ההתאוששות של שוקי ההון בעולם באוקטובר נמשכה גם אל תוך נובמבר. שוק ההון הישראלי הפגין דווקא נחיתות מולם, וכך גם קרנות הנאמנות האקטיביות המסורתיות. הקרנות האקטיביות המשיכו לפדות באותה רמה, כ-3 מיליארד שקל, זהו החודש השלישי ברציפות. מנגד, תנועת הכספים אל תוך הקרנות הכספיות נמשכה גם היא באותה רמה של החודשים הקודמים – כ-6 מיליארד שקל, זה החודש השלישי ברציפות.  מתחילת השנה גייסו הכספיות כ-26 מיליארד שקל, ונתח השוק שלהן בתעשייה כמעט שילש את עצמו מכ-4.1% בתחילת השנה לכ-11.5% כיום. הקרנות הכספיות חזרו אל קדמת הבמה אחרי שנים של תרדמת בעקבות העלאות הריבית והן נהנות כעת מפריחה מחודשת. אלא שעל רקע התחזיות לסוף מהלך העלאות הריבית נשאלת השאלה עד מתי הם ימשיכו היות אטרקטיביות.

לדברי שון אשכנזי, מנהל קשרי יועצים בבית ההשקעות מיטב, התעשייה הפסיבית סיימה את נובמבר עם פדיון קטן של כ-180 מיליון שקל, כאשר הגיוסים בכספיות תורמים לתמונה חיובית של התעשייה כולה בסוף החודש עם גיוס נטו כולל של כ-3.1 מיליארד שקל.

סך נכסי התעשייה כולה עלה בחודש נובמבר בכ-3.7 מיליארד שקל, שמהווים עלייה של כ-1% מכ-371 מיליארד שקל לכ-374.7 מיליארד שקל. עלייה שנבעה מתשואה חיובית של התעשייה בשיעור של כ-0.2%,  וגיוס של כ-3.1 מיליארד שקל.

מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר יעלה ב-0.3%, מעל התחזיות הקודמות. זאת על רקע העלייה של 6% במחירי הדלק בישראל, למרות ירידת מחירי הנפט בעולם. כך מעריכים כלכלני הראל ביטוח ופיננסים בראשות ראש אגף כלכלה ומחקר עפר קליין.

לדבריהם, למרות המשך הירידה במחיר הנפט הגולמי בעולם, מחיר הבנזין המפוקח בישראל בדצמבר דווקא עלה בעקבות צמצום ההפחתה במס הבלו (צמצום ולא ביטול – כפי שפורסם), ועל כן הם מעלים את התחזית למדד דצמבר. עם זאת, מ ציינים בהראל כי הדבר לא משנה את תחזית האינפלציה שלהם ל-12 החודשים הבאים שעומדת על 2.8% מפני שהם הניחו שבשלב כלשהו במהלך השנה הקרובה ההקלה הזו במס הבלו תגיע לקיצה.

במקביל, אומרים בהראל, גם ההודעה של רשות החשמל שתעלה שוב את מחיר החשמל בכ-8% בתחילת 2023 לא מפתיעה לנוכח העלייה במחיר הפחם (כן, מסיבות ביטחוניות בארץ מייצרים חשמל גם מפחם). עלייה זו כבר נכללה בתחזיות המוקדמות של כלכלני הראל ואם אכן תתממש (הממשלה יכולה עוד להשפיע) מחיר החשמל יגיע קרוב למחיר השיא הקודם שנרשם ב-2013, לפני שהחלה הזרמת הגז הטבעי. חשמל הוא גורם משמעותי גם בייצור המים (התפלה), דבר שיגרור עלייה מקבילה במחיר המים במהלך 2023.

בשורה התחתונה, אומרים כלכלני הראל, האינפלציה עדיין פה. למרות האטת קצב העלאת הריבית, הם סבורים שבנק ישראל ימשיך ויעלה את הריבית לכיוון 3.75%-4% ברבעון הראשון של 2023, דבר שאינו מתומחר כיום בשוק האג"ח.

בנוסף, מציינים בהראל, שלשום פורסמו נתוני יצוא השירותים לחודש ספטמבר שעלו לשיא חדש (על פי נתונים מנוכים עונתיות) ונתוני החודשיים הקודמים עודכנו כלפי מעלה. זאת למרות שיצוא השירותים בענפי ההיי-טק (כ-60% מסך יצוא השירותים) רשם ירידה זה החודש השני ברציפות. גם נתון זה תומך בהמשך עליית ריבית בנק ישראל מעבר לצפי הגלום בשוק ההון

ההתאוששות בשוקי ההון שנרשמה באוקטובר נמשכה גם בנובמבר, ובהתאם היא ממשיכה להשתקף גם בביצועי תעשיית קופות הגמל.

אחרי התשואה החיובית שרשמו באוקטובר, מעריך אבי ברקוביץ', משנה למנהל השקעות ראשי מיטב גמל ופנסיה, כי קופות הגמל וקרנות ההשתלמות הכלליות הגדולות יציגו בנובמבר 2022 תשואה נומינלית (ברוטו) ממוצעת של .1.2%. תשואה צפויה זו מייצגת גם את התמונה בתעשייה כולה, כאשר טווח התשואות של כלל הקופות אמור לנוע במנעד של בין תשואה של 0.9% לבין תשואה של 1.5%.

 כאמור, בחודש נובמבר נרשמו עליות שערים בשוקי המניות בעולם והן האחראיות היחידות לתשואה החיובית של הקופות.

בארה"ב נרשמו עליות ניכרות בהמשך לעליות החדות באוקטובר, כאשר מדד הדאו עלה ב-5.7%, מדד ה-S&P עלה ב-5.4% ואילו מדד הנאסד"ק עלה בשיעור של 4.4%, תשואה שהושגה כולה ביום האחרון של החודש. באירופה נרשמה מגמה חיובית חזקה הרבה יותר: ה-DAX הגרמני עלה ב-8.6%, ה-CAC הצרפתי עלה ב-7.5% וה-Eurostoxx 50 עלה ב-9.6%.

מדד הניקיי ביפן עלה בשיעור מתון של 1.4%. המדד העולמי של השווקים המתפתחים עלה בשיעור חד ולא שגרתי של 14.6%. כל אלו במונחי מטבע של אותן מדינות.

לעומת זאת, בשוק המניות בארץ נרשמו ירידות שערים: מדד ת"א 35 ירד ב-4.9%, מדד ת"א 125 ירד ב-3.8%, מדד ת"א 90 ירד בשיעור של 1.5%, ומדד יתר 60 ירד בשיעור של כ-3.1%. גם כאן, זה המשך לביצועי החסר של שוק המניות המקומי באוקטובר אחרי שמתחילת השנה עד ספטמבר כולל הוא עשה תשואת יתר בהשוואה לשוקי המניות בעולם.

באג"ח הקונצרני המקומי נרשמה מגמה שלילית. מדד התל בונד 20 ומדד התל בונד 60 ירדו ב-0.1% כ"א. מדד התל בונד 40 נותר ללא שינוי. איגרות החוב הלא מדורגות ירדו בשיעור של 0.6%. מדד אג"ח קונצרני כללי עלה ב-0.1%.

מדד איגרות החוב הממשלתיות עלה ב-0.1%, כאשר איגרות החוב הצמודות למדד ואיגרות החוב השקליות עלו ב-0.1% כ"א.

 ינואר-נובמבר 2022: תשואת קופות הגמל – 6.2%-

למרות הסנטימנט החיובי בחודשיים האחרונים, מתחילת השנה עדיין נמצאת תעשיית קופות הגמל בטריטוריה שלילית עם תשואה ממוצעת של 6.2%-.

זאת בהתאם למגמה בשוקי ההון, אשר למרות העליות החזקות באוקטובר ובנובמבר, מציגים עדיין מגמה שלילית חזקה מתחילת השנה.

בארה"ב נרשמו ירידות שערים חזקות, כאשר מדד ה-500 S&P ירד ב-14.4%, מדד הדאו ג'ונס ירד ב-4.8% ומדד הנאסד"ק, מדד מניות הטכנולוגיה, ירד בשיעור תלול במיוחד של 26.7%.

גם באירופה נרשמה מגמה שלילית אבל הרבה יותר מתונה וזאת חרף המלחמה באירופה: מדד ה-DAX הגרמני ירד ב-9.4%, ה-CAC הצרפתי ירד ב-5.8% וה-Eurostoxx 50 ירד בשיעור של 7.8%.

ביפן: מדד הניקיי ירד בשיעור מתון במיוחד של 2.9%. המדד העולמי של השווקים המתפתחים ירד ב-21.1%! זאת, גם אחרי העלייה החדה בנובמבר. כל אלו במונחי מטבע של אותן מדינות.

בשוק המניות בישראל נרשמה מגמה שלילית אבל מתונה בהרבה מזו של מרבית שוקי המניות האחרים: מדד ת"א 35 ירד ב-6.5%, מדד ת"א 125 ירד בשיעור של  8.4%, מדד ת"א 90 ירד ב-12.9%, ואילו מדד יתר 60 ירד בשיעור חד מאוד של 28.6%.

באיגרות החוב הקונצרניות נרשמה מגמה שלילית: מדד אג"ח קונצרני ירד ב-5.7%. מדד איגרות החוב הממשלתיות ירד מאז ראשית השנה ב-8.2%.

מחיר הדלק יעלה ב-39 אגורות בחודש דצמבר ויעמוד על 6.85 שקלים לליטר בנזין אוקטן 95. על פי הודעת משרד האנרגיה, אמור היה המחיר לעלות ב-70 אגורות לליטר אל מעל 7 שקלים, למרות ירידת מחירי הנפט בעולם. הסיבה היא סיום ההוזלה על מס הבלו שהונהגה מאז חודש אפריל.

אלא ששר האוצר היוצא, אביגדור ליברמן, חתם על צו המפחית את שיעור מס הבלו ומס הקנייה על בנזין באופן שמביא להוזלת מחירו של ליטר בנזין בתחנת הדלק ב-33 אגורות כך שעליית המחיר פחות חדה ממה שהיתה אמורה להיות. הצו יעמוד בתוקף עד 31 בדצמבר.

מאז חודש אפריל נהוגה הפחתה במס הבלו ומס הקנייה על סולר ובנזין, שמטרתה למתן את התייקרות הדלקים. מאז שנחתם לראשונה, תוקן הצו המורה על ההפחתה בשיעור המס על הבנזין מספר פעמים, כך שבמהלך חודש נובמבר 2022 הייתה נהוגה הפחתה שהביאה להוזלת הבנזין בסכום של שקל לליטר.

מאחר שתוקפה של הפחתה זו פג בסוף חודש נובמבר, ועל מנת למנוע את התייקרות הדלק בשיעור חד, נקבע כעת כי ההפחתה בשיעור המס לא תבוטל אלא תצומצם לסכום שיביא להוזלת הבנזין ב-33 אגורות במהלך חודש דצמבר. 

הפסד הכנסות המדינה ממסים כתוצאה מהפחתת מס הקנייה והבלו במהלך חודש דצמבר צפוי לעמוד על 100 מיליון שקל.

האינפלציה בגוש האירו מתחילה להיסדק, אבל עדיין גבוהה מאוד. מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר עלה בקצב שנתי של 10%, זאת לעומת מדד של 10.7% שנרשם באוקטובר.

האחראים העיקריים לעליית המדד הם מחירי האנרגיה, שממשיכים לעלות אבל בקצב איטי יותר.

נתוני המדד צפויים להמשיך ללחוץ על הבנק האירופי המרכזי להעלות את הריבית בגוש האירו. עד כה העלה הבנק המרכזי את הריבית שלוש פעמים ברציפות והוא צפוי להמשיך להעלות אותה גם בדצמבר. בספטמבר צפה הבנק המרכזי כי האינפלציה תעמוד על 8.1% ב-2022 ותרד ל-5.5% ב-2023.

נשיאת הבנק האירופי המרכזי, כריסטין לגארד, אמרה לפני פרסום המדד: "אנחנו מצפים להמשיך להעלות עוד את הריבית לרמות הדרושות על מנת להבטיח שהאינפלציה תחזור ליעד של 2%".

עם זאת, הצד השני של מטבע הריבית הוא מיתון, בעיקר כאשר ההעלאות מהירות וחדות, ונראה כי לא יהיה מנוס מהגעתו אל היבשת. החשש הגדול יותר כעת הוא כי אירופה תיקלע למצב של סטגפלציה, שהוא עירוב של מיתון יחד עם המשך עליית מחירים, בעיקר של האנרגיה בגלל מלחמת רוסיה-אוקראינה, מצב שקשה הרבה יותר להיחלץ ממנו.

המשטרה ורשות המסים סיכלו בפעילות מבצעית בנתב"ג ניסיון להבריח תכשיטי זהב יקרים במשקל כולל של עשרות קילוגרמים, ששוויים מוערך במיליוני שקלים ועצרו שלושה תושבי מזרח ירושלים בחשד להברחתם ארצה.

בלשי היחידה המיוחדת 747 של משטרת ישראל במרחב נתב"ג וחוקרי מכס נתב"ג הבחינו השבוע בנוסע שנחת בטיסה ישירה מטורקיה המתנהג באופן חשוד בעת איסוף המזוודות ולפיכך הורו לו בתום מעקב להעביר את כבודתו בעמדת השיקוף של המכס.

בתוך כך, זיהו חוקרי המכס במזוודה תכשיטים יקרי ערך, כמו כתר, שרשראות, טבעות וצמידים כמו גם מטבעות זהב, אשר שוויים מוערך במיליוני שקלים. תחקור בשטח תוך בחינת ממצאים נוספים חשפו תקשורת בין החשוד הראשון לשניים נוספים שעוכבו אף הם. בכבודתו של אחד מהחשודים הנוספים נתגלה מצבור נוסף של תכשיטים יקרי ערך.

השלושה נעצרו לחקירה בחשד לעבירות על פקודת המכס וחוק מע"מ ושוחררו בתנאים מגבילים. חקירתם נמשכת ומנוהלת על ידי מחלקת חקירות מכס ומע"מ ירושלים.

רמת גן בדרך לגדול דרמטית עד כדי הכפלת עצמה. הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תל אביב החליטה להפקיד את תוכנית המתאר הכוללנית לעיר רמת גן. התוכנית כוללת 83,400 יחידות דיור שייתנו מענה להיקף אוכלוסייה של 390,000 תושבים וכן תוספת של כ-4,750,000 שטחי תעסוקה ומסחר עד לשנת 2050.

התוכנית שביוזמת עיריית רמת גן מגדירה את מגמות הפיתוח לאורך צירים ראשיים בעיר והיררכיה ברורה של עוצמות בנייה. בנייה גבוהה מעל 35 קומות מתוכננת להיות  לאורך דרך ז'בוטינסקי, במתחם הבורסה, לאורך דרך בן גוריון בחלקו הצפוני  ובמתחם אצטדיון רמת גן . בנייה של עד 35 קומות לאורך אבא הלל, בדרך אלוף שדה ולאורך דרך הטייסים. בנייה של עד 20 קומות לאורך רחובות השלד כגון הרא"ה ושד' ירושלים שלאורכו עתיד לעבור קו מטרו .בתוך השכונות ובמרכז העיר המטרה היא לשמור על בנייה מרקמית של 8-9 קומות. בשכונות בהם קיימת בנייה נמוכה: קריית בורוכוב, תל גנים, תל בנימין, רמת חן, שכונת הלל, שיכון ותיקים, כפר אז"ר ורמת אפעל, התוכנית משמרת את אופי הבינוי כבנייה צמודת קרקע.

כחלק מהמענה לגידול אוכלוסיית העיר התוכנית מציעה הקמת מוסדות חינוך באזורי תעסוקה כגון מתחם הבורסה והרחבה של מוסדות חינוך קיימים.

כמו כן, התוכנית מגדירה שלושה סוגים של התחדשות עירונית: הראשונה בהתערבות מרבית שבה ההתחדשות תהיה בהיקפים ובעוצמות גבוהים ובתוספת משמעותית של יחידות דיור; השנייה, התחדשות עירונית בהתערבות ממותנת בה ההתחדשות תהיה בהיקפים ובעוצמות מוגבלים; והשלישית, התחדשות בהתערבות מזערית המתאפיינת בטיפוח המצב הקיים ושמירה על המרקם.

העיר כוללת בתחומה פארקים  (פארק הירקון, הפארק הלאומי והספארי)  אזור תעסוקה (בורסה) , מרכז להשכלה גבוהה (אוניברסיטת בר אילן) בית חולים תל השומר ואצטדיון רמת גן המשרתים את כל תושבי המטרופולין. חזון העיר הוא ליצור עיר מתחדשת לרווחת תושביה עם מגוון שימושים, עיר עם התרחשות עירונית ועסקית יחד עם מוקד משיכה לכל תושבי המטרופולין.

בתחום העיר עתידים לעבור שני קווי מטרו: האחד לאורך שדרות ירושלים והשני בחלקה הדרום מזרחי של העיר עם תחנה בתחום בית החולים תל השומר ושני קוים של הרכבת הקלה: הקו האדום לאורך דרך ז'בוטינסקי והקו הסגול לאורך דרך אלוף שדה ודרך רפאל איתן. תוכנית המתאר מקנה את הכלים ומנחה להכנת תוכניות מפורטות בסביבות תחנות המטרו ותחנות הרכבת הקלה תוך התאמה לתכנית מתאר ארצית ,אשר יתייחסו לריכוז שטחי תעסוקה סביב התחנות, יצירת מגוון רחב של יח"ד בדגש על דירות להשכרה ויצירת מרחבים ציבוריים זמינים, נגישים ואיכותיים לטובת ציבור המשתמשים בהסעת המונים.

הוועדה המחוזית ציינה בהחלטתה כי רואה חשיבת רבה בקידום הקו הצהוב אשר ישרת מספר ערים ביניהם רמת גן, בני ברק וגבעתיים וקוראת למשרד התחבורה להמשך תכנונו ומימושו.

החזון התחבורתי בתוכנית המתאר בא לידי ביטוי בשינוי תפיסת התחבורה ותכנון רחובות בהעדפה לתחבורה ציבורית, הולכי רגל ורוכבי אופניים תוך דחיקת הרכב הפרטי לתחתית הפירמידה.

העיר רמת גן עשירה במבנים ואתרים נופיים בעלי ערך והטמעת נושא השימור בתכנית המתאר נעשה באופן שמאפשר את פיתוחה של העיר תוך שמירת הזהות והמורשת התרבותית של העיר.

העיר גובלת בצפונה ובדרומה בשני פארקים מטרופוליניים: פארק הירקון והפארק הלאומי ותכנית המתאר התוותה מערכת צירים ירוקים להולכי רגל ורוכבי אופניים אשר יקשרו בין הפארקים לשכונות המגורים הגובלות בהם.

במהלך קידום התוכנית נמצא כי מתחם אוניברסיטת בר אילן בעל פוטנציאל לפיתוח שלא ממומש וניתן לקבוע בו תוספת משמעותית של מעונות סטודנטים ומבנים לצרכי האוניברסיטה והוועדה קבעה בהחלטתה כי למתחם זה תוכן תכנית מפורטת אשר תקבע העצמה של זכויות בנייה.

מתכנן מחוז תל אביב במינהל התכנון, אדר' ארז בן אליעזר: "לאחר שנים של עבודה רבה ותיאומים מול משרדי ממשלה וגורמים חיצוניים נוספים. לעיר רמת גן יש תפקיד חשוב במטרופולין ותכנית המתאר אשר מחליפה את התכנית המאושרת משנת 1979, באה לתת מענה לצרכים העתידיים של האוכלוסייה הן ברמה העירונית והן ברמה המטרופולינית.  מדובר בעיר אשר תחומה בין שני פארקים מטרופוליניים, מרושתת בשלושה קוים של רכבת קלה ושני קווי מטרו ולזה יש השלכות על מוקדי תעסוקה, היקף וסוג מגורים, מרחבים ציבוריים, רחובות מסחריים, צירים ירוקים ועוד, ותכנית המתאר מתייחסת לכל אחד מהמרכיבים הללו".

רמת גן היא אחת הערים המרכזיות במחוז תל אביב. העיר, שתוכננה על ידי ריכרד קאופמן ויועדה להיות "עיר גנים", הוקמה בשנת 1921. שטח העיר הינו 16,300 דונם והיא גובלת בערים תל אביב-יפו, גבעתיים, קריית אונו, בני ברק וגבעת שמואל. העיר מונה כ-170,000 תושבים עם 67,500 יחידות דיור קיימות ועוד 15,460 מאושרות וכ-1.5 מ' מ"ר שטחי תעסוקה.

13 רכבות לשעה בכל כיוון לירושלים וממנה בשנת 2040. זה החזון שעוגן בתוכנית אסטרטגית משותפת של רכבת ישראל ועיריית ירושלים, וכעת החזון הזה מתקדם שלב אל עבר יישומו.

הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות (ות"ל) שבמינהל התכנון, בראשות יו"ר מטה התכנון הלאומי, עו"ד שלומי הייזלר, החליטה להעביר את התוכנית להארכת מסילת הרכבת המהירה להערות הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור.

אם כיום מסתיימת המסילה בתחנת "נבון" שנפתחה ב-2018 ו7מאז הפכה לתחנה העיקרית של העיר, כעת על פי התוכנית תוארך המסילה עד מתחם החאן שבמרכז העיר. המסילה כולה תעבור במנהרה בתת-הקרקע ותכלול שתי תחנות נוסעים חדשות: תחנה במרכז העיר, בסמוך לצומת הרחובות יפו והמלך ג'ורג' ותחנה נוספת, במתחם החאן, בסמוך לתחנת הרכבת ההיסטורית. הקמת התחנות תקל על העומס הקיים והחזוי בתחנת יצחק נבון על ידי פיזור נוסעים יעיל יותר ותאפשר גישה להולכי רגל למוקדי תעסוקה ומסחר וקישוריות לקווי הרכבת הקלה הכחול והאדום ולרכבל המתוכנן לעיר העתיקה.

בתכנון התחנות והפיתוח סביבן ניתן דגש על השתלבותן במרקם ההיסטורי והמבנים והאלמנטים הקיימים לשימור.

יו"ר מטה התכנון הלאומי ויו"ר הות"ל, עו"ד שלומי הייזלר: "מדובר בבשורה של ממש לעיר ירושלים. הארכת הקו המהיר לירושלים למרכז העיר ולאזור החאן, צפויה להגדיל את כמות ותדירות הרכבות לירושלים וממנה, והקמת המסילה תוכל למנף פרויקטי פיתוח רבים בעיר".

מתכננת הות"ל, נאוה אלינסקי-רדאעי: "מדובר בפרויקט תשתית לאומית ייחודי, הארכת קו הרכבת לתוך העיר ישפר את השירות הרכבתי. ביצוע הפרויקט הינו אתגר הנדסי ואורבני מאתגר".

יוקר המחיה הוא אחד הנושאים הבוערים ביותר בעולם ובישראל של 2022. האינפלציה הגואה גרמה להעלאות ריביות משמעותיות לצד התייקרויות של כמעט כל דבר, החל כמובן במשכנתאות וההלוואות, דרך מחירי החשמל, המים והדלק ועד כמעט כל מוצר מזון וניקוי בסופר שבו אנחנו עורכים קניות. עוד לפני זה ישראל לא נחשבה מדינה זולה, והמחירים בה מאז ומתמיד גבוהים לעומת אירופה ובטח לעומת ארה"ב.

כעת מתווסף היבט נוסף שבו ישראל מתבררת כיקרה  – מחירי החניה שעתיים בחניונים.

על פי מחקר של חברת פארקופדיה, שהתבסס על מחירי 90 מיליון מקומות חניה ב-90 מדינות, מדינת ישראל נמצאת במקום השלישי בעולם במחירי החניה השעתית בחניונים.

לפי המחקר שבוחן את מחירי החניות ברחוב (כחול לבן) ובחניונים במדינות שונות, מחיר ממוצע לשעתיים חניה בחניון בישראל עומד על 8.79 דולר (עלייה של 1.72% ביחס לשנת 2019). במקום הראשון נמצאת אוסטרליה עם מחיר של 19.12 דולר לשעתיים חניה (עלייה של 2.55% ביחס לשנת 2019), ארצות הברית במקום השני עם מחיר של 9.38 דולר (עלייה של 4.34% ביחס לשנת 2019). ניו-זילנד ונורבגיה במקום הרביעי והחמישי עם מחירים של 8.79 ו-8.70 דולר בהתאמה.

• נתוני Parkopedia לשנת 2022

בבדיקת הערים היקרות ביותר במחיר הממוצע לשעתיים חניה בחניונים, הנציגה הישראלית היחידה ברשימה היא ירושלים כאשר היא ממוקמת במקום ה-43 עם עלות של 8.79 דולר לשעתיים. במקום הראשון נמצאת ניו-יורק עם מחיר של 43.10 דולר לשעתיים חניה, במקום השני סידני עם מחיר של 32.65 דולר ובמקום השלישי נמצאת נציגה אוסטרלית נוספת – בריזביין עם מחיר ממוצע של 23.95 דולר לשעתיים. בניגוד לציפיות, תל אביב, שמובילה בגובה מחירי הדיור ופרמטרים אחרים, לא נמצאת ברשימת 50 הערים היקרות לחניה בשום פרמטר.

מדד נוסף שנבחן הוא המחיר הממוצע לחניה יומית וחודשית בחניונים – שם נמצא כי ניו יורק מובילה עם מחיר חניה יומי ממוצע של 52.65 דולר, סידני במקום השני עם מחיר ממוצע של 51.15 דולר ליום ואמסטרדם במקום השלישי עם מחיר ממוצע של 47.22 דולר.

• נתוני Parkopedia לשנת 2022

• נתוני Parkopedia לשנת 2022

לדברי שאול כהן, סמנכ"ל התפעול בחברת פרומוט מתקני חניה, "מחירי החניה בישראל הם נגזרת לביקוש למקומות חניה וגם לתקני החניה הנמצאים בירידה. ככל שהרשויות השונות ימשיכו לצמצם את תקני החניה ולגרוע את מקומות החניה הקיימים, ומנגד לא לספק שום פתרון אלטרנטיבי אמיתי שיוכל להוות תחליף ראוי לרכב הפרטי, נמשיך לראות כיצד מחירי החניה מאמירים ומגיעים לשיאים חדשים. אנשים ימשיכו להשתמש ברכב הפרטי שלהם לטובת הגעה למרכזי הערים, למקומות העבודה, למרכזים מסחריים ולשלם מחיר גבוה על מחירי החניה. כפתרון זמני, לפחות עד להקמת קווי הרכבת הקלה והמטרו, הרשויות חייבות לקדם מגרשי חניה זמניים כמו גם שימוש במתקני חניה העומדים בתקני הבטיחות, בעזרתם ניתן להכפיל ואף לשלש את כמות החניות באותו תא שטח".

רחוב יוספטל בעיר חולון עומד להתחדש ביותר מ-1,300 יחידות דיור. זאת במסגרת תוכנית התחדשות עירונית שבוועדה המחוזית לתכנון ולבניה תל אביב הוחלט להפקידה מדובר בתוכנית להתחדשות עירונית בהיקף בנייה משמעותי בהתאם לעקרונות תוכנית המתאר הארצית למרחב תחנות המטרו (תמ"א 70).

התוכנית משתרעת על פני שטח כולל של כ-68 דונם, והיא ממוקמת משני צדיו של רחוב יוספטל, מזרחית לתחנת הרכבת יוספטל ונתיבי איילון ומערבית לרחוב אילת. בתחום התוכנית עתידים להצטלב שני קווי מטרו ותוקם תחנה תת קרקעית משותפת הכוללת ארבע כניסות ויציאות להולכי רגל.

התוכנית שביוזמת הוועדה המקומית חולון והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, ובליווי חברתי של המינהלת העירונית להתחדשות, כוללת הקמת 1,340 יחידות דיור שיוקמו ב-7 מגדלים בני 30-65 קומות, שישלבו מגורים, שטחי מסחר ותעסוקה, שטחי ציבור, ו-3 מבני מגורים בני 9 קומות. בנוסף, בסמוך לנתיבי איילון, התוכנית כוללת הקמת מגדל בן 30 קומות בשימוש ציבורי המיועד בין השאר למשרדי ממשלה.

התוכנית מסדירה מערכת שטחים פתוחים המשולבת בגינות כיס וברשת מעברים להולכי רגל רציפים והמשכיים לאורכו ולרוחבו של המתחם הממשיך לשכונת ג'סי כהן מדרום ונאות רחל מצפון. בנוסף, מתוכננת כיכר עירונית בהיקף של כ-5 דונם בחזית הדרומית של רחוב יוספטל אשר בין היתר תשמש גם כניסה ויציאה לתחנות המטרו, וכן מתוכננת טיילת לאורך האיילון.

כיום מצויים במתחם 15 מבני מגורים בני 3-8 קומות ובהם 550 יחידות דיור שיפונו לטובת הפרויקט.

תוכנית זו משלימה עבודת תכנון רחבת היקף של תוכניות להתחדשות עירונית בסביבת המתחם הן בעיר השכנה בת ים והן בשכונת גסי כהן בה מקודמת מדיניות תכנון נרחבת.

יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה תל אביב, ערן ניצן: "מדובר בתוכנית אסטרטגית המיישמת את עקרונות תוכנית המתאר ארצית למרחב תחנות המטרו (תמ"א 70), ובמיקום ייחודי שאין שני לו במחוז כולו. המתחם מסומן כמוקד מטרופוליני בתוכנית המתאר המחוזית תממ 5 ובתוכנית המתאר הכוללנית של העיר המקודמת בימים אלו ובשל מיקומו הייחודי הינו בעל חשיבות תכנונית ממעלה ראשונה".

מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, אלעזר במברגר: "אזור תחנת יוספטל על תוואי המטרו, הוא מוקד פיתוח והתחדשות עירונית מרכזי של חולון ובת ים. התוכנית שאושרה היום להפקדה עם תכנית נוספת שקודמה על ידי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית בשיתוף עם עיריית בת ים, מהוות ביחד את המתחמים הראשונים שמבשרים את אופי התכניות הצפויות לתושבי מרכז הארץ סביב תוואי זה. מדובר בתכנית שתשרת את האוכלוסייה הצומחת במרכז באופן מיטבי, עם כמות יחידות דיור גדולה, שטחים מסחריים וכמובן מערכת התחבורה החדשנית והאיכותית שתוקם. חשיבה ותכנון שצופה שנים קדימה לרווחת האוכלוסייה והתפתחות העיר, כפי שרואים בתכנית זו, הוא הקו המנחה בהתחדשות עירונית איכותית".

ראש העיר חולון, מוטי ששון: "התוכנית לפיתוח מוקד יוספטל היא חלק מהחזון שגיבשנו בשנים האחרונות לפתח מוקדי תעסוקה ומגורים בתוך העיר ובסמיכות למערכות הסעת המונים. בדרך זו נצליח לספק איכות חיים לתושבי העיר במציאות המשתנה לנגד עינינו. אני שמח וגאה שיש ביכולתה של עירית חולון ליזום תכניות מורכבות וחדשניות".

"האינפלציה בישראל עומדת נכון להיום 5.1%. אנחנו מעל ליעד, לכן אנחנו נחושים להיאבק באינפלציה, אבל בראייה ובפרספקטיבה של מה שקורה בעולם אנחנו עדיין במצב טוב, ונדאג שנישאר שם. בניכוי מזון ואנרגיה אנחנו עדיין במצב טוב, אבל הגרף צפוף יותר, מחירי האנרגיה בישראל נמוכים ברמה בינלאומית". כך אמר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בסקירה שהציג בפני ועדת הכספים הזמנית של הכנסת. הוועדה, בראשות ח"כ מדה גפני, קיימה דיון שבמרכזו עמדה סקירת הנגיד.

היו"ר גפני, פתח את הדיון: "היה לנו דיאלוג בין נגיד הבנק לביני, לגבי בנק ישראל והיחסים עם ועדת הכספים והכנסת, אני מבקש לומר מה שאמרתי לו: הוועדה בראשותי עשתה את חוק בנק ישראל, וקבענו עצמאות מוניטרית לבנק, בוועדה המוניטרית, בה קובעים את הנושאים הכלכליים שהבנק מופקד עליהן. אנחנו לא מתערבים בהחלטות, אבל כמי שמפקח על הממשלה, והרשויות השונות, התפקיד שלנו לבדוק את ההשלכות של מה שקורה, אנחנו בעיצומו של גל התייקרויות – מחיר הדלק צפוי לעלות בסוף השבוע, הכל עולה, יש את משבר החלב. כאשר בנק ישראל מחליט להעלות את הריבית, ממילא גם הריבית על המשכנתאות עולה, וכך יוקר המחייה, בעיני מי שאינו בנק ישראל, נראה כאילו זה מדרבן את יוקר המחיה, והתוצאה עגומה. בנק ישראל אינו אשם בזה, אלא שר האוצר שלא התמודד עם יוקר המחיה בכלל, בכל הנושאים האלה בנק ישראל ניסה לעצור את זה, לכן הסקירה קריטית".

הנגיד הוסיף כי האינפלציה החלה מצד שיבושים בצד ההיצע, "עלויות שינוע שקפצו, יש את מחירי הגז שמאוד משפיעים על אירופה. אנחנו רואים התמתנות מאוד גדולה במחירי הגז, אך אלה עדיין מחירים מאוד גבוהים לעומת מה שהיה". בהמשך ציין הנגיד כי "האינפלציה התקבעה בהרבה מקומות במשק הישראלי, כיום האינפלציה היא לא רק כזו שהגיעה מחו"ל, ויש להתמודד עם זה. יש השפעות מסדר שני, אנשים דורשים שכר, יש העלאות מחירים של כל מיני יצרנים וזה מתפשט במשק".

עוד הציג פרופ' ירון כי התחזית לאינפלציה של 14 חזאים בתחום, היא שהיא עלולה לעלות מעט בחודשים הקרובים, "אבל ברמה תהליכית שזה מה שחשוב, אנחנו רואים בתחזית הזו את האינפלציה יורדת ברבעון הראשון של 2023, ובצורה חזקה יותר ברבעון השני ולקראת הקיץ. מה שקרה ברוסיה טרף את הקלפים, היינו רוצים לעשות את המהלכים בצורה מדודה יותר, אבל זה המצב", אמר ירון.

"אנחנו נחושים, עבדנו מספיק מהר ביחס לסטייה מהאינפלציה ועדין לוקח לזה זמן. אפשר לראות מה קורה בארה"ב ובאירופה, נכון שהם חשופים לאנרגיה בצורה הרבה יותר רחבה, אבל הם התחילו להעלות את הריבית בשלב הרבה יותר מאוחר. הצמצום המוניטרי כולל עוד תהליכים".

פרופ' ירון הסביר כי נוכח עליית האינפלציה לא היתה ברירה אלא להעלות את הריבית, וכי הימנעות מכך עלולה להביא להתקבעות האינפלציה ועלייתה.

לשאלות חברי הכנסת בדבר הפגיעה של העלאת הריבית בציבור, השיב "כשאתה נמצא באינפלציה של 5%, ואתה רואה שהמצב באוקראינה-רוסיה מוסיף שמן למדורת האינפלציה, אין מה לעשות. אנחנו מודעים לכאב, אנחנו מתכללים את כל הנתונים, את המשכנתאות, ואנחנו מודעים לזה, אבל יחד עם זאת חייבים להבין, אם לא נמגר את האינפלציה והיא תתקבע ב-5%, אנשים יתחילו לחשוב על זה, ואז זה בא בצד של היצרנים והצרכנים, ואז מתחילות ספירלות של אינפלציה, ואז היא עלולה לעלות, לכן חשוב לזוז בזמן. יש פה מדינות שהעלו את הריבית הרבה לפני האמריקנים, ועדיין האינפלציה שלהם דו ספרתית, כי גם אם אתה מעלה את הריבית הרבה לפני היתר, אתה צריך לתזמן את זה. יש הבדל גדול אחד, לכן אנחנו לא עובדים 1 ל-1 עם מה שקורה בעולם. הריביות בארה"ב צמודות ברובן, כך הריבית שם משפיעה בעיקר על מי שהולך לרכוש דירה, בישראל הרוב לוקחים גם מסלולים צמודי מדד, לכן אם לא נלחם באינפלציה, זה מיד יעלה את הרכיב הזה במשכנתאות".

בהמשך סיכם הנגיד את הסוגיה: "הצעד נועד להתמודד עם חוסר הלימה בין ביקוש והיצע, אנחנו לצערי מזהים שזה לא רק בא מסעיפי חו"ל. ברגע שהאינפלציה מתקבעת, הסיכון הוא כלפי מעלה. אם הדבר הזה ממשיך, הוא פגיעה בכלכלה ופגיעה בשכבות החלשות, והיא תגיע גם לאנשי המשכנתאות. זה חלק מהמציאות, שכדי לרסן את האינפלציה, וכדי שיהיה טוב יותר לכולם אח"כ, אנחנו חייבים להעלות את הריבית. למדיניות המוניטרית לוקח זמן. אנחנו כל הזמן בראייה תהליכית, תוך ראיה של הנתונים שלפתחנו. לגבי המשכנתאות, אנחנו כל הזמן מסתכלים על הנתונים האלה, לא רק ברמה ממוצעת. אנחנו מסתכלים על המשכנתאות מהחמישון התחתון עד לרמה הגבוה ביותר, יחד עם זה בישראל, גם המערכת הבנקאית ידעה לפרוס את הדברים האלה, במידת הצורך היא תדע. תהליך הריסון הוא מחויב המציאות והוא יצטרך להיות על פני זמן".

הנגיד התייחס אף להסכמי השכר הצפויים להתחדש בתקופה הקרובה: "אנו נמצאים לקראת חידוש הסכמי השכר במגזר הציבורי, לאחר פער שנפתח מהמגזר הפרטי, לעומת עלייה מתונה יותר במגזר הציבורי. הסכמי השכר יכסו את 20-22, וסביר להניח שגם מספר שנים קדימה". הנגיד קרא להסכמי שכר מדודים במגזר הציבורי: "לאחר שנתיים של יציבות מחירים, בשנה האחרונה האינפלציה עלתה, ושחקה את השכר בשנה זו. חשוב שהסכמי השכר לא יכללו הרחבה גדולה מדי: הן ברכיב פיצוי רטרואקטיבי והן בבסיס השכר לשנים הבאות. הספרות מראה על קשר בין השכר לאינפלציה, חשוב שהסכמי השכר לא יכללו הרחבה ניכרת לשנה הקרובה. אנחנו מבקשים לעשות את זה בשום שכל".

הנגיד הדגיש כי ישנו צורך לפצות על שחיקת השכר של עובדי המגזר הציבורי אך זאת מבלי לייצר מנגנוני הצמדה קשיחים, ובשני הצעדים. הראשון – לחתום הסכם לטווח קצר, תוך פיצוי מתון על העת האחרונה, עם הסכמה לדון בהסכם לטווח ארוך יותר ב-2024 – כשתמונת האינפלציה תתברר. השני – לחתום על הסכם לטווח ארוך יותר, תוך הפנמת תמונת האינפלציה הצפויה ופריסת התשלומים, לרבות הרכיב הרטרואקטיבי, באופן הדרגתי. "להסכמים רחבים מדי, תהייה פגיעה רחבה מידי בעומק האינפלציה", אמר הנגיד.

הנגיד התייחס גם לריביות על הפיקדונות: "אני רוצה לראות את הבנקים מעלים יותר ויוותר מהר. לצד כך תפקידנו כרגולטורים לדאוג לסביבה יציבה ותחרותית, תנאי הכרחי לכך הוא שקיפות, לכן פעלנו בהרבה דרכים – בנקאות פתוחה, מעבר בקליק, אם זה בבנק דיגיטלי ואנחנו כנראה בדרך לעוד אחד". כך קרא הנגיד לציבור להשתמש בכלים השונים להורדת עלויות בבנקים.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני סיכם את הדיון: "אנחנו מביעים דאגה רבה, העלייה התכופה בריבית יוצרת עלייה ביוקר המחייה, זה נעשה בצורה תכופה מאוד. אנחנו מודאגים שיוקר המחייה אינו בראש הסדר החברתי של היועץ הכלכלי של המדינה, שזה נגיד בנק ישראל. המשק הישראלי הוא משק חזק, והיה ראוי שמי שנמצא במעמד כלכלי נמוך יותר לא יפגעו. אמרתי ואני חוזר ואומר, ועדת הכספים כל עוד אני היו"ר, תדון ותמשיך לדון בכל הנושאים האלה. אני מבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה, ליזום הצעת חוק של הוועדה, כך שבעת שהריבית במשק עולה, הריבית על המשכנתאות לא תעלה. לבחון משפטית, במיוחד לגבי מעמד ביניים ושכבות חלשות".

למרות העלאות הריבית והחששות ממיתון בעולם שישפיע גם על ישראל, בינתיים הגידול בפעילות במשק נמשך. כך לפחות מראה המדד המשולב לחודש אוקטובר שעלה בשיעור של 0.17%, בהמשך לעליות שנרשמו בו בחודשים אוגוסט וספטמבר. כך מפרסם בנק ישראל.

המדד המשולב הושפע לטובה מעליית מדד הייצור התעשייתי (ספטמבר), מדד הפדיון במסחר הקמעונאי (ספטמבר), יבוא מוצרי הצריכה (אוקטובר), משרות השכיר (אוגוסט) והרכישות בכרטיסי אשראי (אוקטובר). שיעור המשרות הפנויות באוקטובר ירד מעט, אך נותר ברמה גבוהה המשקפת את המשך הרצון של המעסיקים להרחיב את הפעילות. לעומת זאת, יבוא התשומות לייצור (אוקטובר), יצוא הסחורות (אוקטובר), יצוא השירותים (אוגוסט) וייצור החשמל (אוקטובר) ירדו והשפיעו שלילית על המדד.

בנוסף, גם המדדים הקודמים עודכנו כלפי מעלה. בבנק ישראל מסבירים כי העדכונים לחודשים קודמים נובעים, במידה רבה, מעדכון פרמטרים שנעשה החודש על מנת להתאים את המדד לתקופה שאחרי משבר הקורונה. זאת כדי לתת ביטוי לעלייה שחלה בתנודתיות של האינדיקאטורים החודשיים ושל צמיחת התוצר הרבעוני ביחס לשנים שלפני הקורונה. כחלק מזה אפשרנו למדד בתקופה החל ממאי 2021 תנודתיות שגדולה ב-15% מאשר בגרסתו הקודמת. כתוצאה מעדכון הפרמטרים חל שינוי כלפי מעלה גם בקצב הגידול ארוך הטווח של המדד המשולב וכתוצאה ממנו גם במדדים המשולבים של חודשים קודמים .

מעבר להשפעת עדכון הפרמטרים, נתוני המדד בחודשים האחרונים התעדכנו מעלה בעקבות עדכונים מעלה בנתוני מדד הייצור התעשייתי, מדד הפדיון במסחר הקמעונאי ויצוא הסחורות לחודשים האחרונים.

עדכונים לאחור במדד המשולב

המדד המשולב לבחינת מצב המשק הוא אינדיקטור לכיוון התפתחותה של הפעילות הריאלית במנשק בזמן אמת, והוא מחושב על סמך 10 אינדיקטורים שונים: מדד הייצור התעשייתי, מדדי הפדיון בשירותים ובמסחר, היבוא של מוצרי צריכה, היבוא של תשומות לייצור, יצוא הסחורות, יצוא השירותים, מספר משרות השכיר במגזר הפרטי, שיעור המשרות הפנויות ומספר התחלות הבנייה. המדד מחושב בחטיבת המחקר של בנק ישראל אחת לחודש, בסמוך ליום שבו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את מדד הייצור התעשייתי.