למדד תשומות בניה מעודכן

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים עלה בחודש פברואר 2019 ב-0.1% והגיע ל-114.1 נקודות לעומת 114.0 נקודות בחודש קודם (הבסיס: יולי 2011 = 100.0 נקודות). מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ללא שכר עבודה עלה ב-0.1% והגיע ל-106.9 נקודות.

ב-12 החודשים האחרונים (פברואר 2019 לעומת פברואר 2018) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב‑1.9% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-2.7%. המדד ללא שכר עבודה עלה ב-1.1% בתקופה זו.

חומרים ומוצרים – בחודש פברואר 2019 נותר  מדד מחירי חומרים ומוצרים ללא שינוי. מבין החומרים והמוצרים עלו במיוחד מחירי חומרי מחצבה אחרים כגון: מצע א' וכו' (ב-1.5%), מוצרים לאיטום (ב-1.2%) ומחירי חצץ (ב-1.0%). לעומת זאת, נמשכת מגמת הירידה במחירי ברזל לבנייה (1.4%-) ורשתות ברזל (1.2%-). כמו כן, ירדו מחירי אבן (ב-1.6%).

שכירת ציוד ורכב והוצאות כלליות – מדד מחירי שכירת ציוד ורכב עלה בחודש פברואר 2019 ב-0.3% ומדד הוצאות כלליות עלה ב-1.4%.

שכר עבודה – מדד מחירי שכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף עלה בחודש פברואר 2019 ב-0.1%.

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, לפי פרקי הבנייה – בחודש פברואר 2019 נרשמו בכל פרקי הבנייה תנודות מחירים של עד 0.5%.

מדד תשומות הבנייה,  שמחושב ומפורסם מדי חודש (ב-15 בחודש) על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), במקביל למדד המחירים לצרכן , הוא מדד המודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה. נוסף על מערכת המדדים המתייחסת לסל הכולל של הבנייה למגורים, החל בפברואר 1992 מתפרסמת מערכת של תת-מדדים לפי פרקי בנייה.   המדד משמש בעיקר כבסיס להצמדת חוזי בנייה, לניכוי שינויי מחירים מן השינויים בערך ההשקעות בבנייה וכמודד כללי של שינויי מחירים בענף הבנייה.

לריבית המשכנתא הנוכחית!

מדד תשומות הבנייה הוא מדד שלא ניתן לעקוב אחריו, לא ניתן להצמיד את הכסף אליו ולקבל תשואה ריאלית (כמו שניתן לעשות ביחס למדד המחירים לצרכן), לא ניתן לגדר אותו (להגן מפני עלייתו) וזו כמובן בעיה לרוכשי הדירות. המדד יכול לברוח כלפי מעלה והם חשופים, בעוד שאת המכשירים האחרים – מדד מחירי הצרכן, הצמדה למט"ח הם יכולים לגדר ולהגן מפני עלייתם.

כדאי כאשר יש חוב לקבלן לשקול את הנזק – הריבית על המשכנתא באם לקוחים אותה מוקדם כדי לשלם לקבלן לבין החיסכון שיהיה כתוצאה מאי תשלום על הצמדה למדד תשומות הבנייה. מדובר בהערכות ותחזיות שכל אחד צריך לעשות בעצמו, אם כי בעוד שאת הריבית אנחנו יודעים בבירור, את ההצמדה (החיסכון בהצמדה) אנו מעריכים, גם בהסתמך על כלכלנים (הראל פיננסים הוא מהגופים היחידים שמספקים תחזית למדד תשומות הבנייה).

למדריכים לרכישת דירה

היכנסו כאן למדד תשומות

איך קובעים את המניות במדד? איך נקבע השינוי היומי במדד? ואיזה מדדים קיימים בבורסה?    

הכתבה פורסמה ב-YNET, כחלק מסדרת כתבות בחינוך פיננסי

בבורסה נסחרים באופן סימולטני מאות רבות של ניירות ערך – מניות, אגרות חוב ועוד. חלק מהניירות האלו יורד, וחלק עולה. אז איך יודעים אם הבורסה ביום מסוים עלתה או ירדה? בשביל לענות על זה "המציאו" את המדדים – בדיוק כמו שיש את מדד המחירים לצרכן שמודד שינוי במחירים של סל מוצרים מתקופה לתקופה, כך גם יש את מדדי הבורסה – מדדי מניות ומדדי אגרות חוב שמודדים שינוי בסל מניות או בסל אגרות חוב.

ואז, ניתן להגיד מה קרה למדד הבורסה, או באופן ספציפי מה קרה למדד מניות מסוים, ונשתמש כאן במדד המניות המוביל בבורסה המקומית – מדד ת"א 25 שמורכב מ-25 המניות הגדולות בבורסה.

מה זה מדד?

איך המדד הזה נוצר? ואיך הוא בעצם משתנה מיום ליום (וגם מרגע לרגע)? ובכן בהתחלה מגדירים את כללי המשחק – מה יכלול המדד הזה? ובמקרה הזה – את 25 המניות המובילות בבורסה (מבחינת שווי שוק – שווי החברה בבורסה ומבחנים כמותיים נוספים). המניות האלו הן בעצם "המוצרים" שבסל. בשלב הבא מגדירים כמה כל מניה מהווה מהסל (מה המשקל שלה בסל) ומה הפרמטר לקביעת המשקל.

במדד ת"א 25 הפרמטר הוא שווי שוק. כלומר בוחרים ב-25 החברות בעלות שווי השוק (שווי חברה בבורסה) הגבוה ביותר ואז לפי הפרופורציה בין השווים שלהם קובעים את המשקולות, והנה המחשה – נניח ששווי השוק של חברה מסוימת הוא 2 מיליארד שקל (שווי השוק נקבע על פי מחיר המניה כפול במספר המניות) ושל חברה שנייה 1 מיליארד שקל, ונניח שהשווי המצרפי של כל החברות במדד הוא 20 מיליארד שקל (שווי של 25 החברות ביחד).

ומכאן, שהחברה הראשונה בעלת שווי שוק של 2 מיליארד מהווה 10% מסך השווי של החברות המרכיבות את המדד (2 מתוך 20 מיליארד) ולכן היא תקבל משקל של 10% במדד; החברה השנייה שווה 1 מיליארד שקל ומשקלה במדד יהיה 5% (1 מיליארד מחולק ב-20 מיליארד שקל). כך, ביום הראשון נקבעים המשקולות של כל 25 המניות במדד ת"א 25 (כאשר יש שיעור מקסימלי לחברה בודדת – 10%). כל המשקולות האלו מתנקזים למדד שלרוב מוגדר בהתחלה על 100 נקודות.

מדד ת"א 25 הושק בתחילת 1992 ב-100 נקודות , כיום הוא מעל באזור 1,550 נקודות – פי 15.5 – 1450%, תשואה שנתית של 12.6%, תשואה ריאלית (בניכוי אינפלציה) של מעל 8%.

ואיך מחשבים את השינויים במדד? אחרי שנקבעים המשקולות ומגדירים את המדד בנקודות, מתחיל האקשן הגדול.

המניות המרכיבות את המדד (כל החברות הגולות והמוכרות – טבע, בזק, אסם, פריגו, בנק הפועלים, בנק לאומי, מגדל, הראל, כיל, החברה לישראל, קבוצת דלק ועוד ועוד) משתנות באופן שוטף בבורסה – חלק עולות וחלק יורדות, והמדד מבטא את שקלול השינויים, ושוב נמחיש – נניח שהחברה שנסחרת ב-2 מיליארד שקל עלתה ב-8%, ונניח שהחברה שנסחרת ב-1 מיליארד שקל ירדה ב-4%. איך זה ישפיע על המדד הכולל?

המשקל של החברה הראשונה הוא כאמור 10%, ואם היא עלתה 8%, אזי התרומה הכוללת שלה למדד היא 0.8% (10% כפול 8%). מנגד, החברה השנייה שמשקלה 5% ירדה 4%, והתרומה למדד היא מינוס 0.2% (5% כפול מינוס 4%). אם נניח שאלו השינויים היחידים במניות המרכיבות את המדד (האחרות ללא שינוי) הרי שהמדד באותו היום עלה ב-0.6% – ככה מחושב המדד באופן שוטף.

השינוי באחוזים, אגב, מתבטא בשינוי בנקודות – אם נניח שהמדד בסיס היה 100 נקודות והיתה עליה של 0.6%, אזי מדובר בעלייה של 0.6 נקודות; אם העלייה היא ממדד באזור של היום – 1,550 נקודות אז מדובר בעליה של 9.3 נקודות (0.6% מ-1,550 נקודות).

בבורסה נסחרים מדדים נוספים על מניות   – מדד ת"א 100 שמבטא וכולל את 100 החברות הגדולות בבורסה; מדד ת"א יתר שכולל את החברות הגדולות האחרות (שלא ב-100); מדדי סקטורים – בנקים, הייטק ועוד. כמו כן, נסחרים מדדי אגרות חוב (מדדי תל בונד) – תל בונד 20 מבטא את 20 סדרות אגרות החוב הקונצרניות (אגרות חוב של חברות) הגדולות ביותר, כאשר מדובר בסדרות צמודות למדד בריבית קבועה. כמו כן, יש מדדי אגרות חוב של אגרות ממשלתיות, של אגרות חוב שקליות ועוד.

הרכב המדדים מתעדכן אחת לתקופה. מדד ת"א 25 לדוגמה מתעדכן אחת לחצי שנה. החברות שאינן עומדות בתנאים עוזבות וחברות שעומדות בתנאים נכנסות למדד. כמו כן, באם במהלך התקופה נרשמת/ מנפיקה חברה גדולה בארץ אזי לא מחכים לעדכון החצי שנתי, ומכניסים אותה מיד – זו הסיבה שבאופן נדיר ומקרי במדד ת"א 25 יש כיום 27 מניות!.

בשורה התחתונה – מדד מורכב מסל של מניות והוא מבטא את ממוצע השינוי במניות שבסל. המדדים הפכו למאוד חשובים בעשורים האחרונים במקביל להתפתחות תעשיית תעודות הסל, בעיקר מכיוון שמשקיעים רבים מעדיפים להשקיע בממוצע (במעקב אחרי המדד) ולא במניות ספציפיות. תעודת הסל (וגם הקרנות המחקות) נותנות להם פתרון כי הן עוקבות/ מחקות את המדדים האלו

למדריכים נוספים על השקעות – מהון להון, מדריכים פיננסים

המדריך נכתב על ידי מערכת מהון להון מדריכים פיננסים ופורסם גם ב-Ynet

חינוך פיננסי – איך חברה מחליטה ויכולה להיכנס לבורסה? מה זאת הנפקה לציבור? ואיך נקבע מחיר המניה לאחר ההנפקה? 

הכתבה פורסמה ב-YNET, כחלק מסדרת כתבות בחינוך פיננסי בנושא שוק ההון

חברה פרטית שמניותיה מוחזקות על ידי מספר אנשים פרטיים, מתממנת לרוב דרך ההון העצמי של המשקיעים ודרך מימון בנקאי. לפעמים הבעלים רוצים ויכולים לגייס גם מהציבור.

ברגע שהחברה עומדת בתנאים (היקף פעילות מסוים, הון עצמי מעל רף מסוים ועוד) שקבעה הבורסה, החברה יכולה לצאת להנפקה לציבור. הנפקה דורשת הכנת תשקיף שבו החברה בעצם הופכת לעירומה/ שקופה בעיני הציבור – היא מספרת בתשקיף, מה היא בדיוק עושה, באיזה תחומים היא פועלת, מה המוצרים העיקריים שלה, מי המתחרות הגדולות שלה, מי הלקוחות שלה, מיהם הספקים הגדולים שלה. היא גם מדגישה את גורמי הסיכון לרבות, תלות בעובדים, תלות בחומרי גלם, תלות בלקוחות, השפעה כתוצאה ממצב בטחוני/ פוליטי ועוד. מדובר בספר עב כרס של מאות רבות של עמודים שבו גם מספקת החברה מידע פיננסי ארוך טווח על תוצאותיה העסקיות.

המידע הזה אמור לשמש משקיעים פוטנציאלים שבוחנים את כדאיות רכישת ניירות הערך של החברה. הנפקה כזו יכולה להיות הנפקת הון – כלומר הקצאת מניות חדשות לציבור, או הנפקת חוב – גיוס דרך אגרות חוב (על אגרות חוב בפרקים הבאים).

רוב החברות הפרטיות שהופכות לציבוריות עושות זאת כדי לקבל כספים מהציבור לצורך הרחבת העסק כשבמקביל יש יתרונות נוספים לחברה נסחרת – יש לה מדי יום ערך (המניות נסחרות באופן שוטף בבורסה) וניתן למכור מניות בשוק ולהיפגש עם מזומנים.

ונמחיש בעזרת הדוגמה מהפרק הקודם. תזכורת מהירה – שני שותפים מחזיקים כל אחד ב-50 אלף מניות (כל אחד 50% ) מרשת בתי קפה. נניח שרשת בתי הקפה יוצאת להנפקה בבורסה ומנפיקה 50 אלף מניות חדשות כאשר כל מניה מוערכת ב-100 שקל. בסה"כ מדובר בגיוס של 5 מיליון שקל (50 אלף מניות כפול מחיר של 100). הסכום הזה יזרום לקופת החברה, כשבמקביל רגע אחרי ההנפקה לחברה יש 150 אלף מניות, ושוויה (שווי שוק של החברה בבורסה) הוא 15 מיליון שקל (150 אלף מניות כפול מחיר של 100 שקל). ככה למעשה מחושב שווי החברה כל יום, בהתאם למחיר המניה בשוק.

מניות החברה אחרי ההנפקה נסחרות בבורסה והן משתנות באופן שוטף. המניות יכולות לרדת כי כל השוק יורד, או לחילופין עם החברה מדווחת כי לקוחות גדולים עזבו את החברה; המניות יכולות לעלות עם הדוחות של החברה יהיו טובים או אם לדוגמה החברה מדווחת על עסקה גדולה.

ברגע שהמניה סחירה היא נתונה לשינויים שתלויים בה ובפעילותה וגם לשינוים שתלויים בשוק ההון בכללותו. והמשמעות היא שבכל רגע עשוי להיקבע שווי שוק שונה לחברה. אם נניח שהחברה פרסמה דוחות טובים והמניה עלתה ל-120 שקל, אזי שווי החברה הוא 18 מיליון שקל (150 אלף מניות כפול 120 שקל למניה).

והנה דוגמה פרקטית מהזמן האחרון – הנפקת עליבאבא הסינית בבורסה האמריקאית. עליבאבא הנפיקה 320 מיליון מניות חדשות ולאחר ההנפקה קיימות לחברה 2.5 מיליארד מניות. בהנפקה עמד המחיר על כ-68 דולר, כך שהגיוס הסתכם בקרוב ל-22 מיליארד דולר, ושוויה היה 170 מיליארד דולר. מאז המניה עלתה ל-120 דולר, וחזרה ל-87 דולר, מחיר המבטא שווי חברה של 215 מיליארד דולר.

בפרק הבא – איפה נסחרים ניירות הערך? ומי אחראי על המסחר?  

המדריך נכתב על ידי מערכת מהון להון ופורסם גם ב-Ynet

חינוך פיננסי  מה זאת חברה? מה זאת מניה?

המאמר נכתב ופורסם ב-YNET, כחלק מסדרת כתבות בחינוך פיננסי. 

אנחנו מחפשים מידע בגוגל, גולשים ברשת החברתית, פייסבוק, קונים אוכל בשופרסל, מתדלקים בסונול, ומנויים בכבלים להוט. כל השמות האלו – גוגל, פייסבוק, שופרסל, סונול, הוט, הן רק דוגמאות לגופים עסקיים שהתאגדו משפטית כחברות. למעשה, כיום, כל פעילות מעל היקף כספי מסוים צריכה להיות מאוגדת תחת חברה – אלה החוקים והכללים גם בארץ וגם בעולם.

חברות הן ישויות משפטיות עצמאיות ונפרדות לחלוטין מהמייסדים שלהן. חברות הן שיטה נוחה מאוד לפעול בשוק העסקי, כאשר כל הפעילות נעשית דרך החברה עצמה , לרבות מכירת המוצרים/ השירותים, תשלום ההוצאות בגין שכר ועוד.

והנה המחשה – נניח שאתם מעוניינים לפתוח רשת בתי קפה עם שותף. בשלב הראשון אתם תפתחו (ברשם החברות) חברה, תתנו לה שם, תחליטו כמה כל שותף מחזיק בחברה (נניח 50% לכל שותף) ותקבעו את התקנון שלה (תקנון התאגדות שכולל את יחסי הכוחות בין השותפים; קביעת הדירקטוריון, קביעת סמכויות ועוד).

מניה מקנה למחזיק בה זכות לדיבידנדים (חלוקת רווחים מהחברה לבעלי המניות) וכן היא מאפשרת למחזיקים להשתתף באסיפות בעלי מניות ולהצביע (זכויות הצבעה). מניה גם מבטאת זכות הונית בפירוק של חברה

עם הרישום של החברה אתם צריכים לקבוע כמה מניות יהיו לחברה, וכמה כל שותף מקבל. למניה יש זכות בהצבעות של החברה, כלומר יש כאן כח להשפיע על התנהלות החברה, ואם אתם מחזיקים ברוב, אתם השולטים בחברה. מעבר לזכויות הצבעה, למניה יש זכות הונית, כלומר כל מניה היא חלק מההון של החברה. זה עובד כך, נניח שהקצנו 100,000 מניות ביום ההקמה של בית הקפה, והגדרנו שכל מניה מבטאת 1 שקל (וזה מה שפועל מקובל). המשמעות היא שיש ביום ההקמה 100 אלף מניות שכל אחת שווה 1 שקל. ומכאן, שאם מדובר על שותפים זהים, כל שותף ישקיע בחברה 50 אלף שקל ויזכה ב-50 אלף מניות (שמהוות 50% ממניות החברה כולה).כמות המניות קובעת את שיעור האחזקה בחברה והיא גם קובעת א היקף הדיבידנדים (סכומים צשמחולקים מהחברה לבעלי מניותיה). כשחברה מחלקת לבעלי מניותיה דיבידנד היא מחלקת אותו באופן יחסי לאחזקה במניות.

ברגע שהחברה הזו נרשמת אתם ממנים לה רואה חשבון שיהיה אחראי על ביקורת הדוחות שלה (יעבור על הדוחות הכספיים השנתיים וייתן חוות דעת על הדוחות), וכן עליכם לפתוח חשבון בנק. מכאן ואילך, אתם פועלים תחת החברה בכל הקשור להקמת הרשת – אתם מזרימים לחברה הון ראשוני לצורך הפעלת בית הקפה; אתם שוכרים מקום דרך החברה, אתם שוכרים עובדים דרך החברה. החברה היא זו שרוכשת את הקפה וחומרי הגלם, היא זו שרוכשת את הריהוט, היא זו שמשלמת זכר, והיא גם זו שמקבלת את התקבולים בגין מכירת הקפה.

בשלב זה מדובר על חברה פרטית, במובן שהיא שייכת לאנשים פרטיים. היא מחויבת, דרך רואה החשבון שלה, להכין דוחות כספיים פעם בשנה ולהעביר אותם לרשויות המס.

הדוחות הכספיים שחברה פרטית מחויבת בהן הם –דוח רווח והפסד ומאזן.

דוח רווח והפסד מבטא את ההכנסות ואת ההוצאות בשנה כשהשורה התחתונה היא הרווח (או ההפסד) – נניח שההכנסות מקפה הסתכמו ב-700 אלף שקל, וההוצאות של הרשת הסתכמו ב-500 אלף שקל בשנה, אזי הרווח הוא 200 אלף שקל בשנה.

המאזן מבטא תמונת מצב ל-31 בדצמבר, ובמילים אחרות מה הנכסים ומה ההתחייבויות של החברה ביום זה? נניח שבבית קפה שלנו בסוף השנה יש נכסים של 2 מיליון שקל שמורכבים ממזומנים בסך 1 מיליון ורכוש קבוע בסך 1 מיליון שקל; והתחייבויות לבנקים בסך 1.7 מיליון שקל. המשמעות היא שההון העצמי של החברה הוא 0.3 מיליון שקל (ההון העצמי הוא נכסים פחות התחייבויות).

כאשר החברה גדלה וזקוקה למימון נוסף היא פונה לבנקים ובמקרים מסוימים (ובתנאי שהיא עומדת בתנאים מסוימים) היא יכולה לגייס כסף מציבור המשקיעים וכך להפוך לחברה ציבורית שבה מושקעים כבר במקרה המינימלי עשרות אנשים, ובפועל מאות ואלפים רבים!

בפרק הבא – על ההפיכה לחברה ציבורית

המדריך נכתב על ידי מערכת מהון להון ופורסם גם באתר Ynet

מנהל קרנות הנאמנות של דש-מיטב הודיע על מיזוג הקרן "מיטב (00) פק"מ ג'מבו כספית" (מספר קרן : 5114475) (הקרן הנקלטת) לתוך הקרן "מיטב ישיר (00) כספית" (מספר קרן : 5106323) (הקרן הקולטת).

לאחר מועד המיזוג הקרן הנקלטת איננה קיימת עוד. מנהל הקרן יעביר את נכסי הקרן הנקלטת לחשבון הקרן הקולטת, וימיר את היחידות בקרן הנקלטת ליחידות בקרן הקולטת.

כתוצאה מהמיזוג, לא יחול שינוי במספר היחידות ובשוויין של היחידות בידי מי שהחזיק ביחידות הקרן הקולטת. כל מחזיק ביחידות בקרן הנקלטת יקבל, במועד המיזוג, יחידות בקרן הקולטת ששוויין הכספי כשווי היחידות שהחזיק ערב המיזוג בקרן הנקלטת.

במועד המיזוג יפקע הסכם הקרן של הקרן הנקלטת ולא יהיה לו תוקף עוד. היחידות בקרן הנקלטת יבוטלו במועד המיזוג, ולא ניתן יהיה עוד לפדותן.. נאמן הקרנות המתמזגות יפקח על ביצוע המיזוג.

המיזוג נובע מרצונו של מנהל הקרן לצמצום מספר הקרנות שבניהולו ולנהל באופן מאוחד את הקרנות שאפיק ההשקעה שלהן דומה.

כל נכסי הקרן יושקעו כמפורט להלן:

1. אגרות חוב הנסחרות בבורסה או בשוק מוסדר שאינן צמודות שיתרת התקופה עד למועד פדיונן אינה עולה על שנה אחת ואם הוצאו שלא על ידי המדינה- דרגתן AA (או דירוג מקביל לו) או דירוג גבוה מכך.
2. אגרות חוב הנסחרות בבורסה או בשוק מוסדר שאינן צמודות ואם הוצאו שלא ע"י המדינה- דרגתן AA (או דירוג מקביל לו) או דירוג גבוה מכך ומתקיים בהן גם לפחות אחד מאלה:

א) הן נושאות ריבית משתנה ששיעורה נקבע אחת לשישה חודשים או פחות.

ב) הן ניתנות לפדיון פעם אחת לפחות בתקופה של שישה חודשים ותנאי פדיונן או המרתן גורמים לכך שתנודתיותן דומה לתנודתיות של אגרות חוב כאמור בסעיף 1 לעיל.

3. מלווה קצר מועד שיתרת התקופה עד למועד פדיונו אינה עולה על 13 חודשים.
4. תעודות חוב שאינן צמודות, ודרגתן A-1 (או דירוג מקביל לו) או דירוג גבוה מכך ומתקיימים בהן התנאים המפורטים בתקנה 2א(א)(4) לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המירביים), התשנ"ה-1994.
5. פקדונות לזמן קצוב ומזומנים בש"ח ובלבד ששיעור ההחזקה של הקרן בפקדונות ובמזומנים לא יעלה על 50% מהשווי הנקי של נכסי הקרן. יחד עם זאת, במקרה ששווי הפיקדונות והמזומנים בקרן יעלה על 50% במידה ומספר הימים המצטבר בהם עלה השווי על השיעור האמור לא עלה על 180 במשך 12 חודשים – הדבר לא יהווה חריגה מהתקנות.
6. הקרן לא תיצור חשיפה למניות, לא תיצור חשיפה למט"ח ולא תיצור חשיפה לאג"ח שאינו בדירוג השקעה^.
7. שווי פקדונות לזמן קצוב יחד עם שווי תעודות חוב לא יעלה על 25% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
8. משך החיים הממוצע של כלל הנכסים המוחזקים בקרן, לא יעלה, בכל עת, על 90 ימים.
9. כל ניירות הערך המוחזקים בקרן יהיו נקובים בש"ח והפקדונות לזמן קצוב והמזומנים שיוחזקו בקרן יהיו בש"ח בלבד.

10. השווי הכולל של ניירות ערך חוץ, יחידות של קרנות חוץ ומטבע חוץ, בתוספת החשיפה לנכס בסיס הנסחר בחו"ל באמצעות פעילות בנגזרים בבורסות בחו"ל לא יעלה על 10% מהשווי הנקי של נכסי הקרן

ליאור קידר מברק בית השקעות מתייחס היום לירידה במניות הבנקים: "אנו רואים כעת ירידה של 2.33% במדד הבנקים בעקבות האמירה של ראש הממשלה בנימין נתניהו שהוא עשוי לייעד לכחלון את תיק האוצר אחרי הבחירות".

בברק בית השקעות מסבירים כי "מאחר וכחלון מאיים לעשות לבנקים את מה שעשה לשוק הסלולאר, מדד הבנקים מגיב. לא תורמת לכך גם העצבנות הכללית בשוק לקראת הבחירות, שתחלוף כמה ימים אחרי שייסגרו הקלפיות או לכל המאוחר אחרי כינון קואליציה". ברק בית השקעות מוסיפים כי "למרות האיום של כחלון על הבנקים, גם השוק מבין שלא מדובר באותו סדר גודל של רפורמות, ולכן ייקח זמן, אם בכלל, עד שהסקטור ירגיש את ידו של כחלון באוצר".

להערכת ברק בית השקעות, "סביר להניח גם שלכחלון, אם אכן יישב באוצר, יהיו נושאים דחופים ובוערים יותר להתמודד איתם בשנתו הראשונה. לכן, למרות הירידה היום במניות הבנקים, לא מדובר בהתחלה של מגמה לטווח הארוך. אם כבר, אולי נוצרה כאן הזדמנות קנייה שכדאי לנצל לפני שחוזרים לשיגרה".

אלכס זבז'ינסקי ממיטב דש סבור כי מתרבים סימני עליית "חום" בשוק הדיור – הביקושים עולים תוך גידול בנטילת האשראי כאשר ההיצע מצטמצם.

במיטב דש מציינים כי ממבול הנתונים אודות מצבו של שוק הדיור שהתפרסמו בשבוע האחרון ניתן היה להבין שהבעיות בו רק הולכות ומחריפות. בצד ההיצע ניכרת ירידה בהתחלות הבנייה,  שכבר באה לידי ביטוי בירידה במספר דירות בבנייה פעילה, לראשונה מאז שנת 2009.

הירידה המסתמנת בהיצע מתרחשת דווקא בשעה שהביקושים מתגברים. כמות דירות חדשות שנמכרו בחודשים האחרונים עלתה קרוב לרמות הגבוהות ביותר של השנים האחרונות. סך העסקאות בשוק הדיור בשלושת החודשים האחרונים עמד ברמה גבוהה מאוד של כ-10 אלפים דירות בחודש, כפי שמדווח משרד האוצר. חלקם של משפרי הדיור, אשר בנטו לא מוסיפים ביקושים בשוק הדיור, דווקא ירד, מה שמעיד על עוצמת הביקושים. האטה בהיצעים על רקע גידול חד בביקושים הובילה לירידה במספר חודשי היצע של הדירות החדשות  העומדות למכירה.

מיטב דש מוסיפים, כי על פי הנתונים של משרד האוצר, משקל המשקיעים בשוק הדיור, שנדחפים אליו בהשפעת הריבית הזולה, נמצא בעלייה מתמדת ובחודש ינואר עלה ל-33%, הרמה הגבוהה ביותר מאז שנת 2010. הקצב השנתי של לקיחת המשכנתאות עלה לשיא של כל הזמנים.

הריבית על כל סוגי המשכנתאות, למעט הריבית הצמודה המשתנה, ירדה בשנה האחרונה. במיוחד ירדה הריבית למשכנתאות בריבית שקלית קבועה שהפכו לפופולריות. בנוסף, במקביל להורדת הריבית, נוטלי המשכנתאות מאריכים את תקופת ההלוואות כדי להקטין את התשלום החודשי ולעמוד במגבלות של שיעור ההחזר מההכנסה. על כן, במיטב מציינים כי "החום" בשוק הדיור גבוה מאוד. בינתיים, הוא לא מקבל מענה שיכול לבלום את עליות המחירים ע"י הגדלת היצע או ע"י העלאת הריבית וגורם לעלייה בסיכון הפיננסי במשק ולפגיעה בפוטנציאל הצמיחה בו.

בסקירת המאקרו השבועית של מיטב דש, מתייחסים בנוסף לנתוני המאקרו שפורסמו לאחרונה, ומציינים כי מרכיבי צמיחת המשק ברבעון הרביעי היו חזקים יותר מאשר בעדכון הראשון. בנוסף ניכרת ירידה ביצוא התעשייתי במונחים דולריים אשר תואמת את הירידה בסחר העולמי. הסנטימנט העסקי במשק נותר כמעט ללא שינוי. החברות צופות גידול בביקושים לשוק המקומי וליצוא.

במיטב דש מציינים כי הסנטימנט הצרכני במשק ממשיך להשתפר, וכי השינוי האפשרי בהקצאת האג"ח המיועדות עשוי להוביל לגידול בעודף היצע בשוק האג"ח הסחיר. כמו כן, פיחות השקל מול סל המטבעות שהושג אחרי הורדת הריבית האחרונה ע"י בנק ישראל כמעט נשחק.

מיטב דש מתייחסים לשוק העולמי, וכותבים כי מרבית האינדיקאטורים במשק האמריקאי נחלשו, למעט בשוק העבודה. אנו מעריכים שהאינדיקאטורים השוטפים שקשורים לצרכן ישתפרו בחודשים הקרובים. לעומת זאת, התחזקות הדולר וירידה במחירי הנפט ממשיכים לפגוע בסקטור היצרני.

במיטב מציינים כי לקראת פגישת ה-FED השבוע, האינדיקאטורים של האינפלציה בארה"ב המשיכו להיחלש. האינפלציה צפויה לעלות לקראת אמצע השנה ולתמוך בהעלאת הריבית ברבעון השלישי. בשוק האנרגיה: עלייה חדה במלאי הנפט בארה"ב מובילה לסבב חדש של ירידה במחירים. בניגוד לדעה הרווחת, המשקיעים הזרים לא קנו אג"ח הממשלתי בארה"ב ברבעון הרביעי. הבנקים ומשקיעי הבית החליפו את הרכישות של ה-FED.

במיטב מעניקים 2 המלצות מרכזיות: פרופיל סיכון/תשואה בשוק האג"ח המקומי מאוד לא אטרקטיבי – אנו ממליצים על מח"מ התיק של כ-3 שנים; בנוסף, היתרון של ההשקעה בשוק המניות האמריקאי על פני האג"ח הקונצרניות הצטמצם.

בית ההשקעות מיטב דש, מפרסם הבוקר סיכום שבועי של נכסי תעשיית קרנות הנאמנות, ממנו עולה כי הקרנות המסורתיות רשמו השבוע גיוסים של יותר מ-1 מיליארד ₪. זאת, לאחר גיוס שבועי של כ-0.7 מיליארד ₪ בקרנות המנוהלות אל מול כ-0.3 מיליארד ₪ בקרנות המחקות. מנגד, נמשכה מגמת פדיונות בקרנות הכספיות שאיבדו השבוע כ-3.7 מיליארד ₪ נוספים.

בסיכום השבועי מאת מיטב דש מאת מיקי סבטליץ, מנהל קשרי יועצים, נכתב כי בראש המגייסות השבוע: קרנות אג"ח כללי (570 מיליון ₪) וקרנות אג"ח מדינה (330 מיליון שקל). הבולטות בגיוסים בקרנות המחקות הן: קרנות מחקות על מדדי אג"ח חברות (70 מיליון ₪) וקרנות מחקות על מדדי מניות בארץ ובחו"ל (120 מיליון ₪).

"המסחר השבוע התאפיין במגמה מעורבת שהתבטאה מחד, בעליות שערים במדדי המניות, ומנגד בירידה במדדי אגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות. הקרנות המסורתיות גייסו השבוע כ-1 מיליארד ₪ – ירידה של כ-50% בקצב הגיוסים היומי הממוצע לעומת השבוע הקודם. מתחילת החודש, הגיוסים בקרנות המסורתיות מסתכמים לכ-2.7 מיליארד ₪, מתוכם כ-1.9 מיליארד ₪ נותבו לקרנות המנוהלות וכ-0.8 מיליארד ₪ לקרנות המחקות. מרבית הגיוסים מתחילת החודש התרכזו בקרנות אג"ח כללי וקרנות אג"ח מדינה שגייסו יחד כ-2.25 מיליארד ₪, המהווים כ-80% מכלל הגיוסים בקרנות המסורתיות", כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.

מסקירת מיטב דש עולה כי קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית, קרנות 10/90 וכו', רשמו השבוע גיוסים של כ-570 מיליון ₪ – צניחה של כ-40% בקצב הגיוסים הממוצע לעומת השבוע הקודם. מתחילת החודש, הגיוסים בקרנות אג"ח כללי מסתכמים ב-1.3 מיליארד ₪, והן מובילות בהיקף הגיוסים.

אגרות החוב הקונצרניות נסחרו השבוע במגמה שלילית – מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו ירידות שערים של עד כ-0.8%, ובהמשך מדד קונצרני כללי התממש ב-0.3%. בעקבות התשואות השליליות, קרנות אג"ח קונצרני איבדו השבוע כ-70 מיליון ₪, זאת לעומת גיוסים של כ-30 מיליון ₪ בשבוע הקודם. מתחילת החודש, הקרנות הקונצרניות רשמו פדיונות של כ-30 מיליון ₪ המורכבים מפדיונות של כ-200 מיליון ₪ בקרנות המנוהלות, ומנגד גיוסים של כ-170 מיליון ₪ בקרנות המחקות.

על פי מיטב דש, הקרנות המנייתיות סיכמו את השבוע עם גיוסים של כ-190 מיליון ₪ – ירידה של כ-30% בקצב הגיוסים הממוצע לעומת השבוע הקודם, שמשקפים גיוס של כ-150 מיליון ₪ לקרנות המשקיעות בחו"ל וגיוסים של כ-40 מיליון ש"ח בקרנות מניות בישראל וגמישות. כ-60% מכלל הגיוסים בקרנות המנייתיות השבוע נותבו לקרנות המחקות. מתחילת החודש, הגיוסים בקרנות המנייתיות1 הסתכמו ב-410 מיליון ₪.

בנוסף, אגרות החוב הממשלתיות רושמות ירידות שערים שערים זה שבוע שני ברציפות: מדד ממשלתי כללי רשם השבוע תשואה שלילית של 0.2% בהובלת הצמודים לטווח ארוך שהתממשו ב-0.65%. בעקבות השבוע השלילי באפיק, קצב הגיוסים הממוצע בקרנות אג"ח מדינה נחתך בחצי לעומת השבוע הקודם והסתכם בגיוסים של כ-330 מיליון ₪ השבוע, וכ-910 מיליון ₪ מתחילת החודש, המתחלקים לכ-740 מיליון ₪ בקרנות המנוהלות וכ-170 מיליון ₪ בקרנות מחקות.

מיטב מדווחים כי נרשמה מגמה שלילית באפיק השקלי: הקרנות הכספיות רשמו השבוע פדיונות של כ-3.7 מיליארד ₪ – ירידה של כ-20% בקצב הפדיונות היומי הממוצע לעומת השבוע הקודם. בהמשך לכך, פדיונות של כ-120 מיליון ₪ נרשמו השבוע בקרנות השקליות, זאת לעומת גיוסים של כ-20 מיליון ₪ בשבוע הקודם.

על פי מיטב דש, קרנות אג"ח חו"ל רשמו השבוע עלייה בקצב הגיוסים הממוצע לעומת השבוע הקודם, זאת לאחר שגייסו כ-130 מיליון ₪.  תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-12.03.15 כ-262.3 מיליארד שקל, הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-219.2 מיליארד שקל והקרנות הכספיות שמנהלות כ-43.1 מיליארד ₪.

קרנות מחקות – האם כדאי?

תעודות סל – כל מה שצריך לדעת?

מדריך קרנות נאמנות

קרנות סמארט בטא – לא כאלה חכמות

על פי כלכלני לידר, שיפור באופטימיות של משקי הבית צפוי להביא לגידול בצריכה הפרטית.  התעשיינים מדווחים על שיפור בהזמנות. בלידר מציינים בנוסף, כי אומדן הגידול ביצוא, בצריכה הפרטית ובהשקעות בנכסים קבועים עודכנו כלפי מעלה ברבעון ד'. בנוסף, נתוני סחר חוץ (במונחים ריאליים) מצביעים על מגמת התרחבות ביצוא.

לידר מציינים כי מספר גופים מעדכנים את תחזית הצמיחה כלפי מעלה, כולל משרד האוצר והתאחדות התעשיינים. כמו כן, מסתמן גידול בעודף בחשבון השוטף ל-3% תוצר, מגמה התומכת בייסוף בשקל. כלכלני לידר מתייחסים בנוסף לאינפלציה, וכותבים בסקירתם כי "למרות הפיחות בשקל מול הדולר, אין סיבה לעדכן את תחזית האינפלציה שלנו. השקל יוסף מול היורו כאשר היבוא מאירופה מהווה 34% מסך היבוא". בלידר מוסיפים: "אנו צופים מדד של (0.6%-) בפברואר על רקע הוזלה במחירי הדלקים והחשמל".

כמו כן, מתייחסים כלכלני לידר למדיניות המוניטארית וכותבים כי גברו הסיכויים להורדת ריבית נוספת: "לאחר ייסוף של 1.4% (מול סל המטבעות) מאז הורדת הריבית, נותר פיחות של 1%. במידה ומדד פברואר לא יפתיע כלפי מעלה ומגמת הייסוף תימשך, בנק ישראל צפוי לפעול להחלשת המטבע, כולל סוג של הרחבה כמותית".

כלכלני בנק לאומי מפרסמים סקירת מאקרו שבועית, בה הם מציינים כי הריבית המוניטארית האפסית, ותוואי הריבית הגלום בשוק, מביאים לתשואה נמוכה מאוד הצפוייה ממכשירי השקעה סולידיים המהווים תחליפי מזומן. על פי כלכלני לאומי, "ירידה זו בפוטנציאל הרווח מול העלויות (קנייה ומכירה/דמי ניהול/שיעור הוספה) עלולה להביא, בחלק מהמקרים, לחוסר כדאיות ברכישת המוצר ו/או בהחזקתו".

כלכלני לאומי כותבים בסקירתם כי "הרכיב המנייתי בתיק ההשקעות ממשיך להיות האפיק המועדף לנטילת סיכון, למרות שרמת התמחור הכוללת באפיק אינה נמוכה. באירופה נראים ניצנים של שיפור כלכלי, וצפויה סביבת ריבית נמוכה מאוד (והרחבה כמותית מאסיבית) בטווח הזמן הנראה לעין. בנוסף, רמת תמחור נוחה, מהווה משקל נגד לסיכון גבוה יחסית".

בלאומי מתייחסים גם לשוק העולמי, וכותבים כי השיפור ההדרגתי בכלכלת ארה"ב, בשילוב עם הפיחות שהתרחש בשער החליפין של השקל מול הדולר, צפוי להמשיך ולתמוך ברווחי הפירמות היצואניות בישראל אשר שוק היעד העיקרי שלהן הוא ארה"ב. בהסתכלות רחבה, התשואות לאורך העקומים המרכזיים בחו"ל נמוכות מאוד, וצפויות לעלות בהדרגה בטווח הזמן הבינוני. זאת, כתלות בשיפור בכלכלה הגלובלית, בדגש על כלכלת ארה"ב. מומלץ להימנע מאג"ח ממשלתיות של המדינות המפותחות המרכזיות (ארה"ב, גרמניה, יפן).

בלאומי מעניקים מספר המלצות השקעה: ראשית, מומלצת חשיפה לאג"ח ממשלת ישראל במח"מ בינוני, גם לנוכח הציפיות שהאינפלציה בסיכום הרבעון הראשון של שנת 2015 תהיה שלילית, ושסביבת הריבית תשאר נמוכה בחודשים הקרובים. התשואות האפסיות במח"מ הקצר, אינן כדאיות להשקעה.

בנוסף מציינים כלכלני הבנק כי המשך ירידת תשואות בעקום הממשלתי בישראל אפשרית בזמן הקרוב. לנוכח זאת, ניתן לגוון את האחזקות באפיק האג"ח הממשלתי באמצעות אגרות חוב במח"מ ארוך. יש להתייחס להשקעה זו כהשקעה קצרת טווח (טקטית), כיוון שרמת המחירים בחלק הארוך של העקומים הינה גבוהה מאוד. לאור זאת ולאור התנודתיות הגבוהה הצפויה במסחר באגרות החוב הארוכות, השקעה זו הינה ברמת סיכון גבוהה.

"אנו ממשיכים להמליץ על חשיפה נמוכה יחסית לאפיק הקונצרני בישראל, תוך התמקדות בדירוגים איכותיים (A+ ומעלה) ובטווח בינוני-קצר. בדומה לאפיק הממשלתי, גם אפיק זה עשוי ליהנות בטווח הקצר מאפקט הורדת הריבית. לכן, אנו סבורים כי למשקיעים בעלי פרופיל סיכון בינוני-גבוה קיימת כדאיות בהגדלה מדודה של הרכיב הקונצרני בתיק, כהשקעה טקטית לטווח הקצר", כותבים בלאומי. "כמו כן, ביקושים גלובליים נמוכים לסחורות, ממשיכים לתרום לירידות מחירים בשוק. מומלצת חשיפה ישירה נמוכה בלבד לאפיק הסחורות בתיק ההשקעות".

הלמ"ס מפרסמת היום את נתוני מדדי מחירים בסחר חוץ – סחורות – לשנת 2014.

על פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2014 חלה הרעה של 6.0% במדד תנאי הסחר (ללא אניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) לאחר שיפור במדד זה בשנים 2013 ו-2012. כמו כן, נמשכה הירידה במדדי המחירים של יבוא הסחורות. בנוסף חלה ירידה של 6.8% במדד המחירים של היצוא התעשייתי. ברבעון האחרון של שנת 2014 נרשמה ירידה במדדי המחירים של יבוא ויצוא סחורות.

הלמ"ס מדווחת כי בשנת 2014 ירד מדד מחירי יבוא הסחורות (ללא אניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) ב-0.4%, לאחר עלייה של 0.7% בשנת 2013. מדד מחירי יצוא הסחורות (ללא אניות, מטוסים ויהלומים) ירד בשנת 2014 ב-6.4%, לאחר לעלייה של 1.4% בשנת 2013. ירידה זו במדד מחירי יצוא הסחורות (ללא אניות, מטוסים ויהלומים) הנה הראשונה לאחר ארבע שנים רצופות של עלייה.

כתוצאה מירידה גבוהה יותר במדד מחירי היצוא לעומת מדד מחירי היבוא – חלה בשנת 2014 הרעה של 6.0% במדד תנאי הסחר (ללא אניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה). זאת, לאחר שיפור שלוש השנים הקודמות. מדד תנאי הסחר מוגדר כיחס בין השינוי במדדי המחירים של היצוא לבין מדדי המחירים של היבוא.

יוזכר כי מדדי המחירים בסחר חוץ מחושבים בדולרים של ארצות הברית, ולכן הם מושפעים גם מהשינויים בערך הדולר לעומת המטבעות האחרים בהם נערכות עסקאות יבוא ויצוא הסחורות. כמו כן, ערך סחורות היבוא לפיו מחושבים המדדים הינו ערך  (Cost Insurance and Freight) וערך סחורות היצוא הינו ערך (Free on board).

הנתונים אינם כוללים את הסחר עם הרשות הפלסטינית והיבוא הביטחוני. כמו כן, הנתונים אינם כוללים מדדי יצוא ויבוא שירותים לרבות יצוא שירותי תוכנה.

על פי נתוני הלמ"ס, מדד מחירי יבוא הסחורות ירד בשנת 2014 ב-1.3% בהמשך לירידה של 1.2% בשנת 2013 וירידה של 2.6% בשנת 2012. פירוט השינויים במחירי יבוא הסחורות לפי יעוד מראה שבשנת 2014 ירד מדד המחירים של יבוא חומרי אנרגיה ב-6.1% ומדד המחירים של יבוא תשומות לייצור (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה) ירד בשנת 2014 ב-1.2%. לעומת זאת, מדד המחירים של יבוא יהלומים עלה ב-1.2%, מדד המחירים של יבוא נכסי השקעה עלה ב-1.0% ומדד המחירים של יבוא מוצרי צריכה עלה ב-0.7%.

שנת 2014 התאפיינה בירידה במדדי המחירים ברוב מרכיבי היבוא בשני הרבעונים האחרונים של השנה. מדד המחירים של תשומות ליצור (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה) ירד כאמור בשנת 2014 ב-1.2% לאחר עלייה של 0.1% בשנת 2013. פירוט לפי קבוצות הסחורות מראה על ירידת מחירים ביבוא תשומות לחקלאות שירד ב-11.0%, ביבוא מוצרי מזון גולמיים שירד ב-3.2% וביבוא ברזל ופלדה שירד ב-2.2%. לעומת זאת, מדד המחירים של יבוא עץ ומוצריו עלה ב-2.7%.

מדד המחירים של מוצרי צריכה עלה בשנת 2014 ב-0.7%, בהמשך לעלייה של 1.0% בשנת 2013. מדד המחירים של יבוא מוצרים לצריכה שוטפת (מזון, הלבשה, הנעלה ומוצרים להחזקת משקי בית) עלה בשנת 2014 ב-0.6%, בהמשך לעלייה של 1.9% בשנה הקודמת. עיקר העלייה נרשמה במדד המחירים של יבוא הלבשה והנעלה שעלה ב-0.7% ובמדד מחירי יבוא מזון, משקאות ותרופות שעלה ב-0.6%.

מדד מחירי יבוא של מוצרים בני קיימה (ריהוט, מוצרי חשמל ביתיים וכלי תחבורה) עלה בשנת 2014 ב-0.7%. זאת, בהמשך לעלייה של 0.1% בשנה הקודמת. עיקר העלייה נרשמה במדד מחירי היבוא של כלי תחבורה שעלה ב-3.2%.

מדד מחירי יבוא מוצרים להשקעה (למעט אניות ומטוסים) עלה בשנת 2014 ב-1.0%, בהמשך לעלייה של 1.4% בשנת 2013. פירוט לפי קבוצות מראה כי מדד מחירי יבוא כלי תחבורה להשקעה עלה ב-2.9% בהמשך לעלייה של 1.4% בשנת 2013. לעומת זאת, מדד מחירי יבוא מכונות וציוד (כ-65% מכלל יבוא מוצרי השקעה) ירד ב-0.1% לאחר עלייה של 1.4% בשנת 2013.

מדד מחירי יבוא חומרי אנרגיה (דלק גולמי, תזקיקים ופחם), ירד בשנת 2014 ב-6.1% בהמשך לירידה של 3.2% בשנת 2013 וירידה של 4.7% בשנת 2012. מדד מחירי יבוא יהלומים (גולמיים ומלוטשים) עלה בשנת 2014 ב-1.2% לאחר ירידה של 6.9% בשנה הקודמת.

מדד מחירי יצוא הסחורות ירד בשנת 2014 ב-1.2% לאחר עלייה של 2.1% בשנת 2013 ועלייה של 2.8% בשנת 2012. מדד מחירי היצוא התעשייתי, כרייה וחציבה (ללא יהלומים מעובדים) ירד בשנת 2014 ב-6.8%, לאחר עלייה של 1.3% בשנת 2013 ועלייה של 1.4% בשנת 2012. מדד מחירי יצוא כרייה וחציבה ירד ב-4.6% בשנת 2014, בהמשך לירידה של 11.6% בשנת 2013.

מדד מחירי היצוא התעשייתי (ללא כרייה וחציבה ויהלומים מעובדים) ירד בשנת 2014 ב-6.8%, לאחר עלייה של 1.4% בשנת 2013 ועלייה של 1.3% בשנת 2012. מדד מחירים זה ירד במהלך כל אחד מרבעוני השנה של 2014.

מדד המחירים של יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית ירד בשנת 2014 ב-0.9%, לאחר עלייה של 3.7% בשנת 2013. יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית מהווה כ-44% מכלל היצוא התעשייתי (ללא יהלומים).
נתונים מפורטים לפי ענפים מצביעים על ירידה במדד המחירים של יצוא ענף ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי שירד ב-1.4% ושל יצוא ענף ייצור כלי טיס, חלליות וציוד נלווה שירד ב-0.8%.

מדד המחירים של יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת עילית ירד ב-15.8% בשנת 2014, בהמשך לירידה של 0.2% בשנת 2013. יצויין כי בכל אחד מרבעוני 2014 נרשמה ירידה במדד המחירים של יצוא זה. ירידה זו תואמת את ירידת המחירים בעולם. נתונים מפורטים לפי ענפים מצביעים על ירידה במדד המחירים של יצוא ענף ייצור כימיקלים ומוצריהם שירד ב-23.0%. לעומת זאת, עלה מדד המחירים של יצוא ענף ייצור ציוד חשמלי ב-3.2%.

מדד המחירים של יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת מסורתית ירד בשנת 2014 ב-2.1% בהמשך לירידה של 2.5% בשנת 2013. נתונים מפורטים לפי ענפים מצביעים על ירידה במדדי המחירים ביצוא ענף ייצור מוצרי נפט מזוקק שירד ב-10.4%, ביצוא ענף ייצור מוצרים על בסיס מינרלים אל-מתכתיים שירד ב-5.9% וביצוא ענף תעשיית מתכת בסיסית שירד ב-2.3%.

מדד המחירים של יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת מסורתית ירד בשנת 2014 ב-2.1% בהמשך לירידה של 2.5% בשנת 2013. נתונים מפורטים לפי ענפים מצביעים על ירידה במדדי המחירים ביצוא ענף ייצור מוצרי נפט מזוקק שירד ב-10.4%, ביצוא ענף ייצור מוצרים על בסיס מינרלים אל-מתכתיים שירד ב-5.9% וביצוא ענף תעשיית מתכת בסיסית שירד ב-2.3%. מדד המחירים של יצוא עיבוד יהלומים עלה בשנת 2014 ב- 13.9%, בהמשך לעלייה של 5.7% בשנת 2013.

מדד המחירים של יצוא ענפי החקלאות, ייעור ודיג עלה בשנת 2014 ב-10.0%, בהמשך לעלייה של 4.7% בשנת 2013. עליית מחירים נרשמה במדד מחירי יצוא גידול יבולים עונתיים שעלה ב-13.7% ובמדד מחירי יצוא גידול פרחים שעלה ב-7.9%.

כלכלני לאומי מפרסמים סקירת "השבוע במאקרו", בה מציינים כלכלני הבנק כי היקף המכירות של דירות חדשות בשיא של 17 חודשים. להערכתם, היקף הביקושים צפוי להישאר גבוה בטווח הקצר.

על פי סקירת לאומי, בחודש ינואר השנה נמכרו 2,278 דירות חדשות שנבנו ביוזמה פרטית וציבורית (נתונים מנוכי עונתיות). היקף המכירות בחודש ינואר משקף קצב מכירות שנתי של כ-27.3 אלפי דירות חדשות, נתון המשקף עלייה של כ-18.2% בהשוואה לחודש ינואר אשתקד. מדובר בקצב המכירות הגבוה ביותר מאז חודש אוגוסט 2013, ועלייה בהיקף המכירות זה חודשיים ברציפות.

החל מחודש ספטמבר 2014 חלה עלייה חדה במכירות אשר הובילה חזרה להיקף מכירות גבוה ביחס לממוצע של השנתיים האחרונות (מכירות בהיקף שנתי ממוצע של כ-24 אלף דירות). זאת לאחר שהיקף המכירות היה נמוך משמעותית מהממוצע בחודשים מרץ-אוגוסט אשתקד.

בנוסף מציינים לאומי כי היקף הפעילות הנמוך חל בעיקר על רקע הערכות משקי הבית כי צפויה ירידה במחירי הדירות, כתוצאה מרפורמות בתחום הדיור שהובילה הממשלה במהלך השנה שחלפה (בעיקר חוק מע"מ אפס), וירידה בפעילות הרוכשים בשל מבצע "צוק איתן". העלייה בהיקף המכירות בחודשיים האחרונים חלה במקביל להחלטה על הקדמת הבחירות ופירוק הממשלה, אשר הובילה להקפאת יישומן של אותן רפורמות, לפחות עד להקמת ממשלה חדשה, ותרמה להתפרצותו של הביקוש "הכבוש". בעקבות התפתחויות אלו, חלה בחודשים האחרונים ירידה במספר חודשי ההיצע (מספר החודשים שידרשו בכדי למכור את המלאי הקיים של דירות ביזמה פרטית בקצב המכירות הנוכחי, וזאת מבלי שתחלנה בנייתן של דירות חדשות)  וכיום הוא עומד על 10.2 – קרוב לטווח בו מתחדשים הלחצים לעליות מחירים.

לאומי כותבים כי "במבט קדימה, אנו מעריכים שהפעילות בשנת 2015 תוסיף להתאפיין ברמה גבוהה של אי וודאות, שכן קשה להעריך מהן הרפורמות שתקדם הממשלה הבאה בתחום הדיור, לכשתבחר. כמו כן, אנו מעריכים כי תימשך מגמת הגידול בביקושים בשוק הדיור במהלך החודשים הקרובים (בין היתר, כפיצוי על הירידה בפעילות שחלה בחלק משנת 2014 ועל רקע רמת השפל של הריבית), דבר שצפוי להוביל לעלייה נוספת במחירי הדירות החדשות בשנת 2015".

בלאומי מתייחסים גם להתחלות הבנייה, וכותבים בסקירתם כי ברביע הרביעי של שנת 2014 הסתכמו התחלות הבנייה בכ-10.3 אלפי יחידות דיור (נתונים מנוכי עונתיות). רמה זו משקפת קצב שנתי נמוך של 41 אלפי יחידות דיור לעומת 45.5 אלפי יחידות דיור ברביע הקודם. מדובר בהיקף התחלות הבנייה הנמוך ביותר מאז הרביע השלישי של 2012. כמו כן, על פי נתוני המגמה (ממוצע נע, מנוכה עונתיות) ההתחלות נמצאות במגמת ירידה מאז תחילת 2014. בחינת הנתונים בראייה שנתית, מעידה אף היא על ירידה בהיקף הפעילות בהשוואה לשנה שעברה. היקף התחלות הבנייה בשנת 2014 עמד על כ-43.6 אלפי יחידות דיור – נמוך בכ-7.9% בהשוואה ל-2013. כמו כן, היקף התחלות הבנייה ביזמה פרטית בשנת 2014, היה נמוך בכ-8.7% בהשוואה ל-2013, ומהווה רמת שפל מאז שנת 2009. הירידה בהיקף התחלות הבנייה אשתקד משקפת היצע דירות נמוך ביחס להיצע הרצוי (לפחות 45-50 אלף יחידות דיור בשנה), דבר אשר עשוי לפגוע במידת ההצלחה למתן את קצב עליית המחירים בטווח הקצר לפחות.

עם זאת, בבנק שבים ומדגישים כי "שוק הדיור התאפיין בשנת 2014 ברמת אי וודאות גבוהה שנוצרה בעיקר על רקע ההמתנה לצאתן לפועל של רפורמות ממשלתיות שונות בעיקר בצד ההיצע של שוק זה. אי וודאות זו תרמה להיקף התחלות בנייה נמוך מהרצוי בשנת 2014, ולמעשה נוצר "וואקום" בהיצע הדירות, אותו יש למלא חזרה. על כן, אנו מעריכים שבשנת 2015 יחול גידול בהיקף התחלות הבנייה (בין היתר, כ"תיקון" להיקף הנמוך ב-2014 כאמור), אשר צפוי לעמוד על כ-45 אלף דירות בשנה זו".

בנוסף מציינים לאומי כי הפעילות התקציבית של הממשלה הסתכמה בחודש פברואר השנה בגירעון של 3.5 מיליארד ₪. מדובר בגירעון גבוה ביחס לזה שנמדד בחודש פברואר אשתקד – 2.1 מיליארד ₪, וגבוה מהממוצע הרב שנתי של חודשי פברואר. הפער נבע מעלייה בהוצאות הממשלה מתחילת השנה (אשר פעלה בכפוף למגבלת ההוצאה החודשית – 1/12 מתוך תקציב 2014) בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, בין היתר, בשל ההוצאות של ועדת הבחירות. בסך הכול, בחודשים ינואר-פברואר 2015 נמדד עודף תקציבי של כ-1.8 מיליארד ₪, עודף נמוך בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הכנסות המדינה ממסים בתקופה זו, היו גבוהות בשיעור ריאלי של 3.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. יש לציין כי הגבייה בחודשיים הראשונים של השנה הייתה גבוהה ב-1.3 מיליארד ₪ מתחזית הגבייה של האוצר. העלייה בגבייה מוסברת בחלקה בגידול בהכנסות משוק ההון וממיסוי מקרקעין, ובשיפור בפעילות הריאלית במשק מתחילת השנה. כמו כן, אינדיקטורים כלכליים שפורסמו לאחרונה מעידים על ציפיות להמשך מגמת השיפור בפעילות הכלכלית בחודשים הבאים: עלייה בציפיות הצרכנים בנוגע לשיפור במצבם הכלכלי, לצד העלייה בהכנסות ממיסים עקיפים בפברואר, מהוות אינדיקציה לשיפור בהיקף הצריכה הפרטית; שיפור בהיקף הייצור התעשייתי על רקע ציפיות לעלייה בהזמנות ליצוא ולשוק המקומי; והתאוששות בפעילות ענף התיירות לאור העלייה בכניסות התיירים.

בנוסף כותבים לאומי בסקירתם כי הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הסתכם בכ-2.77% מהתוצר (על פי אומדני משרד האוצר), זאת בדומה לגירעון שנמדד ב-2014 (2.8%), אולם גבוה מהיעד הקבוע בחוק לשנת 2015 (2.5%). מדובר בהיקף גירעון של כ-30.4 מיליארד ₪ – הגבוה ביותר מאז חודש ינואר אשתקד.

בלאומי כותבים: "במבט קדימה, אנו מעריכים כי הגירעון בתקציב בשנת 2015 צפוי להיות נמוך יותר ביחס לרמתו בשנת 2014 ולהסתכם בכ-2.6% מהתוצר. תחזית זו מבוססת על הערכותינו כי שיעור הצמיחה ב-2015 יהיה 3.5% בהשוואה ל-2.8% ב-2014 והערכות כי לא יבוצעו שינויים משמעותיים בתקציב. ההאצה בקצב הצמיחה ב-2015 תתמוך בהמשך מגמת הירידה בגירעון, אשר תתרום לחיזוק הסביבה הפיסקאלית ותהווה גורם חיובי מבחינת פרופיל הסיכון הפיסקאלי ודירוג האשראי של ישראל, ועשויה לבוא לידי ביטוי גם ביציבות של היחס חוב/תוצר.

בחודש ינואר השנה נמשכה המגמה שאפיינה את שנת 2014 – עודף בתנועות ההון הנכנסות נטו
מנתונים שפורסמו על ידי בנק ישראל, עולה כי היקף ההשקעות הישירות במשק על ידי זרים ("FDI") הסתכם בחודש ינואר השנה בכ-710 מיליוני דולרים, כאשר עיקר הפעילות התרכזה בענפי הטכנולוגיה העילית והמידע והתקשורת. מנגד, היקף ההשקעות הישירות של תושבי ישראל בחו"ל הסתכם בינואר בכ-400 מיליוני דולרים, עיקר הפעילות התרכזה בענפי הפיננסיים והביטוח.

ההשקעות הפיננסיות הנכנסות הסתכמו בינואר בכ-580 מיליוני דולרים, מזה כ-200 מיליון הושקעו באמצעות הבורסה לניירות ערך בת"א, נתון המשקף עלייה בהיקף ההשקעה בהשוואה לחודשים הקודמים. מנגד, ההשקעות הפיננסיות של תושבי ישראל בחו"ל הסתכמו בכ-590 מיליוני דולרים, כתוצאה מהשקעה של משקי הבית בעיקר, לצד המשך מגמת המימושים בקרב המשקיעים המוסדיים. למעשה, בחודש ינואר השנה נמשכה המגמה שאפיינה את שנת 2014, של עודף בתנועות ההון הנכנסות נטו.

כלכלני לאומי מוסיפים כי "התפתחות זו, לצד הערכותינו כי העודף בחשבון השוטף יישמר השנה בהמשך למגמה בשנים האחרונות, מהווה גורם בסיסי התומך ביציבותו של השקל מול סל המטבעות. עם זאת, בעת האחרונה חל פיחות מחודש בשער החליפין של השקל מול הדולר, על רקע התחזקות הדולר מול המטבעות השונים ברחבי העולם; הערכות המשקיעים לגבי התרחבות צפויה בפערי הריביות בין הריבית הדולרית בארה"ב וריבית בנק ישראל; ופעולות שביצע בנק ישראל ביניהן עלייה בקצב רכישות המט"ח החודשיות. כפי שציינו בסקירות קודמות, פעולות אלו של בנק ישראל אמנם תומכות בפיחות בשער השקל (בעיקר מול הדולר) בטווח המיידי, אולם בטווח הארוך הגורמים הבסיסיים שצויינו, בשילוב עם סביבה פיסקאלית יציבה, תומכים ביציבותו של השקל".