זכויות היוצרים באינטרנט מופרות באופן שוטף – שימוש בתמונות ללא אישור, גניבת טקסטים, שימוש בתוכנות פיראטיות ועוד. זה חלק מהחסרונות של העולם "החדש", האינטרנט על יתרונותיו מספק גם את הפינה החשוכה הזו, ובעולם נלחמים בהפרת זכויות יוצרים בקנסות עתק. גם בארץ, יש ליוצרים זכויות משמעותיות על היצירות שלהם ויש קנסות, אבל האכיפה היא עדיין רחוקה מלהיות מושלמת ומעבר לכך, ההפרות הולכות ומתרחבות גם למקומות אחרים.
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, מנסה לטפל בעניין. וועדת הכלכלה החלה להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק זכויות יוצרים, על מנת לטפל בהפרת זכויות יוצרים באינטרנט. היו"ר כבל פתח את הישיבה ואמר כי הוועדה תמיד תהייה בצד של החלשים יותר, במקרה הזה במאים, מפיקים ומבצעים שאין להם את היכולת והעוצמה להיות מאורגנים. עם זאת הוא הבהיר כי הוועדה לא תאפשר לפגוע במשתמשי הקצה בבית, ואמר כי זו גם לא כוונת החוק. "האזרח הפשוט שהוריד תוכן בבית ולא תמיד יש לו את הכלים לדעת מה נעשה לא יקבל נקישה בדלת. הכוונה היא לתת כלים לבתי המשפט להתמודד עם עולם האינטרנט המתפתח", אמר. הוא הבהיר כי ההצעה תעבור וקרא לכל הגורמים לסייע לוועדה להוציא מתחת ידיה את התוצאה הטובה ביותר.
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ארז קמיניץ, הציג את הצעת החוק ואמר כי היא כוללת ארבעה תיקונים משמעותיים. הראשון הוא האפשרות לייצר הליך של חסימת אתרים שמבצעים עוולה ומאפשרים גישה לתוכן פירטי, תוך איזון בין הצורך לשמור על זכויות קניין של היוצרים לבין שמירה על חופש הביטוי. "זה לא דבר פשוט לחסום אתר, אבל אם בית המשפט השתכנע שהתקיימו היבטים מסוימים הוא יוכל להורות על חסימה כדי למנוע פגיעה בזכויות של אנשים", אמר. תיקון נוסף עוסק במתן אפשרות לבית המשפט לחייב זיהוי של המעוול – איתור מי שעומד מאחורי האתר המספק תוכן פיראטי בהתאם לכך שבית המשפט ישתכנע שהמבקש עמד בתאים שיקבעו בחוק. שני תיקונים נוספים נוגעים להעלאת רף הענישה הפלילית למאסר של 3 שנים במקום מאסר של שנה כיום למפרי החוק והחלת החוק לא רק על מי שהעלה את התוכן הלא חוקי אלא גם נגד מי שמייצר את האפשרות להפיץ אותו בצורה משמעותית ומעצים את הנזק.
ח"כ יעקב פרי אמר כי מדובר בפי עבודה של 7 שנים ארוכות ותפקידה של הוועדה הוא לקדם את החקיקה גם אם היא לא מלאה. "האינטרנט הפך לכר נרחב להפרת זכויות יוצרים ותפקידה של הוועדה לנסות על כמה שאפשר להסיר אותו. לא נוכל לעשות זאת באופן טוטאלי אבל נוכל לתת כלים בידי היוצאים להילחם בתופעה ולצמצמה", אמר. ח"כ איילת נחמיאס ורבין הוסיפה: "אנחנו עדים לעולם חדש של עבריינות במרשתת, מי שחושב שחוק מספר לנוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות טועה. היינו צריכים להיות כבר במקום אחר מבחינת הטיפול בבעיה".
יו"ר ומנכ"ל אשכולות, אילי גורליצקי, אמר כי מי שמפיח חיים ביצירה עם האמנים המבצעים, והם מחוץ לחוק. ח"כ עיסאווי פריג' הציע לכתוב על תוכן פיראטי במקום "להורדה לחץ כאן" – "לגניבה לחץ כאן". מנכ"ל הפדרציה לתקליטים, מוטי אמיתי, הציג נתונים שנלקחו מאתר אחד בלבד שהפדרציה מנסה לטפל בו, לפיהם האתר מציע כ-3,000 סדרות להורדה, 96,550 פרקים, למעלה מ-108 אלף צפיות ו-71,744 חברים רשומים. "מדובר באתר ישראלי אחד מני רבים שהכסף שהוא מכניס כלל לא מדווח לרשויות המס, ואתמול בשעת צהריים היו בו 4,446 צופים. הפעילות הזו גורמת לבעלי הזכויות לדמם, אנחנו בנקודת אל חזור מאחר ועד היום החוק לא הותאם לעידן הדיגיטלי", אמר.
נציג האגודה לזכויות האזרח, עו"ד אבנר פינצ'וק, אמר מנגד כי הצעת החוק מקודמת על חשבון אינטרסים וזכויות אחרות. "אני מוטרד לא מגנבים אלא מפגיעה באנשים תמימים", אמר. היו"ר כבל שב והבהיר כי אין כוונה לפגוע במשתמש המזדמן. ח"כ אורן חזן הוסיף כי חסימת אתרים זה לא דבר דרקוני ואין לפסול זאת. הוא סיפר כי במשך השנים רכש מעל 1,700 סרטי DVD כי הוא מעריך את היצירה וצריך מהלך משולב לחנך את הדור הצעיר לשלם עבורה. "כמו שמחנכים לא לגנוב במכולת צריך לחנך לא לגנוב באינטרנט", אמר. נציג הספרייה הלאומית, נועם סולן, מתח גם הוא ביקורת על ההצעה ואמר כי היא לא מאפשרת איזון בין בעלי זכויות היוצרים לאינטרס הציבורי הרחב, וכי בישראל אין אפשרות, שקיימת בעולם, לרכוש למשל סרט בדולר. "יצירה היא מוצר ציבורי, לכן הבעלות על שיר נמשכת רק 70 שנה", אמר. ח"כ חזן הגיב: "מחר אף אחד לא ירצה לכתוב שיר אם גם במשך 70 שנה לא תאפשר הגנה לה ראוי היוצר".
ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא אמר כי אם אנשים לא ירוויחו כסף לא תהייה יצירה, אבל לשמור על יצירה בכלוב שמי שלא משלם לא מקבל יביא למצב שהיצירה תישכח. "צריך איזון, למשל תשלום גבוה בתקופה הראשונה של חיי היצירה, ותשלום מופחת או חינם ליצירה בת 50 שנה ויותר", אמר.
השחקן ליאור דיין סיפר כי הוא כותב סדרה להוט ומודאג מהמצב. הוא התייחס לדברי נציג הספרייה הלאומית וסיפר כי העביר את כל כתבי אביו, אסי דיין, לספרייה ואתמול הם נפתחו לציבור. "אבא שלי אכן היה פרא אדם, כתביו זה היה הדבר היחיד שהוא הוריש לי. לא היה לו שום דבר אחר, וכשמורידים את גבעת חלפון זה פוגע בו ישירות. היוצרים הם לא אנשים שיודעים לחסוך לפנסיה, הזכויות זה הדבר היחיד שנשאר להם", אמר. השדרנית מירי נבו התייחסה לשידורי הספורט ואמרה כי ערוצי הספורט משלמים מאות מיליונים על זכויות שידור ומדי יום מתמודדים עם גניבה. "רק אתמול מצאתי בקלות רשימה של 20 משחקים שניתן היה לצפות בהם בלי לשלם, בעוד שאנחנו מוציאים על זה מיליונים. האנשים שעושים את זה גונבים את פרנסתי שאיתה אני מאכילה את ילדי בבית", אמרה. היא הוסיפה כי בכוונת הוועד האולימפי לנטר את כל הגלובוס בשידורי אולימפיאדת החורף כדי להילחם בצפייה הפירטית. המפיק משה אדרי אמר כי סרט יכול לעלות לו בין 5 ל-20 מיליון שקל וכמו שעירייה לא לוקחת בית שמישהו בנה אחרי 20 שנה אין סיבה לקחת ממנו את הזכויות על היצירה.
היו"ר כבל סיכם את הישיבה ושב והבהיר כי ההצעה תעבור, אך הוועדה תעשה הכל להוציא תחת ידיה את התוצאה הטובה ביותר. הוא קרא לחברי הכנסת להמשיך להגיע לדיונים וביקש ממשרד המשפטים להציג בפני הוועדה השווה בינלאומית ונתונים על אופן ההתמודדות עם הבעיה במדינות אחרות.
רשות ההגבלים העסקיים הודיעה על התנגדותה למיזוג בין אל על וישראייר. ממלא מקום הממונה על הגבלים עסקיים, עו"ד אורי שוורץ, הודיע על התנגדותו למיזוג בין אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ (להלן: "אל על") ובין ישראייר תעופה ותיירות בע"מ (להלן: "ישראייר").
המיזוג הזה היה אמור ליצור חברת לואו קוסט ישראלית משמעותית שתוכל להתחרות בחברות לואו קוסט העולמיות. אלא שמשיקולים שונים המיזוג נדחה על ידי הממונה על ההגבלים. אחת הסיבות העיקריות היא ככל הנראה ההתנגדות של ארקיע. ארקיע חששה שהמיזוג בין אל על לישראייר יותיר אותה בעמדת כח נחותה לעומת המצב הקיים. היא התנגדה להסכם, והנה מסתבר שהצליחה.
אל על היא חברת התעופה הגדולה ביותר מבין חברות התעופה הישראליות, והיקף הפעילות שלה גדול באופן ניכר מכל חברת תעופה אחרת הפועלת בישראל; לישראייר, אחת משתי המתחרות הישראליות היחידות של אל על, נתח נכבד מפעילות התעופה הפנים ארצית, והיקף הפעילות שלה בתחום התעופה הבינלאומית הולך וגדל בשנים האחרונות. כמו-כן, אל על מספקת מזה שנים שירותי אבטחת תעופה בחו"ל לחברות התעופה הישראליות, באופן בלעדי, והיא אף הוכרזה כבעלת מונופולין בשירותים אלה.
במסגרת עסקת המיזוג סאן דור נתיבי אוויר בינלאומיים בע"מ, חברה המוחזקת במלואה על ידי אל על, ביקשה לרכוש את מלוא הון המניות של ישראייר מידיה של חברת אי די בי תיירות בע"מ בתמורה לתשלום סך של כ-24 מיליון דולר ארה"ב ולהקצאה של 25% ממניות סאן דור.
בתום בדיקה מעמיקה של עסקת המיזוג, החליט ממלא מקום הממונה על הגבלים העסקיים להתנגד למיזוג משני טעמים.
ראשית, המיזוג ימנע כל אפשרות לפעילות עצמאית של אל על בקווי התעופה לאילת, ויקבע את הדואופול של ישראייר וארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ (להלן: "ארקיע") בקווים אלה. אל על הפעילה קו טיסות סדיר מנמל התעופה בן גוריון לאילת משנת 2010 ועד ליציאתה מהפעילות בקו בשנת 2013. יציאתה של אל על מהקו הייתה משיקולים תפעוליים ובטיחותיים, ולא משיקולים כלכליים. בידי רשות ההגבלים העסקיים הצטברו ראיות המלמדות על כוונות קונקרטיות של אל על לחזור ולפעול בקו בעתיד עם פתיחתו של שדה התעופה ע"ש אילן ואסף רמון בתמנע, כאשר אישור המיזוג היה מותיר את ישראייר וארקיע כמתחרות יחידות בקו.
שנית, המיזוג מעורר חשש גם לגבי הפעילות הבינלאומית, בפרט על רקע החששות לדחיקת מתחרים הנובעים מהתלות המוחלטת של חברות התעופה הישראליות, ובפרט של ארקיע, בשירותי אבטחת תעופה בחו"ל, שכאמור ניתנים באופן בלעדי על ידי אל על. המיזוג עם ישראייר היה מעצים חשש זה, בין היתר, נוכח הדמיון במאפייני הפעילות של ישראייר וארקיע, אשר עוסקות בעיקר במכירה ושיווק של חבילות נופש וכן בהפעלת טיסות שכר עבור סיטונאי תיירות. כתוצאה מהמיזוג, התועלת של אל על מדחיקה אפשרית של ארקיע באמצעות שירותי אבטחת התעופה צפויה היתה לגדול ולהגביר את התמריץ של אל על לדחוק את ארקיע.
מאל על נמסר כי מדובר לטעמה בהחלטה שגויה אשר בראש ובראשונה משמרת את המונופול של ארקיע על הקו לאילת, שמחזיקה ב-70% מהטיסות. אל על הציגה בפני הרשות תחשיב כלכלי שמבהיר מדוע מדובר בפעילות הפסדית עבורה ושאין בכוונתה בלי קשר למיזוג להכנס לפעילות באילת. יתרה מכך – היא בחרה לצאת ממנה לפני כמה שנים.
החברה אף התחייבה בפני הרשות כי לאחר הרכישה ישראייר תרכוש שני מטוסים נוספים לצורך הפעילות באילת, מה שיוסיף תדירויות לטיסות לאילת ויפחית מחירים בקו לתועלת כלל הציבור. ההחלטה המצערת שהתקבלה היום מעידה כי רשות ההגבלים העסקיים בישראל, בשונה מכל רשות אחרת בעולם, בוחרת להשקיע אך ורק בעידוד תחרות בינלאומית כנגד חברות התעופה הישראליות ומקשה עליהן להתמודד אל מול בריתות ענק בתעופה העולמית. היה מקום לטעמנו שהרשות תנהג ביתר זהירות בבחינת טיעונים שהובאו בידי בעלי אינטרס, כפי שנוהגות רשויות תחרות בעולם במצבים דומים. את מחיר ההחלטה ישלם הציבור.
נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, מרגישה כנראה שהיא צריכה לספק הסברים למדיניות המונטירית של בנק ישראל. הריבית נותרה ללא שינוי – 0.1%, והריבית הנמוכה הזו שאמורה לעודד צמיחה וצריכה, כבר פחות מוורגשת במשק. מנגד, הריבית הזו היא נזק גדול לרוכשי הדירות שרואים בשנים האחרונות איך מחירי הדירות מזנקים גם ואפילו בעיקר המימון הזול – ריבית נמוכה במיוחד במשכנתאות. פלוג גם אחראית על רכישות מט"ח בסכום של מאות מיליארדי שקלים, רכישות שלא עזרו לעצור את שער השקל. הדולר הנמוך הוא מכה קש ליצואנים ולמשק ובנק ישראל התמודד בשוק המט"ח כמו טירון. הוא הצליח לרכוש דולרים והרבה מבלי להשפיע באמת על השער. הוא הצליח להפסיד סכום מוערך של כ-100 מיליארד שקל.
אז הנה ההסברים של פלוג – "כידוע לכם, הוועדה המוניטרית החליטה היום להותיר את הריבית ברמה של 0.1%, ושבה וציינה שבכוונתה להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד. הייתה זו החלטת הריבית הראשונה לשנת 2018. אמנם לא כל הנתונים המסכמים לשנת 2017 נמצאים בידנו כעת, אולם בהזדמנות זו נוכל גם לערוך סיכום ראשוני של ההתפתחויות הכלכליות הרלוונטיות ב-2017, ולנתח את האופן בו הן צפויות להשפיע על ההתפתחויות בשנה הקרובה, ועל המדיניות המוניטרית.
"2017 הייתה שנה טובה למשק הישראלי. גם השנה האינפלציה הנמוכה לא מבטאת חולשה בביקושים, ועל פי ההערכות המעודכנות המשק צמח בשיעור של 3%. במונחים של צמיחת התוצר לנפש, שיעור הצמיחה נמוך יחסית לצמיחה של המשקים של חלק ממדינות ה-OECD . אולם, זוהי תוצאה של העובדה שהמשק הישראלי מצוי בקרבת תעסוקה מלאה, כפי שאראה בהמשך, בעוד חלק מהמשקים המפותחים עדיין סוגרים את פער התוצר שנפתח בשנות המשבר. במצב של תעסוקה מלאה, פוטנציאל הצמיחה של המשק תלוי בקצב הגידול של גורמי הייצור ובפריון. לכן, כפי שבנק ישראל מראה מזה זמן, חשוב להשקיע בפוטנציאל – בהון הפיזי, בהון האנושי ובסביבה העסקית – כדי לאפשר המשך צמיחה מהירה בשנים הבאות. מצד הביקוש, סביבת האינפלציה הנמוכה והמשך המדיניות המוניטרית המרחיבה בחלק מהמשקים העיקריים צפויים להביא לכך שהמדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה גם בישראל, וגם המדיניות הפיסקלית צפויה להיות מרחיבה יחסית.
"לראשונה מזה שלוש שנים, במהלך מרבית שנת 2017 הייתה האינפלציה חיובית, אך סביבת האינפלציה נותרה מתחת ליעד. עליית המדרגה באינפלציה לעומת השנים הקודמות נתמכה בהיפוך הכיוון של מחירי האנרגיה, בהאצה מסוימת של קצב העלייה בשכר הדירה, ובעליית השכר. מנגד, פעלו מספר גורמים לירידת האינפלציה: הייסוף הביא לכך שמחירי המוצרים הסחירים הוסיפו לרדת, על רקע העובדה שהאינפלציה בקרב שותפות הסחר שלנו עדיין נמוכה יחסית, אם כי גבוהה מזו שבישראל; השינויים בהתנהגות הצרכנית והתגברות התחרות במשק ממשיכים לפעול לירידת מחירים, כמו גם הפחתות המחירים שיוזמת הממשלה. מעבר להשפעות הישירות, כוחות אלו משפיעים ככל הנראה גם באופן עקיף גם על סביבת האינפלציה. התחזיות והציפיות מהמקורות השונים מצביעות על כך שהאינפלציה תתבסס בסופו של דבר בתוך תחום היעד, והמדיניות המוניטרית המרחיבה תתמוך בכך, אם כי ההערכות נבדלות מבחינת משך הזמן שהתהליך צפוי לארוך. הציפיות לאינפלציה לטווחים הארוכים נותרו מעוגנות בתוך תחום היעד.
"הפעילות הכלכלית הוסיפה להתרחב השנה. הנתונים הרבעוניים היו תנודתיים יחסית, בעיקר בשל התנודות ביבוא כלי הרכב, אולם מסתמן שבממוצע המשק צמח בקצב של כ-3% – בהתאם להערכות לגבי קצב הצמיחה הפוטנציאלי. בניכוי ההשפעה של יבוא כלי הרכב, שהתבטאה בהאצה בצמיחה בסוף 2016 ובהאטה בתחילת 2017, ככל הנראה אפילו חלה האצה מסוימת בצמיחה ב-2017. בעוד שבתחילת השנה הסתמנה האצה בקצב הצמיחה של היצוא, כעת מסתמן שמשקל היצוא בתוצר לא גדל באופן משמעותי: יצוא השירותים צמח בקצב נאה, בעוד שיצוא הסחורות מוסיף לדשדש, על אף הגידול המהיר בסחר העולמי, ועל רקע המשך הייסוף בשער החליפין. הצריכה הפרטית השוטפת עדיין מהווה מרכיב משמעותי בצמיחה, ונתמכת בגידול בהכנסה, שצפוי להמשיך לתמוך בה גם ב-2018. העדות המרכזית לחוסנה של הפעילות הריאלית הנה התמונה החיובית העולה משוק העבודה. למעשה, מתרבות העדויות לכך שאנו נמצאים במצב של "שוק עבודה הדוק" (tight labor market). מעבר לירידה המתמשכת באבטלה על פני כל רמות ההשכלה, לרמה הגבוהה של שיעורי ההשתתפות והתעסוקה, ולעליית השכר, שוק העבודה ההדוק מתבטא גם בירידת שיעור המועסקים שעובדים במשרה חלקית למרות שהיו מעדיפים לעבוד במשרה מלאה, בירידה בשיעורם של המתייאשים מלחפש עבודה, ובעלייה מתמשכת בשיעור המשרות הפנויות. בהקשר זה, המשבר שחווה חברת "טבע" הוא בוודאי אירוע קשה מבחינת העובדים שצפויים להיות מפוטרים, אולם מצבו הטוב של שוק העבודה צפוי להשפיע לטובה על יכולתם של המפוטרים להיקלט במקומות עבודה אחרים; מבחינה משקית לא צפויות להיות למשבר זה השפעות נרחבות. על רקע זה, חשוב לחזור ולהדגיש את הצורך במדיניות פעילה בשוק העבודה, לרבות הרחבת ההשקעה בהכשרה מקצועית ובהשמה, ובשיפור רשת הביטחון למובטלים.
"שוק הדיור התקרר ב-2017, הן מצד הביקוש והן מצד ההיצע; קצב עליית המחירים התמתן, מספר העסקאות ירד, ובמקביל ירד גם היקף נטילת המשכנתאות החדשות בהשוואה ל-2016; ריבית המשכנתאות רשמה שינוי מגמה וירדה קלות עד שהתייצבה. ניתן להעריך שהירידה בביקושים היא במידה מסוימת תוצאה של פעולות הממשלה בשוק הדיור; לאורך זמן, הביקוש הבסיסי נקבע על פי הצורך הדמוגרפי, ועל ההיצע לתת מענה לצורך זה. בהתחלות הבנייה נרשמה ירידה בחודשים האחרונים, אם כי צפוי עדכון מסוים של הנתונים כלפי מעלה; הגידול בהיקפי גמר הבניה, ובמספר ההיתרים (שמהווה אינדיקציה להתחלות הבניה העתידיות), מהווים אינדיקציה לגידול בהיצע, ועל הממשלה להמשיך לנקוט בפעולות שיאיצו את קצב שחרור הקרקעות, התכנון והבנייה.
" 2017 הייתה השנה הראשונה מזה זמן רב שבה השיפור הכלכלי הקיף את מרבית המשקים, ושבה מרבית התחזיות התעדכנו כלפי מעלה. לאחר דשדוש מתמשך, הסחר העולמי שב לצמוח בקצב נאה, וגם השווקים הפיננסיים רשמו ברובם עליות שערים. המדיניות המוניטרית המרחיבה שיחקה תפקיד משמעותי בהתאוששות, ועד כה לא השיגו הבנקים המרכזיים את יעדי האינפלציה. על כן קובעי המדיניות אינם ממהרים לסגת ממנה: באירופה ההרחבה הכמותית תימשך, אם כי בהיקף נמוך מזה שהיה עד כה; בארה"ב העלאת הריבית מתבצעת בהדרגה, ועד כה איננה גורמת להתחזקות הדולר. התחזיות הזהירות בתחילת השנה הושפעו במידה רבה מהתפתחויות פוליטיות שהיה חשש שיעיבו על השיפור הכלכלי: נזכיר למשל את הברקזיט, תוצאות הבחירות בארה"ב, והבחירות בצרפת. חלק מהסיכונים הפוליטיים התפוגגו או הצטמצמו, ומנגד התפתחו סיכונים חדשים; כך או כך, התרחיש הבסיסי במרבית ההערכות הוא שהתאוששות הכלכלה העולמית תימשך ב-2018, והנורמליזציה במדיניות המוניטרית בארה"ב ובמספר משקים נוספים תימשך, אך המדיניות באירופה, ביפן ובמשקים נוספים תיוותר מאוד מרחיבה.
"ב-2017 נמשך הייסוף בשער החליפין האפקטיבי. עיקר הייסוף התרחש בחודשיים הראשונים של השנה, והוא נבלם על רקע התערבות משמעותית של בנק ישראל בשוק המט"ח בפרק זמן קצר. מאז, על אף תנודות בשני הכיוונים, שער החליפין האפקטיבי יציב יחסית. התנודות הן גם תוצאה של שינויים בשערי החליפין הצולבים; מתחילת 2017 התחזק השקל בכ-11% מול הדולר ובכ-5% במונחי השער האפקטיבי, אך נחלש, למשל, בכ-1.5% מול האירו. לאורך זמן, שער החליפין הרלוונטי לבחינת כושר התחרותיות של היצוא הוא השער האפקטיבי, אולם יש לקחת בחשבון שגם לתנודתיות בשערים הצולבים יש השפעה על הרווחיות של הפירמות, מעבר להשפעת הייסוף האפקטיבי, היות ורובן לא יכולות לבצע את ההתאמות בשווקי היעד של היצוא בטווחי הזמן הקצרים שמאפיינים את התנודות בשערי החליפין. על אף השיפור במצב המשק, שמהווה גורם בסיסי להתחזקות השקל, רמת שער החליפין ממשיכה לבטא ייסוף יתר; "תכנית הגז" של ההתערבות בשוק המט"ח תימשך גם ב-2018, ובנק ישראל ימשיך להתערב בשוק, כפי שעשה לאחרונה, ככל שיתקיימו תנודות בשער החליפין שאינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים".
"חטיבת המחקר הציגה לוועדה המוניטרית את התחזית המקרו כלכלית של החטיבה (שכזכור, היא תחזית מותנית שמתבססת על הנחות לגבי המשתנים האקסוגניים) ופרסמה אותה לציבור. לראשונה, פורסמה גם התחזית לשנת 2019. התוצר צפוי לצמוח בשנים 2018 ו-2019 בכ3.5% לשנה, על רקע המשך ההתאוששות הצפויה בסחר העולמי ותוך המשך גידול בהשקעה במשק. כפי שמפורט בהודעת התחזית, היא מושפעת לטובה בכל אחת משתי השנים גם מגורמים חד פעמיים שצפויים להשפיע על הצמיחה. בדומה לתחזית הקודמת, האינפלציה השנתית צפויה להיכנס לתוך תחום היעד במחצית השנייה של 2018, ותוואי הריבית בתחזית לא השתנה; אפנה אתכם שוב אל מסמך התחזית שהתפרסם על ידי חטיבת המחקר ובו המניפות המתארות את הטווח הרחב של אי הוודאות שמאפיינת את התחזית למשתנים השונים.
"לסיכום, המדיניות המוניטרית המרחיבה צפויה להימשך גם בשנה הקרובה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד. המשך השיפור בכלכלה העולמית והביקושים המקומיים הנאים צפויים להביא לכך שהמשק ימשיך לצמוח בקצב נאה גם ב-2018, בהתאם לנגזר מהגידול בגורמי הייצור והפריון. צעדי מדיניות שירחיבו את כושר הייצור של המשק יאפשרו המשך גידול בצמיחה וברמת החיים, לאורך זמן, ובאופן בר קיימא".
זה נשמע גימיק, אבל זה אמיתי – ביטוח בריאות מיוחד לטבעונים. חברת לביא פיננסים בשיתוף עמותות טבעוניות, משיקה מיזם במסגרתו טבעונים משלמים פחות על ביטוחי בריאות. חברת כלל ביטוח הצטרפה למהלך והיא מתאימה לאוכלוסיית הטבעונים ביטוחי בריאות בהתאם לצרכיהם
לאחר שזכתה להצלחה ברחבי העולם, מגמת הביטוח חיים ובריאות לטבעונים מגיעה גם לישראל. חברת לביא חברה לעמותות טבעוניות, מתוך רצון ואידיאולוגיה לקדם את הטבעונות בישראל ויחד הקימו את מיזם Vegans pay less (VPL) ופיתחו מסלול ביטוח חיים ובריאות לטבעונים הכולל הנחה משמעותית במחיר הביטוח (וגם התחייבות לתרומה למען בעלי חיים מתוך תשלום הביטוח).
ביטוח בריאות – כל מה שצריך לדעת
בשנים האחרונות, מגמת הטבעונות בעולם הולכת ומתחזקת, וכך גם בישראל, הנחשבת למובילה בתחום בהשוואה לעולם (5% מהאוכלוסייה הינם טבעונים). מחקרים רבים מחזקים את הטענה שאורח חיים טבעוני הוא בריא יותר, מאריך את תוחלת החיים ותורם לבריאות ולסביבה. כך לדוגמא, הוכח כי לטבעונים יש כ- 63% פחות סיכוי לחלות במחלות כגון יתר לחץ דם, 15% פחות סיכוי לחלות בכל סוגי הסרטן, 49% פחות סיכוי לחלות בסוכרת ו- 15% פחות סיכוי למות מכל סיבה שהיא והכל ביחס לאוכלי הבשר.
'כלל ביטוח' הינה הראשונה מחברות הביטוח המובילות בישראל להצטרף למהפכה במסגרת הביטוח לטבעונים. לביטוח הבריאות בתנאים המוצעים, יוכלו להצטרף אך ורק חברים בעמותות טבעוניות תחת תנאי הקבלה הנהוגים בהן. חשוב לציין, שהקבלה בהתאם להצהרת בריאות וחיתום מלא.
אורי אשל, מנכ"ל משותף בחברת לביא: "המטרה העליונה לשמה הוקם VPL היא קידום וביסוס הקביעה בציבור שטבעוני יותר בריא, ביסוס הקביעה הזו תגרור את גל הטבעונות הגדול ביותר שנראה עד כה בישראל. בשל כך, אנחנו מחויבים לקדם צמיחה של שירותים מיוחדים לטבעונים, לסלול את הדרך ולהתוות נתיב חיובי לרעיון החדשני".
דניאל כהן, משנה למנכ"ל ומנהל חטיבת הבריאות בכלל ביטוח: "כלל ביטוח משקיעה משאבים ייעודים להתאמת מוצריה לצרכי לקוחותיה המגוונים. מתוך הבנה שהטבעונות היא מגמה כלל עולמית ההולכת ומתפתחת במיוחד כאן בישראל, החלטנו לתת מענה גם לפלח שוק זה".
פרופ' שמואל האוזר בכנס בקריה האקדמית אונו: "חייבים לייצר סמכות רגולטורית לטובת משקיעים תמימים בביטקוין שאינם מבינים שהם חשופים לאפשרות שיפסידו ממיטב כספם. צריך מבוגר אחראי וזה תפקידנו"
פרופ' אבי שמחון: "כשאני שומע שאנשים מוכרים את הבית כדי לקנות ביטקוין אני מודאג. זה יכול להיגמר לא טוב".
היום התקיים כנס Think Fintech בקריה האקדמית אונו. במהלך הכנס התייחס פרופ' שמואל האוזר, יו"ר הרשות לניירות ערך לתחום הבלוקצ'יין ובהמלצות הראשונות של הועדה שהקים לתחום המטבעות הדיגיטליים והסיכונים הכרוכים בהשקעה בהם. האוזר אמר כי "אחת השאלות החשובות ביחס למטבע הביטקוין זו כנראה שאלת המחירים – מה מצדיק מחיר נוכחי של 15 אלף דולר עבור ביטקוין? ככלכלן אני לא מצליח להבין את מחירו הגבוה. מדובר במחיר בועתי. לא רק אני חושב כך, אלא גם האנליסטים של מורגן סטנלי ששחררו לאחרונה הערכה כי שווי המטבע עשוי להיחתך דרמטית בקרוב ואף אולי להגיע ל-0. הטענות כי הביקוש למטבע זו הסיבה למחיר הגבוה, הינה קשקוש מוחלט". עוד הוסיף האוזר כי "על המדינה לגלות מידה של פטרנליזם בהגנה על הציבור מפני הונאות. האזהרות לא מספיקות – חייבים לייצר סמכות רגולטורית לטובת משקיעים תמימים שאינם מבינם שהם חשופים לאפשרות שיפסידו ממיטב כספם. צריך מבוגר אחראי וזה תפקידנו". האוזר גם התייחס לעניין של חברות בורסאיות שעיקר פעילותם נעשה במטבעות דיגיטליים ואמר "אחת הדוגמאות הייתה משאבי טבע שמניותיה טסו בימים בודדים לאחר צעדים הצהרתיים לפעול בתחום זה. "המחיר הבועתי גם של מניות אלה הביא אותנו לשקול לנקוט בצעדים מתאימים. חשוב לשמור על מסחר תקין והוגן".
סקר – מה יהיה מחיר הביטקוין עוד שנה?
גם פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הכלכלית, שהשתתף בכנס התייחס לתופעת המטבעות כשאמר "אנחנו באמת לא יודעים מה יהיה עם המטבעות הדיגיטליים, אך כנראה שלדבר הזה יש גם ערך אמיתי. מצד אחד יש כאן משהו שנראה כמו בועה אך מצד שני אולי יש פה אמצעי לעקוף את המערכת הפורמלית הבנקאית שנבנתה בעמל רב. עם זאת, כשאני שומע שאנשים מוכרים את הבית כדי לקנות ביטקוין אני מודאג. זה יכול להיגמר לא טוב". שמחון הוסיף כי "הביטקוין הוא פרסומת לבלוקצ'יין – טכנולוגיית העתיד שיש לה אופק. צריך להיזהר לא לשפוך את התינוק עם המים בגלל החששות הגדולים שיש לנו עם הביטקויין. לתעשייה הזו פוטנציאל גדול בכלכלת המדינה ובשל כך צריך להיות מאוד זהירים לא להקשות עם הרגולציה על חברות פינטק וטכנולוגיות חדשות רק בגלל שאנחנו מפחדים מהדבר שנקרא "ביטקויין. "אני מאוד מקווה שהאוזר ומחליפתו ינסו להיות כמה שיותר ליברלים על מנת לנסות לעודד פה תעשייה שכנראה יש לה פוטנציאל מאוד גדול להשפיע על כלכלת ישראל כולה. יחד עם זאת, אני מקווה שגם בנק ישראל יהיה פתוח וליברלי לקבל את השינויים שמתרגשים עלינו – וזה יקרה".
פרופ' עדי אייל, יו"ר BTB ישראל, אמר כי "מהפכת הפינטק נועדה לפרק את החבילה שנקראת בנק. כיום מרבית העסקאות הפיננסיות מרוכזות בבנקים והפינטק מאפשר התפתחות של הרבה חברות שמספקות שירותים טכנולוגיים- פיננסיים. מה שפינטק מאפשר זו יעילות כלכלית וחוסר תלות במתווך אחד גדול שכיום, קוראים לו בנק. התחרות נעשית בין הגורמים השונים שמספקים כל אחד שירות מקצועי, יעיל ומיוחד משלו, מעין סירות מרוץ ספציפיות ומתמחות במקום מיכליות ישנות וכבדות".
ד"ר גתית גור גרשגורן, כלכלנית ראשית ברשות לניירות ערך והקריה האקדמית אונו, אמרה בכנס כי "מהפכת הפינטק כבר כאן – יש צמיחה וגם הגופים "השמרניים" הופכים להיות אלה שמייצרים עוד ועוד טכנולוגיות חדשות שמגיחות לעולם. ההשקעות בפינטק גדלות. והחידושים הן בכל התחומים כדוגמת תשלומים, עיבוד מידע וכיוצא בזה. ישנם גם חידושים בתחום המסחר כדוגמת גיוס הכספים וכמובן הקריפטומניה. מספיק להסתכל על גרף הביטקויין כדי להבין שיש פה הד ציבורי גדול אך גם מדאיג בנוגע למחירים".
בית הספר של החגים – יותר ימי לימודים, פחות ימי חופש. אחרי שאמרו לנו בשנתיים האחרונות שיש כוונה לקצר את החופשה לילדים ובמקביל להעלות את ימי הלימודים, הנה זה מתחיל לקרות – משרדי האוצר והחינוך יוצאים בבשורה להורים ולתלמידים:"בתי הספר של החגים".
החל מחופשת הפסח הקרובה – משרד החינוך יפתח את מוסדות החינוך. מהשנה הבאה – ימי לימודים בחנוכה ובפסח.
מה זה אומר? ילדי הגנים ותלמידי כיתות א' עד ג' ייהנו ממסגרות חינוך במהלך חופשות חנוכה ופסח, שיובילו לחיסכון של כאלף שקלים בשנה למשפחה עם שני ילדים. התכנית תעניק לתלמידים מסגרת איכותית ומפוקחת, תיתן מענה להורים עובדים, תקל על נטל תשלומי ההורים ותוביל לצמצום פערים.
שר האוצר, משה כחלון: "התכנית לקיצור החופשות היא המשך ישיר של רפורמת הצהרונים ושל תכנית נטו משפחה. מדובר בבשורה אדירה להורים הצעירים ולמעמד הביניים. הורים שיכולים לעבוד להתפרנס בראש שקט מחזקים את החברה הישראלית ואת המשק. הגיע הזמן אחרי שנים רבות שנסתכל גם על אוכלוסיות שלא הסתכלו עליהן במשך שנים וזה בדיוק מה שאנחנו עושים היום. מדובר בתיקון עוול שנגרם במשך השנים להורים שהיו צריכים להיקרע בין הצורך לצאת ולעבוד ובין הדאגה לילדים. גם בתקציב 2019 נמשיך לחזק את מערכת החינוך, הרווחה והבריאות והרווחה."
שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר: "המסגרות החינוכיות בתקופת החופשות יקלו על הורים עובדים, יצמצמו פערים ויאפשרו לכל הילדים להשתתף בתוכניות ההעשרה. מדובר בתרומה משמעותית למשק וחיסכון ניכר להורים. זהו צעד נוסף להגדלת הפריון במשק ולהפחתת יוקר המחיה".
-
ימי הפעילות בשנת הלימודים הנוכחית, תשע"ח:
- במגזר היהודי: 5 ימים בחופשת הפסח.
- במגזר הלא יהודי: 5 ימים בחופשת האביב.
-
ימי הפעילות בשנת הלימודים הבאה:
- במגזר היהודי: 5 ימים בחופשת חנוכה ו-5 ימים בפסח.
- במגזר הלא יהודי: 5 ימים בחופשת האביב, ו-5 ימים בחופשת החורף.
-
עלויות:
- אשכולות למ"ס 1 עד 4: ללא תשלום.
- אשכולות למ"ס 5 עד 7: 20 שקל ליום פעילות.
- המענה החינוכי יכלול:
- צוותי חינוך מקצועיים.
- העשרה: חוגים, מופעי תרבות, חומרי יצירה, ציוד מתכלה וכיוצא באלה.
שר החינוך נפתלי בנט: "אנו מבצעים היום תיקון היסטורי, תיקון הפער שבין חופשות ההורים לחופשות התלמידים. בהתאם למטרות שהצבנו לעצמנו, אנחנו מקדמים במלוא התנופה חינוך איכותי בשעות לא פורמליות, בחופשת הקיץ, בצהרונים, בחוגים, ועכשיו גם בחופשות החגים. הבטחנו זאת להורים לפני פתיחת שנת הלימודים, ועכשיו אנחנו מקיימים".
מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב: "התכנית 'בתי הספר של החגים' היא מפנה גדול, בו לוקח משרד החינוך אחריות על שעות הפנאי של התלמידים, מעניק להם יותר מסגרות חינוכיות ומייצר מציאות דיפרנציאלית חדשה, במטרה אחת ברורה: צמצום פערים ומתן הזדמנות שווה לכולם. השנה נפעיל את המסגרות משך חמישה ימים, בפסח, ובשנת הלימודים הבאה כבר ניישם את התכנית במתכונת מלאה – 10 ימים. אני קורא לכל הרשויות להצטרף לקול הקורא".
לראשונה, משרד האוצר ומשרד החינוך לוקחים אחריות גם על החופשות: שר האוצר משה כחלון, שר החינוך נפתלי בנט, מנכ"לי המשרדים שי באב"ד ושמואל אבואב, וראש מרכז השלטון המקומי מר חיים ביבס, הציגו היום (ב') את התכנית החדשה, "בתי הספר של החגים", שנותנת מענה חינוכי להורים בימי חופשות החגים. התכנית גובשה על ידי המשרדים ונועדה לתת מענה לפער שקיים היום במשק הישראלי בין ימי חופשת ההורים לבין ימי חופשות התלמידים. התכנית תעניק להורים ולתלמידים מענה בימי חופשות חנוכה ופסח – בכל חג ייהנו התלמידים מחמישה ימי פעילות חינוכית. בשנת הלימודים הנוכחית, תשע"ח, יפעלו מסגרות החינוך בימי חופשת פסח, במשך חמישה ימים (א' עד ה'), ובשנת הלימודים הבאה, תשע"ט, הם יפעלו חמישה ימים בחופשת חנוכה וחמישה ימים בחופשת פסח.
מדובר בבשורה גדולה עבור ציבור ההורים והתלמידים, שתוביל לחיסכון של כאלף שקלים בשנה – למשפחה עם שני ילדים, ותאפשר צמצום פערים בחברה הישראלית. הילדים בגני הילדים ובכיתות א' עד ג' יקבלו מענה חינוכי מלא בימים א' ועד ה' (25.3 ועד 29.3). במגזר הערבי והדרוזי יינתנו 5 ימים בחופשת האביב.
התכנית החדשה, היא תכנית משלימה למהלך כולל שמובילים משרדי האוצר והחינוך, במטרה להקל על נטל תשלומי ההורים, וכדי להרחיב את הסל החינוכי שמעניק המשרד גם בשעות הבלתי פורמליות. התכנית הכוללת מכילה בין היתר את בתי הספר של החופש הגדול, תכנית הצהרונים, "חוג לכל ילד", שיעורים פרטיים ללא תשלום ועוד.
המסגרת החינוכית תינתן לילדי הגנים, בגילאי 3 ועד 6, בחינוך הרגיל והחינוך המיוחד, וכן לילדי כיתות א' עד ג' – בכל המגזרים ובכל מסגרות החינוך שבפיקוח משרד החינוך (כולל המוכר שאינו רשמי). הקול הקורא שיפרסם משרד החינוך בנושא זה מזמין את כל הרשויות המקומיות, ומכאן שרשויות שעדיין לא מפעילות את תכנית הצהרונים מוזמנות להצטרף לתכנית החופשות ולהפעילה בלי קשר לצהרונים.
המסגרות החינוכיות יעניקו את כל השירותים שמשרד החינוך מספק: צוותי חינוך מקצועיים, חוגים, מופעי תרבות, אבטחה (כמקובל בשנת הלימודים), מדריכים וכל ציוד הכרחי אחר. כמו כל יתר התכניות שמפעיל משרד החינוך, גם תכנית זו תהיה דיפרנציאלית, כך שיישובים מאשכול למ"ס 1 עד 4 יקבלו את מלוא השירותים החינוכיים בחינם, בישובים חזקים יותר ישלמו ההורים 20 שקלים ביום, בלבד, וביישובים חזקים תשלום ההורים יעמוד על 30 שקלים ליום.
להלן עיקרי מתווה הרפורמה של בתי הספר של החגים
מטרות התכנית:
- מתן מענה להורים עובדים.
- צמצום פערים ומתן הזדמנות שווה לכלל התלמידים.
- הקלה על נטל תשלומי ההורים.
- תכנית העשרה חינוכית לתלמידים במהלך החופשות.
פוטנציאל המשתתפים בתכנית:
- בתי ספר (כיתות א'-ג'): 461,018 תלמידים סך הכל.
- גני ילדים: 494,337 תלמידים סך הכל.
השתתפות הורים ליום פעילות:
- אשכולות למ"ס 1 עד 4: ללא תשלום.
- אשכולות למ"ס 5 עד 7: 20 שקלים ליום פעילות.
- אשכולות למ"ס 8 עד 10: 30 שקלים ליום פעילות.
עלות התכנית:
- עלות כוללת ליום הפעלה: כ-40 מיליון שקל.
- עלות כוללת עבור 10 ימי פעילות: כ-400 מיליון שקל.
שעות הפעילות:
- בית ספר: 8:00-13:00.
- גן ילדים: 7:30-13:00.
הצוות החינוכי שייתן מענה בימי החופשה:
- גני ילדים: גננת וסייעת בכל קבוצה, או מדריכה וסייעת.
- בתי ספר: מורה בכל קבוצה, או שני מדריכים, ובכל בית ספר יימצא רכז בית ספרי.
המענה החינוכי בימי החופשה יכלול:
- צוותי חינוך מקצועיים, בהתאם לגיל התלמידים.
- מוסדות החינוך יאובטחו כמקובל במהלך שנת הלימודים.
- יינתן תקציב העשרה עבור חוגים, מופעי תרבות, חומרי יצירה, ציוד מתכלה וכיוצא באלה.
חברת החשמל הולכת לשינוי מבני ובמקביל מעבירה את הנכסים המרכזיים שלה בתל אביב בתמורה לשחחור חוב של 2.5 מיליארד שקל וכן תשלומים גדולים על פיצוי ופינוי המבנים. ועדיין מדובר בכמעט מונופול שגובה מאיתנו הצרכנים מחירים גבוהים על החשמל, בעיקר בגלל שמדובר בגוף לא יעיל. אז יש רוחות של שינוי בזנים האחרונות רק שבינתיים חשבון החשמל שלנו גבוה.
עם זאת, תעריף החשמל לצרכנים הביתיים יופחת ב-2.3% בשנת 2018. רשות החשמל, בראשות ד"ר אסף אילת, מפרסמת היום את החלטתה לעדכן את תעריף החשמל לשנת 2018. החלטת הרשות תכנס לתוקף ביום ה- 15.1.2018.
חשבון החשמל – כל מה שצריך לדעת
על פי ההחלטה, ובהתאם לשימוע, יופחת תעריף החשמל הביתי בכ-2.3% ויעמוד מעתה על 46.19 אג'/קווט"ש. משמעות ההפחתה היא חסכון שנתי של כ- 100 שקל למשק בית ממוצע.ההחלטה קובעת גם שהתעריף הממוצע לצרכני המתח העליון יעלה בכ- 0.9%, לצרכני המתח הגבוה יעלה בכ- 1.8% ולצרכני המתח הנמוך יופחת בכ- 2.9%.
הסיבות העיקריות להפחתת התעריף: הפחתה ברכיב הרשת בתעריף החשמל בעקבות שינוי בסיס התעריף אותו מפרסמת הרשות. גידול בסך הביקוש לחשמל בהיקף של כ- 8% וירידה בשער הדולר בשיעור של כ-8%.
יצויין עוד, כי רכיב הייצור גדל בכ- 6.6%. עליה זו נובעת מהגידול בשעת שיא הצריכה וכן מסיום החזר חוב הדלקים משנת 2009, שעמד על כ- 400 מליון ש"ח. עדכון התעריף כולל גם החזר עלויות פנסיה בהתאם לשימוע אותו פרסמה הרשות.
במקביל לעדכון התעריף, אישרה רשות החשמל את בסיס תעריף הרשת לשנים 2018-2022, זאת לאחר שבסיס התעריף האחרון נקבע בשנת 2002. מתודולוגיית התעריף החדשה מפחיתה בעלויות המוכרות של חברת החשמל תוך קביעת עלויות נורמטיביות אליהן אמורה החברה להתכנס. בנוסף, מתמרץ בסיס התעריף את החברה לבצע השקעות משמעותיות ברשת ההולכה וברשת החלוקה, בין השאר באמצעות התניית התשלום לחברה בביצוע השקעות בפועל. כך, בשנת 2018 תוכר לחברה תחזית השקעות בהיקף של כ- 2.4 מיליארד שקל, זאת לעומת השקעות של החברה ברשת בשנים קודמות בהיקפים של כ- 1.5 מיליארד שקל בלבד.
חשבון החשמל – כל מה שצריך לדעת
הביטקוין יכל להפוך אתכם למיליונרים, אבל מה הלאה? האם זה יימשך. מערכת הון "תוקפת" את הביטקוין מכל הכיוונים – הסבר בסרטון, הסבר מקיף במדריך, הערכת מומחים – האם הביטקוין הוא בועה? וסקר הביטקוין – מה יהיה מחירו עוד שנה?
צפייה מהנה
התיירות לארץ היא אחד מהפספוסים הגדולים של הכלכלה הישראלית – למרות כל האתרים, לרבות אתרי הקודש לכל הדתות בעולם, אנחנו לא מצליחים לייצר מהתיירות הנכנסת הרבה כסף – וחבל. אולי זה בגלל המצב הפוליטי, המצב הביטחוני, אחרי הכל, אין כאן יציבות ארוכת טווח; אולי זה העלויות הגבוהות לתיירים – אחרי הכל, בסופו של דבר זאת הכלכלה, ומסתבר שאנחנו יקרים ביחס לחלופות באזור. זו הסיבה שחלק ניכר מהתיירים מגיעים, מסתובבים והולכים לישון בירדן או מצרים. אנחנו יקרים יחסית למדינות האלו.
עם זאת, בשנת 2017 נשבר שיא בתיירות הנכנסת – 3.6 מיליון תיירים, וקצב התיירים עשוי לעלות על 4 מיליון איש בשנת 2018 – אלו מספרים יפים, והאתגר הגדול הוא להפוך את התיירים האלו לתיירים מרוצים, לתיירם חוזרים, לתיירים משלמים.
על רקע המספרים היפים, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו: "לפני חודשים אחדים קבלנו בברכה יחד את התיירת השלושה מיליון מרומניה – והיום יש 3.6 מיליון תיירים. אני מקווה שבשנה הקרובה נעבור תוך כדי השנה את ה-4 מיליון, וזה כמובן שיפור חשוב. שוק התיירות מכניס כסף למדינת ישראל, זה כמו ייצוא. זה נעשה חלק חשוב מהכלכלה שלנו, זה נותן תעסוקה ברמות שונות של האוכלוסיה, מה שהייצוא לא תמיד עושה. לכן אני רואה את זה חשוב גם מבחינה חברתית, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת הסברה – יחסי החוץ שלנו. תיירים שמגיעים הנה יוצאים עם גישה הרבה יותר חיובית למדינת ישראל ומפיצים את הדבר בעולם".
שר התיירות יריב לוין אמר "שנת 2017 הייתה נקודת מפנה היסטורית בתיירות הנכנסת לישראל. למעלה מ-3.6 מיליון תיירים שהגיעו לישראל במהלך השנה מהווים גידול של כ-700 אלף תיירים לעומת שנת 2016. זהו כמובן שיא של כל הזמנים לאחר שמעולם בעבר לא נחצה אפילו הרף של 3 מיליון תיירים זוהי תוצאה ישירה של מהפכה כוללת שבוצעה בשנתיים האחרונות אשר עיקריה: אימוץ מודל שיווקי חדשני, תמרוץ חברות תעופה לפתיחת קווים מוטי תיירות נכנסת ושיתופי פעולה שנעשו לראשונה עם סוכני התיירות הגדולים בעולם.
"המהפכה בתיירות תרמה ב-2017 תרומה עצומה למשק. לראשונה ההכנסות מתיירות נכנסת חצו את רף 20 מיליארד השקלים, תוך שנוצרו כ-25 אלף מקומות עבודה חדשים. התנופה האדירה בתיירות הנכנסת היא גם תשובה מוחצת לתנועת ה-BDS ולכל הטענות בדבר בידודה של ישראל. אני מבקש להודות לראש הממשלה נתניהו על הגיבוי המלא שנתן לי, לשר האוצר כחלון על הסכמתו להגדיל את תקציב המשרד וכמובן לעובדי משרד התיירות בראשות המנכ"ל אמיר הלוי, ליועצים המקצועיים ולצוות לשכתי".
שר התיירות יריב לוין ההדגיש שגם בהשוואה לפי חודשים, מדי חודש בשנת 2017 נשבר שיא בכניסות תיירים לאותו החודש – " התיירות הינה מנוע צמיחה משמעותי למשק הישראלי", אמר לוין והציג את ההתרומה במספרים: סך ההכנסות מתיירות נכנסת בלבד בשנת 2017 הגיע ליותר מ-20 מיליארד שקל, כאשר מתוך סכום זה, 4 מיליארד שקל הם תוצאה ישירה מהגידול במספר התיירים ב-2017. כמו כן, כלל המועסקים הישירים בתעשיית התיירות בשנת 2017 היה 150,000 איש, מתוכם נוספו כ-25,000 משרות חדשות בשנת 2017 כתוצאה מהגידול במספר התיירים.
"בשנת 2017 החלה המהפכה במדיניות השיווק שכוללת, בין היתר, מעבר ממיקוד בתיירות צליינית לתיירות של חופש ונופש. כמו כן עברנו לשווק תתי מותגים בישראל, כמו למשל תל אביב וירושלים, ששווקו בקמפיין Two Cities One Break. המותג אילת – משווק בחורף באירופה עם סרטון של מעבר חד מכפור לשמש וחופים עם מזג אוויר נוח כל השנה. כמו כן, נעשה מעבר מפעילות שיווקית מול סוכנים קטנים אל פעילות שיווקית מול סוכנים מרכזיים בעולם כמו C Trip, פרייס-ליין, אקספידיה, טריווגו ועוד, וגם הפרסום הפך משיווקי למוטה מכר ולרכישת חבילות. המשרד החל לעבוד עם סוכני התיירות הדיגיטליים הגדולים בעולם, המקבלים כיום תשלום לפי מכירות בפועל. אנחנו מאמינים כי למהלך זה יש חלק ניכר בגידול בתיירות".
"במהלך השנה החולפת החלנו לפעול בהצלחה גדולה, תוך גידול של עשרות אחוזים בכניסות תיירים לישראל לעומת שנים קודמות במדינות כמו – סין, הודו, רומניה וכן נעשתה פניה לקהל היספני דתי.
"פעילות המשרד כללה גם מענקים לחברות תעופה בנתב"ג ובאילת, שהביאו לפתיחת 31 קווים ישירים חדשים לנתב"ג ולגידול בטיסות שבועיות מאירופה לאילת מ-4 לפני מספר שנים ליותר מ-50 בחורף הנוכחי. הפעילות הזו הביאה לגידול בטיסות הנכנסות לארץ".
עוד אמר לוין – "משרד התיירות לא מסתפק רק במאמץ השיווק בעולם ופועל להקלת רגולציה שנאלצים התיירים לעבור. בשיתוף עם משרד החוץ, משרד הפנים ורשות ההגירה, הוביל משרד התיירות ביטול אגרות המוטלות על קבוצות תיירים, שינה את הגדרת "קבוצה" לחמישה אנשים, קיצר את משך ההמתנה לויזות והאריך ל-10 שנים את תוקף הויזה של תיירים מסין.
"בנושא התשתיות נרשם גידול הדרמטי שחל במספר בקשות יזמים, לאשר להם מענקים ממרכז ההשקעות במשרד התיירות, להקמת חדרי מלון חדשים. השר הציג שבשנת 2015 הוגשו בקשות להקמת 1,332 חדרים, ב-2016 ביקשו לאשר 1,936 חדרים וב-2017 הוגשו בקשות להקמת 2,538 חדרים. השר הזכיר את תחילת תכנון הרכבל בירושלים וכן את קו השייט שנפתח בין חיפה לעכו ושזוכה לפופולריות גדולה.
"אנחנו מתכננים להרחיב את פעילות השיווק, להמשיך ולפעול להקלות באשרות הכניסה לישראל, להרחיב את היצע הטיסות מיעדים רחוקים ולפעול לתקצב תוכנית להגדלת היצע חדרי המלון במטרה להוזיל מחירים וליצור ביקושים נוספים. משרד התיירות מתכוון להשלים את התיקון לחוק שירותי תיירות, שהוגש בחודש שעבר ואשר מתאים את החוק הישן לשינויים שחלו בעולם התיירות מאז חוקק לפני כ-30 שנה".
השבוע הראשון של שנת 2018 נפתח בסערה – גיוסים של כ-1.1 מיליארד שקל בימים בודדים. מסורתית תחילת השנה חזקה מאוד בשווקים הפיננסים ובתעשיות הנלוות לרבות תעשיית קרנות הנאמנות – זה לא מדעי, וזה לא בכל זנה, אבל לרוב זה אכן קרה – קוראים לזה אפקט ינואר, וזה בולט מאוד בשווקים בימים האחרונים.
קרנות הנאמנות גייסו כ-1.1 מיליארד שקל בארבעה יים בלבד – קרנות אג"ח כללי: פותחות את השנה עם גיוס גדול של כ-490 מיליון שקל. הקרנות המנייתיות: (כולל הגמישות) מפגינות פתיחת שנה חזקה: כ-430 מיליון שקל. קרנות אג"ח חברות וקרנות אג"ח מדינה: מגייסות סכום דומה של כ-110 מיליון שקל כ"א.
השבוע הראשון של שנת 2018 נפתח בעליות שערים במדדי המניות המקומיים והגלובליים. בעקבות עליות השערים בשווקים, השנה החדשה נפתחה בגיוסים בקרנות המסורתיות המסתכמים ב-4 ימי מסחר בכ-1.1 מיליארד שקל. הקטגוריות המגייסות ביותר היו אג"ח כללי (490 מ' שקל) וקרנות מנייתיות1 (כ-430 מ' שקל). תעשיית קרנות הנאמנות כולה רשמה בשבוע החולף גיוסים של כ-935 מיליון שקל, המתחלקים לגיוסים של כ-840 מיליון שקל בקרנות המנוהלות, כ-265 מיליון שקל בקרנות המחקות, ולפדיון של 165 מיליון שקל בקרנות הכספיות. כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.
מדריך קרנות נאמנות – כל מה שצריך לדעת
מגמה חיובית במדדי המניות: מדדי ת"א 35 ות"א 125 רשמו בשבוע החולף תשואה חיובית של עד כ-1%, ומדד ת"א 90 עלה ב-3.15%. בעקבות המגמה החיובית, הקרנות המנייתיות1 גייסו בשבוע הראשון של 2018 כ-430 מיליון שקל, הנחלקים לגיוסים של כ-100 מיליון שקל בקרנות מניות בארץ, כ-45 מיליון שקל בקרנות הגמישות וכ- 285 מיליון שקל בקרנות מניות בחו"ל, (כולל גיוס גדול באפיק חו"ל כללי גמיש).
קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית1 כגון קרנות 10/90, 20/80, המשיכו לגייס בשבוע הראשון של השנה החדשה (490 מיליון שקל), כאשר כ-465 מיליון שקל גויסו לקרנות המנוהלות, והן מובילות את טבלת הקרנות המגייסות בתחילת 2018.
אגרות החוב הקונצרניות סיכמו את השבוע הקודם במגמה חיובית. מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו תשואה חיובית של עד 15%. קרנות אג"ח קונצרני רשמו בשבוע הראשון של השנה גיוסים של כ-110 מיליון שקל (כאשר כ-86 מיליון שקל גויסו לקרנות המנוהלות, וכ-26 מיליון שקל גייסו הקרנות המחקות).
אגרות החוב הממשלתיות במגמה שלילית: מדד ממשלתי כללי רשם בשבוע החולף ירידה של25%. למרות ירידות השערים, קרנות אג"ח מדינה פותחות את שנת 2018 בגיוס הנאמד בכ-110 מיליון שקל, 15 מיליון שקל מתוכן בקרנות המחקות.
פדיונות באפיק השקלי – הקרנות הכספיות רשמו בשבוע הראשון של השנה פדיון של כ-165 מיליון שקל. הקרנות השקליות רשמו בשבוע החולף פדיונות של כ-75 מיליון שקל, כל הסכום נפדה מהקרנות המנוהלות, והן קבוצת הקרנות הפודה ביותר מבין הקרנות המסורתיות.
קרנות אג"ח חו"ל רושמות גיוס של כ-30 מיליון שקל, כאשר כל הסכום גויס בקרנות המנוהלות. תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-04.01.18 כ-8 מיליארד שקל. הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-229.6 מיליארד שקל והקרנות הכספיות מנהלות כ-15.2 מיליארד שקל.
הדוחות שיוגשו על ידכם עם הדגשים הנכונים, ישמשו את משרדנו גם כתשומות ביקורת, ומהם יופקו דוחות עם תועלות למדינה ולציבור כולו – אמר מבקר המדינה שופט בדימוס חיים יוסף שפירא, אבל האם קיים באמת קשר בין דוחות כספיים לבין קבלת ההחלטות אצל מבקר המדינה. לכאורה אמור להיות קשר, בפועל, קשה למצוא מקרה אחד שדוח כספי של גוף ממשלתי היה הטריגר העיקרי לביקורת המדינה.
כך או אחרת, בכנס לשכת רואי החשבון בנוגע לפרסום קווים מנחים עדכניים של מבקר המדינה לרואי החשבון המבקרים בגופים ממשלתיים אמר מבקר המדינה, חיים יוסף שפירא כי :" בהתאם למדיניותי לחזק את שיתוף הפעולה בין המבקר לגופים המבוקרים וכן עם כלל הגורמים הרלוונטיים בתחום הביקורת, ביקשתי לעדכן את הקווים המנחים תוך שיתוף פעולה עם לשכת רואי חשבון בישראל, מתוך כבוד והערכה לפעולתם של רואי החשבון, הן כאנשי מקצוע אולם ביתר שאת בעומדם על משמרת ההגנה על טוהר המידות, בכובעם כשומרי סף. ואנו אחים בשמירת הסף"
מבקר המדינה ציין כי ברבות השנים פסקו הכללים שהיו נהוגים 41 שנה מלהיות מעודכנים, ובפועל יושמו יישום חלקי בלבד בלשון המעטה. המבקר ציין כי חשיבותם של הקווים המנחים נובע מכך שהם קובעים את כללים בדבר ההיקף והאופן של בדיקותיהם, כמו גם דיווחים נדרשים.
"לפיכך החלטתי שראוי לבצע רפורמה מקיפה בקווים המנחים ויזמתי הקמת צוות של עובדים בכירים ממשרדי שבחן את ההוראות לרואי החשבון המבקרים והמליץ על הכנסת השינויים המתחייבים משינויי העידן. הדוחות שיוגשו על ידכם עם הדגשים הנכונים, ישמשו את משרדנו גם כתשומות ביקורת, ומהם יופקו דוחות עם תועלות למדינה ולציבור כולו." ציין המבקר.
עוד הוסיף המבקר ואמר כי יש להניח שבתקופה הקרובה יועלו הערות לגבי אופן יישום הכללים, כמו שקורה לעתים כאשר נעשה שינוי מהותי בכל תחום. "לפיכך, הנחיתי את הגורמים המקצועיים במשרדי להיערך לקיום תהליך של הפקת לקחים בתום שנת העבודה 2018 ובמידת הצורך אף נשנה את ההוראות תוך כדי תנועה. לשם כך כמובן שנשמח לקבל כל הערה מצד רואי החשבון המבקרים, על מנת שנוכל לבצע את התיקונים הנדרשים בזמן אמת.".
נשיא לשכת רואי החשבון בישראל יזהר קנה אמר בכנס כי "לראשונה מאז 1976 נערכה רביזיה כוללת והוגדר מחדש ההיקף והאופן של בדיקותיהם של רואי החשבון, ואפיון הדיווחים הנדרשים, בעיקר לאור העובדה שהקווים המנחים שנקבעו בשנת 1976, הפכו לבלתי מעודכנים ויושמו יישום חלקי בלבד. הכללים וההוראות עודכנו ביוזמת משרד מבקר המדינה ובשיתוף פעולה עם לשכת רואי חשבון בישראל, והותאמו למתכונת ולמאפייני עבודתם של רואי החשבון המבקרים. בנוסף נקבעו עקרונות לעריכת הדיווחים הנדרשים, תוך שמירת אי-תלותם המוחלטת של רואי החשבון המבקרים. אני מברך על היוזמה ועל שיתוף הפעולה ביננו לבין משרד מבקר המדינה, ומקווה שרואי החשבון כשומרי סף יסייעו בעבודת הביקורת באופן מיטיבי".
לדברי רו"ח איריס שטרק, סגנית נשיא לשכת רואי החשבון שנשאה את דברי הפתיחה בכנס: "הגברת השקיפות החשבונאית בפעילות הממשלה על זרועותיה, באמצעות הנגשת המידע המקיף והמבוקר ע"י רואי חשבון ,של הדו"ח החשבונאי היא חיונית בראש וראשונה למקבלי ההחלטות, היא תתרום משמעותית לביסוס מעמדה של ישראל בזירה הכלכלית הבינלאומית וכן תסייע בהנגשת הנתונים לציבור הרחב. לצד הצעדים המשמעותיים שנעשו בעשור האחרון בנושא הרפורמה בחשבונאות הממשלתית, עדין ישנם פערים, ולכן יש להשלים את הרפורמה בכל 194 הישויות הממשלתיות, המתנהלות באופן נפרד וללא ראייה עסקית – חשבונאית מאחדת. יש להשלים את הרפורמה וליישם דוחות כספיים מבוקרים ומאוחדים בכל הגופים הממשלתיים ולא רק בחלקם. 34 אחוז מהישויות עדיין לא מבוקרות. ראוי שבשנת השבעים למדינה, נערך עם הצעדים הנדרשים להכנת דו"ח חשבונאי למדינת ישראל, בדומה למדינות רבות בעולם.
אנו כרואי החשבון, רואים את תפקידנו להמשיך ולסייע בהיבט המקצועי בהשלמת הרפורמה וצמצום פערים. עם זאת, על מנת שעבודת רואי החשבון תעשה כראוי, אסור לנו להתפשר על איכות מקצועית, והדבר בא לידי ביטוי בתקציב שעות ובשכר טרחה שנשחק במשך השנים, עלינו לשמור עליהם על מנת שיאפשרו לנו לעשות עבודתנו בצורה הטובה ביותר בכל מגזר ובעיקר במגזר הממשלתי שהינו בעל השפעה על התנהלות המגזר הציבורי והעסקי".
ריבוי מלווים ותיקים חופפים – בין תיקי האשראי של הבנקים עשויה להתקיים חפיפה כתוצאה מחשיפה ללוֹוים משותפים. תופעה זו יוצרת ערוץ קישוריות שדרכו זעזוע ייחודי לבנק מסויים עלול לעבור לבנקים נוספים ולהפוך למערכתי.
- במערכת הבנקאות הישראלית אין היקפים משמעותיים של חפיפה מכוּונת (עסקאות סינדיקציה), ורוב החפיפה בה אינה מכוּונת (סינדיקציה דה פקטו). היא נוצרת בין היתר עקב המגבלות הרגולטוריות על החשיפות של בנק בודד (מגבלת החשיפה ללווה, קבוצת לווים וענף), שכן אלה מאלצות לווים בעלי צורכי אשראי גדולים ללוות מכמה בנקים.
- ההסתברות שבנק יספק אשראי ללווה שקיבל אשראי מבנק/ים אחר/ים עולה עם (א) מידת האינטראקציה של הבנק עם עסקי הלווה, אם דרך הלוואות קיימות לקבוצת הלווים שהוא נמנה עימה ואם דרך היכרות עם הענף שהוא פועל בו, ו-(ב) מידת החפיפה בין תיק הנכסים של הבנק לתיק הנכסים של הבנק/ים המלווים האחר/ים.
- ניתוח הנתונים על חשיפות האשראי הגדולות ב-2005—2015 מעלה כי אומנם החפיפה בין תיקי האשראי של הבנקים בישראל ירדה, אך היא נותרה משמעותית.
תקציר הניתוח שנכתב ע"י ד"ר קונסטנטין קוסנקו, נועם מיכלסון וטל סידו:
קשרי הגומלין בין הבנקים הם ערוצים פוטנציאליים להעברת סיכונים, להעצמתם ולהפיכתם למערכתיים. האגף ליציבות פיננסית בבנק ישראל עוקב אחר התפתחותם של קשרים אלה. בתיבה המצורפת מתוארת המתודולוגיה המשמשת אותנו לבחינת מידת החפיפה בתיקי האשראי של הבנקים בישראל, המהווה את אחד הערוצים הללו, ומציגים ממצאים עיקריים. הניתוח מתבסס על דוחות חשיפות אשראי גדולות המדווחים לפיקוח על הבנקים אחת לרבעון בין השנים 2005-2015.
מידת החפיפה נקבעת בהתאם לדימיון בין תיקי ההלוואות של הבנקים. הדימיון גדל ככל שבתיקי ההלוואות של הבנקים השונים קיימות הלוואות שניתנות לאותן חברות. ככל שהלוואות אלה משמעותיות יותר מבחינת גודלן כך גדלה מידת הדימיון/חפיפה בין תיקי ההלוואות של הבנקים.
מהניתוח עולה כי הדימיון בתיקי ההלוואות של הבנקים בישראל ירד במהלך השנים האחרונות אך עדיין מידת החשיפה ללווים משותפים אינה מבוטלת. תופעת הדימיון בין תיקי ההלוואות נוצרה מביקוש של חברות גדולות לאשראי עבור מימון הפעילות שלהן שבנק אחד לא מסוגל לספק, וזאת למשל בשל מגבלות רגולטוריות על חשיפה ללווה בודד, לקבוצת לווים ולענף. בנוסף, היענות של בנק להיות מלווה ללווה שכבר לווה מבנק אחר תלויה, בין היתר, בגורמים הבאים: היכרות הבנק עם תחום הפעילות של הלווה, כלומר הענף בו פועל הלווה, או עם חברות אחרות הנמנות על אותה קבוצת לווים אליה הוא משתייך; העדפה להלוות לחברה אשר כבר לווה מבנק שדומה לו מבחינת הרכב תיק הנכסים – תופעה זו נמצאה גם במחקרים דומים בעולם (Love for correlation).
כאמור, חפיפה בתיקי הנכסים יוצרת קישוריות בתוך המערכת הפיננסית, דרכה זעזוע ייחודי לבנק מסוים או ללווה גדול יחסית מתעצם ומתפשט בכלל המערכת והופך למערכתי. מידת ההתפשטות והעוצמה תלויים במידת הקישוריות ובעוצמת הזעזוע הראשוני. הניתוח של תופעת התיקים החופפים והקישוריות מספק לבנק ישראל כלי נוסף לניטור וניתוח התפתחות הסיכונים במערכת הפיננסית והשלכותיהם על תפקודה.