הקרנות המסורתיות רושמות גם השבוע גיוסים: בסיכום השבועי של תעשיית הקרנות מאת מיטב דש, כותב הבוקר בית ההשקעות כי כ-360 מיליון ₪ בקרנות המנוהלות ועוד כ-240 מיליון ₪ במחקות; מתחילת נובמבר גייסו הקרנות המסורתיות 2.6 מיליארד ₪. ועוד השבוע: הקרנות הכספיות ממשיכות לפדות: 0.8 מיליארד ₪. הקבוצה המגייסת ביותר – קרנות אג"ח כללי עם כ-0.4 מיליארד ₪. קרנות אג"ח חו"ל ממשיכות ומגייסות 290 מיליון ₪. הגיוסים בקרנות אג"ח מדינה ממשיכים לצנוח, זאת לאחר שגייסו השבוע כ-150 מיליון ₪ בלבד.

במיטב מציינים כי  המשקיעים ממשיכים להסיט כספים למניות בחו"ל – הקרנות המנייתיות גייסו השבוע כ-20 מיליון ₪. אבל, בפועל נתון זה משקף את קרנות מניות חו"ל שגייסו כ-110 מיליון ₪, ומנגד פדיונות בקרנות מניות בישראל בסכום של כ-90 מ' ₪. הקרנות המחקות ממשיכות בגיוסים, עם כ-240 מיליון ₪. הבולטות בגיוסים הן: קרנות מחקות על מדדי אגרות החוב הקונצרניות (70 מיליון ₪) וקרנות מחקות על מדד אג"ח כללי (70 מיליון ₪).

המסחר בשבוע החולף התאפיין במגמה מעורבת אשר התבטאה מחד, במימושים במדדי אגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות ומנגד, נרשמו עליות קלות במדדי המניות. תעשיית קרנות הנאמנות כולה רשמה השבוע פדיונות של כ-230 מיליון ₪- לעומת גיוסים של כ-280 מיליון ₪ בשבוע הקודם. הקרנות המסורתיות רשמו השבוע גיוסים של כ-610 מיליון ₪, מתחילת החודש הגיוסים בקרנות המסורתיות מסתכמים בכ-2.6 מיליארד ₪ מתוכם כ-1.7 מיליארד ₪ בקרנות המנוהלות ו כ-0.9 מיליארד ₪ בקרנות המחקות. כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.

קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית, קרנות 10/90 וכו', גייסו השבוע כ-430 מיליון ₪- ירידה של כ-30% בקצב גיוסים ביחס לשבוע הקודם. מתחילת החודש קרנות אג"ח כללי גייסו כ-1.7 מיליארד ₪.

אגרות החוב הקונצרניות נסחרו השבוע במגמה שלילית- מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו ירידות שערים קלות, ובהמשך לכך, מדד קונצרני כללי רשם תשואה שלילית של כ-0.1%. בעקבות המשך המגמה השלילית באפיק קרנות אג"ח קונצרני רשמו השבוע פדיונות של כ-130 מיליון ₪ ו כ-390 מיליון ₪ מתחילת החודש.

עליות באחד העם: מדדים ת"א 25 ו-ת"א 100 רשמו בסיכום שבועי עליות שערים של עד 0.5%. במדדי המניות בחו"ל נרשמו עליות חזקות הרבה יותר. הקרנות המנייתיות1 סיכמו אמנם את השבוע עם גיוסים של כ-20 מיליון ₪ ו כ-140 מיליון ₪ מתחילת החודש. אבל נתון זה עשוי להטעות, שכן קרנות מניות בחו"ל ממשיכות לרכז את כל הגיוסים באפיק המנייתי לאחר שמתחילת החודש גייסו כ-350 מיליון ₪ ואילו קרנות מניות בארץ וגמישות איבדו מתחילת החודש כ-210 מיליון ₪.

אגרות החוב הממשלתיות רשמו ירידות שערים קלות: מדד ממשלתי כללי רשם השבוע תשואה שלילית של 0.1% בהובלת הצמודים הארוכים שנחתכו בכ-0.4%. בעקבות זאת, קצב הגיוסים בקרנות אג"ח מדינה (150 מיליון ₪), נחתך בשליש לעומת השבוע הקודם. עם זאת, מתחילת החודש הגיוסים בקרנות אג"ח מדינה מסתכמים בכ-810 מיליון ₪.

פדיונות באפיק השקלי: פדיונות של כ-170 מיליון ₪ בקרב הקרנות השקליות. הקרנות הכספיות השקליות ממשיכות לדמם, זאת לאחר שרשמו השבוע פדיונות של כ-840 מיליון ₪ וכ-2.13 מיליארד ₪ מתחילת החודש.

לאור המשך התחזקות הדולר אל מול השקל, חודש נובמבר הפך להיות החודש החזק ביותר לקרנות אג"ח חו"ל בשנים האחרונות עם גיוס שבועי של כ-290 מיליון ₪ וכ-800 מיליון ₪ מתחילת החודש.

תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-20.11.14 כ-271.9 מיליארד שקל, הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-218.5 מיליארד שקל והקרנות הכספיות שמנהלות כ-53.4 מיליארד ₪.

שוק  כרטיסי האשראי בסערה. בתחילת 2015 ייכנסו כרטיסי הדביט קארד – תחליף לכרטיסי האשראי שאנחנו מכירים. מדובר בכרטיסים שיחולקו לכל לקוחות הבנקים ודרכם יהיה ניתן לבצע עסקאות רכישה בבתי העסק ובמקביל חשבון הרוכש יחוייב בזמן אמת, לא דרך חברת כרטיסי אשראי חיצונית לבנקים. כרטיסי הדביט היו אמורים להוזיל משמעותית את העמלה לעומת פעולות דרך כרטיסי האשראי. הממונה על ההגבלים העסקיים פרופ' דוידי גילה  קבע שגובה העמלה בכרטיסי הדביט אמור להיות 0.2% מהיקף העסקה, וזה בעוד שבמוצע גובה העמלה בכרטיסי האשראי מגיע ל-0.7%

אלא שהעמלה הנמוכה בסכנה – חברות כרטיסי האשראי חוששות כמובן מהעמלה הנמוכה שתסיט לקוחות רבים להשתמש בכרטיסי דביט ולא בכרטיסי אשראי. החברות הציגו מחקרים ועבודות כלכליות שתומכות בגישתן כי עמלה הנמוכה מ-0.4%-0.5% תפגע בשוק כולו.  עדיין אין החלטה, למרות שמדובר כאמור בכרטיסים שיחלו להיות בשימוש בתחילת ינואר (למעשה, אמורים להיכנס לשימוש, אלא אם תהיה דחייה).

כך או אחרת, מה שברור שמדובר יהיה בעמלות נמוכות יותר   מאשר בכרטיסי האשראי הרגילים!

על פי הזמנת שר האוצר, יאיר לפיד, יפגשו ביום השני הקרוב יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, יו"ר התאחדות התעשיינים, צביקה אורן ושר האוצר כדי לדון ולפתור את סכסוך העבודה שהוכרז במשק, ולקדם את הנושאים העומדים על הפרק בשוק העבודה הישראלי.

לפיד וניסנקורן קיימו ביום שישי פגישת עבודה משותפת במטרה לקדם הידברות בין משרד האוצר וההסתדרות בשורת נושאים מרכזיים למשק הישראלי, ולפתור את הסכסוך העבודה שהוכרז במשק על ידי ההסתדרות.

במהלך הפגישה הדגיש שוב שר האוצר כי הוא תומך ופועל לקידום העלאת שכר המינימום בישראל שיסייע לנמצאים בתחתית סולם השכר במשק. בנוסף, ציין שר האוצר כי על מדינת ישראל מוטלת האחריות לדאוג להסדרת תנאי ההעסקה של עובדי הקבלן שבמשך שנים הופלו לרעה.

חברת הדירוג אשררה את דירוג האשראי של ישראל לטווח ארוך במטבע חוץ ובמטבע מקומי. תחזית הדירוג על החוב עודכנה ל-"יציבה" והתחזית על החוב במטבע מקומי נותרה "יציבה"

חברת הדירוג Fitch אשררה היום (ו' 21.11.2014) את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של 'A' ועדכנה את התחזית מ"חיובית" ל"יציבה".

Fitch מותירה תחזיות על כנן לתקופה של שנתיים לכל היותר. כאשר חברת הדירוג צופה יציבות בדירוג המדינה, ניתנת תחזית "יציבה". תחזית "חיובית" משמעה כי חברת הדירוג צופה עלייה בדירוג של המדינה בטווח של השנתיים הבאות. משמעות העדכון היא שחברת הדירוג לא צופה עלייה בדירוג, ככל הנראה, בשנה הקרובה.

בדברי ההסבר להחלטת הדירוג ציינו האנליסטים את ההוצאות הביטחוניות הגבוהות שנגרמו עקב מבצע 'צוק איתן' ואת השפעתן על המסגרת הפיסקאלית בשנים 2014-2015. בנוסף, ציינה חברת הדירוג את העלייה ביעדי הגרעון לשנים הקרובות לפי המתווה החדש. עוד מצוין בדוח כי העימות עם חמאס והקיפאון בתהליך השלום מדגישים את הסיכונים הגיאופוליטיים המגבילים את דירוג האשראי של ישראל וכוללים גם את המתיחות עם איראן והסכסוך בסוריה.

ב-Fitch מציינים לטובה את מבנה החוב הממשלתי וכן את הגמישות המימונית של הממשלה המתאפשרת הודות לשוק מקומי עמוק ונזיל, גישה לגיוס הון זר בשווקים הבינלאומיים ובאמצעות ארגון הבונדס. עוד מצוינת בדוח תכנית הערבויות של ממשלת ארה"ב אשר נותנת מענה לצורך לגיוס הון בעתות משבר.

עם זאת, גובה החוב הממשלתי שצפוי, להערכת האנליסטים, לעמוד על כ- 67.4% מהתוצר בסוף 2014, נותר נקודת חולשה בדירוג האשראי של המדינה. נתון זה גבוה ביחס למדינות הייחוס של ישראל. כמו כן, חברת הדירוג ציינה כי מגמת הירידה בחוב הממשלתי שובשה בשל העימות בעזה. עם זאת, החשבונות החיצוניים החזקים של המדינה מהווים נקודת חוזק בדירוג האשראי, כאשר בולטים לטובה העודף במאזן התשלומים אשר התחזק הודות להפקת הגז הטבעי והשקעות זרות ישירות בהיקפים גדולים וצפוי לעמוד על 1.5% מהתמ"ג בממוצע בשנים 2015-2016. עוד מצוין מעמדה החזק של ישראל כמלווה נטו לעולם, נתון אשר יעמוד על 32.4% מהתמ"ג בסוף 2014 לפי הערכת Fitch לעומת הנתון החציוני של מדינות הייחוס אשר עומד על 8.6% מהתמ"ג בלבד.

צמיחת התמ"ג הריאלית צפויה לעמוד על 2.3% בשנת 2014 למרות תקופת הקיפאון בצמיחה ברבעון השלישי של השנה. בשנים 2015-2016 הצמיחה הממוצעת צפויה להיות מעט מעל 3% ותהא מונעת מן ההתאוששות בכלכלה פוסט 'צוק איתן' בעזה (בייחוד בתחום התיירות), השקעות גבוהות, כלכלה גלובלית הולכת ומתחזקת והשקל החלש. הנזק שנגרם למלאי ההון במהלך העימות האחרון היה מזערי בשל מערכת הרתעת טילים אפקטיבית. האנליסטים מציינים לטובה את תנודתיות הצמיחה של ישראל הנמוכה מזו של מדינות הייחוס שלה. נכון לעכשיו האינפלציה הינה שלילית, אולם להערכת Fitch תשוב לטווח היעד שהוגדר ברמה של 1%-3% במהלך 2015 בשל הפיחות במטבע והעלייה בפעילות הכלכלית.

מוסדות המדינה ומערכת החינוך מתוארים כחזקים ומפותחים והביאו, לטענת האנליסטים, להתפתחות כלכלה מגוונת ומתקדמת המתאפיינת בתוצר לנפש ומדדי פיתוח אנושי גבוהים וסביבה עסקית המעודדת יזמות. מגזר ההיי-טק המשגשג הביא לגידול ביצוא השירותים אשר עמד בממוצע על 10.6% במהלך 2010-2013 למרות המטבע החזק. האנליסטים אף מציינים כי ננקטים צעדים אקטיביים על מנת להתמודד עם חולשות מבניות במשק. שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים ונשים ערביות עלה (לרמה של 30.5% ו-44.5% בשנת 2013, מרמה של 23.4% ו-40.4% בשנת 2008 בהתאמה) בין היתר הודות ליוזמות של הממשלה, והביא למניעת אינפלציה בשכר במשק. הריכוזיות בבעלות על נכסים זוכה לטיפול, אם כי הצגת שחקנים חדשים בסקטורים מסוימים בכלכלה הינו מסובך במידת מה, בשל השוק הקטן והמבודד באופן יחסי של ישראל.

אף על פי שהסיכון הגיאו-פוליטי מהווה מגבלה על דירוג האשראי של המדינה, Fitch אינה צופה עימות צבאי של ישראל עם אירן ומציינת כי השפעתו של הסכסוך בסוריה על המדינה הייתה ועודנה מוגבלת. חברת הדירוג אף מציינת כי שינוי באסטרטגיית יצוא הגז העתידי של המדינה עשוי להעמיק את קשריה של ישראל עם כמה מדינות השוכנות בסמוך אליה.

התחזית היציבה מבטאת את השקפת האנליסטים לפיה בטווח הנראה לעין לא קיים גורם אשר יביא לשינוי בדירוג המדינה. לטענתם, נדרשת שמירה על המסגרת הפיסקאלית וצמצום הגרעון, הפחתת יחס חוב-תוצר או שיפור במצב הגיאו-פוליטי על מנת להביא להעלאת דירוג האשראי של ישראל.

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג אומרת הבוקר בנאום בפני התעשיינים כי בשנים האחרונות הצמיחה במשק הישראלי נמצאת בהאטה , במקביל להאטה בצמיחה בעולם, הן במדינות המפותחות והן במתפתחות. הירידה בתוצר ברבעון השלישי נובעת כמובן גם ממבצע צוק איתן, ואפשר לצפות לכך שכבר בנתוני הרבעון האחרון של השנה נראה חזרה לקצבי הצמיחה שאפיינו את המשק בשנים האחרונות, של מעט פחות מ-3 אחוזים. הגורם העיקרי לצמיחה המתונה הוא הביקוש העולמי המתון, המשתקף בקיפאון בסחר העולמי בסחורות—שביצועי היצוא הישראלי בסחורות אף נמוכים ממנו בשנתיים האחרונות; ועלייה מתונה בסחר העולמי בשירותים, שיצוא השירותים הישראלי גדל מהר ממנו.

לדבריה, הכלכלה הישראלית פועלת בעולם תחרותי, ופריון העבודה בה נמוך ביחס לעולם.  כדי להבטיח שהתעשייה תוכל לספק תעסוקה איכותית לכל חלקי האוכלוסייה ובכל חלקי הארץ יש לפעול לשיפור הפריון של התעשייה, ובכלל זה, של התעשיות מרמות הטכנולוגיה הנמוכות יותר.

שיעור ההשקעה ומלאי ההון לעובד נמוכים יחסית; ההשקעה במחקר ופיתוח גבוהה, אך חלקה של הממשלה בהשקעה נמוך ביחס לעולם; בולטת גם השקעה נמוכה בהכשרה מקצועית.

ישנם פערים בהשקעה בין הענפים השונים: בעוד שבתעשייה המתקדמת מוטת הייצוא, הפריון גבוה בהשוואה בינלאומית, הרי שבענפי השירותים ובתעשייה המסורתית הפונה לשוק המקומי הפריון נמוך.

ראוי לתמרץ אימוץ טכנולוגיות מתקדמות בפרט בענפים המתאפיינים בעוצמה טכנולוגית נמוכה (הן בענפי התעשייה והן בענפי השירותים). זאת, לצד הרחבה וייעול של ההכשרה המקצועית, בדגש על מסגרות על תיכוניות, והרחבת הלימודים הטכנולוגיים-מדעיים בבתי הספר התיכוניים.

בסביבה תחרותית עולמית קיים מתאם בין השכר לבין פריון העבודה לאורך זמן. יישום מדיניות לשיפור הפריון של התעשייה בישראל היא המפתח לכך שהתעשייה תמשיך להיות חזקה, ולספק תעסוקה איכותית לכל חלקי האוכלוסייה ובכל חלקי הארץ.

בחברת הברוקרים אפסילון מעריכים כי לקראת שנת 2017-2018 במרכז הארץ ובמיוחד באזור תל אביב עשוי להיווצר עודף של שטחי משרדים. במסגרת סקירה שפרסמו לחברת הנדל"ן המניב אמות הם כותבים, "לשיטתנו התמודדות עם הפינויים של אלפי מטרים והארכת מח"מ חוזי שכירות דווקא במהלך השנתיים הקרובות מייצר יתרון גדול לחברה גם אם זה מתבטא בירידה מסוימת ב-NOI בטווח הקצר.

באפסילון מציינים כי אמות היא חברה מאוד שמרנית אשר מתנהלת עם שיעור מינוף בריא של כ-53%, דבר המאפשר לחברה לגייס חוב זול ולהמשיך בפיתוח ורכישה של נכסים חדשים. החברה מחלקת דיבידנד רבעוני של כ-17 אגורות למניה המשקף תשואה של כ-5.6% והיא אחת החברות הנדל"ן הבודדות היום בשוק שעדיין נסחרת סביב הונה העצמי. כמו כן, תשלום הדיבידנד מהווה רק כ-60% מה-FFO כך שבעתיד החברה תהיה מסוגלת להגדיל את ה- Dividend Payout Ratio.

חולשת הביקושים בשוק המקומי, והפיחות החד בשער החליפין של השקל מול הדולר בחודשים האחרונים, תומכים במתן עדיפות לאחזקת מניות של פירמות יצואניות, במסגרת האפיק המנייתי בישראל.

הרכיב המנייתי בתיק ההשקעות ממשיך להיות האפיק המועדף לנטילת סיכון, כאשר עיקר הסיכון להמלצה זו נובע מהתפתחויות שליליות בכלכלות אירופה ויפן. אנו ממליצים על משקל יתר משמעותי למניות חו"ל, לנוכח חולשת הביקושים המקומיים בישראל. במניות חו"ל אנו ממליצים על חשיפת שוק לארה"ב ולאירופה, חשיפת יתר לשווקים מתעוררים, וחשיפת חסר ליפן. התשואות לאורך העקומים המרכזיים בחו"ל נמוכות מאוד, וצפויות לעלות בהדרגה. זאת, כתלות בהמשך השיפור בכלכלה הגלובלית, בדגש על כלכלת ארה"ב.

אנו ממליצים על חשיפה לאג"ח ממשלת ישראל בחלקו השקלי במח"מ של כ-5 שנים, גם לנוכח הציפיות שסביבת הריבית תשאר נמוכה בחודשים הקרובים. התשואות האפסיות במח"מ הקצר, אינן כדאיות להשקעה. מנגד, רמת מחירים גבוהה מאוד בחלק הארוך של העקומים, מגדילה את הסיכון בהחזקת פלח זה. באפיק הממשלתי הצמוד ניתן להאריך את המח"מ, כאשר ציפיות האינפלציה הנמוכות מקטינות את הסיכון לעליית תשואות בתרחיש של עלייה בקצב האינפלציה.

המרווחים באפיק הקונצרני בישראל אינם גבוהים, אך מספקים תשואה עודפת באופן יחסי לסביבת הריביות הנמוכה. נתוני הכלכלה המקומית תומכים בהתרחבות נוספת של המרווחים, ואנו ממליצים על חשיפה נמוכה יחסית לאפיק, בדגש על דירוגים איכותיים (A+ ומעלה) והטווח הבינוני.

אנו ממליצים על החזקה מועטה של אג"ח קונצרני בחו"ל, תוך התרכזות בדירוגי ההשקעה הנמוכים, ומח"מ בינוני. פתיחת המרווחים באג"ח High Yield במח"מ קצר בארה"ב, מהווה להערכתנו הזדמנות טקטית לפרק זמן קצר, ברמת סיכון גבוהה. זאת, בעיקר על רקע רמת הריביות הנמוכה, ותוך ציפיה ששיעור הכשלים בפלח זה לא יגדל באופן משמעותי בחודשים הקרובים.

ביטוח משכנתא – לא מה שחשבתם

כולם יודעים כי ביטוח משכנתא הוא חובה. אבל יש לא מעט אנשים שלא מודעים לעובדה שזו לא רק חובה מצד הבנק שמחייב אתכם לעשות זאת. האמת שזו גם חובה שלכם – ככה פשוט תדעו שבכל מצב בעייתי – נזק בדירה, או חס וחלילה מוות של אחד מהמפרנסים, תשלומי המשכנתא יימשכו. זאת, מבלי להעיק על מי שהיו תלויים בנוטלי ההלוואה למחייתם. חברת הביטוח תעביר לגוף המלווה את סכום המשכנתא שנותר, מה שיפטור את שארי הבשר של נוטל המשכנתא שהלך לעולמו, מהמשך העמידה בתשלומי המשכנתא, או מכירת הנכס.

ביטוחים מאפשרים לנו לישון בשקט. אנחנו מוכנים לשלם סכום מסוים ולדעת שלא משנה מה יקרה, יש לנו ביטוח. ככה זה גם במשכנתא. אלא שביטוח משכנתא הוא לא אופציה שעומדת בפני מי שלוקח משכנתא – זו חובה! הבנקים מחייבים את נוטלי המשכנתאות לעשות ביטוח משכנתא. ככה הם מכוסים ומוגנים אם יקרה להם חס וחלילה משהו.  ביטוח המשכנתא כולל גם ביטוח מבנה, מה שמבטיח את בעל הנכס גם במקרה של נזק למבנה, בתנאים המפורטים בפוליסת ביטוח המשכנתא.

עם זאת, במידה ויש לכם משכנתא יש לכם אפשרות לבחור היכן לבטח, כלומר היכן לעשות ביטוח משכנתא. למרות שיכול להיות שימליצו לכם ולשותפים שלכם לרכישת הנכס לבצע את ביטוח המשכנתא במקום אחד, היחידים שעומד לשלם על הביטוח זה אתם. לכן, רק אתם מחליטים היכן לבצע אותו, וחשוב להבהיר – הביטוח של הבנקים הוא לרוב יקר! כאן תוכל לקרוא למה אם כבר יש לכם ביטוח דרך הבנק כדאי לעזוב (לרוב) את הביטוח הזה, ולמה מלכתחילה לא כדאי לעשות ביטוח דרך הבנק (דרך סוכנות ביטוח שעובדת עם הבנק).

מה חשוב שיהיה בביטוח המשכנתא

אם אתם עומדים לעשות ביטוח למשכנתא אתם למעשה מבטיחים בכך את הבית שלכם באמצעות ביטוח חיים. הביטוחים האלו נועדו להבטיח את הבנק המלווה. למה הכוונה? כאשר בעל נכס מבטח את המבנה, אזי אם קורה משהו למבנה, חברת הביטוח אחראית על הנזק, כך שבסופו של דבר אין נזק וסיכון לבנק (וגם לכם כמבטח). ביטוח החיים מבטיח שאם חס וחלילה יקרה לכם, כמפרנסים, משהו, אז חברת הביטוח תהיה אחראית להמשך התשלומים לבנק (תשלומי המשכנתא). כלומר זה ביטוח שאכן מבטיח את הבנק, אבל גם אתכם כלווים.

חשוב לבחון לא רק שהביטוח עומד בדרישות השונות של הבנק, אלא גם לבחון שהוא יכול להתאים לכם במקרה הצורך. הביטוח יכול וצריך לכלול שני מרכיבים עיקריים:

• ביטוח אישי (ביטוח חיים)

• ביטוח מבנה – ביטוח הכולל פיצוי בגין נזקים למנה.

חשוב לדעת – תחום ביטוח המשכנתאות תחרותי במיוחד, וכאן תוכלו לאתר את הביטוח המתאים והזול ביותר – להוזלה בביטוחים 

ביטוח המשכנתא מורכב משני ביטוחים – ביטוח חיים וביטוח מבנה

ביטוח אישי

ביטוח אישי מיוחד למקרה של נזק שלא יאפשר לכם לשלם את תשלומי המשכנתא. לרוב, מדובר על מקרים של חו"ח פטירה והבנק רוצה להבטיח שבמקרה כזה הלווה השני יוכל להמשיך לשלם את תשלומי המשכנתא. עם זאת, הביטוח האישי יכול להיות רחב יותר ולא להתייחס רק למקרים של פטירה. למשל במקרה של תאונה חמורה או מחלה על האדם להמשיך לשלם את המשכנתא והתשלומים השונים שברשותו. דאגה לביטוח משכנתא אשר מכסה גם פגיעות אישיות שונות יוכל לסייע במצבים שכאלה. לכן חשוב כי בעת הבירור כיצד יש לבטח את המשכנתא לעשות גם בדיקה כיצד אנו מבטחים את עצמנו ודואגים לכך שהעתיד שלנו יהיה בטוח יותר, גם במקרה של פגיעה אישית.

ביטוח מבנה

ביטוח המבנה מבטיח כי יהיה מבנה לשלם עליו את תשלומי המשכנתא. על כל אחד ואחת מאיתנו לדאוג לעצמם לקורת גג ולכן חשוב לבצע ביטוח מבנה, גם לאנשים אשר כבר סיימו לשלם את המשכנתא שלהם. הביטוח מיועד למצבים קיצוניים בהם המבנה עצמו נפגע עד ליסוד כמו למשל במקרה של חו"ח שריפה. כמובן שבמקרים של פגיעה יסודית במבנה, הבנק לא יכול להבטיח לעצמו את הנכס ולכן הוא מבקש לדאוג למרכיב ביטוח זה. עם זאת, במחשבה כיצד לבטח את המשכנתא, יש לקחת בחשבון נזקים שונים כמו גם נזקי צנרת, חשמל או כל פגיעה אחרת. כל הפגיעות הללו עלולות להיות אסון עבורנו ברגע שהן קורות ולכן מומלץ להרחיב את הביטוח שלנו ולהגן על הנכס הכי יקר בחיינו, הבית.

מדריך שלנו – איך רוכשים ביטוח משכנתא 

מחזור ביטוח משכנתא – אפשר לחסוך הרבה כסף

העלות הממוצעת של ביטוח משכנתא עומדת על כמה עשרות טובות של שקלים בחודש, ובגדול יכולה לנוע בטווח בין 50 שקלים ל-100 שקלים (וזה יכול להיות נמוך או גבוה יותר!) – מדובר בביטוח חיים וביטוח הנכס. הבנק רוצה בעצם להבטיח את עצמו במקרה שיקרה לו משהו ולא יהיה מי שיפרנס ומי שיחזיר את המשכנתא, ולכן הוא מחייב לעשות ביטוח חיים. כמו כן, הוא מחייב לעשות ביטוח על הנכס כדי לשמור על ערכו (רעידת אדמה, או כל נזק אחר) שכן הוא הבטוחה של הבנק.

ובכן, הסיבה הראשונה שבזכותה ביטוח החיים אמור להיות זול יותר (הפרמיה החודשית נמוכה יותר) היא שעברה תקופה מאז שרכשנו את הדירה ועשינו ביטוח, ומאז היקף החוב שלנו ככל הנראה פחת – זה לא מחייב, ערך המשכנתא בשלב הראשון עולה ורק לאחר מכן מתחיל לרדת, אבל בחלק גדול מהמשכנתאות הקיימות, ערך המשכנתא נמוך מהמשכנתא המקורית.

ביטוח חיים עושים בהתאם לערך המשכנתא ואם הוא ירד, אזי אתם אמורים לשלם בהתאמה סכום נמוך יותר. יש ביטוחים שמעדכנים את הסכום באופן אוטומטי, אבל הרוב משאירים את החוב כפי שהוא – בערך הגבוה.

אלא שבעוד הירידה בגובה המשכנתא עשויה להקטין את הפרמיה החודשית, הרי שעל פניו, ביטוח החיים מתייקר ככל שאנו מתבגרים ולכן נראה שההצעות שנקבל בחידוש יהיו גבוהות יותר, ולא בטוח שתהיה כדאיות כלכלית למחזר אותו. הגיל פרופורציונאלי לפרמיה הביטוחית, אך מסתבר שהפרמיות בשנים הראשונות לביטוח נמוכות במיוחד ולאחר מכן עולות משמעותית.

כלומר, בשנים הראשונות קיבלתם הנחה וזה יכול להיות במקרים מסוימים אפילו עד 75% מהתשלום החודשי, אבל אחרי כמה שנים, לרוב שנתיים, הפרמיה עולה. ואז, אם תעברו לחברה אחרת, אולי הפרמיה הכוללת אמורה לעלות, אבל מנגד, תקבלו הנחה ותגיעו למצב שהתשלום החודשי יהיה נמוך יותר ממה שאתם משלמים עכשיו.

המרכיב השני של הביטוח הוא ביטוח נכס. גם כאן יש הנחה משמעותית בשנים הראשונות, ולכן חשוב לבדוק אם מעבר יסב לכם חיסכון, רק שהעלות של ביטוח הנכס מלכתחילה נמוכה. מעבר לכך ביטוח הנכס הוא עד לתקרה של ההלוואה וכמובן שככל שההלוואה נמוכה יותר כך הביטוח יהיה נמוך יותר.

כן, עכשיו השרים הנכבדים מדברים איתנו על חוק שכירות הוגנת – הם רוצים להגן על השוכרים, הם רוצים מחירי שכירות סבירים, אבל האמת שהם פשוט רוצים כותרות בעיתונים, הם רוצים להראות שהם כאילו עובדים בשביל הציבור, בפועל – שכירות זה עניין של ביקוש והיצע, אין כאן מקום לרגולציה, אין כאן מקום למגבלות – יש כאן שוק חופשי שהוא בכלל תולדה של שוק ראשוני – שוק הדירות – אם מחירי הדירות יהיו גבוהים גם השכירות שנגזרת מתשואה על הדירות תהיה גבוה, אם מחירי הדירות יירדו בהתאמה צפוי שמחירי השכירות יירדו. אז מה זאת ההגבלה הזו, מה זאת שכירות הוגנת? יש שוק, תטפלו בשוק! תגרמו לכך שיהיה היצע של דירות! תדאגו לכך שיהיו ירידות מחירים בשוק! תדאגו שהריבית לא תהיה אפסית!  תפסיקו לבלב לנו במוח, ותפסיקו למכור לנו לוקשים – כן, מר לפיד, במיוחד אתה!

שר האוצר, יאיר לפיד, ושרת המשפטים, ציפי לבני, קיימו היום אירוע בו הציגו את תזכיר החוק למען שכירות הוגנת. מדובר בהצעת חוק אותה יזם שר האוצר ואשר קודמה דרך קבינט הדיור בראשותו. האירוע התקיים בהשתתפותם של ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, ראש עיריית רמת גן, ישראל זינגר, ראש עיריית חדרה, צביקה גנדלמן, יו"ר התאחדות הסטודנטים, גלעד ארדיטי ונציגי הצעירים בתל אביב. מטרתו של החוק הינה שיפור המסגרת החוקית הקיימת בעניין הסדרת יחסי משכיר-שוכר של דירת מגורים ויצירת מסגרת חוקית מתאימה להבטחת הגינות, סבירות והגדלת הוודאות ביחסים המשפטיים בין הצדדים. 27% מתושבי ישראל גרים בשכירות ובקרב הצעירים בגילאי 30-39 חלה עלייה מ-25% בשנת 1997 ל-37% בשנת 2012. שיעור שוכרים גבוה מהממוצע ניתן למצוא בכל הערים הגדולות (תל אביב-יפו 46.4%, רמת גן 37.7%, ירושלים 31%, ב"ש 36%, חיפה 33%) ואף ביישובים בפריפריה הסמוכים למוסדות השכלה גבוהה.

החוק מורכב משלושה חלקים, הראשון מטפל בהגדרת יחסי שוכר משכיר וכולל את נושא הערבויות, תיקון פגמים בנכס המושכר ומסדיר את הנושא של ביטוח דירה, כך שהמשכיר לא יהיה רשאי לדרוש מהשוכר לשלם את דמי הביטוח. החלק השני מתאר את הגדרתה של דירה ראויה להשכרה לצורך הבטחת רמת איכות מינימלית לדירות. החוק קובע כי יגובשו תנאים מינימאליים לדירה הראויה למגורים הכוללים רכיבים בסיסיים הנוגעים לגישה חופשית לדירה, מערכת לאספקת מי שתיה ומים חמים, קיומם של מערכת חשמל ותאורה, של פתחי אוורור, ועוד.

החלק השלישי בחוק נועד לצורך הגברת הוודאות והיציבות לשוכר והוא כולל איסור על העלאת שכר הדירה משנה לשנה, למשך 3 שנים, ביותר מ-2%. יודגש כי מחיר השכירות הבסיסי יקבע באופן חופשי בין שוכר למשכיר והמשכיר רשאי יהיה להשכיר את הדירה לשנה ואז להחליף שוכר, אך מחיר השכירות לשוכר החדש לא יעלה ביותר מ-2%. על מנת שהשוכר יוכל לדעת מה היה המחיר בנכס יחויב המשכיר להציג בפניו את חוזה השכירות עם הדייר הקודם ולצרפו לחוזה החדש. הפרת חובת אי העלאת שכר הדירה תגרור פיצוי ללא הוכחת נזק. תחולת החוק תהיה על חוזים חדשים שנכרתו מה- 1.1.15, ועד ל- 1.1.20.

כמו כן, החוק יקבע כי יוקם מרשם שכירויות ברשויות מקומיות באופן וולונטרי לטובת הקלה על יישום החוק. כל רשות מקומית תחליט, על פי הצרכים והיכולות שלה האם להקים מרשם שכירויות בתחומה. כל רשות תיעזר בתשתית הקיימת אצלה לאור העובדה שברשויות רבות נשמרים חוזים לצרכים אחרים כגון: ארנונה, אזורי רישום, תווי חניה, ועוד. בשלב זה ישנן הסכמות בין משרדי האוצר והמשפטים על הקמת המאגר אולם דבר החקיקה עדיין נמצא בשלבי נוסח ולכן הכוונה להקמת המאגר מעוגנת בדברי ההסבר בלבד.

החוק מבקש להמשיך ולקיים את הגמישות של שוק השכירות למגורים במקומות המתאימים מתוך הכרה בהיקפם הגדול של חוזי השכירות למגורים ובהטרוגניות של שוק זה מבחינת אופי השוכרים והמשכירים, מגוון הדירות העומדות לשכירות והביקוש המשתנה בין אזורי שכירות שונים בארץ.

שר האוצר, יאיר לפיד: "הצעת חוק "שכירות הוגנת" תייצר יציבות והגינות בשוק השכירות. בעזרתה נוכל לספק לשוכרי הדירות ודאות לגבי מחיר הדירה שלהם לתקופה ארוכה יותר משנה, נוכל לוודא שהדירות המושכרות ראויות למגורים. נתמרץ הקמת מרשם שכירויות – שיכיל מאגר של חוזי שכירות. נבטיח שבעל הדירה לא יוכל לבוא בדרישות בלתי סבירות לשוכרים רק כי הוא יכול. רק כי הוא בטוח שאם הם לא יסכימו, יש כבר 5 שוכרים שמחכים בתור".

שרת המשפטים, ציפי לבני: "מעתה לבעל דירה לא תהיה בעלות על המשכיר. הזמן לשינוי החשוב הזה הגיע. מעכשיו לא יהיה מספיק לשאול אם המטבח נאה כמו בסיפור הילדים דירה להשכיר, אלא יהיו חובות למטבח תקין, לשירותים ראויים ולשטח סביר של דירה למגורים. בעל הדירה לא יוכל יותר לקבל בעלות על המשכיר״.

ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי: ״כשפרצה בתל אביב-יפו מחאת האוהלים אמרתי שאני אירתם ואסייע לכל יוזמה לשינוי החוקים שמשקפים מדיניות של שוק חופשי פרוץ המעדיף את מי שכבר יש לו רכוש כי אני – כסוציאל דמוקרט – סבור שלמדינה יש אחריות ומחויבות לדאוג לקורת גג, לחינוך ובריאות לכל תושב. אני שמח שהממשלה הרימה את הכפפה ולקחה על עצמה להוביל את השינוי בנושא החשוב הזה המשפיע על חייהם של כ-2 מיליון ישראלים ומעיק במיוחד על הצעירים ביניהם״.

כלכלני לאומי מפרסמים הבוקר סקירת מאקרו, ובה הם מעריכים כי האינפלציה צפויה להגיע לתחום יעד יציבות המחירים לקראת סוף 2015. לאומי מציינים כי מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר עלה בשיעור של 0.3% לעומת החודש הקודם, כאשר במרבית הסעיפים המרכזיים במדד נרשמו עליות מחירים. בסך הכל, ב-12 החודשים האחרונים ירד המדד בשיעור של 0.3%, בדומה לחודש הקודם.

ע"פ כלכלני לאומי, ירידת המחירים בשנה האחרונה נבעה ממספר גורמים עיקריים, ביניהם ההאטה בביקושים במשק, התגברות התחרות ברשתות השיווק בעיקר בשוק המזון והאופנה, ירידה בשירותי התקשורת, ירידה במחירי מוצרי האנרגיה, וההאטה בקצב עליית מחירי שכר הדירה (בעיקר של חוזי שכירות מתחדשים). בנטרול סעיף הדיור, המדד היה יורד בשיעור משמעותי יותר של 1.1%.

בלאומי מעריכים כי שיעור השינוי השנתי של המדד צפוי להיות שלילי בחודשים הקרובים, לעלות אל מעל לנקודת האפס ברביע הראשון של השנה הבאה ולשוב לטווח יעד יציבות המחירים לקראת סוף 2015.

עוד נושאים שעלו השבוע:

• הפעילות הכלכלית במשק ירדה ברביע השלישי של השנה עקב "צוק איתן" אך השימושים במקורות עלו. מה יהיו ההתפתחויות בהמשך השנה וב-2015?

• יצוא הסחורות עלה בחודש אוקטובר. היצוא צפוי להמשיך לגדול בטווח הקצר עקב פיחות השקל והגידול בביקושים מארה"ב.

• ירידה בפעילות היבוא בחודשיים האחרונים. הגירעון המסחרי ירד במעט.

קבוצת ישראכרט, המאגדת תחת קורת גג ניהולית ותפעולית משותפת את חברות ישראכרט בע"מ ופועלים אקספרס בע"מ, פרסמה היום את הדו"חות הכספיים ליום 30 בספטמבר 2014. על פי דו"ח הקבוצה, מחזור העסקאות בתשעת החודשים של 2014 הגיע ל- 87.1 מיליארד ש"ח בהשוואה ל- 82.5 מיליארד ש"ח אשתקד, גידול בשיעור של כ- 6%. מחזור העסקאות של לקוחות הקבוצה ברבעון השלישי, הגיע ל- 30.3 מיליארד ש"ח בהשוואה ל- 29.1 מיליארד ש"ח אשתקד, גידול בשיעור של 4%.

הרווח בתשעת החודשים של 2014, ללא מכירת מניות MC הגיע ל- 239 מיליון ש"ח בהשוואה ל- 228 מיליון ש"ח, גידול של 5%. הרווח הנקי בתשעת החודשים של 2014, הכולל רווח ממכירת מניות MC בסך 9 מיליון ש"ח (2013- 29 מיליון ש"ח), הגיע ל- 248 מיליון ש"ח בהשוואה ל- 257 מיליון ש"ח אשתקד, קיטון של 4%. הרווח הנקי ברבעון השלישי ללא מכירת מניות MC, הגיע ל- 77 מיליון ש"ח בהשוואה ל- 79 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של 3%. הרווח הנקי ברבעון השלישי של 2014 כולל רווח ממניות MC הגיע ל- 77 מיליון ש"ח (ברבעון השלישי השנה לא היתה מכירת מניות) בהשוואה ל- 90 מיליון ש"ח,קיטון של 14%.

ההכנסות בתשעת החודשים של 2014, ללא מכירת מניות MC, הגיעו ל- 1,388 מיליון ש"ח בהשוואה ל- 1,300 מיליון ש"ח, גידול של 7%. ההכנסות בתשעת החודשים של 2014, אשר כוללות הכנסות ממכירת מניותMC בסך 12 מיליון ש"ח (2013- 37 מיליון ש"ח), הגיעו ל- 1,400 מיליון ש"ח, בהשוואה ל- 1,337 מיליון ש"ח, גידול של 5%.

ההכנסות ברבעון השלישי ללא הכנסות ממכירת מניות MC, הגיעו ל-471 מיליון ש"ח בהשוואה ל- 449 מיליון ש"ח אשתקד, גידול בשיעור של 5%. ההכנסות ברבעון השלישי כולל הכנסות ממכירת מניותMC הגיעו ל- 471 מיליון ש"ח בהשוואה ל- 463 מיליון ש"ח, גידול של 2%.

דב קוטלר, מנכ"ל קבוצת ישראכרט, אמר היום בהתייחס לתוצאות הכספיות : "הקבוצה המשיכה לחזק את בסיס ההון שלה, ולשמור על מבנה הון איתן ויציב במטרה לעמוד ביעדים שנקבעו בעניין זה. יחס ההון הכולל לרכיבי סיכון של חברת ישראכרט, הגיע לשיעור 19.4% ". קוטלר הוסיף: "תוצאות הרבעון השלישי מושפעות בעיקר משני אירועים מהותיים: מבצע צוק איתן הביא לקיטון בשיעור הצמיחה בצריכת כרטיסי אשראי בחודשים יולי ואוגוסט שקוזז בחלקו בעלייה בחודש ספטמבר עם תום המבצע. במקביל, גיוס מואץ ומוצלח של מועדון רמי לוי אשר הגיע לכ- 90 אלפי כרטיסים מהווה הוכחה לשיתוף פעולה פורה ומוצלח. אנו שמחים להודיע כי ברבעון השלישי הארכנו את ההסכמים עם מועדון חבר ומועדון לייף סטייל. החברה משקיעה בדיגיטציה וכמות המשתמשים באפיק זה גדל בהתמדה , דבר המביא לשיפור השירות אותו מעניקה החברה. התוצאות המשופרות לאורך זמן הושגו הודות למאמץ משולב של עובדי החברה, ועל כך תודתי להם."