בנק ישראל מפרסם הבוקר, כי סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן, שמתבסס על מחירי שכר הדירה, עלה באוגוסט ב-0.5%. ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט עלה סעיף זה ב-2.0%, לעומת 2.2% בחודש הקודם. במחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, נרשמה ביוני-יולי עלייה של 0.3%. ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי עלו המחירים ב-6.8%, לעומת 7.7% ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני. במספר הדירות החדשות שנבנו ביוזמה פרטית ונותרו למכירה נרשמה בחודש יולי עלייה של 2.1% בהשוואה לחודש הקודם. במחצית הראשונה של 2014 חלה ירידה של 10.8% בהתחלות הבנייה יחסית למחצית המקבילה בשנה שעברה. לאחר שמספר העסקאות ירד ברבעון השני, אינדיקטורים ראשוניים מצביעים על כך שהוא הוסיף לרדת ביולי.

בנק ישראל מדווח כי הנתונים שנוספו החודש לגבי הפעילות הריאלית ביססו את ההערכה שהפעילות התמתנה ברבעון השני, ואינדיקטורים חודשיים מצביעים על התמתנות נוספת ברבעון השלישי, בין השאר על רקע מבצע "צוק איתן". באומדן השני לנתוני החשבונאות הלאומית לרבעון השני עודכן כלפי מטה הנתון של צמיחת התוצר, מ-1.7% ל-1.5%, בעיקר כתוצאה מהתכווצות של 12.2% ביצוא הסחורות.

העודף בחשבון השוטף הצטמצם ברבעון השני ל-2.2 מיליארדי דולרים (לעומת 3.6 מיליארדים ברבעון הראשון), בעיקר כתוצאה מהגידול בגירעון בחשבון הסחורות, שקוזז בחלקו על ידי גידול בעודף בחשבון השירותים. נתונים ראשוניים מסקר החברות לרבעון השלישי מלמדים כי מאזן הנטו הוסיף לרדת, והירידה מקיפה את רוב הענפים. ביצוא הסחורות חלה באוגוסט ירידה של 7.5%, ומסתמנת בו מגמת ירידה לעומת הרבעון השני. ביצוא השירותים נרשמה ברבעון השני יציבות ביחס לרבעון הראשון. יבוא הסחורות  עלה באוגוסט ב-1%, וביולי-אוגוסט מסתמנת בו יציבות לעומת הרבעון השני. ביולי-אוגוסט נרשמה ירידה חדה של 35.5% במספר כניסות התיירים ביחס לרביע השני. המדד המשולב למצב המשק נותר באוגוסט ללא שינוי, והוא הושפע לרעה בעיקר מהירידות במדדי יצוא הסחורות והשירותים (כולל התיירות) לאוגוסט, וכן מהירידות במדד הפדיון של ענף המסחר ובמדד הייצור התעשייתי ליולי. הרכישות בכרטיסי אשראי ירדו ביולי ב-5.6%. גם החודש לא ניכרת ירידה במדדי אמון הצרכנים השונים למרות הלחימה בדרום. מדד מנהלי הרכש הוסיף לרדת החודש והגיע לרמה של 42.6 נק' בלבד. מדד האקלים, המבוסס על סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס, נערך בעיצומו של מבצע "צוק איתן", והוא מבטא קצב צמיחה נמוך, של 0.13%, לאחר שבחודשים האחרונים הוא ביטא קצב של 0.19% עד 0.28%.

עוד מציין בנק ישראל, כי סקר כוח האדם לחודש אוגוסט מצביע על כך שבקרב גילי העבודה העיקריים (64-25) חלה עלייה קלה בשיעורי ההשתתפות (79.3% לעומת 79.1% ביולי) ושיעור התעסוקה נותר ללא שינוי (75.1%). מתחילת השנה מסתמנת יציבות באינדיקטורים אלו. שיעור האבטלה בגילים אלו עלה באוגוסט (5.2% לעומת 5.0% ביולי), ושיעור האבטלה הכללי עלה בשיעור דומה, ל-6.4%. במספר משרות השכיר לא נרשם גידול מתחילת השנה, אך במגזר העסקי נרשמה ירידה קלה. לעומת אלו, אינדיקטורים אחרים מצביעים על המשך היציבות בשוק העבודה: תקבולי מס הבריאות, המהווים אינדיקציה לסך תשלומי השכר במשק, היו גבוהים (נומינלית) ביולי-אוגוסט ב-4.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו ברבעון השני ב-0.72% וב-0.66%, בהתאמה, יחסית לרבעון הראשון (נתונים מנוכי עונתיות). במספר התביעות לתשלום דמי אבטלה ובשיעור המשרות הפנויות לא ניכר שינוי משמעותי מאז סוף 2013.

מדד המחירים לצרכן ירד באוגוסט ב-0.1%, בניגוד לתחזיות החזאים, שצפו בממוצע עלייה של 0.2%. עליות משמעותיות נרשמו בסעיף הפירות והירקות, בסעיף הדיור, ובסעיף התרבות ובידור; ירידות משמעותיות נרשמו בסעיף ההלבשה וההנעלה ובסעיף התחבורה והתקשורת. ב-12 החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה אפסית, לעומת אינפלציה של 0.3% ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי. הרכיבים המייצגים את המוצרים הסחירים במדד ירדו ב-12 החודשים האחרונים ב-2.0%; מנגד, בקצב עלייתם של מחירי המוצרים הבלתי סחירים נרשמה עלייה קלה: הם עלו ב-1.2%, לעומת 1.1% בחודש הקודם.

עוד מצוין בדוח בנק ישראל, כי הציפיות משוק ההון (מנוכות עונתיות) לאינפלציה לשנה הקרובה נותרו החודש ברמה של 1.1%, סמוך לגבול התחתון של יעד האינפלציה, והציפיות לשנתיים ירדו קלות, לרמה של 1.3%. תחזיות החזאים ל-12 המדדים הקרובים נותרו ברמה של 1.1%. בציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים ל-12 המדדים הבאים נמשכה ירידה, מ-0.8% בחודש הקודם ל-0.7% החודש. הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים המשיכו לרדת החודש, בכ-6 נ.ב בממוצע, בהמשך לירידה המתמשכת שנראית בהן מאז פרסום מדד אפריל. לאחר שהפחתתה של ריבית בנק ישראל בחודש הקודם הפתיעה את השווקים, לא צפויה הפחתה נוספת בריבית בחודשים הקרובים, הן על פי החזאים והן על פי המידע העולה מעקומי המק"מ והתלבור.

מעודכן ל-10/2021

אולי זה יישמע לכם מוזר, אבל, בבנקים רבים, הריבית משכנתא בסוף השנה נמוכה יותר מהריבית במהלך השנה. כן, יש "משכנתא במחירי סוף עונה" וכדאי לכם לנצל את המידע החשוב (והרגיש) הזה!

מחשבון משכנתא

משכנתא זולה בסוף שנה נובעת מכמה סיבות. ראשית, בזכות היעדים של הבנקים. בין הבנקים השונים וגם בתוך הבנקים עצמם יש תחרות. יועצי המשכנתאות בסניפים צריכים להגיע ליעדים מסוימים; הסניפים עצמם צריכים להגיע ליעדים מסוימים, ובמקרים רבים היעדים האלו מאתגרים. זה לא פשוט למכור משכנתאות, התחרות גדולה, וזה קשה שבעתיים בתקופות של קיפאון בשוק הדירות. הצורך הזה לעמוד ביעדים גורם לסניפים להציע משכנתאות בריבית מפתה יותר במטרה להגדיל את היקף המשכנתאות שלהם, במטרה להגדיל את הנתח של הסניף במשכנתאות של הבנק, ובכלל במטרה להגדיל את החלק של הבנק במערכת הבנקאית כולה.

התחרות בין הבנקים מתבטאת בעיקר בסוף שנה, על רקע הצורך להגיע ליעדים והרצון לשפר את תוצאות הסניפים והבנק לקראת פרסום הדוחות הכספיים. חשוב להזכיר שעמידה ביעדים משמעותה בונוסים, בעיקר לבכירים, אבל זה מחלחל גם למטה, למנהלי סניפים ולעובדים בסניפים.

מעבר לכך, בסוף השנה הבנקים עובדים על כמויות גדולות יותר של משכנתאות (ומחזורי משכנתאות) כך שהנחה בריבית מעין מתבטלת ביחס לכמות הגדולה. זה עובד כך – הקבלנים משיקים מבצעים רבים לקראת סוף השנה. גם הם רוצים ליפות את התוצאות השנתיות שלהם, והדרך היא, בין היתר, להגביר את המכירות. ואז כמות העסקאות גדלה וכמות המשכנתאות שנלקחות גדלה. ברגע שעש יותר עסקאות התמרון של הבנקים גדול יותר, הם יכולים לתת יותר הנחות כי הרווח שלהם (הרווח האבסולוטי) גדול יותר. במילים פשוטות – יש יותר משכנתאות כשבכל משכנתא יש פחות רווח, אבל בסה"כ הרווח גדול יותר. הבנקים נלחמים על כל עסקה בין היתר כדי להגדיל את נתח השוק שלהם.

כאן, במחשבון המשכנתא, תוכלו לחשב את ההחזר שלכם בהינתן תקופת ההלוואה, הריבית וסכום ההלוואה. המחשבון דינמי ומודולרי – תוכלו לשנות את המשתנים ולקבל בהתאמה את ההחזר הרצוי/ המתאים לכם.

היקף תעשיית קרנות הנאמנות גדל בחודש ספטמבר 2014 ב-2 מיליארד שקל והגיע ל-270 מיליארד שקל. כך עולה מבדיקה של אתר מהון להון.  מתחילת השנה עלו נכסי קרנות הנאמנות ב-40 מיליארד שקל!

הקטגוריה הגדולה ביותר היא אג"ח בארץ כללי עם 71.1 מיליארד שקל; קטגוריות בולטות נוספות – קרנות כספיות בהיקף של כ-58 מיליארד שקל;  אג"ח בארץ מדינה בהיקף 47 מיליארד שקל; אג"ח בארץ שקליות עם 31.3 מיליארד שקל.

קרנות נאמנות הן עדיין המכשיר הפופולארי להשקעה בטווח קצר ובינוני, אם כי, בשנים האחרונות, הפער  בין הקרנות לבין תעודות הסל הולך ומצטמצם.  קרנות נאמנות הן הן מכשיר שבו המשקיע מפקיד כסף, ומנהל הקרן פועל באופן שוטף כדי להשיא את התשואה, כאשר הבנצ'מרק/ מדד הייחוס של מנהל הקרן הוא מדד הקטגוריה – לדוגמה, אם מדובר בקרן נאמנות בתחום תל אביבי 100 (כלומר, היא משקיעה במניות ת"א 100), אזי מדד הייחוס של מנהל הקרן הוא מדד ת"א 100.  עם זאת, בשנים האחרונות,  מעבר לניהול אקטיבי בקרנות הנאמנות, צצו קרנות עוקבות, קרנות מחקות,  שבדומה לתעודות הסל שעוקבות אחרי המדדים, גם הן עוקבות אחרי המדדים – מדובר בקרנות שחלקם בתעשייה הולך וגדל, אך עדיין רוב התעשייה היא בניהול אקטיבי.

זהבה גלאון יו"ר מרצ הגיבה בססטוס בפייסבוק לתוכנית מע"מ אפס של שר האוצר יאיר לפיד ולתגובתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו  שאמר , בראיון לערוץ 2 – "אני לא מתלהב מתוכנית מע"מ אפס, אבל זו תוכנית ששר האוצר רוצה לקדם ולכן הסכמתי".

גלאון מוצאת במשפט הזה (ובצדק) חוסר תמיכה מוחלט וחוסר מנהיגות – "במשפט אחד בראיון לערוץ 2, הצליח נתניהו לתמצת את כל מה שרע ואנטי-מנהיגותי בכהונה שלו כראש ממשלה. הוא יודע שהתוכנית המופרכת של לפיד היא שגיאה חמורה שתעלה מיליארדים, ולא תקרב אף ישראלי לדירה. הוא יודע שאזרחי המדינה שאותה הוא מנהל יידפקו מהצעד הזה. ובכל זאת הוא מעדיף להוציא אותו לפועל בתקווה שהוא יוביל למפלתו הפוליטית של לפיד – ועוד מיתמם כאילו שאין לו מילה מול שר האוצר הכי מתקפל ומתכופף שהיה פה.

"וזה מגיע מראש ממשלה שרק לפני כמה חודשים התחייב (שוב) לפעול להורדת מחירי הדיור. בפועל יש לנו במשרד ראש הממשלה אדם ציני וחסר בושה, שטובת אזרחי המדינה פשוט לא רלוונטית עבורו. רוצים דיור במחירים שפויים? לכו חפשו במדינה אחרת, כי פה נתניהו ולפיד עסוקים בקרבות פוליטיים על הגב שלכם.

"מע"מ אפס הוא בכיה לדורות, חוק אווילי וחסר היגיון שכל מטרתו היא להעמיד פנים שהממשלה הזאת מטפלת במשבר הדיור בזמן שהיא עסוקה בכל דבר חוץ מזה. פתרונות רציניים למשבר הזה יש בשפע. מה שחסר לנו זו הנהגה שמסוגלת להתעניין במשהו שלא קשור להישרדות הפוליטית שלה".

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת שר הכלכלה, נפתלי בנט ושר האוצר, יאיר לפיד, לתיקון חוק האנג'לים מתוך מטרה לעודד ההשקעות בחברות היי-טק צעירות. מדובר בצעד משמעותי של הממשלה שנועד להגדיל את היקף ההון הזמין להשקעה בחברות הזנק. תיקון החוק אושר במסגרת התכנית הכלכלית לשנת 2015 כחלק ממנועי הצמיחה של המשק.

במטרה לשמר את היתרון היחסי של מדינת ישראל בתחום התעשיות עתירות הידע, החליטה הממשלה על מתן תמריצי מס שיסייעו לחברות צעירות לפתח רעיונות חדשניים עד לכדי ביסוסן כחברות גדולות במשק. חברות צעירות רבות המצויות בשלב הראשוני של מחקר ופיתוח (seed) זקוקות למימון בכדי להתפתח. ממשלת ישראל מכירה בצורך לעודד השקעות בחברות צעירות, על מנת שהמשק הישראלי יוכל להמשיך ולקיים פעילות יזמית וחדשנית.

במסגרת החוק יקבלו משקיעים שישקיעו בחברות חדשניות, אשר אושרו על ידי לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה כ"חברות מטרה", הטבת מס משמעותית, כאשר יוכלו להפחית מהכנסותיהם החייבות במס את הסכומים שהושקעו  בחברות הזנק צעירות.  במסגרת התיקון צפוי להתווסף מסלול חדש לקבלת ההטבות לצד הארכת תוקפו של המסלול הקיים כיום בחוק. המסלול החדש יגביר את האטרקטיביות של ההשקעות בחברות הזנק צעירות בקרב משקיעים על ידי יצירת וודאות למשקיע כך שיידע על זכאותו להטבות בעת ביצוע ההשקעה. התיקון צפוי גם להפחית בצורה ניכרת את הסרבול הביורוקרטי שחל על חברה המבקשת כיום לקבל השקעות מוטבות.

שר האוצר, יאיר לפיד: "תעשיית ההיי-טק מהווה מנוע צמיחה אסטרטגי למשק ולכלכלה הישראלית. באמצעות החוק נעודד משקיעים להשקיע בחברות הצעירות, שהן הגלגלים המניעים את עתיד תעשיית ההיי-טק הישראלית, ומדינת ישראל תמשיך להיות מהמדינות המובילות בעולם בתחום החדשנות״.

תעשיית קרנות הנאמנות מסכמת את ספטמבר עם גיוסים של כ-5 מיליארד ₪ בקרנות המסורתיות. מנגד, נרשמו פדיונות כבדים של כ-2.8 מיליארד ₪ בקרנות הכספיות. קרנות אג"ח מדינה וקרנות אג"ח כללי רשמו החודש גיוסים של כ-4.3 מיליארד ₪ המהווים כ-85% מכלל הגיוסים בקרנות המסורתיות- זינוק של יותר מ-50% בקצב הגיוסים לעומת החודש הקודם.

למרות הביצועים העודפים של מדדי המניות בישראל על פני מדדי המניות בארה"ב בחודש ספטמבר, קרנות מניות בחו"ל רשמו גיוסים של כ-530 מיליון ₪- פי 6 מהגיוסים שנרשמו בקרנות מניות בישראל.

עלייה קלה בקצב הגיוסים בקרנות המחקות, זאת לאחר גיוסים של כ-1.1 מיליארד ₪ בספטמבר, בהובלת קרנות מחקות על מדד אגרות החוב הממשלתיות (310 מיליון ₪) וקרנות מחקות על מדדי המניות בארץ ובחו"ל (290 מיליון ₪).

חודש ספטמבר התאפיין במגמה מעורבת. מחד, עליות במדדי המניות וקביעת שיא חדש למדד המעו"ף, ומנגד, מימושים באגרות החוב הקונצרניות ועצירה במגמת העליות של אג"ח ממשלתיות . הקרנות המסורתיות רשמו החודש גיוסים של יותר מ-5 מיליארד ₪- החודש הטוב ביותר מאז מאי השנה. הגיוסים התרכזו בעיקר בקרנות אג"ח כללי וקרנות אג"ח מדינה, כאשר הפדיונות התרכזו בעיקר בקרנות הכספיות ובקרנות אג"ח קונצרני. כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.

קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית1, קרנות 10/90 וכו', גייסו החודש כ-2.5 מיליארד ₪- פי 2.5 ביחס לחודש הקודם. מתחילת השנה הגיוסים בקרנות אג"ח כללי מסתכמים בכ-19 מיליארד ₪.

אגרות החוב הקונצרניות רשמו החודש ירידות שערים- מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו ירידה של עד כ-0.4%. בהמשך לתשואות השליליות החודש ולמגמה השלילית ברבעון ה-3, קרנות אג"ח קונצרני רשמו החודש פדיונות עתק של כ-530 מיליון ₪ – ירידה קלה בקצב הפדיונות לעומת החודש הקודם. מתחילת השנה סך הפדיונות בקרנות אג"ח קונצרני מסתכמים לכ-1.3 מיליארד ₪.

חודש של עליות עם שיא חדש למדד המעו"ף: מדד ת"א 25 זינק החודש ב-3.5% ומדד ת"א 100 עלה ב-2.5%. מנגד ת"א 75 הניב למשקיעים תשואה שלילית של 0.8%. הקרנות המנייתיות1 סיכמו את חודש ספטמבר עם גיוסים של כ-620 מיליון ₪- לעומת גיוסים של כ-50 מיליון ₪ באוגוסט. גם החודש המשקיעים המשיכו להסיט כספים לקרנות מניות חו"ל שגייסו החודש כ-530 מיליון ₪. לעומתן, קרנות מניות בישראל וגמישות סיכמו את החודש עם גיוס של כ-90 מיליון ₪. מתחילת השנה סך הגיוסים בקרנות המנייתיות1 מסתכמים לכ-3.6 מיליארד ₪.

אגרות החוב הממשלתיות נסחרו החודש ביציבות: מדד ממשלתי כללי נותר ללא שינוי, מדד ממשלתי שקלי עלה ב-0.3% ומנגד, נרשמה ירידה של 0.2% במדד ממשלתי צמוד. קרנות אג"ח מדינה גייסו החודש כ-1.8 מיליארד ₪- עלייה קלה בקצב הגיוסים לעומת החודש הקודם. מתחילת השנה סך הגיוסים בקרנות הממשלתיות עומד על יותר מ-13.7 מיליארד ₪.

חודש של פדיונות באפיק השקלי – הקרנות הכספיות איבדו החודש כ-2.8 מיליארד ₪- הפדיון הגבוה ביותר מאז מרץ 2009. מתחילת השנה סך הפדיונות בקרנות הכספיות עומד על כ-3.5 מיליארד ש"ח. למרות זאת, הקרנות השקליות ממשיכות במגמת הגיוסים, אם כי בקצב נמוך משמעותית לעומת החודש הקודם. זאת, לאחר גיוס מזערי של כ-20 מיליון ₪ בסיכום חודשי ופדיון של כ-760 מיליון ₪ מתחילת השנה.

נמשכת ומתחזקת מגמת הגיוסים לקרנות אג"ח חו"ל אשר רשמו החודש גיוסים של כ-610 מיליון ₪- החודש החזק ביותר מאז מרץ 2006. מתחילת השנה הגיוסים בקרנות אג"ח חו"ל מסתכמים בכ-1.5 מיליארד ₪.

תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-30.09.14 כ-270.3 מיליארד שקל, הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-212.3 מיליארד שקל והקרנות הכספיות שמנהלות כ-58 מיליארד ₪.

מבדיקת איגוד לשכות המסחר עולה כי הציבור הרחב והמגזר העסקי עלולים לשלם בשנת 2015 כ-183 מיליון ש"ח תוספת חריגה לארנונה, במידה ושרי הפנים והאוצר יאשרו את הבקשות של הרשויות המקומיות להעלאת ארנונה. זאת למרות שבשנה הבאה תעמוד הארנונה הארצית על שיא של 21.4 מיליארד ש"ח בעקבות תוספת ההעלאה הקבועה בחוק שתעמוד בשנה הבאה על תוספת של 0.75%.

אישורי ההעלאות החריגות נעשות ללא כל פיקוח ציבורי וללא שקיפות, ונראה כי למשרד הפנים אינטרס להסתיר את הנתונים. למרות שכבר החלו לדון בבקשות להעלאות חריגות לשנת 2015, מזה חודשיים ממתין איגוד לשכות המסחר לקבלת המידע למי נתן המשרד אישורים להעלאות חריגות לשנת 2014, אך ללא הצלחה. באיגוד אומרים כי התנהלות כזו של משרד ממשלתי היא שערורייתית ומהווה זילות בכספי המסים.

על פי הנוסחה הקבועה בחוק הארנונה מתעדכנת מדי שנה. מחצית מההתייקרות נובעת משיעור עליית המדד ומחצית מההתייקרות נובעת ממדד השכר במגזר הציבורי. מבדיקת איגוד לשכות המסחר עולה כי למרות שבשנה הבאה תעמוד הארנונה על שיא של 21.4 מיליארד ש"ח, מעל ל-120 רשויות מקומיות הגישו למשרד הפנים  בקשות לגביית ארנונה חריגה לשנת 2015, בשיעורים שבין 3-10 אחוזים בסכום המצטבר לכ-183 מיליוני ש"ח. עוד עולה מהבדיקה כי 27 רשויות לא הסתפקו בבקשות להעלאה חריגה שהגישו בשנת 2014 והגישו בקשות שכאלה גם לקראת שנת 2015. בין הרשויות שהגישו בקשות מדי שנה, בשנתיים האחרונות נמצאות עיריות תל אביב (שחזרה בה מהבקשה בעקבות מבצע צוק איתן), חיפה, באר שבע, חולון, טבריה וכפר סבא (הרשימה המלאה מצורפת בסוף ההודעה).

נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין: "בימים בהם משרד האוצר עושה כל מאמץ שלא להעלות מסים, ולנוכח העובדה כי בממוצע כ-60% מכלל הכנסות הרשויות מארנונה מגיע מהמגזר העסקי, על שרי הפנים והאוצר להורות לעצור לפי שעה מתן אישורים חריגים נוספים להעלאות מס הארנונה לשנת 2015. מס הארנונה הוא חלק כבד ומרכזי בעלויות של העסקים, ובעיקר של העסקים הזעירים והקטנים, הוא אינו קשור לרווח של העסק או למחזור, והוא משולם ללא כל זיקה להצלחת העסק. במיוחד בימים אלה מוטלת החובה לפעול על מנת להקל על הפעילות העסקית, ולמנוע העלאות חריגות במס הארנונה שתייקר את ההוצאות הקבועות של העסק".

כזכור, בשנת 2012 כ-70 רשויות מקומיות קיבלו אישור חריג להעלאת הארנונה בשיעורים שבין 25%-4%, בשנת 2013 כ-50 רשויות מקומיות קיבלו אישור חריג להעלאת הארנונה, זאת מעבר לשיעור ההעלאה הקבוע בחוק ובשנת 2014 הוגשו 114 בקשות לאישור חריג במס הארנונה כאשר עדיין לא פורסמו כל האישורים בגינן.

קבוצת מגדל זכתה בסוף השבוע במכרז ביטוח הבריאות הקולקטיבי של עובדי בנק הפועלים, גמלאי הבנק ובני משפחותיהם. במסגרת המכרז תעניק מגדל לעובדי הבנק וגמלאיו ביטוח קבוצתי לניתוחים, השתלות, תרופות, סיעוד והיוועצויות עם רופאים מומחים.

מנכ"ל מגדל, עופר אליהו מסר כי הזכייה, בהיקף פרמיה שנתית מוערכת של כ-20 מיליון ש"ח, מהווה נדבך נוסף במימוש האסטרטגיה של מגדל להוביל גם בביטוחי הבריאות הקולקטיבים. מגדל גברה במכרז – מהמשמעותיים בתחום, על חברות הביטוח מנורה, כלל, הפניקס ואיילון. מגדל חזרה לתחום הקולקטיבים לפני כשלוש שנים ומאז צירפה קולקטיבים רבים לתיק ביטוחי הבריאות אותו מנהלת ד"ר נאוה ניב  סרודיו, ובכללם: אינטל, ארגון עובדי צה"ל, אוניברסיטת ת"א, ועוד.

המשנה למנכ"ל מגדל וראש תחום חיסכון ארוך טווח, בריאות ושירותים רפואיים בקבוצה, גיל יניב, הביע סיפוק רב על הזכייה במכרז – מהגדולים שהתקיימו השנה בתחום, הודה לבנק הפועלים ועובדיו על האמון ביכולותיה של מגדל בתחום ביטוחי הבריאות בכלל וניהול הקולקטיבים בפרט, וציין כי הזכייה הינה אבן דרך משמעותית בהמשך פיתוח תחום הבריאות והשירותים הרפואיים במגדל.

דירקטוריון הבורסה אישר ביום חמישי השקת נגזרים (אופציות וחוזים עתידיים) על מדד ת"א-100. הנגזרים החדשים מצטרפים לאלו הקיימים על מספר נכסי בסיס – מדד ת"א-25, מדד ת"א-בנקים, שער שקל-דולר, שער שקל-אירו ו-10 מניות מתוך מדד ת"א-25. הנגזרים על מדד ת"א-100 יחלו להיסחר ביום ה', 29 בינואר 2015.

לדברי רובי גולדנברג ,סמנכ"ל בכיר, מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים: "השקת הנגזרים על מדד ת"א-100 היא צעד משמעותי בהרחבת מגוון הנגזרים הנסחרים בבורסה. הנגזרים החדשים צפויים לתרום לשכלול המסחר, לשיפור הנזילות בכל המניות הכלולות במדד ת"א-100 ולהגדלת מחזורי המסחר במניות ובנגזרים. מאחר שמדד ת"א-100 נתפס כמייצג את הכלכלה הישראלית, בפרט בעיני המשקיעים הזרים, הנגזרים החדשים צפויים להגדיל את אטרקטיביות ההשקעה בבורסה בתל-אביב, גם למשקיעים אלו".

בסקירה השבועית של בית ההשקעות לידר , מציינים כלכלני בית ההשקעות כי מספר המכירות של דירות חדשות ירד ב-42% בשנה האחרונה, וגרם לירידה גם – בפעילות בענפים הנלווים: רהיטים, כלי בית, הובלה, ועוד. בלידר סבורים כי יתכן שההמתנה ליישום חוק מע"מ אפס פוגעת יותר בצמיחה מאשר "צוק איתן".

בלידר מעדכנים מטה את תחזית האינפלציה ל-1.2% ב-12 החודשים הקרובים. זאת, בעקבות הסבירות להוזלת מחירי החשמל בחודש ינואר בשיעור של 15%. בנוסף, מניחים בבית ההשקעות התייקרות של 8% במחירי הפירות והירקות בשל שנת השמיטה.

עוד מציינים בסקירה, כי נדמה שבנק ישראל נחוש למנוע ייסוף מתחדש. במצגת מאקרו של בנק ישראל נאמר: "ייתכן שכדי לעודד את הפעילות ולהעלות את האינפלציה תידרש הפחתת ריבית ו/או נקיטה של צעדים מרחיבים נוספים". לידר סבורים כי בנק ישראל מעדיף לחכות להתבהרות מצב המשק וסביבת האינפלציה לאחר המלחמה לפני החלטה על הורדת ריבית נוספת, ומציינים כי להערכתם בנק ישראל לא ימהר להעלות את הריבית ב-2015, ואולי לא יעלה לפני 2016.

בבואכם לנתח תשואה של קרנות נאמנות כדאי שתבדקו גם את המח"מ (משך חיים ממוצע) שלהן

מאת: איציק קופלוב

כדי לבדוק האם יש למח"מ השפעה על תשואת האג"ח בתקופה של ריבית יורדת ואינפלציה אפסית בצענו השוואה בין שתי קבוצות קרנות אג"ח שקלי: בין אג"ח לטווח ארוך לבין אג"ח לטווח קצר. תוצאות ההשוואה מראות באופן מובהק את השפעת המח"מ על התשואה. בתקופה: 2013-14 הקרנות עם המח"מ הארוך השיגו תשואה גבוהה יותר באופן בולט לעומת הקרנות עם המח"מ הקצר.

אתם מוזמנים להצטרף לקבוצת פיסבוק, קרנות נאמנות:

https://www.facebook.com/groups/Fundbw/

הכותב אינו יועץ השקעות. הכתבה הינה לידיעה בלבד ואינה בגדר יעוץ לביצוע פעולות השקעה.

ההכותב כתבה אינההכהככל

אקסלנס מציעה קופות גמל וקרנות השתלמות עוקבות מדד. המכשירים האלו, שנקראים גם מכשירים פסיביים שכן אין צורך לנהל אותם בצורה אקטיבית, אלא פשוט לייצר מעקב אחרי מדדים מסוימים, פופולאריים מאוד בהשקעות לטווח קצר (בעיקר תעודות סל, אך גם קרנות נאמנות), ובשנים האחרונות הפכו לפופולאריים גם בהשקעות לטווח ארוך.

הרציונל בבחירת מכשירים כאלו הוא שקשה (ואף בלתי אפשרי) על פני זמן להכות את השוק, ואם מנהל ההשקעות לא יכול להכות את השוק עדיף להשקיע במדד עצמו.

מנגד, יש טענות ומחקרים שמצדדים בגישה השנייה – שניהול אקטיבי מספק תשואה עודפת על פני זמן. כך או  אחרת, הפניקס היו מהבולטים שהציעו חיסכון ארוך טווח צמוד למדדים, ועכשיו גם אקסלנס מציעה אפיקים כאלו – אקסלנס גמל משיקה שורה של מסלולי קופות גמל וקרנות השתלמות שינוהלו במכשירים עוקבי מדדים, לרבות – מסלול כללי, מסלול מניות, מסלול אג"ח ועוד. אחד היתרונות במסלולים כאלו הוא דמי ניהול שאמורים להיות נמוכים, בינתיים באקסלנס מציעים – 0.8% שזה בהחלט לא נמוך.

מדריך קרנות עוקבות