל ותשובות לא ראויות, הורתה חברת הכנסת רחל עזריה לרשות שוק ההון לפתוח בהכנה של הליך חקיקה שייאלץ בנקים לפתוח חשבונות לפלטפורמות וכן יקבע פיקוח על תעריפים.  ראוי שהבנקים יפנימו את פירות רפורמת שטרום. יש לזכור שאנו מקבלים כספים בהעברה בנקאית אך ורק מלקוחות ישראלים שיש להם חשבונות בבנקים ישראלים. לכן, יש לפוגג את המושג הלבנת הון או מימון טרור מפי הבנקים, דבר המעיד על חולשת טענותיהם והפחד שלהם מתחרות אמיתית.

הפלטפורמות פה להישאר ולהוות תחרות ראויה והוגנת לבנקים הן בשוק האשראי והן בשוק החיסכון והפיקדונות שלא זוכים אצלם לריבית".

עוד הוסיף עו"ד תורג'מן כי, "בנק ישראל בדיון החליט לחזור בו מהכנת מסמך ההבנות שאמור היה להסדיר עבור הבנקים את העבודה מול הפלטפורמות ה- P2P, כתוצאה מכך עלה זעמה של חה"כ עזריה שהורתה לרשות שוק ההון לפתוח בהכנה להליך חקיקה שיאלץ את הבנקים לפתוח חשבונות לפלטפורמות ולהעניק להם את ההנחות המגיעות להם במסגרת זו".

לאחרונה המפקחת על הבנקים , ד"ר חדוה בר הודיעה כי היא מעוניינת שהקשר בין הבנקים לביחן הזירות החברתיות יהיה מפקוח, וזאת כדי לא לפגוע בזירות החברתיות (לכתבה המלאה)

מדריך הלוואות חברתיות – מה זה בכלל? האם כדאי לקחת הלוואה חברתית והאם כדאי להשקיע במסגרת הלוואה חברתית (כמלווה)  (למדריך המלא)

בתוך כך, ועדת הרפורמות, קיימה דיון בכדי לבדוק את היערכות גורמי הממשלה לכניסתו לתוקף של החוק המסדיר הלוואות P2P, אשר אושר בוועדה במושב הכנסת הקודם. על פי החוק, רשות שוק ההון היא הרגולטור לפלטפורמות אלה, אך הן מתנהלות דרך חשבונות בנק, והבנקים מפוקחים ע"י בנק ישראל.

יו"ר הוועדה פתחה את הדיון: "הגיעו לוועדה פניות ממספר פלטפורמות של הלוואות על קשיים, ובעת בירור הדברים מול בנק ישראל והבנקים עצמם ניסינו להבין אם מדובר באירועים נקודתיים, כחלק מבלי לידה טבעיים של שינוי משמעותי, וגילינו כי מדובר בתופעה ונרצה להבין בדיון הזה כיצד ניתן לקדם את הדברים".

בחלקו הראשון של הדיון ניתנה במה לנציגי הפלטפורמות השונות לספר על הקשיים שהם חווים. בין החברות הרבות שררה הסכמה כי הבנקים מונעים את פעילותם, אם דרך אי פתיחת חשבונות בנק או דרך מניעת העברות בנקאיות שהיא רוב רובה של הפעילות, וגם אלו אשר מאפשרים את הפעילות, עושים זאת תוך הערמת קשיים, כגון עמלות גבוהות מאוד, חסימה למספר ימים, והפחדת לקוחות פוטנציאליים.

עפר כרמל ממיטב דש הלוואות, אמר: "בשל העובדה שבנקים אחרים לא מוכנים בכלל לעבוד אתנו, בנק לאומי היום הוא מונופול ואנחנו לקוח שבוי, אז אין להתפלא שהוא מעלה מחירים, ואני משלם לו 8% מההכנסות שלי כריבית, שזה ממש ריבית נשך. אנחנו חוד החנית ביצירת אשראי חוץ בנקאי ותחרות לבנקים, ואם לא יגנו עלינו, אנחנו ניסגר. אני מבין שבנק ישראל יגנו על הבנקים בכל דרך, זה בד.נ.א שלהם, אז אני פונה פה לאוצר ולחברי הוועדה – אם לא יעזרו לנו, אנחנו ניסגר". עו"ד רועי כהן, נשיא לה"ב, הגיב: יש לנו פה סקופ – הבנקים סוף סוף מגלים עניין בעסקים הקטנים, ועדיין אנו משלמים, בלי שום סיבה, פי 4 ריבית מעסק גדול. אין ברירה, התשתית של הפלטפורמות היא בבנקים, ולכן העמלות שלהם יגררו את כל התעשייה. מיטב דש הוא לא עסק פילנטרופי, אז אם גובים ממנו 8% עמלה, לאן היא תגולגל? שר האוצר יכול לעשות מעשה פה, ולקבוע עמלה אחידה, בדיוק כמו שעשה מהפכה בתחום התקשורת, ובינתיים חשוב שהוועדה תמשיך ללחות כי היא הגורם היחיד שמניע משהו בתחום".

עו"ד לבנת קופרשטיין-דאש, איגוד הבנקים: "אני מתנגדת לטענה הפופוליסטית כאילו הבנקים פועלים באופן שהם פועלים בשל דאגה מתחרות, למרות שהיא נראית טוב בעיתונים. לבנקים יש מתחרים יותר גדולים מכם! מה שבאמת מטריד את הבנקים, ולא נפתר בחקיקה בשום דרך, זה איסור הלבנת ההון. אם החוזר הסופי של בנק ישראל והצו של רשות שוק ההון יורידו מהבנקים את האחריות הכבדה, כמו בדיקת הנהנים בהעברות בין בנקים, נשמח לקיים דיון על גובה עמלות, אופי השירות וכו'".

ח"כ חיים ילין (יש עתיד): "המדיניות צריכה להשתנות. יש פה שני רגולטורים – הפלטפורמה והמפקח על הבנקים. לא הגיוני שאנחנו כמחוקקים מעבירים חוקים והרגולטור על הבנקים 'תוקע' אותם. שינויים לוקחים זמן וכוח וכדי שהציבור ירוויח מהחקיקה, צריך שהרגולטור על הבנקים ישתף פעולה ולא יעשה את הפעולה ההפוכה".

חלקו השני של הדיון היה התייחסות משרדי הממשלה לדברים, ובראשם לטענות בדבר אי ההתקדמות בהסדרת השוק. אמש, זמן רב לאחר קביעת מועד הדיון בוועדה, פרסם הפיקוח על הבנקטים טיוטת הנחיות, להערות הבנקים והציבור, אשר אמורות להסדיר את פעילות הבנקים אל מול הפלטפורמות עד לכניסת החוק לתוקף. ביקורת רבה נשמע מהחברות השונות על כך שהטיוטה עוסקת קודם כל בחשיבות ניהול הסיכונים מצד הבנקים – ההסבר שלהם לקשיים אשר חוות החברות מולם – ורק בהמשך מדברת על חשיבותה של התחרות. בהמשך הדיון, הסתבר, כי הדבר נעשה ללא כל תיאום בין בנק ישראל לבין רשות שוק ההון.

סימה שפיצר, הפיקוח על הבנקים: "כרגע מגרש המשחקים אינו אחיד ומאוזן, וכל הסיכון כרגע הוא על הבנקים אשר כפופים לחקיקת איסור הלבנת הון דרקונית מאוד. אנחנו רוצים לעודד תחרות, אבל אני מופתעת שאתם מופתעים, שאנו גם דורשים מהם לנהל נכון את סיכוניהם. אנו כן מופתעים מהתהליך, שכן בדיון פה יש חברות שכלל לא ידעתי שהן פלטפורמות, ואת הטענות שלהן לא קיבלתי מהן או מרשות שוק ההון כדי לטפל, אלא קראתי כליהן בכתבות בעיתונים. לא ניתן להאשים אותנו בחסור שיתוף פעולה אם לא נעודכן בתקלות בזמן אמת".

עו"ד ברוך לוברט, רשות שוק ההון: "אנחנו נערכים ליישום החוק, ועובדים על הצו אשר יסדיר את חובות הפלטפורמות בעניין איסור הלבנת הון. חייב להיות שיתוף פעולה בין הרגולטורים, ופנינו לפיקוח על הבנקים עם תלונות ועם הערות לגבי פעילות הבנקים, כמו התחייבנו במזכר ההבנות שחתמנו עליו בעת שלבי חקיקת החוק. אמנם הסמכות אצל המפקחת על הבנקים, אבל יש חובת היוועצות, שלא התרחשה, בטרם הפיץ בנק ישראל את החוזר שלו אתמול. ללא שיתוף פעולה השוק הזה לא יעבוד כמו שצריך".

שפיצר השיבה: "זה תהליך העבודה שלנו – ועדות מייעצות נקבעות שנה מראש, והתקיים דיון פנימי ביום חמישי, והפצת הטיוטה פותחת את הליך הדיון הציבורי. אנחנו מתכוונים ליישם את מזכר ההבנות, אבל אנו חייבים להיות מעודכנים בבעיות בזמן אמת"

יו"ר הוועדה, ח"כ עזריה, סיכמה: "הלבנת ההון הייתה טיעון משכנע, אם זה היה טיעון נקודתי, ולא גורף מול כל החברות. ברור שהנושא מאתגר את המערכת הבנקאית, אבל היא חייבת להתמודד עם הסיטואציה המורכבת, ולא להתחבא מאחורי אותו טיעון עש ששחקה אותו. נתנו לבנקים את הזמן הראוי להסדיר את הנושא, וגם לבנק ישראל, שהטיוטה שהפיץ אתמול ממש לא נותנת מענה לצורך בתחרות".

"אני פונה לפיקוח על הבנקים ליישם את מזכר ההבנות, ולעבוד בשיתוף פעולה עם רשות שוק ההון על הנוסח הסופי של החוזר. אמירה, או דרך פעולה, כאילו רשות שוק ההון היא כמו כל גוף אחר בתהליך גיבוש הנוסח הסופי חוטאת לכל מה שעשינו בתהליך החקיקה. הרי הסכמנו פה כולנו ללכת על 'מסלול רך' שלא יחייב חקיקה, אלא שיוסדר ביניכם, ועכשיו מתעלמים מהסכמות אלה".

"הוועדה מבקשת כי החוזר הסופי יופץ עד סוף החודש, ובמקביל מבקשת מרשות שוק ההון להתחיל לגבי תיקון חקיקה שיסדיר את הדברים במקביל. אם העבודה המשותפת תיעשה כמו שצרי, והלוואי שכך יהיה, החקיקה תתייתר, אבל לאורך לוחות הזמנים עד כה, הדברים חייבים להיעשות בינתיים במקביל".

"הנחת העובדה שלנו כמחוקקים הייתה שהפלטפורמות האלה חשובות לשוק ולתחרות. הדיון הזה, יותר מכל, מצער אותי, כאזרחית, שהעבודה שאנו עושים פה, כמחוקקים, צריכה כזה ליווי  כדי שגורמי הממשלה יוציאו את הדברים לפעול"

לאחרונה המפקחת על הבנקים , ד"ר חדוה בר הודיעה כי היא מעוניינת שהקשר בין הבנקים לביחן הזירות החברתיות יהיה מפקוח, וזאת כדי לא לפגוע בזירות החברתיות (לכתבה המלאה)

מדריך הלוואות חברתיות – מה זה בכלל? האם כדאי לקחת הלוואה חברתית והאם כדאי להשקיע במסגרת הלוואה חברתית (כמלווה)  (למדריך המלא)

בוקר טוב ד"ר חדוה בר, המפקחת על הבנקים. המפקחת החליטה שהגיעו מי עד נפש, במיוחד על רקע התלונות של הזירות החברתיות למתן הלוואות והיא דורשת מהבנקים לשתף פעולה עם הזירות האלו.

המפקחת מסבירה בפתיח המכתב לבנקים כי הכוונה היא להסדיר את פעילות פלטפורמות ה-P2P מול המערכת הבנקאית, עד להסדרה מלאה על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון וכניסת צו איסור הלבנת הון לתוקף.

"לאחרונה אנו עדים לפעילותן של פלטפורמות המפגישות באופן מקוון בין מלווים לבין לווים. פלטפורמות אלו לתיווך באשראי מוכרות כ"פלטפורמות P2P", מסבירים בפיקוח על הבנקים, "בשנים האחרונות חלה עלייה בחשיפת התאגידים הבנקאיים לסיכוני ציות. סיכונים אלו נובעים הן מהגישה המחמירה של רשויות החוק בעולם ובארץ כלפי עבירות מתחום הלבנת הון, לרבות עבירות מס, והן מהתפתחויות טכנולוגיות וכלכליות המובילות לאפשרויות לניצול לרעה של התאגידים הבנקאיים כאמצעי לביצוע עבירות על החוק. סיכונים אלו מחייבים את התאגידים הבנקאיים בניהול סיכונים מורכב ומאתגר.

"ביום ה-24.7.17 אושרה במליאת הכנסת הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים לפיה יפוקחו גופים אלו על ידי הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון וכן נקבע בחוק כי הוא ייכנס לתוקפו ב-1 בפברואר 2018 (כחצי שנה לאחר פרסומו). כמו כן, טרם פורסם צו איסור הלבנת הון שאמור לחול על גופים אלו. נכון להיום, פלטפורמות ה-P2P עדיין פועלות ללא רישיון, ללא רגולציה מתאימה וללא צו איסור הלבנת הון בתוקף. הפיקוח על הבנקים פועל להגברת התחרות במערכת הפיננסית תוך שמירה על ניהול סיכונים מושכל. לנוכח הקשיים שבהם נתקלו גופים המפעילים פלטפורמות P2P בניהול חשבון נאמנות בתאגיד בנקאי, ובכלל זה, סירוב לפתוח חשבונות נאמנות לאור היותם גופים לא מפוקחים ע"פ דין ובשל החשש לסיכונים שפעילותם הלא מפוקחת משפיעה על המערכת הבנקאית, נחתם ביום 25 ביוני 2017 מזכר הבנות בין הפיקוח על הבנקים לרשות שוק ההון, הביטוח והחסכון, שנועד לסייע לגופים אלו עד לכניסתה לתוקף של הרגולציה הרלבנטית".

ובכן לאור כל ההתפתחות בשוק ההלוואות החברתיות, הפיקוח על הבנקים דורש מהבנקים את ההיערכות הבאה – "על פי, טיוטת ההוראה, עד כניסת החוק לתוקפו והחלת צו איסור הלבנת הון על פעילותן של פלטפורמות ה-P2P, על הבנקים לפעול ליישום, בין היתר, של הכללים הבאים בפתיחה וניהול של חשבונות נאמנות כחלק מפעילות פלטפורמות ה-P2P: כל אחד מחמשת התאגידים הבנקאיים הגדולים נדרש לקבוע מדיניות ונהלים מפורטים לניהול חשבונות לפלטפורמות ה-P2P אשר ישקפו, בין היתר, גישה מבוססת סיכון.  המדיניות המאושרת ופרוטוקול הדיון בדירקטוריון יועברו לפיקוח על הבנקים בתוך 90 יום. השיקולים בבסיס המדיניות והנהלים יבחנו ויאושרו על ידי המפקחת על הבנקים, בהיוועצות עם הממונה על שוק ההון.

"כמו כן, תאגיד בנקאי ימסור לכל מפעיל מערכת לתיווך באשראי שמבקש לפתוח אצלו חשבון גילוי מלא אודות עלויות ניהול החשבון הצפויות, ומדדי ביצוע של פעולות בחשבון וזאת, מבלי לגרוע מהוראות כל דין. על מנת להקל על הקשיים בהם נתקלות פלטפורמות P2P ולצמצם את הסיכונים הכרוכים בפעילות התאגידים הבנקאיים עם גופים אלו והחיכוכים הנובעים מכך, קורא הפיקוח על הבנקים לרשות שוק ההון ולוועדת חוקה חוק ומשפט להאיץ את פרסום ההוראות הרלבנטיות".

כיום אגב, רק בבנק לאומי ניתן לפתוח חשבון של הלוואות חברתיות (חשבון בנאמנות).

מעודכן ל-03/2018

חניית נכים – כל מה שצריך לדעת; גם על  הטוב, הרע והמכוער

חניה לנכים מאפשרת לנכים להחנות את הרכב במקומות המיועדים לנכים ובמקומות שהחניה אינה מותרת בהם, בהתקיים תנאים מסוימים (הקבועים בחוק חניה לנכים) שעיקרם –  אי הפרעה לתנועה. כלומר, נכים יכולים להחנות בחנייה המיועדת להם וגם במקומות שאינם מתרים לחניה, אבל שלא מפריעים לתנועה.

חניית נכים זה רעיון מבורך – צריך להקל על נכים בחיפוש חניה, אחרי הכל, הם מוגבלים (בחלקם) בתנועה, וחניה מרוחקת עלולה להקשות עליהם.  כדי להחנות בחניית נכים יש לקבל תג חניה (תג אחד עבור שני כלי רכב) אם שניהם משמשים להסעת הנכה וזה יכול להיות שני כלי רכב שלא בבעלות הנכה, המשמשים את הנכה דרך קבע.

חניית נכים זה טאבו מבחינת הציבור – אסור להחנות בחניית נכים, ומי שחונה בחנייה כזו עובר על החוק, מקבל קנס גדול, אבל לא פחות חשוב מזה – מדובר בעבירה מוסרית. הציבור בארץ ביחס לחניית נכים ממושמע  ברובו, אך בשנים האחרונות יש יותר ויותר מקרים של קנסות על חניית נכים (מנתוני העיריות הגדולות). אז למרות שעדיין זה "בקטנה", זה לא צריך להיות בכלל. זאת הטבה שמגיע לנכים, אל תקחו את זה מהם.

עד כאן, זה הטוב – הטבה לקבוצה שזכאי לה. אבל נקפוץ למכוער. על-פי החוק, השימוש בתג מותר רק כאשר הנכה נמצא ברכב (כנהג או כנוסע), אבל יש מצבים שמשפחות הנכים מנצלות זאת ומשתמשת ברכב עם תג נכה שלא ממש (בלשון המעטה) משמש את הנכה (כנוסע או כנהג) – כלומר, קיום תג נכה / תו נכה במשפחה מנוצלת לשימוש בחניית נכה ברכב שלא בהכרח משמש את הנכה עצמו – בינתיים הסוגיה הזו לא נאכפת, בעיקר בגלל הנושא הרגיש, אבל במקביל לעלייה המטאורית בחניות נכים, כשבמקביל נהיה קשה יותר ויותר למצוא חניות ברחבי הערים במרכז, הסוגיה הזו היא סוג של פצצת זמן.

חניית נכים – איפה ניתן לחנות?

חניית נכים אפשרית במקומות מסומנים, וכאמור גם במקומות מעין אסורים לחניה כל עוד אין הפרעה לתנועה. כמו כן, במקרים רבים, ניתן להחנות רכב עם תג בחניה המסומנת בכחול לבן – ללא תשלום. אבל, לא מדובר בתקנה ארצית, ולכן, יש לוודא את קיום הזכאות מול הרשות המקומית שבתחומה חונים.

החוק קובע כי בעל תג חניה לנכה פטור מתשלום על חניה במקום ציבורי, שהגישה הנגישה היחידה למקום  היא דרך חניה ציבורית בתשלום.

תג החניה הוא  כרטיס קשיח, כאשר בעת החניה, יש להצמיד את התג לחלון הקדמי מצד שמאל של הרכב או בחלון הצדדי בצד הנהג, באופן שיאפשר לראותו בבירור. תוקפו של תג החניה לנכה הניתן לצמיתות – 8 שנים. מספר שבועות לפני תום התקופה יחודש התג אוטומטית על-ידי אגף הרישוי ויישלח לביתו של הנכה, ללא כל צורך בפנייה למשרד הרישוי.

סוגי התגים המונפקים לזכאים: תג כחול עם סמל של כיסא גלגלים – לנכים הזקוקים לכיסא גלגלים, או לרכב כאמצעי תנועה בשל מוגבלות ברגליהם.

תג עם סמל משולש ירוק – לנכים שאינם מרותקים לכיסא גלגלים. שני התגים (הכחול עם סמל כיסא הגלגלים והירוק), שמסומנת עליהם כלנית – לנכי צה"ל.

חוק חניה לנכים אינו עושה הבחנה בין הסוגים השונים של התגים. על-פי פקודת התעבורה, רכב הנושא תג עם סמל כיסא גלגלים, רשאי לנסוע בנתיב המיועד לתחבורה ציבורית כאשר הנכה נמצא ברכב.

מי זכאי לתג נכה/ תו נכה?

יכולים להגיש בקשה כל מי שסובלים ממחלה או מספר מחלות שבגינן יש קושי בהליכה. נכה שזכאי לתג הוא אדם שמתקשה בהליכה, תנועותיו מסוכנות לבריאותו או שהוא מרותק לביתו, בהתאם לדוחות רפואיים עדכניים.

בהתאם לחוק חניה לנכים, זכאי לתג נכה ותג עיוור (בעל תעודת עיוור / לקוי ראיה), מי שעונה על אחד מאלה: נכותו הרפואית היא בשיעור 60% לפחות ותנועתו ללא רכב עלולה לערער את מצב בריאותו; הוא מוגבל בהליכה וזקוק לכיסא גלגלים לצורך ניידותו; הוא נכה הזקוק לרכב כאמצעי תנועה בגלל רגליו הנכות.

חשוב להבהיר – הגדרת נכה לצרכי מס, לצרכי ביטו לאומי ולצרכי קבלת תג חניה, הן לא תמיד זהות. כל אדם המעוניין שתיקבע לו נכות רפואית (כללית) מטעם המוסד לביטוח לאומי שלא באמצעות תביעה לקצבת נכות, יכול להגיש בקשה לרשות המסים ולהיבדק על-ידי ועדה רפואית לפטור ממס הכנסה. גבר שחלה במחלה הגורמת לנכות לאחר שהגיע לגיל פרישה, אינו יכול להגיש תביעה לקצבת נכות בשל גילו, אך אם יכול לקבל הטבות הניתנות בגין נכות רפואית (שאינן מותנות בקבלת קצבת נכות), לרבות תג חניה.

איך מקבלים תג חניה?

כדי לקבל את התג יש להכין את כל המסמכים הבאים: טופס בקשה לתג נכה ופטור מאגרת רישוי; צילום תעודת זהות + ספח;  צילום רשיונות רכב;  מכתב בחתימתו של הנכה המציין את מספרי הרכב המבוקשים על התג (עד שני כלי רכב);  מוגבלי ניידות בכל הגילאים שניידותם נבדקה על-ידי משרד הבריאות לפני גיל 67 יצרפו את האישור של משרד הבריאות.

אם לא קיים אישור על מוגבלות בניידות מטעם משרד הבריאות, יש להגיש מסמכים עדכניים מרופא המומחה בתחום המחלה לרבות התייחסות ליכולת התנועה של מגיש הבקשה. כמו תמיד, שמעבירים מסמכים לרשויות, צריך  לשמור על עותק מכל מסמך.

אם מדובר בנכי צה"ל – יש לוודא כי קיים אישור ממשרד הביטחון (האישור מועבר באופן אוטומטי ישירות למערכת משרד הרישוי). אם מדובר בעיוורים – יש לוודא כי קיים אישור ממשרד הרווחה (האישור מועבר באופן אוטומטי ישירות למערכת משרד הרישוי).

במקרה שמדובר בנפגעי פעולות איבה – אישור מהמוסד לביטוח הלאומי (אגף נפגעי פעולות איבה) שהם נכים ושתנועתם ללא רכב עלולה לערער את מצב בריאותם.

כאשר הנכה המבקש תג חניה אינו בעל הרכב יש לצרף את המסמכים הבאים:

צילומי תעודות הזהות והספח של שניהם (להוכחת הקרבה המשפחתית).

אם הרכב רשום על שם בן/בת זוג ללא נישואים של מבקש התג: צילומי תעודות זהות וספח של שני בני הזוג, וכן חוזה/הסכם נישואין/הסכם ממון/תצהיר מעורך דין או מבית משפט, כי השניים חיים ומנהלים משק בית משותף כבני זוג.

אם הרכב רשום על שם מי שאינו בן משפחה מדרגה ראשונה של מבקש התג (כגון גיס, חבר, או בני זוג של ילדיו): תצהיר של מבקש התג ותצהיר של בעל הרכב (חתומים על-ידי עורך דין) על כך שהרכב משמש את מבקש התג.

אם הרכב רשום של שם חברה: אישור עם לוגו וחותמת החברה (ראו דוגמה) המציין שהרכב עומד לשימושו של הנכה וכולל את מספר הרכב ופרטי הנכה.

ברכב הרשום על שם חברת השכרה/ליסינג: אישור מחברת ההשכרה כי הרכב עומד לשימושו האישי של הנכה, כולל לוגו וחותמת (ראו דוגמה), ח.פ. ומספר רכב ופרטי הנכה (שם ותעודת זהות).

את טופס הבקשה בצירוף המסמכים יש להעביר למשרד התחבורה, היחידה לטיפול במוגבלי ניידות במרכז עדכון ובקרה ת"ד 72 חולון מיקוד 58100. אגב, ניתן להעביר את הבקשה גם באופן מקוון (לשם כך יש לסרוק את טופס הבקשה וכל המסמכים והאישורים הרלוונטיים לקובץ PDF אחד).

הטיפול בבקשה לתג חניה לנכה אורך עד 90 ימים מיום הגעת הבקשה ליחידה לטיפול במוגבלי ניידות. תוכלו להתעדכן – מספר הטלפון לבירורים: 1-222-56-78 או בחיוג מקוצר מכל הרשתות: 5678* (המוקד פועל בימים א'-ה' משעה 07:00 בבוקר עד 20:00 בערב)

תשלום אגרת רישוי מופחתת

רכבים שמקבלים את תג החניה מקבלים גם פטור מתשלום אגרת רישוי (תשלום מופחת בגובה 27 שקל בלבד). ניתן, במקרים מסוימים, לקבל החזר רטרואקטיבי על הסכום לפני שהתקבל התג. למעשה, היום הקובע לצורך ביצוע ההחזר הוא היום שבו אושרה הנכות, או היום שבו בוצעה העברת בעלות על רכב זכאי.

לצורך קבלת החזר רטרו יש למלא טופס בקשה להחזר אגרת רישוי ולשלוח למשרד הרישוי.אפשר, וזה עדיף – למלא ולשלוח טופס מקוון. יש לצרף לטופס, צילום המחאה ריקה לאימות נתוני הבנק; צילום שיק האגרה; צילום תעודת זהות וספח; צילום רישיון רכב; הורה שהוא אפוטרופוס לנכה מעל גיל 18, יצרף את צו המינוי בחותמת בית משפט. ניתן להגיש את הבקשה בהגעה למשרד הרישוי הקרוב למקום המגורים, או לשלוח את הבקשה בדואר. זה ייקח לכם זמן – עד חצי שנה, אבל זה משתלם.

מחליפים רכב – מקבלים תג חדש

מה קורה כאשר מחליפים רכב? או שמוסיפים רכב נוסף לתג הנכה? פשוט – ממלאים טופס בקשה להנפקת תג נכה במקרה של החלפת רכב/הוספת רכב. את הטופס מעבירים אל היחידה לטיפול במוגבלי ניידות (מרכז פניות הציבור ת"ד 72 חולון, מיקוד 58100). גם כאן, ניתן להעביר את הבקשות  באופן מקוון (לשם כך יש לסרוק את טופס הבקשה וכל המסמכים והאישורים הרלוונטיים לקובץ PDF אחד). במקרים דחופים אגב,  ניתן להגיע ישירות למשרדי הרישוי.

כדי לחדש תג שפג תוקפו (בתג שלא אושר לצמיתות ומחודש אוטומטית אחרי 8 שנים), יש לבצע שוב את הליך קבלת התג. רצוי, על מנת  למנוע עיכובים יש להתחיל את ההליך כ-90 יום לפני תום תוקפו של התג.

חניית נכה – האם היא אישית?

טוב ,אז כתבנו על הטוב (חניית הנכים בפני עצמה מבורכת), וגם על המכוער (תג נכה לרכבים שלא באמת צריכים זאת), ועכשיו אל הרע – יש נכים שאין להם חנייה.

בדצמבר 2017 בדיון של וועדת הכלכלה, אישרה הוועדה את הצעת משרד התחבורה לתקן את חוק חניה לנכים, על מנת לקבוע כי במקום חניה מוסדר שנקבע לרכב מסוים – החניה בו תהייה מותרת אך ורק לרכב הנכה שמספרו צוין בתמרור. כיום מי שחונה בחניית נכה שיועדה לרכב מסוים, שמספרו נרשם בתמרור הסמוך למקום החניה, צפוי לקנס של 1,000 שקל. אולם אם רכב נכה חונה באותה חניה, על אף שאינה מיועדת לו, הוא לא מבצע עבירה. מאחר שהפגיעה בנכה שהחניה מיועדת לו היא זהה, בין אם החונה במקום החניה שלו הוא ללא תו נכה או בעל תו נכה, אושר לתקן את החוק ולהבטיח שהחניה תישמר רק לרכב הנכה שלו יועדה.

סגנית היועצת המשפטית של משרד התחבורה, עו"ד חוה ראובני, סיפרה כי המשרד יזם את התיקון בעקבות פנייה שהתקבלה מתושב חדרה, בן 83, שהוא ואשתו נכים ויש להם מקום חניה שמור למספר הרכב שלהם בלבד. התושב סיפר כי במקום מגוריו יש מצוקת חנייה וכאשר נכה תופס לו את המקום לא ניתן להזיזו או לבצע אכיפה, והמשמעות היא כאילו לא הקצו לו מקום חניה. לכן, הסבירה עו"ד ראובני, התיקון נועד לכך שנכה שקיבל מקום חניה מסוים יוכל ליהנות ממנו ולא אף אחד אחד, גם לא נכים אחרים.

רשות המסים צוכנה  לפטור ממס שבח קשיש שיבקש למכור את דירתו ליזם התחדשות עירונית. על רקע הדברים אמרה יו"ר ועדת הרפורמות, ח"כ עזריה: הישג גדול וצעד ראשון מני רבים

עוד נחשף בדיון הוועדה: 14 מתוך 31 דיירים מבוגרים נפטרו בפרויקט 'נווה שרת' שטרם הסתיים.

מדריך מס שבח – כל מה שצריך לדעת

הוועדה המשותפת לוועדת הרפורמות ולוועדת החוקה חוק ומשפט, בראשות ח"כ רחל עזריה (כולנו), המשיכה היום (ד') את דיוני ההכנה לקריאות שניה ושלישית של התיקון לחוק פינוי ובינוי (פיצויים) העוסק בפינוי בשל סירוב בלתי סביר ("דייר סרבן"). הדיונים כעת מתמקדים במציאת פתרונות ומגנונים אשר ימנעו את הצורך להגיע להתדיינות משפטית בשל "סירוב בלתי סביר" בכלל, והדיון היום היה המשך ההתעמקות בסוגיית האוכלוסייה המבוגרת בפרט.

יו"ר הוועדה פתחה את הדיון: "נמשיך היום למצוא את הפתרונות אשר יפיגו את החששות והספקות, בקרב אוכלוסיית הקשישים, בכל הקשור לפרויקטים של התחדשות עירונית, עוד בטרם יגיעו בכלל לשלב בו הם נאלצים לסרב לפרויקט".

ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני): "אוכלוסייה זו חוששת באופן אמיתי מעזיבה או עקירה מסביבתם המוכרת בגיל הזה, ומצד השני לא בטוח שהם ייהנו מאותה תשואה עתידית שאמורה להיות המניע לפרויקט. סירוב בשל גיל, או בשל בן זוג במצב סיעודי, ברור שאסור לאפשר להגדירם כסירוב בלתי סביר. צריך למצוא פתרון מיוחד לאוכלוסייה זו, אבל לא פתרון פטרוני כמו מינוי אפוטרופוס עליהם, אלא מישהו שיעזור להם לקבל את ההחלטה בעצמם. הם גם צריכים את כל המידע בפניהם בקבלת ההחלטה וחשוב שתהיה חובה לפרט להם גם על גידול עתידי בהוצאות, כמו דמי האחזקה בבניין החדש והארנונה, שתעלה עם גודל הדירה יעלה".

ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו): אנחנו משיקים ביום שני ועדה מיוחדת לבניית תכנית אב לאומית בתחום הזקנה, ולי יש את הזכות והאחריות הכבדה להוביל אותה. מגיעים אלי מקרים רבים של קשישים שנדרשים לחתום על הסכמים שאינם מבינים להתחדשות עירונית. צריך להחתים כל אדם על מסמך בשפה שהוא מבין אותה, ולא מספיקה החובה בחוק ההתחדשות העירונית, שאם קיימים 20% דוברי שפה זרה, אז יונפק חוזה בשפה זו. בטח באוכלוסייה זו צריך חוזה מותאם ומובן לכל אחד".

יו"ר הוועדה הזמינה לדיון מספר אזרחים ותיקים בכדי לשמוע מהם ישירות על הקשיים בהתחדשות עירונית עבורם. אחת מהם הייתה כנרת טל, מנווה שרת בת"א, שאמרה: "מאיפה יש לאנשים מבוגרים כסף לשלם את התחזוקה של המגדלים האלה? התנגדתי לפרויקט אבל בגלל שאני דיירת עמידר לא התחשבו בי. גרתי קודם בקומה שניה, והיום אני בקומה חמישית. אני שומרת שבת, ואפילו עוד לא יודעים להגיד לי מתי תהייה מעלית שבת בבניין".

עמי סופר, מנהל פרויקטים ב"עזרה וביצרון", ביקש להעיר: "בכובעי השני אני בוועד שכונת נווה שרת וקיבלתי לאחרונה את דירתי החדשה באותו פרויקט. פונו אצלנו 120 משפחות וייבנו 350 יחידות דיור. ערב היציאה לשכירות, לפני כארבע שנים, היו בערך 31 מבוגרים, ולצערי 14 מהם נפטרו בתקופה זו"

עו"ד מתן רבינוביץ', מרכז הגר באוניברסיטת ת"א: "המדינה ניסתה לעשות סדר בשוק, דרך חוק המארגנים, שנותן הגנה מוצדקת לכל תושבי המתחם, אבל איך אנשים עם דמנציה, למשל, שיש להם יום טוב ויום רע, יתמודדו עם מערכת חוזית? צריך להכשיר אנשים שיהיו 'תומכי החלטה' ויסייעו, ורצוי שישכרו לכך ע"י המדינה, ולא צד עם אינטרס". ח"כ שמולי הגיב: "הלוואי ונוכל להיות במצב שבו המדינה תיתן את הסיוע הזה ותגדיר את המלווה ותממן אותו. לדעתי זה לא יקרה, אבל נכון יהיה שהרשות להתחדשות עירונית תבנה מאגר של עו"ס מוסמכים ומוכרים לכך".

נועה אפיק, מנהלת קשרי קהילה בחברת "מוריה": "היה לנו השבוע דיון עם מספר יזמים, שאמרו לנו כי רוב הקשישים מעדיפים שיקנו מהם את דירתם וירכשו להם דירה במקום אחר, עצמאית משלהם, ולא יצטרכו להתמודד עם כל פרויקט. היזמים אמרו שמכירת הדירה דורשת מס שבח וקניית הדירה נדרש תשלום מע"מ, וללא העלויות האלה הם היו שמחים לפתרון כזה. עוד אמרו לנו היזמים כי הם מעדיפים לשלם לקשיש בתשלומים, ולא בבת אחת, אך הקשישים חוששים כי תשלום חודשי פוגע בקצבת הבטחת ההכנסה שלהם".

יו"ר הוועדה ביקשה את התייחסות רשות המסים, שכן עד עכשיו היה ידוע לה שנוא החלפת הדירות מוסדר, ורק נושא התשלום במזומן בעת מעבר למגורים על הילדים הוא סוגיה פתוחה.  מיכל סופר, מרשות המסים, השיבה: "החוק כיום מאפשר פטור ממס שבח רק במעבר לדיור מוגן, ואילו קבלת תשלום מזומן על כל שווי הדירה הוא מימוש זכויות שחייב במס, וזו גם עמדתנו לעתיד. החלפת דירה בדירה, באותו פרויקט, איננה פטור, כי אם דחיית מס, שכן בעתיד נממש את המס על הדירה החדשה המתקבלת בפרויקט. בנושא של רכישת דירה במקום אחר, לדעתי אנחנו נכונים לתת החלטת מיסוי, שפוטרת ממס השבח, אבל לא ממס הרכישה של הדירה החדשה".

יו"ר הוועדה, ח"כ עזריה, סיכמה: " תוחלת החיים מתארכת ושיעור הילודה עולה, וזה מבורך, וכדי לזרז את התהליך חשוב להסיר את החסמים העומדים בפני תהליכי התחדשות עירונית. ביטול מס שבח בקרב אזרחים קשישים הוא הישג גדול וחלק מהרבה צעדים שאנו הולכים לנקוט בדרך לזירוז תהליכי התחדשות עירונית והקלה על אוכלוסיית האזרחים הוותיקים".

"כל הגורמים מבינים את הצורך בכך, רואינו בדיון  שהם נרתמים ועוברים לשלב הפתרונות. משרד המשפטים הסכימו לבחון את נושא חובת ההסכם בשפות שונות, ורשות המסים תדון איתנו על נושא המעבר לילדים ועל נושא רכישת דירה במקום אחר, כפי שכבר הגענו להסכמות על המעבר לדיור מוגן נעמיק גם מול גורמי הרווחה הן בפגיעה אפשרית בהבטחת הכנסה במקרה של מכירת דירה, והן בפיילוט לגבי אותם תומכי החלטה".

"המשך הפתרונות לכלל האוכלוסיות הנזקקות, אשר להן החששות הכבדים ביותר מההתחדשות העירונית, יאפשרו לנו למנוע מצבים של סירוב, להוסיף מאות אלפי יחידות דיור ולעבות את מרכזי הערים הגדולות לטובת כלל תושבי ישראל", אמרה יו"ר הוועדה.

ןרינט – סקירת תוצאות הרבעון השלישי 2018, שמירה על המלצת Outperform עם מחיר יעד של 49$

חברת ורינט (VRNT) פרסמה אתמול בלילה את תוצאותיה לרבעון השלישי 2017, כאשר עקפה את תחזיות הקונצנזוס, עם צמיחה בהכנסות בקצב שנתי של 9% וצמיחה דו-ספרתית ברווח הנקי, על רקע שיפור בשיעורי הרווח התפעולי. הנהלת החברה ציינה מספר עסקאות גדולות בשני תחומי פעילותה, הארגוני והביטחוני, וסיפקה תחזית ראשונית לשנת 2018 – הכנסות של 1.215 מיליארד דולר (צמיחה שנתית של 7%) ורווח של 3.00$ למניה (צמיחה שנתית של 9%). אנו ממשיכים לדרג את מניית VRNT בהמלצת Outperform עם מחיר יעד של 49$, לאור השיפור המתמשך בפעילותה, לצד תמחורה הנמוך לעומת מתחרותיה.

ברבעון השלישי 2017 הציגה ורינט הכנסות של 284 מיליון דולר, צמיחה שנתית של 9%, עם רווח נקי non-GAAP של 0.66$ למניה, מעל תחזיות הקונצנזוס של 282 מיליון דולר ו-0.57$ למניה. המרווח הגולמי עמד על 65%, המרווח התפעולי עלה ל-19.7% והחברה ייצרה EBITDA של 63 מיליון דולר. בסוף הרבעון עמדה קופת מזומני החברה על 382 מיליון דולר, כנגד חוב של 766 מיליון דולר (חוב נטו של 384 מיליון דולר).

פעילותה הארגונית של ורינט (customer engagement) הניבה הכנסות של 185 מיליון דולר (65% מסך המכירות), עם צמיחה שנתית של כ-6%, ואילו פעילותה הביטחונית (cyber intelligence) רשמה הכנסות של 99 מיליון דולר, עם צמיחה שנתית גבוהה של 15%. בחלוקה גיאוגרפית, אמריקה הניבה 150 מיליון דולר (53% מההכנסות), עם צמיחה שנתית של 9%, אזור EMEA הניב 31% מהכנסות, עם צמיחה של 17%, ואילו פעילות החברה באזור אסיה-פסיפיק, המהווה נתח של כ-16% מסך ההכנסות, רשמה ירידה שנתית של 2%.

הנהלת ורינט שמרה על טווח התחזיות לשנה הנוכחית (המסתיימת בינואר 2018), עם אמצע טווח הכנסות של 1.14 מיליארד דולר ורווח נקי של 2.75$ למניה. בנוסף, החברה סיפקה לראשונה תחזית לשנת 2018 (המסתיימת בינואר 2019), בה היא צופה הכנסות של 1.215 מיליארד דולר (פלוסמינוס 2%), צמיחה שנתית של כ-7%, עם צפי לצמיחה של 10% בחטיבה הביטחונית ושל 5% בחטיבה הארגונית, ורווח נקי non-GAAP של 3.00$ למניה. אנו מעדכנים את תחזיותינו בהתאם.

אנו סבורים כי חברת ורינט נמצאת בתהליך התאוששות בפעילותה הביטחונית בשווקים המתעוררים, ובכך צפויה ליהנות משיעורי צמיחה גבוהים בפעילות זו בשנה הקרובה, המלווה בשיפור בשיעורי הרווחיות. במקביל, אנו צופים המשך צמיחה סולידית בחטיבה הארגונית, לאור הביקושים לפתרונות אנליטיים. אנו משמרים את המלצתנו על Outperform עם מחיר יעד של 49$, בהתבסס על מכפיל 14 לתחזית הרווח ב-2019, דיסקאונט לתמחור החברות המתחרות ולתמחורה ההיסטורי של מניית VRNT, ובכך אנו מאמינים כי מניית החברה מהווה הזדמנות אטרקטיבית להשקעה

אקויטל ויואל מתמזגות – מדובר במהלך מתבקש כדי להפחית את מספר השכבות וזאת כדי  לעמוד בחוק הריכוזיות. במקביל להודעה, מנניית אקויל זינקה ב-18% ויואל ב-7%. החברות האלו שרוב נכסיהן נגזר משווי האחזקות הסחירות שלהן (בעיקר החזקות בישראמקו) צפויות להשלים את הרכישה בטווח של חצי שנה.

בסוף התהליך יואל תימחק מהמסחר ותחדל מלהיות חברה ציבורית (המחיקה צפויה באמצעות שילוב של מזומן+מניות אקויטל) והקבוצה תרד לשתי שכבות בהתאם לדרישות חוק הריכוזיות. כחלק מהתהליך, דיווחה אקויטל כי יח"ק בעלת השליטה צפויה לצאת בהצעת רכש חלקית לרכישת 25% מהון המניות  במחיר הגבוה ב- 22% ממחיר הבסיס של המניה (המבנה הפירמידיאלי בקבוצה הוא כזה  שללא רכישה כזו יח"ק תאבד את השליטה במקרה של מיזוג- עלולה להיות מדוללת ל החזקה של 21% בלבד בחברה הממוזגת).

עד כאן העובדות בדיווח. השפעות צפויות במקרה שהמיזוג יצליח:

 הצעת הרכש היא ל כ- 50% ממניות הציבור, במידה שכולם ייענו והקיבול יהיה בשיעור של 50%, רק על הצעת הרכש המניה צריכה לעלות בכ- 11%. בנוסף, אקויטל נסחרת בדיסקאונט על ההחזקה  הסחירה של יואל (11% ביחס למחירי הבסיס הבוקר), דיסקאונט שאמור להיעלם עם השלמת המיזוג, כך שרק שני אלה צריכים להתבטא בעלית מניה של כ- 18%.

מבחינת תימחור המיזוג צפוי להיות די פשוט, מאחר שנכסיה העיקריים של אקויטל הם החזקות ציבוריות בעלי שווי שוק (החזקה ביואל ומניות בישראמקו), כך שדי סביר שהמיזוג יתבסס על השווי הסחיר של אקויטל (הגבוה בכ- 11% משווי השוק ביחס למחיר הבוקר), ואולי עם איזו סוכריה לבעלי המניות של יואל בגובה של אחוזים בודדים (מניח שלא יותר מ- 3%).

הקושי שכן יהיה במיזוג נובע מכך שחברה בשווי שוק של כ- 1.3 מיליארד ₪ אמורה לבלוע חברה בשווי שוק של 3.2 מיליארד ₪ (כ- 1.7 מיליארד ₪ החזקות ציבור). לכן, מאוד ייתכן שכחלק מהתהליך יואל תחלק דיבידנד (היא אינה ממונפת ובעלת יתרת רווחים של כ- 2.2 מיליארד ₪) בהיקפים מהותיים. חלוקה שכזו, תפחית את עלות הרכישה/מיזוג וגם תניב לאקוויטל בעלת השליטה מזומן שישמש אותה ברכישה. חברת החזקות הנסחרת בדיסקאונט גבוה ומחלקת דיבידנד משמעותי- זה מצוין למניה.

 לסיכום, עדיין אין תוכנית רשמית למיזוג החברות וגם אין ודאות להוצאה לפועל של הצעת הרכש, אך התהליך החל ואין הרבה סיבות שהוא לא יושלם בטווח של עד חצי שנה. מדובר על חדשות מצוינות לאקויטל (שאכן מגיבה בעליות חדות ) וחדשות טובות גם ליואל, בעיקר אם התהליך יכלול גם חלוקת דיבידנד משמעותית (אם כי חשוב לסייג שהחברה מעולם לא חילקה דיבידנדים).

ביונדווקס פרמצבטיקה, שמניותיה נסחרות בבורסה בת"א וגם בוול-סטריט פרסמה את האירועים ואבני הדרך העיקריים שהחברה עברה בשנת 2017..

"חברת ביונדווקס עברה שנת פעילות מעודדת ב- 2017, עם תוצאות מבטיחות של ניסוי קליני בפאזה 2b וחיזוק משמעותי של המצב הכספי", כתב למשקיעים, מנכ"ל החברה ד"ר רן בבקוב, "שילוב אירועים אלו הוביל אותנו לקראת ניסוי קליני מרכזי בפאזה 3. ואכן, אנו מצפים לרשום את המשתתפים הראשונים לניסוי ברבעון הרביעי של 2018. אני שמח לנצל הזדמנות זו כדי לענות על מספר שאלות לגבי התוכניות שלנו. כמו כן, ברצוני להודות לצוות העובדים בביונדווקס, לשותפים שלנו במכון ויצמן ולבעלי העניין האחרים על תרומתם. יחד, אנחנו משיגים דברים גדולים ואני מצפה להצלחה בהמשך השנה הקרובה.

 "נקודות ציון ב- 2017 ותוכניות ל- 2018:

ינואר 2017: קרן ההשקעות של מריוס נאכט משקיעה בביונדווקס והפכה לבעלת המניות הגדולה ביותר שלנו. מריוס נאכט הוא ממקימי החברה ויו"ר צ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה (NASDAQ: CHKP). קרן aMoon היא קרן ישראלית חדשה שמתמקדת בתחום הבריאות.

מרס: קיבלנו מענק ממשרד הכלכלה להקמת מפעל מסחרי בגודל בינוני בירושלים לייצור אצווה עבור הקבוצה שנייה של משתתפי המחקר הקליני בפאזה 3. בחודש יולי, נחתם הסכם שכירות לקומה שלמה (כ – 1800 מ"ר) במבנה ביו-פארק בהדסה עין-כרם שבירושלים.

יוני: בנק ההשקעות האירופי (EIB) נכנס להסכם מימון לא מדלל בהיקף של 20 מיליון אירו (כ -23 מיליון דולר) כדי לתמוך בניסוי קליני בפאזה 3 ולצורך השלמת המימון להקמת מפעל הייצור שלנו.

יולי: תוצאות מובהקות סטטיסטית מניסוי קליני בפאזה 2 בשיתוף עם קונסורציום של האיחוד האירופאי: נמצא שחיסון M-001 הוא בטוח לשימוש ומעורר תגובה חיסונית תאית משמעותית. חברי הקונסורציום נמצאים בתהליך של הגשת מאמר לפרסום בכתב עת מדעי מוביל.

ספטמבר: גייסנו 10 מיליון דולר בהנפקה משנית. בעקבות ההנפקה יש לביונדווקס 3 משקיעים אסטרטגיים גדולים המחזיקים בסכום כולל של מעל 30%, כאשר קרן aMoon Partners  של מריוס נאכט נותרה בעלת המניות הגדולה ביותר שלנו.

אוקטובר: התחלנו בהליכים רגולטוריים מול ה- EMA (המקבילה האירופית של FDA)  בנוגע לתוכניות הניסוי הקליני בפאזה 3.

נובמבר: נחתם הסכם לניסוי קליני (CTA) לניסוי קליני בפאזה 2 שיערך על ידי NIH בארה"ב. הניסוי שבמימון NIH יכלול 120 משתתפים עם אתרי ניסוי בטקסס, אוהיו, מיזורי, ואיווה. זהו הניסוי הראשון שלנו בארה"ב תחתFDA  והוא מתוכנן לרבעון השני של 2018. בנוסף מתוכנן ניסוי בפאזה 3 שייערך באירופה.

ינואר 2018: המסחר יתרכז בנאסד"ק בעקבות מחיקה מרצון מבורסת תל-אביב שתחול ב -22 בינואר. יום המסחר האחרון בבורסת תל אביב יהיה 18 בינואר.

 משכנתא לזכאים – למה הזכאים לא מצליחים לממש אותה? אין מסלולי גרייס, תוקף הזכאות קצר, בירוקרטיה מתישה, בנקים שמעלים ריביות וסכומי הלוואה שלא עודכנו מאז 2002. קשה לממש את הזכאות למשכנתא;  התאחדות יועצי המשכנתאות במכתב לשר השיכון את מה שהורג את המשכנתאות לזכאים

משכנתא לזכאים אמורה להיות סוג של מתנה לזכאים – אם אתם עומדים בקריטריונים מסויימים (הנה מדריך בנושא), אתם אמורים לקבל משכנתא בריבית טובה. בפועל, יש הרבה בעיות, העיקרית היא שהריבית לא כזו אטרקטיבית.  על רקע זה,  קיים דשדוש מתמשך בתחום והציבור פשוט לא מממש אותן. התאחדות יועצי המשכנתא מנסה לשנות את העיוותים האלה, ובמה בעצם מדובר –

• אי הפעלת מסלולי גרייס: מתברר כי לקוחות צעירים רבים, במיוחד רוכשים ב"מחיר למשתכן", נאלצים להתחיל לשלם את המשכנתא עוד לפני הכניסה לדירה כשבמקביל הם משלמים גם עבור שכירות. מסלולי גרייס, בהתאמה נדרשת של הריביות, עשויים לפתור את הבעיה.
• תוקף הזכאות קצר מידי: כיום מותר ללקוח לממש את הזכאות רק אם המימוש הינו עד שנה מיום חתימת החוזה. בפועל עקב חתימה מוקדמת על עסקת רכישה מקבלן, למשל, ישנם מקרים רבים בהם הלקוח נזקק לכספי המשכנתא יותר משנה אחרי חתימת חוזה.
• העלאת ריביות על ידי הבנקים: הבנקים מודדים כיום את הריבית בהלוואה על פי שיטות שבפועל מעלה את הריביות ללקוחות, כשבמקביל הבנק מקבל פיצוי מהמדינה על הלוואת הזכאות.
• הקלת הנטל הבירוקרטי: מהמסמך מתברר כי תעודות הזכאות הינן תעודות נייר, המוחזקות בידי בנק אחד בכל עת ועל מנת לקבל הצעת מחיר יש לקחת את התעודה ולהעביר אותה פיזית. זאת ועוד, הליך בקשת הזכאות אינו באתר אינטרנט, ואישורים מסוימים ניתנים אך ורק בתל אביב. בהתאחדות ממליצים להפוך את התהליך לדיגיטלי ואת תעודות הזכאות לתעודות אונליין, חתומות דיגיטלית.
• סכומי הזכאות לא עודכנו מאז 2002, למרות שמדד מחירי הדיור עלה מאז בכ- 209%.
• קשיים לזכאי סיוע בשכר דירה בקבלת משכנתאות לזכאים: כך למשל, בנקים רבים דורשים ביטול הסיוע בשכר דירה עם קבלת המשכנתא, למרות שהדירה עצמה אינה מוכנה והדיירים נאלצים עדיין להתגורר בשכירות.

למדריך משכנתא לזכאים

מדריך משכנתא

מחשבון משכנתא

הנפקות – איך יודעים אם ההנפקה במחיר גבוה? מה זאת הצעת מכר בהנפקה? האם היא מרמזת על כדאיות ההנפקה?  מה זאת עמלת חיתום ומה השיעור שלה מלמד אותנו על אטרקטיביות ההנפקה?

השוק הראשוני ( שוק ההנפקות) חי ובועט – הנפקות אקוויטי (הון) בבורסה שלנו עלו מדרגה בשנה האחרונה ומשיחות עם גורמים בתחום נראה ששנת 2018 תיפתח בסערה. זה עדיין לא גל של הנפקות, וזה לא מזכיר את הנפקות האג"ח , אבל זה הולך וגדל.
במהלך השנה הושלמו, הנפקות ראשוניות (IPO) של נובולוג, אירונאוטיקס, טלרד, לסיכו, מנרב פרויקטים, רציו פטרוליום, ריט מניבים כשבקנה, חברות נוספות לרבות הולמס פלייס, אלמור, האחים, יעקובי, רימון, SK, עדיקה ועוד.

ההנפקות האלו מוצעות לציבור כולו, אך בפועל משתתפים בהם בעיקר הגופים המוסדיים והמשקיעים המתוחכמים. הציבור הרחב כמעט ולא משקיע בהנפקות, וזה ברור – הוא הרי לא נמצא בשוק המשני (המסחר השוטף בבורסה), על אחת כמה וכמה ששוק ההנפקות גדול עליו. אלא שזה לא מדויק – הציבור הרחב אמנם לא משתתף בהנפקות באופן ישיר, אבל הוא חשוף להנפקות דרך הגופים המוסדיים שהם אלו שמנהלים לציבור את הכסף.

הנפקות כרמז לנפילות בבורסה
הנפקות של חברות חדשות בבורסה הן הכרחיות לשוק ההון. למעשה, מדובר באחת מהמטרות העיקריות של הבורסה – להשיג מימון לחברות, ובפועל הן מגוונות את יכולת ההשקעה של השחקנים בשוק.

אלא שהנפקות מבשרות, לפחות בהסתמך על העבר, את המשבר בשווקים. כמעט תמיד לפני נפילה בבורסות היה גל גדול של הנפקות, וההסבר לכך הוא פשוט – רמת המחירים בשווקים היא כזו שקורצת לבעלי הבית לצאת בהנפקה. הרי הכל זה עניין של מחיר, וכשהמחיר גבוה בעלי הבית מוכנים להיות מדוללים. מנגד, אגב, כאשר בעלי המניות קונים זו אינדיקציה להערכתם שהמחיר טוב.
אז אולי אנחנו לא בגל גדול של הנפקות, אבל קצב ההנפקות גדל וזה יותר מרמז על הצפי של בעלי העניין – הרי המטרה שלהם היא למכור ביוקר ולקנות בזול. אין פה הרבה חוכמות, ולכן הנפקה ומכירה היא בעצם הבעת עמדה.

בעלי העניין יגידו לנו שזה לא מש כך, שהם רוצים שאחרי ההנפקה הציבור ירוויח, שהם לא מנפיקים בשיא, שיש הרבה יתרונות בלהיות חברה נסחרת, שהם צריכים את הגיוס עצמו. הכל יכול להיות נכון, אבל הם לא היו עושים את זה במחיר שלא היה מתאים הם לאקזיט.

הנפקות שבהם כסף נכנס לחברה ובעלי הבית מדוללים יוצרים ערך לחברה – היא תשתמש בכסף הזה לצמוח ולהתרחב (יותר נכון, אמורה להשתמש בכסף הזה לצמוח ולהתרחב), אבל יש הנפקות רבות שבהם במקביל לכסף שנכנס לחברה, יש הצעת מכר של הבעלים.

פעם, וזה לא היה מזמן, השוק לא קיבל הנפקות כאלו – הצעת מכר היתה סימן לשוק לא להתקרב להנפקה. הרי זה לא רק שהבעלים מדולל (כמו בהנפקה רגילה) הוא עצמו מוכר מניות ונפגש עם כסף. במילים אחרות, בעל הבית מוכר, האם אתם תקנו שבעל הבית מוכר?
והפלא ופלא – ההנפקות האלו מצליחות. הסיבה פשוטה, יש יותר מדי כסף נזיל במערכת שמחפש תשואה כי הציבור רוצה לקבל יותר מריבית האפס שהוא מקבל בבנק. הציבור קונה קרנות נאמנות, קופות גמל, ומכשירים נוספים ומנהלי ההשקעות בגופים האלו – רוכשים, כי אין להם ברירה. הם לא יכולים להיות מחוץ למשחק. זה פשוט שוק של מוכרים – מוכרי ההנפקות מחוזרים על ידי קונים רבים.

הבעיה שלפעמים מנפיקים לנו חברות בערכים לא ריאליים. הולמס פלייס היתה אמורה לצאת לגיוס לפי שווי של 320 מיליון שקל – מתחנו על כך ביקורת גדולה, ולבסוף החברה בעצת החתמים המלווים את הגיוס הורידו את השווי ל-227 מיליון שקל במקביל להפחתה של הצעת המכר.

עמלת החתמים – מה ניתן ללמוד ממנה
מעבר להצעת המכר שמרמזת על כדאיות ההשתתפות בהנפקה, חשוב גם לבחון את עמלת החתמים. ככל שעמלת החתמים גבוה יותר המשמעות היא שהחברה מוכנה לתגמל יותר את החתם על הצלחה, כי פשוט זה לא טריוויאלי להנפיק במחיר הזה, משהו בסגנון – "אם תצליח לגייס לפי שווי כזה, תקבל עמלה שמנה". מנגד, ככל שעמלת החתמים נמוכה יותר המשמעות שקל להנפיק את החברה המסוימת ולכן התשלום בהתאמה הוא נמוך. אז תיזהרו מעמלות גבוהות, זה לא סתם שהחברה מוכנה לשלם כל כך הרבה כסף.

ומי הם בעצם החתמים? החתמים הם כל יכול בהנפקות – הם אלו שמביאים את החברה הפרטית והופכים אותה לחברה ציבורית. הם בעצם מכירים אותה לאנשי שוק ההון, הם קובעים את המחיר, מקבלים אינדיקציות מהשוק ויוצאים להנפקה ברגע שהם מרגישים נוח עם המחיר (נוח מהבחינה שיהיה לסחורה ביקוש). הם אלו שעומדים מאחורי ההנפקה אם היא לא תצליח. במצב כזה הם יקלטו את הסחורה, אבל אל דאגה, זה שוק שבו יד רוחצת יד – הם יעזרו לחתם אחר בהנפקה אחרת וזה יעזור להם בהנפקה הזו. כל אחד עוזר לשני כדי למכור סחורה (לא כל כך טובה) לגופים מוסדיים שהם בעצם אתם, הציבור.
כן, זה משחק כזה שבו החתמים מרוויחים ( עמלות שמנות מאוד), החברה נהנית (מקבלת הזרמת הון), הבעלים נהנים (תג מחיר גבוה לחברה שלהם ועל הדרך במקרים רבים הם מוכרים מניות), אבל…הציבור לא ממש נהנה.

וחשוב לסייג – זה לא אומר שאין הנפקות טובות שיצרו למשקיעים תשואה. יש, אבל הרוב הוא הנפקות של מניות שבמקרה הטוב מדשדשות ובמקרה הרע יורדות.

עמלות חיתום דוגמאות
הולמס פלייס, רשת משועדוני הכושר, הפחיתה כאמור את מחיר ההנפקה שלה משמעותית. הנה נתונים על תמורת ההנפקה (ברוטו) ועמלות החיתום:

הצעת המכר בהנפקה (של בעלי השליטה) – 28.4 מיליון שקל
התמורה הצפויה לחברה – 56.8 מיליון שקל
הוצאות ריכוז הנפקה 3.8 מיליון שקל
הוצאות אחרות (מוערך) 1.6 מיליון שקל

ההוצאות מסתכמות ב-5.4 מיליון שקל, שזה כ-6.5% מהיקף ההנפקה והצעת המכר. זה הרבה כסף, אבל לפני שלושה חודשים הנפיקה OPC והחתמים נהנו מתמורה של 10% מתמורת ההנפקה. העלויות האלו גבוהות ביחס להנפקות שהיו בשנה האחרונה. רוב ההנפקות היו עם עמלות של 5% עד 7%.

.

מחיר למשתכן – האם זה הצלחה או לא? כאן תוכלו לקרוא מה חושבים על התוכנית הציבור (וגם להשתתף בסקר הגדול) – אתם, ומסתבר שאתם…

היום מדווחים במשרד השיכון ובמשרד האוצר כי הסתיימה ההרשמה להגרלות ההמשך: 14,195 זכאים מסדרות א' ו-ב' נרשמו לההגרלות עבור למעלה מ-2,400 דירות ב-14 ישובים ברחבי הארץ. ההגרלות  מתקיימות בימים אלה  ומכתבי הזכיה יישלחו כבר בשבוע הראשון של דצמבר. 

 שימו לב לנתונים – 14,195 איש ממודדים על 2,400 דירות – כלומר, בחישוב גס סיכוי של 1 ל-6 לזכות. זה תלוי כמובן באזורים, יש אזורים שהסיכוי נמוך מכך, ויש סיכוי שכל הצעה זוכה (בעיקר בפריפריה).

 מנתוני האוצר עולה כי  – 2,468 דירות מוגרלות במסגרת הגרלות ההמשך – 1,161 הינן דירות המיועדות עבור בני מקום שנרשמו משתי הסדרות. הגרלות ההמשך הינן הגרלות עבור יחידות דיור אשר הוגרלו בשנה האחרונה במסגרת התכנית, ועומדות בתנאים המחייבים בפרויקט "מחיר למשתכן" הן מבחינת המפרט והן מבחינת המחיר המוזל. הישובים אליהם נרשמו המשפחות הרבות ביותר לפי סדר יורד הן: מודיעין (7,426), אור יהודה (5,754), באר שבע (3,006), חריש (2,144) וקרית מוצקין (1,721).

במשרד הבינוי והשיכון מקפידים על עריכת ההגרלות בצורה הוגנת ומוצלחת, ותוצאות ההגרלות יפורסמו בשבוע הראשון של דצמבר. בתוך כך, ב-3.12 תיפתח ההגרלה הגדולה הבאה, במסגרתה יוגרלו כ-9,000 יחידות דיור בירושלים, מבשרת ציון, אשקלון, אילת ובעוד מגוון ישובים ברחבי הארץ. לראשונה תיפתח ההגרלה בישובים ערביים.

עד כה, סך כל הזוכים בפרויקט "מחיר למשתכן" מעל ל- 33,000.

עדיאל שמרון, ראש רשות מינהל מקרקעי ישראל, הציג בעיר הנדל"ן של מרכז הבנייה הישראלי את נתוני השיווקים במהלך 2017. לדבריו, "במהלך השנה הזו נסגרו מכרזים לבניית 45,000 יחידות דיור – מספר שיא. מדובר בעסקאות שהקבלנים כבר העבירו את הכספים ושילמו ערבויות ולכן אין מצב שהבנייה לא תחל בקרוב. מדברים על צרכים של 60 אלף יח"ד בשנה, יש כבר 45 אלף עסקאות קרקע מדינה וצריך להוסיף כ-30 אלף יח"ד שייבנו על קרקעות פרטיות. כך שאנחנו עומדים ביעד ההיצע".

שמרון התייחס להסכמי הגג ואמר כי "שיווקנו 8,000 דירות במודיעין ו-5,000 בראשון לציון. בלי הסכמי הגג זה לא היה קורה. אנחנו עושים הסכמי גג גם בפריפריה, אבל שם קצב השיווק נמוך. בראש העין שווקו 8,500 יח"ד מתוך פוטנציאל של 15,400 יח"ד, אבל כרגע יש האטה בשיווקים בגלל התארגנויות התושבים. יש עכשיו התארגנויות בכל הארץ. התושבים מתנגדים לבנייה בגלל בעיות תשתית ותחבורה, אבל אם אף אחד לא רוצה שייבנו לידו אז איפה נבנה?".

בישראל לוקח המון שנים לבנות ושומרון ציין כי "מיום הזכייה במכרז שלבי הפיתוח הבנייה לוקחים בין 3 ל-5 שנים גם קבלנים כמו גינדי ששיווקו ברעש גדול את פרויקט שרונה לקח להם לפחות חמש שנים לבנות, אז למה באים אלינו בטענה?. על מנת לזרז את הבנייה החמרנו בנושא לוחות הזמנים, וקבלן שזוכה במכרז חייב לסיים את הבנייה בלוחות זמנים סדורים".

חיים פייגלין: "הספירה של רמ"י רחוקה מהמציאות"

רשות מקרקעי ישראל סופרת את יח"ד הכלולות בהסכמי הגג עם הרשויות המקומיות כ"היצע דירות" או גידול בהיצע. לצערנו, הדבר רחוק מן המציאות", אמר חיים פייגלין, מבעלי קבוצת צמח המרמן וסגן נשיא התאחדות בוני הארץ בכנס עיר הנדל"ן של מרכז הבנייה הישראלי.

לדברי פייגלין, "רק כ-50% מהסכמים אלו יתממשו וגם זאת לאורך 10 שנים לפחות. זאת כתוצאה משלל חסמים ברמה התכנונית והיישומית של ענף התכנון והבניה בכל מקום בעולם ובישראל בפרט. הסכמי הגג תורמים בפועל לכ-20 אלף דירות לשנה והפוטנציאל שלהם קרוב למיצוי מוחלט. עדיין אין בכך מענה לביקושים של 60 אלף דירות לשנה ומעלה".

"גם הבניה הפרטית על קרקעות פרטיות נמצאת בנסיגה משמעותית בגלל חסמי תכנון ומיסוי והתייקרות משמעותית של הקרקע הפרטית", אמר פייגלין והוסיף כי "סך התחלות הבניה נמצא בירידה משמעותית, כפי שהדבר מתבטא בנתונים המתפרסמים על ידי הלמ״ס".

פייגלין מתח ביקורת נוספת על מדיניות הממשלה בנושא הנתונים ואמר כי "ממשלת ישראל השתיקה כל מקור מידע אחר המפרסם נתונים סטטיסטיים על ענף הבניה והמגורים ונותרה רק הלמ״ס כמקור לגיטימי יחיד לנתונים אשר מוטב וגורמי השוק השונים לרבות הממשלה והשלטון המקומי – יתנו בו את אמונם. אחרת כל השוק יגלוש לכאוס בהעדר נתונים".

"דרושה רפורמה אמיתית ויסודית הכוללת הפשרה מסיבית של קרקע חקלאית בהיקף של כ-300 אלף דונם (המהווים כ-1.5% בלבד מהקרקע הפתוחה בישראל) לטובת מרקמים עירוניים חדשים, צפופים ואיכותיים, אשר יתנו את המענה העיקרי לגידול במשקי הבית בדור הקרוב בישראל. לצד זה ניתן יהיה לקיים גם את ההתחדשות העירונית בערים הקיימות כמוצר משלים למרקמים החדשים. התחדשות עירונית ובניה במרקמים העירוניים הקיימים בלבד – לא תיתן את המענה לביקושים הגואים לדיור בישראל".

הדיווח על עסקאות במקרקעין עובר לאינטרנט

בתחילת דצמבר  תצא לדרך מהפכת הדיווח המקוון על עסקאות במקרקעין. בהתאם להוראות תקנות מיסוי מקרקעין החל ב-1.12.2017 חלה חובת הגשת הצהרה ומסמכים באופן מקוון בלבד. הדיווח המקוון על עסקאות במקרקעין מהווה צעד נוסף לקראת הסטנדרט החדש של "רשות ללא נייר".

 הדיווחים המקוונים נועדו לשפר את השירות, בין השאר, בכך שיחסכו את ההגעה הפיזית למשרדי מיסוי מקרקעין, לייעל את הליכי השומה כך שניתן יהיה להנפיק אישורי מסים לרישום העסקה ברשם המקרקעין בזמן קצר. כמו-כן, יביאו לטיוב ניכר בנתוני העסקאות המפורסמים לציבור במערכת מידע נדל"ן, שמעתה יהיו מלאים יותר בשל השימוש בשדות חובה.

לקראת המהלך השיקה הרשות באתר האינטרנט שלה דף ייעודי ובו מידע מפורט על הדיווח המקוון כולל נוסח התקנות והכללים (לרבות המקרים החריגים שפטורים מהגשה מקוונת), דברי הסבר כלליים, שאלות ותשובות, מצגת להגשת הצהרה מקוונת במערכת שבח.נט ע"י עו"ד מייצג באמצעות כרטיס חכם, מדריך להגשת הצהרה מקוונת למי שאינו מיוצג בעמדת מחשב ציבורי, פרטי התקשרות עם מרכז התמיכה ועוד.

לחץ כאן לכניסה לדף חובת דיווח מקוון על עסקאות במקרקעין https://taxes.gov.il/RealEstateTaxation/Pages/hovat_divuah_mequvan.aspx