בנק ישראל הודיע עכשיו כי החליט  להפחית ב-0.15%  לחודש מארס. הריבית תעמוד על  0.1%  .

בנק ישראל מציין בהודעתו, כי הגורמים העיקריים להחלטה: ההחלטה להפחית את הריבית לחודש מארס ב-0.15 נקודות אחוז לרמה של 0.1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.

במקביל, מודיע בנק ישראל על צמצום המרווח סביב ריבית בנק ישראל (הפרוזדור) בחלון האשראי ובחלון הפיקדונות לבנקים המסחריים מ-0.25%± ל-0.1%±.

מדד המחירים לצרכן ירד בינואר ב-0.9%, על רקע ירידה במחירי האנרגיה, ירידה מתוכננת במחירי המים וירידה חדה יחסית בסעיף הדיור. ב-12 החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה שלילית של 0.5%, תוך שירידת מחירי האנרגיה הפחיתה באופן ישיר את המדד ב-0.7%. ההפחתה החד פעמית של מחירי החשמל צפויה להפחית את מדד פברואר ב-0.3%. לאחר פרסום מדד ינואר נותרו הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים מכל המקורות מתחת לטווח היעד, ובציפיות לטווחים הארוכים נרשמה ירידה קלה, אל מרכז תחום היעד.

ברבעון הרביעי נמשך הגידול בשיעורי התעסוקה וההשתתפות בעבודה, כמו גם הירידה בשיעור האבטלה והגידול במספר המשרות הפנויות. הצמיחה הגבוהה ברבעון הרביעי באה על רקע ההתאוששות מהשפעות "צוק איתן" ושיקפה בעיקר גידול בצריכה הציבורית, וביצוא, שצמיחתו נמשכה גם בינואר על רקע הפיחות שהצטבר מאוגוסט.  בינואר נמשכה עלייה בגביית המיסים, בקצב דומה לזה של החודשים האחרונים.

החודש נמשך הייסוף בשקל, והוא התחזק ב-2.6% מול הדולר וב-3.3% מול השער הנומינלי האפקטיבי. לאחר פיחות של 10.4% בין אוגוסט ודצמבר בשער החליפין האפקטיבי, נרשם בו מאז דצמבר ייסוף של 7.6%, כך שהפיחות המצטבר מאוגוסט עומד על 2% בלבד. המשך הייסוף עלול להקשות על צמיחת הענפים הסחירים – ענפי היצוא ותחליפי היבוא.

האינפלציה במשקים העיקריים ממשיכה לרדת לרמות שפל, ובנקים מרכזיים שונים נקטו החודש בצעדי הרחבה מוניטרית נוספים. בארה"ב נרשמה צמיחה מעט מתונה מהצפוי, ושוררת אי ודאות לגבי מועד תחילת העלאת הריבית שם.

ברבעון הרביעי נרשם גידול של 22% בעסקאות בשוק הדיור, רובו ככולו ברכישות של זוגות צעירים ומשפרי דיור, בעוד שבקרב המשקיעים מספר העסקאות יציב. נמשכת ירידה מתונה במספר הדירות החדשות למכירה, וקצב נטילת המשכנתאות ממשיך להיות גבוה. המרווחים בשוק האג"ח הקונצרני עלו מעט החודש, אך רמתם עדיין נמוכה.

הוועדה המוניטרית סבורה שלאור התגברות קצב הייסוף, והשפעותיו האפשריות על הפעילות והאינפלציה, הפחתת הריבית לרמה של 0.1% היא הצעד המתאים ביותר בעת הזו כדי לתמוך בהשגת יעדי המדיניות.

בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.

התחרות בעולם הפנסיה מגיעה למועדוני הצרכנות: הייטק-זון, מועדון צרכנות מהגדולים בישראל, מודיע היום (ב') כי הגיע לסיכום עם בית ההשקעות מיטב דש על תנאים מיוחדים וחסרי תקדים שיוצעו ל-180,000 חברי המועדון, אשר מאגד בתוכו את חברות ההיי-טק הגדולות בישראל.

המועדון יציע לחבריו הצטרפות דיגיטלית לקרן הפנסיה של מיטב דש באינטרנט עם התנאים המשתלמים ביותר בשוק הפרטי: 0.09% דמי ניהול על הצבירה ו-0.9% בלבד דמי ניהול על הפרמיה.

משמעות המהלך היא חיסכון פוטנציאלי של עשרות אחוזים מדמי הניהול  של עובדי ההייטק בישראל, ותוספת של עשרות אלפי שקלים לכל חוסך בקופת הפנסיה.

בהייטק-זון חברים 180,000 עובדי הייטק כך שעבור מיטב דש, בית ההשקעות השני בגודלו בישראל  המנהל כ-40 מיליארד ₪ בתחום החיסכון ארוך הטווח, מדובר בפוטנציאל פרמיות שנתי של מאות מיליוני שקלים. התנאים המוצעים אטרקטיביים במיוחד בשוק הפנסיה הנוכחי בחברות ההייטק, בו דמי הניהול הממוצעים הינם כ- 4% על הפרמיה וכ-0.25% מהצבירה.

נועם בוסידן ודגן רונן, מנכ"לים משותפים הייטק-זון: "ענף ההייטק נתפס כענף עם משכורות גבוהות ותנאים טובים, אבל בפועל יש מנעד רחב של מקבלי שכר וכמעט בכל המקצועות אופציות התעסוקה בגיל מבוגר הולכות ופוחתות. למרות שרוב האנשים לא חושבים על הפנסיה בגיל 30, קיבלנו פניות רבות מחברים במועדון שביקשו כי ניתן ערך גם בתחום דמי הניהול בפנסיה. החלטנו לצאת למהלך שיעורר את המודעות לנושא ויאפשר לאנשים להגן על הפנסיה שלהם, כדי לשמור על אותה רמת חיים גם בגיל הפרישה."

ירון בר און, מנכ"ל משותף ב"הייטק סוכנות לביטוח" המלווה את המהלך: "בשוק הפנסיה כיום יש אנומליה שפועלת נגד טובת החוסכים. עובדי ההייטק משלמים כיום פי 3 ממה שהם יכולים לשלם בהסדר החדש ומדובר בחיסכון שיכול להגיע עד ל-250,000 ₪ לחוסך ול-20 מיליארד ש"ח בסך הכל. אין לי ספק שהמהלך שלנו יביא גופים נוספים להתנתק מהמודל הישן המתבסס על חוסר שקיפות ודמי ניהול גבוהים באמצעות מנהלי ההסדרים הפנסיוניים, ולעבור להסדרים ישירים ודיגיטליים המאפשרים להיטיב את התנאים עבור החוסכים. בשוק דמי הניהול מסתתר פוטנציאל חסכון עצום של מיליארדי שקלים והגיע הזמן שציבור החוסכים יוכל ליהנות ממנו בהצטרפות ישירה ופשוטה, בלי התניות ברכישת מוצרים נוספים ובלי צורך בהצהרת בריאות. חברי המועדון שיצטרפו, ייהנו מדמי הניהול כל עוד הם עמיתים פעילים בקרן הפנסיה של מיטב דש, גם בשינוי או עזיבת מקום העבודה."

אילן רביב, מנכ"ל בית ההשקעות מיטב דש: "אנו רואים בעובדי ענף ההייטק שותפים טבעיים למהלך הפנסיה הדיגיטלית שלנו. החוסכים ייהנו מהוזלת עלויות ההצטרפות והתפעול דרך פלטפורמה דיגיטלית ויהיו חברים בקרן פנסיה איכותית שנשענת על יכולות המחקר וניהול ההשקעות המוכחות של מיטב דש. אני בטוח שרבים מהעובדים שחברים בהייטק-זון יראו בהזדמנות זו את הדרך להגדיל את סכום החיסכון הפנסיוני שלהם ואנו מברכים אותם על כך".

תעשיית הקרנות המחקות מנהלת 26 מיליארד שקל; התעשייה הזו שמתחרה בתעודות הסל (מתחרה יפה) גובה דמי ניהול נמוכים במיוחד מהלקוחות כשבפועל דמי הניהול ברוב המקרים הוא אפס! כאשר בקרנות המחקות המנייתיות יש דמי ניהול נמוכים במיוחד.

באי.בי.אי קרנות נאמנות החליטו שעד כאן, והם מדווחים על העלאה בדמי הניהול בחמש קרנות נאמנות מחקות מ-0% ל-0.25%. הקרנות שבהן תחול עלייה בדמי הניהול – אי.בי.אי. (4A) סל ת"א 75 (מספר קרן: 5115126); אי.בי.אי. (2A) סל 20/80 (מספר קרן: 5115761); אי.בי.אי. (1A) סל 10/90 (מספר קרן: 5115779); אי.בי.אי. (00) סל ממשלתי מאוזן (מספר קרן: 5117627); אי.בי.אי. (4D) סל 100 NASDAQ (מספר קרן: 5117585).

יתר הקרנות המחקות באי.בי.אי יישארו עם דמי ניהול אפס עד לפחות סוף שנת 2015.

כך או כך, עדיין רוב התעשייה היא סביב דמי ניהול אפס. השחקנית המובילה בקרנות המחקות היא מגדל שמנהלת סדר גודל של 13 מיליארד שקל של קרנות מחקות.

הקרנות המחקות מנהלות כבר 26 מיליארד שקל, ומדובר בכסף גדול עבור תחום שנולד רק לפני כשש שנים. הקרנות האלו הוקמו אז על ידי מנהלי קרנות הנאמנות כדי לתת מענה לתחרות מול תעודות הסל שמשכו את הציבור, והן סיפקו את הסחורה.

מנהלי תעודות הסל נפנפו אז במוצרים עוקבי מדדים שונים ומגוונים (מניות, אגרות חוב, סחורות ועוד) המחויבים לספק את תשואת המדד, לצד מסחר שוטף (על פני כל שעות המסחר, ולהבדיל מהקרנות שנסחרות ברובן רק בעת הסגירה) ודמי ניהול נמוכים.

זאת ועוד, לתעודות הסל המתבססות על ניהול פאסיבי (אין בהם ניהול אקטיבי של כספים) היתה רוח גבית חזקה – מחקרים שונים הראו שלאורך זמן קשה וכמעט בלי אפשרי להכות את המדדים (לספק תשואה עודפת), ואם כך, אז כמובן שהשקעה במדד, דרך תעודת הסל, כדאית.

אפס בדמי ניהול!

על רקע זה, זרמו כספים רבים לתעשיית תעודות הסל, ובקרנות הנאמנות החליטו להשיק את הקרנות המחקות שנותנות מענה להשקעה במדדים. הקרנות המחקות פשוט מחקות את מדד הייחוס (מדד מניות, מדד אג"ח, או מדד אחר), הן לא מבטיחות את התשואה של המדד, אלא "שואפות להניב את תשואת המדד". יש להן אמנם חסרונות לעומת תעודות הסל ובעיקר העובדה שהן לא נסחרות באופן שוטף, אבל יש להן יתרונות רבים, בין היתר, הכסף של המשקיעים מאוגד בחשבון נאמנות, כך שאין תלות בגוף המנהל של התעודה (או בגוף שהנפיק אותה).

מעבר לכך, דמי הניהול בקרנות המחקות נמוכים מאוד, וברוב הגדול של המקרים עומדים על אפס. זו הסיבה שהן מתחרות משמעותיות בתעשיית תעודות הסל, כאשר לאחרונה מתחזקת התחרות בין הגופים ותעודות הסל ממשיכות להוריד דמי ניהול (פסגות מנפיקה תעודות אגחיות בדמי ניהול אפס).

העתיד של הקרנות המחקות

לאחרונה, פרסמה רשות ניירות ערך הצעה להסדר שוק קרנות הסל/ הקרנות המחקות. עם השקת הקרנות המחקות הכוונה היתה שהן יהפכו על פני זמן לקרנות סל (ETF ) שייסחרו בבורסה באופן שוטף (כמו כל נייר ערך), אבל היישום התעכב מסיבות רגולטוריות – התיקון לחוק התייחס לכל תעשיית הקרנות והתעודות ואי אפשר היה להגיע להסדר מקובל. ולכן, החליטו ברשות לעקוף את התיקון האמור, ולהתייחס רק לקרנות הסל. ברשות מתכוונים להסדיר את נושא קרנות הסל במסגרת הצעת החוק, ובכוונתה להסדיר זאת באופן מהיר, בכפוף לאישור של וועדת הכספים, כך שהקרנות המחקות יהפכו לקרנות סל.

הכתבה שלנו פורסמה גם ב-YNET

למדריכים נוספים:

קרנות מחקות – האם כדאי?

תעודות סל – כל מה שצריך לדעת?

מדריך קרנות נאמנות

קרנות סמארט בטא – לא כאלה חכמות

מיטב דש מפרסמים סקירת מאקרו שבועית, בה כותב אלכס זבז'ינסקי כי "הצמיחה החריגה ברבעון הרביעי בישראל נבעה בחלקה הגדול מהרכישות המוגברות של כלי רכב ע"י הצרכנים והמגזר העסקי ומהוצאות הביטחון הגבוהות. יחד עם זאת, גם ללא ההשפעות הזמניות, הפעילות במשק השתפרה בחודשים האחרונים של שנת 2014".

מיטב דש כותבים בסקירתם כי האינדיקאטורים האחרונים בישראל מצביעים על המשך שיפור בייצור התעשייתי, פדיון בענפי המשק ובשוק העבודה.  בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי בהחלטתו השבוע.

מיטב דש מתייחסים בסקירתם לגוש האירו, ומעריכים כי ההארכה של ארבעה חודשים בתוכנית הסיוע ליוון מורידה סיכון לשווקים הפיננסיים באירופה. זבז'ינסקי כותב: "אנו ממשיכים להמליץ על הגדלת החשיפה למניות באירופה". בנוסף מציינים מיטב כי הנתונים הכלכליים באירופה ממשיכים להשתפר. צרפת מצטרפת לספרד ואיטליה בניסיון לקדם רפורמות כלכליות.
בנוסף מתייחסים מיטב דש לנתוני מאקרו נוספים בעולם, ומציינים כי יפן יוצאת מהמיתון. בנוסף, מציינים מיטב דש כי לירידה מתואמת באינפלציה בעולם יש מאפיינים דומים במדינות רבות, אך רק בחלק מהמדינות קיימת סכנה של דפלציה.

באשר לעונת הדו"חות ארה"ב כותבים מיטב דש: "ירד קצב צמיחת הרווח והמכירות של החברות הלא פיננסיות לעומת הרבעונים הקודמים".

בית ההשקעות "יצירות" מודיע הבוקר כי גיל קורן (35) מונה לתפקיד סמנכ"ל שיווק. במסגרת תפקידו יקים את מערך השיווק והמכירות של בית ההשקעות מול ערוץ ההפצה הבנקאי.

קורן כיהן בשש השנים האחרונות כמנהל מחלקת השיווק בחטיבת הלקוחות של בית ההשקעות "פסגות".  לפני כן מילא שורה של תפקידים בתחום ההשקעות והשיווק בבתי ההשקעות כגון "פאי בית השקעות" ואחרים.

לקורן, בעל רישיון לניהול תיקי השקעות ושיווק פיננסי, תואר MBA  עם התמחות במימון מאוניברסיטת בר אילן ותואר ראשון בניהול מערכות מידע וסטטיסטיקה מאוניברסיטת חיפה.

בית ההשקעות "יצירות", בניהולו של דני שפירא, והכלכלנית הראשית איילת ניר פועל על פי תפישת השקעה חדשנית וייחודית של "סלי שוק". על פי תפישה זו, שפותחה  ע"י מחלקת המחקר של בית ההשקעות בראשות ד"ר עידו קאליר,  בית ההשקעות סורק את ההשקעות, באפיקים והמסלולים המרכזיים של הגופים המובילים בשוק ההון ובכלל זה הגמל, הפנסיה וקרנות ההשתלמות, מקטלג אותם על פי מדיניות ההשקעות ובונה את "סל השוק" המשקף את תיק השוק הכללי. ההנחה הרווחת, שהוכחה כבר במספר מחקרים פורצי דרך, היא שלאורך זמן קשה לאתר גוף אשר יודע לייצר יתרון יחסי מובהק על פני חכמת השוק כולו.

חברת "שווי הוגן" מפרסמת הבוקר מחקר שערכה לקראת פרסום התוצאות הכספיות לשנת 2014. מחלקת המחקר של החברה מדווחת כי במסגרת המחקר נבחנה רמת הנזילות של החברות הציבוריות, ונמצא כי החברות הכלולות במדד ת"א 100 מחזיקות כ- 284 מיליארד שקל במזומן, נכון לספטמבר. החברה מציינת כי מדובר ברמת הנזילות הגבוהה ביותר שנמדדה מאז רמת שיא כל הזמנים שנמדדה בדצמבר 2012.

עוד עולה מניתוח הנתונים כי שתי החברות הגדולות במדד ת"א 100, טבע ופריגו, המהוות כ- 10.01% וכ- 8.86% מהמדד בהתאמה, מחזיקות סכומים צנועים יחסית של כ- 5.4 מיליארד שקל וכ- 3.3 מיליארד שקל בהתאמה. כמו כן, מסתמנת מגמה של הגדלת רמת הנזילות על ידי החברות במדד מאז ספטמבר 2013, כאשר עיקר המזומנים שנצברו מיוחסים למערכת הבנקאית, המחזיקה לבדה כ- 207 מיליארד שקל במזומן ונראה שמעולם לא הייתה מוכנה יותר בבחינת רמתה נזילות למשבר פיננסי.

מדובר בשבעה בנקים בלבד, המהווים כ- 6.9% מכלל החברות במדד ת"א 100, אשר מחזיקים לבדם כ- 73% מסך המזומן הכולל של החברות במדד. עיקר המזומנים שמוחזק על ידי המערכת הבנקאית מופקד בפיקדונות בבנקים מרכזיים כפועל יוצא של הנושאים אותם קידם המפקח על הבנקים, דודו זקן בתקופת כהונתו הנוגעים בעיקר ליציבות הבנקים.

זקן אימץ את המעבר מכללי באזל 2 לכללי באזל 3 – צעד שעיקרו היה שיפור מוכנות הבנקים למשבר, עיבוי ההון העצמי של המערכת הבנקאית, שיפור הנזילות והקטנת שיעורי המינוף בהם פועלים הבנקים. צעדים שונים שננקטו ואימוץ כללי באזל 3 הוביל לגידול של כ- 30% בהון העצמי המצרפי של הבנקים מסוף 2010 עד סוף הרבעון השלישי של 2014,  בין היתר, באמצעות עצירת חלוקת הדיבידנדים לבעלי המניות.

לדברי רו"ח אלי אל על, מנכ"ל חברת שווי הוגן" סביר כי על רקע סביבת הריבית האפסית ואף שלילית, המחוללת עיוותים חמורים בכל מערכות המחירים בשוק ועל רקע תיאבון הסיכון הנוסק וגואה של אנשים מהשורה, משקיעים ומנהלי כספים מקצועיים, ללא ההתערבות המתמשכת של הפיקוח על הבנקים, התמונה במערכת הפיננסית היתה רעה יותר ושונה לחלוטין. במקביל, ניתן להצביע על מגמה הפוכה שנצפתה בקרב חברות הביטוח לאורך התקופה האחרונה, סקטור שנמצא אף הוא תחת פיקוח רגולטורי הדוק של הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון במשרד האוצר, דורית סלינגר. אולם למרות הגידול בהיקף הנכסים המנוהל בסקטור הביטוח, ניתן לראות ירידה נומינלית ברמת הנזילות".

מבדיקת הנתונים עולה כי מאז סוף הרבעון השני של שנת 2013 בו עמד סך המזומן הכולל של חברות הביטוח על כ- 18 מיליארד שקל, צנחה רמת המזומן בסקטור בכ- 24% עד סוף הרבעון השלישי של שנת 2014, לרמה של כ- 13.6 מיליארד שקל. בזמן שהמערכת הבנקאית הגדילה את היקף המזומן בכ- 25 מיליארד שקל, כלומר גידול של כ- 14% במהלך התקופה המקבילה.

עוד עולה מהבדיקה כי החברות הכלולות בסקטור הטכנולוגיה של מדד ת"א 100 הגדילו את היקף המזומן שבידיהן לאורך השנתיים האחרונות. חברות הטכנולוגיה מחזיקות סכום מצרפי של כ- 4.6 מיליארד שקל נכון לסוף ספטמבר, מדובר בעלייה של כ- 35% בהיקף המזומן בסקטור תוך שנתיים. לדברי אל על "המגמה של הגדלת רמת הנזילות בקרב החברות הכלולות בסקטור הטכנולוגיה מצביעה, בין היתר, על היערכותן של החברות להזדמנויות שעלולות להיווצר ועל יכולתן לבצע עסקאות A&M בהמשך".

שיאנית המזומן בקרב חברות הטכנולוגיה הינה חברת איזיצ'יפ העוסקת בפיתוח וייצור שבבים לרשתות תקשורת ומחזיקה נכון לסוף ספטמבר כ- 822 מיליון שקל במזומן. חברת טאואר העוסקת בפיתוח וייצור מוליכים למחצה לתעשיית האלקטרוניקה, ניצבת במקום השני עם סך של כ- 718 מיליון שקל ואלביט מערכות המפתחת ומייצרת מערכות נשק,אלקטרוניקה ואלקטרו- אופטיקה, במקום השלישי בבחינת רמת הנזילות, עם סך של כ- 652 מיליארד שקל.

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון מפרסמים הבוקר סקירת מאקרו שבועית, בה הם מעריכים כי לאור ההאצה בפעילות הכלכלית, פחתה מאד ההסתברות להורדת ריבית מחר, למרות מגמת הדפלציה והייסוף בשקל. לדברי כלכלני לידר: "יתכן שבנק ישראל יאיץ את היקף רכישות המט"ח בתור פתרון ביניים".

לידר כותבים בסקירתם כי נתונים כלכליים רבים מצביעים על האצה בפעילות בישראל, כולל הייצור התעשייתי, הצריכה הפרטית, הביקוש לעובדים וכמובן בצמיחה המהירה של 7.2% ברבעון ד'. בלידר מעריכים כי למרות גורמים חד פעמיים כגון עלייה בתיירות לאחר צוק איתן, ביטול חוק מע"מ אפס ושינוי במיסוי על רכבים ב-2015, עדיין מסתמן גידול בצריכה השוטפת ובייצוא התעשייתי.

בנוסף מעריכים לידר כי הצמיחה השנה עשויה להגיע ל-4%, בין היתר בשל עלייה חדה בצמיחה בסוף 2014 אשר יוצרת אפקט של השפעת קצה משמעותית.

בהתייחסות לאינפלציה כותבים לידר כי מדד ינואר לא ממש הפתיע, למעט סעיף הדיור אשר נוטה להיות תנודתי. לידר מציינים כי  לאחר פרסום מדד פברואר, האינפלציה שנה קדימה תגיע ל- 0.8%. לידר סבורים כי האצה באינפלציה צפויה על רקע יציבות או עלייה במחירי הסחורות, עלייה מתונה בשכר (עדכון שכר מינימום, תוספת שכר של 1% בסקטור הציבורי) ועלייה במחירי הדיור. בנוסף כותבים לידר בסקירתם, כי התחזקות הייסוף בשקל עשויה למתן את האינפלציה בחודשים הקרובים.

חגי בדש מנכ"ל פסגות, אחד מבתי ההשקעות הגדולים עם זרועות בחיסכון פנסיוני, קופות גמל וקרנות נאמנות, כנראה חושב שאתם – החוסכים אצלו מטומטמים. הוא עד כדי כך מזלזל בכם שהוא לא מתבייש לספר לכם שהוא פועל לטובתכם, אבל האמת היא שהוא פועל לטובתו ולטובת בית ההשקעות שלו. השבוע הוא ניצל את חוסר ההבנה של הרוב הגדול של הציבור כדי להשיג כותרות מחמיאות, שהכתירו אותו כאביר המשקיעים, כמוביל את המלחמה בטייקונים. זה בדיוק מה שהוא רצה והוא קיבל; ולא משנה שבדרך הוא פגע, בכם, המחזיקים בחיסכון הפנסיוני, בקופות הגמל ובקרנות של פסגות כשלא סיפק לכם ניהול השקעות אמיתי – הוא בחר בכותרת בעיתון ולא בתשואה!

השבוע מר בדש יצא נגד הנפקת קבוצת דלק ואמר שבית ההשקעות אותו הוא מנהל לא ישקיע בהנפקת אגרות החוב. למה? כי יצחק תשובה הבעלים של קבוצת דלק, היה גם בעל השליטה בדלק נדל"ן שהתמוטטה ועברה הסדר חוב. בדש יוצא נגד אותו טייקון תשובה שעבר הסדר חוב. אבל בדש במקרה הטוב חפפן, ובמקרה הרע מתוחכם שלא נותן לעובדות לבלבל אותו – העובדות הן שדלק נדל"ן עברה הסדר חוב כמו חברות רבות; העובדות הן שתשובה תמך לפני הסדר החוב בעשרות ועד למאות בודדות של מיליוני שקלים בדלק נדל"ן והעובדות הן שבהסדר החוב בדלק נדל"ן היו שתי אופציות – הראשונה, פירוק החברה וקבלת אגרות בודדות במקרה הטוב בגין אגרות החוב של דלק נדל"ן, והשנייה הזרמת כספים מצד תשובה. תשובה בחר להזרים מאות טובות של מיליונים. נכון זה לא כל החוב, זה החזר של כ-35%-40%. אבל מה עדיף לצאת בלי כלום. נכון תשובה כמובן לא שה תמים. הוא החליט להזרים כדי לרכך את הגופים המוסדיים וכדי ל"היות בסדר" עם השוק. אבל, וצריך לזכור זאת הוא לא היה חייב!

אז מה בדש בעצם אומר, ומה הוא בעצם רוצה, ומה הבעיה שלו עם הסדר החוב? האם הוא היה מעדיף שתשובה בכלל לא יזרים כסף לחברה ואז הנושים גם לא היו מקבלים את ה-35%-40%? ואז אגב, הפגיעה בלקוחות של פסגות היתה גדולה מאוד! לא, ניתן לבדש את הקרדיט שטיפש הוא לא. בכל זאת הוא עומד בראש בית ההשקעות מהגדולים כאן. בדש יודע שההסדר שהיה בדלק נדל"ן הוא הרע במיעוטו. ברור שהיה עדיף לקבל יותר, אבל ההסדר הזה לא סתם עבר ואושר על ידי רוב המוסדיים; הרוב הגדול הבין שכלכלית זה ההסדר הטוב ביותר.

אבל מה שקרה אז, בהסדר זו נקודה משנית. הנקודה העיקרית בהתבטאויות של בדש מהשבוע האחרון, היא שהוא לא מוכן להיכנס להנפקה שבעל השליטה בה עבר הסדר חוב. מה זו השטות הזו? האם זה התפקיד של בדש לחלק ציונים לאנשים – כן עבר הסדר, לא עבר הסדר? ולקבוע שריריות אם להיכנס להנפקה או לא, לפי בעלי השליטה? בדש צריך לנתח את ההנפקה, התנאים של האג"ח ואז לקבוע אם הוא בפנים או לא. הכל כלכלה, הכל ניתוח קר ואנליטי אם האג"ח הזה יספק תשואה מתאימה או לא, נקודה. כל השאר שטויות ופופוליזים זול. נכון, הוא הרוויח מההתבטאויות האלו, הרבה כותרות מחמיאות, העיתונים מוחאים כפיים, אבל תראו מה קרה כאן – בדש ויתר על הנפקה בחברה שהיא להערכת השוק טובה (אפילו טובה מאוד), שאגרות החוב שלה בהנפקה שיקפו ריבית אטרקטיבית, עד כדי כך שהגיוס היה כפול ממה שתוכנן מלכתחילה. בדש, אנחנו מדברים על קבוצת דלק, זו שמחזיקה במאגרי גז, זו שיש לה תזרימים עתידיים כמעט מובטחים, זו שאלמלא בעל הבית שלה היה תשובה היית זורק בהנפקה סכומי עתק. זו שברגע שלא השקעת בה הפסדת ללקוחות שלך כסף, ואתה יודע זאת. איך אתה מסוגל לבחור לאמץ גישה פופוליסטית שיש לה אולי תועלת לך ולבית השקעות לטווח הקצר (כתרות בעיתונים זה כלי שיווקי מצויין), אבל לדעת בתוך תוכך, ואפילו לשמוע זאת מהבית שלך, שההנפקה הזו טובה. עד כדי כך שאתה לא פוסל רכישת אגרות חוב של קבוצת דלק אחרי ההנפקה.

קשה להבין את זה, בדש אומר בפרוש – בהנפקה לא, אולי אחר כך כן. למה אחר כך כן? לטענת בדש כי בכל זאת צריך לייצר תשואה. ככה הוא אמר, זאת לא המצאה. ואם כך, אז יש כאן אבסורד גדול – מצד אחד בדש אומר שהוא בשם ניהול ההשקעות לא נכנס להנפקות של תשובה, ומצד שני יכול להיות שבהמשך הבית יקנה אגרות חוב אלו בשם ניהול ההשקעות.

איך זה ייתכן, מה קורה כאן בעצם? והאמת שזה מאוד מורכב – בדש לא יקנה בהנפקה. למה? לטענתו בגלל העיקרון לא להשקיע בהנפקות של אנשים שהובילו להסדרי חוב, אבל האמת שזה נראה כמו צעד שיווקי מתוחכם שעשוי לייצר הילה סביב בדש האקטיביסט וסביב בית ההשקעות הלוחמני. אלא שבדש עשוי לקנות אחרי ההנפקה – אחרי ההנפקה, בדרך כלל המחיר יהיה גבוה יותר. למה? כי בהנפקה מקבלים הנחה, וכי ההנפקה היתה בתנאים טובים. ואם כך, אז בדש מקריב את הכסף שלכם, של המחזיקים בקרנות הנאמנות בקופות הגמל ובפנסיות המנוהלים בפסגות, כי הוא מוכן לקנות ביוקר , ורק לא בהנפקה.

אתה בוגד בתפקידך, מר בדש. אתה צריך לספק לנו תשואה, ולא לבחור בדרך הפופוליסטית על חשבון החוסכים שלך שאתה אומר שלמענם אתה נלחם. אתה מזלזל בהם, אתה מאבד להם תשואה, תחת עיקרון מדומה ולא רלבנטי – פשוט, תשקיע איפה שיש תשואה, ולא משנה איפה זה, ככה רוצים אותם אנשים שאתה מנהל להם את הכסף (ואני ביניהם).

הציבור מצפה שמישהו אמין, הגון והוגן ינהל להם את הפנסיה, את קופות הגמל ואת קרנות הנאמנות. רובם לא מבינים בשוק ההון וסומכים בעיניים עצומות על מנהל הקופה או הקרן שלהם. אם הם היו יודעים שמנהל ההשקעות שלהם מעדיף כותרת על פני תשואה, חלקם לא היה אצלו – אני כבר לא אחסוך בפסגות!

מדד ת"א-25 עלה השבוע ב-2.3%. מתחילת השנה עלה המדד ב-1.4%, לאחר עלייה ב-10.2% בשנת 2014.  מדד ת"א-100 עלה השבוע ב-2.3%. מתחילת השנה עלה המדד ב-1.7%, לאחר עלייה ב-6.7% בשנת 2014. מדד ת"א-נפט וגז עלה השבוע ב-10.1%. מתחילת השנה עלה המדד ב-6.1%, לאחר ירידה בכ-20% בשנת 2014.

הנפקת תעודות: סל השבוע הונפקו ארבע תעודות סל ראשונות על מדד תל בונד-ריבית משתנה שהושק בנובמבר 2014. בנוסף הונפקו: 6 תעודות סל חדשות על מדדי אג"ח מקומיים ו- 5 תעודות על מדדים  בינ"ל. כיום נסחרות בבורסה 610 תעודות סל.

הנפקת מניות: השבוע בוצעה הנפקת זכויות אחת בסך כ-22 מיליון שקל. מתחילת השנה גייס הסקטור העסקי בשוק המניות בת"א כ-1.2 מיליארד שקל. בשנת 2014 גייס הסקטור העסקי בת"א כ-7.6 מיליארד שקל באמצעות מניות.

הנפקת אג"ח חברות : השבוע בוצעה הנפקה של אג"ח ע"י הסקטור העסקי בסך כ-188 מיליון שקל.

מתחילת השנה גייס הסקטור העסקי כ-9.1 מיליארד שקל באמצעות אג"ח. בשנת 2014 גייס הסקטור העסקי בת"א כ-57.8 מיליארד שקל באמצעות אג"ח.

הנפקת אג"ח מדינה ף משרד האוצר ביצע השבוע הנפקת אג"ח, בבורסה בתל-אביב, בשווי של כ-0.8 מיליארד שקל ומתחילת השנה גייס כ-6.4 מיליארד שקל. בשנת 2014 גייס האוצר 51.5 מיליארד שקל בהנפקות של אג"ח בתל אביב.

פרופ' מנואל טרכטנברג מועמד בוז'י הרצוג וציפי לבני לתפקיד שר האוצר, הוא איש אקדמיה מוערך וכלכלן נחשב ורציני, אבל התוכנית הכלכלית שהציג לאחרונה ממש לא רצינית. היא נראית כמו אוסף של גחמות מאשר תוכנית כלכלית רצינית הנשענת על תקציב ועל עקרונות כלכליים. בקיצור, היא פופוליסטית והיא בדומה לתוכניות של מפלגות אחרות נועדה לעזור להשיג עוד כמה קולות. זה אולי טבעי, זה אולי מתבקש בתקופת בחירות, אבל זה מאכזב , מפרופ' מכובד אפשר היה לצפות ליותר.

התוכנית של טרכטנברג חולקה לכמה מוקדים עיקריים, לרבות יוקר המחיה, בריאות, רווחה, אשראי. נתמקד בנושא הקריטי ביותר – שוק הדיור. טרכטנברג מדבר על קרקעות בחינם (מתן קרקעות בחינם, כדי להוזיל את מחירי הדירות). משהו בסגנון אנחנו ניתן את הקרקע, אתם תבנו עליה. אבל, איפה יינתנו הקרקעות? למי הם יינתנו? מי יבנה? מתי ייבנו? לא ידוע, לא ברור! אין תשובות בתוכנית שהוצגה; לא מסרו על כך מידע ; והעיתונאים גם לא שאלו על כך דבר.

טרכטנברג ציין כי מדובר בעלות של 500 מיליון שקל. כלומר העלות הכוללת של נתינת הקרקעות לזכאים תגיע לחצי מיליארד שקל שזה במונחים של שוק הדיור ממש לא כסף גדול. ככל הנראה העלות הכבדה כאן היא וויתור על תמורה מהקרקעות. הרי הקרקעות האלו הם נכסי המדינה, ונתינת הקרקעות גם אם תעזור לשוק הדירות (וזה ככל הנראה לא יקרה) תפגע בהכנסות המדינה. האם הפגיעה נמוכה מהתועלת? ממש לא בטוח, במיוחד מכיוון שלא ברור מי יהנה מהתועלת הזו, מה שכן ברור שסביר שהקבלנים יזכו לנתח גדול מהתועלת.

ובכלל, איך טרכטנברג הגיע לסכום הזה? מה ההנחות שנלקחו בחישוב הסכום הזה? לא ברור, ולא ידוע! גם כאן אין תשובות בתוכנית.

אבל אפשר להעריך שלכל היותר מדובר על מתן קרקעות ל-10 אלף דירות (והאמת שמדובר משמעותית מתחת לכך). מכאן תגיע הישועה? בשוק שבו צריך 70-60 אלף דירות בשנה ויותר, ה-10 אלף דירות ישנו את המצב. נו באמת, טרכטנברג, ממך ציפינו ליותר.

חוץ מזה, נניח והקרקע תימסר בחינם, מי מבטיח שההטבה הזו תלך לזכאים. זאת הרי הבעיה הגדולה בשוק הדירות. זו הסיבה שהתוכנית הכושלת למע"מ אפס, היתה טעות כל כך גדולה – מי שיגזור בסופו של דבר את עיקר הרווח הוא הקבלן. הקבלן בתוכנית מע"מ אפס הכושלת של יאיר לפיד, שר האוצר לשעבר, היה אולי לתקופה מסוימת מתאים את המחיר להורדת המע"מ, אבל הוא היה בהמשך מעלה אותו. למה? כי הוא יכול! אי אפשר באופן מלאכותי להוריד מחירים, צריך מהלכים אמיתיים, צריך להגדיל את ההיצע, צריך להקטין ביקוש של משקיעים. ככה זה לא יעבוד מר טרכטנברג, אתה תיתן הטבה על הקרקע, ואז הקבלן יבקש יותר ויתחלק ברווח של הזכאים. לזכאים לא תהיה ברירה, הקבלנים פשוט יציעו להם מחיר גבוה יותר. ועדיין – להם (לזכאים) זה ישתלם, קיבלו הנחה על הקרקע אז הם יהיו מוכנים לספוג תשלום גדול יותר לקבלן.

עוד בתוכנית של טרכטנברג שכירות מסובסדת. זה תמיד עולה, הבעיה לא בכותר, הבעיה ביישום בפועל – למי? איך , איפה? וחוץ מזה מופיעים בתוכנית העקרונות הבאים, הרוב לא משהו חדש, הרוב לא נשמע מוצק וברור – הורדת מחירים על ידי מלאי קרקעות זמינות; ימונה שר בכיר לאחראי על תחום הנדל"ן; תמרוץ רשויות לבנייה למגורים; תמרוץ ליזמים לעמידה בלוחות זמנים; הרחבה וזירוז מיזמי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית.

לסיכום, בינתיים אין לטרכטנברג בשורה בתחום הדירות למגורים.