מדד המחירים בפברואר – ללא שינוי; הכלכלנים צפו לירידה של 0.2%

מדד המחירים לצרכן - איך מחושב? ממה מורכב, ועוד...

מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי בפברואר 2017, בהשוואה לינואר 2017, ונותר ברמה של 99.8 נקודות (הבסיס: ממוצע 100.0 = 2016 נקודות). המדד ללא אנרגיה נותר אף הוא ללא שינוי ברמה של 99.5 נקודות. לעומתם, המדד ללא ירקות ופירות והמדד ללא דיור ירדו ב-0.1% כל אחד והגיעו לרמה של 99.7 ו-99.5 נקודות, בהתאמה.

ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הלבשה והנעלה ב-5.3% ותקשורת ב-1.6%.

עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: ירקות ופירות טריים ב-5.2% וריהוט וציוד לבית ב-0.6%.

מתחילת השנה ירד המדד הכללי ב-0.2%, המדד ללא ירקות ופירות והמדד ללא דיור ירדו ב-0.4% כל אחד והמדד ללא אנרגיה ירד ב-0.5%.

בשנים עשר החודשים האחרונים (פברואר 2017 לעומת פברואר 2016) עלה המדד הכללי ב-0.4%, המדד ללא ירקות ופירות עלה ב-0.3% והמדד ללא אנרגיה עלה ב-0.1%. לעומתם, המדד ללא דיור ירד ב-0.1%.

על פי נתוני המגמה לתקופה שבין נובמבר 2016 – פברואר 2017, קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-1.2%, קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא דיור הגיע ל-0.9% וקצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור הגיע ל-0.6%.

מזון (ללא ירקות ופירות) – מדד מחירי מזון עלה ב-0.3%.

התייקרו במיוחד: טחינה (ב-5.3%), תה (ב-3.2%), ופלים (ב-2.9%), מיצי פירות טבעיים (ב-2.8%), עופות (ב-2.6%), משקה סויה או חלב בטעמים (ב-2.4%), אבקות מרק ותבשילים מוכנים (ב-2.4%), חלב מעוקר, עמיד (ב-2.1%), אטריות, ספגטי וכדומה (ב-2.0%), חטיפים מלוחים (ב-1.9%), גבינה (ב-1.9%), מוצרי ותחליפי בשר ועוף מוכנים וקפואים (ב-1.8%), דגים קפואים (ב-1.8%), מוצרי בשר מעובדים לא כשרים (ב-1.7%), ריבה, דבש וכדומה (ב-1.4%), משקאות קלים לא תוססים (ב-1.4%), לחם מיוחד (ב-1.3%), בירה לבנה (ב-1.3%), קמח אחר, כגון: קמח תופח וקמח מלא (ב-1.2%), דגן ומוצרי דגן (ב-1.2%) וסוכר (ב-1.1%).

הוזלו במיוחד: עוגיות וביסקוויטים (ב-4.6%), מוצרי דגים מוכנים (ב-3.5%), בירה שחורה (ב-2.7%), בצק ומוצרי בצק קפואים (ב-2.6%), שמנת מתוקה, שמנת לבישול וקצפות (ב-2.5%), ממתקים ושוקולד (ב-2.0%), מזון לתינוקות (ב-1.9%), גלידות (ב-1.7%), בשר בקר טחון (ב-1.6%), קרקרים שונים (ב-1.2%), לבן, יוגורט ומעדני חלב (ב-1.2%) וקקאו (באחוז אחד).

ירקות ופירות – מדד מחירי ירקות ופירות עלה ב-3.9%.

מדד מחירי פירות טריים עלה ב-10.3% ומדד מחירי ירקות טריים עלה ב-1.7%. לעומתם, מדד מחירי פירות משומרים ויבשים ירד ב-1.3% ומדד מחירי ירקות קפואים, כבושים ומשומרים ירד ב-0.6%. מבין הפירות הטריים התייקרו במיוחד: תות שדה (ב-49.1 אחוזים לעומת אפריל 2016), בננות (ב-35.5%), רימונים (ב-10.7%), אבוקדו (ב-9.8%), אפרסמון (ב-6.6%) וקיווי (ב-6.1%). הוזלו במיוחד: אשכוליות (ב-4.7%), קלמנטינות (ב-3.1%), פומלה (ב-2.1%) ולימונים (ב-1.7%).

מבין הירקות הטריים התייקרו במיוחד: פלפלים (ב-21.6%), חצילים (ב-14.2%), דלעת ודלורית (ב-7.1%), מלפפונים (ב-6.0%), קולורבי (ב-5.9%), תפוחי אדמה ובטטות (ב-2.9%), חסה (ב-2.0%), ירק עלים (ב-1.9%), צנון וצנונית (ב-1.6%), גזר (ב-1.5%), כרוב (ב-1.4%) וירקות לתיבול (באחוז אחד).

הוזלו במיוחד: ברוקולי (ב-9.3%), כרובית (ב-8.0%), עגבניות (ב-7.0%), ארטישוק (ב-6.4%), בצל (ב-4.9%), שעועית טרייה (ב-4.7%), סלק (ב-2.4%) ושום (ב-1.1%).

מבין הירקות והפירות המעובדים הוזלו במיוחד: רסק ושימורי עגבניות (ב-3.3%), גרעינים לפיצוח (ב-2.7%), שקדים (ב-2.2%) ואגוזים ופיסטוקים (ב-1.3%).

התייקרו במיוחד: מלפפונים כבושים (באחוז אחד).

מחשבון מדד המחירים לצרכן

למדד המחירים המעודכן

מדד המחירים לצרכן - איך מחושב? ממה מורכב, ועוד...

מדד המחירים לצרכן בחודש פברואר צפוי, להערכת כלכלני הראל פיננסים לרדת ב-0.2%. בחודש מרץ צפוי להערכתם המדד לעלות ב-0.1%. בהראל מציינים כי נמשכת הירידה בציפיות לאינפלציה (כפי שמבטאים מחירי אגרות החוב) וזאת על רקע התחזקות השקל, הירידה במחירי הדלקים בעולם והתגברות הצפי להפחתות מיסים.

בהראל צופים כי בשלושת החודשים – פברואר עד אפריל, יעלה מדד המחירים לצרכן ב-0.2%. עוד צופים כלכלני הראל כי במדדי הדיור תירשם עלייה – מדד מחירי הדירות בבעלות יעלה בשלושת החודשים האלו ב-0.6%, סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (בעיקר מחירי השכירות) יעלה בתקופה זו ב-0.5%, ומדד תשומות הבנייה למגורים יעלה ב-0.4%.

גם כלכלני בנק הפועלים סבורים שמדד פברואר יירד ב-0.2%, ובהמשך – בחודש מרץ תירשם עלייה של 0.1%. באפריל צפוי להערכתם מדד גבוה – 0.5%.

בבנק דיסקונט מתייחסים בסקירה האחרונה לרכישת מובילאיי – עסקת הרכישה הגדולה ביותר של חברה ישראלית. אינטל הציעה כ-15 מיליארד דולר תמורת החברה, ובהתייחס לכך אמר שר האוצר משה כחלון כי הכוונה היא להשתמש בכספי המיסים כדי להוריד מיסים. עודף המיסים הוא לא רק בזכות עסקת מובילאיי, עודף המיסים מתבטא בחודשים האחרונים, והורדת המיסים היא על הכוונת.

בדיסקונט מסבירים שהחלטה על הורדת המע"מ תתבטא בירידה במדד המחירים לצרכן – להערכתם כל ירידה של 1% במדד המחירים תתבטא בירידה של 0.3% במדד המחירים לצרכן; ובתקופה שבה המדד גם ככה באזור האפס (ואפילו שלילי) זה אומר שככל הנראה המדדים הנמוכים יימשכו גם בעתיד.

הבנקים ימכרו נדל"ן –  צפי לרווחים משמעותיים, וחיסכון משמעותי בהמשך

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר עומדת לדרוש מהבנקים  לצמצם את ההוצאות על נדל"ן ותחזוקה של יחידות המטה וההנהלה, לרבות בחינה מחודשת של המיקום הגיאוגרפי של יחידות אלה ומעבר ממרכזי הערים הגדולות. בכך יחסכו הבנקים סכומים משמעותיים מאוד, ובפיקוח על הבנקים סבורים שההתייעלות הזו תגוגל על הלקוחות – כלומר, ההוצאות על עמלות וריבית יירדו – האמנם? זה מה שיקרה? האם הבנקים לא ידווחו פשוט על רווחים גבוהים יותר? זה לא ממש ברור, אבל הפיקוח על הבנקים מסביר שההוראות האחרונות שנועדו לייעל את הבנקים תרמו ללקוחות.

וחוץ מזה – גם לבנק ישראל יש נדל"ן יקר במרכזי הערים (גם ברוטשילד בת"א), ולפני שבנק ישראל מציע לבנקים לחסוך, אולי כדאי שהוא עצמו יחסוך בהוצאות הנדל"ן שלו, ויעבור למקומות בעלויות נמוכות יותר, אחרי הכל – הציבור מממן אותו, ואם תקציבו יירד, זה כסף שבעצם אנחנו "מרוויחים". כלומר, אין בעצם הבדל עקרוני בין חיסכון בעמלות  ובריבית בבנקים ובין חיסכון דרך קיטון בתקציב בנק ישראל – בשני המקרים, הכסף אמור לחזור אלינו, אז אולי המפקחת תבדוק בבית – אם ניתן ואפשר לעבור למקומות בעלויות נמוכות יותר – פתח תקווה, כפר סבא, ועוד…

על כל פנים, ובקשר לחיסכון בהוצאות הבנקים, אומרת בר – "המערכת הבנקאית בישראל מתאפיינת ביעילות נמוכה לעומת הבנקים במדינות המפותחות,  ואחד מיעדי המפתח של הפיקוח על הבנקים הנו שיפור היעילות של הבנקים, כלומר – צמצום ההוצאות של הבנקים ביחס להכנסותיהם".

"מטרתנו היא שהתייעלות הבנקים "תגולגל" ללקוחות –  כלומר שתביא להוזלת עלויות השירותים הבנקאיים, להסטת משאבים לחדשנות ושיפור השירות הבנקאי, ולהגדלת חלוקת דיבידנדים לבעלי המניות – שהם בעיקר הציבור הרחב בישראל. ההוראה הקודמת שפרסמנו לפני כשנה הביאה כבר לצעדי התייעלות משמעותיים בכוח אדם, באופן שמכבד את העובדים שפורשים מהבנקים. טיוטת ההוראה שהוצאנו היום למערכת הבנקאית מעודדת את הבנקים לבחון ביצוע התייעלות גם בתחום הנדל"ן ותפעולו, באמצעות מתן הקלות הון לבנקים שיבחרו למכור את נכסי הנדל"ן המשרתים את ההנהלות והמטות ולעבור למיקום חלופי שיאפשר חיסכון בטווח הבינוני והארוך".

לפני כשנה  פרסם הפיקוח על הבנקים הוראה בנושא התייעלות תפעולית של המערכת הבנקאית בישראל. בעקבות הוראה זו הציגו רוב הבנקים תוכניות פרישה מרצון משמעותיות,  אשר מאפשרות לעובדים שמעוניינים בכך לפרוש מעבודתם בבנק עוד לפני גיל הפרישה החוקי, תוך מתן פיצוי הולם. התוכניות צפויות להוביל לצמצום של כ- 12% מכוח האדם בבנקים בשנים 2016 ועד 2020- צמצום שנובע מפרישה מרצון ומפרישה טבעית שברובה לא תוחלף בעובדים חדשים.

עמדת הפיקוח על הבנקים היא שצמצום כוח האדם מתחייב על-רקע המהפכה הטכנולוגית –דיגיטלית, שמובילה לשינויים משמעותיים באופן צריכת השירותים הבנקאיים על-ידי הלקוחות, ולצורך של הבנקים להתאים את עצמם ל"עולם החדש". כמו כן, ההתייעלות מתחייבת כדי להוביל להורדת עלויות השירות הבנקאי לציבור. במסגרת הצעדים בהם נוקט הפיקוח להגברת התחרות והפחתת העלויות ללקוחות, וכדי לוודא שהחיסכון שיתקבל מההתייעלות האמורה יבוא לידי ביטוי בהורדת עלויות השירותים הבנקאיים ללקוחות, הורה  הפיקוח לבנקים להתאים את תעריפון העמלות ולתת הנחה על כל פעולה שמבוצעת באמצעים ישירים (דיגיטל, אינטרנט ומכשירים אוטומטיים). ההנחיה תיכנס לתוקף במהלך השנה.

כעת, הפיקוח על הבנקים נוקט בצעד נוסף לעידוד ההתייעלות במערכת הבנקאית. טיוטת ההוראה החדשה שיוצאת היום לבנקים מרחיבה את הגדרת ההתייעלות ומעודדת את הבנקים לבחון גם את האפשרות לצמצם את ההוצאות על נדל"ן ותחזוקה של יחידות המטה וההנהלה, לרבות באמצעות בחינה מחודשת של המיקום הגיאוגרפי של יחידות אלה ומעבר ממרכזי הערים הגדולות.

כיום רוב הבנקים מחזיקים בבעלותם נדל"ן רב במרכזי הערים הגדולות, המשמש את הנהלות הבנקים, יחידות מטה ולעיתים גם את יחידות מערכות המידע. הוצאות התפעול והארנונה בגין בניינים אלה גבוהות מאוד וערכם של הבניינים עלה מאוד בשנים האחרונות. גם הצמצום במספר העובדים משפיע על צרכי הבנקים בתחום הנדל"ן. הטיוטה של ההוראה מעודדת את הבנקים להתייעל גם בתחום הנדל"ן, באמצעות הקלה בהון הרגולטורי. ההקלה תינתן לבנקים שיחליטו למכור נדל"ן שמשרת את ההנהלות ויחידות המטה ולעבור למיקום חלופי, שיאפשר חיסכון בהוצאות לאורך זמן. תמריץ זה יאפשר לבנקים לבצע את ההתייעלות בתחום הנדל"ן, לבחון את הצורך בהרחבת תוכנית ההתייעלות בכוח אדם, וייצור מקור להמשך צמיחה והגדלת אשראי.  זו כאמור הסברה של בנק ישראל, והיא נשמעת הגיונית, אבל איך בעצם הפיקוח על הבנקים אמור לדאוג לצרכנים ולוודא שההוזלה בעמלות תגולגל אליהם?

בינתיים, בנק ישראל מציע "פיתויים" לבנקים שיעמדו בהוראה הזו, כל מיני הגבלות שקשורות להון העצמי ולהלימות ההון העצמי. כך או אחרת, הבנקים כבר בדרך החוצה ממרכזי הערים –  אמנם רוב הבנקים עדיין מחזיקים בבעלותם נדל"ן רב במרכזי הערים הגדולות, המשמש את הנהלות הבנקים, אבל במקביל לצמצום כח האדם בשנים האחרונות, חל גם צמצום בשטחי הנדל"ן שהבנקים צריכים, כאשר בשנים האחרונות  חלק מהבנקים החל  לצמצם את השטחים במרכז כדי לחסוך בעלויות השוטפות . בנק מזרחי טפחות, לדוגמה, מכרז למכירת 8 קומות שבבעלותו במגדל משה אביב ברמת גן, תוך התחייבות של הרוכש להמשיך להשכיר את הקומות הללו לבנק לכמה שנים.

ומה שהכי מעניין – אחד מבנייניו של בנק ישראל ממוקם ממש בסמוך לשדרות רוטשילד בת"א.  אולי בנק ישראל גם צריך לחסוך בבניינים במרכזי הערים, וככה התקציב הענק שלו שנופל עלינו, יירד ?

תעודות הסל כחלק מהמכשירים עוקבי המדדים הן אמנם המכשיר הפופולרי ביותר בעולם ההשקעות הגלובלי, ועדיין בשוק המקומי הן בפיגור אחרי קרנות הנאמנות שדוגלות בניהול כספים אקטיבי. מדובר בשתי גישות שונות לחלוטין – בתעודות סל, הרציונל הוא שלא ניתן להכות את מדד הייחוס, ולכן כדאי פשוט לעקוב אחרי המדד/ האינדקס שזה בעצם השקעה בתעודת סל או קרן סל או קרן מחקה.

בקרנות נאמנות (ברוב הקרנות למעט קרנות מחקות) התפיסה היא שמנהל הקרן מייצר תשואה עודפת בזכות כישוריו, ניסיונו ותזמון ההשקעות, ולכן יש להשקיע בקרנות הנאמנות. בפועל, הניהול הזה עולה דמי ניהול גבוהים יותר (משמעותית) מאשר בתעודות הסל, ולכן ברוב המקרים – תעודות הסל לאורך זמן מנצחות. עם זאת, חשוב להדגיש שיש מנהלי השקעות ומנהלי קרנות שמכים את מדד הייחוס לאורך זמן (מעטים).

בחודש פברואר נמשכה המגמה השלילית בתעשיית תעודות הסל. מנתונים שפרסם איגוד תעודות הסל בלשכת המסחר עולה, כי מתחילת השנה נפדו 3.2 מיליארד שקל ובפברואר נפדו 1.1 מיליארד שקל.

בתעודות הסל מנוהלים נכון לסוף פברואר נכסים בהיקף של 93.5 מיליארד שקל, כאשר בשיא לפני כשנתיים נוהלו כ=122 מיליארד שקל.

תעודות הסל אחראיות לכשליש מהיקף המסחר בבורסה בישראל.

ובעוד תעודות הסל מאבדות גובה, בתעשיית קרנות הנאמנות קיימת בחודשים האחרונים התגברות של קצב זרימת הכספים לקרנות מנייתיות וקרנות מסוכנות יותר, על חשבון האפיקים הסולידיים.

שוק תעודות הסל בישראל מורכב מארבעה שחקנים מנהלים: תכלית תעודות סל, של מיטב דש, שמחזיקה ב-29.3% מהשוק; קסם תעודות סל, של אקסלנס, שמחזיקה ב-28.6% מהשוק; פסגות תעודות סל, שמחזיקה בנתח שוק של כ-27.9%; והראל תעודות סל, שמחזיקה נתח של 14.2% משוק תעודות הסל.

קבוצת עזריאלי עוסקת בייזום, הקמה וניהול של קניונים, מרכזים מסחריים, בניני משרדים, דיור מוגן ועוד. החברה מחזיקה בקניון עזריאלי בתל אביב ובקניון איילון ברמת גן, לצד קניונים נוספים ברחבי הארץ, מבנים ומרכזים מסחריים. כמו כן לחברה השקעות ריאליות נוספות, ונדל"ן.

פריגו היא שחקנית משמעותית בשוק התרופות הגנריות ובשוק ה-OTC, תרופות שלא צריכות מרשם רופא. גם פריגו לא הצליחה לחמוק מהסנטימנט השלילי בתעשייה הגנרית

התוצאת של החברה בירידה על רקע תצחרות המחירים והשחיקה ברווחיות הגולמית בעיקר בשוק האמריקאי, וכתוצאה מכך החברה מפספסת ברבעונים האחרונים את ציפיות השוק

מיילן היא המתחרה הגדולה של טבע בתעשיית התרופות הגנריות מיילן גם מאתגרת את התרופה האתית העיקרית של טבע – הקופקסון.

גם מיילן כטבע וכחברות אחרות בענף הגנריקה, סובלת מסנטימנט שלילי עמוק – הן בתחום העסקים והן בוול-סטריט.

שותפות הנפט והגז ישראמקו היתה שותפות רגועה למדי עד שנת 2009. בחילת 2009 נמצא גז במאגר תמר שבו השתתפה ישראמקו וכל השאר הוא היסטוריה. מניית השותפות זינקה מאז פי 8 כשב-2015 הפך המאגר לפעיל והוא מספק גז לחברת החשמל ולספקי חשמל נוספים (תחנות כח בעיקר)  ברחבי הארץ

מניית עליבאבא היא אחת מהכוכבות של וול סטריט בשנה האחרונה. עליבאבא שהונפקה בשנת 2015 קפצה מאז ההנפקה פי שתיים. החברה עוסקת בסחר אלקטרוני – דרך האתר שלח עליבאבא אתם יכולים לרכוש מוצרים ברחבי העולם, בעיקר מסין, בעלויות נמוכות.

האתר הוא אתר הסחר הגדול בעולם, אם כי הוא לא נהנה מתדמית החדשנות של אמזון.

תאור החברה – אמזון (Amazon) היא אתר המכירות הקמעונאיות הגדול בעולם. מדובר במעצמה קמעונאית שנסחרת במעל 700 מיליארד דולר שזה מעל הרשתות הקמעונאיות הגדולות ביותר בארה"ב, לרבות וול-מארט. אמזון של ג'ף בזוס התחילה במכירות של ספרים דרך רשת האינטרנט והצליחה בגדול, אך היא כבר מזמן לא מוכרת ספרים היא מוכרת מוצרים מתחומים שונים ומגוונים. הכח של אמזון נובע מיכולת הלוגיסטיקה המרשימה – קבלת הזמנה, הכנתה במחסנים והעברתה ללקוח במהירות האפשרית, וכל זה לצד חדשנות – החברה נחשבת כבר שניםפ כאחת מחברות הטכנולוגיה המובילות בול-סטריט למרות שבבסיסה היא חברת מסחר.

החדשנות באה לידי ביטוי בכניסה לתחומים משיקים ונלווים כמו לתחומי הרחפני וזה כדי לנסות להעביר ציוד ומוצרים במהירות ללקוחות, תחומי מחשוב הענן בהן אמזון היא מהמובילות בעולם ועוד.

(סימבול בוול-סטריט AMZN )

נתוני שוק –    ראו כאן, מחיר מניית טבע (וגרף) ושווי שוק 

נתונים פיננסיים  – מכירות החברה עולות על קצב של 170 מיליארד דולר בשנה, והרווח המתואם (בניכוי הוצאות חד פעמיות) עולה על קצב של 5-7 מיליארד דולר.

מניית החברה נסחרת בטווח מחירים של 1400-1500דולר (אפריל 2018) המבטא לחברה שווי של כ-700 מיליארד דולר – אמזון היא מהחברות הגדולות בעולם! אבל…היא בועה

אנליסטים – בעד או נגד? –  הנה קונסנזוס תחזיות האנליסטים להכנסות ולרווח השנה ובשנה הבאה

האנליסטים מצפים להכנסות של מעל 200 דולר השנה ורווח של כ-10-15  דולר למניה (מכפיל רווח של 100!), כשבשנה הבאה הם צופים להכנסות של  220 מיליארד דולר ורווח של 20 דולר למניה, ומדובר עדיין על מכפיל רווח גבוה – סביב ה-70. עם זאת, קצב הצמיחה בהכנסות וברווחים גורם לאנליסטים להיות אופטמים, ואם אכן הקצב הזה יישאר מכפיל הרווח העתידי יילך ויירד למספרים סבירים יותר.

אירועים וחדשות:

אמזון היא בועה

החברה החדשנית ביותר בעולם מוכרת מוצר ייחודי – זמן – כתבה בגלובס על החברה המדהימה שמספקת לנו את כל מה שאנחנו רוצים ומהר…

חדשות על מניית אמזון

אמזון – חדשות שוטפות

מדריך השקעה במניות

ביהמ"ש המחוזי בת"א קיבל את עמדת רשות ניירות ערך – חברת פיירטרייד מפעילה בורסה ללא רישיון ולכן פעילותה אינה חוקית

ביום חמישי האחרון, ה-2 במרץ 2017, ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (המחלקה הכלכלית), כב' השופטת רות רונן, המקבל את עמדת רשות ניירות ערך ודוחה את עתירתה של חברת ג.ג. פיירטרייד בע"מ. בית המשפט קיבל את כל טענותיה של הרשות ולא התערב בקביעת הרשות כי פיירטרייד מפעילה בורסה ללא רישיון.

פיירטרייד היא חברה המנהלת מזה כמה חודשים פלטפורמת מסחר באופציות בינאריות המאפשרת ללקוחות לקנות ולמכור אופציות בינאריות בינם לבין עצמם. לאחר בדיקת פעילותה קבעה הרשות כי פיירטייד מנהלת למעשה בורסה לניירות ערך ללא רישיון, ודרשה ממנה להפסיק את פעילותה המפרה.

ביום 11 בינואר 2017 עתרה החברה לבית המשפט כנגד החלטת הרשות להורות לה להפסיק את פעילותה. החברה קיבלה צו ביניים, המשהה את תוקפה של החלטת הרשות עד להחלטה בעתירה.

בתגובתה לעתירה טענה הרשות כי המערכת המופעלת על ידי פיירטרייד מקיימת את יסודותיה המהותיים של בורסה. הרשות גם הבהירה את הבעייתיות הנובעת ממסחר באופציות בינאריות,  והזכירה כי היא לא התירה לחברות בעלות רישיון זירה לסחור באופציות בינאריות בין היתר כיוון שמדובר במכשיר פיננסי הדומה במהותו למשחק הימורים. הרשות גם טענה כי ספק גדול אם הפלטפורמה של פיירטרייד פותרת את כל אותן בעיות שהובילו את הרשות לאסור על הצעת האופציות הבינאריות על ידי זירות סוחר.

המחלוקת בין הרשות לבין פיירטרייד התמקדה בפירוש המונח "ניר ערך" שמהווה חלק מהגדרת המונח "בורסה" בחוק. בית המשפט קיבל בהקשר זה את עמדת הרשות והבהיר כי ההגדרה הרלבנטית של "ניירות ערך" בחוק עמומה, וכי לאור תכלית החוק ההגדרה חלה גם על מכשירים פיננסים נגזרים, ובכללם אופציות בינאריות ומכשירים פיננסים, הנגזרים מנכסי בסיס שאינם נסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב. בית המשפט קיבל את עמדת הרשות כי פיירטרייד מנהלת בורסה לניירות ערך ללא רישיון, ובנוסף דחה טענות פיירטרייד לאכיפה בררנית ולפגיעה בזכות השימוע.

בהקשר זה השופטת רונן קבעה כי פרשנות ההגדרה הרלבנטית למונח "ניירות ערך" בחוק "צריכה להביא בחשבון את העובדה שמסחר בנגזרים בכלל ובאופציות בינאריות בפרט, הוא מסחר שעלול לחשוף את הסוחרים בו לסיכונים שהם לא בהכרח מודעים להם. מסחר כזה מעורר חששות בדבר הבטחת כספי הסוחרים, כללי מסחר הוגנים, מידע מלא שזמין באופן שוויוני אודות כללי המסחר, אודות תמחור המכשירים הנסחרים ועוד. כדי לצמצם את הסיכונים הללו, נדרשת אסדרה רגולטורית של המסחר הזה…". בהתייחס לסמכויות הרשות קבע בית המשפט כי "לאור פרשנות חוק ניירות ערך כפי שהיא נקבעה בפסק דין זה, פעילות העותרת ללא רישיון לניהול בורסה הינה פעילות אסורה. לכן, הרשות מוסמכת לפעול לסגירת פעילות זו שאינה בהתאם לחוק".

יודגש כי הוראת הרשות לחברת פיירטרייד היא חלק מפעילות הרשות למיגור תופעת פעילות שיווק אופציות בינאריות, כאשר לפני כשנה, אסרה על זירות סוחר להציע ללקוחות ישראלים לרכוש אופציות בינאריות. לאחרונה, פנה יו"ר הרשות, פרופ' שמואל האוזר, ליועץ המשפטי לממשלה ולשרת המשפטים בבקשה להרחיב את סמכות הרשות לפעול כנגד זירות המציעות אופציות בינאריות ללקוחות מחוץ לישראל ולפני כשבועיים פורסם תיקון לחוק ניירות ערך בנושא.