סקר הנדל"ן של BDO זיו האפט, מראה כי המועמד הבולט לתפקיד שר האוצר הוא פרופ' מנואל טרכטנברג שזכה בכ-30% מקולות הבכירים. משה כחלון הוא המועמד המועדף על לתפקיד שר הבינוי והשיכון.

בסקר השנתי של בכירי ענף הנדל"ן השתתפו כ-275 מבכירי ענף הנדל"ן בישראל. כ-25% מבכירי ענף הנדל"ן בישראל בחרו בלפיד כמועמד המועדף לתפקיד שר האוצר. עם זאת, באשר לתוכנית הדגל של לפיד להורדת מחירי הדיור – מע"מ אפס – נרשמה תמימות דעים בקרב בכירי הנדל"ן כי אין להמשיך את התוכנית הנ"ל. לעומתה, סבורים בכירי הנדל"ן, כי לתוכנית מחיר מטרה דווקא יש עתיד – כ-78% מהנשאלים סבור כי יש להמשיך בתוכנית במהלך השנה הקרובה וליישמה.

מנתוני הסקר עולה כי עוד כ-54% מבכירי הנדל"ן סבורים שמחירי הדיור יוסיפו לעלות באופן מתון כשנה לאחר כינון הממשלה החדשה ואילו 13% סבור כי מחירי הדיור יעלו באופן ניכר. רק אחוז בודד מהנשאלים סבור כי מחירי הדיור ירדו באופן ניכר בעוד שכ-6.5% מהנשאלים סבור שמחירי הדיור ירדו באופן מתון בלבד. יודגש כי הסקר נערך קודם לפרסום דו"ח מבקר המדינה בעניין מחדל הדיור.

באשר לשאלה מיהו המועמד המועדף עליהם כשר אוצר – זוכה משה כחלון במקום השלישי עם כ-18% מקולות המצביעים בסקר וממוקם במקום השלישי, הרבה אחרי לפיד. שלושת שרי הליכוד – יובל שטייניץ, גלעד ארדן וישראל כץ ממוקמים בהתאמה במקומות 4 עד 6.

במרחק רב אחרי כחלון שזכה לרוב מובהק בקרב הנשאלים כמועמד מועדף לתפקיד שר הבינוי והשיכון, ממוקם "מנכ"ל של חברת נדל"ן גדולה" – עם כ-19% מקולות המצביעים. נפתלי בנט זוכה בסקר זה ל-6.7% מקולות המצביעים, שר הבינוי והשיכון היוצא אורי אריאל זוכה ל-14.3% ואילו מירי רגב זוכה לכ-2.6% מקולות המצביעים וממוקמת במקום האחרון.

תושבי דרום הארץ צריכים להיות מעודדים מתוצאות הסקר. כ-43% מהנשאלים השיבו כי מדינת ישראל צריכה לתעדף את דרום הארץ בפיתוח בנייה למגורים. במקום השני עם 23.2% ממוקם צפון הארץ. תל-אביב זוכה בסקר ל-6.5% בלבד.

קבוצת חנן מור מסכמת את שנת 2014 עם רווח נקי של כ-9 מיליון שקל. זאת, בהמשך לרווח נקי של כ-12 מיליון שקל בשנת 2013. מחזור ההכנסות של החברה הסתכם ב-280 מיליון שקל – והוא משקף 211 מסירות של יחידות דיור בשנה החולפת.

הרווח הגולמי הסתכם במהלך השנה החולפת בכ-36 מיליון שקל ואילו הרווח התפעולי עמד על כ-22 מיליון שקל. במהלך השנה החולפת מכרה החברה בפרויקטים השונים ברחבי הארץ כ-170 יחידות דיור חדשות בהיקף כספי כולל של 199 מיליון שקל.

במקביל, הודיעה החברה על חלוקת דיווידנד בהיקף של כמיליון שקל (כ-7.8 אגורות למניה). החלוקה תתבצע בהתאם למדיניות חלוקת הדיווידנד עליה הכריזה החברה אשתקד, במסגרתה תחלק החברה עד 25% מרווחיה לבעלי המניות.

"השנה החולפת הייתה שנה מאתגרת" אמר חנן מור, יו"ר הקבוצה, "במהלך השנה נאלצנו להתמודד עם אתגרי חוק מע"מ 0 שהוביל להקפאת לא מעט עסקאות, וכן עם השלכות מבצע צוק איתן. יחד עם זאת, אנו רואים גידול חד מאוד במכירות במהלך החודשים האחרונים. מתחילת 2015 כבר מכרנו 56 דירות חדשות, וההתעניינות בפרויקטים שלנו גדולה מאוד.

במהלך השנה החולפת ביצעה החברה מהלך אסטרטגי של כניסה לתחום הנדל"ן המניב, בדגש על נכסי מסחר עירוניים. החברה מחזיקה בשני פרויקטים להקמת מרכזיים מסחריים גדולים בעיר חריש, בנוסף לעשרות חנויות הנמצאות בבעלותה בשדרה הראשית של העיר. כן נרכשה לאחרונה קרקע להקמת פרויקט למגורים ומסחר בעיר אריאל. "המהלך הזה בהחלט מוכיח את עצמו, בנינו לעצמנו תשתיות חזקות במיוחד שיאפשרו את צמיחת החברה בשנים הקרובות" אמר מור.

עוד הוסיף מור, " שנת 2015 צפויה להיות שנת שיא מבחינת החברה בכל הקשור לאיכלוסים. אנו צפויים למסור השנה למעלה מ-300 דירות חדשות לדיירים, מה שצפוי להוביל להכנסות שיא בדו"חות הכספיים".

את 2014 סיימה החברה עם יתרות מזומנים (לא כולל מזומנים בחשבונות הליווי) בהיקף של כ-40 מיליון שקל. "אנו ממשיכים ליהנות מאיתנות פיננסית. השלמנו לאחרונה פירעון מוקדם וסופי של אג"ח מסדרה ג' – וזוהי הפעם השלישית ברציפות שבה אנו פורעים את אגרות החוב שלנו לפני הזמן. יתרות המזומנים שלנו מאפשרות לנו לנצל הזדמנויות שונות בשוק" סיכם מור.

הראל פיננסים מפרסמים הבוקר סקירה מקרו כלכלית חודשית, בה כותב עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר: " האינדיקטורים הכלכליים שפורסמו החודש היו טובים מהצפי".

בהראל פיננסים מציינים כי "הצמיחה ברבעון הרביעי של 2014 עמדה על 7.2 אחוזים, ושנת 2014 הסתיימה עם הצמיחה של כ-2.9 אחוזים. בינואר שיעור האבטלה המשיך לרדת בעוד שיעור ההשתתפות בכוח העבודה המשיך לעלות, פדיון רשתות השיווק רשמו עליות יפות, והמדד המשולב עלה תוך תיקון כלפי מעלה של רמתו בחודשים האחרונים. בעקבות הנתונים האחרונים, עדכנו את תחזית הצמיחה שלנו לשנת 2015 כלפי מעלה".

בהראל מוסיפים: "התחזית שלנו לצמיחה ב-2015 עומדת על 3.5 אחוזים, לעומת צמיחה של 2.9 אחוזים ב-2014. המשמעות היא צמיחה בתוצר לנפש של 1.7 אחוזים ב-2015. התחזית שלנו גבוה מהתחזית האחרונה של בנק ישראל (3.0 אחוזים) מאחר שהבנק עדיין לא הוציא תחזית מעודכנת. אנו סבורים שכשהוא יוציא תחזית הוא גם כן יעדכן אותה כלפי מעלה (כנראה לכיוון 3.3-3.4 אחוזים)".

משה כחלון יו"ר מפלגת כולנו מציג הצעה שצפויה להקל על זוגות צעירים בתשלום המשכנתא. לתפיסתו – זוגות צעירים הרוכשים דירה ראשונה יוכלו לשלם עבור המשכנתא באמצעות ההפרשות החודשיות לקרן ההשתלמות הפטורות ממס. מדובר בהצעה שעשויה להקל על החזרים השוטפים – במקום לחסוך לקרן השתלמות, הזוגות יוכלו להקטין את תשלומי המשכנתא – זה יקל עליהם בתזרים וזה גם כלכלי יותר

"אנחנו מאפשרים לראשונה מסלול החזר חודשי מתוך הפרשת קרן ההשתלמות. במסלול הזה, הזוגות הצעירים יוכלו לבחור אם הם רוצים להשתמש בהפקדות החודשיות לקרן ההשתלמות, הן של העובד והן של המעביד, בחלקם או במלואם ולהמירם לתשלום החודשי של החזר המשכנתא", אומר כחלון ומוסיף – "על ידי כך, נשחרר את הזוגות הצעירים מהשעבוד של כל ההכנסה הפנויה שלהם לתשלום המשכנתא שחונקת אותם מדי חודש ל-20 שנה".

כן, זה אולי מבורך, אבל כחלון האם אתה חושב שזה יעשה את ההבדל – התשלומים לקרן ההשתלמות? כחלון אתה יודע לכמה צעירים יש קרן השתלמות – למיעוט; לרוב אין, מר כחלון, אז איך בדיוק זה יעזור לי שאין לו קרן השתלמות?

אבל כחלון מכוון למנדטים, הוא לא באמת מתכוון לכל מה שהוא אומר. "כולנו תפתור בראש ובראשונה את פקק התנועה בהתחלות הבניה", מוסיף כחלון, "כולנו תגדיל דרמטית את היצע הדירות ובמקביל, תקל על הזוגות הצעירים לנצח במירוץ לדירה הראשונה".

תוכניתו של כחלון לשוק הדיור היא שיהיה שר אחראי/ ממונה שירכז תחתיו את כל הגורמים הרלבנטיים והמשפיעים על ענף הנדל"ן בכלל ועל שוק הדירות למגורים בפרט. במקביל, מציע כחלון לצמצם את רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בעיקר בכל הקשור בתפקידה כמתכננת ומשווקת קרקעות. כך סבור כחלון יהיה אפשר לשחרר יותר קרקעות ומהר יותר.

התוכנית גם כוללת להוציא את מינהל התכנון מידי משרד הפנים; להוציא את קק"ל ורשות הפיתוח, המחזיקים בקרקעות, מרמ"י ולתת להם אפשרות לשווק עצמאית קרקעות תחת יעדים לשיווק מאסיבי.

במקביל מציע כחלון לשנות דרמטית את שיטת מכרזי הקרקע כך שישווקו רק תוכניות הזמינות לבנייה, ולא כאלו שהן על הנייר להרבה שנים. כחלון מציע להפסיק את שיטת השיווק בחלקים/ במנות, שיטה שלפיה משווקות קרקעות באותו מקום/מתחם במועדים שונים. כחלון טוען ששיטה זו גורמת ותורמת לעליית מחירי הקרקעות.

הצעה נוספת של כחלון היא להכניס במכרזים פרמטר שיחייב את הזוכים ברכישת הקרקעות, להגיע לשלב של הוצאת טופס אכלוס (טופס 4) תוך זמן קבוע מראש. כמו כן, מציע כחלון לייעד מכרזים ופרויקטים למחוסרי דיור, במסגרת דיור בר השגה ; וכן לבנות דירות להשכרה ארוכת טווח.

בסה"כ התוכניות של כחלון בתחום הדיור נראות לעניין; היישום לא יהיה פשוט, ואולי ארוך, אבל התוכניות בהחלט בכיוון הנכון.

בנק דיסקונט מפרסם הבוקר סקירה בנושא כלכלת ישראל מאת הכלכלנית הראשית נירה שמיר. בדיסקונט מציינים כי בנק ישראל הוריד את הריבית לשפל של 0.1% וזאת תוך האצה בפעילות הכלכלית בחודשים האחרונים.

דיסקונט מציינים בסקירתם, כי חברי הוועדה מתמצתים את הדיון המאקרו כלכלי והחלטת הריבית לתיסוף האחרון של השקל והמדיניות המוניטארית בעולם. על פי כלכלני דיסקונט: "אין ספק שכאשר דיוני הריבית והחלטת הריבית נעים סביב המגמות בשוק המט"ח, כל נושא התחזיות הופך לזמני מאוד".

בנוסף כותבים דיסקונט בסקירתם כי "לנתונים מאקרו כלכליים ואינפלציה לוקח זמן לשנות כיוון (ולרוב יש גם רמזים לפני), לעומת זאת, שוק המט"ח הפכפך והתמונה יכולה להשתנות ברגע". להערכת כלכלני דיסקונט: "החודשים הבאים (עד העלאת הריבית בארה"ב) הם החודשים הקריטים מבחינת בנק ישראל, ולכן להערכתנו, במידה והשקל ישוב להתחזק, חברי הועדה המוניטארית לא יהססו להוריד שוב את הריבית ל-0%".

נשיא איגוד לשכות המסחר תוקף הבוקר את עיריית ת"א, ואומר כי "התנהלותה השערורייתית והמתחכמת להעלות את נטל מס הארנונה תבריח את העסקים מהעיר."

"הפעל את סמכותך ודאג לביטול החלטת מועצת העירייה, שאמורה להיכנס לתוקף בימים אלה, שנועדה להגדיל בצורה משמעותית את תעריפי הארנונה בגין שטחי חנייה עליהם לא נגבה תשלום." כך עולה מפנייה ששיגרו עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר ועו"ד שלומי לויה, היועץ המשפטי של איגוד לשכות המסחר, רון חולדאי, ראש העיר תל אביב-יפו.

מתחשיב ראשוני עולה כי העלאת תעריף החניונים בכ- 50% לסכום של 64.83 ₪ למ"ר, תביא לתוספת עלות של לפחות 16.5 מיליון ₪,  שתוטל על העסקים הפועלים בעיר.

מהפנייה עולה כי "מדובר בדרך-כלל במקומות חנייה, שמיועדים לעובדים במקום העסק ואין צורך להדגיש שהם נותנים מענה ממשי למצוקת חנייה בעיר תל אביב-יפו עצמה. במקרים אלה העסקים עושים את שהעירייה הייתה אמורה לעשות – לספק מקום חניה לעובדים במקום שאלו יבזבזו זמן במציאת מקומות חניה, שאינם."

"ראוי לציין, שיש ספק גדול על עצם חוקיות ההעלאה האמורה, שכן עיריית תל-אביב-יפו הגישה בקשה לאישור חריג להעלאה בדיוק בנושא שבנדון, ובקשתה זו נדחתה. לאור כך, אין העירייה יכולה לעשות דין לעצמה על-ידי פרשנות משפטית שמאפשרת לה, לכאורה, לבצע את ההעלאה הגורפת. "

לין: "עיריית תל אביב חוזרת להתנהלותה השערורייתית והמתחכמת בניסיון נואל נוסף להעלאת נטל מס הארנונה. בדבר אחד היא בטח תצליח – להבריח את העסקים מן העיר."

לדעת לין ולויה, "מדובר בעקיפה, פסולה, של החלטת השרים, שאמרו את דברם. לא ניתן להגיש בקשה לשרים ולאחר שמתקבלת החלטה שלא מוצאת חן, לפעול כאילו החלטת השרים הייתה חסרת ערך והעירייה רשאית לפעול כאילו לא הגישה כלל בקשה חריגה להעלאה."

"מעבר לשיקולים הפורמאליים, אנו יכולים אף לקבוע כנציגי המגזר העסקי, שהתנהלות כזו של עיריית תל-אביב-יפו תבריח עסקים מהעיר. ההתמרמרות היא אדירה. כלל החיוב המוטל על עסקים בתל-אביב-יפו הוא כבר היום הגבוה בישראל. בל נשכח שרק לאחרונה יצרה עיריית תל-אביב-יפו אגרה חדשה, היא אגרת השמירה. יש גבול כמה אפשר להכביד על עסקים."

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, מפרסם הבוקר סקירה מקרו כלכלית שבועית, בה נכתב כי: " מאז הפחתת הריבית המפתיעה של בנק ישראל בשבוע שעבר השקל המשיך להיחלש, בכ-4 אחוזים מול הדולר וב-3 אחוזים מול האירו".

בהראל פיננסים מעריכים כי "מדיניות בנק ישראל צפויה להמשיך להשפיע על השקל בטווח הקצר. בטווח הארוך יותר, להערכתנו, הגורמים שתמכו בהתחזקות השקל בשנתיים האחרונות לא השתנו (העודף בחשבון השוטף, רכישת חברות ישראליות על ידי זרים, הנפקות ישראליות בחו"ל, והגז הטבעי המקומי). לכן בטווח הארוך יותר השקל צפוי לחזור ולהתחזק מול סל המטבעות."

נקודות מרכזיות נוספות מסקירת הראל פיננסים: בארץ נמשך הפיחות בשקל, וחלה עליה בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי בינואר. בארה"ב: הצמיחה עודכנה כלפי מטה. הצריכה הפרטית נותרה חזקה, בעוד שהאינפלציה הפכה שלילית, בגלל הירידה במחיר הדלק. בנוסף חלה עלייה בהכנסה ובצריכה הפרטית הריאלית בינואר.

הראל פיננסים מציינים גם את המומנטום החיובי באירופה; ירידה באבטלה ועלייה באינפלציה לקראת תחילת ההרחבה השבוע והרגיעה עם יוון; בנוסף, ביפן-סימני חולשה בצריכה הפרטית מגבירים הסבירות להרחבה בהרחבה הכמותית.

משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים החל בהכנת סקר אסטרטגי סביבתי לחיפוש נפט וגז טבעי בים.

מטרת הסקר היא לתכלל שיקולים סביבתיים במסגרת פיתוח בר קיימא של משאבי נפט וגז טבעי בים ולאזן בין הצורך בפיתוח המשאב לצמצום פגיעה אפשרית בסביבה, תוך בחינת תועלות נוספות מבחינה סביבתית, חברתית וכלכלית. הסקר האסטרטגי הסביבתי יתייחס לכל המרחב הימי של מדינת ישראל (מים ריבוניים וכלכליים בלעדיים).

הסקר האסטרטגי הסביבתי נועד להוות בסיס ידע ואחד מכלי העזר לקבלת החלטות, עבור הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, למתן זכויות לחיפוש ולהפקת נפט וגז טבעי בים.
זאת, לאחר שבחודש יוני 2012, החליט השר לבחון מחדש את המדיניות לגבי מתן זכויות חדשות לחיפוש נפט וגז טבעי בים ולשם כך החליט לסגור את הים למתן זכויות חיפוש חדשות.

סילבן שלום, שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים: "הסקר מאפשר קידום ופיתוח של משק הגז הטבעי בישראל, תוך שמירה מרבית על סביבה נקייה וירוקה. מהלך זה יאפשר לנו לוודא שנשמר האיזון בין הצורך בפיתוח משאבי טבע לבין שמירה על איכות הסביבה. פיתוח מאוזן הוא המפתח לביצוע תהליכים ברי קיימא".

הכנת הסקר תלווה על ידי ועדת היגוי, שהוקמה לאור פניית מנכ"לית משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, אורנה הוזמן-בכור, למנכ"לי משרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, משרד החוץ, משרד המשפטים, משרד האוצר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד הכלכלה, משרד הבריאות, רשות הטבע והגנים הלאומיים, הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה וחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל).

הוועדה תלווה את הכנת הסקר, לרבות מיפוי בתי גידול ואזורים בעלי ערכיות בהתאם להמלצות חיא"ל והמכון הגיאולוגי, ניתוח והערכה כלכלית של שירותי המערכת האקולוגית בים התיכון, בחינת חלופות וניתוחן במרחב ובזמן, אישור טיוטה לפרסום להערות הציבור, הכנת דוח סופי ואישורו.

במסגרת כנס חקר ימים ואגמים בישראל שהתקיים בפברואר האחרון, הוצג לציבור חלק ג' בסקר – איסוף וניתוח מידע סביבתי קיים. במפגש השתתפו גורמים, מהאקדמיה, ממשרדי ממשלה, מארגונים ירוקים, מתעשיית הנפט ומחברות ייעוץ ותכנון. בכנס הוצגו מקורות המידע, הצגה מדגמית של תוצרי מערכת מידע גאוגרפית (GIS) והמתודולוגיה למיפוי בתי הגידול והוצעו עקרונות להגדרת אזורים בעלי ערכיות סביבתית.

מסטרקרד מדווחת כי על פי המחקר האחרון שערכה, הצרכנים כבר אינם מתמקדים בבחינת מידת האבטחה של התשלומים הסלולריים, אלא בדיון על אודות האפשרויות הטמונות בחוויה דיגיטלית משופרת שמספקים המכשירים.

מסטרקארד הכריזה היום במסגרת כנס  MWC בברצלונה על הממצאים של מחקר התשלומים הסלולריים השנתי של החברה שפותח בשיתוף PRIME Research. המחקר התחקה במהלך שנת 2014 אחר 19.1 מיליון פוסטים שפורסמו באתרי מדיה חברתית בעולם: טוויטר, פייסבוק, אינסטגרם, בפורומים, בווייבו (סין), גוגל+ ויוטיוב. זוהי עליה לעומת 85,000 פוסטים בשנת 2012.

תוצאות המחקר מראות לא רק גידול ניכר בנפח השיחות, כי אם גם שינוי הן בטון והן בהתמקדות של הדיון החברתי. המחקר מצביע על זינוק בשיחות החיוביות: התחושה הכללית בנוגע לתשלומים סלולריים ממשיכה להשתפר. בשנת 2014, 94% מהשיחות בעולם היו חיוביות, בהשוואה ל-77% בשנה הקודמת ו-70% ב-2012. בנוסף, השיחות החיוביות ביותר התרכזו בנושאי חדשנות, תגמולים ומועדוני חברים ונוחות (הטון החיובי נכח ב-91%).

בטיחות ואבטחה מדורגות בין נושאי השיחה החיוביים ביותר: בסך הכל, 91% מהשיחות שעסקו אשתקד בביטחון ואבטחה היו חיוביות, עליה לעומת 20% בשנת 2012, כאשר זה היה הנושא השלילי ביותר שהופיע במחקר של אותה שנה. תחושת הבלבול והחששות בנוגע לביטחון ואבטחה, אשר הופיעו במחקרים של שנת 2012 ו-2013, הוחלפו כעת בצרכנים שציינו לטובה את הפתרונות המאובטחים יותר. טוקניזציה (קידוד סיסמה) וביומטריה, שהיוו נושאי שיחה מרכזיים ב-2014, תרמו משמעותית לנקודת המפנה הזו.

המיקוד עובר אל היתרונות של תשלום סלולרי באמצעות חדשנות: למרות שהשיחות שעסקו באבטחה היו בין החיוביות ביותר במחקר, נפח השיחות הללו היה נמוך. השיחות על אודות חדשנות דיגיטלית והחוויה המשופרת שמספקים הניידות והמכשירים המחוברים היוו את נתח הארי (71%) של הדיונים שנערכו ברשתות החברתיות בקרב בעלי עניין במהלך 2014.

נוחות היתה ההיבט החיובי ביותר של תשלום סלולרי (94% תחושה חיובית). הצרכנים היו נלהבים ביותר לשתף אחרים ברכישות ספציפיות שביצעו בעזרת מכשירים ניידים, במיוחד בנוגע לאופן שבו הצליחו לנצל אותם על מנת לבצע רכישות יומיומיות. לצד נוחות, תמריצי תגמול נוספים – כמו שימוש בקופונים, מועדוני חברים או נקודות – נדונו לעיתים קרובות בהקשר של חדשנות (24% מהשיחות שקיימו בעלי עניין). יתרונות פוטנציאליים נוספים אשר ישולבו בהיצע התשלומים בסלולר מחזקים את האמון שמביעים הצרכנים בשימוש במכשירים ניידים (58% מהשיחות הונעו על ידי הצרכנים), ומצביעים על הזדמנויות עבור MasterPass ושירותי תשלום דיגיטליים אחרים.

מבדיקה של אלדר שיווק עולה כי בעשר השנים האחרונות נסק מחיר דירה ממוצעת בשכונת נווה שרת ב-314% למחיר של 2.147 מיליון שקל, בעוד שבתל אביב כולה המחיר זינק ב-147% למחיר ממוצע של 2.169 מיליון שקל ואילו הממוצע הארצי עלה "רק" ב-97% למחיר ממוצע של 1.22 מיליון שקל לדירה.

לדברי ירון שמיע, הבעלים והמנכ"ל של SGS, המקימה את שכונת גרין פארק בנווה שרת יחד עם אלקטרה השקעות ומטרופוליס, "לפני עשור נמכרה דירה ממוצעת במחיר של 518 אלף שקל כאשר המחיר הארצי הממוצע עמד על 620 אלף שקל, כלומר ניתן היה לרכוש אז דירה בצפון תל אביב במחיר הנמוך בכ-102 אלף שקל בממוצע. זהו מצב שמדגים כיצד כלל לא היה אז ביקוש לשכונה ובתוך עשר שנים, בעקבות תכניות של התחדשות עירונית, התמונה התהפכה".

במהלך השנים, ככל שהתקדמו תכניות ההתחדשות העירונית, המחירים בשכונה המשיכו לטפס יחד עם הנסיקה של המחירים בכל הארץ. ברבעון הרביעי של 2007 חל המהפך והמחירים בשכונה היו יקרים יותר מהממוצע הארצי. באותה עת נמכרה דירה בנווה שרת במחיר ממוצע של 755 אלף שקל לעומת מחיר ממוצע ארצי של 676 אלף שקל, כלומר הדירה בנווה שרת התייקרה בכ-237 אלף שקל בשנתיים, ואילו בשאר הארץ רק בכ-56 אלף שקל. אגב, המחיר הממוצע בתל אביב  בדיוק החל לחצות את המיליון שקל.

בתחילת 2011 חל המפנה הגדול כאשר ההתחדשות העירונית יצאה לדרך והחל הניתוק הגדול בין המחיר הממוצע הארצי למחיר הממוצע בשכונה. הפער, שעמד בכל אותם שנים על כ-60 אלף שקל, צמח ל-430 אלף שקל. כיום עומד הפער על כ-925 אלף שקל לדירה ממוצעת.

שמיע מוסיף כי "לאחר שפרויקט גרין פארק יצא לדרך והמבנים נהרסו בסוף 2013 המחיר כבר היה התנתק לגמרי מהממוצע הארצי. למרות זאת, הדירות בפרויקטי התחדשות עירונית מתומחרות לרוב כנגזרת לתדמית הישנה ולכן נחשבות לזולות יותר לעומת מחירן האמיתי בשוק. הפרויקטים הם בעלי תדמית גבוהה בשכונות מתחדשות כדוגמת גרין פארק שהופכת לשכונה צפון תל אביבית יוקרתית. כלומר הרוכש נהנה מדירה חדשה במחיר של דירה ישנה".

ילין לפידות מפרקת/ סוגרת את הקרן הכספית שלה על רקע חוסר האטרקטיביות למשקיעים (ראו כאן – הקרנות הכספיות משמידות הון).

הקרנות הכספיות מניבות הפסדים למשקיעים על רקע הפחתת הריבית, והשאלה הגדולה היא מדוע אין התערבות רגולטורית כדי להוריד את דמי ההפצה שגובים הבנקים. דמי ההפצה האלו הוגדרו כדמי הפצה מקסימליים וראוי ונכון שאם הבנקים בעצמם אינם מפחיתים את שיעורם יחייבו אותם לעשות זאת.

למדריכים פיננסים:

מדריך קרנות נאמנות

קרנות מחקות – האם כדאי?

תעודות סל – כל מה שצריך לדעת

היום התקיים שולחן עגול במשרדי רשות ני"ע בירושלים בנושא "מבנה הפיקוח הרצוי בשוק ההון".

הפיקוח על גילוי, יציבות והגנה על המשקיע ועל הצרכן במערכת הפיננסית בישראל, מופקד בידי רשות ניירות ערך, הפיקוח על הבנקים ואגף שוק ההון. בצד אלה פועלת הרשות להגבלים עסקיים שתפקידה למנוע מעסקים להציב מכשולים על מהלכה התקין של התחרות החופשית בשווקים.

הרגולטורים המפקחים על שוק ההון בישראל נבדלים זה מזה במאפיינים רבים ובכללם: פילוסופיית הפיקוח, מידת העצמאות, היקף הסמכויות, כלי הפיקוח, יכולת האכיפה והמשאבים העומדים לרשותם.

הדיון בסוגיה עולה על רקע הטענה שהגיעה העת לשנות את מבנה הפיקוח על שוק ההון, כפי שנעשה בלא מעט שוקי הון בעולם בעשרים השנים האחרונות. בין השאר, נטען שמבנה הפיקוח בישראל המבוסס בעיקרו על סוג המוצר הפיננסי המפוקח, כרוך בקשיים בתיאום בין המפקחים, ו/או חפיפה בפעילותם, שגורמים לעיתים לארביטראז' רגולטורי או לעודף רגולציה בהתחשב בעובדה שעל מוצרים דומים חל משטר פיקוח שונה שמקשה על תיאום בין רגולטורים, במיוחד בעתות משבר כלכלי. הצורך בתיאום בין הרגולטורים קשור גם למתח המובנה הקיים בין עקרון היציבות (לרבות סיכונים מערכתיים) לבין עקרון הגילוי אצל הרגולטורים השונים.

הרציונל הכלכלי שעומד בבסיס הטענה לשנות את מבנה הפיקוח בישראל נשען לא רק על ארביטראז' רגולטורי בין מסגרות הפיקוח השונות אלא גם על העובדה שההתפתחויות בשוק ההון ומידת מורכבות המכשירים הפיננסים השונים כגון: P2P, זירות מסחר, השקעות בנדל"ן, מוצרים פיננסים חדשים שמוצעים ע"י חברות ביטוח ובתי השקעות, מאבדים את הזהות הפונקציונאלית שלהם ולכן מחייבים תיאום בין הרגולטורים יותר מאי פעם.

הדיון עסק בשאלה מהו מבנה הפיקוח הפיננסי הרצוי, לאור חשיבותו והעקרונות העומדים בבסיסו. בין היתר נדונו השאלות: האם מבנה הפיקוח הקיים הוא המבנה הנכון לשוק ההון הישראלי, האם נכון לעבור למבנה רגולציה מאוחד של רגולטור "על", או לעבור למודל פיקוח דו-ראשי (Twin Peaks) המבוסס על מפקח אחד שתחום אחריותו הוא גילוי והגנה על הצרכן, ומפקח שני שתחום אחריותו הוא פיקוח על יציבות המערכת הפיננסית.

לדיון זה הוזמנו הרגולטורים הפיננסיים, נציגים מהשוק והאקדמיה ולקחו בו חלק המפקח על הבנקים, מר דודו זקן, הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיוויד גילה, פרופ' אבי בן בסט, החוג לכלכלה באוני' העברית ולשעבר מנכ"ל משרד האוצר, פרופ' ישי יפה, בית הספר למנהל עסקים באוני' העברית, פרופ' רותי פלאטו שנער, המכללה האקדמית נתניה, ד"ר הדר ז'בוטינסקי, מר צבי סטפק, יו"ר מיטב דש, מר דן פרופר, יו"ר חברת אסם, מר משה פרל, יו"ר איגוד הבנקים, מר מאיר שביט, מנכ"ל איגוד חברות הביטוח ולשעבר המפקח על הביטוח במשרד האוצר, מר דני ירדני, סמנכ"ל השקעות באלטשולר שחם, מר איציק שנידובסקי, מנכ"ל אנליסט, ועו"ד אמיר שרף, ראש מחלקת שוק ההון במשרד עו"ד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות'.

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, אשר הוביל את הדיון אמר כי "ישנה תמימות דעים כי מבנה הפיקוח על שוק ההון צריך להשתנות. הפער הרגולטורי והמורכבות של המכשירים הפיננסים מחייבים חשיבה מחדש".

המפקח על הבנקים בבנק ישראל, מר דודו זקן, אמר כי "אני שמח שאנו מקיימים היום את הדיון החשוב הזה. אין מבנה אחד שיש לו רק יתרונות ואין לו חסרונות, אך ברור שהמבנה הנוכחי לא אופטימלי. המודל הרצוי הוא כזה שמתאפיין בראייה מערכתית, נותן מענה לאיזון הנדרש בין האינטרסים השונים, ובסופו של דבר יש בו גם מנגנון שמאפשר, בעת הצורך, הכרעה. עד שכולנו נסיים לדון, בשלב ראשון, עלינו לפעול להקמת הוועדה ליציבות פיננסית – הדיונים בנושא מצויים בשלב מתקדם ועלינו להשלים אותם במהרה".

הממונה על ההגבלים עסקים, פרופ' דיוויד גילה, ברך על היוזמה לדון בנושא חשוב זה וציין את שיתוף הפעולה הפורה בין רשות ההגבלים העסקיים, כאחראית על קידום התחרות, לבין הרגולטורים הפיננסיים הייעודיים.