הביטוח הלאומי מסר היום כי החל מהחודש שעבר הוא מאפשר לחייבים לפרוס את החוב ל-48 תשלומים וכאשר הם משלימים את תשלום החוב נמחקים הקנסות וההצמדה. הדברים נאמרו בועדה לפניות הציבור של הכנסת.

הוועדה לפניות הציבור דנה בפניות של אזרחים שמצאו את עצמם בחובות גדולים לביטוח הלאומי, מבלי שכלל היו מודעים לחוב. במשך שנים לא קיבלו דרישות תשלום.  לאחרונה קיבלו דרישה לתשלום סכומים גבוהים בצירוף הצמדה וריבית מדובר בציבור של 300 אלף אזרחים שלא עובדים ונדרשים לשלם 167 ₪ בחודש. סטודנטים ותלמידי ישיבה נדרשים לשלם 124 ₪ לחודש.

הפונים טענו כי אין להם שום מידע בנוגע למשלוח ההתראות ולביצוע העיקולים. לטענתם הביטוח הלאומי לא מודיע לחייבים כי למרות שאינם מרוויחים פרוטה הם חייבים לשלם מס ביטוח לאומי.  מדובר פה דווקא באוכלוסייה חדשה של אנשים שלא עובדים. חוסר הידיעה ואי משלוח פנקסי תשלום, גם מוביל לצבירת ריביות.

אחד הפונים אמר: "פתאום גיליתי שאני חייב לביטוח לאומי 13 אלף ₪ על שמונה שנים אחורה. זהו סכום אסטרונומי מבחינתי. אם היו מודיעים לי מראש הבעיה הייתה נפתרת. אי אפשר לבוא ולגבות שמונה שנים אחורה על חוב שלא ידעתי בכלל שיש לי.. אם הייתי מודע לכך יכולתי לעשות כל מיני דברים אבל אף אחד לא טרח ליידע אותי"

יו"ר הוועדה ח"כ אייכלר: "בעבר הרחוק חשבנו שהמוסד לביטוח לאומי מבטיח את הביטחון הסוציאלי של האזרחים אבל הוא הפך למס אגרסיבי שהשלטון גובה מהאזרחים. כשהאזרח זקוק לסיוע, הנשמה יוצאת עד שמקבלים את הזכאות המגיע כחוק. המוסד לביטוח לאומי הפך לשלוחת מס של משרד האוצר. זה כבר מזמן לא מפעל חסד. בסעיפים מסוימים כמו קצבאות הילדים הוא הפך למצבור לאוצר. לא יכול להיות שאדם שאין לו הכנסה ישלם מס.

ח"כ אוסמה סעדי: ברור שלאחר חקיקת החוק של מועד ההתיישנות, המוסד לביטוח לאומי נזעק ומתחיל לנסות לגבות לפני ההתיישנות.

יגאל ברזני, סמנכ"ל ביטוח גביה וחקירות בישר לחברי הוועדה על שינוי משמעותי בתחום: "התחלנו במבצע ב-22 ליוני הגדלנו אפשרות ל-48 תשלומים, מיד כשמשלמים את הקרן מתבטלים, כל חובות הקנס וההצמדה. הם מתבטלים. אם צריך מנהל הסניף יכול לאשר גם יותר תשלומים. מי שבוחר לבקש בפקס שהחוב יקוזז מקצבאות הילדים, בקשתו תכובד. יש מגוון אפשרויות לתשלום, בכרטיס אשראי, בהוראת קבע או בקיזוז. ברובם בכלל לא צריך לבוא למוסד. יש קבלת קהל גם אחרי הצהריים, והמוקד הארצי הטלפוני עובד עד 8 בערב

ב-95 נכנס חוק ביטוח בריאות ואנשים שלא עובדים משלמים את המינימום שהרוב בכלל על ביטוח בריאות. עד אז סטודנטים למשל האוניברסיטה הייתה גובה דרך השכר לימוד ולא היינו צריכים לגבות. עכשיו בעצם הכניסו לנו למערכת את כל תושבי מדינת ישראל. ככה כמעט עם אותו כוח אדם היינו צריכים להוסיף יותר ממיליון איש למערכת."

יו"ר הוועדה ח"כ הרב אייכלר סיכם את הדיון ואמר: "אנחנו מבקשים לפרסם שיש מבצע על פריסת התשלומים וביטול הקנסות. אני דורש שכל המערכת של ביטוח לאומי יכתבו מכתבים למינימליסטים בדיוק כמו לשכירים. שזה יהיה דבר פשוט להבין מה צריך לשלם. כל שנה יקבל כל נישום את יתרות חובו כולל פנקס תשלומים ולא יבואו אחת לכמה שנים, להטיל חוב כבד על אנשים שאין להם הכנסה"

סך החובות המתנהלים היום בהוצאה לפועל והשייכים לחייבים שהם משקי בית (לא עסקים) ללא תיקי משכון על דירת מגורים וללא תיקי איחוד עומדים על מעל 53 מיליארד שקל, כאשר מתוכם מעל שבעה מיליארד שקל מהווים חוב לעורכי דין בגין שכר טרחה עבור הטיפול בחובות הללו. כך עולה מנתונים שנמסרו לעמותת ידיד מאת רשות האכיפה והגביה. נתונים אלו נמסרו לקראת הדיון שנערך היום בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בהצעה להעניק הפטר מחובות לאלפי חייבים ברשות האכיפה והגביה.

עפ"י החוק, ניתן להכריז על חייב כחייב מוגבל באמצעים (פושט רגל). משמעות ההכרזה היא כי החייב אינו יכול לפרוע את חובו, (לבעל חוב עד 20,000 שקל בתקופה העולה על שנתיים, מעל 20,000 עד 100,000 שקל לתקופה של מעל שלוש שנים, אם החוב עולה על 100,000 שקל לתקופה העולה על 4 שנים) וכי עליו לעמוד בצו לתשלומים קטנים לתקופה ארוכה. על החייב מוטלים הגבלות כגון – עיכוב יציאה מן הארץ, הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, הגבלת החייב משימוש בכרטיס חיוב (הגבלת פתיחת חשבון בנק, שימוש בשיקים ועוד).

בהוצאה לפועל קיימים, עשרות אלפי חייבים אשר אינם מצליחים להחזיר את החוב ולא להקטין אותו. במצב זה, הנושים אינם מקבלים החזר משמעותי מהחוב, והחייב אינו יכול להשתקם. בסמכות בית המשפט להעניק לפושט הרגל הפטר, הפוטר את פושט הרגל מכל חוב.
הצעת החוק הממשלתית נועדה להעניק הפטר לחייבים מוגבלים באמצעים הקיימים היום בתוך מערכת ההוצאה לפועל. מדובר בפתרון נקודתי וחד פעמי למשך שלוש שנים לחייבים חדלי פירעון.

ההסדר יחול רק לחייבים אשר מוגבלים חמש שנים, ורק על חובות קטנים שאינם מורכבים, בהם ברור שלא ניתן להיפרע מהחייב.  עפ"י ההצעה, לא תידרש חוו"ד של כונס הנכסים הרשמי ולא מינוי של כונס או נאמן על נכסי החייב. רשות האכיפה והגבייה תשלח הודעה על האפשרות להגיש בקשת הפטר לחייב שיעמוד בתנאים שיקבעו בחוק.

ההצעה תחול על חייב מוגבל כבר חמש שנים, חובותיו כולל חובות שאינם בני הפטר, (כגון חוב מזונות) לא עולים על 800,000 שקל, לחייב אין נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול או מימוש, החייב עמד בצו התשלומים שניתן לו, אין בקשת פשיטת רגל שתלויה ועומדת באותה עת לגבי החייב, ובחמש השנים שקדמו לבקשה לא ניתן לגביו צו כינוס,  הפטר או שהוא הוכרז כפושט רגל, ולחייב אין דוח שהוא נדרש להגישו לפי פקודת המיסים שלא הוגש במועד.

בהצעת החוק של ח"כ מירב מיכאלי וקבוצת חכי"ם מוצע כי בתיק, אשר במשך שלוש שנים רצופות, גובה התשלום החודשי שנקבע במסרגת צו התשלומים, נמוך מגובה הצטברות הריבית החודשית על יתרת החוב, יינתן הפטר.

ח"כ מירב מיכאלי אמרה "ההוצל"פ, הינה החצר האחורית של מדינת ישראל. במערכת רשומים כ-2.5 מיליון אזרחים שהם בעלי 700,000 תיקים. מדובר בכרבע מהאוכלוסייה הבוגרת בעלי תיקים בהוצל"פ, שלא מסוגלים להחזיר את חובותיהם ולנהל אורח חיים תקין. מחובתנו לסייע להם להשתקם ולחזור למעגל העבודה".

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אבי ליכט אמר "הצע"הח באה לתקן עוול לכ-30,000 איש שתקועים בהליכים שלא נועדו עבורם. אין תועלת חברתית להכניס לשם אנשים שאין להם סיכוי להשיב את חובותיהם. אנו מציעים לתת לחייבים הללו אופק. המסלול הנוכחי גרם לתוצאה קשה בכך שעשרות אלפי אנשים שמשלמים סכומים זעומים, לא מצליחים לצאת לדרך חדשה". ליכט הוסיף ואמר "חטאנו לאנשים הללו ואנו מבקשים היום לתקן את המצב. עד היום, הפטר או מחיקת חוב דרשה החלטה שיפוטית אנו מציעים שההליך יהיה מנהלי ולא שיפוטי". ליכט גילה שהצע"הח הנוכחית מהווה התחלה של מהפכה רחבה שהוא אנו מתכנן לבצע בהליכי ההוצל"פ ופשט"ר".

מנהל רשות האכיפה והגביה עו"ד דוד מדיוני אמר "יש בהליך הרבה אומץ משפטי. התוכנית מוגבלת מתוחמת ומפוקחת". מדיוני אמר כי המערכת נערכה כדי להתחיל ולבצע את התוכנית.
יו"ר לשכת עורכי הדין עו"ד אפי נווה אמר שהלשכה תומכת בהצע"הח. אולם, אמר נווה, "חייבים לוודא שיהיה מנגנון שיסנן את הרמאים ואת המתחמקים מתשלום חובותיהם. חייבים לקבוע מנגנון דומה לזה הקיים בהליך פשיטת רגל,  ע"מ למנוע מחייבים להתחמק.  "לא יכול להיות שאדם יבצע רכישת ריהוט חדש לבית, ייהנה מריהוט מפואר, יהפוך את הספק לפושט רגל, ובסופו של יום יקבל הפטר". נווה הציע לפרסם את שמות האנשים שיזכו להפטר, ע"מ שיהיה להם סוג של אות קלון.
מנכ"ל המועצה לשלום הילד ד"ר יצחק קדמן התנגד להכיל בהפטר חובות שחייבים חויבו לשלם לנפגעי עבירה. עו"ד מדיוני הסכים להחריג את החובות לנפגעי העבירה מהצע"הח.

ראש רשות המיסים משה אשר אמר "ראוי להתייחס באופן שונה לחובות מס. מדובר בכספים של הציבור שנועדו למימון השירותים לציבור. אשר ביקש לקבל את הסייגים הכלולים בהצע"הח בכל הקשור לחובות לרשות המסים". יו"ר לשכת עורכי הדין התנגד למתן זכויות יתר לחובות לרשויות המיסים.

מנכ"ל עמותת ידיד מר רן ידיד  אמר "הוכח שיש קשר בין עוני, לחובות מתמשכים. רוב הזוכים אינם בעלי המכולת השכונתית, 80% מהם הם מוסדיים". ברשות האכיפה רשומים חובות בסך 53 מיליארד שקל 7 מהם שכ"ט עו"ד. החובות הללו מביאים את החייב למצב שלא ניתן לצאת ממנו" אמר מלמד.

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי הציע להקים מנגנון שיפקח על החייבים, ע"מ לוודא שהחייב לא רימה. "האיש הזה חייב כסף, ולא עומדת לו חזקת החפות. אני לא יסכים שתהפכו לאח הגדול, אבל ראוי לבחון את הנושא". עו"ד ליכט השיב להצעת סלומינסקי, "המדינה לא מנהלת מעקב אחרי מי שיצא לדרך חדשה. ההצעה להקים מערכת מעקב חדשה שתבדוק אחרי אנשים, מאוד בעיתית הן מבחינה חוקתית והן מבחינה מעשית.

הוועדה החליטה למזג את שתי הצעות החוק הפרטית והממשלתית. הדיון בהצע"הח ימשך בשבוע הבא לקראת אישור ההצעה לקריאה שניה ושלישית.

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), קיימה היום דיון מעקב אחר יישום חוק רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שהפך את מינהל מקרקעי ישראל לרשות. הרפורמה, שאושרה בוועדת הכלכלה עוד בשנת 2009, נועדה לקדם תחרות ולמנוע ריכוזיות במקרקעין וכן לייעל את עבודת הגוף המנהל את קרקעות המדינה.

היו"ר כבל פתח את הדיון ואמר כי "רמ"י הוא אחד הגורמים הכי חשובים ומרכזיים במערכת הכלכלית והחברתית, בעוד שהיחס אליו הוא מהמשפילים. הרשות עוברת מיד ליד כסחורה בצורה שפוגעת גם בעובדים". היו"ר כבל ביקש דעת האם רמ"י מבצעת את המוטל עליה בתחום שיווק הקרקעות והאם הבירוקרטיה, שבנתה מערכת שלמה של מאכרים, טופלה.

ממלא מקום מנהל הרשות, עדיאל שמרון, אמר כי תפקידי הרשות הם פיתוח ושמירת עתודות הקרקע. הוא ציין כי מתוך 1.150 מיליון נכסים שהיו צריכים לעבור בעלות במסגרת הרפורמה הועברו כ-380 אלף וציין כי הרשות פועלת לפתור את הבעיות שמונעות את מעבר יתר הנכסים. שמרון אף סקר את נושא השווקים וציין כי בשנה שעברה שיווקה הרשות כ-50 אלף יח"ד. היו"ר כבל התפרץ לדברים ואמר כי למרות הנתונים "הרשות לא מצליחה להוביל את הטיפול במשבר הדיור הענק. היא צריכה לייצר מלאי קרקעות שיהיו ברמת זמינות מידית למקבלי ההחלטות וועדת הכלכלה תקיים מעקב קבוע בעניין". לפיכך הודיע היו"ר כבל כי ידרוש מהמנהל להעביר לוועדה מידע הכולל נתוני שווקים, עסקאות שבוצעו בפועל, התחלות בנייה וסיום משוער.

ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת) אמר כי צריך לדאוג לכך שהרפורמה תגיע גם למגזר הערבי, אחרי שגם הממשלה הבינה שצריך למצוא פתרונות למצוקת הדיור במגזר. ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני) הוסיף כי מדינה שרוצה לעודד פעילות לא יכולה להעלות מחירים. "מחיר הקרקע הפך להיות בלתי אפשרי בכל מקום, לכן צריך ליזום הורדת מחירים", אמר ח"כ ברושי. הוא הוסיף כי צריך לעודד את ההתיישבות בזמן שיש הכבדה בלתי פוסקת עליה וכן לטפל במחסור בכוח אדם ברשות. "אין פה יד מכוונת ואין רגל מסיימת", אמר. נציגת האגודה לזכויות האזרח, דבי גילד חיו, ציינה כי החוק מחייב לקבוע יעדים לדיור בר השגה והדבר טרם בוצע.

יו"ר ועד העובדים ברשות, גיל אייזנשטיין, אמרה כי מאז הרפורמה התחלפו 3 ממשלות, כולם טענו שהבעיה היא ברשות וניתן לפתור אותה על ידי צמצומים ומיקור חוץ. לדבריה, אחרי 6 שנים כולם מבינים שהבעיה קצת יותר מורכבת אבל העובדים נשארו השעיר לעזאזל של המציאות. היו"ר כבל ביקש לדעת האם הרפורמה השיגה את יעדה והובילה לשיפור, אולם לא הצליח לקבל תשובה ברורה וחד משמעית בעניין. נציג משרד האוצר, דור בלוך, אמר כי "אנחנו במקום טוב יותר מלפני 4 שנים אבל עדיין לא מספיק טוב". ח"כ כבל הגיב ואמר: "אתה אמור להגיד לנו אם אנחנו על המסלול, אבל בסוף לא קיבלתי תשובות. יש לי תחושה כבדה שמתעסקים בהכל חוץ מבנייה באמת". היו"ר כבל ציין כי הזמן שעובר בין קרקע שהרשות מציגה כזמינה ועל לשיווק ובנייה בפועל עומד לעיתים על עשרות שנים, ואמר כי נדמה שב-20 השנים האחרונות דבר לא השתנה. לדבריו, גם במשבר הדיור של שנות ה-90 בתקופה בה היה עוזרו של שר השיכון דאז, שהיה חמור הרבה יותר עם מיליון עולים, קראוונים ואוהלים, התקיימו אותם דיונים ונאמרו אותם דברים ונדמה שכלום לא השתנה. הוא אף דרש תשובות באשר לתקנות שנועדו למנוע ריכוזיות בבעלות על קרקעות, והיועץ המשפטי של הרשות, יעקב קוינט, אמר כי התקנות לא הוגשו לאישור הוועדה בגלל פיזור הכנסת והן תוגשנה בחודשים הקרובים.

היו"ר כבל סיכם את הדיון ואמר כי הדיון היה נינוח מדי לעומת הדרמטיות של הנושא והשפעת משבר הדיור על חייה הכלכליים של מדינת ישראל. הוא הוסיף, כאמור, כי הוועדה מצפה לקבל תמונה אמתית של הנעשה בשטח וכן לקבל דיווח על הבעיות בשווקים, כדי שניתן יהיה לטפל בדברים בזמן אמת. "הייתה רפורמת הקרקעות ועוד רשימה ארוכה של רפורמות, ובזמן שהמדינה מאשימה גורמים אחרים כמו הירוקים משרדי הממשלה הם שתוקעים את שוק הדיור", אמר. ח"כ כבל הוסיף כי הוא מאוכזב מתמונת המצב שהוצגה והבהיר כי הוועדה תשוב ותידרש לעניין מיד עם החזרה מהפגרה.

שר הבינוי, יואב גלנט, סגנו ח"כ ז'קי לוי ומנכ"ל משרדו אשל ארמוני, הציגו את  "תכנית חמש הנקודות לפתרון משבר הדיור הציבורי", תכנית רב שנתית למתן מענה מקיף לדיור הציבורי. האם זה יעבוד? ספק רב; האם יש בתוכנית הזו בשורה? דווקא כן, אבל תגידו אתם עוד לא מבינים שהתוכניות האלו עולות כסף? מי ישלם על מימון התוכניות האלו

הנה התוכנית – תוכנית חמש הנקודות  –

1. רכש דירות חדשות במסגרת פרויקטים של מחיר למשתכן בהיקף של עד 5% מיחידות הדיור שישווקו – הנושא אושר עקרונית בקבינט הדיור האחרון. המשמעות היא ש-5% מהדירות ימכרו במחירים נמוכים יותר; זה אפשרי? מי יממן את הדירות האלו? הקבלנים בטח שלא. המדינה אולי כן, אבל מי ישלם על הסבסוד הזה?
2. אכלוס מיידי של 500 דירות ריקות בכל רחבי הארץ באמצעות הגמשת קריטריונים נקודתית. המשמעות – סוג של מתנה/ הנחה לציבור מסויים? למה צריך לת מתנה כזו. זה שייך לכולנו, הכוונה כנראה היא דירות ממשלתיות שניתן להעביר אותם לציבור שאין לו דירות. אבל יש קריטריונים, למה להגמיש?
3. ביצוע פרויקטים של התחדשות עירונית בהיקף רחב באמצעות חברת עמידר במבנים בהם יש רוב לדיור ציבורי. הדירות החדשות או התמורה עבורן יוקדשו לדיור ציבורי, בהיקפים של מאות יח"ד. גם כאן, עד שהדברים יזוזו, והשר גלנט וחבריו יודעים זאת, מדובר על שנים.
4. ביצוע פרויקט של התחדשות עירונית על ידי חברת עמיגור, לבניית דירות קטנות של 55 מ"ר עבור זכאי דיור ציבורי באתרים של הסוכנות היהודית. הדירות ייבנו בשותפות של הסוכנות ומשרד הבינוי, בהיקף של כ-2,500 יח"ד. אותו סיפור, כוונות טובות, אבל תהליך של שנים. וחוץ מזה – באמת גלנט, הסעיף הזה שקול/ זהה לסעיף קודם – אתה פשוט יכול לחבר אותם,  אה, אז יהיו רק 4 נקודות, רצית 5.
5. שיפוץ שנתי של אלפי דירות השייכות למדינה ומשמשות לדיור הציבורי. במסגרת תכנית חומש ישופצו רוב הדירות המחייבות שיפוץ. איך זה בעצם ישפיע על היצע הדירות או על מחייר הדירות. זה ישפיע על חשבון הבנק של השיפוצניקים, לא הרבה מעבר לכך.

על פי הקריטריונים הנוכחיים זכאיות לדיור ציבורי משפחות בנות 3 ילדים ומעלה המקבלות הבטחת הכנסה. כמו כן, זכאיות לדיור ציבורי  משפחות שבהן לפחות אחד מבני הזוג נכה נכות קשה (למעלה מ-75% של אבדן כושר עבודה) עם שני ילדים ומעלה. עכשיו מנסים לשנות את הכללים – על פי הקריטריונים הגמישים (שיהיו במקומות שבהם יש דיירות ריקות)  יזכו גם המשפחות שעונות על פרמטרים נוספים לזכאות, וזאת לפי סדר יורד –  משפחות נכים עם ילד אחד לפחות תזכה לעדיפות הגבוהה ביותר, ואחריה משפחות הזוכות להבטחת הכנסה עם לפחות שני ילדים, ולאחר מכן משפחות מעוטות הכנסה עם שני ילדים לפחות.

עיקר הדירות הריקות בדיור הציבורי מרוכזות, וזה כמובן לא מפתיע –  בפריפריה,  בדימונה יש 181 דירות ריקות, בבאר שבע 79 דירות ריקות, ובמצפה רמון 44.

שר הבינוי יואב גלנט מסר כי: "לצד תכנית 'מחיר למשתכן' הנותנת מענה לזוגות הצעירים, כולל באמצעות מענקים לפריפריה, לא שכחנו גם את האוכלוסיות שידן אינן משגת לרכוש דירה. תכנית חמש הנקודות מביאה בשורה אמיתית לזכאי הדיור הציבורי, תוך הגדלת מלאי הדירות, שיפור התנאים בדירות הקיימות ואכלוס דירות פנויות. אני שמח לבשר בשורה זו  עת מתקיים סיור ומפגש שלי ושל סגני ג׳קי לוי עם שני ראשי רשויות מובילים: מיכאל ביטון בירוחם ובני ביטון בדימונה המקדמים את עריהם ואת הנגב כולו".

מיטב דש קרנות נאמנות מפחיתה שווי חבס אג"ח 4 בקרנות מיטב 0B) High Yield)(!) ללא מניות – קרן נאמנות (מספר קרן: 5106992) ובמיטב (2B)(!) הזדמנויות (מספר קרן: 5104161). סיבת השערוך: ירידה במחיר מניית NSI, שמהווה בטוחה לאג"ח שלעיל.

מנהל הקרן החליט ביום 13.07.15 לשערך את שווי חבס אג"ח 4 (מספר נייר: 4150124) ממחיר שעמד על 25.5 אגורות טרם השערוך למחיר של 20.1 אגורות. שיעור השינוי במחירי האג"ח בעקבות השערוך : 21.18%-.

שיעור ההשפעה של השערוך על מחירי הקרן  מיטב 0B) High Yield)(!) ללא מניות  (5106992)  : 0.25%-. שיעור ההשפעה של השערוך על מחירי הקרן  מיטב (2B)(!) הזדמנויות (5104161)  : 0.30%-.  מיטב דש מציינים כי הוועדה המיוחדת שינתה את מחירו של אג"ח זה גם ביום 31.03.2015 , וקבעה כי מחירו יהיה : 25.5 אגורות (באותו המועד לא נדרש דיווח) יודגש כי הנתון המוצג לעיל הינו נתון מצטבר של השפעת השיערוך מהמחיר של הבורסה, למחיר שיערוך האחרון (13.7.2015).

שיעור ההשפעה של השערוך מיום 13.7.2015 על מחירי הקרן  מיטב 0B) High Yield)(!) ללא מניות  (5106992)  : 0.13%-.
שיעור ההשפעה של השערוך מיום 13.7.2015 על מחירי הקרן  מיטב (2B)(!) הזדמנויות (5104161)  : 0.16%-.

במקביל, מעלה מיטב דש קרנות נאמנות את שווי קמור אג"ח ו  (מספר נייר: 1320118) באותן קרנות שצוינו מעלה: מיטב 0B) High Yield)(!) ללא מניות – קרן נאמנות (מספר קרן: 5106992) ובמיטב (2B)(!) הזדמנויות (מספר קרן: 5104161). מחיר האג"ח טרם השערוך : 43.4 אגורות, ואילו  מחיר האג"ח כפי שנקבע על ידי הוועדה עומד על 47.2 אגורות. שיעור השינוי במחירי האג"ח בעקבות השערוך : 8.76%.

בנוסף, מיטב דש מעלה את שווי קמור אג"ח ח (מספר נייר: 1320134). מחיר האג"ח טרם השערוך : 38 אגורות. מחיר האג"ח כפי שנקבע על ידי הוועדה : 41.1 אגורות. שיעור השינוי במחירי האג"ח בעקבות השערוך : 8.16%.
סיבת השערוך של קמור אג"ח ו' ו-ח': מכירת הרוב המוחלט של נכסי החברה.

להלן שיעור ההשפעה הכולל של שערוך האג"חים לעיל על מחירי הקרנות:
מיטב 0B) High Yield)(!) ללא מניות  (5106992)  : 0.13%-.
מיטב (2B)(!) הזדמנויות (5104161)   :0.13%-.

מיטב דש קרנות נאמנות מציינים כי ניירות הערך שלעיל מוחזקים למועד דיווח זה בקרנות נוספות שבניהול מנהל הקרן, אך השפעתה של קביעת מחירי ניירות הערך ע"י הוועדה על השווי הנקי של הקרנות הרלוונטיות אינה מהותית ואינה דורשת דיווח בהתאם להוראות הדין.

איילון קרנות נאמנות מעלה את שווי האופציה C 000001 JUL (מס' ני"ע: 81330839) המוחזקת בקרן כוון אג"ח דינמית (2B) קרן נאמנות (מספר קרן: 5103569). זאת, מאחר ולדעת מנהל הקרן, השווי שנקבע לאופציה הנ"ל בבורסה חרג באופן קיצוני מהשווי שנקבע לנכס הבסיס שלה.

מנהל הקרן מעלה את מחיר האופציה ל- 168,127 שקל לעומת 164,540 שקל (המחיר האחרון שנקבע לאופציה בבורסה). שיעור השינוי בשווי האופציה הינו 2.18%. מנהל הקרן מדווח כי שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן שלעיל כתוצאה מהשינוי בשווי האופציה הינו:  0.32%-.

מנורה מבטחים קרנות נאמנות מדווחת על מיזוג 4 קרנות לקרן מנורה מבטחים (1A) מדורג וממשלתי + 10% (מספר קרן: 5104005).

להלן רשימת הקרנות שמוזגו: מנורה מבטחים (1A) תל בונד מאגר + 10% (מספר קרן: 5108782), מנורה מבטחים (1A) אג"ח מדורג + 10% (מספר קרן: 5109152), מנורה מבטחים (2C) מודל + 15% (עמדה) – קרן נאמנות (מספר קרן: 5106703) ומנורה מבטחים (1A) מדורג וממשלתי + 10% (מספר קרן: 5104005).

הנאמנים של קרנות הנאמנות, מזרחי טפחות חברה לנאמנות ויובנק חברה לנאמנות, פיקחו על המיזוג. למיטב ידיעתו של מנהל הקרן הטיפול בשברים התבצע ע"י המפיצים כך שבעלי היחידות קיבלו את התמורה בגין השברים ביום המיזוג או יקבלו במועד מימוש היחידות על ידי המחזיק.

להלן מחירי הפדיון ליוםֹ 12/07/2015 של כל אחת מהקרנות שהתמזגו:

שם הקרן                                                               מחיר הפדיון ערב המיזוג    דמי ניהול
"מנורה מבטחים (1A) תל בונד מאגר + 10%"                     119.99  אג'                0.43%
"מנורה מבטחים (1A) אג"ח מדורג + 10%"                        129.66  אג'                 1.47%
"מנורה מבטחים (2C) מודל + 15% (עמדה) – קרן נאמנות"   122.58  אג'                 1.17%
"מנורה מבטחים (1A) מדורג וממשלתי + 10%"                  544.34  אג'                 1.08%

דמי ניהול הקרן הממוזגת הינם 1.08%. המשמעות היא, שמדובר בהעלאת דמי ניהול עבור מחזיקי הקרן "מנורה מבטחים (1A) תל בונד מאגר + 10%" – מדמי ניהול בשיעור של 0.43% ל-1.08%. במקביל, מדובר בהורדת דמי ניהול "מנורה מבטחים (1A) אג"ח מדורג + 10%"  שבה עמדו דמי הניהול על 1.47%. גם עבור מחזיקי "מנורה מבטחים (2C) מודל + 15% (עמדה) – קרן נאמנות"  מדובר בהורדת דמי ניהול, שעמדו על   1.17% לפני המיזוג. עבור מחזיקי הקרן "מנורה מבטחים (1A) מדורג וממשלתי + 10%"  – אין שינוי בדמי הניהול.

מכאן, יחס ההמרה הינו כדלקמן: כל יחידה בקרן הנקלטת "מבטחים (1A) תל בונד מאגר + 10%" מקנה למחזיק בה 0.2204321 יחידות בקרן הקולטת. כל יחידה בקרן הנקלטת "מנורה מבטחים (1A) אג"ח מדורג + 10%" מקנה למחזיק בה 0.2381967 יחידות בקרן הקולטת. כל יחידה בקרן הנקלטת "מנורה מבטחים (2C) מודל + 15% (עמדה) – קרן נאמנות" מקנה למחזיק בה 0.2251901 יחידות בקרן הקולטת.

להלן פירוט מדיניות ההשקעות של הקרן הקולטת:
בהתאם להסכם הקרן ובכפוף להוראות כל דין, שיעור החשיפה בקרן לאג"ח מכל סוג (קונצרניות או ממשלתיות לרבות מלוות ממשלתיים), לרבות תעודות פקדון, לא יפחת מ- 75% ובלבד ששיעור החשיפה לאג"ח קונצרניות המדורגות בדירוג השקעה, היינו דירוג (-BBB)  ומעלה של חברה מדרגת (או דירוג מקביל לו), שאינן תעודות פקדון, לא יפחת מ- 50%.
שיעור החשיפה לנכסים אחרים מאג"ח קונצרניות מדורגות לא יעלה על 50%.
המח"מ הכולל של כל נכסי הקרן (לרבות פקדונות ומזומנים) לא יעלה על 5 שנים.
ערך הדירוג הממוצע של תיק אגרות החוב בקרן יהיה בין המספרים 1– 6 בסולם ההמרה (המסמלים את הדירוגים   (AAA) ו- (A) בסולם ההמרה שלהלן בהתאמה), כלומר, הדירוג הממוצע של תיק אגרות החוב בקרן לא ירד מהדירוג (A), הכל כמפורט בדרך החישוב המובאת להלן.

הדרך בה יחושב דירוג ממוצע של תיק אגרות החוב בקרן הנו כדלקמן:
מנהל הקרן ימפה את הדירוג של כל אג"ח המוחזקת בקרן, בהתאם לסולם הדרגות של החברות המדרגות מעלות או מידרוג (להלן: "החברות המדרגות") והיה ואג"ח מדורגת על ידי שתי החברות המדרגות במקביל, היא תיחשב לצורך החישוב המפורט להלן לפי הדירוג הגבוה מבין החברות המדרגות (להלן: "ערך הבסיס"). ערך הבסיס של האג"ח יומר לערך מספרי לפי סולם ההמרה המפורט להלן (להלן: "סולם ההמרה"). לצורך חישוב זה, אג"ח שהונפק על ידי המדינה ו/או בערבותה ייחשב לצורך ההמרה כנושא את הדירוג הגבוה ביותר בסולם ההמרה לצורך חישוב ערך הבסיס.
מנהל הקרן יערוך סיכום משוקלל של הערכים המספריים של האג"ח המוחזקות בקרן ביחס לשיעור כל אג"ח מתוך השווי הנקי של כלל האג"ח המוחזקות בקרן ולערך המספרי שלה (להלן: "הערך המספרי הכולל"). כלל הערך המספרי הכולל חלקי מספר שלם, אזי יעוגל למספר השלם הגבוה הקרוב לו ביותר.
הערך המספרי הכולל שקיבל מנהל הקרן בהתאם לסולם ההמרה משקף את הדירוג הממוצע של תיק אגרות החוב בקרן.
מקום שעלה מספר הדירוג הממוצע של תיק אגרות החוב בקרן בסולם ההמרה מעל למספר 6 (המשקף דירוג הנמוך מדירוג (A) בסולם ההמרה; לדוגמה – כאשר מספר הדירוג הממוצע של תיק אגרות החוב בקרן הוא 7, המשקף את הדירוג (-A) או דירוג מקביל לו בסולם ההמרה), יתאים מנהל הקרן את השקעות הקרן למדיניות ההשקעות כאמור לעיל, עד תום יום חישוב המחירים העשירי לאחר היום שבו עלה מספר הדירוג הממוצע של תיק אגרות החוב בקרן מעל המספר 6 (המשקף ירידה מתחת לדירוג הממוצע (A) של תיק אגרות החוב בקרן בהתאם לסולם ההמרה).

הלוואות משקי הבית הולכות וגדלות; משפחות נחנקות ולא מסוגלות לגמור את החודש ומעמיסות הלוואות – הלוואות מהמערכת הבנקאית, הלוואות מחברות כרטיסי האשראי, מסגרת מחברת כרטיסי האשראי ועוד. אבל זו בועה, מתישהו צריך להחזיר את הכסף – מה יהיה אז?

הפיקוח על הבנקים התעורר, רגע לפני שדוד זקן עוזב את תפקידו. למה רק עכשיו דודו? למה זה לא היה בראש סדר העדיפויות שלך?

הפיקוח על הבנקים דורש מהבנקים להרחיב את הדיווח על הלוואות משקי הבית. החל מיוני 2016 הבנקים יעבירו מדי רבעון דוח מפורט על סיכון האשראי במגזר משקי הבית לפי רמת הסיכון של הלווים.

הדרישה הזו כך מוסרים בבנק ישראל היא על רקע הגידול בסיכון האשראי לאנשים פרטיים. סיכון זה עלה בשנים האחרונות ומדובר בסיכון משמעותי למערכת הבנקאית כולה.  סיכון האשראי מחייב את הצורך להרחיב את המידע המתקבל על הלקוחות. בהתאם לכך מתווספת הוראת דיווח – דוח רבעוני על סיכוני אשראי לאנשים פרטיים

במסגרת הדוח יחויבו הבנקים להעביר מדי רבעון (עדך שבוע לאחר פרסום הדוח הכספי) דוח המפרט את היקף החשיפה שלהם ללווים הפרטיים. הדוח המיוחד יכלול את היקף החשיפה לפי סוג הלווים. הלווים יחולקו לחמש קבוצות בהתאם לחוסן הפיננסי שלהם, שמורכב מהיקף ההכנסה והיקף הנכסים הפיננסיים שברשותם.

בכל קבוצה יפרטו הבנקים נתונים רבים לרבות היקף החשבונות שנמצאים בחריגה, היקף ההלוואות לרכישת רכב ששועבד לשם כך ישנן, היקף החשבונות ללא הכנסה קבועה, כמה אשראי הוא בפיגור של 90 יום ויותר, מסגרת עו"ש לא מנוצלת קיימת ועוד. נתונים אלו יעזרו לפיקוח על הבנקים  להבין עד כמה האשראי מסוכן, ועד כמה הדבר עלול לערער את יציבות הבנקים. מדובר בשינו משמעותי לעומת הדיווח כיום – נתונים כלליים על היקף ההלוואות, ללא פילוח על פי המצב הפיננסי של הלווים.

היקף האשראי למשקי הבית גדל באופן מהיר בשנים האחרונות – קצב של כ-6%-7% בשנה , והוא מסתכם במעל 110 מיליארד שקל בחמשת הבנקים הגדולים.

למדד המחירים המעודכן

לידר שוקי הון מעריכים כי צפויה אינפלציה נמוכה בחודשי הקיץ, ומעדכנים מטה את תחזית מדד אוגוסט מ-0.0% ל-(0.1%-), על רקע ירידה במחירי הנפט בעולם. יונתן כץ מלידר צופה אינפלציה של 0.2% ביוני, 0.1% ביולי, 0.1%- באוגוסט ו-0.7% ב-12 החודשים הקרובים.

לידר מציינים בסקירתם כי מדד חודש יולי יושפע מהגורמים הבאים: ראשית, ירידה עונתית במחירי ההלבשה בשיעור של כ- 8%. כמו כן, תשפיע עלייה עונתית במחירי השכירות (דירות בבעלות) בשיעור של 0.9% (0.7% בסך הכול סעיף הדיור). כמו כן, עלייה עונתית במחירי נסיעות לחו"ל + השפעת הייסוף = 2.5%. עלייה עונתית במחירי הבראה ונופש. ירידה מתונה במחירי המזון ( 0.2%-) על רקע הוזלה של חלק ממוצרי החלב ב- 4.6% מאמצע החודש. בנוסף יושפע ע"י יציבות כמעט במחירי הדלקים ( 0.15%+).

כאמור, תחזית מדד אוגוסט עודכנה ל- -0.1% (מ 0.0%-) על רקע ירידה במחירי הנפט בעולם. לידר מעריכים כי המדד יושפע מהגורמים הבאים: ירידה עונתית במחירי ההלבשה בשיעור של כ- 5.2%; עלייה עונתית במחירי השכירות (דירות בבעלות) בשיעור של 0.7% (0.6% בסך הכול סעיף הדיור); ירידה עונתית מתונה במחירי נסיעות לחו"ל בשיעור של 0.8%; כמו כן, יושפע מעלייה עונתית במחירי הבראה ונופש בשיעור של 11%; ירידה מתונה במחירי המזון ( 0.3% -) על רקע הוזלה של חלק ממוצרי החלב ב-4.6% מאמצע החודש יולי, מנגד מסתמנת התייקרות במחירי העוף; בנוסף יושפע ע"י ירידה חדה במחירי הדלקים בשיעור של 4% (בשל ירידה של כ- 12% במחיר הנפט בעולם וייסוף קל בשע"ח של השקל/דולר).

בנוסף מציינים לידר כי החולשה ביצוא התעשייתי מתחזקת: "ברבעון ב' הייצוא התעשייתי ירד ב- 24% בקצב שנתי, זאת לאחר ירידה של 10% ברבעון א' (במונחים דולריים). כזכור, לפי נתוני החשבונאות הלאומיים הייצוא התעשייתי ירד ב- 1% ברבעון א' במונחים ריאליים (הפער נובע מירידה חדה במחירי היצוא בדולרים). ברבעון ב' היצוא של ענפי הטכנולוגיה העלית עלה ב- 1.6% בלבד לאחר
גידול של 20% ברבעון א'. השביתה בכי"ל גרמה לירידה ביצוא כימיקאלים ברבעון ב' של 17% לאחר ירידה של 18% ברבעון א' (לא בקצב שנתי). בנק ישראל הבחין ביציבות ביצוא למעט כימיקלים, לפחות עד חודש מאי. בחודש יוני חלה ירידה גם ביצוא למעט כימיקלים (ראה גראף). מסתמנת ירידה גם בענף התרופות.

לידר מציינים בנוסף כי ברבעון ב' יבוא חומרי הגלם ירד ב- 11% (לאחר ירידה של 4.5% ברבעון א'), אינדיקטור מוביל להתמתנות בייצור התעשייתי ברבעון הבא. היבוא של מוצרי צריכה (למעט כלי תחבורה) עלה ב- 8% ברבעון ב', כאשר הצריכה הפרטית ממשיכה להיות הקטר העיקרי לצמיחה.

"נתוני סחר חוץ מצביעים על המשך צמיחה מתונה ברבעון ב', ואנו צופים צמיחה מתונה סביב 2% ברבעון ב' (ואולי מעט נמוך מזה), לאחר 2.1% ברבעון א'", מסכמים לידר.

לידר תחזית מדד המחירים לצרכן יוני עד אוגוסט 2015

למדד תשומות הבנייה המעודכן

מדד תשומות הבניה צפוי לעלות ב-0.1% בחודשים יוני עד אוגוסט – כך מעריכים כלכלני הראל. מדד תשומות הבניה עלה ב-0.2% מתחילת השנה.

מדד תשומות הבנייה הוא מדד חשוב במיוחד לרוכשי דירות חדשות בעיקר מכיוון שהתשלומים לקבלן צמודים למדד זה. ככל שהמדד גבוה יותר כך החוב כלפי הקבלן גדל. לכן, קיימת דילמה תמידית לרוב הרוכשים – האם להקדים את התשלומים לקבלן, ולחסוך את עליית מדד תשומות הבנייה? אלא שאז צריך לקחת בחשבון את הריבית על המשכנתא. אם המדד צפוי להיות גבוה מהריבית עדיף (מבחינה כלכלית בלבד) להזדרז בתשלום, אחרת כדאי לדחות את התשלום לקבלן.

בשנים קודמות יותר מדד תשומות הבנייה עלה ביותר מאשר מדד המחירים לצרכן, הנה קצת היסטוריה  – מדד מחירי תשומות הבנייה עלה בשנת 2011  ב-3.7% גבוה משמעותית מהעלייה במדד המחירים לצרכן שהסתכמה ב-2.2%; מדד תשומות הבניה בשנת 2012 עלה ב-3.3% כפול ממדד המחירים לצרכן; מדד תשומות הבניה ב-2013 עלה ב-1.4% בעוד מדד המחירים לצרכן עלה ב-1.8%; ובשנת 2014 עלה מדד תשומות הבניה ב-0.8% בעוד שמדד המחירים לצרכן דווקא ירד.

ולמי שאוהב היסטוריה – בשנת 2010 מדד מחירי תשומות הבנייה עלה ב-3.9% בעוד שמדד המחירים לצרכן עלה ב-2.7%; בשנת 2009 מדד מחירי תשומות הבנייה לא עלה (על רקע ההאטה החריפה שהחלה בסוף 2008) והמדד הכללי עלה בשנה זו ב-3.9%; בשנת 2008 מדד מחירי תשומות הבנייה עלה ב-3.3% בעוד שמדד המחירים לצרכן עלה ב-3.8%. בשנת 2007 עלה מדד תשומות הבנייה ב-3.1% בעוד מדד המחירים לצרכן עלה ב-3.3%, ובשנים קודמות לרוב עלה מדד תשומות הבנייה משמעותית יותר ממדד המחירים לצרכן. בסיכום עשר השנים האחרונות, נמצא שמדד תשומות הבנייה עולה יותר ממדד המחירים לצרכן, אם כי, קיימת שונות גדולה בין השנים.

מה שחשוב מאוד לזכור ביחס למדד תשומות הבנייה – היסטורית מדדי הקיץ גבוהים .פעם היה מדובר במדדים גבוהים מאוד (על רקע השכר הגבוה יותר ששולם לפעולים בקיץ במקביל להתארכות שעות העבודה). היום זה קיים, אבל פחות משמעותי מבעבר.

מדד תשומות הבנייה הוא מדד שלא ניתן לעקוב אחריו, לא ניתן להצמיד את הכסף אליו ולקבל תשואה ריאלית (כמו שניתן לעשות ביחס למדד המחירים לצרכן), לא ניתן לגדר אותו (להגן מפני עלייתו) וזו כמובן בעיה לרוכשי הדירות. המדד יכול לברוח כלפי מעלה והם חשופים, בעוד שאת המכשירים האחרים – מדד מחירי הדירות, הצמדה למט"ח הם יכולים לגדר ולהגן מפני עלייתם.

אז מה עושים – או שלא עושים כלום, או שיוצאים מנקודת הנחה שמדד מחירי תשומות הבנייה קרוב למדד המחירים לצרכן ואז אם יש כסף שעדיין לא שולם ורוצים להגן עליו מפני עליית המדד, יש להשקיע אותו באפיק הצמוד למדד, או להגן על עליית ערך המדד (מכשירים פיננסים שנסחרים בשוק ומיוצרים בבנקים).

למדד תשומות הבנייה המעודכן

ממה מורכב המדד?

מדד תשומות הבנייה  שמחושב ומפורסם מדי חודש (ב-15 בחודש) על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)  הוא מדד המודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים,  מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה.  נוסף על מערכת המדדים המתייחסת לסל הכולל של הבנייה למגורים,  החל בפברואר 1992 מתפרסמת מערכת של תת-מדדים לפי פרקי בנייה.   המדד משמש בעיקר כבסיס להצמדת חוזי בנייה,  לניכוי שינויי מחירים מן השינויים בערך ההשקעות בבנייה וכמודד כללי של שינויי מחירים בענף הבנייה.

משקלות המדד  מבוססים על ממצאי סקר הוצאות בבניית בנייני מגורים שנערך בשנת 2003.  בסקר נחקר הרכב התשומות של כ-125 פרוייקטים שבנייתם החלה בספטמבר 1998 ונסתיימה עד סוף ספטמבר 2002.

מדגם מוצרים ושיטת איסוף מחירים  – במסגרת המדד נמדדים ישירות מחיריהם של חומרים ושירותים.  מחירי החומרים והשירותים נאספים ממדגם של סיטונאים ויצרנים, המספקים חומרים ושירותים לקבלנים בכל אזורי הארץ.  המחירים הנמדדים הם אלה שמשלמים הקבלנים הראשיים וקבלני המשנה למשווקים לסוגיהם.

בקיצור, מדד תשומות הבנייה מודד כמה עולה לבנות; הסוקרים של הלמ"ס בודקים את המחירים יש להם את המשקולות של כל הרכיבים (125 רכיבים) ואז נקבע מחיר הסל. מחיר הסל הנוכחי ביחס למחירו בחודש הקודם מבטא את העלייה של המדד באחוזים ביחס לחודש קודם.

ועדת הכלכלה של הכנסת, אישרה היום לקריאה ראשונה הצעות לתיקון חוק הגנת הצרכן שנועדו להסדיר את הליך משלוח דרישות לתשלום חוב, שהגישו חברי הכנסת אורי מקלב ומשה גפני (יהדות התורה), יואל חסון (המחנה הציוני) ומיקי לוי (יש עתיד). התיקון שאושר נועד לחייב בעלי העסקים המבקשים לגבות חוב לשלוח לצרכנים מידע מפורט אודות החוב: בכלל זה שם העסק, פירוט החוב ואופן חישובו ודרכי התקשרות עם בעל העסק לבירור החוב. בעלי העסקים לא יוכלו לנקוט בפעולות גבייה בטרם ישלחו את דרישת התשלום. היו"ר כבל אמר כי הצעות החוק בתחום הגנת הצרכן מגיעות מתוך צורך להגן על הצרכנים מהתנהלות בלתי סבירה של בעלי העסקים, והוסיף כי הצעת החוק הזו תסגור עולם שלם של פרצות ותמנע גבייה לא מוצדקת. עם זאת הוא ציין כי צריך לעשות איזון בין האפשרות שתינתן לצרכן להתגונן מפני דרישות חוב לא מוצדקות, לבין הזכות של בעלי העסקים לגבות כספים שמגיעים להם.

ח"כ מקלב הזכיר כי ההצעה הוגשה עוד בכנסת הקודמת והיא נועדה למנוע עוול וניצול צרכנים. ח"כ חסון הזכיר כי מי שהגיש את ההצעה בכנסת הקודמת היה ח"כ לשעבר בועז טופורובסקי. מנכ" המועצה לצרכנות, עו"ד אהוד פלג, אמר כי ההצעה נועדה לסגור פרצה שפוגעת בזכות הצרכן להתגונן מדרישת חוב, כאשר נוצרה פרקטיקה שבה חברות עובדות בשיטת מצליח ושולחות דרישות חוב לא ברורות, תוך שימוש במכתבי איום מעורכי דין. סמנכ"ל עמותת ידיד, רן מלמד, אמר כי הוא קורא להצעה "הצעת החוק למאבק בשיטת מצליח". הוא קרא לשלוח הודעות בשפה ברורה ופשוטה, והוסיף כי הסנקציות צריכות להיות כאלה שיגרמו לחברות לדעת שאם יפעלו בצורה לא תקינה זה יעלה להן ביוקר.

היועצת המשפטית של הרשות להגנת הצרכן, עו"ד חנה וינשטוק טירי, אמרה כי חשוב שדרישת החוב תישלח סמוך למועד יצירת החוב, אך הוועדה החליטה לדון בנושא מועד משלוח ההודעה בעת הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית. כמו כן הציעה עו"ד טירי לקבוע סנקציה של עיצום כספי על בעל עסק שיפר את החוק וגם בעניין זה נקבע כי ההכרעה תתקבל בעת הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית.

קבינט הדיור אישר היום את הצעת שר האוצר, משה כחלון למתחמים מועדפים לדיור.

בשנים האחרונות מתמודדת ממשלת ישראל עם משבר בשוק הדיור אשר בא לידי ביטוי בעלייה משמעותית במחירי הדיור. נדבך מרכזי בהתמודדות עם משבר הדיור, הינו הגדלת היצע יחידות הדיור. פעילות הממשלה להגדלת ההיצע נעשית במספר מישורים, ובהם, חקיקת החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור.

מכוח חוק זה הוקמה ועדה למתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל), אשר מטרתה לדון ולאשר תכניות דיור בהיקף נרחב תוך דיון ממוקד ואינטנסיבי לשם קיצור לוחות הזמנים לעומת לוחות הזמנים המקובלים כיום לקידום תכניות בהיקף דומה.

לאור אישור החוק והקמת הועדה למתחמים מועדפים לדיור, ובהתאם לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור, מובאת בזאת הצעת החלטה להכרזה על מתחמים מועדפים לדיור אשר תאפשר הגשת תכניות למגורים במתחמים אלה ואישורן על ידי הותמ"ל.

המתחמים המובאים במסגרת הצעת החלטה זו והתוכניות שיתוכננו בהם עומדים בתנאים הקבועים בחוק: ראשית, ההכרזה היא על קרקע אשר 80% או יותר ממנה הם מקרקעי ישראל או על קרקע ביישוב מיעוטים. בנוסף, במתחמים לא יוקם ישוב חדש. כמו כן, תקבלה המלצת מנהלת מנהל תכנון לאחר ששוכנעה כי ניתן לתכנן בכל מתחם 750 יח"ד לפחות, ובישוב מיעוטים – 500 יח"ד לפחות. בנוסף, ההכרזה קובעת את גודל המתחם מיקומו וגבולותיו.

כמו כן דורשות הוראות החוק, כי משתאושר תכנית מועדפת לדיור, למעט בישוב מיעוטים, יהיו בתחום הקרקע שהיא מקרקעי ישראל 30% מסך יחידות הדיור שנקבעו בתכנית יחידות דיור להשכרה לטווח ארוך, מחציתן במחיר מופחת. עם זאת מתיר החוק לממשלה, במקרים חריגים, לחרוג מהוראה זו במסגרת צו ההכרזה.

להלן רשימת המתחמים המוצעים להכרזה:
– באר יעקב – 7,200 יחידות דיור.
– ביר אל מכסור – 1,200 יחידות דיור.
– עילוט – 570 יחידות דיור.
– איכסאל – 560 יחידות דיור.
– קריית אתא – 5,500 יחידות דיור.
– עפולה – 1,600 יחידות דיור. 30% להשכרה.
– אום אל פאחם – 4,500 יחידות דיור.
– אשקלון – 5,000 יחידות דיור. 20% להשכרה.
– קצרין – 1,800 יחידות דיור. 5% להשכרה.
– אופקים – 1,200 יחידות דיור. 5% להשכרה.
– מזרעה – 600 יחידות דיור.
– טמרה – 4,000 יחידות דיור.
– כפר כנא – 5000 יחידות דיור.