מנהל קרן הנאמנות הראל (4D) מניות REIT מחלקת (מספר קרן: 5120985) מודיע כי ביום 06/04/2015 ישולם מנכסי הקרן תשלום לבעלי יחידות כדלקמן: היום שבו מי שמחזיק ביחידות הקרן זכאי לתשלום (היום הקובע): 31/03/2015.
שיעור התשלום: %1.5 מהערך הנקוב של היחידה.
קרן הראל מניותREIT הוקמה לפני כחודשיים . הקרן הוגדרה כקרן נאמנות מנייתית – החשיפה למניות הנסחרות מחוץ לישראל המסווגות על ידי מערכת בלומברג בענף Real Estate) REITS Investment Trust) לא תפחת מ-50% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
הדיבידנד המחולק מהווה כ-1.5% ממחיר היחידה.
ערן צחי מבית ההשקעות אינפיניטי שואל "מדוע בעצם משקיעים באג"ח הנושא תשואה שלילית?", וסבור כי "בעיית התשואה השלילית לא שמורה רק למשקיע הסולידי מעבר לים, גם בישראל נוצר מצב בו המשקיע הסולידי נאלץ להתמודד עם בעיה דומה"
בית ההשקעות "אינפיניטי" מפרסם סקירה ובה התייחסות להשפעת שיעור הריבית על אפיקי ההשקעה.
"המציאות עולה על כל דמיון", כותב ערן צחי, אנליסט בכיר באינפיניטי ומוסיף – "במקרים מסוים היא אף גוברת על השכל הישר. קיימות דוגמאות רבות למקרים שונים ומשונים שימחישו את הרעיון הנ"ל. אחת הדוגמאות הרלוונטיות לכוחה של המציאות הלא נתפסת בעולם ההשקעות בימים אלו, היא הריבית השלילית המונהגת בגוש האירו", כותבים באינפיניטי.
באינפיניטי מסבירים באמצעות דוגמה: "נניח שאתם הולכים לבנק כדי להפקיד סכום כסף פנוי באפיק השקעה סולידי. יועץ ההשקעות מקבל את פניכם בחיוך רחב שלא מסגיר את פישרו האמיתי ואת הבשורה שהוא מתכוון לבשר לכם מיד. אתם מתיישבים מולו ומבקשים שיציג בפניכם את אפשרויות ההשקעה השונות. 'ההצעה האטרקטיבית ביותר שאני יכול להציע לכם..', הוא אומר בחיוך מנומס, '…היא שתפקידו היום 101 יורו באג"ח ממשלת גרמניה ובעוד שנה תקבלו בחזרה 100 יורו בלבד'".
"אתם חושבים לעצמכם: לא די בכך שהריבית אפסית, בנוסף עלי לשלם קנס על כך שאני מפקיד את מיטב כספי? התשובה היא: כן! אכן המציאות עולה על כל דמיון". ערן צחי כותב בסקירתו, כי על אף שברגע הראשון ההצעה של אותו יועץ נשמעה לא הגיונית בעליל ונראה כי מדובר בהצעה לא אטרקטיבית, הרי מדוע שמישהו בעל שכל ישר יקבל החלטה להפסיד כסף על השקעה?".
באינפיניטי מוסיפים כי "קשה להאמין אבל הערכות הן שכ-3 טריליון דולר מושקעים בעולם באגרות חוב המגלמות תשואות שליליות ברמות כאלו ואחרות. ובכן, איך הדבר קורה? בפועל, כאשר מנפיק, חברה או מדינה, מעוניין למכור אג"ח הוא ישאף לשלם קופון נמוך ככל הניתן ואילו המשקיעים הרוכשים את האג"ח יבקשו באופן רציונאלי ומוצדק קופון גבוה ככל שניתן. כמובן שבסופו של דבר המחיר נקבע בהתאם לעיקרון שיווי המשקל של היצע וביקוש. אם כך, כיצד נוצר מצב שבו התשואה הופכת לשלילית? מדוע בעצם משקיעים באג"ח הנושא תשואה שלילית?".
"על פניו נראה כי מדובר בהשקעה גרועה, אבל לכל משקיע סיבותיו שלו. סיבות אפשריות: משקיע בארה"ב שמעוניין להיות חשוף למטבע היורו מתוך הנחה כי שערו יתחזק מול הדולר, לא יטעה אם יחליט לרכוש אג"ח ריבונית אירופאית כיוון שבמונחים דולריים הוא עשוי להרוויח מעצם התחזקות האירו מול הדולר, בתוך כך שהוא "מחנה" את כספו באפיק סולידי יחסית. השאלה המתבקשת אם כך מדוע לא להמיר את הכסף למזומן ולשמור עליו? התשובה הקצרה והעניינית לכך היא שלהחזיק כסף במזומן, גם אם הוא "יושב" בחשבון העו"ש, עדיין מגולם בכך סיכון, על כן, אם משקיע סביר מעוניין לתת למישהו לשמור לו על המזומן, יתכן ויהיה בטוח יותר שהכסף ישמר בידי מדינה אירופאית חזקה על פני בנק מסחרי מקומי. אם להתייחס למשקיע המוסדי הממוצע שרוצה ביטחון ככל הניתן למיליארדי הדולרים שהוא מנהל עבור העמיתים, הוא לא יכול להרשות לעצמו להותיר את הכסף בחשבון בנק במזומן, כיוון שבנקים אינם מבוטחים במידה מספקת. כדי לסבר את האוזן, נציין כי בארה"ב לאחר המשבר העולמי הונהג חוק פדראלי אשר מחייב את הבנקים המסחריים לבטח חשבונות פרטיים עד סכום של 250 אלף דולר בלבד", כותבים באינפיניטי.
באינפיניטי מסכמים, כי "בעיית התשואה השלילית לא שמורה רק למשקיע הסולידי מעבר לים, גם בישראל נוצר מצב בו המשקיע הסולידי נאלץ להתמודד עם בעיה דומה. מאז שבנק ישראל הוריד את הריבית במשק לשפל חסר תקדים, נוצר מצב בו אפיקי השקעה מסוימים הפכו בין לילה ללא אטרקטיביים ביחס לפיקדון בבנק. כך לדוגמא, השקעה בקרן כספית מגלמת בתוכה הפסד כספי מובטח, שכן הריבית הנמוכה בתוספת עמלת ההפצה של הבנקים ודמי הניהול של הקרן מגלמים תשואה שלילית למי שיחליט להשקיע כספו באפיק זה".
המדד, שפותח על ידי חברת BlueStar מניו-יורק, יכלול 57 מניות ויוכל להוות נכס בסיס לתעודות סל וקרנות מחקות
הבורסה לניירות ערך חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם Indexes BlueStar, חברת מחקר מניו-יורק העוסקת בחישוב מדדים בינלאומיים.
במסגרת שיתוף הפעולה, תפתח BlueStar את מדד TA-BigiTech, אשר יכלול 57 מניות של חברות הייטק ישראליות או כאלו הקשורות לישראל, הנסחרות בתל אביב, בניו-יורק ובלונדון, כמו גם חברות דואליות הנסחרות בשני השווקים. בין חברות המדד: אמדוקס, צ'ק פוינט, מובילאיי, ומלאנוקס. שווי השוק של החברות הכלולות במדד הינו כ- 75מיליארד דולר.
זהו מדד ראשון הכולל חברות הייטק ישראליות הנסחרות במספר שווקים, והוא יוכל להוות נכס בסיס לתעודות סל וקרנות מחקות בישראל ובחו"ל.
לישראל שם עולמי בכל הנוגע לחדשנות ותרומה לתעשיית הטכנולוגיה והביומד העולמית, והיא ידועה בעולם כאומת הסטארט-אפ. אלו מביאים להתעניינות של משקיעים ברחבי העולם בהשקעה בחברות הייטק ישראליות הנסחרות בבורסות השונות. השקעה באמצעות תעודות סל וקרנות מחקות שיעקבו אחר מדד TA-BigiTech תאפשר למשקיעים ישראלים וזרים להיחשף לחברות הייטק ישראליות וליהנות מפוטנציאל הצמיחה שלהן. בנוסף, הנפקת תעודות סל ומעקב של קרנות מחקות אחר המדד, עשויה לתרום לסחירות של המניות הכלולות בו.
שיתוף הפעולה הנו נדבך נוסף להמשך יישום המלצות ועדת המו"פ לקידום חברות ההייטק הישראליות, ומהווה חלק מהתוכנית האסטרטגית של הבורסה. במסגרת זו, פועלת הבורסה לשינוי חקיקה במטרה לעודד הנפקה של חברות מחקר ופיתוח, ביצוע אנליזה באנגלית על חברות טכנולוגיה ועוד.
סטיבן שונפלד, מייסד BlueStar ומנהל ההשקעות הראשי של החברה אמר כי "לאור העניין הגובר בחברות ההייטק הישראליות מצד משקיעים גלובליים, פיתחנו את מדד ה-BIGITech, וזאת על מנת לספק חשיפה רחבה, עמוקה ומלאה לחברות טכנולוגיה ישראליות ציבוריות הנסחרות ברחבי העולם. אנו נרגשים לאחד כוחות עם הבורסה לניירות ערך בתל אביב ביצירתTA-BIGITech . מעורבותה של הבורסה העשירה את המתודולוגיה שלנו ושילובה בוועדה המייעצת של מדד BlueStar, המסייעת בניהול TA-BIGITechצפויה לתרום לנו רבות. אנו מעריכים כי תעודות סל וקרנות מחקות שיעקבו אחר המדד יונפקו בקרוב וישמשו משקיעים מישראל ומרחבי העולם".
לדברי יוסי ביינארט, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך, "מדינת ישראל מובילה בתחום ההייטק, ואנו פועלים לקידום ההייטק הישראלי ולעידוד משקיעים זרים להשקעה בחברות ישראליות, באופן העולה בקנה אחד עם התכנית האסטרטגית של הבורסה ועם המלצות ועדת המו"פ. המדד החדש חשוב במיוחד על רקע העלייה בהשקעות פאסיביות בעולם, והוא מאפשר למשקיעים זרים גישה נוחה לחברות הייטק ישראליות הנסחרות בשווקים שונים. אנו מעריכים כי המדד והמוצרים השונים שיעקבו אחריו, יסייעו לצמיחתן של חברות הייטק ישראליות, כמו גם לחשיפתה של הבורסה וחברות הנסחרות בה למשקיעים בחו"ל, ובכך יתרמו למשק כולו".
ג'וזף גרינקורן, מומחה השקעות בוול סטריט ומנכ"ל מוריס גרופ: היורו עשוי לרדת מתחת ל-4 שקלים; התחזקות הדולר משקפת את האיתנות של המשק האמריקני מול השווקים האחרים בעולם
כבר לפני שלוש שנים היו אנליסטים וכלכלנים שחזו שהדולר יגיע ל-5 שקלים. הם טעו, וצריך ללמוד מזה – הנבואה לא ניתנה לבני האדם; אנחנו יכולים להעריך, לצפות, לבדוק תרחישים סבירים, אבל בסופו של דבר זו רק תחזית – אז קחו את התחזיות בערבון מוגבל, ועדיין חשוב להבהיר – יש כלכלנים ואנליסטים שקרובים בתחזיות שלהם יותר מאחרים וזה בזכות הניתוח שלהם. אז הם לא נביאים אך חשוב להבין על מה הם מסתמכים כדי להבין על מה שערי המט"ח נשענים ובהתאמה לנסות להעריך את כיוון הדולר, אם כי, כאמור, זה ממש לא פשוט, במיוחד במט"ח שמושפע מאלפי פרמטרים.
אז נתחיל בכלים – במדריכים הבאים תוכלו לקבל כלים – איך משקיעים בדולר, איפה כדאי, מהם דמי הניהול ועוד, ובהמשך נתייחס למר גרינקורן שחושב כבר תקופה ארוכה שהדולר יעלה ביחס לשקל.
גרינקורן מנתח ועוקב אחרי המט"ח כבר שנים רבות, והוא מתייחס בסקירותיו ליחס בין הדולר שקל. טענתו המרכזית היא שעל המשקיעים בישראל להיות מוכנים למצב שבו הדולר האמריקני יחצה את רף 5 השקלים, רף שלא ראה השקל-דולר מאז שנת 2002 אז הגיע לשיא כל הזמנים – 5.01 שקל לדולר. הוא מסביר שלמרות שזה נראה רחוק, מדובר כאן בתיקון מתמשך שמתבטא בהתחזקות של הדולר מול כלל סל המטבעות העולמי בכלל ומול השקל בפרט. ג'וזף גרינקורן הוא מנכ"ל מוריס גרופ ומומחה השקעות בוול סטריט.
גרינקורן ציין כי השוק הישראלי נמצא בטווח הביניים בין השוק האמריקני המתאושש לשוק האירופי שממשיך להציג חולשה בולטת מול שווקים מרכזיים אחרים ביניהם גם אסיה. גרינקורן מעריך כי לאור התנאים הנוכחיים בשוק, לא יהיה מפתיע לראות את האירו נחלש גם אל מתחת לרמת מחיר של דולר אחד לאירו, וכך נוכל לראות בישראל את האירו נחלש עמוק מתחת לרמה של 4 שקל לאירו.
עוד מעריך גרינקורן כי סביבת הריבית הנמוכה תמשיך לשרור בשוק האמריקאי. סביבת ריבית נמוכה, יחד עם חוזק מהותי של השוק האמריקני לעומת שווקים אחרים, יובילו משקיעים להמשיך ולהשקיע בני"ע ונכסים שערכם נקוב בדולר אמריקני. בכל מקרה, עלייה של הריבית בארה"ב לא תהווה שינוי מהותי לשוק האמריקני שצפוי יהיה להמשיך ולהציג עוצמה מהותית לעומת השווקים האחרים בעולם.
על פי בנק ישראל, את האצת הצמיחה ב-2016 צפויים להוביל ההשקעה והיצוא. ההשקעה ב-2016 תושפע מהשקעה של חברה גדולה (שתיזקף, רובה ככולה, ליבוא מכונות וציוד), וכן מהתרחבותה הצפויה של הבנייה למגורים בהמשך השנה
בנק ישראל מעריך כי התוצר ב-2015 צפוי לצמוח ב-3.2%, ללא שינוי מהתחזית הקודמת. בסקירה כלכלית שפורסמה ביחד עם הודעת הריבית נכתב כי הגידול החד שנרשם בצריכה הפרטית ב-2014 מבטא, בין היתר, הקדמה של רכישת מכוניות על רקע המיסוי הירוק שנכנס לתוקף בתחילת 2015. צריכה זו גם תרמה לצמיחה ב-2014, היות שהמיסוי על מכוניות גבוה והוא נרשם כתוצר. לפיכך צפוי תיקון מסוים בתחילת 2015. למרות זאת אנו מותירים את תחזית הצמיחה ל-2015 ללא שינוי, בשל כמה התפתחויות אחרות שתרומתן לצמיחה חיובית: מחירי נפט נמוכים מהצפוי, אינפלציה נמוכה מהצפוי (שאותה מסבירים בעיקר גורמי היצע), נתונים חזקים יותר משוק העבודה, וריבית נמוכה יחסית להערכתנו הקודמת.
תחזית הצמיחה ל-2016 עודכנה ל-3.5%, בהשוואה לתחזית של 3.0% מדצמבר. את האצת הצמיחה ב-2016 צפויים להוביל ההשקעה והיצוא. ההשקעה ב-2016 תושפע מהשקעה של חברה גדולה (שתיזקף, רובה ככולה, ליבוא מכונות וציוד), וכן מהתרחבותה הצפויה של הבנייה למגורים בהמשך השנה. באשר ליצוא, קצב צמיחתו צפוי להאיץ ב-2016, במקביל להאצה הצפויה ביבוא של המדינות המפותחות.
במהלך המחצית הראשונה של 2015 צפויה הממשלה לעבוד ללא תקציב מאושר. בתחזית הקודמת הערכנו כי הצריכה הציבורית תגדל ב-2015 ב-4.1%, תוך חריגה מתקרת ההוצאה, בהתאם להצעת הממשלה. אולם כעת נראה שלא תהיה חריגה כזו, ובהתאם לכך אנו מעדכנים ל-2.2% את קצב הגידול הריאלי של הצריכה הציבורית ב-2015. לשינוי זה בהערכה יש השפעה גם על 2016 – ללא חריגה ב-2015, משמעות העמידה בכלל ההוצאה ב-2016 היא שהצריכה הציבורית תגדל בקצב של 1.9% באותה השנה (לעומת 0% בתחזית הקודמת).
האינפלציה והריבית: להערכתנו, שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים המסתיימים ברבעון הראשון של 2016 יעמוד על 1.1%. במהלך 2015 צפויים המחירים לרדת ב-0.1%. ירידה זו מגלמת, בין השאר, את ירידת מחירי הדלקים ואת השפעתה של הוזלת החשמל והמים בתחילת השנה. אנו צופים שקצב עליית המחירים יגיע בחודשים הקרובים לרמה העקבית עם הגבול התחתון של יעד האינפלציה, ולכן בתחילת 2016 תיכנס האינפלציה של ארבעת הרבעונים האחרונים לתחום היעד.
להערכת חטיבת המחקר, ריבית בנק ישראל צפויה לעמוד על 0.1% עד סוף 2015 ולהתחיל לעלות ב-2016. אנו מעריכים שהוועדה המוניטרית תותיר את הריבית ברבעונים הקרובים ברמתה הנמוכה, כדי להוסיף ולתמוך בפעילות ובחזרת האינפלציה אל סביבתו של מרכז היעד.בעקבות הפחתת הריבית למארס ל-0.1%, התוואי הצפוי של הריבית ב-2015 נמוך מזה שפורסם בתחזית הקודמת.
בהודעת הבנק נמסר כי ההחלטה עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית
בנק ישראל הותיר את הריבית לחודש אפריל ללא שינוי. לאחרונה היו הערכות כי הבנק יוריד את הריבית. בנק ההשקעות HSBC סבר שהבנק יוריד את הריבית לריבית שלילית ובמקביל יחל בהרחבה כמותית (לרבות רכישת אגרות חוב).
בפועל, הבנק הותיר את הריבית על 0.1% שגם כך היא ריבית נמוכה מאוד.
בהודעת הבנק נמסר כי ההחלטה להותיר את הריבית לחודש אפריל ללא שינוי ברמה של 0.1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.
התשובה היא לא! אין קסמים כאלו לאורך זמן ואת זה צריך לזכור ולשנן היטב, והנה אולי התשובה בצורה מוחשית – רשות ניירות ערך חושדת שנעשתה הונאת פונזי בחברת יוטרייד.
איך מתחילים להשקיע/ לסחור בשיטת האלגוטריידינג? באיזה תחום האלגוטריידינג הכי מומלץ? מה התשואות שהניב התחום הזה בשנה האחרונה?
אבל רגע לפני, חשוב מאוד להדגיש – לאלגוטריידינג יתרונות משמעותיים לרבות מסחר מהיר (ממוחשב) ולא אמוציונלי (רובוטים), אבל מי שמנהל את כספו דרך חברות אלגוטריידינג כפוף בעצם לניהול של אותו גוף, ותלוי בניהול, ביצוע ואכות האנשים המנהלים באותה פירמה. ומסתבר על פי התביעות הרבות של לקוחות – תביעות על הפסדים גדולים, תביעות על קבלת הכסף באיחור, שיש תקלות ובעיות טכניות וניהוליות בחלק מהחברות האלו – ולכן, למרות שאלגוטריידינג היא שיטה לגיטימית צריך לבדוק טוב טוב איפה ואיך עושים את זה.
מכונות האלגוטריידינג בבורסה המקומית עדיין בחיתולים. המערכות האלו שבעצם סוחרות באופן אוטומטי על פי אלגוריתם מסוים הולכות ותופסות נתח גדל בשוקי הפורקס בעולם וגם בשוקי המניות בעולם, אבל בבורסה המקומית עדיין המסחר האוטומטי לא מקיף את כל סוגי וגדלי המניות.
תנאי חשוב מאוד לכך שהאלגו יוכל לפעול הוא נזילות והיקפי מסחר גדולים – במניות הגדולות כאן (ת"א 100) זה מתקיים – אמנם לא בכל המניות ולא בכל יום, אבל בגדול מאוד במניות האלו אכן יש אפשרות למכונות האוטומטיות לפעול, ובפועל יש ברובן מסחר אוטומטי. אבל, בשאר השוק – 400 חברות נוספות (פחות או יותר), מאות ואלפי אגרות חוב – אין מסחר אוטומטי.
המקום הכי פופולארי למכונות האלגו לפעול הוא שוק המט"ח והחוזים העתידיים על מטבעות, סחורות ומדדים. בשוק הזה, מעבר להיותו נזיל מאוד, החיכוך הוא אפסי – כלומר, אין כמעט עמלות שוטפות על רכישה ומכירה של מט"ח ולכן ניתן לעשות הרבה מאוד פעולות. אסטרטגיה מרכזית של המכונות האוטומטיות היא לפעול בהתאם לנוסחה שמבוססת על ניתוח טכני ובה יש צורך לעשות מספר רב של פעולות כשכל פעולה מבטאת רווח קטן.
הכי קל להפעיל שיטה כזו במסחר במט"ח. "השוק הפיננסי הגדול ביותר בעולם, עם היקפי מסחר אדירים פי כמה מהיקף המסחר בכל הבורסות בארצות הברית גם יחד הוא שוק המט"ח", אומר רואי קוזין, האנליסט של יוטרייד, בית השקעות שמנהל ללקוחותיו תיקי השקעות בשיטת האלגוטריידינג. קוזין מדגיש שלצד המטבע שבו עיקר המסחר – הדולר, המט"ח מורכב מסוגי מטבעות שונים וברבים מהם יש מסחר מאוד משמעותי. "למעשה, המסחר במט”ח/ פורקס", מוסיף קוזין, "פועל על עיקרון פשוט של רכישת מטבע אחד, על פי שער חליפין שנקבע. כשהמחיר של המטבע שקנינו עולה, הרווחנו, ולהיפך. עקרונות המסחר פשוטים יחסית להבנה לתפעול כאשר עלינו לקבוע את כמות הכסף שנרצה להשקיע.
"מכאן ואילך – יש להתמקד בשלושה שלבים: טריגר כניסה לעסקה, ניהול הפוזיציה וטריגר יציאה מהעסקה. התוצאות שהשגנו ללקוחותינו מעידות על הידע הרב שצברנו ויכולתה של התוכנה שפיתחנו".
למדריך אלגו טריידינג – מה זה? ואיך עושים מזה כסף?
ביוטרייד מציגים תיקי השקעות שונים (בסיסי, פרימיום, פלטינום) שהניבו תשואות מרשימות בשנה האחרונה, תשואות שמנצחות את השוק (את מדדי הייחוס בשוק/ הבנצ'מרק) – על פי פרסומי החברה, תיק ההשקעות הבסיסי הניב תשואה של 12.6%; תיק ההשקעות פרימיום הניב תשואה של 5.7% ותיק ההשקעות פלטינום הניב תשואה של 154%.
כן, המכונה מנצחת את האדם ויש לזה כמה סיבות טובות – המחשב פועל באופן סימלוטני – הוא רואה הכל באופן מיידי ויכול לבצע במקביל כמה הוראות. הסוחר/ המשקיע לא מסוגל לעכל את כמות האינפורמציה כפי שמעכל המחשב ובטח שלא יכול לפעול סימלוטנית. יתרון נוסף של המסחר האוטומטי הוא נטרול הרגשות – במקרים רבים הסוחר/ המשקיע לא מסוגל למכור בהפסד (ומחכה שהפוזיציה תהפוך לרווחית), ובמקרים אחרים המשקיע/ סוחר "מתאהב " בפוזיציה. המחשב מנטרל את הרגשות – הוא פועל לפי נוסחה מסוימת והמבחן הגדול הוא האם הנוסחה עובדת, כאשר באופן שוטף הנוסחה משתכללת.
"האלגוריתם יוזם הוראות קנייה ומכירה בהתבסס על פרמטרים של תזמון, מחיר, סחירות וכדומה, המועברות לביצוע ללא הפעלת שיקול דעת נוסף או התערבות אדם", אומר קוזין ומוסיף , "מסחר אלגוריתמי נמצא בשימוש יומיומי על ידי גופים מוסדיים שונים בארץ ובעולם, קרנות גידור עולמיות, קרנות נאמנות ובתי השקעות מתמחים נוספים, ובהדרגה – גם אצל סוחרים מקצועיים עצמאיים. המסחר דרך המחשב באופן אוטומטי מתבטא בכמה גישות – גישה של הרבה פעולות (תדירות רבה של פעולות) עם רווח קטן, ומנגד מספר מועט יותר של פעולות עם רווח גדול".
אבל צריך לזכור, לצד היתרונות הרבים, עדיין יש לנו – בני האדם, יתרון – אנחנו יודעים להבין ולנתח מצבים שמערכות האלגו לא יכולות ויודעים לנתח. אירועים מסוימים מעין חד פעמיים שמתרחשים בעולם, כמו החלטות חריגות של נגידים בבנקים מרכזיים, החלטות של ממשלות לפחת את המטבע, לתסף את המטבע, לצאת מההצמדה לגוש האירו ועוד, לא נמצאות ב"ראש" של מערכת האלגו, היא לא יודעת לנתח מצבים כאלו. בני האדם מבינים את ההודעה/ ההחלטה ובהתאם מעריכים את ההשפעה על נכסים שונים (ניירות ערך, מט"ח ועוד)
המטרה היא להגיע למצב שבו המחשב לומד את כל האפשרויות הקיימות ויודע להגיב עליהן. במצב כזה, לכאורה (ורק לכאורה) המערכת תדע "לעשות כסף" כל הזמן. האם זה הגיוני, האם זה אפשרי?
"זה היעד", אומר קוזין, "אך הגוף שימצא את האלגוריתם הזה יהפוך באם ישמור על סודיות המערכת שלו, לגוף העולמי המוביל. בינתיים, לא נמצא האלגוריתם המושלם להשקעה בטוחה ומערכות מסחר אוטומטיות חשופות אף הן, כמו כל משקיע, לסיכוני השווקים. למעשה, יש משתנים שונים כמו משתנים גיאו-פוליטיים, משתנים בריבית ובשערי חליפין, תנודתיות ספציפיות בניירות ובמט"ח, ומשתנים אחרים, שחלקם לא הוגדר מראש למחשב האוטומטי – אי אפשר לכסות את כל האירועים, ולכן אין מערכת מושלמת".
ועדיין, קוזין סבור שהיתרונות עולים משמעותית על החסרונות – "ההתמחות בתחום האלגוטריידינג, נצברת על ידי הרצת אלגוריתמים שונים על תיקים מדומים ובדיקתם לאורך זמן. האלגוריתם שמעניקים תוצאות טובות עוברים ניתוח ושכלול מתמיד עד שהם הופכים להיות כלי קבוע במסגרת המסחר שמוצע ללקוחות. בשלב זה, המפתחים מחפשים נוסחאות יעילות באפיקים סולידיים ואפשר לומר שהיעד הזה ברובו הושג, כאשר בהתאמה אנחנו לרוב ממליצים ללקוחות חדשים לנסות את האלגוטריידינג, אבל באופן סולידי, בצורה סולידית ובהיקף סולידי".
סמדר ברבר-צדיק: " החשבון הירוק מאפשר ללקוח ליהנות משילוב בין העולמות: המסורתי והמוכר, והדיגיטלי והיעיל. אני מאמינה שהמהלך יתרום לתחרות ויגדיל את סט הבחירה של הלקוח בזירה הבנקאית "
הבנק הבינלאומי משיק את החשבון הירוק – חשבון אינטרנט בו מתבצעת כלל הפעילות באמצעים ישירים.
החשבון, חשבון ללא נייר, מאפשר ללקוחות לבצע את פעילותם באמצעות האינטרנט ובערוצים הישירים ולבצע את פעילות העו"ש, ניירות ערך, מטבע חוץ, אשראי ועוד, וכן לקבל דואר הישר לדף האישי שלהם באתר הבנק ללא צורך בשימוש בנייר.
החשבון מעניק ללקוחות החשבון הירוק שיבצעו את פעילותם הבנקאית בערוצים ישירים הטבות רבות והנחות בעמלות שיביאו לחסכון ניכר ללקוח: ראשית, פטור מלא מעמלות עו"ש: עמלת ערוץ ישיר וכן עמלת מינימום. בנוסף, בסיום כל שנה יזכו הלקוחות בהחזר של עשרים אחוזים מהעמלות מפעילותם בניירות ערך ומטבע חוץ : עמלות קניה מכירה ועמלות חליפין. כמו כן, תעריפי עמלות מופחתים: 50% הטבה בפעילות רכישה והמרה במטבע חוץ, קניה ומכירה של ניירות ערך ישראלים בעמלה של 0.3% ועוד. בנוסף החשבון כולל שירותי SMS ללא עלות – בנקאות ישירה בסלולרי שמאפשרת ללקוחות לקבל הודעות שוטפות על פעילותם וכן מידע על החשבון.
ההצטרפות לחשבון אפשרית ללקוחות פרטיים (קימעונאים) ומשקי בית. מדובר הן בלקוחות חדשים והן בלקוחות קיימים של הבנק הבינלאומי.
לטובת לקוחות החשבון הירוק עומדים האמצעים הישירים של הבנק כגון: אתר האינטרנט ששודרג לאחרונה, האפליקציה בסלולר, שרות הודעות SMS, מכונות אוטומטיות להפקדת שיקים ומזומן, משיכת מזומן בסניפומט בשקלים, בדולר ובאירו, תיבות שירות בבנקים בקבוצה, וכו'. כמו כן יוכלו לקוחות החשבון הירוק לבצע עד שלוש פעולות במהלך רבעון שלא באמצעות הערוצים הישירים אלא דרך הסניף.
המצטרפים לחשבון הירוק ייהנו משני העולמות: מצד אחד, הלקוחות ישלמו תעריפים מוזלים במיוחד על פעילותם הבנקאית. מצד שני, חשבון הבנק שלהם ישויך לסניף בעולם הפיזי, אליו יוכלו להגיע לצורך קבלת שירותים שאינם ניתנים באון-ליין (דוגמת ייעוץ השקעות, ייעוץ פנסיוני, נטילת משכנתא וכדומה.
עם השקת החשבון הירוק אמרה מנכ"ל קבוצת הבינלאומי סמדר ברבר-צדיק: "החשבון מאפשר ללקוחות להנות משירות יעיל וזמין בכל זמן ומכל מקום תוך קבלת הטבות משמעותיות . בנוסף עומדת לרשותו תמיכת הסניף בו מתנהל החשבון כך שהוא נהנה משילוב בין העולמות: המסורתי והמוכר, והדיגיטלי והיעיל. אני מאמינה שהשקת החשבון הירוק, כמו גם השקעת הבינלאומי בשדרוג הערוצים הישירים ובחידושים דיגיטליים ייחודיים שמסיעים ללקוחות בניהול חשבונותיהם והשקעותיהם כמו רדאר ההשקעות, פיבי הבנקאית הדיגיטלית ועוד; כל אלה יתרמו לתחרות ויגדילו את סט הבחירה של הלקוח בזירה הבנקאית ".
ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין: "מניתוח שערכה המחלקה הכלכלית במשרדי, מתברר כי למדיניות זו של בנק ישראל היתה ב-6 השנים האחרונות השפעה דרמטית ב'דחיפת' מחירי הדיור כלפי מעלה"
למדריך – ריבית שלילית, מה זה? איך היא משפיעה על שוק הדירות, ומה אתם צריכים לעשות?
על רקע הערכות כי הריבית תמשיך לרדת ותגיע אף לטרירטוריה שלילית, אומר, ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין: "הבנק הבריטי HSBC , העריך כי הריבית בישראל תרד כבר בקרוב מ-0.1 כיום לריבית שלילית, לראשונה בהיסטוריה הכלכלית של מדינת ישראל בכל 67 שנותיה, וכי בנק ישראל יעבור למדיניות זהה לזו שהבנק הפדרלי בארצות הברית נקט בשעתו, הרחבה כמותית, כלומר הזרמת כסף לשוק באופן יזום על ידי הבנק".
"מכיוון שהנסיון מלמד כי בדרך כלל צודק הבנק הבריטי בהערכותיו, מדובר כאן במפנה משמעותי, אפילו דרמטי, במדיניות בנק ישראל, שעלולה מאוד לגרום לכך ש"הבלון יתפוצץ" ושוק הדיור יהיה בסכנה ממשית. עד כה, במהלך השנים האחרונות, נקט הבנק במדיניות שיטתית של הפחתת ריבית, זאת מתוך הנחה שההפחתה תגרום להתייצבות הכלכלה בישראל ותדחוף אותה לפעילות", אומר כהן.
ארז כהן מוסיף כי "מדיניות זו, שהחלה ב-2009, אומצה על ידי הנגיד הקודם, פרופסור סטנלי פישר, זאת בעקבות רעידת האדמה שפקדה את שווקי העולם בספטמבר 2008, כשבנק ליהמן ברדרס', מהגדולים בארצות הברית התמוטט. בשעתו היה הגיון בהורדת הריבית ובעידוד השוק לפעילות, הן משום שריחפה על כלכלת ישראל סכנה ממשית של מיתון והן לאור המצב העגום של כלכלות מדינות המערב אותה העת. באותו הזמן, חשוב להדגיש, מצב שוק הדיור בישראל היה שונה לחלוטין לעומת היום. מחירי הדיור היו אז נמוכים בכ-70-80 אחוזים, והמחסור בהיצע, המרקיע כיום לכ-110 אלף דירות חסרות בשוק, היה אז קטן בהרבה. גם גובה המשכנתאות הממוצעות שנלקחו אז היה נמוך בהרבה, כ-400-450 אלף שקלים בלבד, זאת לעומת 700 אלף שקלים בממוצע כיום, כשלוקחי משכנתאות רבים אף מסכנים את עצמם ונוטלים משכנתא בגובה של מיליון שקלים ויותר".
לדברי ארז כהן: "זו הסיבה, שאני חושש מאוד מהשילוב הקטלני של הפיכת הריבית לשלילית והרחבה כמותית. ראשית, משום שריבית שליליית, נניח של 0.1 אחוזים, משמעותה לא רק הורדה של שתי עשיריות בריבית, אלא יש לה משמעות פסיכולוגית דרמטית בעידוד אזרחי ישראל לקחת משכנתאות ללא אבחנה, זאת מתוך תחושה ש"זוהי הזדמנות שלא תחזור", ולעיתים קרובות אף לקיחת משכנתאות מופרזות ביותר שאין ביכולתם להחזיר, אם וכאשר הריבית תתחיל לעלות. גם המעבר להרחבה כמותית, אם אכן ההערכה של הבנק הבריטי הינה נכונה, תיצור בו זמנית תחושה של "שפע" בשוק ותעודד צריכה מופרזת, ובראש וראשונה בתחום הדיור. טענתי כבר לפני 3 שנים, ב-2012, ואני טוען כעת ביתר שאת, שצריך לעבור מיידית לריבית דיפרנציאלית, אחת למשק כולו, והשנייה, שונה וגבוהה יותר, לשוק המשכנתאות. לא ייתכן מצב לפיו הבנק המרכזי יסרסר, זאת בעידוד יועצי המשכנתאות של הבנקים, ויעודד את אזרחי ישראל לקחת משכנתאות ענק בשיטת ה"חצי חינם", ובפועל גם להעמיד רבבות משקי בית בסכנת העדר יכולת החזר ובכך אף לסכן בהמשך את יציבות המערכת הבנקאית".
ארז כהן מציין נקודה נוספת, וכותב כי "מניתוח שערכה המחלקה הכלכלית במשרדי, מתברר כי למדיניות זו של בנק ישראל היתה ב-6 השנים האחרונות השפעה דרמטית ב"דחיפת" מחירי הדיור כלפי מעלה. השילוב הקטלני של ריבית שלילית, משכנתאות ענק ומחירי דירות דוהרים, ובד בבד מחסור גדל והולך של דירות בשוק, מבשר לצערי סכנה ממשית של משבר. הנני ממליץ בחום לראש הממשלה ולממשלת ישראל הנבחרת, ל"טרוף את הקלפים מחדש" ולשקול מדיניות שקולה ואחידה בתחום הדיור, וגם לא לאפשר לבנק ישראל לנקוט במדיניות עצמאית שאיננה מתחשבת בנושא הדיור, כפי שהיה עד עתה".
גם גלעד יפרח, סמנכ"ל הכספים של חברת גלעד מאי הבונה בפריפריה מתייחס הבוקר למדיניות המוניטארית של בנק ישראל לקראת הודעת הריבית, ואומר כי: "יש במדיניות בנק ישראל בשנים האחרונות 'עצימת עין' מוחלטת מול המילכוד שאליו נכנסים רבבות זוגות צעירים שאין ידם משגת לרכוש דירה סבירה במרכז הארץ. מבדיקה שערכתי בקרב רוכשים בפרויקטים שלנו, מתברר כי אם לפני 5-6 שנים הם נזקקו למשכנתא ממוצעת בגובה של כ-300 אלף שקלים, מה שאיפשר לרובם הגדול להחזיר אותה איכשהו מההכנסה החודשית השוטפת, הרי שכיום המשכנתא הממוצעת מגיעה לכ-600-700 אלף שקלים, ומדובר, חשוב לזכור, בדירה צנועה בפריפריה דוגמת חצור הגלילית, שמחירה איננו עולה ברוב המקרים על מיליון שקלים".
יפרח מציין כי "זהו לדעתי מצב בלתי נסבל שלפיו הזוגות הצעירים, אזרחים נאמנים וטובים ויוצאי צבא, צריכים בפועל לסבסד (!) את עליית מחירי הדיור שנגרמה בראש וראשונה בגלל המדיניות ה"עקומה" של בנק ישראל שהתסכלה רק במאקרו על מה שקורה בעולם, אבל שכחה בעצם את האזרחים עצמם. זה בדיוק כמו "לחפש את האור מתחת לפנס". הייתי ממליץ לממשלת ישראל אלף, לעצור לאלתר את המדיניות חסרת התוחלת הזו, ובית, במקום לאלץ את צעירי ישראל לסבסד את דהירת מחירי הדיור, לנקוט במדיניות הפוכה, כלומר, לפעול להוזלת מחירי הדיור, ובראש וראשונה בפריפריה, זאת באמצעות הורדת מחירי הקרקע והפיתוח לקבלנים והיזמים והענקת מענקי מקום לזוגות הצעירים ומשפרי הדיור שיעברו ממרכז הארץ לפריפריה, ובכך לא לאלץ אותם לקחת משכנתאות שאין ביכולתם כלל להחזיר".
בנק ישראל ממליץ ממליץ להגדיל מלאי הדירות לזכאי דיור ציבורי ואת שיעור השתתפות המדינה בשכר דירה; זאת, כיוון שהסיוע בדיור נשחק במרוצת השנים והוא נמוך ביחס למדינות המערב
בבנק ישראל מוצאים, במחקר שפרסמו, כי יש מקום להרחיב בישראל את מערך הסיוע בדיור לחסרי אמצעים. מאחר שממדי העוני בארץ נרחבים, הסיוע בדיור נשחק במרוצת השנים, נטל ההוצאה על דיור גבוה בהשוואה בין-לאומית (ולאורך זמן), ושיעור הסיוע בדיור נמוך יחסית למקובל במדינות המערב – יש מקום להרחיב בישראל את מערך הסיוע בדיור ולעדכן את הקריטריונים לקבלתו. כדי לגבש המלצות מפורטות יותר לגבי המדיניות שראוי לנקוט בתחום השיכון הציבורי, עלינו לבחון תחילה את יתרונותיו וחסרונותיו.
השיכון הציבורי מבטיח קורת גג יציבה והגנה מפני הכורח להחליף דירה עקב האמרת שכר הדירה בשוק החופשי ו/ או הרעה במצב הכלכלי של משק הבית – תופעה שכיחה בקרב נזקקים, היות שרבים מהם סובלים מחוסר יציבות תעסוקתית. מנגד, לשיכון הציבורי במתכונתו הנוכחית חסרונות רבים: (1) הוא יוצר מלכודת עוני: השתכרות מעל סף הכנסה נמוך עלולה לשלול באחת את הזכאות לדירה בשיכון הציבורי, משום שהמדינה אינה מקזזת את גובה הסיוע באופן פרופורציוני לעלייה בהכנסה מעבודה. מצב זה עלול להרתיע את הדיירים מפני הגדלת ההכנסה מעבודה. (2) היצע הדירות רחוק במקרים רבים ממוקדי תעסוקה. (3) מאפייניהן הפיזיים של הדירות (כגודל ונגישות) אינם מתאימים לצורכיהם של משקי בית רבים (למשל למספר הנפשות ולמוגבלויות). (4) מקבצי דיור גדולים נמצאים בשכונות עניות, והדבר עלול לפגוע בהשתלבותם החברתית של הדיירים ואולי אף להעצים את ההזנחה הסביבתית הנובעת מכך שהדירות אינן שייכות לדייריהן. (5) הדירות ישנות, ומאחר שתחזוקתן הנאותה כרוכה בעלויות כבדות, הן וסביבתן לוקות תכופות בהזנחה.
נראה אפוא שהשיכון הציבורי נותן מענה למשקי בית שכושר השתכרותם נמוך מאוד, בכללם משקי בית של בעלי מוגבלויות. לכן יש לספק לאוכלוסיות אלה מלאי הולם של דירות בשיכון הציבורי, ובד בבד לשפר את מצבן הפיזי. כן יש להתאים את פריסתן הגיאוגרפית לצורכי המשתכנים – במיוחד אלו בגילי העבודה – ובפרט להגדיל את חלקן של הדירות שנמצאות מחוץ לפריפריה הגיאוגרפית והחברתית-כלכלית. אשר למשקי בית בעלי כושר השתכרות, אנו ממליצים לשקול להרחיב עבורם את החלופות האחרות לסיוע בדיור, לרבות סיוע בשכר דירה, שכן אלו מונעות מלכודת עוני ומאפשרות להתגורר באזורים שבהם ניתן להשתלב בשוק העבודה ביתר קלות.
מערך הדיגיטל החדש הוקם בשיתוף עם קבוצת אמן; בן פסטרנק מנכ"ל קבוצת אמן: "פרויקט הדיגיטל שהקמנו עבור בנק יהב עומד בכל דרישות הרגולציה. פלטפורמת ה-WEB אותה פיתחנו, היא פלטפורמה אמינה, ואפליקציית המובייל כוללת את היכולות החדשניות ביותר הקיימות בתחום"
בנק יהב הקים מערך דיגיטל חדש בשיתוף עם קבוצת אמן הכולל אפליקציית Mobile לפעולות ולמידע אישי ללקוחות הבנק ושדרוג האתר השיווקי. תשתיות האתר השיווקי שעלה לאוויר מבוססות מערכת ה-Open Source שאמן יישמה בעשרות לקוחות פיננסים אחרים. במקביל פותחה אפליקצייה היברידית לסמארטפונים וטאבלטים התואמת לכל מערכות ההפעלה.
הפרויקט נעשה תוך שיתוף פעולה בין אגף המחשוב והטכנולוגיה של בנק יהב לבין חטיבת הפיתוח והפיננסים ושל מחלקת UI&Design באמן שאפיינה את ממשק המשתמש ועיצבה אותו. היקף הפרויקט, שעלה לאוויר לפני כחודשיים, הוא כשלושה מיליון שקלים, והוא עתיד לשרת את מגוון לקוחות הבנק ועובדיו.
בשלב הראשון של הפרויקט, שודרג האתר השיווקי של בנק יהב, שמטרתו תמיכה בלקוחות ומידע כללי על הבנק. השלב השני בפרויקט כלל פיתוח אפליקציה חדשה ל Mobile, בעזרתה יכולים לקוחות הבנק להגיש בקשה לקבלת הלוואה מהירה ולקבל מידע שוטף על חשבון הבנק שכולל נתוני עו"ש, פעילות בכרטיסי אשראי, פיקדונות, נתונים על מטבע חוץ, כמו גם עדכוני שוק ההון ומידע על סניפי הבנק ודרכי התקשרות. הפרויקט נעשה כמובן תוך עמידה בדרישות הרגולטוריות הנדרשות .
לדברי גדי דוידיאן, סמנכ"ל ומנהל אגף מחשוב וטכנולוגיה בבנק יהב: "תחום פיתוח אפליקציות למכשירים חכמים נמצא בתנופה מתמדת, זהו ללא ספק פיתוח חשוב המסוגל לתת ללקוחותינו מידע עדכני על השירותים שהבנק מציע וכמובן מידע אישי אודות חשבונותיהם של לקוחותינו. הפרוייקט היה כרוך באתגרים רבים ושיתוף הפעולה בין עובדי אגף המחשוב והטכנולוגיה לבין הגורמים המקצועיים בחברת אמן הובילו לעמידה מלאה בכל היעדים שהצבנו לעצמנו בפרוייקט זה."
לדברי בן פסטרנק מנכ"ל קבוצת אמן: "פרויקט הדיגיטל שהקמנו עבור בנק יהב עומד בכל דרישות הרגולציה. פלטפורמת ה-WEB אותה פיתחנו, היא פלטפורמה אמינה, ואפליקציית המובייל כוללת את היכולות החדשניות ביותר הקיימות בתחום. בנק יהב חיפש חברה אמינה ומנוסה להקמת אתר אינטרנט ואפליקציית מובייל עם טכנולוגיות .Net ו-Phonegap, ולקבוצת אמן יש ניסיון רב בתחום הזה. מאחורינו פרויקטים מוצלחים רבים בתחום ה-WEB ואנו שמחים על הבחירה של בנק יהב וצופים כי הפרויקט עתיד לשרת את כלל עובדי הבנק, ולקוחותיו, בהצלחה רבה".
מיטב דש בסיכום שבועי: גיוסים של כ-440 מיליון ₪ בקרנות המנוהלות וכ-330 מיליון ₪ בקרנות המחקות; בראש המגייסות השבוע: קרנות אג"ח כללי (390 מיליון ₪) וקרנות אג"ח מדינה (210 מיליון שקל)
שבוע המסחר המקוצר התנהל השבוע על רקע הבחירות לכנסת. מדדי המניות סיכמו את השבוע עם עליות שערים נאות. כמו כן, נרשמו עליות שערים גם במדדי אגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות. הקרנות המסורתיות גייסו השבוע כ-770 מיליון ₪ – ירידה של כ-10% בקצב הגיוסים היומי הממוצע לעומת השבוע הקודם.
מתחילת החודש, הגיוסים בקרנות המסורתיות מסתכמים בכ-3.5 מיליארד ₪, מתוכם כ-2.4 מיליארד ₪ נותבו לקרנות המנוהלות וכ-1.1 מיליארד ₪ לקרנות המחקות. מרבית הגיוסים מתחילת החודש התרכזו בקרנות אג"ח כללי וקרנות אג"ח מדינה שגייסו יחד כ-2.85 מיליארד ₪, המהווים כ-80% מכלל הגיוסים בקרנות המסורתיות. כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש. גיוסים של כ-440 מיליון ₪ בקרנות המנוהלות וכ-330 מיליון ₪ בקרנות המחקות.
בראש המגייסות השבוע: קרנות אג"ח כללי (390 מיליון ₪) וקרנות אג"ח מדינה (210 מיליון שקל). הבולטות בגיוסים בקרנות המחקות הן: קרנות מחקות על מדדי אג"ח מדינה (90 מיליון ₪) וקרנות מחקות על מדדי מניות בארץ ובחו"ל (110 מיליון ₪).
קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית, קרנות 10/90 וכו', רשמו השבוע גיוסים של כ-390 מיליון ₪ – ירידה של כ-15% בקצב הגיוסים הממוצע לעומת השבוע הקודם. מתחילת החודש, הגיוסים בקרנות אג"ח כללי מסתכמים ב-1.7 מיליארד ₪.
אגרות החוב הקונצרניות נסחרו השבוע במגמה חיובית – מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו עליות שערים של עד כ-0.5%, ובהמשך, מדד קונצרני כללי עלה ב-0.4%. למרות התשואות הנאות, קרנות אג"ח קונצרני רשמו עלייה של כ-20% בקצב הפדיונות – 70 מיליון ₪ בסיכום שבועי לעומת השבוע הקודם. מתחילת החודש, הקרנות הקונצרניות רשמו פדיונות של כ-100 מיליון ₪ המורכבים מפדיונות של כ-310 מיליון ₪ בקרנות המנוהלות, ומנגד גיוסים של כ-210 מיליון ₪ בקרנות המחקות.
הקרנות המנייתיות סיכמו את השבוע עם גיוסים של כ-190 מיליון ₪ – עלייה של כ-20% בקצב הגיוסים הממוצע לעומת השבוע הקודם, שמשקפים גיוס של כ-140 מיליון ₪ לקרנות המשקיעות בחו"ל וגיוסים של כ-50 מיליון ש"ח בקרנות מניות בישראל וגמישות. כ-60% מכלל הגיוסים בקרנות המנייתיות השבוע נותבו לקרנות המחקות. מתחילת החודש, הגיוסים בקרנות המנייתיות1 הסתכמו ב-600 מיליון ₪.
אגרות החוב הממשלתיות רושמות השבוע עליות שערים: מדד ממשלתי כללי רשם השבוע תשואה של 0.6% בהובלת השחרים לטווח ארוך שזינקו ב-1.7% על רקע הערכות להורדה נוספת של ריבית בנק ישראל והשקת תכנית הרחבה כמותית. למרות התשואות הנאות, קצב הגיוסים הממוצע בקרנות אג"ח מדינה ירד ב-20% לעומת השבוע הקודם והסתכם בגיוסים של כ-210 מיליון ₪ השבוע וכ-1.1 מיליארד ₪ מתחילת החודש, המתחלקים לכ-860 מיליון ₪ בקרנות המנוהלות וכ-260 מיליון ₪ בקרנות מחקות.
התמתנות הפדיונות באפיק השקלי: הקרנות הכספיות רשמו השבוע פדיונות של כ-1.4 מיליארד ₪ – ירידה של כ-50% בקצב הפדיונות הממוצע לעומת השבוע הקודם. בהמשך לכך, פדיונות של כ-70 מיליון ₪ נרשמו השבוע בקרנות השקליות – ירידה של 30% בקצב הפדיונות הממוצע לעומת השבוע הקודם.
קרנות אג"ח חו"ל רשמו השבוע עלייה קלה בקצב הגיוסים הממוצע לעומת השבוע הקודם. זאת, לאחר שגייסו כ-120 מיליון ₪.
תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-19.03.15 כ-262.3 מיליארד שקל. הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות 220.7 מיליארד שקל והקרנות הכספיות שמנהלות כ-41.6 מיליארד ₪.
למדריכים נוספים: